פרשת הטענות על גניבת הבחירות ביישובים הערביים חוזרת לכותרות: תחקיר חדש של אילנה דיין ב"עובדה" חושף לטענתה, כיצד נרקם הקמפיין נגד פעילי רע"ם בדרום, מי העביר את המידע המודיעיני שהגיע למחשבי המשטרה וכיצד נבלמה ברגע האחרון יוזמה להאזין לחברי כנסת ערבים.
על פי הפרטים שפורסמו, המידע המודיעיני ששימש את המשטרה נגד פעילי רע"ם לא הגיע ממערכת הביטחון, אלא מעובד לשעבר במשרד ראש הממשלה, שהעביר את המידע ובכך סלל את הדרך לחקירה המשטרתית. בתחקיר נטען כי המידע הוזן למחשבי המשטרה, ובהמשך הופעל בבוקר הבחירות, בתזמון שעורר שאלות קשות על הקשר בין לשכת ראש הממשלה לבין פעולות המשטרה.
המעצרים בדרום הפכו במהירות לאירוע פוליטי משמעותי. המשטרה פשטה על בתי פעילים ועצרה חשודים בחשד למעורבות בשוחד בחירות, בעקבות מידע שהגיע אליה. זמן קצר לאחר מכן הופצו ממצאי הפשיטות, ובהם מעטפות כסף ופתקי הצבעה, והפרשה שימשה את נתניהו ואנשיו לקידום הטענה כי נעשה ניסיון לגנוב את הבחירות באמצעות הצבעה בחברה הערבית.
אלא שבהמשך התעוררו סימני שאלה משמעותיים סביב התיק. בחדשות 12 דווח כי ראש הסגל בלשכת נתניהו, עדו נורדן, הוא שהעביר את המידע שהניע את החקירה ישירות לגורמים במשטרה. בהמשך פורסם כי נורדן אף שוחח עם מפכ"ל המשטרה דני לוי, וכי גורמים המעורבים בחקירה העריכו שאין די ראיות נגד החשודים. חלק מהעצורים שוחררו, והמשטרה התקשתה לבסס את החשדות נגדם.
אולם התחקיר של אילנה דיין מרחיב את הפרשה מעבר למעצרי פעילי רע"ם. לפי הפרסום, במקביל להתפתחות הקמפיין סביב הטענות על גניבת הבחירות, ראש השב"כ דוד זיני ביקש לקדם האזנה לחברי כנסת ערבים, אך המהלך נבלם ברגע האחרון. מדובר בטענה משמעותית במיוחד, הנוגעת לשימוש אפשרי באמצעי מעקב של שירות הביטחון כלפי נבחרי ציבור.
הדיווחים הקודמים על הפרשה כבר חשפו כי זיני ביקש לקדם חקירה של בכירים במפלגות הערביות, בהם מנסור עבאס, אחמד טיבי וסמי אבו שחאדה. היועצת המשפטית לממשלה דרשה לקבל תחילה את חומרי הראיות שעליהם התבססה הבקשה, ובשלב זה התעוררה מחלוקת סביב האפשרות לפתוח בחקירות.
