יום: 15 באוקטובר 2020

"החלטת הממשלה להותיר את הערים האדומות ובהן בני ברק בסגר, אחרי 44 ימים רצופים שהעיר סגורה ומסוגרת – היא החלטה רעה עם השלכות חברתיות וכלכליות שנחווה עוד חודשים רבים", נמסר הערב (חמישי), מעיריית בני ברק לאחר החלטת קבינט הקורונה בנושא.

"בשבוע שבו ארגון הבריאות העולמי מבקש לחדול ממדיניות הסגרים, כאשר נתוני משרד הבריאות מוכחים שבני ברק מחלימה – אנו מוצאים את עצמנו שוב מול חומה של אטימות", מלינים בעיריית בני ברק שספגה את כמות הסגרים הגדולה ביותר מאז פרוץ המגיפה.

בבני ברק טוענים כי מצב התחלואה בעיר דווקא בסימן ירידה, "במהלך השבוע האחרון, נרשמה בעיר ירידה של 65% במספר החולים החדשים, שיעור המחלימים הוא יותר מכפול משיעור החולים. זוהי תוצאה של מאמצי המאבק שלנו בנגיף, ולראייה – כ-70 אחוז מתושבי העיר נבדקו, יותר מכל עיר גדולה אחרת בישראל. לצד פעולות האכיפה בעיר והבדיקות הנרחבות, אחד מכל שלושה חולים כבר פונה מהעיר והכל במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה".

בבני ברק מאשימים את הממשלה בפגיעה מכוונת בחרדים, "מדיניות האגרוף וחומות האטימות לא יביאו להחלמה אלא ייצרו תחלואה חדשה ועמוקה – תחלואה חברתית אני קורא לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשרים לשקול היטב לפני שיגזרו מוות חברתי וכלכלי על הערים המנודות – כולן למרבה הצער צבועות בצבע אחד – של המגזר החרדי", סיים ראש העיר אברהם רובינשטיין את מכתבו הנוקב.
בערים החרדיות טענו היום כי "באורח פלא" הוצאו מרשימת הערים האדומות כל הערים שאינן חרדיות, ורק הערים החרדיות נותרו ברשימה מה שמוכיח על התנהלות לא שקופה המפלה את החרדים.

מליאת הכנסת אישרה בשעה זו את אישור הסכם השלום עם איחוד האמירויות 80 חברי כנסת תמכו באישור ההסכם לעומת 13 מחברי הכנסת הערבים שהתנגדו לו.

שרת התחבורה מירי רגב אמרה בדיון: "השמאל הלך שבי אחרי משיחי שקר בדמות אהוד ברק ואחרים, הימין בראשותו של נתניהו הציג דרך אחרת. הסכם שאין בו ויתורים. אין בו מסירת שטחים. אין בו מתים או קורבנות, מלבד מותה של הפרדיגמה שהשמאל הלך שבי אחריה במשך עשרות שנים"

שר המשפטים אבי ניסנקורן אמר בדיון: "ההסכם ההיסטורי הזה הוא תוצאה של מהלך שפוי ואחראי, הפנמה כי מהלך של סיפוח חד צדדי הוא לא הדרך הנכונה. הסכמי שלום מגשימים במשא ומתן ישיר בין שני הצדדים, רק כך ניתן לכונן שלום בר קיימא. נמשיך לקדם מדיניות של חתירה לשלום עם כל עמי האזור ועם שכנינו הפלסטינים, תוך שמירה על ביטחון ישראל. לא פחות חשוב, עלינו להתגייס כעת כולנו, לעצור את ההסתה, את השיסוי ואת הסכסוך הפנימי הגובר, ולכונן שלום בתוכנו, ברוח מגילת העצמאות"

שר הכלכלה עמיר פרץ: "החלטה על סיפוח לא הייתה תורמת דבר וחצי דבר לאזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון, אבל הייתה יוצרת חוסר יציבות במרחב, מסכנת את הסכמי השלום מול מצרים וירדן. שכנינו מקרוב הם הפלסטינים, ואיתם צריך לדבר. דבר אחד בטוח – אם אנחנו רוצים מדינה יהודית ודמוקרטית בגבולות בני הגנה, אנחנו חייבים לפתור את הסכסוך עם הפלסטינים על בסיס פתרון שתי המדינות. אין דרך נוספת."

