תנועת "הביטחוניסטים" קיימה היום, רביעי, במלאת שלוש שנים למתקפת 7 באוקטובר ולפרוץ מלחמת התקומה, את ועידת הביטחון "מאסון לניצחון". במוקד הוועידה עמדה תפיסת הביטחון של ישראל לעשור הבא, לצד חשיפות ועדויות מהמערכה בשלוש השנים האחרונות והצגת האיומים המתפתחים שעמם תידרש ישראל להתמודד. בוועידה השתתפו בכירים במערכת הביטחון ובתעשיות הביטחוניות, מפקדים במילואים, דיפלומטים, ראשי רשויות, חוקרים ואנשי ציבור, בהם פרופ' יובל שטייניץ, יו"ר רפאל; שגריר הודו בישראל ג'יי-פי סינג; יו"ר תנועת הביטחוניסטים תא"ל (מיל') ארז וינר; מייסד התנועה תא"ל (מיל') אמיר אביבי; מנכ"ל התנועה אל"מ (מיל') ד"ר רונן איציק; סא"ל (מיל') איתמר איתם; אל"מ (מיל') אילן דיקשטיין; ראש מועצת שלומי גבי נעמן; הפילנתרופ והיזם יוסי הולנדר; ודב אוסטר, אביו של סרן איתן אוסטר ז"ל. את הוועידה הנחו סא"ל (מיל') שוש רבן ואיתי מדינה, יו"ר מכון המחקר של תנועת הביטחוניסטים.
אחת החשיפות המרכזיות בוועידה, שסוקרה בהרחבה, הגיעה מיו"ר רפאל, פרופ' יובל שטייניץ, שהתייחס להישגים הישראליים במערכה מול איראן ותיאר עליונות טכנולוגית חסרת תקדים. "תוך 36 שעות הושגה עליונות אווירית מכרעת של חיל האוויר על איראן, למרות שגם השותפים הקרובים ביותר שלנו בעולם לא האמינו שנצליח להשיג זאת במשך חודשים ארוכים", אמר שטייניץ, והסביר כי בתוך 36 שעות בלבד הצליח חיל האוויר להשיג עליונות אווירית מכרעת בשמי איראן – הישג שגם שותפותיה הקרובות של ישראל העריכו שידרוש חודשים ארוכים. לדבריו, חלק מההישג התאפשר באמצעות חימושים ייחודיים של רפאל שפרטיהם עדיין חסויים. שטייניץ הוסיף כי בעקבות המערכה הורחקה איראן בשנתיים וחצי מהשגת נשק גרעיני, והדגיש: "אני לא יכול לפרט את הדברים שנעשו מאחורי הקלעים. חיל האוויר פעל בצורה מושלמת, אבל זו הייתה גם מלחמה של מדע וטכנולוגיה. היכולות הישראליות מול היכולות של איראן, המגובה גם ביכולות רוסיות וסיניות. היכולת המדעית והטכנולוגית שלנו היא קריטית – ולפני הכל היא נועדה לשמור על חיי אדם".
במקביל להכרעה הטכנולוגית באוויר, הועלו על נס השינויים המהפכניים בכוחות היבשה ורוח הלחימה הבלתי נדלית של הלוחמים. סא"ל (מיל') איתמר איתם הציג בוועידה את השינוי שעבר מערך המילואים במהלך המלחמה, כאשר לדבריו יחידות המילואים קיבלו יכולות שריון, הנדסה, ארטילריה, אוויר ורחפנים והפכו לכוחות מתמרנים רב-חיליים. "לא התחלנו ככה ולא התאמנו ככה. במובן מסוים המצאנו את עצמנו תוך כדי הלחימה", אמר. איתם, שלחם בחומת מגן, לבנון השנייה, עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, הצביע גם על השינוי בחיבור שבין הכוחות הקרקעיים לחיל האוויר: "לא היה סיוע אווירי ישיר, מהיר וקרוב כמו שראינו במלחמה הזאת", סיפר, והוסיף כי במהלך אחד הקרבות זוהו מחבלים שנמלטו למבנה וכוחו קיבל מטוס קרב שהופעל ישירות על היעד. מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, אל"מ (מיל') ד"ר רונן איציק, הציב במרכז דבריו את מערך המילואים והדור הצעיר כאחד ממקורות העוצמה שהתגלו בשלוש שנות המלחמה. לדבריו, נתונים שנאספו לאורך המלחמה מצביעים על רמת מוטיבציה גבוהה לשירות גם לאחר תקופות מילואים ממושכות: "מערכת המילואים היא נכס אדיר ברמה הלאומית. מדדנו לאורך המלחמה את המורל ואת הנכונות להתייצב, וגם אחרי מאות ימי מילואים אנחנו רואים מוטיבציה גבוהה מאוד. יש אנשים שעשו יותר מאלף ימי מילואים ועדיין משרתים. זה הנס של מדינת ישראל. במקביל, אנחנו רואים את הדור הצעיר עם מוטיבציה הולכת וגוברת להתגייס ולשרת ביחידות קרביות. אלה יסודות החוסן שלנו".
