הרב מרדכי נויגרשל, שנמנע בדרך כלל מהתבטאויות בנושאים פוליטיים, התייחס בשיעור שמסר לחובת ההצבעה בבחירות כהוראת גדולי ישראל, והשווה אותה לקיום המצוות הבסיסיות. בפתח דבריו הבהיר כי אין לו כל קשר למפלגה פוליטית וכי הדברים נאמרים על דעת עצמו.
"אני לא מצליח להבין למה בכלל צריך לדבר על בחירות", אמר הרב נויגרשל, ותהה: "האם צריך לעשות אספות גדולות לפני יום כיפור? לשכנע את ההמונים שיצומו ביום כיפור?". בהמשך הוסיף: "אין שום הבדל בין מקרא מגילה, בין תקיעת שופר, בין נטילת לולב לבין לציית למה שגדולי תורה אומרים. זו מצווה וזו מצווה, ואין שום צורך להסביר עוד אף מילה. כל הסבר נוסף הוא תעודת עניות למי שצריך אותו".
בהתייחסו לתחושות האכזבה מנציגי הציבור החרדי בכנסת אמר בחריפות: "אתה מאוכזב ממה שחברי הכנסת לא עשו? אז תאכל חזיר. מה זה קשור? מה זה קשור?".
בהמשך דבריו תקף הרב נויגרשל בחריפות את ההתארגנות הפוליטית המבקשת לייצג את החרדים העובדים, ואמר כי היא גורמת לפגיעה קשה בציבור שאותו היא מתיימרת לייצג. "אנשים לקחו את הציבור המכונה החרדים העובדים וביזו אותם והשפילו אותם עד עפר".
הרב, שהדגיש כי גם הוא עצמו נמנה עם ציבור החרדים העובדים, הסביר כי מדובר בציבור המהווה חלק בלתי נפרד מעולם התורה, ורואה עצמו שותף מלא ללומדי התורה ולגדולי ישראל. לדבריו, ההתארגנות הפוליטית החדשה מנסה ליצור זהות נפרדת לחרדים העובדים באמצעות התרחקות מהנהגת גדולי התורה והצגת עמדות המנוגדות לדרכו של הציבור החרדי.
בין היתר מתח ביקורת על הקמת מסגרת פוליטית עצמאית ללא התייעצות עם גדולי התורה, על הצבת נשים ברשימה ועל העמדות שהציגו אנשיה בנושא גיוס חרדים. לטענתו, צעדים אלה יוצרים בציבור הרחב רושם כאילו החרדים העובדים מבקשים להתנתק מעולם התורה ומהנהגתו הרוחנית.
הרב הקדיש חלק ניכר מדבריו למעמדם של החרדים העובדים, שאותם כינה "בני זבולון", והדגיש את השותפות ההיסטורית שבין העמלים לפרנסתם לבין לומדי התורה. "החרדים העובדים, קרי זבולון, אמורים להיות בני תורה לא פחות משותפיהם הלומדים", אמר, והוסיף כי הם "מעוניינים להיות חלק מהספינה התורנית גם כשמתנדנדת בין גלים המאיימים להטביעה".