ח"כ אנטאנס שחאדה: "אנחנו מתנגדים להסכם הזה כי הסכם זה רק ירחיק את השלום. מטרתו העיקרית של ההסכם היא להרחיק את השלום האמיתי עם העם הפלסטיני. אנחנו תמיד תמכנו ונתמוך בשלום אבל בשלום אמיתי, שלום שיבטיח את הזכות הטבעית וההיסטורית של הפלסטינים שיסיים את הכיבוש ואת סבלו של העם הפלסטיני. הסכם זה בא לתת תגמול ופרסים למדיניות הכיבוש והמשך ההתנחלויות להמשך הדיכוי המשך המצור על עזה "

ח"כ נפתלי בנט: "כולכם מכירים את הביקורת החריפה שלי על אוזלת ידו של ראש הממשלה במשבר הקורונה, אבל עם זאת אנחנו לא חלק מהאובססיה הלפידאית של רק לא ביבי, וגם לא חלק מהאובססיה הפוכה של רק ביבי. כשיש דברים חמורים שקורים אנחנו נלחמים כדי למנוע סבל שהעם שלנו משלם בגלל שגיאות של מנהיגים, אבל כשיש דברים נכונים שהממשלה מבצעת אנחנו מגבים וזה המקרה היום. אני מעניק גיבוי מלא להסכם הזה ואנחנו נתמוך ונצביע בעד ההסכם השלום ההיסטורי הזה , אני רוצה לומר היום לראש הממשלה בנימין נתניהו כל הכבוד על ההישג ההיסטורי.

ביטול הריבונות קשה לי מאוד וצריך לומר את האמת פה. תגיד את האמת רוה"מ, האמריקאים אומרים את זה, האמירויות אומרות את זה כל השליחים אומרים את זה ויתרת על הריבונות למען ההסכם. ריבונות על ארץ ישראל היא דבר חיוני דבר לדורות. הסכמים, חשובים ככל שיהיו, הם בסוף נייר. קביעת גבולות ארץ ישראל וחזרת עם ישראל למולדת שלנו היא דבר נצחי וגם אם רוה"מ כמובן כבר לא יעשה את זה אנחנו נעשה את זה."

ח"כ ניצן הורוביץ: "התנאי הבסיסי הראשון להסכם הזה שמונח בפנינו היה ביטול מוחלט של רעיון הסיפוח בשטחים. הרעיון הזה שהיה גולת הכותרת של הבטחות הימין הנושא המדיני היחיד שנכלל באופן מפורש בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן,הרעיון הזה ירד מעל הפרק. זה בהחלט עניין חשוב ביותר, סיפוח היה יוצר קושי גדול מאוד להתקדם בפתרון שתי המדינות, והיה שם קץ לרעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית. סיפוח הוא הרסני והזוי ובהסכמים האלה זרקו אותו מהשולחן".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "זה לא הסכם שלום. זה הסכם נורמליזציה. נורמליזציה של שלטון ערבי עם הכיבוש, עם ההתנחלויות, עם הדיכוי בן 50 השנים של העם הפלסטיני. ההסכם הוא עוד צעד במהלך שנתניהו מקדם כבר שנים – לבודד את העם הפלסטיני, כדי להכניע אותו. הציבור הישראלי הרחב אולי חושב שזה הסכם טוב, כי הוא רואה איך השמים יפתחו, חושב על טיסות לאבו דאבי ועל עסקים בדובאי. אבל אני מזהירה – שההסכם הזה רק ירחיק אותנו מהשאיפה האמיתית, ומהאינטרס האמיתי, של כל האנשים שחיים פה – שלום אמת עם הפלסטינים."

