מיקום כתבה: הנצפים ביותר

הצלם של גדולי ישראל, לרר ג'וניור, מתעד את הרגעים הדרמטיים בעצרת, מתוך המרפסת של 'עטרת שלמה'

איצקוביץ' שתיזז בין ריכוזי העצרת השונים, הבחין בלרר כשהוא מתעד את עצמו מתעד את ההמונים ברחוב ירמיהו.

סגן ראש העיר בני ברק הרב אליהו שושן ואחיו הדיין הגאון רבי יונתן שושן נצפו בשיחה ערה, בשולי העצרת. 

שלומי רוטלוי, נצפה משוחח עם מרן המשגיח הגה"צ רבי דן סגל, בכניסה לסיטי קורט. איצקוביץ' תיעד.

על הגג של סיטי קורט בצומת שרי ישראל יפו, נצפתה מערכת השליטה על ההגברה בניצוחו של מלך ההגברה שרגי בוקשפן. תיעוד: שלומי רוטלוי.

ראש עיריית אלעד, יהודה בוטבול, נצפה כשהוא מביט ברעווא דרעווין על הניסיונות להוריד בחורי ישיבות שעלו על גבי מנוף במהלך העצרת

את איש התקשורת רפי סמוטני מבקהילה, איצקוביץ' ראה ראשון על הרכבת, בדרך לירושלים.

אלעזר שבילי מ'בצלמו' ולשעבר מלשכות ח"כים בש״ס, נצפה מעודד את לוחם החשמונאים שהגיע להצדיע ללומדי התורה ולהתנגד לגזירת הגיוס.

היישר מעמדת 'המחדש' על אחת הגגות בכניסה לעיר, איצקוביץ' הבחין באנשי התקשורת אבי מימרן, אלתר גרובייס ממשפחה ובצלאל קהאן, בעמדת 'קול חי' שמוקמה מעבר לכביש.

והנה הנוף של מימרן, באותם רגעים

את יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני ויו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ אורי מקלב, איצקוביץ' ראה במרפסת בירמיהו 33

והנה גפני לבדו סוקר את כולם כבני מרון

את ח"כ מלכיאלי איצקוביץ' ראה כאחד האדם, ללא גינוני מרפסות יוקרה, כשלצידו מקורבו ואיש סודו נתי מנשורי.

דקות קודם לכן הבחין איצקוביץ' במלכיאלי ומנשורי כשהם צועדים בכניסה לרחוב ירמיהו. גם היועץ המסור אוהב ציון.

את ח"כ יואב בן צור, איצקוביץ' ראה על המרפסת של עטרת שלמה, במוסד הרב קוק. לצידו: היועץ המסור: אבי יפרח.

כך נשמעו רגעי קבלת עול מלכות שמיים של הגר"ר אלבז, מהמרפסת המדוברת

חברי הוועדה המארגנת של עצרת ״זעקת התורה״ ח״כ מאיר פרוש ומ״מ ר״ע ב״ב מנחם שפירא בתיאומים אחרונים על גג בעלי התפילה, בקומה ה-17 של סיטי קורט, דקות לפני תחילת המעמד.

יממה לפני העצרת, איצקוביץ' השתתף בישיבה נוספת של צוות ההיגוי בהשתתפות הח"כים פרוש וביטון, זייברט וסגנו מנחם שפירא ואיש הצללים של ש"ס יוסף חיים כלף.

ולסיום סיקור העצרת: הצלם דוד מנדלסון תיעד את ירושלים ב-360.

יו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ אורי מקלב בביקור בגדעונה שבצפון. איצקוביץ' שבדק האם הח"כ טבל בחורשה הסמוכה, קיבל תשובה שלילית.

מנכ״ל משרד התחבורה משה בן זקן נצפה בתפילה בציון רבי ישעילה מקריסטיר בהונגריה.

היוצר עמירן דביר, בעוד לילה לבן עם דוד איכלביץ, בדרך לסינגל נוסף.

עם נעלי ובגדי שבת בתוך המים: איצקוביץ' הבחין בנער הפלא יהודה בורן, בדרך לשיר בכורה בוויב שלא קדם לו עוד

ענק הזמר שמוליק סוכות, ביום צילומים לשלושה קליפים חדשים, מתוך האלבום החדש שיראה אור בקרוב.

איצקוביץ' מגיש טעימה מיוחדת משיר חדש ומיוחד, של קובי מירסקי, שצפוי לראות אור בקרוב

ובנתיים במונסי, ישראל אדלר ומנדי הרשקוביץ עוסקים יחדיו בסוגיית השבת, לקראת פרוייקט מיוחד

סגן ראש העיר בני ברק שלומי אלחרר בתמונה משותפת עם אחיו, אריאל אלחרר יועצו של איתמר בן גביר. שחגג בשבוע שעבר שמחת בר מצווה לבנו, באירוע שלא זכור כמותו במגזר החרדי.

אורח חריג בשמחה: יו"ר ש"ס לשעבר אלי ישי, שממעט לצאת לאירועים, נעמד לתמונה יחד עם השר וסרלאוף

בין המברכים: יו"ר עוצמה יהודית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שנראה מרוגש במיוחד. לצידו: הראשון לציון הגר"ד יוסף וסב החתן ר' יצחק אלחרר. עוד בנצפים: סגן ר"ע בני ברק שלומי אלחרר, עו"ד איתי גדסי – רמ"ט הראשון לציון ואביחי יוסף, הבן של ומהדמויות החזקות בהסתדרות.

גם אושי מדינה, יועץ התקשורת של ש"ס, הגיע לאחל מזל טוב.

ח"כ יוסי טייב, הגיע יחד עם סגן ראש העיר בני ברק שלומי אלחרר ונציג עולי צרפת בעיר שמואל לוי, לישיבת ׳תורת ישראל׳ לעולים מצרפת, שניזוקה במהלך שריפה בישיבה. במהלך הביקור עמדו מקרוב על הנזקים, ושוחחו עם ראש הישיבה והצוות על הצרכים הנדרשים.

אותו טייב נצפה מביט בתערוכה לזכרו מרן הרב עובדיה זצוק״ל ביום ציון מיוחד שקיימה הכנסת, במסגרת החוק שיזם.

חבר מועצת העיר נוף הגליל חיים אמרון, בהילולת מרן הרב עובדיה יוסף בהיכל בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות רבני העיר והשכונות, ראש העיר, ומזכה הרבים הרב יוסף דלויה.

איש התקשורת השדרן יענקל׳ה פרידמן עם ראש העיר רמת גן בשמחת החתונה למחותנו הרב אשר ויזל, מ"מ רבה של גבעתיים ומרבני העיר רמת גן.

גזבר עיריית בית שמש ממליץ ליועץ התקשורת רפי פרלשטיין, לחזור לכובע וחליפה באופן קבוע. איצקוביץ' ממשיך לעקוב אחר מסע ההתחזקות בעקבות הסרת הפוני ומצדיע.

באירוע אישי וסגור נצפה איש התקשורת והמוזיקה ישראל מאיר, אח של, כשהוא פורט על נימי הרגש של ינון מגל, צבי סוכות ומומו פילבר. איצקוביץ היה רוצה להיות מיתר בגיטרה.

שר הבריאות לשעבר אוריאל בוסו חנך בביתו שבפתח תקווה שיעור באור החיים, לע"נ אחיו שהלך לעולמו לפני מספר חודשים. נצפה מאזין בשקיקה: סמנכ"ל קו עיתונות, חזקי פרקש.

אותו פרקש חגג בר מצווה לבנו, יממה בלבד לאחר שקם מימי השבעה על אביו זצ"ל. בין המברכים, איך לא, מייסד השיעור מהאייטם הקודם, הח"כ מש"ס תושב העיר פ"ת, שעבר לבני ברק והספיק לחזור חזרה לפתח תקווה.

גם הבולדוזר של פתח תקווה, שהספיק להצטמק לכדי רבע, ראש העיר רמי גרינברג, הגיע לברך

איצקוביץ/ שהגיע לאחל מזל טוב, ראה את אבי החתן כשהוא מקפיד על שעת הכושר היומית.

השרים לשעבר מלכיאלי ובוסו רגע אחרי התוצאות בבחירות לרבנות העיר ראש העין, בהם זכה הרב יחיאל בסיס. נצפה מאחור: הרמ"ט של מלכיאלי, ואיש הצללים בלשכה, עו"ד עקיבא חופי.

גם היועץ האסטרטגי יענקי ביכלר ויו"ר ועדת הבריאות עד לפני יומיים, ח"כ יוני משריקי, השתתפו ברגעים הדרמטיים של התוצאות, מה שיכול ללמד על כובד המשקל שהטילה ש"ס בבחירות אלו

החגיגה נמשכה גם אצל יו"ר ש"ס אריה דרעי. על תקן שר המשקים: יקיר המדור ואחד מאדריכלי הניצחון ח"כ משריקי

מושב חזון יחזקאל: ח״כ יעקב מרגי השתתף ונשא דברים בהילולת מרן אביר הרועים רבנו עובדיה יוסף זצוק״ל. עוד השתתף מנכ״ל משרד הפנים ישראל אוזן, יחד עם קהל רב שהגיע לחלוק כבוד לזכרו של מרן זצוק״ל.

כוכב הרשת החרדי המוכר בזכות דרשותיו בערבית, פגש את הרב מוטי גולד בציון שמעון הצדיק

הזמר יהודה מלכה נצפה בקניות לשבת במיאמי, רגע לפני שהגיע להשתתף בהילולת הגה"צ רבי יורם אברג'ל זצ"ל, שנערכה בקהילה המקומית

ראש עיריית בני ברק, הגיע השבוע לביתו של הסגן לשעבר וכיום הממונה על המועה"ד ברמן גן, עו"ד גדליהו בן שמעון, לרגל אירוסי בתו.

גם השר לשעבר רפאל פנחסי, היה בין האורחים

עוד ידובר רבות על עצרת הענק בראשות מרנן ורבנן, אבל בשורות הבאות נעסוק דווקא ברגעים שקדמו להכרזה על קיומה. הכול החל בשיחת הטלפון המפורסמת שקיים רבנו מרן הגר"ד לנדו שליט"א, ממקום שהותו בלוס אנגל'ס בארה"ב, בעת מסעו למען קרן עולם התורה, עם מרן הגרמ"ה הירש שליט"א, בה נקבע לערוך עצרת תפילה וזעקה בגין מעצרם של לומדי תורה בעוון לימודם. שיחה זו תיזכר כיום שבו נולד אחד האירועים הגדולים בתולדות הציבור החרדי בארץ ישראל, ויש שיאמרו הגדול שבהם.

מיד לאחר השיחה נעשתה פנייה לכל המפלגות החרדיות כדי להקים ועדה מכינה שתעמוד מאחורי מלאכת הארגון ותייצג את מועצות גדולי וחכמי התורה. נציג דגל התורה בוועדה, הרב מנחם שפירא – מ"מ ראש עיריית בני ברק, עמו אנו משוחחים, הניח את כל עיסוקיו הציבוריים האחרים בצד והתגייס יחד שאר חברי הוועדה לארגון הגדול, שנראה כהר בלתי עביר.

"המשימות שעמדו בפנינו לא היו פשוטות", אומר שפירא, ומציין את שמותיהם של חברי הוועדה האחרים: חנוך זייברט – ר"ע בני ברק, ח"כ מאיר פרוש, השר לשעבר חיים ביטון ויוסף חיים כלף.

"היינו צריכים למצוא מקום מרכזי וגדול, שיכיל את כל רבבות אלפי ישראל שיגיעו לעצרת, וכמובן לשנע את כולם למעמד ביום חמישי, כאשר אוטובוסים רבים נתפסו מראש על ידי מערכת הביטחון".

אחת האפשרויות שעמדה על הפרק הייתה לפזר את העצרת בכמה מוקדים ברחבי הארץ, בכבישים הראשיים מחוץ לערים. בהקשר זה הוזכרו כביש גהה במרכז, כביש 6, צומת שילת, כביש הכניסה לירושלים, כביש 38 בית שמש, צומת הצ'ק פוסט בחיפה וכביש מרכזי בדרום. בכל המוקדים הללו אמורה הייתה להיות עצרת באותה שעה בדיוק. אולם לאחר מחשבה נוספת  הוחלט לקיים את האירוע במוקד מרכזי אחד בירושלים, על פני רחובות רבים בכניסה לעיר, כדי ליצור אמירה אחידה, עוצמתית ומלוכדת.

הפגישה הראשונה הייתה כמובן עם המשטרה כדי לערוך תיאומים ביטחוניים ולוגיסטיים. "אני מזהה את כולם כאן בחדר", אמר לנוכחים קצין האג"מ שישב מולם. "לפני 11 שנים הייתם כאן בחדר כדי לארגן את ההפגנה נגד בית המשפט". ואכן כמעט כל חברי הוועדה הנוכחית היו גם חברים בוועדת הארגון של "עצרת המיליון". ההיסטוריה, חזרה על עצמה.

אחדות ואחריות

המשטרה הבינה מיד את גודל האירוע הצפוי והביעה את חששה מהלוגיסטיקה הביטחונית בכל הקשור לאבטחת ההמונים. "הם ניסו תחילה להניא אותנו מקיום העצרת בגלל שחששו מאירועי פח"ע ואי יכולת לוגיסטית לאבטח את האירוע הגדול", מספר הרב שפירא. "ספק גדול אם הדאגה שלהם הייתה כנה ואמיתית ולא ממניעים פוליטיים. אולם לאחר שהבינו כי מבחינתנו זו הוראה של גדולי ישראל ואנו נחושים לבצעה, יישרו קו".

המשימה כאמור של חברי הוועדה לא הייתה קלה והם עודדו את כל מי שאפשר להגיע לילה קודם לירושלים. חלק מהקהילות ברחבי הארץ אכן הודיעו כי יגיעו בבוקרו של יום וקיבלו הזמנות להתארח בבתי כנסיות וכוללים על מנת להשלים את לימודם עד פתיחת העצרת.

החלטה נוספת קבעה שלא להציב במה מרכזית, אלא כל קהילה תעמוד עם רבניה וראשיה ברחובות העצרת. הסיבה: למנוע צפיפות המונית מסוכנת, שיכולה הייתה להיווצר סביב הבמה. לצורך כך הוחלט לפזר מערכות הגברה חזקות כדי לשמוע ולהשתתף בתפילות יחד בקול אחד. "הרצון הוא לפזר את כולם ברחובות העצרת ולא לרכזם במקום אחד", מחדד ומסביר הרב שפירא.

כשאני שואל את הרב שפירא אם מדובר באירוע הגדול ביותר שארגן, הוא משיב: "הייתי בין המארגנים של העצרת בתשע"ד נגד בית המשפט העליון, כמו גם של סיומי הש"ס ועצרות בחירות גדולות. אבל האירוע הזה הוא המשמעותי ביותר לא רק בכמות, אלא בעיקר בתוכן ובמסרים: זו זעקת התורה, זו תפילה, זה מעמד של קידוש ד' מול חילול ד'. מטרתה לחזק את לומדי התורה ולעורר רחמים על ישראל".

