המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, הופיע היום (שבת) בפומבי בפעם הראשונה מאז התקיפות הישראליות על מתקני הגרעין האיראניים במבצע 'עם כלביא'. הופעתו התקיימה במסגרת ציון יום ה"עשורא" השיעי, והיא מגיעה לאחר תקופה של היעדרות יחסית מהעין הציבורית, שהעלתה שאלות רבות לגבי מצבו ובריאותו.
חמינאי, בן ה-86, נעלם לחלוטין מהזירה הציבורית בשבוע האחרון, מה שעורר גל של ספקולציות באיראן ובעולם אודות מצבו הבריאותי ויכולתו לנהל את המדינה. במהלך התקופה שקדמה לכך, דווח כי חמינאי הסתתר בבונקר, מחשש שיהפוך למטרה עבור חיל האוויר הישראלי. בחירתו להופיע דווקא ביום הקדוש ביותר לשיעים, נושאת משמעות סמלית רבה.
חמינאי בפעם הראשונה ליציאתו מהבונקר. צילום: סוכנות הידיעות ISNA
טרם הופעתו הפומבית היום, לפני כשבוע, שחרר חמינאי נאום מצולם, הראשון מאז הפסקת האש עם ישראל. בנאום זה, התפאר המנהיג ב"ניצחון" על ישראל וארצות הברית. "אני רואה לנכון לברך את האומה האיראנית הגדולה על הניצחון על המשטר הציוני המזויף", אמר חמינאי, ואף טען כי "המשטר הציוני כמעט ונמחץ תחת מכות הרפובליקה האסלאמית".
הוא המשיך וטען כי ארצות הברית "לא השיגה משהו משמעותי" בתקיפות על מתקני הגרעין האיראניים, וכי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, "היה צריך לעשות הצגה" לקהל האמריקני. חמינאי התרברב כי איראן "נתנה סטירה קשה לאמריקה" במתקפת הטילים על הבסיס האמריקני בקטאר, על אף שצוין כי התקיפה תואמה מראש והתבצעה לאחר פינוי הבסיס. לבסוף, איים המנהיג כי איראן תגבה "מחיר כבד" על כל מתקפה עתידית, והבטיח: "ארצנו עוצמתית, ולעולם לא תיכנע".
'המחדש' משיק מדור חדש לסיקור הנעשה בעולם התורה על כל גווניו. מהת"תים, דרך הישיבות והכוללים, עבור דרך החסידויות והנעשה בבתי גדולי ישראל.
למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205
•
שמחה גדולה בישיבת "בית מתתיהו" עם הישמע הבשורה כי אחד הכותבים של הישיבה, בין האחראיים על כתיבת והדפסת ה"שיעורים כללים", בא בברית הנישואין.
אירוע משמח זה מתרחש על רקע שינוי משמעותי שהתחולל בישיבה מאז פטירתו של ראש הישיבה הגאון רבי ברוך ויסבקר זצ"ל, שנודע בסגנון לימודו הייחודי, אשר קנה לו שם בעולם הישיבות. לאחר פטירתו, מונה בנו הבכור, הגאון רבי צבי ויסבקר, למסור את ה"שיעור כללי" תחתיו.
שינוי זה הציב אתגר מורכב בפני ה"כותב", שכן סגנון מסירת השיעורים של הגר"צ שונה ובעל גוון משלו, דבר שהקשה על העבודה השוטפת של תמלול השיעורים.
עם זאת, תלמידי הישיבה מציינים כי בתקופה האחרונה ניכר שינוי בסגנונו של הגר"צ ויסבקר. לדבריהם, הם החלו להבחין כי הבן מתחיל להתנסח בדומה לאביו זצ"ל, "וממש נראה שקולו של ראש הישיבה זצוק"ל בוקע מגרונו".
•
ברקע האיומים על עולם התורה והסנקציות הצפויות, וההתפשרות של דגל התורה בעניין חוק הגיוס, אחד מגדולי המשגיחים בדור התבטא בשיחה סגורה לכמה תלמידים, כי חברי כנסת ש"המומים" פתאום לגלות כאלה סנקציות ורק עכשיו נזכרים לגלות את זה, אינם ראויים עוד לכהן בתפקידם.
•
בצעד חריג: מול השתיקה של כלל הציבור החרדי, האדמו"ר מטשערנוביל שליט"א השתתף במחאה על חילול קברי ישראל בעיר יהוד יחד עם חברי הבד"ץ של 'העדה החרדית'.
•
למרות שהמלחמה הסתיימה: ביום חמישי נסגרה הישיבה לצעירים תורת חסד באלעד לאחר שפתחה את שעריה במלחמה, ע"פ הוראת גדולי ישראל
•
שמחת הנישואין לנכד הרה"ג רבי אברהם זונאבנד גיסו של האדמו"ר מאמשינוב שנערך באולמי היכלי מלכות בבני ברק.
עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א הערב בסידור חופה וקידושין בנישואי נכדתו בת לחתנו הגאון רבי אליעזר רוט שליט"א, ראש כולל 'נתיבות המשפט'.
בחצר הקודש לעלוב בבית שמש התקיימה הכנסת ספר תורה כשהאדמו"ר שליט״א יוצא מגדרו לשמוח בשמחת התורה.