ח"כ צבי האוזר: "אני רוצה לפנות לאזרחי ישראל הערבים, חבריי, השלום הזה הוא של כולנו כישראלים אבל לכם תפקיד היסטורי להיות הנחשונים היוצרים קשרים ומניחים מסילות מזרחה. אתם דוברי השפה הערבית על בוריה תסייעו להפריח את השממה. אבל בשוליים אי אפשר שלא להתעצב אל מול העיוורון והשנאה של חלק מחברי הבית הזה, אלה הנושאים לשווא את קולכם שלכם ערביי ישראל. הם לא נגד השלום עם האמירויות הם נגד שלום עם ישראל.וקשה לו פחות לחזות באיוולת של אותם אלה העוצמים עיניים לרווחה ורואים במתנגדי השלום שותפים לגיטימיים להנהגת המדינה."

עיתון הניו יורק טיימס פרסם אתמול תחקיר נגד המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב ג'ו ביידן בו הוא מאשים כי סגן הנשיא לשעבר ניצל את תפקידו ועזר לעסקי בנו באוקראינה בניגוד לחוק, תחקיר שאמנם רמת אמינותו אינה מוכחת אולם מעולם ברשתות החברתיות לא התערבו ברמת אמינותם של התחקירים, רשת טוויטר החליטה לחסום את האפשרות לשתף את הכתבה ברשת ובהודעת השגיאה נכתב כי "איננו יכולים להשלים את הבקשה, מאחר שהקישור זוהה על ידי טוויטר או על ידי שותפיה בתור קישור שעשוי להסב נזק". מה שעורר סערה רבתית וזעם בקרב השמרנים תומכי הנשיא דולנד טראמפ

באתר 'מאקו' שם דווח על האירוע נכתב כי זו הפעם הראשונה שטוויטר מגבילה כך את ההפצה של מידע מאתר חדשות. מדובר בצעד נוסף ביישום המדיניות של טוויטר נגד הפצת "ידיעות שלא אומתו" (פייק ניוז), במיוחד לפני הבחירות לנשיאות שיחולו ב-3 בנובמבר.

לפי הדיווחים, טוויטר אף נעלה את חשבונה האישי של דוברת הבית הלבן ששיתפה את הכתבה. בסדרת ציוצים שנכתבו בחשבון הרשמי של טוויטר, נכתב כי הצעדים ננקטו לאור "שאלות שעלו באשר למקור החומרים שנכללו בכתבה". מאז שנת 2018, כללי הקהילה של טוויטר אוסרים את ההפצה של תוכן שכולל מידע פרטי, לרבות מידע שהשיגו האקרים. מייסד ומנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, התבטא מאוחר יותר בנושא והבהיר כי הדרך שבה התקבלה ההחלטה באשר לתחקיר לא הייתה אידאלית, והוסיף כי טוויטר כשלה בהסברת הצעד לציבור המשתמשים.

פייסבוק הגבילה אף היא את שיתוף הקישור לכתבה, בטענה כי לא ניתן להוכיח את אמינותו. "זה חלק מהתהליך הסטנדרטי שלנו כדי למנוע הפצה של מיסאינפורמציה", אמר דובר מטעם פייסבוק. גם כאן מדובר בהחלטה האחרונה מבין שורת צעדים שננקטים לקראת הבחירות: לאחרונה הודיעה פייסבוק שתחסום את הפצתן של מודעות פוליטיות עם סגירת הקלפיות. 

כאמור, בתחקיר של הניו יורק פוסט  – שזכה לכותרת "האימייל שחושף איך האנטר ביידן הפגיש בין אביו לבין איש עסקים אוקראיני" – נטען כי סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, התערב בעסקיו של בנו האנטר באוקראינה; מדובר בהמשך להאשמות של המפלגה הרפובליקנית, לפיה ביידן האב ניצל לרעה את תפקידו כסגן נשיא, ובמיוחד לאור מעורבותו הדיפלומטית במתרחש באוקראינה.

הכתבה התרכזה בהודעת מייל שנשלחה באפריל 2015, שבה איש בחברת האנרגיה האוקראינית בוריסמה הודה להאנטר ביידן על כך שהזמין אותו לפגישה עם אביו בוושינגטון. הבעלים של מעבדת המחשבים אף אמר שמסר את עותק של המידע לרודי ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו יורק וכיום עורך דינו של טראמפ.