מה תיחשב בעיניך כהצלחה, שאלתי לסיום, תוך הזכרת העובדה שהשיחה מתקיימת ערב העצרת. "שהכול יעבור בשלום מבחינה ביטחונית, שתפילתם של רבבות תישמע בשמים, ושהעצרת תותיר רושם עז בלבבות, כזה שלא יישכח", סיכם.

חיקוי דהוי

השבוע צוין התאריך (למניינם) שקובע כי מדינת ישראל נכנסת רשמית לשנת בחירות. במילים פשוטות: אם הממשלה תשלים את ימיה (למרות הסיכויים הדלים לכך), הבחירות ייערכו בעוד שנה בדיוק.

ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית שהבחירות יוקדמו לקיץ הקרוב, חודשים ספורים ממועד הבחירות המקורי. באופוזיציה משוכנעים שהממשלה תיפול עוד קודם והבחירות יערכו עוד לפני פסח. הפרשן עמית סגל סבור כי התאריך המדובר לסיום כהונת הכנסת והליכה לבחירות הוא 8 בספטמבר, ימים לפני ראש השנה תשפ"ז. האפשרות השנייה לסיום כהונה מוקדם יותר: 30 ביוני, שהוא היום האחרון של שנת הלימודים. הסיבה נעוצה בעובדה, שהמערכת הפוליטית לא תצא לבחירות בחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט) כאשר ישראלים רבים שוהים בחופשות בחו"ל.

בד בבד האפשרות שהממשלה תאריך את ימיה עד מועד הבחירות תלויה בהעברת התקציב, שלא יעבור ללא תמיכת המפלגות החרדיות. יש המנסים לטעון ש"החרדים יקבלו פיצוי תקציבי ויצביעו בעד התקציב גם ללא החוק להסדרת מעמדם של לומדי התורה". קשה לראות את התרחיש הזה מתממש ללא חוק ברור להסדרת מעמדם של לומדי התורה. 

מטבע הדברים, כמו שקורה בכל שנת בחירות, צפויים הקמפיינים הפוליטיים לצבור תאוצה בחודשים הקרובים, והם יישאו עמם הצהרות פופוליסטיות, הצעות חוק הזויות וראיונות תקשורתיים קיצוניים לכאן ולכאן. השבוע זה החל עם החיקוי הדהוי שניסה לפיד לעשות לליברמן, עם האמירה האנטי דמוקרטית: "מי שלא יתגייס, לא יצביע" (הרחבה בהמשך).  הצהרות דומות צפויות להישמע במהלך השנה הקרובה על ידי חבריו למפלגה של לפיד, כדי שימקם אותם במקום ריאלי. גם אנשיו של ליברמן יחלו בקרוב להשמיע את קולם מאותה סיבה, וכדאי גם לשמוע בתקשורת מי משבח מאד את בנט (ברק סרי), כדי לקבל מקום ברשימתו.

מנגד גם בליכוד לא יטמנו ידם בצלחת לקראת הפריימריז. כל ח"כ וכל מועמד ינסו להעלות את קרנם באמצעות הצעות חוק ואמירות נוקבות כדי למצוא חן בעיני הבייס. לפיכך צפויה למערכת הפוליטית שנת בחירות קשוחה ונוקשה מכל הצדדים.

בשבוע שעבר ניתן היה לחוש בניצנים עם "מרד הריבונות" של חלקים מהקואליציה. בן גביר וסמוטריץ', המוטרדים מסיום המלחמה, שהצביעו בעד, ינהלו קרבות פנימיים זה נגד זה, עד שימצאו את עצמם שוב במפלגה משותפת.

הסקרים יעמדו שוב במרכז העניינים ומעניין יהיה לראות האם הפערים ביניהם יתרחבו או יתכווצו. ההסבר: סקרי שלמה פילבר מעניקים לגוש נתניהו 64-66 מנדטים, בעוד הסקרים בערוצי החדשות האחרים מראים שלגוש נתניהו אין שום סיכוי לעבור את ה-60.

במקביל ישנם גם סקרים שמראים, שהסיוט הפוליטי של בחירות חוזרות ונשנות עם עוד ועוד סבבים עומד לחזור על עצמו. מדובר בסקר חדש של "מכון קנטאר" הקובע כי מדינת ישראל צועדת שוב לכאוס פוליטי ולבחירות הולכות וחוזרות כאשר אין הכרעה במפת הגושים.

תירוצים רצוצים 

סקר "מכון קנטאר" האחרון פרסם נתונים שנועדו לכאורה, לשקף תמונה של כאוס: גוש הימין בראשות נתניהו עומד על 51 מנדטים, גוש המפלגות מנגד המכנה עצמו "גוש השינוי" נסגר על 59, ואילו המפלגות הערביות מחזיקות ב-10 מנדטים. תוצאות אלו, לדעת עורכי הסקר, עלולות להחזיר את מדינת ישראל למצב של בחירות חוזרות ונשנות. הסיבה הנקובה היא "התחייבות" של גוש השינוי שלא להקים ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות.

"אם הנתונים הללו נכונים ואם כך תסתיים מערכת הבחירות, תקום ממשלה ודאית בראשות הגוש שמתנגד לנתניהו", אומר לי מ"מ ר"ע ירושלים, אליעזר ראוכברגר, עמו בקשתי לנתח את המצב הפוליטי.

ראוכברגר, שמכיר מקרוב את המערכת הפוליטית לאחר עשרות שנים בכנסת בשליחות "יתד נאמן", בקיא היטב בכל ההתרחשויות הפוליטיות ונדמה שראה הכול, עד ששום דבר לא יכול להפתיעו. "תקשיב היטב", הוא אומר, "אם לגוש נתניהו לא יהיה גוש חוסם של 60 מנדטים, תקום ממשלה מנגד, בתמיכת הערבים חד משמעית".

לדבריו, כל הדיבורים והסקרים שמציגים את המפלגות הערביות בטור נפרד משני הגושים האחרים, זה עיוות מכוון של המציאות. "זה הכול מסע תעמולה תקשורתי שנועד לסייע לבנט ולחבריו לקבל קולות של הימין הרך, החושש משיתוף פעולה עם הערבים לאחר הבחירות. לכן הסקרים והתקשורת מקפידים לספור את הערבים כאילו הם גוף נפרד. אבל בעצם הדבר, הם ילכו עם הגוש של בנט, ליברמן לפיד, איזנקוט, גולן וגנץ, ולו כדי להפיל את נתניהו".

ראוכברגר חוזר ומדגיש שמדובר בשקר הפוליטי הגדול ביותר, לו שותפים כל הגורמים שחברו יחד להפיל את נתניהו. "אל נתפתה לחשוב ולו לרגע אחד, שבנט וחבריו לא ישענו על קולות הערבים, כאשר יקימו ממשלה. גם לערבים יש אינטרס להפיל את נתניהו, בן גביר וסמוטריץ', והם ישמחו לעשות זאת".

כאן טמון לב העניין והציניות הפוליטית במלוא כיעורה: "בנט וליברמן, כמו גם איזנקוט, מצהירים אמנם שהם לא יקימו ממשלה בתמיכת הערבים. אך כאשר זה יקרה בפועל, אם רק תהיה להם האפשרות הזו, הם יטענו שהערבים לא בתוך הממשלה פנימה, אלא מצביעים מבחוץ. לכן, כך יטענו, יש להקים ממשלה, ולו כדי למנוע מנתניהו להמשיך בממשלת מעבר הלאה והלאה עם עוד סבבי בחירות". התירוצים הרצוצים כבר מוכנים.

מסקנתו ברורה ומחזירה אותנו לנקודת ההתחלה של שיחתנו ולמהות האמיתית של המספרים: "אם אין לגוש נתניהו גוש חוסם של 60 מנדטים לאחר הבחירות, בנט או כל אחד אחר מהגוש הנגדי יקים ממשלה".

הכפייה והדמוגרפיה

"נקודת החולשה המרכזית של גוש המרכז – שמאל זו הדמוגרפיה", מצהיר ראוכברגר. בכך הוא מכוון, מבלי שתכנן, לדבריה המטרידים של פרופ' שקמה ברסלר, מראשי המחאה, שהתבטאה השבוע באומרה כי הבחירות הקרובות הן "ההזדמנות האחרונה" לנצח, לפני שהדמוגרפיה תכריע סופית את המפה הפוליטית.

"הבחירות הקרובות יקבעו איך מדינת ישראל תיראה לדורות, כי אם אנו לא מפרקים אותם באמת, אז הדמוגרפיה באמת תכריע. החדשות הטובות שיש לנו את כל הכלים", התבטאה ברסלר בבהילות.

"זה בדיוק החשש שלהם", אומר ראוכברגר ומצביע על המניע האמיתי לכל המאבקים. "הם מביטים על נתוני השנתונים של כיתות א' ורואים מה יקרה כאן בעוד 15 שנים. זו הסיבה שהם עושים הכול כדי לדלל את הציבור החרדי ואפילו לנסות לחלן אותו באמצעות הוצאת אברכים מלימוד תורה, גיוס והצרת צעדיו של הציבור החרדי. זוהי למעשה מלחמת קיום דמוגרפית שמתנהלת בכסות שוויון בנטל".

שיחתנו התקיימה יממה לפני העצרת הגדולה, והוא מתייחס אליה: "העצרת נועדה כמובן בראש ובראשונה להתפלל ולזעוק נגד מעצרם של לומדי התורה, כפי שהורו לנו גדולי ישראל. כמו כן היא נועדה לחזק פנימה את לומדי התורה ולהראות לכולם שיש גוש חרדי אחד, שמביע דעה ברורה: מי שחשקה נפשו ללמוד תורה יוכל לעשות זאת ללא שום הפרעה. זו עצרת של ליכוד שורות פנימה".

האם העצרת הזו תשנה משהו בגישה של יצחק עמית, בהרב מיארה וכל חבריהם משמאל, אני שואל. הרב ראוכברגר משיב בנחרצות: "אני משוכנע שלא. אבל לא זו המטרה. הפחד שלהם הוא כאמור מהדמוגרפיה שתמנע מהם את השלטון. החרדיות תנצח".

ובחזרה לפוליטיקה הארצית: מי שלא לוקח סיכונים פוליטיים ומנסה להקדים תרופה למכה, הוא ראה"מ בנימין נתניהו. הסקרים (כולם כאחד) מראים כי בתמיכה אישית לראשות הממשלה הוא מנצח את כל מי שמתמודד מולו. לפיכך דווח השבוע כי "בלשכת ראש הממשלה נידונה לאחרונה האפשרות לעבור לבחירות ישירות בדומה לבחירות 1996, ולהתייצב מאחורי המנצח כ'מסר של אחדות'".

הפרסום, כמובן, עורר סערה פוליטית רבתי: "הנה שוב נתניהו מנסה לשנות את כללי הבחירות כדי לשרוד," טענו מתנגדיו בלהט. בנוסף, אמרו שם, כי מאותה סיבה הוא פועל גם להקטין את אחוז החסימה, כדי לאפשר לסמוטריץ' לעבור אם ילך לבד, ובמקביל לעודד עוד מפלגות מרכז שמאל כמו הנדל, להתמודד בבחירות, ובכך לסכן את הגוש שלהם בשריפת קולות.

בלשכת ראה"מ מיהרו לצנן את האווירה והכחישו את הכוונה ליזום בחירות אישיות. יש להניח ששנת הבחירות שהחלה, תביא עוד ועוד ספקולציות, ספינים ושמועות, חלקן רחוקות מהמציאות  אך כל אלו הם רק איתותי אזהרה לשנה סוערת במיוחד.

קואליציית סקרים

הקמפיינים הפוליטיים צפויים לצבור תאוצה משמעותית בחודשים הקרובים. במערכת הפוליטית כבר נערכים במרץ לעימותים פנימיים, פרישות דרמטיות ואיחודים אפשריים בין המפלגות שישנו את המפה.

הלחוץ מכולם, ומי שרואה את הסקרים בערבון מוגבל, הוא נפתלי בנט. מניסיונו האישי הוא יודע עד כמה גדול הפער בין הסקרים המנופחים לבין התוצאה האמיתית בקלפי. מצד אחד, הוא נזהר שלא להתבשם מהמספרים ועובד קשה כדי לבסס אותם בשטח. הדבר נעשה באמצעות פעילות רבה, מנגנון לגיוס כספים, בניית מערך שטח ובחירה מדוקדקת של מועמדים לאיוש הרשימה. מאידך גיסא, הוא משדר לחבריו בגוש המרכז-שמאל שעל פי הסקרים הוא כרגע הכוח הגדול ביותר בגוש, ולכן הוא זה שצריך להוביל את המהלך כולו.

התזה האסטרטגית של בנט קובעת שיש לייצר מצב של התמודדות דו-ראשית מול נתניהו, ולא פיצול קולות בהתמודדות של כמה מנהיגים בגוש מנגד. אנשיו של בנט טוענים כי כל עוד יוביל נתניהו בעמודת המנדטים בסקרים, יימנעו הבוחרים המתלבטים לעזוב אותו. אותם מתלבטים, כך לפי הניתוח, רואים את נתניהו בראש הסקרים, מביטים במעמדו העולמי ומשוכנעים שאף אחד מהגוש שמנגד לא יכול להחליפו.

אולם, במידה שאיזנקוט יחבור לבנט, ויחד יקבלו מספר מנדטים דומה או אף גבוה יותר מנתניהו, זה יציב את בנט בראש עמודת הסקרים. זהו הצעד שיסייע להעברת קולות נוספים מהימין הרך והמתלבט לגוש "השינוי".

הרצון העז של בנט הוא שאיזנקוט יחבור אליו, והסיכויים לכך גבוהים משמעותית מאשר חבירה משותפת של ליברמן ובנט עצמם. זאת לאור המשקעים הכבדים שנותרו בעבר בין השניים (בנט וליברמן) והאמירות החריפות שהשמיעו זה נגד זה. כיום, אף שיש בין בנט לליברמן יחסים טובים יותר, עדיין קיימים פערים רבים הקשורים ליחס לחרדים ולסוגיות מהותיות נוספות.

אלא שהתזה של בנט על התמודדות ראש בראש מול נתניהו נתונה בסימן שאלה נוקב. בפעם הקודמת הוא הקים ממשלה עם שישה מנדטים בלבד, למרות שלא עמד ראש בראש מול נתניהו. אולם, בנט חושש שאם הוא לא יבצע חיבור עם איזנקוט, מפלגתו תידרדר שוב למספר חד-ספרתי נמוך כפי שהיה בעבר. מה שברור הוא, שאם איזנקוט יחבור אליו, בנט יצליח לשמר את מעמדו ולהיות המועמד מספר אחת בגוש.

איזנקוט מצידו יכול לחבור ללפיד ולהיות שם הכוח המוביל. גורמים בשמאל אומרים כי בכך יהיו לו יותר סיכויים להגיע לעמדת ראש הממשלה, אם יצליח לצרף אליו את קולות המילואימניקים ועוד גורמים הקשורים למחאה, כאלו שלא ילכו עם יאיר גולן הקיצוני. "איזנקוט הוא התקווה היחידה שלנו למועמד שאינו ימני," הם אומרים, ומצביעים על בנט רק כברירת מחדל אחרונה.

