האשה מספרת: לפני כמה שבועות בדרכי לבית הכנסת, בעלי ואני פוגשים את מנדלבליט, בעלי אומר לו: שבת שלום, ואני מעירה לבעלי: מדוע אתה אומר לו שבת שלום, בעלי אמר לי שמנדלבליט שמע ונפגע.
ממשיכה האישה ומספרת: לאחר כמה שבועות, שוב אני הולכת עם בעלי והילדים לבית הכנסת, פרשת השבוע היתה פרשת משפטים, אני פוגשת מולי את מנדלבליט ומסננת לעברו בצורה לא מתלהמת: "פרשת משפטים בושה".
לאחר כמה דקות עצרה לידה ניידת, מתוכה יצאו שני שוטרים סמויים, בטענה שהיא הטרידה עובדת ציבור, האשה מתחננת לשוטר שלא יקח אותה ברכב תוך כדי חילול שבת ומציעה לו לעלות יחד לביתה שם תתן לו את כל הפרטים, אלא שהשוטר שוחח עם מי שנראה לאשה כמפקד תחנת פתח תקווה שהתעקש לקחת אותה בנייידת בשבת.
האשה אולצה לחלל שבת, נלקחה לתחנה, שם נחקרה ונלקח ממנה טביעות אצבע כאחרונת העבריינים בגלל משפט קצר שאמרה למנדלבליט: "פרשת משפטים בושה".
חה"כ שלמה קרעי הגיב ואמר; "מי שמוחזק בגרונו זמן רב כל כך, מתחיל לפחד גם מאמירות לגיטימות המבקרות את התנהלותו הבעייתית.
מנדלבליט משתמש בכח השלטוני שלו כדי לרדוף אזרחים. פעם זו אורלי לב ופעם זו המסכנה הזו שלא עשתה לו דבר.
חמור יותר לנפח את הסיפור כשאתה יודע שהמילה שלך שווה יותר. טוב שיש שומר ראש/סף".