במאמר מערכת שפורסם בניו יורק פוסט אף נכתב כי "פייסבוק וטוויטר הן לא פלטפורמות מדיה, אלא מכונות תעמולה". כצפוי, הצעד של טוויטר ופייסבוק הוביל גם לתקיפה נרחבת מצד השמרנים. לדבריהם, הרשתות החברתיות מגנות על ביידן ומריצות אותו לנשיאות. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר שזה "נורא" שהרשתות החברתיות "הסירו את הכתבה" – למרות שהן רק הגבילו את הפצתה ולא חסמו אותה – ובאופן תמוה, המשיך בקריאותיו לבטל את החוק שמסיר מבעלי אתרים ופלטפורמות את האחריות על התוכן שמתפרסם בהם. לצד זאת, גם מועמדים בצד השמאלי של המפה ביקרו את צעדיהן של פייסבוק וטוויטר, בטענה שהן מספקות דלק לשמרנים הטוענים כי הם מצונזרים באינטרנט.

מהקמפיין של ביידן נמסר בתגובה לדברים כי לא נמצאו פגישות כאלה ביומנו של ביידן. עוד נמסר כי עוד הוסיף כי פייסבוק וטוויטר לא תיאמו עם הקמפיין את הצעדים נגד התחקיר.

מועצות גדולי וחכמי התורה במכתב שיפורסם במלואו מחר בנושא החזרה לספסל הלימודים בתלמודי התורה והישיבות גדולי ישראל מכל העדות והחוגים מציינים כי האפשרות היחידה לחזור ללימודים היא על ידי שמירה וזהירות בכללי ההרחקה

"אין קיום לעולמנו בלא עמל התורה והבל פיהם של תשב"ר, אלא שחובתינו לשמור החוקים והמשפטים כמצווה בתוה"ק "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" וכאמרם ז"ל (יומא פה ב) 'וחי בהם – ולא שימות בהם'.

ועל כן, האפשרות היחידה לשוב אל ספסלי בית המדרש, בישיבות הקדושות ובתלמודי התורה, היא רק על ידי זהירות יתירה והקפדה חמורה על הכללים ללא שום טצדקי" כתבו גדולי הדור במכתב הרואה אור כאן ב'המחדש' לראשונה

"חובה גמורה לנקוט בכל עת באמצעי הזהירות כהוראות הרופאים והמומחים, להימצא בקרב אנשים רק עם מסכה שמונעת את ההידבקות, ולשמור בקביעות על מרחק האחד מהשני"

"אנו קוראים בזה לבני גיל שבעים להימנע מלצאת מביתם כלל, כי אם למקרים דחופים של צורך גדול, ולהתפלל אך ורק תחת כיפת השמים במקום אוויר פתוח" כותבים גדולי הדור

"גדולי הדור מוסיפים כי "על הצעירים מוטלת חובה גמורה להיזהר שלא להתקרב אל המבוגרים, מחמת היותם בסכנת נפשות ממש, ומי שלא נזהר בזה עליו לדעת כי מוטלת עליו מלוא האחריות על סכנת חיים של המבוגרים, וגדול עוונו מנשוא, פן לא נוכל לומר ידינו לא שפכו וכו'"

לאחר אישור הקבינט השלב הראשון של מתווה היציאה מהסגר שר הבריאות יולי אדלשטיין כינס כעת מסיבת עיתונאים והכריז כי "אנחנו צריכים לעשות את הכל כדי שהיציאה תהיה הדרגתית ושלא נשנה את אותה התנהגות". לדבריו, "עמדת משרד הבריאות אושרה במלואה. אנחנו מבינים את הקשיים הכלכליים לכן כבר מיום ראשון ייפתחו העסקים ללא קהל. הצוותים המקצועיים שלנו ושל משרד האוצר יושבים על הפרטים האחרונים כדי להבטיח שלא תהיה התפרצות בגנים". אדלשטיין הבהיר: "יכול להיות שבמהלך היציאה מהסגר, שתהיה לא קצרה, יהיו מצבים שבהם נצטרך לעצור".