צילום: יעקב לדרמןצילום: יעקב לדרמן
חתונה מרגשת ברחובות, נערכה בשבוע שעבר בראשות האדמו"ר מקרעטשניף שהוביל כלה יתומה אל החופה, אשר הבטיח להיות לה כאב.
ובירושלים, שמחת החתונה לבנו של הגר"ח כהן שליט"א ראש ישיבות "באר התלמוד" ונכדו של מרן הגאון רבי יהודה כהן שליט"א ראש ישיבת יקירי ירושלים, והגר"ש בן שמעון זצוק"ל, ברוב פאר ובהשתתפות גדולי ישראל וקהל רב.
צילום: ש.פ.ה.
כבוד התורה: בויז'ניץ מרכז יוצא בכל שעה עגולה בחור לנקות את רכבו של האדמו"ר. צילום לפי סעיף 27 א'
ראב"ד העדה החרדית, הגר"מ שטרנבוך שליט"א במסירת ה'חומש שיעור' השבועי באנגלית לבני חו"ל במעונו בימי שישי.
צילום: שמואל דריי
הגר"י אולמן חבר הבד"ץ העדה החרדית, צועד ברחובות ירושלים.
האדמו"ר מקרלין שליט"א משתתף בשמחת נישואי בן חבר הבד"ץ בביתר הגרא"ש שטיגליץ שליט"א
צילום: יוסי לוי
הגה"צ המשפיע הרב אהרן טויסיג שליט"א בדברי הספד והתעוררות בבית המדרש מגדנות אליהו לאחר פטירת הגבאי המסור האברך החשוב ר' אברהם מאיר ליכטנשטיין ז"ל.
צילום: גרשון בוקי.
האדמו"ר מספינקא גני גד, בביקור בשיקאגו.
כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט״א שהיה בדרכו לשבע ברכות לנכדו אצל הנגיד רפאל הרצוג חזר למעונו כלעומת שבא, בשל קשיים לוגיסטיים בכניסה.
עורר סערה: הרב אביעזר טופיק מרבני העיר בית שמש, נשא דברי הספד בהלוויית הילדה אביגיל יעקב ע"ה, שנהרגה ביום רביעי האחרון באורח טראגי כאשר רכב פגע בה בעת שרכבה על בימבה בחניון בניין מגורים ברחוב רבי יצחק נפחא. בדברי ההספד בהלוויה המצמררת, הרב טופיק ייחס את האסונות בשכונה, לכך שנשלחו צווי גיוס לבחורי הישיבות.
בישיבת "אור ישראל" ערכו סיומי ש"ס לזכרו של הגאון הגדול רבי יהודה דרעי זצוק"ל רבה של באר שבע בהשתתפות מרן הראשל"צ הגר"י יוסף, ראש הישיבה הגר"י רוזן ובני המשפחה.
צילום איתי קצב
כל המציל נפש אחת: מעמד מיוחד בבית מרן ראש הישיבה הגאון רבי אברהם סאלים שליט"א ליסוד יחידת 'כח הצלה' בארגון 'איחוד הצלה' המיועד למתנדבים החרדים הרוצים להציל חיים, וכל זאת מבלי להתפשר על רמתם הרוחנית, ולהישאר במסגרת חרדית ושמורה.
תורה בטהרתה: בהיכל בית המדרש "יחוה דעת", התאספו השבוע כלל החבורות לשיעור מיוחד ומעמיק בענייני טהרה לרגל סיום מחזור לימוד של אחת החבורות העוסקת בזה. את השיעור מסר מרן הגאב"ד הגאון הגדול רבי שלמה ידידיה זעפראני שליט"א, גאב"ד עמלי תורה ונשיא קהילות האברכים.
צילום: ישראל זר
כשהוא מעוטר בתפילין: הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א, בכתיבת ספר תורה של הנגיד ר' אלי אברהם מפנמה. הרב שוחח עם הנגיד בחביבות שהודה לו על ביקורו האחרון בפנמה אשר הותיר רושם גדול אחריו.
צילום: ישראל זר
קבעו ישיבה: כינוס מיוחד במודיעין עילית עם ייסוד ישיבה חדשה לבחורים מצוינים בראשות הגר"י אביטן שליט"א ובנשיאות מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א, בהשתתפות רבנים ואברכים.
היסטורי: מעמד יסוד כולל חושן משפט בבית שמש, כשבראשות הכולל יעמוד מרן הגאב"ד הגאון רבי נתן הכהן קופשיץ שליט״א בכבודו ובעצמו.
במעמד מרגש בבית הכנסת "עטרת יצחק" בבית וגן, חולקו תעודות לכ־50 אברכים שסיימו קורסים תורניים. האירוע נערך בהשתתפות מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א, מרן הראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א ורבנים נוספים, בשיתוף בית ההוראה 'עמלי התורה', מרכז איל"ן וכולל 'עוד יוסף חי'.
צילום: יעקב כהן
ראב"ד העדה החרדית הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א בשיחת חיזוק בישיבת חברון.
שוואנצונעס: חסידי ויזניץ מרכז מלווים את האדמור בדרכו לנתב"ג.
השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205
אם תשאלו את תושבי שכונת 'נווה יעקב' מה יכול לגרום לרבם, המרא דאתרא הגאון רבי צבי ובר שליט"א לצאת לציבור בהודעה שהוא מתחנן לסיוע, הם בוודאי לא יתקשו לנחש. מצוקתו של הזולת.
ואכן, הרב ובר שליט"א נחשף למקרה חמור מאוד של אשה המתמודדת עם גידול הילדים לבדה, ושקועה בחובות נוראיים, שבתקופה האחרונה החריפו עוד יותר, בבחינת 'באו מים עד נפש', ואין לה שום אפשרות להתמודד איתם לבדה, בלי עזרת הציבור.
לצד עזרה שבוצעה יחד עם עסקנים מוכרים בתחום, לפריסת חובות וצמצומם עד כמה שהדבר אפשרי, יוצא הרב שליט"א בקריאה נרגשת מאוד, ומתחנן לסייע עבור האשה הסובלת ממצוקה נוראה.
"באתי לבקש רחמים", פותח הרב בפשטות, "לבקש רחמים בעד אשה צדקנית ששנים רבות עוברת צער וכאב באופן קיצוני, מגדלת את בניה בעניות ודוחק ומחנכת אותם לתורה ויראת שמים, ועתה הגיעו החובות למצב שמסכן את הבריאות שלה!
"אנו כולנו צריכים להיות לה לעזר ואחיסמך ולהצילה מהעניות הנוראה, וכל מי שישמע קול צעקתם יהיה שותף בתמיכה והצלה יזכה לברכה ונחת מכל יוצאי חלציו!".
שימו לב לברכה המיוחדת של מרן שליט"א בברכת קדשו: "וכל מי שישמע קול צעקתם יהיה שותף בתמיכה והצלה יזכה לברכה ונחת מכל יוצאי חלציו!".
באו ונתגייס כולנו יחד בעד אשה צדקנית ששנים רבות עוברת צער וכאב באופן קיצוני, כפי שמגדיר זאת הרב שליט"א!
נענים ל'בקשת הרחמים' הנדירה ממרן שליט"א, מקשיבים ל'קול צעקתם' שהגיע למצב שמסכן את הבריאות בשותפות בסך 300 שקל לכל הפחות וזוכים לברכה הנדירה: "כל מי שישמע את קול צעקתם יזכה לברכה ונחת מכל יוצאי חלציו".
זה מקרה שבו אנחנו לא יכולים להישאר ניטרליים ולעמוד מנגד. זה מקרה שבו כל לב יהודי אינו יכול להישאר אדיש אל מול צערה של אשה יהודייה הסובלת סבל כה רב, ושקועה בחובות מעיקים ומכבידים כל כך עד שהם מסכנים את מצבה הרפואי באופן פיזי ומאיימים למוטט אותה רחמנא לליצלן, ולהשאיר את ילידה יתומים עזובים.
בואו נעשה כל אחד כמיטב היכולת, 300 שקלים לפחות עבור אותה עלובה הזקוקה כל כך לעזרה הזאת, 30 שקלים שיבואו אור ושמחה לביתה וירעיפו עלינו ברכה מופלאה ממרום, "וכל מי שישמע קול צעקתם יהיה שותף בתמיכה והצלה יזכה לברכה ונחת מכל יוצאי חלציו!".
המשטרה ופרקליטות המדינה סבורים כי יהיה קשה מאוד להאשים את המתיישבים שנעצרו בחשד לתקיפת לוחמי צה"ל, בהם המג"ד.
על פי הדיווח ב-I24, בהתייעצות רגישה שהתקיימה אתמול (רביעי) בין המשטרה לבין הפרקליטות, עלה כי על פי חוות הדעת של הפרקליטות שמבוססת על סמך העדויות והסרטון עולה כי אין ראיות לתקיפת המג"ד ואין אפשרות להגיש כתב אישום. מניתוח הריאיות עלה כי קיים פער בין התחושה של המג"ד לבין הראיות שנאספו שלא מבססות את החשדות.
במקביל אתמול פורסם כי המשטרה הצבאית והפרקליטות הצבאית פתחו בבדיקה כנגד המג"ד והמעורבים באירועי השבת בבנימין. במסגרת הבדיקה נאספו סרטונים המתעדים את התנהלות המג"ד בתקרית עם המתיישבים וכן מסמכים וחומרים מבית החולים בעניינו של הפצוע, הנער בן ה-14. בנוסף לאחר הניתוח של הנער להוצאת הקליע, המשטרה הצבאית תפסה מבית החולים את הקליע שהוצא מגופו כמוצג. עוד פרוסם כי הבדיקה מתנהלת בידי קצינים בכירים בפרקליטות הצבאית ובימים הקרובים יוחלט האם להפוך את הבדיקה לחקירה של ממש כנגד אנשי הצבא אשר היו מעורבים באירועים.
בתוך כך, בשעות הצהרים יתקיים דיון בעניינם של 2 העצורים האחרונים באירועי בנימין ועורכי הדין מארגון חוננו המייצגים אותם ידרשו היום (ה') את שחרורם ממעצר, בדיון הארכת מעצר שצפוי להתקיים בהמשך היום. שאר העצורים, ביניהם קטינים, שוחררו מוקדם יותר במהלך השבוע למעצרי בית.