מרוץ ההקצנה

באופוזיציה יעשו כל מאמץ כדי לשמר את סוגיית חוק הגיוס כנושא מרכזי לבחירות. הם לא יתנו לנתניהו להוריד את זה מראש סדר היום, כפי שהם מזהים שהוא יעשה. בהקשר זה ניתן לזהות מאבק איתנים (לרעה) בין ליברמן ללפיד: מי מוביל את המאבק החילוני הקיצוני נגד החרדים.

לפיד העלה השבוע את הרף, והרחיק לכת, עם ההצהרה הנלוזה שלו: "מי שלא מתגייס, לא יצביע לכנסת". הצהרה זו זכתה, ובצדק, לביקורת רבה גם בקרב גורמי אופוזיציה בכירים שהסתייגו ממנה בשל הפגיעה הישירה בעיקרון הדמוקרטי. איזנקוט, גנץ ואפילו גורמים במפלגתו של יאיר גולן יצאו נגדה. חלקם עשו זאת מחשש שגם קולות הערבים יפסלו, וחלקם אמרו בצדק מר: "אם מתחילים לפסול הצבעה לכנסת, אין לדעת היכן זה ייגמר".

מי שזעם במיוחד על הצהרתו של לפיד היה אביגדור ליברמן, שחש "בעלות" אישית על הרעיון הקיצוני הזה, עימו הוא מתגלגל ומתגולל כבר זמן רב. ליברמן כעס מדוע לפיד גונב ממנו את האמירה הקיצונית, ולכן הוא מחפש עתה אמירות קיצוניות יותר במאבק על ההובלה האנטי -חרדית.

גם נפתלי בנט אינו מרפה מסוגיית הגיוס: אף שהוא מתחמק מלהתבטא בסוגיות שונות שעלולות לפגוע בתדמיתו, הוא אינו מוותר על כל הזדמנות לעסוק בחוק הגיוס מהפן השלילי, כמובן. במקביל, גדי איזנקוט מדבר על "ברית המשרתים" ובדרך זו גם הוא מתייחס לנושא. כולם איפה, עוסקים בסוגיה זו, ואין לשכוח את יועז הנדל, המקים את מפלגתו החדשה על רקע דרישתו ל"גיוס לכל".

"סוגיית הגיוס היא נכס יקר ערך של האופוזיציה" נכתב השבוע בעיתון "הארץ". עם זאת, עיתון השמאל הקיצוני, מצר על העובדה ש"ללא סידור פנימי של הגוש עם הסכמה ברורה ומוקדמת מי יוביל אותו, העניין יישחק עד דק ויהפוך לחסר ערך".

במקביל למרוץ ההקצנה באופוזיציה, גם בליכוד עלתה השבוע סוגיית הגיוס לראש סדר היום. זאת בעקבות הפרסום על כוונתם של חלק משרי וחברי כנסת מהליכוד ליטול חלק בעצרת התפילה שהתקיימה אתמול.

ח"כ דן אילוז, המועמד האלמוני שאיש אינו מכירו, המנסה בכל פעם להתבטא בסוגיית הגיוס וללכוד דרכה את זרקורי התקשורת, יצא כמצופה נגד השתתפות חבריו בעצרת וטען כי הדבר מזיק למפלגה.

אלא שמשאל פנימי שנערך בליכוד דווקא גילה שרוב אנשיו מעדיפים להעביר את החוק, גם אם הוא שנוי במחלוקת קשה, כדי למנוע הליכה לבחירות. קו זה מזוהה עם חברי הכנסת שלמה קרעי, גלית דיסטל־אטבריאן וח"כ בוארון, המבינים היטב את הסכנה הגלומה בפירוק הממשלה על רקע זה.

כך או כך, דבריו של ח"כ אילוז לא עברו בשתיקה. שר התקשורת שלמה קרעי ביקש ממנו "ללמוד לקרוא ולא להיות שבוי לתעמולת הכזב ולקמפיין ההפחדה של לפיד וליברמן". קרעי הבהיר לו בעניין השתתפותו בעצרת כי "אין מדובר בעצרת נגד הצבא, אלא מחאה נגד מערכת המשפט על מעצר בחורי ישיבות שתורתם אומנותם".

השר קרעי הצביע על הפרוצדורה המפוקפקת שמאחורי המעצרים: "אלו היו הוראת המדינה, והחוק פקע ולא חודש בהוראת היועמ"שית לשעבר". את טענתו סיכם בכך ש"לא מתקבל על הדעת שלומד תורה במדינת היהודים נעצר באמצע 'שבעה' או באישון לילה בעוון לימוד תורה, בוודאי לא בגלל שהיועמ"שית החליטה להפיל את הממשלה".

לילה בכיכר

ישנם אירועים משמעותיים, שבהם אנו שואלים את עצמנו, היכן היינו כאשר התבשרנו על האירוע, כיצד הגבנו, מה עלה במחשבתנו, ומה זכור לנו יותר מכל מאותו אירוע. אחד מהאירועים הללו הוא רצח יצחק רבין.

בשבוע הבא י"ב בחשוון, ימלאו 30 שנה לאירוע שזעזע מדינה שלימה, ולא רק אותה. שנתיים קודם הרצח, התחלתי לכתוב ב"יתד נאמן". באותם ימים פעל דסק החדשות באמצעות כתבים לפי מיקומם הגיאוגרפי בארץ, ולכן מוניתי לכתב חיפה והצפון. מספר חודשים לפני רצח רבין, קרא לי רכז הכתבים דאז הרב ישראל וורצל שליט"א, וביקשני להיות הכתב המדיני של העיתון.

במסגרת זו התבקשתי לסקר את האירוע שנערך במוצאי שבת בכיכר מלכי ישראל בתל אביב –  הפגנת תמיכה שממשלת רבין ארגנה לעצמה בעקבות הסכמי אוסלו, על רקע המחאות הקשות מצד הימין, בעקבות גל פיגועים חמור באותה תקופה.

גל הטרור לא רק שלא פסק, אלא אף גבר לאחר הסכמי אוסלו. הפיגועים הפכו את רבין לראש ממשלה לא אהוד, והדבר בא לידי ביטוי בפערים משמעותיים בסקרים מול האופוזיציה.

הימין לא שתק. הפגנות ומחאות ליוו את ממשלת רבין והוקיעו את דרכה. רבין, בעיני רבים, היה פוליטיקאי שנוי במחלוקת, שהעביר את אוסלו בקולותיהם של שני עריקים פוליטיים – גונן שגב ואלכס גולדפרב, שנקנו בתפקידים. האווירה הציבורית הייתה טעונה והקריאות היו חריפות. בדיעבד התברר שחלק מאותן קריאות היו של סוכני שב"כ מוסווים (ע"ע איל רביב), אך זה כבר סיפור אחר.

 כדי לאזן את המצב, ארגן השמאל עצרת גדולה בתל אביב, בניסיון להראות שגם לו יש תומכים.  הכיכר אכן הייתה מלאה בהמוני אדם, כאשר רבים הובאו למקום באוטובוסים מאורגנים מהקיבוצים.

עורך הלילה בעיתון באותו מוצ"ש, הרב משה שטיגליץ שליט"א, ביקש שאכתוב סקירה על העצרת: נאומים, אווירה, הפגנת נגד של הימין בצד הכיכר, ואם היה חיכוך, לציין איך הסתיים. הוא לא ידע עד כמה דבריו ייקלעו למרכז ההתרחשות.

סיימתי את הדיווח לאחר השעה תשע, שלחתי לעיתון, ועדכנתי את עורך הלילה: האירוע עבר ללא תקריות. הכותרת שנבחרה הייתה פשוטה: "ראה"מ רבין ב'עצרת השלום': האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה". בכותרת המשנה צוין: "רבין משיב למחאות הימין בעקבות פיגועי הטרור הגוברים".

חשבתי שסיימתי את עבודתי, איחלתי לילה טוב לעורך הלילה בהמשך עבודתו ואז הביפר רעד. באותם ימים היה זה כלי עבודה קבוע. על הצג הירוק הופיעה ההודעה: "יש יריות בכיכר מלכי ישראל". מיהרתי להתקשר לעורך הלילה ובקשתיו להמתין עם הכתבה עד שנתעדכן בפרטים.

באותם רגעים לא חשבנו שעוד רגעים ספורים נדווח על אירוע בקנה מידה היסטורי.

מורשת או מניפולציה

השמועות הראשונות דיברו על ירי לעבר ראה"מ יצחק רבין. איש לא האמין שמדובר בירי קטלני. בדיעבד, התחושה באותם רגעים דומה למה שחשנו בבוקר שמחת תורה תשפ"ד: שמועות על טבח, על חטופים, על הרג שנשמעו דמיוניות למי שקלט אותן דרך עובדים זרים ואנשי הצלה.

כעבור 40 דקות לערך יצא איתן הבר, ראש לשכתו של רבין לחצר ביה"ח איכילוב עם ההודעה שטלטלה את המדינה: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה על הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין". רק באותו רגע הבנתי שזה אמיתי. 

התמונה עדיין לא הייתה ברורה, אך כבר החלו השמועות על הרוצח שנתפס – יגאל עמיר. לנו  היה ברור כמובן, שצריך לכתוב את הידיעה מחדש. הכול נזרק הצידה והכותרת נצבעה בשחור נוקב: ראש הממשלה רבין נרצח על ידי מתנקש. עורך העיתון דאז הרב יצחק רוט שליט"א, הוזעק מביתו וכתב מאמר מערכת בולט בעמוד הראשון עם גינוי חריף כמובן על המעשה השפל, תחת הכותרת: רצח מחריד! תדהמה וזעזוע!  

מאז השתנה הכול. ראשי ממשלות כבר לא יכולים לצאת ולהתחכך עם הציבור כבעבר: כל אירוע בהשתתפותם נהפך למבצע אבטחה נרחב, כאשר כל המשתתפים עוברים בדיקות קפדניות. אין עוד יציאות ספונטאניות לשוק מחנה יהודה בירושלים ודומיו ברחבי הארץ. ראשי ממשלות נוסעים ברכבים משוריינים המאובזרים ביטחונית באמצעים מיוחדים, ובקיצור הכול הפך לסטרילי.

שלושים שנה אחרי, הסיסמאות שנשמעו אז: "מוות לרבין", "רבין בוגד" לא נעלמו, הן פשוט החליפו צד. ראש הממשלה הנוכחי שומע היטב את הקולות שנשמעים היום, חלקם בוטים ומסיתים לא פחות. פורעי חוק מהשמאל מאיימים עליו בגלוי, יורים זיקוקים לעבר ביתו בקיסריה, סוגרים עליו "טבעת אש" מסוכנת וזוכים לחסינות ציבורית ותקשורתית מלאה. נתניהו מביט גם בידידו, הנשיא טראמפ, שניצל כבר פעמיים מהתנקשות מבית, ומתריע ללא הרף על הניסיונות לפגוע בו ובבני משפחתו.

כך או כך, היו שנים ששבוע הזיכרון לרבין היה הופך להסתה קבועה של השמאל כלפי הימין. רק לשמאל מותר להתאבל. כל השאר, יותר מחצי מהעם, ימניים, מתיישבים וחובשי כיפה, הוצגו כחשודים, שותפים, מסיתים בפוטנציה. מי שלא דיבר בשפתם של קובעי הטקסים, הפך בין לילה לעוכר ישראל. כך קרה שיום הזיכרון הפך, למעשה, ליום הזיכרון של השמאל בלבד. נתניהו שנהג להגיע תחילה לטקסים, הושפל בנאומים רוויי שנאה והסתה נגדו, ומאז הוא מדיר עצמו מהם.

זו גם הסיבה ששליש מהנוער הישראלי (על פי סקרים שבוצעו לאחרונה), חש אדישות כלפי היום הזה. הוא לא נתפס כיום של אחדות, אלא של פילוג. את "מורשת רבין", אם יש כזו, אפשר למצוא בעיקר במוזיאונים. גם מפלגתו כבר לא קיימת, ואלו המתיימרים להמשיך את דרכו  מציעים מהלכים שרבין עצמו היה מתנגד להם בתוקף. הלקח ברור: הממלכתיות הפכה לפוליטיקה. האבל לשיסוי.

פורסם לראשונה בגליון סופ"ש בעיתון 'יתד נאמן'

משטרת ישראל ועיריית ירושלים, כמו גם דוברי עצרת הענק של זעקת התורה, שצפויה להתקיים מחר בראשות מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות שליט"א, פרסמו את מלוא ההנחיות לקראת העצרת, במהלכה צפויים להשתתף מאות אלפים מרחבי הארץ. במקום יפעלו כ-2,000 שוטרים, מתנדבים ולוחמי מג״ב לשמירה על הסדר הציבורי, הביטחון, פיקוח והכוונת התנועה.

סדרי המעמד

המעמד יחל בשעה 14:30 בתפילת מנחה ברוב עם, ולאחר מכן ייאמרו פרקי תהילים, סליחות וקבלת עול מלכות שמים. מומלץ להצטייד מראש בסידור תפילה ובספר תהילים באופן אישי. במתחם יחולקו גם סדרי תפילה מודפסים – יש לנהוג בהם בכבוד. כמו כן, הציבור מתבקש להביא שופרות למעמד. סיום משוער בשעה 16:30.

מיקום העצרת

העצרת תתקיים לאורך הצירים המרכזיים בכניסה לעיר: מגשר המיתרים לכיוון הכניסה לעיר עד תחנת הדלק, ומשם לאורך רחוב ירמיהו עד רחוב הצבי.
בנוסף, מהצד השני של הגשר – לאורך שדרות שז"ר, רחוב יפו עד מפגשו עם רחוב שרי ישראל, ומשם לאורך שרי ישראל עד ירמיהו, וכן ברחוב מלכי ישראל עד רחוב בריינדס.

דרכי הגעה

ההגעה תתבצע בתחבורה ציבורית, רכבת ישראל או באמצעות הסעות מאורגנות של קהילות ומוסדות. הציבור נקרא להקדים להגיע בשעות הבוקר ולהימנע מהגעה ברכב פרטי. יוקם חניון ייעודי להמתנת אוטובוסים, והרכבת הקלה תפעל במתכונת מפוצלת בשני הכיוונים עד אזור העצרת. המשטרה קוראת להישמע להוראות השוטרים ולהימנע מהפרעה לתנועת הרכבות.

הנחיות לציבור המשתתפים

יש להקפיד על משמעת וסבלנות בשל הצפי לעומסים כבדים. הוועדה המארגנת מבהירה כי אינה אחראית להסעות מכל סוג.
השתתפות צעירים וילדים תיעשה על פי הוראות הרבנים בכל קהילה. עם זאת חשוב להדגיש כי האחריות על קטינים מתחת לגיל 18 חלה על הוריהם.

נשים

נשות ירושלים המבקשות להשתתף יתרכזו ברחוב יעקובזון, תוך הקפדה על גדרי הצניעות. נשות ישראל ברחבי הארץ והעולם מתבקשות להצטרף לתפילת הרבים ממקומן ולהעתיר להפסקת רדיפת לומדי התורה. בנות הסמינרים יתכנסו במקומות לימודן.

הנחיות משטרת ישראל ושינויים בהסדרי התנועה

בהיערכות המשטרה לעצרת, יבוצעו חסימות נרחבות בכבישים מרכזיים בירושלים ובסביבתה.