"צריך לצאת מהסגר בצורה הדרגתית", אמר אדלשטיין, "אנחנו מבינים את הקשיים הכלכליים ולכן אישרנו כבר מיום ראשון לפתוח מקומות עבודה שלא מקבלים קהל, את גני הילדים ומעונות היום מגילאי 0 עד 6. הצוותים המקצועיים של משרדי הבריאות והאוצר עובדים על הפרטים האחרונים כדי להבטיח שלא תהיה התפרצות בגנים – אנחנו מאוד מודאגים מכך".  "בהינתן שלא תהיה הפתעה לא נעימה, אנחנו נפתח ביום ראשון את הגנים במגבלות ובדרישות שהצבנו", הדגיש השר.

"אין כרגע שום אישור לפתיחת הישיבות או התיכונים. אני מאוד מקווה שלא נחזור למצב שבתי ספר נפתחים ואז נסגרים. אנחנו מקווים שבעוד שבועיים נוכל להוסיף כיתות נמוכות בבתי הספר, אבל הפקנו לקחים מטעויות העבר".  "כל פעם שיהיו הקלות נוספות ונעבור שלב – תהיה עלייה מסוימת בתחלואה", הוסיף השר. "זו לא סיבה להיכנס לפאניקה, נצטרך להשתלט עליה באמצעות התנהגות נכונה. היציאה מהסגר תהיה לא קצרה וייתכן שיהיו מצבים שנגיד 'רגע, צריך לעצור קצת'. אני מקווה מאוד שזה לא יקרה. בסופו של דבר הכל תלוי בנו. קבינט הקורונה הוכיח היום שאנחנו יודעים לקבל החלטה רצינית ואחראית עם כל הקושי".

 בנוגע למחלוקת על פתיחת החתונות אמר אדלשטיין: "מותר להתחתן במדינת ישראל אבל אין שינוי בעמדת משרד הבריאות – התקהלויות זה הדבר הכי מסוכן לעת הזו ולכן אנחנו מקווים מאוד שעם ירידת נתוני התחלואה נוכל להגדיל גם את רמת ההתקהלות בשטח פתוח, אבל כרגע זה לא המצב. לזוגות הצעירים אני רוצה לומר שבתקופה הקרובה לא נהיה שם – כדאי להיערך לזה". 

 על מוסדות החינוך במגזר החרדי אמר: "אין שום אישור להגיע לאולפנות או ישיבות תיכוניות גם אם הם בתנאי פנימייה. אם אכן יהיה משא ומתן על הנושא אנחנו נשמח לבדוק אותו אבל כרגע כל מי שיפתח מוסד חינוכי בטענה שיש לו פנימייה וישלח את התלמידים הביתה בסוף השבוע – יעבור על החוק". אדלשטיין התייחס גם לפתיחת נמל התעופה בן גוריון ואמר כי משרדו יערוך שם בדיקות פתע: "נעשה זאת כדי לראות שאין התקהלויות ואין תורים צפופים עם אנשים אחד על השני. רק במצב הזה תתאפשר פעילות של שדה התעופה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס היום את קבינט הקורונה להחלטה בעניין השלב הראשון של תכנית היציאה. קבינט הקורונה אישר היום (חמישי) עקרונית את הצעת משרד הבריאות וממונה הקורונה לכניסת שלב ראשון בהקלות על הסגר החל מיום ראשון הקרוב, 18.10.20, אלא אם יחול שינוי במגמת התחלואה ואז הדברים ייבחנו מחדש.

תנאי הסף לפתיחת השלב הראשון: ממוצע 2,000 נדבקים ביום, מקדם הדבקה 0.8.

שרי הקבינט החליטו כי אם בעקבות הפתיחה התחלואה תחמיר ותעלה – נעצור את יישום תכנית היציאה ונחזיר מגבלות.

לגבי אזורים עם רמת תחלואה גבוהה יתקיים דיון נפרד בוועדת השרים להכרזה על אזור מוגבל עד מוצ"ש.