עו"ד דניאל שימשילשווילי מחוננו המייצג את העצורים הגיב לפרסום על היחלשות הראיות נגד העצורים "כפי שטענו מתחילת הדרך – הרעש העצום שהיה סביב הפרשה מצטמצם לכך שההר הגדול הזה הוליד עכבר, אפילו עכברון. אנחנו למדים שהטענות שנטענו כלפי הלקוחות שאנו מייצגים לפיהן הם תקפו חיילים, הן חסרות שחר. אלו אנשים שאוהבים את צה"ל, אוהבים את הארץ ולא ניתן לאף אחד לטעון אחרת".
עו"ד שימשילשווילי תקף את אלו שמיהרו להכפיש את המתיישבים "בסופו של היום בדיון הארכת המעצר של 2 העצורים הנוספים שנותרו מגל המעצרים של ליל שישי – אנחנו נדרוש את שחרורם בתוקף מבית המשפט, ואני סמוך ובטוח שכך יהיה. כולי תקווה שכל אותם אנשים שמיהרו לצאת בכותרות מפוצצות ידעו באותה המידה לבוא ולהוציא את דבר שחרורם לאור, לאחר שבע"ה נוביל לכך באמצעות טענות משפטיות נכונות".
חשיפת איצקוביץ': בשבוע שעבר, במהלך שמחת חתונה של בנו של ראש כולל ליטאי נחשב בטבריה, התרחשה שיחה יוצאת דופן שחשפה דרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים. רב הקהילה, שוחח עם חבר מועצת גדולי התורה, הגר"ש שטיינמן, וביקש את עצתו לגבי שלושה אברכים מהכולל שהגיעו לצומת דרכים בעקבות קשיי פרנסה.
התברר כי שלושת האברכים פנו למרן הגרמ"ה הירש ונועצו עמו בנוגע לאפשרות לעזוב את לימודם לטובת שירות ביחידה כלשהי. הם הבהירו למרן ראש הישיבה כי השירות אינו מחייב לבישת מדים, וכי יציאתם מהכולל נובעת אך ורק מהצורך לפרנס את משפחותיהם. לאחר ששמע את כל הפרטים, התיר מרן הגרמ"ה הירש לשלושתם, את ההליכה ליחידה המדוברת.
כאשר הוצג הסיפור בפני הגר"ש שטיינמן בחתונה, יחד עם התהייה כיצד לנהוג עמם, השיב הגר"ש תשובה מפתיעה: "מרגע שהורה זקן הרי שמדובר במצווה ולכן יש לקיימה בשמחה".
בעקבות דברים אלו, ולאחר אחד מסדרי הלימוד בכולל, קיימו האברכים "שמחת הציות לדעת תורה". הם פתחו שולחנות עמוסים בקוגלים ומיני מאכל, כמסורת ישראל מקדמת דנא ורב הקהילה נשא דברים אודות החיוב לציית לגדולי ישראל בשמחה.
איצקוביץ' מבהיר כי הוראה זו הינה פרטנית ואין להסיק ממנה כל היתר כללי עבור הציבור.
•
חשיפת איצקוביץ': הרקע למאבק של אגודת ישראל על העברת תיק השיכון מחיים כץ לישראל אייכלר, היא עמדתם העקרונית של אדמו״רים רבים כי לא ייתכן לוותר על החזקת התיק בידי שר חרדי בתקופה של מצוקת דיור חרדית כל כך גדולה.
•
חשיפת איצקוביץ': איש תקשורת חרדי, באחד מתחנות הרדיו החרדיות, קיבל הצעה לערוק למתחרים. בימים אלו הוא שוקל את ההצעה ועד כה לא השיב בשלילה.
•
חשיפת איצקוביץ': בנש"ק בולט מהדרום, היה אמור להשתתף בתחילת השבוע הקרוב בהילולה מצומצמת שעורך אחד הנגידים לכבוד ה-'אור החיים', אולם ברגע האחרון התברר כי הטיסה שנדחתה בשל סגירת המרחב האווירי של ישראל, נקבעה בדיוק לאותו היום. כל המאמצים לדחות את הטיסה ולו במספר שעות כשלו וההילולא בוטלה.
•
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, נצפה השבוע בלשכת רה"ע גרינברג יחד עם המשנה לרה"ע ומחזיק תיק חירום ובטחון, מוטי לייטנר.
ראש עיריית אריאל, יאיר שטבון, אירח השבוע את הראשון לציון ונשיא בית הדין הגדול, הגר"ד יוסף, יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לרגל הקמת בית דין קבוע בעיר, אחרי שעד כה שימש כשלוחה של בית הדין בפתח תקווה. אפרופו שטבון, איצקוביץ' מאחל ברכות לאח, יוני, לרגל קבלת דרגת אל"מ במיל'.
גם הדיין הרב אברהם זרביב, שיצא להפוגה קלה מזרבוב המחבלים בעזה, נצפה במעמד, כשהוא יושב לצידו של הראשון לציון.
באולפן 'קול חי' נצפו השבוע שני בוגרי חיל האוויר בדימוס, הגאון רבי אברהם יוסף וסא"ל במיל' הרב רמי ראבד.