▪️ החל מהשעה 12:00 ועד לסיום העצרת, ייחסם כביש מספר 1 לתנועת כלי רכב פרטיים בשני הכיוונים – ממחלף לטרון ועד צומת גבעת שאול.
▪️ הכניסה לירושלים תותר רק לאוטובוסים מאורגנים מראש, שיוכוונו לאזורי הורדת נוסעים.
▪️ תושבי היישובים שורש, בית מאיר, נווה אילן, מבשרת ציון, הר אדר, אבו גוש, עין רפא ועין נקובא יורשו לעבור בחסימות רק בהצגת תעודה מזהה.
▪️ כביש 443 יישאר פתוח לכניסה וליציאה מהעיר.
▪️ תנועת התחבורה הציבורית ליציאה מהעיר תתבצע דרך מסוף הארזים בלבד.

בתוך העיר ייחסמו לתנועה:
רחוב גבעת שאול בשני הכיוונים, רחוב יפו מרחוב הטורים ועד ירמיהו, מחלף גבעת שאול–רמות לכל הכיוונים, רחוב בן צבי / הרב שמואל ברוך לכיוון הכניסה לעיר.
כמו כן, שדרות שז״ר לכיוון מחלף גבעת שאול, שדרות הרצל מצומת רבין לכיוון גשר המיתרים, צומת מלכי ישראל–שרי ישראל לכיוון כיכר נורדאו וירמיהו.
בנוסף, צפויות סגירות נוספות לפי הצורך ברחובות סמוכים. עקב זאת צפויים עומסי תנועה משמעותיים באזור.

הנחיות לתושבים – תזכורת רשמית

המשטרה מדגישה:

אין להגיע עם רכבים פרטיים לכביש 1.
אין לשבש תנועה או לחסום צירים מרכזיים – מדובר בעבירה על החוק.
חל איסור על הבערת אש או חפצים מכל סוג.
אסורה לחלוטין הטסת רחפנים ללא תיאום מוקדם.
יש להישמע להוראות השוטרים ולהימנע מגילויי אלימות או פגיעה ברכוש.

הנחיות לתושבים ונהגים

המשטרה ממליצה להימנע מנסיעה לכניסה לעיר החל מהבוקר ולהשתמש באפליקציות ניווט לעדכונים בזמן אמת. במקרי חירום יש לפנות למוקד 100.
לשאלות כלליות ניתן לפנות למוקד המידע של המשטרה – 110.

מערכת החינוך

עיריית ירושלים הודיעה כי כלל מוסדות החינוך בעיר – גני ילדים, בתי ספר, צהרונים ומוסדות חינוך מיוחד – יפעלו כסדרם. עם זאת, במועצה האזורית מטה יהודה לא יתקיימו לימודים.
בעירייה קראו להורים ולעובדי ההוראה להתעדכן בפרסומים הרשמיים אם יחול שינוי, והדגישו כי השירות לתושב יימשך כרגיל.

מוקד זק"א

ארגון זק"א נערך בכוננות גבוהה לקראת עצרת הרבבות שתתקיים מחר בירושלים, בשיתוף עם הוועדה המארגנת של העצרת. במסגרת ההיערכות יוקמו מוקדים ייעודיים של זק"א ברחוב יפו פינת ירמיהו סמוך לסנטר 1, וכן ברחוב ירמיהו פינת ברנדייס.

במוקדים יופעלו נגררות שתייה לרווחת הציבור, לצד עמדות לאיתור נעדרים של זק"א, ובהן יחולקו גם צמידי זיהוי לילדים למניעת מקרי אובדן ולסיוע מהיר באיתור בני משפחה בעת הצורך.

העמדות יאוישו על ידי עשרות מתנדבי זק"א, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל והוועדה המארגנת, במטרה לשמור על ביטחון הציבור ולסייע במהירות לכל פנייה בשטח. מוקד זק"א 1220 יתוגבר ויפעל לאורך כל העצרת לסיוע באיתור נעדרים.

"צוות הצלה" ו"הצלה":

הנהלת ארגוני ההצלה "צוות הצלה" ו"הצלה" סיימו יחד עם מגן דוד אדום את ההערכות לקראת עצרת הרבבות 'זעקת התורה' ההמונית אשר תתקיים מחר בירושלים. חובשים, פראמדיקים ורופאים של צוות הצלה והצלה יאיישו ניידות טיפול נמרץ, אמבולנסים, אופנועים, רכבי תגובה מיידית וחוליות רגליות בשטח העצרת ובצירים מסביב, על מנת לתת מענה רפואי לכל אירוע.

בכל מקרה חירום רפואי יש לחייג 101 וחפ"ק ארגוני ההצלה ומגן דוד אדום הממוקם בשטח תחנת מד"א בירושלים, אשר נמצא על ציר העצרת, יזניק את המתנדבים והאמבולנסים הקרובים למקרה החירום.

לאור הצפיפות הרבה ומשך האירוע, הציבור נקרא להישמע להוראות הסדרנים, ולשים לב: לשתות שתיה מרובה, אף בדרכים, אשר יהיו ארוכות מהרגיל. כמו כן, שלא לטפס על תחנות אוטובוס, גדרות, ומבנים אשר אינם בטיחותיים.

איחוד הצלה

בארגון 'איחוד הצלה' בתיאום עם משטרת ישראל השלימו את ההיערכות הלוגיסטית והמקצועית לאבטחת שלומם של רבבות המשתתפים הצפויים להגיע מחר מכל רחבי הארץ לעצרת התפילה בירושלים. מבצע האבטחה הענק יחל משעות הבוקר של יום חמישי ועד לסיום העצרת.

כבכל אירוע רב משתתפים ובשיתוף פעולה עם כלל כוחות החירום יתפרסו מחר החל משעות הבוקר מאות מתנדבים, רופאים, פראמדיקים וחובשים של איחוד הצלה שיגיעו מכל רחבי הארץ, בסיוע עשרות אמבולנסים ורכבי חירום אשר יטלו חלק במערך האבטחה והסיוע הרפואי. המתנדבים ביחידת האופנועים של איחוד הצלה (אופנולנסים) ערוכים אף הם לתת מענה רפואי מהיר ומיידי – גם במקרים רפואיים בצירים שייחסמו.

מבצע האבטחה ינוהל מהמטה הראשי של איחוד הצלה יחד עם חדר הפיקוד בשטח על ידי צוותי המבצעים, המתנדבים והמוקד הארצי אשר נערכים מראש לתת מענה מהיר ומקצועי לכל צורך.

באיחוד הצלה קוראים לכלל הציבור שמתכוון להגיע לעצרת לפעול על פי הנחיית כוחות החירום בשטח על מנת שהעצרת תעבור על הצד הטוב ביותר. כמו כן: קוראים למשתתפים לנקוט בכללי הבטיחות ולהימנע מטיפוס על גגות מבנים או תחנות אוטובוס. עוד נמסר מאיחוד הצלה: עקב כך שהעצרת תיערך בצהרי היום חשוב ומומלץ להרבות בשתייה בכדי למנוע ככל הניתן מקרי עלפונות ואיבוד נוזלים.

בעקבות סוגיית גיוס בני הישיבות שממשיכה לעורר מחלוקות ומתח בציבור החרדי והכללי, הוקם מיזם חדש 'מפיהם' – שמטרתו להביא את דברי גדולי הדור ומנהיגי הישיבות ישירות לציבור – ללא תיווך, פרשנות או אינטרסים ואשר מאפשר לראות את השקפת התורה באופן ישיר, כפי שהיא מועברת מדור לדור.

בפרק הראשון מתוך עשרות פרקים מפיהם של מרנן ורבנן ראשי הישיבות שליט"א, הגאון רבי ישראל לנדא, ראש ישיבת 'היכל יצחק', מתייחס לסוגיית הגיוס בגובה העיניים ובמבט היסטורי רחב. לדבריו, נושא הגיוס או אי-הגיוס של בחורי הישיבות הוא אחד המורכבים והטעונים ביותר במערכת היחסים בין הציבור החרדי לשלטונות ולחברה הישראלית בכללה.

"רבים אינם מודעים לכך שהפרשה הזו התחילה כבר במלחמת השחרור", מסביר הרב לנדא. "ירושלים בשנת תש"ח הייתה תחת מצור, העיר העתיקה נפלה וחלקים גדולים מהמזרח נשארו בשליטת הירדנים שנים רבות. המפקדים הצבאיים דאז התחננו בפני הרבנים וראשי הישיבות לשחרר את הבחורים, אך הם סרבו בנחרצות, מתוך ההבנה שתפקידם של בחורי הישיבה הוא לשבת וללמוד, והגנת הארץ תלויה גם בלימוד התורה".

ראש הישיבה הוסיף והביא מקורות מהירושלמי במסכת חגיגה, שם נאמר כי הסיבה לחורבן ערים בארץ ישראל היא העדרם של לומדי התורה – "שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים". לדבריו, "כאשר באו תלמידי רבי לבדוק מי הם 'שומרי העיר', הראו להם את השומרים החמושים, והם השיבו: אלה אינם שומרי העיר – אלא מחריביה. שומרי העיר האמיתיים הם הסופרים והמלמדים, אלה שמחזיקים את התורה".

הרב לנדא סיכם ואמר כי הדברים שנכתבו בירושלמי לפני אלפיים שנה נכונים גם כיום: "אם השם לא יבנה בית – שווא שקד שומר עליו. כל מי שמחובר לעולם התורה, כל מי שיושב ולומד, הוא זה שמקיים את העולם ומגן על עם ישראל. זהו היסוד, והוא נכון בכל דור ודור".

מעמד הרבבות 'זעקת התורה', במעמד מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות, שצפוי להתקיים ביום חמישי הקרוב ברחובה של עיר, קיבל את אישור משטרת ירושלים לקיומו. האישור ניתן לאחר ישיבה נוספת של נציגי הוועדה המארגנת עם המשטרה, בתיאום מלא להבטחת הסדר הציבורי והבטיחות במהלכו.

העצרת תיערך בהוראת מרנן ורבנן גדולי וחכמי התורה והחסידות שליט"א, ותוקדש להבעת זעקת הציבור החרדי נגד רדיפת לומדי התורה והחוק המחייב את בני הישיבות בגיוס לצה"ל.

בתוך כך, הפלג הירושלמי מצטרף היום רשמית לקריאת מרנן ורבנן גדולי ישראל להשתתף בעצרת האחדות ההיסטורית. הגאון הגדול רבי צבי פרידמן, ממנהיגי 'בני תורה' קרא בדברים חריפים להשתתף בעצרת ואמר: "כל יהודי חרדי חייב להשתתף בעצרת ההפגנה ההיסטורית שתשמיע את זעקת המרד של היהדות החרדית נגד גזירת הגיוס."

בדבריו הדגיש הגאב"ד שליט"א כי עצרת זו היא "הדבר החשוב ביותר בתקופה זו", והסביר כי במשך כל הזמן הייתה הציפייה ליוזמה ציבורית אדירה כזו של כלל הציבור החרדי, שתביע באופן ברור את זעקת היהדות החרדית נגד החוק המחייב את בני הישיבות בגיוס לצה"ל.

הוא הוסיף כי העצרת הנוכחית שונה מעצרות שהתקיימו בעבר, משום ש-"היא מהווה הכרזה של מרי אזרחי נגד החוק ונגד השלטון המבקש לכפות את הגיוס. אנו מצהירים קבל עם ועדה, לא נתגייס לצבא בשום אופן, יהיה מה שיהיה. איננו מפחדים ממאסרים, משלילת תקציבים או מכל סנקציה אחרת."

בעניין חובת ההשתתפות אמר כי "חובה על כל יהודי חרדי להשתתף בעצרת זו שתשמיע את זעקת המרד של היהדות החרדית נגד גזירת הגיוס, וכל המתעצל בכך עליו נאמר 'כל המתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית'."

עם זאת, מ'הקרן למלחמה בגזירת הגיוס', המארגנת את ההפגנות של הפלג הירושלמי בראשות הגר"צ פרידמן, נמסר כי יוסדר מקום מיוחד בעצרת בו יעמדו רבני הפלג, יחד עם ציבור גדול שיקבץ לשם השמעת ההכרזה ההיסטורית. במקביל, מקורבו של הרב פרידמן , יו"ר ארגון "עם קדוש", הרב יהודה בלוי המדברר את עמדת הפלג בנושא הגיוס בשנתיים האחרונות מונה לשמש כדובר העצרת מטעם הפלג הירושלמי.

בתוך כך, הזרם המרכזי בפלג הירושלמי בראשות הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבך שליט"א, הביע אמש הסתייגות ממטרות העצרת. רבני "בני תורה" שעלו למעונו שמעו ממנו דברים נחרצים נגד חוק הגיוס שמקדמים נציגי המפלגות החרדיות, הכולל יעדי גיוס, מכסות וסנקציות על עולם התורה.

בהודעה שפורסמה על ידי התנועה נכתב כי "לשאלת הרבנים, הרחיב מרן עמוד ההוראה שליט"א והתייחס לעצרת המתוכננת ע"י המפלגות החרדיות, שם לא צפויים להישמע דברי מחאה מחייבים נגד השלטונות – שעוצרים השכם והערב יהודים חרדים לדבר השם, ובטח שלא – אמירות נגד החוק, שמקודם למרבה החרפה באופן אקטיבי ע"י הנציגות החרדית בכנסת".

על רקע המשבר החריף סביב חוק הגיוס והסערה שעורר גל המעצרים בקרב תלמידי הישיבות, בוועדה המסדרת המורכבת מנציגי כל המפלגות החרדיות, הוחלט סופית לקיים עצרת מחאה רבתי ביום חמישי הקרוב בשעה 14:30 בכניסה לעיר ירושלים. העצרת צפויה להביא רבבות מכל קהילות הציבור החרדי שיביעו מחאה נגד דורסנות מערכת המשפט ואי קידום חוק הגיוס, וכן חיזוק והזדהות עם עולם התורה ולומדיו.

בתוך כך, בימים האחרונים קיימו חברי הוועדה המארגנת התייעצויות מול מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א. לאחר שהציגו בפניו את האפשרויות למועד ולמיקום העצרת, הורה מרן הגרמ"ה הירש כי חובה על הציבור לעמוד לימין עולם התורה ולקיים את העצרת בכל זמן ובכל מקום שניתן, אך זאת רק בכפוף לאישור המשטרה, כדי להבטיח שהאירוע יתנהל כראוי ויאפשר השתתפות רחבה ומסודרת. בהמשך לכך נמשכים בשעות אלו התיאומים מול משטרת ישראל לצורך קבלת האישורים וארגון הסדרי הבטיחות והתחבורה.

במקביל, ממידע שהגיע לידי 'המחדש' עולה כי לצד ההיערכות לעצרת המרכזית, מתקיימים דיונים לגבי השתתפותן של עשרות אלפי בנות הסמינרים במחאה, כאשר נשקלת האפשרות לערוך עבורן עצרת נוספת באותה השעה במקום אחר, כדי שגם הן יוכלו להביע את תמיכתן בלומדי התורה וליטול חלק במעמד ההיסטורי הצפוי.

