לעיתים דווקא השבועות הראשונים של ההיריון הם הזמן שבו אפשר לנקוט צעדים שישפיעו על המשכו. טיפול תרופתי מונע במקרים המתאימים, בירור מוקדם של חשד לסוכרת והשלמת בדיקות שלא בוצעו עדיין עשויים לסייע בהפחתת סיכונים חודשים לפני מועד הלידה. זו אחת הסיבות לכך שבמרפאת היריון בסיכון במסגרת מרפאות החוץ של המרכז הרפואי מעיני הישועה מדגישים את החשיבות של התחלת המעקב בשלב מוקדם, ולא רק כאשר מתפתח סיבוך. ד״ר רחל רוזנפלד, רופאת נשים בכירה ומנהלת מרפאת היריון בסיכון, מסבירה כי המפגש הראשון נועד גם לקבוע את אופן המעקב בהמשך. ״יש לפעמים בדיקות שהאישה לא עשתה ולא ידעה שצריך לעשות בתחילת ההיריון״, היא אומרת. במקרים המתאימים עשוי להינתן טיפול באספירין להפחתת סיכונים מסוימים במהלך ההיריון, ולנשים עם גורמי סיכון לסוכרת יותאם בירור כבר בתחילתו. לצד הבדיקות והטיפול נבנית תוכנית מעקב בהתאם למצבה הרפואי של האישה. לא כל מי שמופנית למרפאה סובלת מסיבוך פעיל. לעיתים ההפניה נובעת ממחלת רקע, מסיבוך בהיריון קודם, מאירוע חריג בלידה או לאחריה, מניתוח מורכב בעבר או משימוש בתרופות שמחייבות התייחסות מיוחדת. במקרים אחרים קיים ממצא בהיריון הנוכחי שמצריך השגחה של רופא המתמחה בהריונות בסיכון. ההבדל בין מעקב רגיל למעקב ייעודי מתבטא גם בכלי האבחון. במקרה של חשד להאטה בגדילת העובר ניתן לבדוק באמצעות דופלר את זרימת הדם בחבל הטבור. כאשר קיים חשד לאנמיה עוברית, למשל על רקע נוגדנים מסוימים אצל האם, אפשר לבדוק גם זרימות דם במוח העובר. לכך מצטרפים, לפי הצורך, בדיקות אולטרסאונד ומוניטור למעקב אחר דופק העובר.
במרפאה פוגשת האישה צוות המכיר את הסיבוכים הייחודיים להיריון, ובהתאם לממצאים עשוי המעקב לכלול בדיקות תכופות יותר של לחץ דם, שתן ודם, לצד מוניטור ואולטרסאונד. בדיקות אלה נועדו לזהות במועד סימנים לרעלת היריון, שינוי במצב העובר או החמרה שמצריכה שינוי בתוכנית הטיפול. כאשר מתפתחת סוכרת היריון, למשל, ניתן להתאים טיפול תרופתי, לרבות אינסולין לפי הצורך, ולשקול בהמשך גם את עיתוי הלידה. ד״ר רוזנפלד מתארת מצב אופייני שבו זיהוי מוקדם של האטה בגדילת העובר מאפשר מעקב צמוד אחר זרימות הדם. אם מתגלה החמרה, אפשר לשקול אשפוז ואף יילוד מוקדם כדי לצמצם את הסיכון לעובר. ההחלטה על מועד הלידה דורשת איזון בין הסיכון שבהמשך ההיריון לבין הסיכונים הכרוכים בלידה מוקדמת. המטרה היא לא להקדים את הלידה שלא לצורך, אך גם לא להמתין כאשר הממצאים מעידים על סכנה לעובר.
דוגמה נוספת נוגעת לנשים הנמצאות בסיכון ללידה מוקדמת. מעקב אחר אורך צוואר הרחם באולטרסאונד עשוי להצביע על קיצור שמצריך הערכה ולעיתים אשפוז. במצבים המתאימים אפשר להעניק טיפול להבשלת ריאות העובר, ולעיתים גם מגנזיום להפחתת הסיכון לפגיעה מוחית אצל פג. במקרים מסוימים מנסים לעכב את הלידה לזמן קצר, כדי לאפשר לטיפולים לפעול ולהיערך ללידה. חשיבות ההיערכות אינה מסתכמת בטיפול התרופתי. כאשר הצוות יודע מראש על סיכון ללידה מוקדמת, ניתן להכין את צוות הפגייה ואת חדר הלידה לקראת קבלת היילוד, ולתכנן במידת הצורך גם ניתוח קיסרי במקום להידרש להחלטה דחופה ברגע האחרון. ולצד תשומת הלב לסיבוכים, ד״ר רוזנפלד מבקשת להסיר את החשש מהמונח ״היריון בסיכון״. ״יש נשים שלא רוצות את ההגדרה של היריון בסיכון״, היא אומרת. ״ליתר ביטחון עושים מעקב יותר צמוד, כדי שיהיה יותר ביטחון לאמא ולעובר, כדי להפחית סיכונים״. לדבריה, עצם ההפניה למעקב כזה אינה אומרת שהאישה תידרש ללדת בניתוח. אם מצב האם והעובר מאפשר זאת, יכולה להיות גם לידה טבעית, ובמקרים המתאימים ובאישור רפואי, אף לידת מים.