הקבינט ישלים את הדיון ביעדים ובשאר מרכיבי התכנית במהלך הימים הקרובים.

על פי ההחלטה, להלן השלב הראשון בתכנית היציאה:

1. אפשרות לפתיחת מקומות עבודה ללא קהל.
2. איסוף עצמי ממסעדות (טייק אווי).
3. פתיחת מעונות יום וגני ילדים בגילאי 0-6, לפי מתווה שיאושר על ידי משרד הבריאות.
4. פתיחת שמורות טבע, גנים לאומיים וחופים.
5. פתיחת רחבת הכותל המערבי וכנסיית הקבר לתפילה במתווה שייקבע ע"י משרד הבריאות, בט"פ ומל"ל לפי קפסולות. כמו כן הר הבית ייפתח.
6. הסרת מגבלות יציאה מהבית.
7. יבוטל האיסור לבקר בבתים אחרים, ובלבד שיעמדו במגבלת ההתקהלות.
8. התקהלויות: במרחב פתוח – עד 20 איש; בחלל סגור – עד 10.

יתר ההגבלות נשארות כפי שהיו.

*עד מחר הממשלה והקבינט יתבקש לאשר את התקנות הפרטניות בעניינים אלו שיביא משרד הבריאות.

הציבור מתבקש להקפיד על שמירת ההנחיות כדי לאפשר את המשך העמידה בירידת התחלואה בהתאם ליעדים אותם קבע משרד הבריאות. כך ניתן יהיה להמשיך בשלבי ההקלות הבאים.

קבינט הקורונה שהתכנס היום אישר בדקות האחרונות את מתווה היציאה מהסגר, החל מיום ראשון הקרוב, 18 באוקטובר, יפתחו גני הילדים ומוסדות החינוך לילדים 6-0 על פי מתווה של משרד הבריאות, פתיחת מקומות עבודה ללא קבלת קהל, איסוף עצמי ממסעדות, פתיחת גנים לאומיים וחופי רחצה, פתיחת הכותל במתווה קפסולות, ביטול מגבלת היציאה מהבית למרחק של עד אלף מטר, וניתן יהיה לפגוש משפחה שאינה גרעינית כל עוד לא מפרים את מגבלת ההתקהלות. השלב הראשון לא כולל יישובים עם נתוני תחלואה גבוהים ("אדומים"), שימשיכו להתנהל תחת הגבלות מחמירות. שר הפנים אריה דרעי היה היחיד מבין חברי הקבינט שהתנגד להחלטה.

בפתח הדיון אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "אנחנו רואים ירידה בכל הנתונים, ירידה עקבית וברורה", אמר נתניהו. "אנחנו רוצים להתכנס למדדים שהציעו לנו משרד הבריאות והמומחים, כדי שנוכל להתחיל בהקלה ההדרגתית בתנאי הסגר הנוכחיים. אנחנו צריכים לעשות זאת באופן כזה שלא נפגוש סגר נוסף בעוד שבועיים-שלושה. לכן היציאה צריכה להיות מדורגת, אחראית, זהירה ונשלטת".

נתניהו הוסיף: "אין ספק שעד לרגע זה יש כאן הצלחה, הצלחה שכבר מתחילים לדבר עליה ולהסתכל עליה במדינות אחרות, באירופה בעיקר, ששם התחלואה עברה כבר אותנו בכמה מדינות, והם כרגע מתלבטים בשאלה שאנחנו התלבטנו והכרענו בה – כן לעשות סגר, כן להוריד את המספרים מהר".

חברי הקבינט הציגו את עמדותיהם בנוגע ליציאה מהסגר. שר הביטחון בני גנץ אמר: "אני מציע לכולנו לזכור שאנחנו מחויבים בצעדים שמרניים, כי מגמת התחלואה צריכה להמשיך לרדת. הצעדים שניקח היום יאפשרו לנו אורך נשימה כדי להמשיך ולקיים את הסגר".