ההחלטה לקיים את העצרת התקבלה בעקבות השיחה שעסקה בצעדי התגובה הנדרשים, בין מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א ששהה בלוס אנג’לס לבין מרן הגרמ"ה הירש. במהלך השיחה הביע מרן הגר"ד לנדו דאגה עמוקה למתרחש בארץ, ואמר כי שמע על מקרה נורא שבו נעצרו בני ישיבה. לדבריו קיימת חובה לקיים עצרת גדולה של תפילת רבים משום שזה הדבר שיכול להועיל מכל הבחינות בעת הזאת. מרן הגרמ"ה הירש הסכים והציע לקיים את העצרת בהקדם, והדבר הוביל לתנופת היערכות רחבה בכל רחבי הארץ.

בציבור החרדי מורגשת תחושת אחריות כבדה להתייצב בעמידה איתנה מול הפגיעה בעולם התורה. גורמים בוועדה מציינים כי מדובר באופן ברור בצורך השעה וכי הכוונה היא לאחד את כלל הציבור תחת מסר של חיזוק, תפילה ומחאה נחרצת כנגד רדיפת לומדי התורה.

ב"המחדש" נמשיך לעקוב אחר ההיערכות ונעדכן ברגע שתתפרסם החלטה סופית על סידורי ההגעה והתחבורה למעמד שצפוי להיות מהגדולים שנראו בשנים האחרונות בירושלים.

המשב"ק חושף: לאחר תקופה ארוכה של מתחים פנימיים וחילוקי דעות סביב מוסד קהילתי חסידי מוכר של אחת הערים החרדיות, נחתם בסוף השבוע הסכם פיוס היסטורי בין הנהגת החסידות לבין אחד הדמויות המרכזיות שפעלו במקום, ההסכם, שנחתם בתיווך אחד מראשי הישיבות הבולטים, כולל הסדרת חובות עבר, הבטחת זכויות והנצחה לצד הכרה הדדית וחידוש היחסים.

המשב"ק חושף: כינוס הענק שנערך על ידי 'לב לאחים' במעונו של מרן הגרמ"ה הירש, בהשתתפות כמה מחברי מועצות גדולי התורה של דגל ושל אגו"י באמריקה, אשר בחלק מהמקומות הוצג כמעט כמעמד הכתרה, היה צפוי להיערך במעונו של מרן הגר"ד לנדו, אך בשל נסיעתו הדחופה עם קרן עולם התורה, הורה ראש הישיבה להעביר את הכינוס למעונו של רעהו, מרן הגרמ"ה הירש, ברחוב הרב שר 15.

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

לקראת עצרת המיליון: מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו, בשהותו בנכר, נושא על ליבו את סבלם של בני הישיבות ומשוחח עם רעו וידידו, מרן הגרמ"ה הירש, בנוגע לעצרת. על אף הרצון לקיימה ביום ראשון, משיקולים כאלו ואחרים מועד העצרת טרם נקבע.

הגאון רבי שלום בער סורוצקין ראש ישיבת עטרת שלמה, אשר בה לומד אחד הבחורים שנעצרו השבוע, בהתייעצות ממושכת כעת במעונו של מנהיג הציבור החרדי מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, לקבל את הכרעתו על דרכי פעולה לקראת הבאות ולקראת עצרת הענק.

באורח נדיר: מפגיני הפלג, פילסו דרך לרכבו של מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, שסיפר על כך בשערי כלא 10

אלפים מתושבי קליבלנד, השתתפו במעמד המרכזי של קבלת פנים למרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו, שהגיע לעיר במסגרת מסע קרן עולם התורה

באצטדיון "סבן" בלוס אנג'לס, בהשתתפות רבבות מתושבי העיר, התקיימה עצרת ענק במעמד מרן הגר"ד לנדו ובהשתתפות גדולי ישראל שליט"א: מרן הגר"י הלל, הגר"י אולשין ראש ישיבת ליקווד, הגרח"פ ברמן ראש ישיבת פוניבז', הגרא"י פינקל ראש ישיבת מיר, והגר"י חברוני ראש ישיבת חברון.

השגחה פרטית מרגשת בעיר חדרה: הרב שלמה שוורץ, הפועל זה למעלה משני עשורים להפצת לימוד חסידות בעיר, נוהג לשבת כמה פעמים בשבוע עם יהודים מהאזור ללימוד חסידות בבית חב״ד המקומי. ביום שני בערב היה קבוע לו לימוד בשעה 21:00, אך דקות לפני כן החברותא התקשר אליו וביטל באופן מפתיע, לבקשת רעייתו ללא סיבה ברורה. דקות לאחר מכן פרץ באזור סכסוך חמולות אלים, שבמהלכו נורו יריות, ואחת מהן פגעה ישירות בזכוכית בית חב״ד, במקום המדויק שבו נוהגים השניים לשבת מדי שבוע. ויהי לפלא.

הראשון לציון הגאון הגדול רבי דוד יוסף עובר כשליח ציבור לפני התיבה, לרגל יום השנה ה-י"ב של אביו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.

ואילו את הראשון לציון הגר"י יוסף, ראינו בעלייה לציון אביו, לאחר שנעדר מהעלייה יחד עם בני המשפחה. צילום: דוד ארזני

עמוד ההוראה, מרן הגר"י זילברשטיין, בבר מצווה לנכדו

מעמד כתיבת אותיות בחצר הקודש סאדיגורה לונדון

הגאון רבי נפתלי קופשיץ מראשי ישיבת בית מדרש עליון בביקור במעונו של ראב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך

כ״ק מרן האדמו״ר מבאבוב שליט״א בניחום אבלים אצל הנגיד ר׳ שלמה ווערדיגער

האדמו"ר מזלאטשוב בביקור אצל האדמו"רים מסערט ויזניץ שאץ ויזניץ ונדבורנה חיפה, לקראת שמחת בר המצווה לנכדו

ראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט"א, מברך את בנו של סגר"ע בני ברק, גודי סילמן, לרגל שמחת בר המצווה, שהתקיימה השבוע.

המשב"ק שהשתתף בחלוקת תעודות הוראה בהלכות טהרה לרבני קהילת הרב יאשיהו פינטו שליט"א לאחר שעברו את הקורס של בית ההוראה "מעיין טהור", תיעד את הרב כשהוא מעיין בספר "פסקי שבת" של ראש בית ההוראה הגאון הרב יניב נסיר שליט"א. המשב"ק חבש קסקט לכבוד המעמד.

לרגל יומא דהילולא: המשב"ק חושף תיעוד נדיר של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, כשהוא מעיד על ראב"ד ירושלים, הגאון הגדול רבי גדעון בן משה כי הינו ניצוץ מנשמת משה רבנו

שמחת התנאים לנכדת כ"ק אדמו"ר מנדבורנה זצוק"ל בת לבנו הרה"צ רבי שמואל שמעלקא רוזנבוים שליט"א חתן כ"ק אדמו"ר משאץ ויז'ניץ שליט"א עם נין כ"ק אדמו"ר מנאראל שליט"א בן לנכדו הרה"צ יצחק נתן שפירא שליט"א משגיח בישיבת "תורה לשמה" בן הגה"צ רבי אהרן שפירא שליט"א אב"ד נאראל וחתן האדמו"ר מזוויעל שליט"א.

האדמו"ק מקרעטשניף ק"ג בביקור אצל האדמו"ר מטשארנאביל להזמינו לקראת שמחת נישואי בנו

האדמו"ר ממונקאטש בביקור בבית הנגיד אליש אנגלנדר בסטמפורד היל.

האדמו"ר מצאנז בביקור במעונו של כ"ק האדמו"ר מסלונים שליט"א בירושלים

ר״י מיר הגרא״י פינקל מתברך מרשכבה"ג רבינו מרן ראש הישיבה שליט"א בצאתו מדינר בבית אחד מנגידי העיר לוס אנג׳לס. צילום: מאיר זלזניק ודניאל נפוסי.

האדמו"ר מצינור השפע קרעטשניף סיגעט נצפה שקוע בלימוד

קודם לכן המשב"ק ראה את האדמו"ר בשיעור לבחורי הישיבה

כ"ק האדמור מלעלוב בניחום אבלים אצל אבי תנועת הקירוב הגרי"ד גרוסמן

המשב"ק שהגיע גם הוא לנחם, ראה את רבה של רוסיה הגה"ח רבי בערל לאזאר, מנחם את רבני משפחת גרוסמן.

גם הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף והאדמו"ר מסטרעטין בניחום אבלים, הגיעו לניחום אבלים אצל רבה של מגדל העמק

ואילו אחיו הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף, ניחם את חבר מועצת הרבנות, בשיחה טלפונית באמצעות מנכ"ל הרבנות ומקורבו, הרב יהודה כהן, זאת לאחר שנבצר ממנו להגיע לניחום בשל עומס טרדות הרבנות לצד השתתפות בשבוע האזכרה למרן הגר"ע יוסף זצ"ל.

בין המנחמים: האדמו"ר מפינסק קרלין. נצפה: יו"ר ש"ס אריה דרעי.

גם האדמו"ר מדארג הגיע לניחום האבלים

"מקום השראת השכינה": האדמו"רים מצאנז ופינסק קרלין ליד מיטת קודשו של הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע, שנמצאת בחדרו של הגרי"ד גרוסמן, שהיה ממקורביו.

רגע לפני שעזב את אוהל המנחמים, המשב"ק ראה את גאב"ד יבניאל, לצד אישי ציבור בהם איווט ליברמן, ניר ברקת ויואב גלנט.

בין שיעור לשיעור – ראש מוסדות פתח הדביר הגה"צ הרב ליאור גלזר שליט"א בנסיעה הערב לשיעור הכנה לזמן חורף לאלפי בחורי ישיבות במודיעין עילית

כמיטב המסורת: הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שבת בפרשת בראשית, בעיר צפת ושהה בבית הכנסת לעלוב בעיר העתיקה

האדמו"ר מסקווירא בורו פארק בביקור אצל האדמו"ר מראחמיסטריווקא ספרינג וואלי להזמינו לשמחת נישואי בן הזקונים.

מרן ראש הישיבה הגר"א סלים ומרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני השתתפו במעמד קביעת מזוזות למשרדי איגוד עמלי התורה החדשים, ברח' כנפי נשרים ירושלים.

הרבי ממבקשי אמונה בסוכת הפלא של הרה"ח ר' מרדכי גרינוולד שליט"א מביט על יצירות הפאר של עשרת המכות.

אדמורי"ם בריקוד בשמחת בר מצווה לנכד האדמו"ר מביאלא רמ"א, בן לבנו הרה"צ רבי מענדל רבינוביץ, חתן הרבי מנדבורנה י-ם. 

ראש ישיבת לייקווד הגר"מ קוטלר שהגיע לביקור בזק בארץ הגיע עם נחיתתו למעונו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן

בהמשך הגיע הגאון רבי מלכיאל קוטר ר"י בית מדש גבוה דלייקווד, יחד עם הגאון רבי אלי' ברודני ר"י מיר פלטבוש וכ"ק האדמו"ר מנאוומינסק, חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארה"ב, לשאת תפילה משותפת להצלת הפרט והכלל בכותל המערבי

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

השבוע המדיני התנהל תחת צמד המילים "מדינת חסות", בעקבות "הרכבת האווירית המדינית" שממשיכה להגיע לישראל ללא הפסקה. בזה אחר זה נוחתים כאן בכירי הממשל האמריקני, כדי לוודא מקרוב את יישום הפסקת האש בעזה. זה החל בביקורו של הנשיא טראמפ בשבוע שעבר, ונמשך השבוע עם השליחים וייטקוף וקושנר, סגן הנשיא ג'יי די ואנס, ואתמול מזכיר המדינה מרקו רוביו.

"לא היה מעולם שיתוף פעולה כה הדוק עם ארה"ב", מתפארים בלשכת נתניהו, כשהם מציינים גם את הקמת המתקן האמריקאי בקריית גת ואת המוטיבציה של וושינגטון לסייע באכיפת הפסקת האש. באופוזיציה, לעומת זאת, מגחכים במרירות: "הפכנו למדינת חסות של ארצות הברית. כל יום מגיע לכאן ביבי-סיטר אחר" (בחיריק, כמובן).

האמת, כמו תמיד, מצויה אי שם באמצע: האמריקאים עושים הכול לשמר את ההסכם, ולכן דרשו (ויש שיאמרו – כפו) על מדינת ישראל להגיב במידתיות להפרת הפסקת האש בתחילת השבוע, לאחר שחמאס הרג שני חיילים. סביר להניח שללא הדרישה הזו, התגובה הייתה חריפה בהרבה,  גם אם נתניהו הצהיר בכנסת כי מדינת ישראל פעלה "בעוצמה". בפועל, לאחר התקיפה, מדינת ישראל מיהרה להודיע על חזרה מלאה להסכם.

"הנה ההוכחה שהפכנו למדינת חסות", חגגו בשמאל, עם מוסר כפול אופייני. נקל לתאר שאם ישראל הייתה מגיבה בעוצמה רבה וההסכם היה קורס, הם היו טוענים, כי מי שהרס את הפסקת האש זו ישראל. יתירה מכך: לאורך כל השנתיים שלאחר הטבח, דרשו אנשי המחאה, האופוזיציה והתקשורת מנתניהו, להקשיב לאמריקאים ולבצע את מה שהם מבקשים: הפסקת לחימה וביצוע עסקה. "נתניהו מחרב את היחסים עם ארה"ב", צרח לפיד על דוכן הכנסת וצרחו גם מפגיני כיכר החטופים. והנה עתה כאשר יש שיתוף פעולה הדוק ומלא עם הממשל, ובכיריו מגיעים לכאן בזה אחר זה, טוענים בשמאל בצביעות אין קץ ובכסות פוליטית, כי "מדינת ישראל הפכה למדינת חסות". אין דבר שהם לא יעשו כדי לעוות את המציאות על פי סדר יומם הפוליטי.

את אותו תרגיל עשו גם השבוע, עם פיטוריו של צחי הנגבי (הרחבה לקמן). האיש שבמשך חודשים הותקף על ידם כבלתי מקצועי, חסר סמכויות, ו"מה זה בכלל המל"ל", הפך בין לילה לגיבור השמאל החדש. עוד רגע קט והיו מארגנים לו "ליל הנגבי", בדומה ל"ליל גלנט". 

כך או כך, גם בכירי הממשל וגם נתניהו, דחו את הטענות על "מדינת החסות" וציינו את התיאום המלא ושיתוף הפעולה בין הצדדים. זה פועל כך: מקבלי ההחלטות טראמפ ונתניהו. האסטרטגים: דרמר ורוביו. המוציאים לפועל: קושנר וויטקוף.  לכול אלה נוסף עתה סגן הנשיא ואנס, שצפוי להתמודד לאחר טראמפ על הנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, שהגיע לראות מקרוב כיצד הדברים עובדים. לואנס היה חשוב לומר כי "למדינת ישראל יש זכות וטו על הרכב הגופים שיכנסו לרצועה". בכך הגיב על התנגדותה של ישראל לכניסתה של טורקיה לרצועה.

לסיכום, אפשר לומר בזהירות: גם כשיש חוסר תיאום בין ישראל לארה"ב, הוא נעשה בתיאום.

