ליל שבת בבני ברק. אחרי סעודת השבת, בחורי ישיבות יוצאים לרחובות כדי להתאוורר מעט, לשוחח עם חברים וליהנות מהאווירה המיוחדת של העיר. אחרים חוזרים מאיזה טיש חסידי או מ"שלום זכר". שגרה פשוטה, מוכרת, שאמורה להיות מהדברים הבטוחים והרגועים ביותר בחיי העיר.
אלא שבתקופה האחרונה הולכת ומצטיירת תמונה מדאיגה של אלימות מצד קבוצות נערי שוליים, שמתנפלים על עוברי אורח תמימים ומטילים אימה ברחובות מה שהופך כל מפגש אקראי לאירוע אלים בתוך שניות.
עדויות שהגיעו לידי "המחדש" מתארות תקיפות פיזיות קשות, דקירות, אלימות מזעזעת, מי שנקלעים למוקדי החיכוך הם לעיתים בחורי ישיבות שכל חטאם הוא שיצאו לסיבוב לילי או ישבו לשוחח עם חבריהם.
התחושה בקרב הנפגעים קשה: אי אפשר לדעת מתי מפגש מקרי ברחוב יסתיים באלימות, ולא תמיד ברור למי אפשר לפנות כדי להבטיח שהדבר לא יחזור על עצמו.
אחת העדויות הקשות שהגיעו לידי "המחדש" היא של ש.ר., בחור ישיבה מבני ברק,
"יצאתי לסיבוב לילי עם חברים לאחר סעודת השבת בישיבה. כמה חברים נוספים הלכו מאחור, והחבורה נעצרה כדי להמתין להם. במקום שהו גם נערי שוליים, שאחד מהם פנה אלינו ושאל מדוע הם עומדים כאן,
הסברנו לו שאנחנו ממתינים לחברים מאחור, הנערים דרשו מאיתנו לעזוב את המקום והחלו לדחוף אותנו
אחד הנערים תפס אותי בצווארי והשליך אותי על שפת המדרכה, נפלתי בעוצמה על אבן משתלבת בולטת, וכששכבתי על הקרקע החלו הנערים לבעוט בי בראש בבטן וברגלים, הרגשתי כמו בלינץ'"
חברי ניסו להרים אותי ולהרחיק אותי מהמקום, אך הנערים השליכו אותי שוב לקרקע והמשיכו להכות אותי באכזריות מזעזעת, במהלך האירוע הצטרפו, נערים נוספים, ובין הנוכחים היה גם נער כבן 14 שהחזיק באקדח גז פלפל"
התוצאה הייתה קשה: שבר בעצם הבריח ונקע ברגל. ש.ר. פנה תחילה לקבלת טיפול רפואי בטרם, ובהמשך פונה באמבולנס לבית החולים בילינסון.
כשלושה חודשים לאחר התקיפה הוא עדיין מתקשה להרים משאות כבדים בידו וסובל מכאבים ברגל.
עדות נוספת של א.ש. מהשבת האחרונה ברחוב הרב כהנמן בבני ברק, בסביבות השעה שלוש לפנות בוקר בליל שבת.
"ישבנו כמה בחורי ישיבה על ספסל בתחנת אוטובוס ושוחחנו בינינו, לפתע הגיעו ארבעה נערי שוליים, התיישבו עלינו ממש, בלי שום הסבר ברור והחלו להתגרות בנו.
אחד הבחורים ניסה לדבר עם הנערים ולהרגיע את הרוחות. לאחר דין ודברים קצר, הנערים החלו להתרחק מהמקום, ונראה היה שהאירוע הסתיים.
אחד הבחורים פלט לעבר אחד הנערים "רפואה שלמה", הנערים הגיבו עליה בכעס, נערי השוליים יצאו בכליהם והתחילו להתנפל עלינו.
