שלום וברכה מורי ורבותי!
ומהיום, יום ז' בחשוון, מתחילים כאן בארץ ישראל לומר "ברך עלינו" או "ותן טל ומטר לברכה".
כלומר, עד היום רק הזכרנו את "משיב הרוח ומוריד הגשם" והסברנו עד כמה הקדוש ברוך הוא גדול שהוא יודע גם להוריד גשמים.
מהיום אנחנו מתחילים להתפלל.
מה קרה? מה היה חסר לנו ב"משיב הרוח ומוריד הגשם" עד אתמול בלילה, שמאמש התחלנו לומר מעבר לכך גם בקשה ותפילה על הגשמים?
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי! אני לא צריך אותך ולא את התפילות שלך, אבל במגוון היחסים בינינו, במערכת המורכבת הזאת יש גם תפילה. גם גשם אני רוצה להוריד רק לאחר שאתה תבקש ממני".
"וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", זה פסוק בפרשת בראשית (בראשית ב, ה).
אומר הקדוש ברוך הוא: "אני רוצה להביא מטר לעולם, אבל אין לי כאן אדם שיעבוד את האדמה. כותב רש"י במקום: "הקדוש ברוך הוא לא צריך שהאדם יעבוד באדמה, הוא צריך בסך הכל שהאדם יתפלל". יברא האדם, יתפלל ויבקש גשם. ואני מעניק לו".
אם על גשם שהוא משהו כלל-עולמי, ששייך לך ולכל הסובבים אותך מצפה הקדוש ברוך הוא לתפילה האישית שלך, כל שכן וקל וחומר שעל כל דבר ולו הפעוט ביותר ששייך לך אישית, מצפה ה' לתפילה שלך.
תתפלל, תבקש, תדבר איתו, ותראה עד כמה בדיוק אבל בדיוק כפי שהוא נענה ומעניק גשם לכולנו בזכות התפילות שלך ושל כל אחד מאיתנו, כך בכל בקשה אישית, אם היא באמת לטובתך ואם היא באמת מגיעה בזמן ובמקום הנכון, היא תתגשם, תתממש, ותזכה לראות רק טוב כל הימים.
מתפללים, מדברים עם הקדוש ברוך הוא ורואים רק טוב.
ברוכים תהיו!