הצוררים והמעצרים 

לכולם ברור שהשנה הפוליטית שבפתח עומדת להיות סוערת במיוחד, אולי הסוערת ביותר זה שנים. כל אירוע, חיובי או שלילי, יהפוך מיד לקרב פוליטי. את הקדימון קיבלנו השבוע עם פתיחת מושב החורף של הכנסת. ישיבה שאמורה הייתה להיות חגיגית וממלכתית, הפכה תוך רגע לקרב בוץ פוליטי.

נתניהו, שחגג השבוע את יום הולדתו ה-76, לא זכה לשום מתנה פוליטית, לא מחבריו לקואליציה, ובוודאי שלא מהאופוזיציה. אם בשבוע שעבר הוא עוד נהנה מקופה פוליטית נאה בדמות סקרים מחמיאים לאחר השבת החטופים וביקור טראמפ, הרי שהשבוע הסתיים עבורו בציון נמוך בהרבה.

זה התחיל עם ביקורת פנימית נוקבת על נאומו בכנסת בעניין יצחק עמית (הרחבה בהמשך), ונמשך בהדחתו של צחי הנגבי, מהלך שחשף את הכוורת המתרוקנת של נתניהו. אקורד הסיום היה בהעברת שני חוקי הריבונות, דווקא בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה, ובזמן ביקור סגן הנשיא ואנס בישראל. אמנם מדובר בקריאה טרומית בלבד, אך מבחינה תדמיתית, המהלך הביך את נתניהו. במיוחד כשמפלגת "יש עתיד" מהשמאל תמכה בו, רק כדי להביך את הממשלה, גם במחיר פגיעה ביחסים עם ארה"ב ועם מדינות ערב. מעניין מה יגידו על כך בוחריה (מתי המעט שעוד נותרו לה.) 

בסיום הישיבה נשאל נתניהו על ידי הכתבים שהקיפו אותו במסדרונות הכנסת,  על מועד הבחירות. הוא לא היסס: "נפעל לקיים את הבחירות במועדן, ונעביר את התקציב ואת חוק הגיוס". אלא שמלאכתו תהיה קשה, בעיקר באשמתו עקב הדחיינות סביב הסדרת מעמד לומדי התורה.

לאחר גל המעצרים השבוע, שיגר חה"כ הרב משה גפני מסר חריף ללשכת ראה"מ: "שלא תתפלאו אם הקואליציה תיפול. מוטב שתכנסו לתמונה מהר". בהודעת דגל התורה נאמר כי השתוללות גל המעצרים של בני הישיבות, שמתקיים בגיבוי היועמ"שית, נועד לטרפד את החוק להסדרת מעמדם.

המניע ברור: בהרב מיארה מבקשת לבלום את חוק רוטמן לפיצול סמכויות היועמ"ש שיעלה בשבוע הבא בכנסת. לפיכך היא לוחצת להגביר את המעצרים של בני הישיבות ובכך להחריף את היחסים המתוחים ממילא בין הנציגים החרדים לממשלה. באופן זה היא משוכנעת שהם לא יצביעו בעד החוק  בשבוע הבא. המעצרים הליליים נועדו אפוא "לתחזק" את החרם החרדי בכנסת.

הדברים הללו לא פוטרים כמובן את נתניהו, להיכנס מיד לעובי הקורה ולתת מענה לבעיה שהוא יצר אותה עם עיכוב החוק. אם לא יעשה זאת, אין שום סיכוי לממשלה להשלים את כהונתה. 

אחוות ה'יצחקים'

העימות בין ראש הממשלה נתניהו לחלק מחברי סיעתו סביב תוארו של יצחק עמית – "נשיא" או "שופט בית המשפט העליון" בלט במיוחד בישיבת הפתיחה של מושב החורף בכנסת.

הכול החל כבר במילות הפתיחה של יו"ר הכנסת אוחנה, שנמנע מלהשתמש בתואר "נשיא בית המשפט העליון" כשקרא בשמו של עמית. הדבר עורר תרעומת חריפה בספסלי האופוזיציה, שחבריה החלו לצעוק בקול: "נשיא! נשיא!". אוחנה, שנראה היה כי ציפה לתגובה, עמד על שלו. לאחר כדקה של קריאות והפרעות, החל להוציא את המפריעים בזה אחר זה, רובם מסיעת "יש עתיד".

עמית, שישב ביציע הכבוד, עקב אחר הנעשה וחייך לעצמו בחיוך מהול ביהירות (שמא שאננות) כאילו, לא הוא עומד במוקד המחלוקת. מרחוק היה נראה שהוא פולט משפט, שנראה קליל אך מתנשא. קוראי שפתיים טענו כי לחש לעצמו: "נו באמת".

תזכורת קצרה: כידוע, מינויו של עמית נעשה בידי הוועדה לבחירת שופטים, ללא נוכחותו של שר המשפטים ובחריגה בוטה מהנהוג תוך התעלמות מקונצנזוס פוליטי. השר יריב לוין הבהיר: "אין מדובר בבחירה חוקית, ולכן איני מכיר בו כנשיא". הדברים קיבלו משנה תוקף כאשר חברי הקואליציה החרימו את טקס המינוי שנערך בבית נשיא המדינה, אירוע שביטא את עמדתם הברורה.

המתח גלש גם לאירוע החגיגי שנערך בכנסת בערב שמחת תורה, אז נשיא בית המשפט העליון לא הוזמן לנאום ההיסטורי של הנשיא טראמפ. יו"ר הכנסת הסביר: "מי שרומס את הכנסת, לא יכובד בה".

נשיא המדינה הרצוג, שהיה נתון לביקורת השמאל עקב אי מחאתו על כך, החליט הפעם לשבור את הכלים ולהגיב. מיד לאחר דברי אוחנה, עטה על פניו ארשת כעוסה ועצבנית, וסיפר כי החליט להשליך את הנאום שהכין מראש לרגל האירוע. תחת זאת הקדיש את דבריו לנזיפה פומבית "בלב שותת דם" על הפגיעה בכבודו של "נשיא בית המשפט העליון".

דבריו של הרצוג התקבלו במחיאות כפיים נלהבות מהאופוזיציה, והוא, בניסיון למראית עין של ריחוק, מלמל: "אני לא צריך את זה", אם כי מהצד זה נראה בעיקר כהפצרה שימשיכו ("די תמשיכו"). הרצוג, איש נעים הליכות והגון במהותו, מגלה שוב ושוב קו פוליטי ברור. הוא דורש "כבוד הדדי", אך את הביקורת שומר ברובה כלפי הימין. בכך הוא מרצה את המחנה הפוליטי בו הוא נטוע.

יצחק עמית, אהב כצפוי את הנאום של הרצוג, ושיגר לו הודעת תודה לאחר הישיבה במליאה: "אמרת דברים יפים וחשובים על הרשות השופטת". אחוות שני ה'יצחקים' – הרצוג ועמית נחשפה לעיני כל. והיו מי שכתבו בציניות כי "אחרי הכול לא צריך נשיא לביהמ"ש עליון. יש להם כבר את הרצוג". 

כאן בדיוק הגיע תורו של ראש הממשלה נתניהו לעשות סדר בדברים.

ממלכתיות מעורפלת

כולם ציפו שנתניהו יתייצב לצד יו"ר הכנסת, שר המשפטים ושאר חברי סיעתו ויגבה אותם, כאשר ימנע גם הוא מלכנות את עמית בתואר "נשיא בית המשפט העליון". אבל נתניהו כדרכו התפתל בממלכתיות מעורפלת ומיותרת: "יצחק עמית הוא נשיא, זו עובדה". מיד לאחר מכן ניסה להתנות את דבריו בכך שהשמאל גם הוא יכיר בו כראש ממשלה, בשרי הממשלה וביו"ר הכנסת, אבל זה כבר נשמע מאולץ ומסורבל.

מי שכעס על כך במיוחד היה השר לוין, שעל פי הדיווחים נזף מאוחר יותר בנתניהו: "עמית הוא לא נשיא בית המשפט העליון. זה לא בסדר שהכרת בו". היו שניסו לומר כי דבריו היו חמורים אף יותר: "אם עמית הוא נשיא וזו 'עובדה', אז שהוא יקים את ועדת החקירה הממלכתית" (לוין מכחיש שאמר זאת).

לאחר האירוע ניסו פרשנים פוליטיים להסביר שאולי בכלל מדובר במהלך מתואם ובקמפיין פוליטי מתוכנן: אוחנה וחבריו יוצאים נגד עמית ואילו נתניהו מנסה להיות הדמות המאחדת. כראייה, צוינה העובדה שמאז הסתיימה המלחמה, נושא נתניהו כבר נאום שלישי בו הוא מדבר על האחדות הפנימית הנדרשת.

אלא שבבחינה מעמיקה מתגלה שנתניהו אינו מעוניין להעמיד את הסוגיה על סדר היום הפוליטי שלו. בקמפיין המתוכנן שלו יופיעו בראש: חיסול נסראללה וסינואר, המלחמה מול איראן, מבצעי הביפרים והפלת המשטר הסורי. אין רצון אמיתי לעימות מחודש עם מערכת המשפט, כיוון שהדבר עלול להרחיק בוחרים ימניים רכים, שמבקשים להיות עמו, אך לא רוצים שוב סכסוכים חוקתיים.

הכעס על נתניהו בתוך סיעתו היה אפוא אותנטי. דווקא בפתיחת מושב סוער, כשמדובר בשאלה עקרונית על סמכות, על ריבונות הכנסת ועל הזהות החוקתית של המדינה, בוחר ראש הממשלה שלא להתייצב לצד תומכיו, אלא לחפש שוב את דרך הביניים.

אין מנוס אלא לציין שיריב לוין, אוחנה, גוטליב ושאר חברי הסיעה, חשים על בשרם את מה שעבר על אנשים רבים מנתניהו: משתמשים בהם כאשר צריכים אותם, ולאחר מכן הם נזרקים ככלי אין חפץ. ברגע פוליטי שמשתלם לנתניהו, הוא זורק את נאמניו שלחמו עבורו באש ובמים לפח האשפה, והופך אותם לשוליים קיצוניים שאינם מכירים במציאות. את כל זה הוא עושה בשידור חי לעיני כל, כדי להפוך לממלכתי (דבר שאולי יסייע לו בדיונים השקטים לקבלת חנינה מהרצוג).

כך בדיוק נהג עם גם עם המפלגות החרדיות, שהלכו עמו לאורך כל הדרך, אך הוא לא קידם בהתאם את החוק להסדרת מעמדם של בני הישיבות. כך עשה גם בעבר הרחוק עם הורדת קצבאות הילדים, שדרדרה אלפי משפחות חרדיות תחת קו העוני. 

ובחזרה לכנסת: מי שסיים את הדיון היה יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד שבחר לשאת נאום ילדותי כאשר סנט באוחנה וכינה אותו "יו"ר חצי הכנסת". חסר היה רק להזמין את יצחק עמית לשאת נאום, הפעם לא כנשיא אלא כיו"ר בפועל של מפלגת בג"ץ.

תקומה ומגמה  

החלטת הממשלה לשנות את שם המלחמה מהשם שהתקבע בציבור: "מלחמת שבעה באוקטובר" לשם הרשמי "מלחמת התקומה", עוררה "זעזוע קולקטיבי" בקרב מתנגדי הממשלה. "נתניהו מבקש להשכיח את הטבח", טוענים שם, ונצמדים בתוקף לתאריך (האזרחי), כדי להזכיר שוב ושוב את אותו יום נורא.

מבחינתם, השם "מלחמת התקומה" מסמל את ההצלחה, בס"ד, שהושגה לאחר הטבח והם אינם רוצים שזה יהיה הזיכרון ההיסטורי. "נתניהו מנסה לקבע בדעת הקהל את ההצלחה. אנו נזכיר לו לעד את מה שקרה במשמרת שלו", הם מסבירים.

כשמביטים לאחור, אפשר להבין היטב את מקור הרתיעה שלהם ואת המניע להתנגדותם: השמאל התקשורתי הוא מומחה ותיק בהנדסת תודעה דרך שינוי שמות, ולכן ברור לו מה עושה כאן הממשלה. והוא חושש.

דוגמאות לא חסר: גירוש תושבי גוש קטיף כונה "ההתנתקות", שם נקי ומצוחצח לאירוע אלים ומטלטל. "מלחמת שלום הגליל" הפכה ל"מלחמת לבנון". הרפורמה המשפטית נקראת בפיהם "ההפיכה המשפטית", והחוק להסדרת מעמדם של לומדי התורה, שקרוי בפי מנסחיו "חוק הגיוס", כונה על ידם "חוק ההשתמטות" – מילה שלילית לכל הדעות, שמטרתה אחת: להסית את דעת הקהל.

בצורה מגמתית זו, מנסה השמאל לקבוע מה ייחשב מוסרי, מה יזכה ללגיטימיות ומה ייזכר לדורות. לכן הם מתנגדים בתוקף לשם "מלחמת התקומה". שינוי שמות, מותר להם ורק להם.

בהקשר זה צריך לומר, שאין מדובר רק במאבק לשוני אלא על שליטה בנרטיב. "מלחמת התקומה" מסמלת עבור הציבור את מה שקרה אחרי השבר: חיסול נסראללה, חיסול סינואר, השמדת תשתיות חמאס, תקיפת מתקני הגרעין באיראן, חזרת החטופים, ושיקום תחושת הריבונות הישראלית. את כל זה הם אינם רוצים לזכור.

העיתונאית סימה קדמון, הידועה בעמדותיה הקבועות נגד נתניהו וממשלתו, ונמנית עם הקולות הבולטים של מחנה הרל"ב, כתבה השבוע כי "אפשר היה למצוא שמות הרבה יותר טובים למלחמה הזאת". לדבריה, ככל השמות המוצעים מתחרזים עם 'לון' – חידלון, כישלון, מחדלון, כיליון, אבדון וריקבון.

יפה כתוב, אך שווה להשיב לה באותו מטבע: אם כבר מתעקשים להזכיר שמות, הרי ששם משפחתה מגלם היטב את שורש המאבק כולו. בסופו של דבר, מה שמניע את קדמון ואת המחנה שהיא מייצגת, הוא אותו חטא קדמון: השנאה לנתניהו. שנאה שאינה מתחשבת בעובדות, בזמנים, או בהיגיון. שנאה שמכתיבה לא רק עמדות אלא גם שמות.

הציבור יחליט

מבט לאחור מגלה כי בנימין נתניהו שוקד כבר זמן רב על מיתוג המלחמה כ"מלחמת התקומה". בנאומיו הוא חוזר על כך שוב ושוב. בדברי ההסבר להצעת ההחלטה בממשלה נכתב כי "חרבות ברזל" היה שם זמני בלבד, וכי בשל התפתחות המלחמה לשבע חזיתות, "ובהיותה של מלחמה זו אבן דרך בתקומת מדינת ישראל" יוחלף השם.

השמאל, כאמור, מתנגד למהלך ממניעיו שפורטו לעיל. אך גם מתוך הממשלה נשמעו קולות הסתייגות, בהם של השרה אורית סטרוק והשר עמיחי שיקלי, שהעלו טיעונים ענייניים. שיקלי טען כי "תקומה" הוא מונח המזוהה עם תקומת העם היהודי לאחר השואה. סטרוק ציינה כי אין זה ראוי לקרוא למלחמה בשם רשמי לפני שהמערכה הסתיימה בפועל.

