עולם התורה התעטף באבל עם הסתלקותו של הגאון רבי יעקב קאפל רייניץ זצ"ל, מחשובי תלמידי החכמים בדורנו, שהלך לעולמו בירושלים בשיבה טובה בשנתו הצ"ג. הרב רייניץ זצ"ל היה מהדיר ספרי רבינו בעל הטורים על התורה, מחבר ספרים תורניים רבים ומרביץ תורה שהעמיד תלמידים לאורך עשרות שנים.
מסכת חייו החלה בשנת תרצ"ג בעיירה ג'נג'ש שבהונגריה, למשפחות רבנים מיוחסות. הוא היה מצאצאי הגאון רבי אשר אנשיל יונגרייז זצ"ל, ומצד אמו נינו של הגאון רבי יעקב קאפל רייך זצ"ל, ראב"ד בודפשט. בשואה איבד את אביו, שנספה על קידוש השם, והוא עצמו עבר תלאות קשות וניצל כמה פעמים ממות בחסדי שמים.
בשנת תש"ז עלה לארץ יחד עם אמו, לאחר תשעה חודשים במחנות המעצר בקפריסין. גם בתנאים הקשים שבהם שהה לא עזב את לימוד התורה, ולימים סיפר כי הצליח ללמוד את כל מסכת בבא קמא מתחילתה ועד סופה.
עם הגעתו לארץ נכנס לפנימיית 'בתי אבות' בבני ברק, שם זכה לקשר מיוחד עם מרן החזון איש זצ"ל, שדאג לו והתעניין בהתקדמותו בלימודים. הרב רייניץ ראה בחזון איש דמות אב, והקשר עמו השפיע רבות על דרכו.
בהמשך למד בישיבת פוניבז' אצל הגאונים רבי שמואל רוזובסקי, רבי דוד פוברסקי ורבי גרשון אדלשטיין זצ"ל, ולאחר מכן המשיך לישיבת חברון. שם התקרב לראשי הישיבה ולמשגיח רבי מאיר חדש זצ"ל, וספג את דרכה של סלבודקא, ששילבה גדלות בתורה עם שלמות המידות.
כבר בשנת תשט"ז, בהיותו בחור צעיר, נקרא לשמש כר"מ בישיבה בכפר הרא"ה. בתפקידו העמיד תלמידים רבים והקנה להם יסודות בתורה וביראת שמים. לצד דרישתו למצוינות ולשלמות בלימוד, נודע ביחסו האישי לתלמידיו, שרבים מהם המשיכו להתייעץ עמו גם שנים רבות לאחר שעזבו את הישיבה.
בשנת תש"ך עבר לבני ברק, שם העמיק את קשריו עם גדולי התורה. קשר מיוחד נרקם בינו לבין מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, שנמשך קרוב לחמישים שנה. החיבור בין השניים החל במסגרת עבודתו של הרב רייניץ על ספרי בעל הטורים, כאשר נעזר בבקיאותו העצומה של הגר"ח במקורות חז"ל.
מפעל חייו התורני היה ההדרה וההוצאה לאור של ספרי רבינו בעל הטורים. בשנת תשל"א פרסם לראשונה את פירוש בעל הטורים על התורה, על בסיס כתבי יד עתיקים, בצירוף מראי מקומות והערות. בהמשך, בשנת תשס"ו, הוציא לאור גם את פירוש הטור הארוך על התורה, לבקשת הגר"ח קנייבסקי.
לצד מפעל ההדרה חיבר ספרים תורניים רבים, ובהם 'דקדוקי תורה', 'קישוטי תורה' ו'הון יקר'. הוא פרסם מאמרים וחבורות תורניות, עסק בהרבצת תורה ונודע כאוצר של ידיעות וכמי שהקדיש את חייו לעמל התורה.
הרב רייניץ היה קשור לאדמו"רי בית מודז'יץ, מתורתם ומעולם הנגינה שלהם שאב רבות, ואף מסר שיעורים קבועים בספר מנחת חינוך. בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים, שם המשיך לשקוד על תלמודו מתוך יגיעה ושמחת חיים, עד לפטירתו בערב שבת קודש, לסדר "ויצא יעקב".
במהלך מסע ההלוויה עמד הגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א על יושרו ושלמותו של הרב רייניץ, שתורתו ועבודתו התאפיינו בשלמות ובדיוק, ללא פשרות וללא חסרונות, לצד כישרונות מיוחדים.
בנו, הרב נפתלי חיים שליט"א, סיפר על מסירות נפשו של אביו לתורה ועל הדרך שבה התגבר כבר בנערותו על זוועות השואה, כדי לרכוש בתוך זמן קצר קנייני תורה עצומים. הוא ציין כי ידיעת הש"ס הייתה שגורה על לשונו, והרחיב על אהבת התורה שהנחיל לבניו ועל מסירותה של אמו הרבנית למען לימודו.
בנו הרב עמנואל מנחם שליט"א תיאר את שעות הלימוד הרבות במחיצת אביו, את דרישתו להבנה בהירה ומעמיקה ואת יגיעתו המתמדת. בדבריו הזכיר גם את בקיאותו המיוחדת, את זהירותו בענייני ממונות ואת הקפדתו לפרוע חובות ונדרים ללא דיחוי.
המנוח הותיר אחריו את רעייתו שתחי', שעמדה לימינו במסירות לאורך שנות חייהם המשותפות, את בניו וחתניו, נכדיו וניניו, ההולכים בדרך התורה. הוא נטמן בהר הזיתים, סמוך לקברה של אמו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.