בזמן שקבינט הקורונה מתכנס בשעה זו בכדי לדון בהטלת מגבלות נוספות על הציבור, ב-N12 דיווחו על הצעדים הבאים שנשקלים במסגרת הידוק הסגר וההמלצות המלאות של הפרויקטור גמזו לשרים. על רקע ההצעות, התפתחו בקבינט עימותים בין השרים – בעיקר על סוגיית ההפגנות ובתי הכנסת.
הוויכוח על ההגבלות החל לאחר שהאחראי על הקורונה במגזר החרדי, רוני נומה, טען בדיון כי האתגר העיקרי הוא מערכת החינוך – שבחלק מהמקומות ממשיכה לפעול כרגיל. לדבריו, מדובר בכ-25 אלף תלמידים מעל גיל 10 שלומדים בכוללים ובישיבות קטנות. חלק מהשרים העלו הצעות להגביל את המגזר הפרטי ולאסור על פתיחת שווקים, אך הצעות נוספות היו גם סגירת מקוואות ביום כיפור והגבלת בתי כנסת.
השר אריה דרעי הסתייג מדבריו של נומה, וטען בעקבותיהם כי "לא שמעתי מילה אחת על ההפגנות. אתם מדברים רק על מקוואות, בתי כנסת ושווקי ארבעת המינים". פרופ' רוני גמזו השיב: "אנחנו לא מגלגלים עיניים בעניין ההפגנות". השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה טען כי "כל התקהלות דינה אחת, אחרת המתפללים יפרצו את הכללים. שר המשפטים אבי ניסנקורן השיב כי "צריך לדון בכל מקרה לגופו".
לאחר שהשרים יצאו להפסקה, אמר דרעי בכל האמור לתפילות: "השתכנעתי שמדובר בפיקוח נפש. אני מוכן לגייס את גדולי הרבנים בשביל להורות על תפילות בחוץ, אבל זה יכול להתקיים רק אם תהיה סימטריה עם ההפגנות".
בדיון עצמו אמר דרעי: "לא יכול להיות שיהיו אוטובוסים שייצאו מכל הארץ להפגנות ואנחנו נורה לאנשים להתפלל רק בחוץ". השר אמר לפרויקטור גמזו: "אני מבין שיש אנשים שבשבילם הפגנות זה ערך מקודש, בשבילנו שירי תפילה זה ערך מקודש".
ההמלצות של פרויקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו לשרים:
• צמצום פעילות מקומות העבודה: 50% במגזר הפרטי – מגזר ציבורי יפעל במתכונת חירום
• סגירת בתי הכנסת ואיסור התקהלויות חג רחבות
• סגירה מלאה של שווקים (כולל שוק ארבעת המינים)
• צמצום סיכונים ביום כיפור: אכיפה מוגברת לאיסור מקוואות
"אם יוחלט להחמיר – יש לבצע את כלל ההחמרות יחד ולא לפצלן. יש לבצע את ההחמרות מוקדם ככל הניתן", אמר הפרויקטור פרופסור רוני גמזו. מעבר להמלצות של הפרויקטור, יש שרים שגם מדברים על האפשרות של הטלת עוצר לילי, בנוסף לסגר, בניסיון למגר התקהלויות בשעות הערב.
בנוסף, אלה ההמלצות לתגבור כוח אדם נוסף בבתי החולים:
• גיוס אחים ואחיות מוסמכים שהוכשרו ב-2020 (ביולי סיימו 1,500 אחים ואחיות ובספטמבר נבחנו 2,500 שממתינים לציונים)
• גיוס 1,392 סטודנטים לרפואה ו-3,480 סטודנטים לסיעוד
• בחינת שילוב צוותים מבתי החולים הפרטיים
• פניה למנהלי בתי החולים לדחיית פרישה של רופאים, אחיות ומקצועות נוספים
• גיוס אחיות טיפול נמרץ מצה"ל: הקצאת 28 אחיות בוגרות טיפול נמרץ מחיל הרפואה
• גיוס פנסיונרים בשיתוף עם הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל)
• תגבור באמצעות פרמדיקים בחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים
הפרויקטור וצוותו ציינו כי ניכר שבימי החג חלה היענות גבוהה מאוד להגבלות ההתקהלות והתנועה, למעט מקרים חריגים ובודדים: 1,022 דוחות ניתנו בגין הפרת יציאה שאינה למטרה מותרת ו-38 דוחות ניתנו לבתי עסק שנפתחו בניגוד להנחיות הסגר.
אלא שעם פרסום הדברים נודע כי נתניהו, ראש המל"ל ושר הבריאות קיימו התייעצות טלפונית דחופה עם הרב הראשי, דוד לאו, בנושא התפילות ביום כיפור. הרב הבהיר כי אם יחליטו לסגור את בתי הכנסת, הממשלה תיאלץ גם לא לאפשר התקהלויות אחרות: "אם אין אכיפה בדברים אחרים אז אי אפשר לסגור את בתי הכנסת, אנשים לא יצייתו".
"המגזר העסקי הוא הלב הפועם של הכלכלה הישראלית, צריך לשמור עליו"
אמש סיכמה הממשלה להכין תכנית שמטרתה לשמור על המגזר העסקי הפרטי פתוח בתקופת הסגר, "תוך הקפדה מלאה על התו הסגול ומניעת הדבקות". ההצעה למעשה קוראת להדק התו הסגול במגזר הפרטי, וזאת כדי להימנע מסגירתו.
לפי הסיכום של שר האוצר כ"ץ עם ראש הממשלה נתניהו, התוכנית תוצג ותועלה לדיון בקבינט הקורונה. לדברי כ"ץ, "המגזר העסקי הוא הלב הפועם של הכלכלה הישראלית ויש לעשות הכל כדי לשמר את פעילותו, תוך התנהלות נכונה".
על כן יש לדברי שר האוצר להגביר את האכיפה במקומות שבהם יש הפרה בוטה של ההנחיות ולא באמצעות סגירת מקומות חיוניים שמקפידים על הכללים. כ"ץ הדגיש כי יש לקבוע כללי אכיפה ברורים בתקופת הסגר, כולל בנושא ההפגנות. היום יקיים שר האוצר ישיבה ראשונה בנושא גיבוש תכנית "הלב הפועם", שאליה יזומנו גם נציגי משרד ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל ושר הכלכלה עמיר פרץ.
בתוך כך ובצל הדיווחים על הידוק הסגר הצפוי, מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר-אייל, שלחה מכתב אזהרה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי ולפרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו. "הגבלה נוספת על מקומות העבודה במגזר הפרטי עתידה לעלות מיליארדים רבים למשק לצד תועלת בריאותית שלא הוצגה בפני מקבלי ההחלטות, ולתפיסתנו היא נמוכה משמעותית מהיקף הפגיעה הכלכלית", כתבה.
"הצעד לו העלויות הכלכליות הגבוהות מכולן, הינו סגירת מקומות העבודה, והוא עלול להביא לנזק בלתי הפיך בטווח הבינוני והארוך", הוסיפה. "חופש העיסוק וחופש התנועה נפגעו קשות במסגרת ההגבלות הקיימות. צעדים נוספים, ככל שנדרשים, צריכים להתמקד במניעת התקהלויות/ הגבלת התקהלויות על ידי איסור ואכיפת המגבלות וההנחיות, וזאת בכדי להביא למקסימום את התועלת הבריאותית כתוצאה מהגבלות נוספות".