לשינוי השם יש גם משמעות מעשית: מדובר בהחלפת לוחות השיש שעל קברי חללי המלחמה בבתי העלמין ברחבי הארץ. הדבר גרר תגובה תקשורתית מהירה, במסגרתה גויסו משפחות שכולות המזוהות פוליטית עם השמאל ועם מתנגדי הממשלה, שיצאו נגד ההחלטה. המשפחות הללו הדגישו כי לא יסכימו שייכתב על מצבות יקיריהן שם של מלחמה שנראה בעיניהן כהסתרה של המוות.

"אל תעזו להעלות בדעתכם שתורשו לגעת בקבר בנינו… אתם לא תורשו להתקרב לקבר שלו. על המצבה שלו לא תיכתב סיסמת בחירות ולא תעמולה שחצנית של ממשלה רעת לב", כתב השר לשעבר יזהר שי, אביו של החלל ירון שי הי"ד, שנהרג בקרבות סיירת נח"ל באזור כרם שלום.

לעומתו, התבטא דדי שמחי, אביו של לוחם סיירת הצנחנים גיא שמחי הי"ד, שנהרג בקרב על קיבוץ רעים, כי מחד גיסא, אין הוא סבור שהשם "מלחמת התקומה" הוא המתאים, אולם הוא מקבל בהבנה את קביעת שם רשמי שיופיע על המצבה, טוב יותר בעיניו מהנוסח הכללי והעמום "נפל בקרב".

כך או כך, קשה לראות כיצד "מלחמת התקומה" תחליף בתודעה הציבורית את השם שכבר התקבע – "מלחמת השבעה באוקטובר". גם בעבר ניסו לשנות שמות רטרואקטיבית, אך לשווא. ממשלת ישראל ניסתה להעניק שם אחר ל"מלחמת ששת הימים", אך הציבור כבר הכריע. דוד בן־גוריון קרא למלחמת תש"ח "מלחמת הקוממיות", אך הציבור הכללי דבק ב"ממלחמת השחרור".

ולמרות הכול, לאחר החלטת הממשלה ייכנס השם "מלחמת התקומה" לכל המסמכים הרשמיים, לתוכניות הלימוד ולמערכת החינוך. עם הזמן, שם המלחמה יהפוך, כמו מונחים אחרים, למבחן פוליטי סמוי: מי שיאמר "מלחמת התקומה" יזוהה עם הימין. מי שיתעקש על "מלחמת השבעה באוקטובר" יזוהה עם השמאל, בדיוק כפי שקרה בעבר עם "הגירוש" מול "ההתנתקות".

והיו מי שהציעו לקרוא למלחמה הזו "מלחמת שמחת תורה", משום שהיא החלה בשמחת תורה תשפ"ד והסתיימה לכאורה שעה קלה לפני שמחת תורה תשפ"ו עם הגעת החטופים החיים. הציבור יחליט והזיכרון הלאומי יכריע.

שורפים ומסלפים  

אם כבר בשינויי שמות עסקינן, הרי לפנינו עוד ניסיון עיקש מצד השמאל לצרוב מסר פוליטי בתודעה הציבורית באמצעות שינוי לשוני מתוחכם. הפעם, מדובר בניסיון לנרמל מעשה פלילי חמור של הצתת מוקדים סמוך למעון ראש הממשלה, ולהפוך את מבצעיו ל"קדושי" מחאה.

ארבעה פעילים נעצרו עד תום ההליכים, לאחר שבידי המשטרה תשתית ראייתית מוצקה למעשיהם המסוכנים: טבעת אש מתוזמנת שהקיפו סביב אזור מגוריו של ראש הממשלה, תוך סיכון ממשי לחיי אדם ונזק רב לרכוש. לפי החשד, הארבעה נפגשו מבעוד מועד באזור שילת, הצטיידו בבקבוקי תבערה וציוד הסוואה, והדליקו אש בחמישה מוקדים מתוך שישה שתוכננו. התוצאה: רכב עלה באש ודיירי בניין סמוך פונו מחשש לחייהם.

המעשים תועדו: אחד מהם נראה מחופש בזקן מלאכותי, שופך חומר דליק לתוך מיחזורית, מצית אותה ובורח. בקבוצה הפנימית שלהם בישרו: "המשימה הושלמה". לפי כתבי האישום, לאחר השלמת ההצתות דרש מפקד המבצע, מארק פויגל מהנאשמים לוודא שהאש בוערת, לצאת במהירות מירושלים, לכבות את הטלפונים ולמחוק את ההתכתבויות ביניהם. שופט בית המשפט התייחס למעשיהם וציין כי "לא ניתן להקל ראש במצית אש שסופו לא ישורנו".

מאז מעצרם התחיל המהפך התודעתי, כאשר כלי התקשורת, בליווי דוברי שמאל ודמויות ציבוריות, גייסו מסע החלקה חוצה ערוצים, תוך ניסיונות לעורר חמלה, טשטוש העובדות והפיכת החשודים ל"מלח הארץ". הביטוי שנבחר עבורם "שורפי פחים", נועד לעמעם את המציאות: לא "עבריינים", לא "מסכני חיים", אלא מוחים תמימים וצבעוניים ש"הגזימו קצת". יש מי שאפילו העזו לטעון כי השופטים בירושלים "ימניים ודתיים" ומכאן נובעת חומרת ההחלטות.

אפילו הרצוג, שהוכיח השבוע עד כמה הוא נשיא פוליטי של צד אחד בלבד, נפגש עם בני המשפחות וביקר את מה שכינה "שימוש יתר במעצרים עד תום ההליכים", תוך שהוא רומז כי  יש לבחון מחדש את האיזון בין ביטחון הציבור לבין זכויות האדם של המפגינים. בכך הוכיח הרצוג ביתר שאת לאן הוא שייך.

כדי להבין את הפער, די להיזכר באילנה ספורטה, תושבת אשקלון כבת 65, שנעצרה בתקופת "ממשלת השינוי" לאחר ששלחה מכתבי איום בנשק לנפתלי בנט, אז ראש הממשלה. המכתבים אמנם לא היו מלווים במעשים, אך לבית המשפט בכפר סבא זה הספיק כדי להטיל עליה שנה וחצי מאסר בפועל. הדבר נעשה בלי ראיון, בלי נשיא ובלי חמלה.

ספורטה, אם תהיתם, לא הייתה "מלח הארץ". היא לא שרפה פחים. רק כתבה מכתב.

סוף הדרך

ימים ספורים לאחר הבחירות האחרונות, כאשר התברר שנתניהו זכה ברוב ניכר שיאפשר לו להקים ממשלה יציבה, התראיין בתקשורת צחי הנגבי כפרשן וכמקורב לנתניהו ונשאל מה לדעתו יהיה הדבר המרכזי שיעשה ראש הממשלה הנבחר בקדנציה הקרובה. הנגבי השיב ללא היסוס: אם האמריקאים לא יפרקו לאיראן את הגרעין באמצעות הסכם, נתניהו לא יהסס לתקוף ולהשמיד את הגרעין, עם עזרה אמריקאית או בלעדיה. המראיינים הרימו גבה והנגבי חזר: נתניהו יתקוף את איראן.

הדברים אז היו נראים תלושים מהמציאות. איש לא חשב שזה יקרה. בהמשך היה הנגבי עצמו שותף בתכנון התקיפה כאשר מונה על ידי נתניהו לראש המל"ל והפך להיות במרכז העניינים. המינוי שלו נחשב כצעד חריג, כיוון שהוא מגיע מהמערכת הפוליטית ולא הביטחונית. קודם לכן כשל הנגבי בפריימריז של הליכוד והמינוי הזה הגיע בדיוק בזמן. נראה היה שמעמדו ליד נתניהו איתן.

לאחר הטבח הנורא, גיבה הנגבי את נתניהו והסביר בכל מקום אפשרי, שראש הממשלה אינו אשם במה שקרה. ולמרות כל זה, ככל שהמלחמה נמשכה, החלו הבקיעים בין השניים לצוץ. הנגבי התנגד לכמה מהלכים שהוביל נתניהו, דוגמת התקיפה בקטאר וכיבוש עזה. מנגד, תמך בעסקת חטופים חלקית, בניגוד לנתניהו ששאף לעסקה כוללת (וצדק). חלק מחילוקי הדעות דלפו לתקשורת ועוררו מהומה.

נתניהו אמנם נוהג לספר שהוא מעודד לשמוע דעות שונות משלו. אבל כאשר זה קורה בפועל על ידי אחד מאנשיו הקרובים, הוא מתקשה לשאת זאת. התחושה שהשניים לא משדרים עוד על גל אחד, התבטאה בפומבי, כאשר הנגבי לא יצא עם ראש הממשלה לוושינגטון לפגישה המכרעת בבית הלבן על ההסכם. השבוע כאמור זה נגמר עם הדחה רשמית.

לסיבות הפסקת עבודתו, יש להוסיף גם את הסוגיה הבריאותית של הנגבי. לפני שנה וחצי הוא נזקק לטיפול רפואי משמעותי ואחריו היה במשך כמה חודשים בתהליך החלמה בביתו. רק בחודשים האחרונים חזר לתפקוד מלא בלשכה.

למראית עין, הכול נעשה באיפוק. נתניהו קרא לו לשיחה, הודיע לו על ההדחה, הנגבי נפרד בשקט מעובדי הלשכה, ושלח הודעה רשמית לעיתונות בה הדגיש את השיח הענייני והמקצועי מול ראש הממשלה. אך מאחורי הקלעים, הדברים פחות מעודנים: הדלפות על חוסר שביעות רצון מצד משפחת נתניהו, לחצים מהסביבה שיפרוש מרצון, וכאשר לא עשה זאת, ההחלטה התקבלה עבורו.

שורה תחתונה: צחי הנגבי, איש הליכוד מזה שלושה עשורים, שעמד לצד נתניהו ברגעים דרמטיים, נפרד מתפקידו בשקט. בשלב זה הוא ממלא פיו מים, אך ייתכן שבעתיד, יחשוף את מה שראה וארע מאחורי הקלעים של הכישלון הגדול, שהוא אישית מודה שהיה שותף לו.

הכוורת מתפוררת

הדחתו של צחי הנגבי, האיש שהיה מקורב מאוד לנתניהו, חושפת סוד נוסף הידוע לרבים: קשה עד בלתי אפשרי להחזיק מעמד בעבודה עם נתניהו. אין ולו אדם אחד שהצליח להישאר לצדו לאורך שנים, לא בעבודה, ולא כחבר. כל מי שהיה קרוב אליו פרש, הודח, התפטר או קודם לתפקיד מרוחק. זהו נתון שמלמד רבות על נתניהו עצמו: הוא לא מצליח לבנות סביבו צוות איכותי ויציב שצועד איתו דרך ארוכה. להיפך, לא מעט ממי שעזבו הפכו ליריביו הגדולים (ע"ע ליברמן, בנט), ואחרים שהיו בני בריתו הקרובים ביותר (שי בזק, אביב בושינסקי, צביקה האוזר) הפכו למבקריו הקבועים. יש גם כאלה שכבר הפכו לעדי מדינה, אבל זה כבר סיפור אחר.

אז מה מתרחש באמת מאחורי הקלעים בלשכה: מסתבר שהכוורת של נתניהו התרוקנה כמעט לחלוטין מאנשים איכותיים וחיוניים לתפקודה התקין של הלשכה. במציאות הפוליטית הנוכחית אין עוד "כוורת נתניהו". יש רק נתניהו. כל השאר כאמור הוחלפו, פרשו, הוזזו, קודמו או הודחו.  

הרשימה ארוכה: ראש הסגל לשעבר, צחי ברוורמן, נשלח ללונדון. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי שוגר לאבו דאבי. הדובר, עומר דוסטרי, הועזב, מושיק אביבי, ראש מערך ההסברה, עזב לפני שנה וחצי, יונתן אוריך מוחרם. וכעת, גם רון דרמר, מהאישים הקרובים ביותר לנתניהו, מי שכונה "שר החוץ לענייני ארה"ב", עוזב בחודש הקרוב את תפקידו.

עזיבת דרמר היא אבידה של ממש. הוא היה האיש שידע לרכך, לתווך ולהבין את נתניהו. את מקומו יתפסו לא פחות משלושה: שגריר ישראל בוושינגטון יחיאל לייטר, יטפל בקשר הביטחוני עם ארה"ב, שר החוץ סער יטפל בקשר האזרחי, וראש המל"ל הבא, שטרם מונה, יידרש להשלים את הפערים. שלושה אנשים כדי להחליף אחד. ואף אחד מהם הוא לא דרמר.

כך הופכת לשכת ראש הממשלה לזירת נדידה. אם בעבר היא הייתה חממה לדיון אסטרטגי. היום מדובר בתחנת רכבת לאנשי סוד לשעבר.

נקודה מעניינת נוספת: כל מי שהיה אחראי במידה כזו או אחרת לכישלון הנורא של הטבח, (מדיני וצבאי) הלך הביתה: הרצי הלוי, יואב גלנט, רונן בר, אהרון חליוה, ירון פינקלמן, ועכשיו גם הנגבי. היחיד שנשאר הוא נתניהו. הטבח ארע במשמרת שלו. אך בשונה מהשאר, לא רק שהוא לא פוטר, הוא עדיין נהנה מאמון ציבורי רחב. אין לו כוורת, ואין לו חברים, אבל יש לו (בסקרים) בוחרים.

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של 'יתד נאמן'

את זמן חורף הקדוש, איצקוביץ' פתח בסמוך לכלא 10, עם מרנן ורבנן גדולי ישראל שהגיעו למחות על חטיפת בחורי ישיבות בעוון לימוד תורה. איצקוביץ' נהנה גם משיעור ושיחות חיזוק, לצד מוזיקה מכוכב הזמר סנדי דינקל שנתקע ללא כובע וחליפה, אבל בסוף הצליח להתקמבן.

בצל הסערה וחרם הקיצונים, איצקוביץ' הבחין במייסד הרשות החרדית, ח"כ אורי מקלב מחוץ לאירוע אמני בית שמש. גם ההויז בחור, דוד בירנברג, נקלט בעדשה.

‏ראש עיריית בני ברק חנוך זייברט קיבל את פני מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו בכניסתו לשאת דברי הדרכה לראשי ישיבות לצעירים בכינוס לראשי הישיבות באולמי היכלי מלכות בבני ברק.

גם מנחם שפירא, ממלא מקומו, הגיע להקביל את פניו של מרן הגר"ד לנדו ואמר: "יישר כח שראש הישיבה טרח". בתגובה השיב לו מרן בשאלה: "ואתם לא טורחים?" איצקוביץ' שמכתת את רגליו מאירוע לאירוע, טורח גם הוא.

גם את הרב עקיבא שטרן, המשנה לראש העיר בני ברק, איצקוביץ' ראה כשהוא מתברך

יענקלה פרידמן, הכוכב העולה בשמי התקשורת החרדית, התקבל בחביבות בלשכתו של הראשון לציון הגר"ד יוסף, בביהמ"ד יחוה דעת שבשכונת הר נוף.