ההיבטים האסטרטגיים והבינלאומיים קיבלו ביטוי מיוחד בדבריו של שגריר הודו בישראל, ג'יי-פי סינג, שחלק כבוד לנרצחי 7 באוקטובר, הביע סולידריות עם המשפחות שנפגעו, והדגיש את מחויבות הודו למאבק בטרור ואת מדיניות אפס הסובלנות של שתי המדינות כלפיו, לצד הצגת אפשרויות להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני. בפאנל שעסק בחוסן הישראלי, בהשתתפות ד"ר רונן איציק, אל"מ (מיל') אילן דיקשטיין וראש מועצת שלומי גבי נעמן, סיפר נעמן כי 100% מתושבי היישוב חזרו לבתיהם ומספרם כיום אף גבוה מזה שהיה ערב המלחמה, כשהוא מבהיר: "כשנותנים לציבור ביטחון, הוא חוזר הביתה". רגע מרגש ומטלטל במיוחד נרשם בדבריו של דב אוסטר, אביו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בקרב בלבנון, שהקריא את הדברים ששלח בנו למשפחה שעות לפני שיצא בראש לוחמיו לפעולה: "לוחמים מיטיבים להילחם לא בגלל שהם שונאים את מי שעומד מולם, אלא בגלל שהם אוהבים את מה שעומד מאחוריהם". אוסטר הוסיף בכאב: "האחריות היא שלנו, של הדור הזה. אנחנו אלה שנתנו לחיזבאללה ולחמאס להתעצם על הגבולות שלנו. אני מקווה שאת המחיר הזה כבר שילמנו".
לצד ההישגים, נשמעו אזהרות חמורות מפני זירות עימות מתפתחות המאיימות על העורף הישראלי; הפילנתרופ והיזם יוסי הולנדר התריע מפני המערכה המתנהלת ברשתות החברתיות, וציין כי איראן, קטר, סין ורוסיה משקיעות מיליארדים במלחמת תודעה בזמן שלישראל חסר גוף לאומי המרכז את ההתמודדות עמה. הולנדר ציטט מחקר שלפיו קיימת פעילות נרחבת של בוטים מבוססי AI איראניים בשיח הישראלי ברשת וקרא להקים מערך לאומי בעל תקציב ותורת לחימה בתחום. מנגד, יו"ר תנועת הביטחוניסטים, תא"ל (מיל') ארז וינר, הזהיר בנאומו מפני התפתחות איום משמעותי בזירה הפנימית, והדגיש כי עשרות אלפי חמושים ברשות הפלסטינית והיקפי הנשק הבלתי חוקי מחייבים היערכות מיידית: "הפוטנציאל של האיום הזה הוא לא 7 באוקטובר – אלא '7,000 באוקטובר'. אם נתעלם מהאיום כשהוא נבנה, אנחנו עלולים לפגוש אותו כשהוא כבר יתממש".
את הוועידה, שבה הציגה התנועה שבעה עקרונות ביטחון לאומי לעשור הבא – העוסקים בגבולות הביטחון, שמירת בקעת הירדן, חיזוק ההתיישבות ביו"ש, עצמאות חימושית, עיבוי המילואים, משילות וביטחון פנים והמאבק בדה-לגיטימציה – חתם וינר בהצגת השינוי התפיסתי הכולל. "ישראל עברה מתפיסה של הכלה לתפיסה של הכרעה, מאויב שיורה ואנחנו מגיבים למצב שבו אנחנו פועלים כדי למנוע ממנו לבנות את האיום מלכתחילה. היום, כשמדברים על תקיפה בטהרן, כבר לא שואלים איך ולמה – שואלים מתי", הצהיר וינר. האירוע ננעל בציון חציית רף 60 אלף החברות והחברים בתנועה, כאשר מייסד התנועה תא"ל (מיל') אמיר אביבי ווינר העניקו תעודת הוקרה לחברה ה-60 אלף, מיטל ברגמן.