צילום: נתי שולמן
יובל לדובר: בישיבת סיעת ש״ס השבוע הפתיע מנכ״ל ש"ס השר חיים ביטון, את יקיר המדור, דובר ש"ס אשר מדינה בעוגה מיוחדת לרגל יום הולדתו ה-50. יו"ר ש"ס אריה דרעי: "מאחלים לאושי, דובר התנועה המסור, נחת מכל הילדים והנכדים, ושימשיך להצליח הצלחה גדולה בעז"ה".
קודם לכן חגגו חברי הסיעה באמירת תפילת 'נשמת כל חי' להודות על ניסי מבצע 'עם כלביא'. איצקוביץ' שהגיע במיוחד לחדר הסיעה, הרים כוסית לחיים.
סגה״ש אורי מקלב הגיע למלון חפץ חיים עם ראש הרשות החרדית, סמנכ״ל רשות המיסים, ונציגי עיריית בני ברק לסייע למאות תושבי בני ברק המפונים לאחר שביתם נחרב מירי הטילים בחודש האחרון.
התמונה שעוררה סערה: סגה"ש אורי מקלב בשיחה ערה במסדרונות הכנסת עם אחמד טיבי ומסור עבאס.
בשמחת חתונת בנו של איש התקשורת משה ("עופר") גלסנר, נצפה סגה"ש אורי מקלב בשיחה ערה עם אב החתן והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. מאחור: נציג החולצות הכחולות בדגל התורה הבני ברקית, עו"ד משה מורגנשטרן.
ואם כבר מקלב, דוברו של סגן השר, יקיר המדור יהודה מנדלוביץ, נצפה בסוד שיח עם דוד בירנברג יועצו של הסגן. איצקוביץ סבור שהשניים דיברו על ההזדמנויות שבתוך הקשיים.
את סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, ראה איצקוביץ' בסיור עבודה במושב אלומה, הלא הוא חזון יחזקאל.
השיעור השבועי המתקיים בחצר ביתו של אריאל אלחרר, דוברו של השר איתמר בן גביר מהאייטמים הקודמים, ציין אמש שנה להקמתו. לכבוד המאורע התקיימה חגיגה מיוחדת, אשר שולבה עם מעמד שבע ברכות לבתו של אחד ממשתתפי השיעור הקבועים, בהם יועצי תקשורת ועיתונאים.
על השירה המרגשת ניצח משתתף השיעור ואיש החסד יוסי צמח. אורח מפתיע: אלי נכט, סגן ראש העיר אשדוד שהיה לסדין אדום בעיני ציבור שומרי התורה ומגלה בזמן האחרון סימני התקרבות לדת.
בני ברק חגגה באולמי אודל בפתח תקווה את שמחת בר המצווה לבנו של ר' יצחק פרץ, מנהל לשכת סגן ראש העיר. איצקוביץ' שלא הספיק להגיע איחל מזל טוב מרחוק, אבל מי שכן הפתיעו והגיעו אלו החברים מש"ס. את ראובן שהרבני, רל"ש סגן ראש העיר שלומי אלחרר, איצקוביץ' ראה בסוד שיח עם המרא דאתרא הגר"מ בן שמעון.
לאחר מכן נצפה הבוס אלחרר, יחד עם שהרבני, כשהם מלווים את רב העיר. מימין: הצלם נועם אליהו.
לחיצת יד חמה נרשמה גם בין היו"ר הדגלאי והאיש החזק בעירייה, מנחם שפירא, להגר"מ בן שמעון.
ואילו המשנה לראש העיר בני ברק יוסי תורג׳מן, נצפה יחד עם אריאל דרשן מנהל רשת הקבוצות ׳חדשות בני ברק׳, יו״ר ועדת ההנחות בארנונה מרדכי פנחסי ובעל השמחה הרב יצחק פרץ, יחד עם הרב ליאור גלזר.
בישיבת "אור שמח" איצקוביץ ראה את אלמוג מאיר ג'אן, שנחטף ב-7 באוקטובר ושוחרר משבי חמאס לפני שמונה חודשים, כשהוא מרצה בפני סטודנטים מקנדה ביוזמת ארגון "איילת השחר". לצידו נצפו יו"ר הארגון הרב שלמה רענן ובעל המנגן איצי אקרמן, המלווה את משפחות החטופים מטעם הארגון, שניגן עם הקהל שירי רגש ונשמה.
לרגל שמחת הבר מצוה לבנו שצפויה להתקיים בשבוע הבא, האסטרטג ואיש התקשורת יצו פלדמן, התקבל בחביבות בבית מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי שבירכו בחמימות רבה.
ראש העיר בני ברק חנוך זייברט, אירח השבוע בלשכתו את איציק שמולי, מנכ"ל המשרד הישראלי של הפדרציה היהודית בניו יורק, זאת לאחר סיור ממושך שערכו בזירות ההרס מהטיל האיראני בבני ברק. בפגישה לקחו חלק גם מנכ"ל העירייה ישראל אירנשטיין וסגן רה"ע שלומי אלחרר מהאייטמים הקודמים.
יו"ר ש"ס באשדוד מ"מ ראש העיר אבי אמסלם, הגיע להנחת תפילין עם בנו, שייכנס בעול המצוות, בבית הכנסת של חבר המועצת, הראש"ל הגר"י יוסף.