מאוחר יותר ראינו את יענקל'ה כשהוא מתרפק על דבריו של ראש מוסדות 'פתח הדביר' הרב ליאור גלזר, באולפן 'קול חי'

ובזמן שמורו ורבו הרב גלזר מעניק ראיון, צלם הרבנים נועם אליהו נצפה כאחד הטכנאים, מאזין בקשב מבעד לחלון. איצקוביץ' שמח שלא ירד שלג.

רגע לפני פתיחת זמן חורף, איצקוביץ' שקפץ לאתרא קדישא מירון, ראה את השר שלמה קרעי – מ"מ הממונה על הילולת הרשב"י במירון והשר לשעבר, שהופקד בשנים האחרונות על ההילולא, מאיר פרוש, כשהם מתחילים להיערך לקראת המעמד הגדול בעיצומו של זמן קיץ.

מאוחר יותר נצפו השניים בתדריך במתחם 89, יחד עם בכירי המשטרה ומשרד ירושלים ומסורת

את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' איצקוביץ' ראה השבוע יחד עם בני משפחתו, כשהוא משתתף בטקס שנערך ברחבת הכותל. אחרי הסערה המדינית וההתבטאות החצופה של טראמפ כאילו היה בעל הבית כאן, איצקוביץ' סבור שצריך הרבה תפילות.

מוקדם יותר הספיק איצקוביץ' לקבל ברכה גם מבבא נחום

עקיבא ניחמתנו: אפרופו הכותל המערבי, איצקוביץ' תוהה האם זהו השועל שיצא מבית קודשי הקודשים

יו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ אורי מקלב, בניחום אבלים אצל הגר"ד גרוסמן.

את אותו מקלב איצקוביץ' ראה כשהוא מאחל מזל טוב לגאב"ד הג"ר יהודה סילמן בבר מצווה לנכדו, בן לסגר"ע ר' גדליה סילמן

ואחרון ממקלב: ברקע סאגת המעצרים, יו"ר סיעת יהדות התורה והממונה על חוק הגיוס מטעם דגה"ת, ח"כ אורי מקלב, נצפה בשיחה ערה עם יו"ר וועדת חו"ב בועז ביסמוט במשכן הכנסת.

את השר לשעבר ח"כ מיכאל מלכיאלי, כשלצידו איש סודו ומקורבו נתי מנשורי, הבולדוזר של מודיעין עילית, איצקוביץ' ראה בשולי כנס הענק לזכרו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.

מנכ"ל משרד הפנים הצעיר והנמרץ ישראל אוזן, שחתם על החלטה תקדימית להסכם חלוקת הכנסות בין מועצה האזורית חבל מודיעין לעיריית מודיעין עילית, התקבל השבוע כאורח כבוד בעיריית מודיעין עילית וזכה לתעודת הוקרה. איצקוביץ' יודע לספר כי במסגרת ההסכם המועצה האזורית חבל מודיעין תעביר בכל שנה מיליון וחצי ש"ח מהכנסותיה מאיזור התעשייה שילת לעיריית מודיעין עילית.

סגן ראש העיר בני ברק שלומי אלחרר, השתתף בשמחת הבר מצווה לדניאל, בנו של יוסף תורג׳מן, המשנה לראש העיר בני ברק, שנערכה באולמי כתר הרימון בבני ברק בהשתתפות בכירי העירייה ואישי ציבור.

במהלך השמחה, נצפה יקיר המדור ראובן שהרבני רל"ש סגני ראש העיר, כשהוא נושא על כתפיו את עולו של אב החתן.

למעלה מ2,200 בחורי ישיבות ספרדיות מבני ברק יצאו ליום פעילות מיוחד ורב עוצמה בהפקת ענק ביוזמת סגני ראש העיר הרב שלמה אלחרר והרב אליהו שושן מעיריית בני ברק, ובשיתוף ארגון "שבתי". איצקוביץ' שלראשונה ראה אירוע שכמותו לא היה בבני ברק, היה חייב לתעד את שורת הבכירים כשהם מאזינים בקשב רב למופע המוזיקלי.

אבל יותר מכל בלטה באירוע, העובדה שסגן ראש העיר אליהו שושן נצפה ללא הכובע הנצחי שעל ראשו.

אותו זייברט מהאייטמים הקודמים, הגיע השבוע לאולמי כתר הרימון, להשתתף בשמחת בר המצווה לבנו של הראיס באלעד, יהודה בוטבול.

ואם כבר ברית ערים תאומות: גם ראש העיר של בית שמש, שמוליק גרינברג הגיע לאחל מזל טוב

לחיצת יד מעניינת במיוחד נרשמה בין פיני גרוס, חבר מועצת העיר מטעם שלומי אמונים, לראש העיר בוטבול. ועל זה נאמר: שלום רב לאוהבי תורתך.

מפגש מעניין במיוחד נרשם מחוץ לאירוע, בין השר לשעבר חיים ביטון לאיש ש"ס אברשה אוחיון, אחרי סולחה שנערכה לאחרונה. איצקוביץ' יודע לספר כי במוקד השיחה, שבה השתתף גם שמעון סויסה מלשכת בוטבול, עמדה שאלת מינוי מנכ"ל העירייה.

גם את הצלם הבני ברקי דוד קשת, איצקוביץ' הצליח לקלוט בעדשת המצלמה מחוץ לשמחת בר המצווה כשהוא נח בין תיעוד לתיעוד ורגע אחרי ששבר את הרשת בתיעוד כשהוא כורז עם מגפון בטיול של בני הישיבות הספרדיות מבני ברק.

בשמחת שבע ברכות סגורה לאח"מים, שנערכה במלון וורט לרגל שמחת נישואי בתו של משה ליאון הראיס הירושלמי והשואף לכתר נשיאות המדינה אחרי חרפת בוז'י, הגיעו להשתתף רבנים, שרים ואישי ציבור. איצקוביץ' הצליח לתעד כמה מהם.

את חיים טריקי, איש סודו ואמונו של הראשון לציון, איצקוביץ' ראה כשהוא מלווה את מרן הגר"ד יוסף לאירוע.

גם חבר הקבינט ויקיר המדור, השר אלי כהן, נצפה באירוע הסודי.

גם מנהל המחלקה המונציפלית של דגל התורה, מנחם שפירא, הגיע לאחל מזל טוב

על ההפקה המוזיקלית באירוע: נוטע לוין

לרגל י"ב שנים לפטירתו של מרן פוסק הדור הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, עלה מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל מר יהודה כהן לציונו של מרן לשאת תפילה ולעורר זכותו הגדולה. במהלך העלייה התברך המנכ"ל מפי הרב הראשי לישראל מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שבירכו שיזכה להמשיך לחזק את מעמדה של הרבנות הראשית ולהרבות כבוד שמיים בדרכה של תורה.

אותו כהן, הגיע השבוע לנחם את חבר מועצת הרבנות הראשית, הגאון רבי יצחק גרוסמן שליט"א, על פטירת אחיו, הרב בנציון גרוסמן זצ"ל. במהלך הניחום, חיבר המנכ"ל את הראשון לציון, הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, לשיחת טלפון עם הרב גרוסמן, לאחר שנבצר ממנו להגיע עקב השתתפותו באזכרות במלאות י"ב שנים לפטירת אביו, מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק״ל. הרב גרוסמן הודה למנכ"ל על דברי הניחומים ועל ההזדהות בשם מוסד הרבנות הראשית לישראל.

גם ח"כ יואב בן צור נצפה בניחום האבלים אצל אבי עולם התשובה הגרי"ד גרוסמן ואחיו הרב זלמן גרוסמן

אותו בן צור נצפה משוחח עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מחוץ להלוויה הכואבת של החטוף אוריאל ברוך הי"ד

יועץ התקשורת פנחס פלינקר נצפה בשיחה צפופה עם 'הינוקא'. איצקוביץ' שהבחין כי לאחרונה פלינקר מתקרב יותר ויותר לחצר, תוהה אם יש משהו מעניין שמתבשל. ויהי לפלא.

אחרי שקיצץ את הבלורית בהוראת האדמו"ר מקרעטשניף, יועץ התקשורת רפי פרלשטייןיצא למסע בזק באוסטריה, כשהוא חבוש בקפוצ'ון על ראשו, ברחובות וינה. איצקוביץ' יודע לספר כי פרלשטיין ליווה את הרה"צ מקרעטשניף וילדיו שיצאו למסע קברי צדיקים בנכר.

יו"ר 'דגל התורה' חבר הכנסת משה גפני הגיע לאחל מזל טוב לראש עיריית בית שמש שמואל גרינברג, לרגל שמחת אירוסי בנו דניאל

מאוחר יותר הסתודד גפני גם עם אבי הכלה, הרב חיים הורביץ.

את דודי ורצמן, הרמ"ט של ח"כ מקלב (אחרון אמרנו, לא?) ראינו כשהוא על מדים ומשוחח ארוכות עם נשיא קפלן בוז'י הרצוג

אני יידליסט! בהופעה מיוחדת לרגל 30 שנות יצירה, יידל ורדיגר הופתע לגלות באולם את איש התקשורת ידידיה מאיר, בשעה שלא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו, השתתף בפטריוטים. כך הוא הגיב

בשולי המופע הענק של ענקי הזמר עם אמני העיר, המפיק אלי אברמוב תיעד מאחורי הקלעים את מיטב האמנים: בנצי שטיין, משה דוד וויסמנדל, ארי גולדוואג, יוסף חיים שוואקי, יוסי רוטנר, בני לאופר עם מנהלו האישי אלי לב, המפיק ישראל לובין ועוד. משעמם לא היה שם.

במופע 'קומזינג גלובל' שנערך בבנייני האומה, הקהל הופתע לגלות במרכז האולם כאחד האדם, את הזמר שמחה בירנהאק שהוזמן היישר מהקהל, לבצע דואט מיוחד יחד עם שמילי אונגר.

את ענק הזמר ליפא שמעלצר שהספיק לחרוך את הארץ בחג האחרון, איצקוביץ' ראה כשהוא בנתב"ג, עושה את דרכו בחזרה לארה"ב.

ואילו את אחיינו, כוכב הזמר שרולי גרין, איצקוביץ' ראה כשהוא צועד ברוורס ביציאתו מהכותל.

וויש גם את המשמר הנכנס: הזמר והיוצר שמילי לנדאו, נצפה בבואו להעתיר בתפילה בשריד בית המקדש, יחד עם זושא סירקיס המנהל המוזיקלי שלו בארץ.

הזמר והמלחין יוסי פריד נצפה בצילומים לקליפ חדש שיראה אור בקרוב, שאותו הלחין יחד עם הראפר החרדי מנדי טווערסקי. יודעי דבר טוענים כי
יש למה לחכות.

יחליפו כח: ענק הזמר שמוליק סוכות, בהופעה לקראת התחלת זמן חורף בפארק ברקו בטבריה לשם הגיעו כ-2200 בני ישיבות ספרדים מבני ברק, ביוזמת סגני ראש העיר בני ברק, המשנה לראש העיר ועיריית בני ברק, בשיתוף ארגון "שבתי".

תיעוד מיוחד: כשפיני איינהורן פגש את המשיח ושאל אותו על הרולקס שלו

הזמר רפאל מלול מצטרף למשרד ייצוג אמנים 'תו השעה' שבניהולו של עוזר דרוק ובניהול האומנותי והמוסיקלי של יואלי דיקמן. רפאל מלול יוצג עד עתה על ידי שמואל פאר אשר ליווה את רפאל מתחילת דרכו במשך כ7 שנים ומעביר בימים אלו את שרביט הייצוג למשרד 'תו השעה'.

המלחין ובעל המנגן בנצי שטיין, נצפה בדרך לסדרת אירועים יוקרתית במקסיקו.

ברכת מזל טוב חמה לאריאל עידן, כתב ערוץ 14, לרגל הולדת הבת בשעטו"מ

ברכת מזל טוב חמה ולבבית לאיש התקשורת רפאל מורסיאנו לרגל בואו בברית האירוסין עבג לבית משפחת אברג'ל. איצקוביץ יודע לומר שהחתונה תיהיה יוקרתית ביותר והיא צפויה להיות מופקת ע"י אחד מחברי המערכת.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: news@hm-news.co.il או במספר 055-923-5333

גל המעצרים בקרב תלמידי הישיבות מעורר הדים גם מחוץ לגבולות הארץ. מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דב לנדו, השוהה בימים אלו בלוס אנג'לס, שוחח הבוקר לאחר תפילת שחרית עם מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי משה הלל הירש, ודן עמו בצעדי התגובה הנדרשים.

"‏שמעתי שקרה מקרה נורא בארץ ישראל, עצרו בני ישיבה", פתח מרן הגר"ד את דבריו. "נראה לי, ואם גם דעתכם כך, שצריך עכשיו עצרת גדולה של תפילת רבים – זה יוכל להועיל מכל הבחינות". הרב הירש הציע לקיים את העצרת ביום ראשון הקרוב, והגר"ד לנדו הסכים ואמר כי זהו הזמן הראוי לכך.

בעקבות השיחה בין גדולי ישראל גוברת ההיערכות לעצרת תפילה שתאחד את כלל הציבור החרדי בארץ ובעולם. לדבריהם, מדובר בצורך שעה שמטרתו חיזוק לומדי התורה ומחאה נחרצת נגד מעצר בחורי הישיבות.

במקביל, מנהיג הציבור החרדי הגאון רבי משה הלל הירש לא הסתפק בדברים. בשעות הערב יצא מביתו בבני ברק בדרכו לכלא 10, שם שוהים הבחורים העצורים, כדי למסור בפניהם שיעור כללי ולחזק את רוחם.

הנסיעה לוותה בעיכובים ממושכים בשל עומסי תנועה ופקקי ענק ביציאה מהעיר, אך המפגינים מכלל החוגים פינו את הדרך לרכבו של מרן, והמשטרה סייעה אף היא ללוותו עד למקום. למרות בקשות הגבאים לשוב על עקבותיו, סירב הרב ואמר בנחרצות: "חובה להגיע לשם כדי לתת גב לעצורים".

עם הגעתו לשערי הכלא התקבל מרן הירש בהתרגשות רבה על ידי מאות בחורים. הוא פתח בשיעור כללי על פרק "חזקת הבתים", אותו הכין במהלך הנסיעה, ולאחר מכן נשא דברים נרגשים. "בדרך לכאן פגשתי את ההפגנה של הקבוצות האחרות", סיפר. "אני מקווה שלא נצטרך להגיע לזה גם, אבל כולם צריכים להבין שלא ייתכן שיעצרו בחורים שלומדים תורה".

הגרמ"ה הירש הוסיף כי אם לא תהיה ברירה, הציבור כולו יעמוד מאוחד ויחבור לכל פעולה שתידרש למען בני הישיבות.

לאחר השיעור התקיימה שיחה מרגשת בין מרן הירש לבין אחד הבחורים העצורים, באמצעות מכשירו של אחיו של העצור. מרן חיזק את רוחו של הבחור ואמר כי "כל הציבור החרדי בארץ ובעולם עומד מאחוריכם". העצור הודה לראש הישיבה בהתרגשות על בואו ואמר כי עצם הגעתו לכלא חיזקה את כלל הבחורים העצורים לקראת ההמשך.