בתוך רגע הכול התהפך. מישיבה רגועה על ספסל בתחנת אוטובוס מצאנו את עצמנו בתוך אירוע אלים. הנערים התחילו להרביץ לנו, והכול התפתח במהירות ללינץ' אכזרי,
במהלך התקיפה, אחד מנערי השוליים שלף חפץ חד והתחיל לדקור את אחד הבחורים, נער נוסף שלף גז פלפל, אך למרבה המזל לא השתמש בו.
בשלב מסוים הגיעו למקום בחורי ישיבות חסידיים נוספים, שהבחינו במהומה והבינו שאנחנו זקוקים לעזרה. הם נכנסו לתוך האירוע, ניסו להפריד בין הצדדים ולעצור את האלימות, ובסופו של דבר הצליחו להרחיק את הנערים מהמקום.
הבחור שנדקר בגבו התחיל לדמם ונזקק לטיפול רפואי. כונן הצלה שהיה באזור ניגש אליו והעניק לו סיוע במקום.
הסיפורים הרבים והעדויות שזורמות למערכת מראות את המציאות העגומה, אלא שמעבר לאלימות עצמה, מה שמקומם את התושבים לא פחות הוא התחושה שאין מי שיעצור את התופעה. תלונות מוגשות במשטרה בעקבות מקרי התקיפה, נפגעים מוסרים עדויות ומבקשים שהאחראים ייתנו את הדין, אך לטענתם, הטיפול בתלונות אינו מביא לתוצאות ממשיות בשטח. בינתיים, נערי השוליים ממשיכים להטיל אימה ברחובות, והתושבים נותרים עם החשש שהאירוע הבא הוא רק עניין של זמן.
בקרב התושבים הולכת ומתחזקת התחושה כי הם נאלצים להתמודד לבדם עם מציאות בלתי נסבלת. בחורי ישיבות חוששים לצאת לסיבוב לילי לאחר סעודת שבת, הורים דואגים לילדיהם, וגם מי שיוצא לרחוב לצורך שגרתי אינו יכול לדעת כיצד יסתיים המפגש הבא. איש אינו רוצה למצוא את עצמו מעורב באירוע אלים, ובוודאי שלא להיפצע רק משום שנקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון.
הביקורת מופנית כלפי המשטרה, שאמורה לספק לתושבים ביטחון אישי ולפעול נגד מי שמפרים את הסדר ופוגעים באזרחים תמימים. לטענת הנפגעים, הגשת תלונה אינה מבטיחה שהמקרה יטופל באופן שיביא לתוצאות, והפער בין הציפייה לאכיפה לבין התחושה בשטח רק מעמיק את חוסר האמון. התושבים מבקשים לדעת מה נעשה עם התלונות שהוגשו, האם החשודים מאותרים והאם ננקטים צעדים שימנעו את הישנות התקיפות.
התחושה הקשה היא שאחרי כל תקיפה, הפצועים נשארים להתמודד עם הפגיעות והכאבים, ואילו הרחובות נותרים כשהיו. התושבים אינם מבקשים דבר יוצא דופן: הם מצפים שהמשטרה לא תסתפק בקבלת תלונות לאחר מעשה, אלא תפעל באופן ממשי לאיתור המעורבים, למיצוי הדין עמם ולהשבת תחושת הביטחון לרחובות העיר.
עד שהמצב ישתנה, החשש ימשיך ללוות את תושבי בני ברק בכל ליל שבת. וכאשר עדויות על תקיפות קשות ודקירות מצטרפות זו לזו, בעוד הנפגעים טוענים כי אינם מקבלים מענה מספק, השאלה המתבקשת היא עד מתי יימשך המצב הזה, ומתי יינקטו הצעדים הנדרשים כדי שתושבי העיר יוכלו להסתובב ברחובות בלי פחד.
מדוברות משטרת ישראל מרחב דן נמסר כי נחקרו מס' חשודים קטינים, התיק נמצא בעיון התביעות כך שלא ניתן להגיד שהתיק לא טופל.