שהיו מסובין במודיעין עילית: איצקוביץ' שעצר לטשולנט בעיר החרדית, הבחין בנתי חיאק מנכ"ל 'בני חיל' והיועץ של הראיס אריה דרעי, יושב על צלחת מהבילה יחד עם נתי מנשורי חבר מועצת העיר, איש הצללים ומקורבו של השר לשירותי דת מלכיאלי, לצד שמעון בנשעיה יקיר המדור והיועץ של מלכיאלי. איצקוביץ' הציע לממן, אבל השלושה סירבו.
לקראת ג' תמוז, הזמר נמואל הרוש חשף תמונה מהילדות יחד עם הרבי מיובאוויטש זיע"א וכך נמואל מספר: "בגיל 7, באחד הפעמים שזכיתי להיות אצל הרבי הצטלמה הסצנה הזו, ולאחר כמה שנים כשנכנסתי לאחד החנויות זיהיתי פתאום את עצמי באחת התמונות של הרבי שעמדו שם למכירה, אמא שלי שהיתה איתי התרגשה מהתמונה, והחליטה לקנות את כל העותקים ולחלק לחברי הכיתה שלי".
מלך הקומזיצים, נפתלי קמפה, נצפה השבוע מפזם את שירי ההלל, בבר המצווה לבנו של האיש והמימונדל"ן אלי רבינוביץ. בפאתי התיעוד נצפה מפיק העל, שלום וגשל.
בשמחת נישואי החזן משה שכנזי, שנערכה באולמי ממילא באשדוד, הפכה רחבת הריקודים לטברנה סוחפת – עם ניחוח ים-תיכוני ולב יהודי, כשבמוקד הערב: הזמרים משה קליין ואלחנן משמרתי, שפתחו במופע מרגש וסוחף, בליווי החזנים אורי אריאלי ויחיאל מדר, שהצטרפו אליהם לביצועים מפתיעים ושוברי שגרה. במהלך הערב, כשכוסות הורמו והקצב גבר, הקדיש אלחנן משמרתי לחברו לבמה, הזמר משה קליין, ביצוע מיוחד ומשעשע לשיר "לדוד משה הייתה חווה" – וגרם לקהל לפרוץ בצחוק ובמחיאות כפיים סוערות. על הצילום: יקיר המדור עו"ד שמואל שמואלי.
את ענק הזמר ישי ריבו, איצקוביץ' ראה השבוע רוקד ומפזז לאחר תפילת שחרית, כהודיה על הניסים במלחמת ישראל-איראן.
הזמר שמוליק קליין נצפה אצל היוצר והמלחין שלומי אזריאל, כשהם עובדים יחד על הלהיט החדש שהולך לצאת בעזרת השם בקרוב. איצקוביץ' מתפלל שהלוואי כבר ויבוא.
ואם כבר גאולה, צמד המוזיקאים אבי מן ודוד שם טוב, עמלים בימים אלו על פרויקט חדש. הנה סנונית.
לקראת קיץ מלא בשיתופי פעולה: איצקוביץ' הבחין באמן עמירן דביר ואיש התקשורת – המאסטר של דובאי אפרים קמיסר. איצקוביץ' כמובן מחכה להזמנת אירוח בקפה ביבי.
את אבי דויטש, שמחה בירנאהק וארי גולד, איצקוביץ' ראה מאחורי הקלעים, לצילום קליפ מושקע במיוחד.
הזמר שלום ברנהולץ עם תזמורתו של המאסטרו רולי מנדזלון, נצפו השבוע כשהם מרקידים את הקהל בכל הכוח, אחרי שובן של החתונות למתכונת הרגילה.
הזמר מוטי איידנסון נצפה עם תזמורתו של ברוך קמינצקי.
את המאסטרו ישראל סוסנה, איצקוביץ' ראה כשהוא מפתיע את רולי דיקמן וקובי ברומר, רגע לפני אירוע מעניין במיוחד.
ודיקמן השני, הלוא הוא המאסטרו יואלי, נפה יחד עם ארי היל וחסידמילך בדי סיטי. על ההפקה: נטע לוין
דרמה בעולם המוזיקה: רכבו של הזמר דניאל אלישע, נגנב באישון ליל מחניית ביתו, באחת השכונות הירושלמיות. איצקוביץ' מאחל: המקום ימלא את חסרונו.
בשעה זו נערכת שמחת אירוסי נכדו של עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין, הבחור שלמה צ'יקינובסקי נ"י מבחירי ישיבת פוניבז', בן לחתנו הגאון רבי יוסף צ'יקינובסקי שליט״א. הכלה: נכדת ראש ישיבת בית מדרש עליון הגר"י אונגרישר, בת לחתנו הגאון רבי טוביה שפירא מרבני הישיבה. הוורט ברגעים אלו בביתו של חבר המועצת הגר"י זילברשטיין.
ברכת מזל טוב למנכ"ל חברת הסינון 'הדרן' לרגל שמחת בר המצווה לבנו שצפויה להתקיים בשבוע הבא.
ברכת מזל טוב חמה לסופר המבשר ואיש התקשורת זאב אלפרוביץ', לרגל נישואי בתו חיה שרה תחי' עם הבה"ח אלימלך טייטלבוים.
