שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו!
ושוב, אותה שאלה קשה וכואבת הגורמת צער רב לכולנו, שחוזרת מידי כמה חודשים ונשאלת כאן במסגרת החיזוק היומי:
מה עושים עם בעל שסוגר את אשתו, מאיים עליה, לא נותן לה אפילו לתקשר עם בני המשפחה, וכאשר מישהו מנסה להעיר לו על כך, או רב שמרים טלפון בכדי לומר לו שלא זו הדרך ולא זו צורת ההתנהגות, הוא מאיים בגירושין: "אני אצא מהבית, לא חוזר לכאן לעולם, והבית הזה יתפרק!"
מורי ורבותי!
כל אשה וכל חם וחמות ששומעים מחתנם את האיום, מיד מקבלים פיק ברכיים ומודים שהם יורדים מכל תביעה: "תמשיך לעשות כפי יכולתך וכפי דרישותיך, תהפוך את ביתנו לסמרטוט וכולנו יחד נעמוד מאחריך ובלבד שלא יחרב הבית".
וזו טעות חמורה!
כי זה מה שנותן כח לאותם חולי נפש להמשיך ולהתעלל בבנות זוגם ובילדיהם עד מאה ועשרים שנה, ובדרך כלל זה לא מגיע למאה ועשרים.
אם החיים מרים ממוות, אין גרוע יותר מכך. אבל יש 'חיים לאחר המוות', אין 'מוות לאחר המוות'.
היום בגירושין יכול להיות שהוא הגאולה האמתית שלך ושל ילדייך. אם באמת הבעל לא מוכן לשנות את דרכו, אין כזה מושג לפחד מגירושין ולהמשיך ולהרוס את החיים המשותפים.
הולכים לאיש מקצוע, הולכים לתלמיד חכם, ואם יש צורך להחריב את הבית – הרי שבית חרב החרבנו. כי החיים הללו הם לא חיים, זה הוא מוות אמיתי.
אשה שנמצאת בבית בניגוד לרצונה, אשה שלא חיה את חייה בצורה חופשית ונכונה, אשה שחוששת ומפחדת מבעלה עשרים וארבע שעות ביממה זו אשה מתה, זו לא אשה חיה. גרוע מכך כבר לא יכול להיות.
לעולם לא מורים על גט ולעולם לא מורים על שלום בית בצורה עיוורת. תמיד עושים זאת לאחר מחשבה ולאחר ייעוץ בדעת תורה.
כאן ועכשיו, אם את נמצאת במצב שכזה, תתייעצי עם הרב שלך, תכרתי את כבלי העגינות שלך, ותשמעי מכבוד הרב מה צריך לעשות. ואם בעלך לא ישתף פעולה, בעזרת ה' הוא כבר לא יהיה יותר בעלך.
בתפילה אמתית, לכל בני ובנות ישראל, ובתקווה עצומה לכך שהדברים יגיעו למקומות הנכונים ולאוזניים הנכונות.
וכן יהי רצון ונאמר אמן,
ברוכים תהיו!