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר כי אם המגמה החיובית תימשך, "אין בעיה לפתוח ביום ראשון" את המסגרות לגיל הרך. "אם פתאום נופתע לרעה נחזור לקבינט", הבטיח. עם זאת, הוא ציין כי "מפאת הזהירות של מתן התראה לכל הגורמים במערכת החינוך", אם כי הוא מעדיף שגני הילדים ייפתחו ביום שני.

שר הפנים אריה דרעי דרש בדיון להגדיל את מספר הנוכחים בחתונות ל-200, בקפסולות של 20 בכל קבוצה ושמירת מרחק – אם כי לפי הצעתו סביב השולחנות בחתונות ניתן יהיה להושיב עד 40 אנשים. גם בהלוויות הוא דרש לאפשר 200 משתתפים, בקפסולות. והוסיף "איך אנשים יוכלו ללכת לחופי הים אבל לא לחתונות? חתונה זה פעם בחיים".

השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה אמר לדרעי שהצעתו בלתי אכיפה. גם שר הרווחה איציק שמולי התנגד לדרישתו, ושאל אותו: "ראית פעם חתונה בקפסולות? זה לא יקרה. זה הרי זה היה חלק רציני ממקור ההתפרצות בגל הראשון". דרעי השיב לו: "אתה כנראה לא מבין את המשמעות של חתונה, קידושין ביהדות". שמולי גער בו: "אל תזלזל ביהדות שלי ואני לא אזלזל ביהדות שלך. אני יהודי לא פחות". גם נתניהו נדרש לסוגיית החתונות, ואמר לדרעי: "העלית נושא חשוב ומהותי, אבל צריך לבחון האם להעלות את זה כבר בדיון הזה או להמשיך אותו במהלך השבוע הבא. זה עלול להוביל לטרגדיה נוראית".

ויכוח נוסף התפתח בין השרים אם האפשרות למשלוחים (טייק-אווי) תותר רק למסעדות או לכל העסקים. גנץ: "ש פרקטיקות. כשאנחנו אומרים איסוף אנחנו אומרים שאין כניסה לחנות, אלא מתאמים מראש, באים ואוספים, צריך גם לתת קרדיט לציבור. מי שירצה 'לתחמן' ימצא איך. אנשים סבירים ינהגו לפי הרציונל- יתקשרו, יזמינו, יאספו וילכו". במקביל, ישנה הסכמה על כך שאם בעקבות הפתיחה התחלואה תחמיר ותעלה – יישום שלב הראשון ייעצר וההגבלות יחזרו.

שר החינוך יואב גלנט קרא לקבל "החלטה מהירה" על פתיחת גני הילדים – כדי לאפשר את פתיחתם כבר ביום ראשון. "צריך לתת זמן למערכת להתארגן", אמר. השר שמולי תמך בקריאתו: "הגיל הרך חייב להיפתח מיד, כבר בתחילת השבוע. אין שחרור של המשק כשמאות אלפי הורים משותקים לביתם. שעורי התחלואה בגיל הרך זניחים וגם התחלואה הכללית יורדת. חייבים לפתוח".

בנוסף, גלנט טען שההדבקה כלל לא התרחשה במערכת החינוך. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, השיב: "זה שתחזור על אותה מנטרה פעם אחר פעם לא יהפוך אותה לנכונה. כל המומחים אומרים שהתחלואה הגיעה ממערכת החינוך".

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי, חיזקה את דבריו של גרוטו: "אין חולק על כך שהתחלואה במערכת החינוך הייתה גבוהה מאוד".

שרת התחבורה מירי רגב הציעה להתיר פתיחת מספרות: "למה ספר לא יכול לקבל לקוח אחד כל פעם?", תהתה השרה רגב. נציגי משרד הבריאות התנגדו להצעה שלה ולכל גוף עסקי או ציבורי שמקבל קהל.שרת התיירות אורית פרקש-הכהן קראה בדיון לפתוח את הצימרים, וכבר אמש חשפה מתווה ייעודי לכך, הכולל איסור על כניסה לבריכות וחדרי אוכל, והגעה של משפחה גרעינית בלבד. בדיון בקבינט הקריאה פניות שקיבלה מבעלי צימרים, ושאלה: "למה לעודד לקנות כחול לבן ותיירות כחול לבן אבל בפועל לשלוח אנשים לצימרים בחו"ל?".

