במהלך שיעורו השבועי של מרן עמוד ההוראה, הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, עלתה שאלה הלכתית הנוגעת לשירת פסוקים ממגילת שיר השירים. אחד המשתתפים ביקש לדעת האם מותר לשיר ניגונים שהולחנו על פסוקים מהמגילה, בין היתר בסעודות ובשבת קודש.
הסרטון בעיבוד ויוצג בקרוב
קרדיט צילום: בקודש פנימה]
את השאלה הציג נכדו של הרב, הרב אריה זילברשטיין, שפנה לסבו בשם בחור המשתתף בקביעות בשיעוריו. לאחר שהראו לרב את הבחור, הוא פנה אליו ואמר: "תשמע מה שאני רוצה להגיד לך. אתה רוצה לשיר שיר השירים, נכון? שיר השירים זה מאוד גדול, אבל בבא בתרא ובבא קמא יותר גדול!".
הבחור הבהיר כי שאלתו נוגעת לשירה בזמנים שבהם ממילא שרים, כמו בסעודות ובשבת. נכדו של הרב, הרב חיים מלין, הזכיר בהקשר זה את דברי הגמרא במסכת סנהדרין (דף קא ע"א), העוסקת בקריאת פסוקים משיר השירים בדרך של זמר ובשירת פסוקים בבתי משתאות שלא בזמנם.
לאחר ששמע את הדברים, הכריע הגר"י זילברשטיין: "בוודאי שמותר לו לשיר, זה לא על בחור כזה, תסתכל על הפרצוף שלו, תסתכל עליו ותחליט".
בהמשך הוסבר כי האיסור המדובר מתייחס לשירה בדרך של ליצנות, כפי שנעשה בבתי משתאות, וכפי שמשתמע מדברי רש"י והיד רמ"ה בסוגיה. אחד הנוכחים הוסיף כי גם הסטייפלר התיר לשיר פסוקים משיר השירים כאשר מטרת השירה היא לעורר את הלב ולהוסיף יראת שמיים.
בהמשך השיעור סיפר הגר"י זילברשטיין מעשה אישי הקשור לניגון "השבעתי אתכם", המבוסס על פסוק משיר השירים, פרק ה', פסוק ח'. הרב סיפר: "אצלי בבית אני גר בלילה ברמת גן, ויש שם אישה עם ארבעה כלבים, לא מספיק אחד, אלא ארבעה כלבים, ובחנוכה היה אצלינו מסיבת חנוכה לאברכי הכולל בית דוד, ושרנו את השיר: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת ירושלים אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי".
לדבריו, האישה שמעה את השירה, נכנסה למקום והחלה לבכות. היא ביקשה מהנוכחים לשיר את הניגון פעם נוספת. הרב סיפר כי בעקבות אותו אירוע חל שינוי בחייה: "והיום זה כל כך השפיע עליה, שהיא עשתה תשובה, והיא שומרת על טהרת המשפחה, ואוכלת מזון כשר, הכל בזכות "השבעתי אתכם"."