ואם כבר מזל טוב, אז תגידו מזל טוב נוסף. לאיצקוביץ' נולד אח וההופעה שלו צפויה בקרוב.
השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: news@hm-news.co.il או במספר 055-923-5333
ישיבת "היכל יצחק" לנדא עוברת טלטלה משמעותית בשנה האחרונה, כאשר הנהלת הישיבה מובילה תהליך של שינוי עמוק באופיה ובתקנותיה. מדובר ביוזמה שמטרתה להחזיר את הישיבה לקו שמרני ו"קלאסי" יותר, וזאת בניגוד לתדמית ה"מודרנית" שדבקה בה עד כה.
השינוי המדובר מתבטא בהקשחת נהלים, החלת תקנות חדשות וחיזוק מעמדה כישיבה המיועדת בעיקר לבני אברכים. על פי עדויות של תלמידים, הנהלת הישיבה נוקטת בצעדים נחרצים במטרה לבסס את חזונה החדש.
החלטה זו כוללת בין היתר גם הרחקות של בחורים שאינם עומדים בתקנות החדשות. כך לדוגמה, במקרה אחד הורחקו שני בחורים שנצפו יוצאים מהישיבה בלבוש שאינו הולם דיו, לטובת משחקי ספורט, מה שיכול להמחיש את הקו שאומץ, במטרה לשקם את מעמדה של הישיבה.
כמו בכל מקום שעושים שינויים, ההחלטות של הנהגת הישיבה עוררו גל של מחאה בקרב תלמידים, במיוחד בקרב בני ועד רביעי, שחשים כי הם נמצאים על הכוונת. לטענתם, הורחקו בחורים רבים, חלקם אף כאלה שקיבלו בעבר רק אזהרה. יתרה מכך, נטען כי הבטחות שניתנו לבחורים שהורחקו, לפיהן יוכלו לשוב לישיבה לאחר תקופת חיזוק, לא קוימו בפועל.
שיאה של המחאה הגיעה ביום שני השבוע, כאשר שני אחים מוועדים שונים הורחקו מהישיבה בטענה ל"חוסר תפקוד". בעקבות זאת, בחרו בני ועד רביעי לנקוט בצעד חריג: הם העבירו את לימודם באופן זמני לבית מדרש סמוך. הצעד נועד להפעיל לחץ על הנהלת הישיבה, אולם שם נראה כי לא מתכוונים להתקפל ונחושים לשנות את אופי הישיבה וצורת ההנהגה בה.
חודש תמוז כבר כאן, ואתנו מתחיל פרויקט מיוחד של 'היתומים הנישאים בחודש תמוז', הזקוקים לעזרה וסיוע דחוף, כדי שיוכלו לקיים את חתונתם במועדה, ולערוך אותה בכבוד כמו כל זוג צעיר אחר הנישא בימים אלה.
ב'קופת העיר' פועלים במרץ לגייס את הסכומים הנדרשים כדי לסייע לכל אחד ואחת מהיתומים והיתומות הללו במימון הוצאות החתונה.
מי שהתנדב לעמוד בראש הקרן, ולפעול בכל כוחו כדי לגיסי את הסכומים הנדרשים, זה מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א, שהודיע שהכוונתו לעשות כל שביכולתו כדי לאפשר את מתן העזרה והסיוע לחתונות היתומים.
67 עולמות שנבנים בימים אלו מחדש, עם כניסתם תחת החופה יזכו 67 היתומים והיתומות הללו להקים בתים חדשים, שלמים! בתים שבהם יש גם אב וגם אם, ובעז"ה יהיו גם ילדים בריאים ושלמים, דורות ישרים ומבורכים.
אבל כדי שהיתומים והיתומות הללו יוכלו להתחתן בכבוד, הם זקוקים לעזרה, ומרן ראש הישיבה מבקש שכל אחד ואחד מאתנו יעזור לו לעמוד במשימה הכבדה שנטל על כתפיו.
את הבקשה ניסח מרן גם בכתב ובחתימת ידו הטהורה בזו הלשון: "כל התורמים סך 670 שקלים ל-67 יתומים שמתחתנים בתמוז תשפ"ה ועושים נחת רוח בשמים, מידה כנגד מידה יזכו שיהיה להם נחת רוח יהודית מכל צאצאיהם, וסיעתא דשמיא מופלאה בחינוך הילדים".
מי רואה את מרן ראש הישיבה פונה לסגור את גמרתו כדי להציל את היתומים והיתומות מהביזיון הנורא המצפה להם אם חלילה לא יקבלו עזרה,ואינו מצטרף למאמץ הכביר הזה?
בואו נעשה מאמץ מיוחד גם אנחנו, ונעניק לכל אחד אחד מאותם 67 יתומים, עזרה סמלית, בסכום של עשרה שקלים, שכמובן יחדיו מצטרפים לסכום נכבד של 670 שקלים, וכך נהיה שותפים מלאים לבנייתם של 67 בתים בישראל!
"נחת רוח יהודית מכל צאצאיהם, וסייעתא דשמיא מופלאה בחינוך הילדים".