בד בבד, המתווה המתגבש לפתיחת הישיבות בשבוע הבא שמובילים ממונה הקורונה למגזר החרדי רוני נומה, מרכז השליטה, ועד הישיבות מול משרד הבריאות והמלל – כל תלמידי הישיבות שלא חלו ידרשו לעבור בדיקה. הבדיקות יערכו במסגרת הקהילה בתיאום מראש עם קופות חולים ופיקוד העורף, ללא הפנית רופא. התלמידים ישארו בבידוד ביתי עד לקבלת התוצאה, ועם קבלת התוצאה השלילית יגיעו לישיבה בהסעה מאורגנת ולא בתחבורה ציבורית. התלמידים יחולקו לקפסולות סגורות בישיבות. 

לפי מודל משרד הבריאות שהוצג לשרים בדיון מקדם ההדבקה בישראל עומד כיום על 0.63. מספר הנדבקים אתמול עומד על 2,004, היעד שהציב משרד הבריאות ליציאה מהסגר. מניין המתים מהנגיף עלה ל-2,109. בנוסף נרשם שיא במספר המונשמים – 247.

שר הביטחון לשעבר ויו"ר ימינה נפתלי בנט מגיב לדברי ראש הממשלה על יעילות הסגר.

"אדוני ראש הממשלה, סגר הוא לא 'הצלחה'. סגר הוא מכה הרסנית שמחריבה את חייהם של מיליוני אנשים,
והסגר השני המיותר הוא תוצאה של כישלון ניהולי נוראי של ממשלתך. הסגר הראשון היה הכרחי, ונועד לקנות לנו הפוגה. אך ממשלתך בזבזה לגמרי את הפוגת מאי-יוני. לא עשיתם דבר כדי לקדם ולמנוע סגר שני. הצגתי לך כבר ביוני תכנית למניעת סגר שני, ולא עשיתם עם זה דבר".

בנט קרא לממשלה להתעורר "הפסיקו את מדיניות הסגרים. תעברו מפטיש על הראש של אזרחי ישראל, לניהול מדויק וצמוד של פינצטות".

מוקדם יותר בפתח ישיבת קבינט הקורונה אמר נתניהו כי "הסגר עד לרגע זה הוא הצלחה אדירה. אנחנו רואים ירידה בכל הנתונים, ירידה עקבית וברורה. אנחנו רוצים להתכנס למדדים שהציעו לנו ע"י משרד הבריאות והמומחים, כדי שנוכל להתחיל בהקלה ההדרגתית בתנאי הסגר הנוכחיים. אנחנו צריכים לעשות זאת באופן כזה שלא נפגוש סגר נוסף בעוד שבועיים-שלושה. לכן היציאה צריכה להיות מודרגת, אחראית, זהירה ונשלטת.

אבל אין ספק שעד לרגע זה יש כאן הצלחה, הצלחה שכבר מתחילים לדבר עליה ולהסתכל עליה במדינות אחרות, באירופה בעיקר, ששם התחלואה עברה כבר אותנו בכמה מדינות, והם כרגע מתלבטים בשאלה שאנחנו התלבטנו והכרענו בה – כן לעשות סגר, כן להוריד את המספרים מהר. אבל עכשיו האתגר הגדול שלנו הוא להמשיך את הירידה בלי להביא להתפרצות חדשה ועלייה חדשה.

בכל מקרה, אני גם רוצה לציין שהירידה הדרמטית תוך שלושה שבועות, של התחלואה קשורה גם לעטיית המסיכות. זה קשור גם לעובדה שחלקים גדולים יותר של הציבור, לפי כל ההתרשמויות והנתונים שמגיעים אלינו, עוטים מסיכות – וזה משנה הכל. זה חייב גם להישמר בהמשך. תפקידנו כמנהיגי ציבור גם להמשיך לקרוא לציבור למלא אחר הכללים, ובראשם עטיית מסיכות ושמירת מרחק".