היא רק נולדה. תינוקת קטנה, עטופה בבד לבן, בוכה את הבכי הראשון שלה לעולם – ואמא? מחבקת אותה, לוחשת לה מלים ראשונות, וקורעת את הלב
"קטנטונת שלי, אני כל כך אוהבת אותך. אבל אבא שלך… אבא שלך לא יוכל לחבק אותך לעולם. הוא לא כאן. הוא בגן עדן. שמח בלידתך – אבל הלב שלי כואב".
המיילדת עוצרת את הדמעות. הסבתא בוכה בקול. ואמא אלמנה צעירה חובקת את בתה השישית, יתומה מאב בלידתה.
התינוקת הקטנה – נולדה לבית שאין בו אבא. הבית של משפחת קליין.
לפני שנתיים, כשמצבו של רבי שמעון דב קליין ז"ל הידרדר, הכל החל לקרוס. הוא היה יהודי ירא שמים אב רך בשנים, שקט, ישר, עניו. במשך שנים עבד בעבודת כפיים בייצור בתי תפילין, מתוך רצון לפרנס את משפחתו בכבוד – למרות הכאב, הטיפולים, התרופות והבדיקות.
והוא נאבק. נאבק כדי לחיות. נאבק כדי להמשיך לגדל את ילדיו באהבה, עם אישתו. אבל בסוף – הגוף שלו לא עמד בזה.
הם טסו עד ארה"ב כדי לקבל כבד חדש. החזיקו בתקווה אחרונה. אך הרופאים הביטו בעיניים ואמרו את המלים האיומות: "זה מאוחר מדי. אי אפשר לנתח".
שבועיים אחר כך – לווייה. ואמא צעירה נותרה עם חמישה יתומים. עכשיו – שישה.
לגדל שישה ילדים לבד – זה מעבר לבלתי אפשרי.
אבל כשהחובות מהטיפולים הרפואיים עדיין לא כוסו, כשהמשכנתא עומדת על 5,500 ש"ח בכל חודש, כשאין ביטוח חיים, ואין מקור פרנסה קבוע – זה הופך למאבק הישרדות יומיומי.
והיא נאבקת. אמא אחת. לבד. מול מציאות קשה ובלתי נתפסת.
כולנו מתגייסים עכשיו למען התינוקת הקטנה למען אמא שלה שלא תישאר לבד ברגע הקשה הזה
אנחנו לא יכולים להחזיר להם את אבא.
אבל אנחנו כן יכולים להבטיח להם חום, ביטחון, קורת גג, אוכל, בגדים – וחיים של תקווה.
מתיחות חריגה נרשמה אתמול בישיבת "בית מרדכי" זוועהיל, מהישיבות החסידיות הוותיקות והמוכרות בעולם התורה, עם סגירתה הרשמית. קומץ בחורים פרצו במהומות אלימות, השחיתו רכוש וגרמו נזק כבד למתחם, בתגובה להחלטה הדרמטית של ההנהלה לפנותם מהמקום.
אתמול בצהריים, עם היוודע דבר סגירת הישיבה לבחורים, פרצו במקום מהומות חריגות. עשרות בחורים התפרעו, השחיתו רכוש וגרמו נזק כבד למתחם. האלימות פרצה ככל הנראה בתגובה להודעה על פינוי מיידי: בשעה 17:00 נמסר לבחורים כי עליהם לעזוב את הבניין בתוך שעה, ובשעה 18:00 כבר הגיעו מאבטחים שפינו את כלל הבחורים מהמקום ונשארו לשמור על הבניין מפני כניסות חוזרות.
כזכור, כפי שדווח בהרחבה ב'המחדש', המשבר בישיבה הלך והחריף מאז פטירתו של כ"ק האדמו"ר מזוועהיל זצ"ל לפני כשנתיים. בתקופה שלאחר מכן חלה ירידה ניכרת ביציבות הישיבה – משגיחים הוחלפו תכופות, ובשנה האחרונה הובא יועץ חינוכי חיצוני, הרב בטלמן, שלקח לידיו את מושכות הניהול.
בהנהלה פרסמו בעבר הצהרה רשמית על "התחדשות מרגשת" בישיבה, אולם בפועל התברר כי מדובר במהלך של פירוק מוחלט ובניית ישיבה חדשה תחת אותו שם, שעתידה לכלול שיעור א' בלבד בשנת הלימודים הקרובה. הבחורים הוותיקים סולקו. בתגובה, מחו הבחורים במחאה יוצאת דופן וערכו מעמד "לוויה" לישיבה, שכלל טקס הלוויה, בובה עטופה בטלית ומודעת אבל.
לטענת הבחורים, מדובר במהלך כוחני וחסר שקיפות שהותיר אותם ללא מסגרת. לדבריהם, מאחורי סגירת הישיבה עומדים גורמים שניסו לשכנע את ההנהלה כי ניתן "להרים" את הישיבה מחדש ולהפוך אותה למוסד יוקרתי ומבוקש, בדוגמת ישיבות מאור עיניים או טשערנוביל. לטענתם, שכנועים אלו הובילו להחלטה לסגור את המסגרת הקיימת ולהשליך עשרות בחורים לרחוב, וזאת על אף שעד לא מכבר התקבלו לישיבה כמעט כל מי שפנה אליה.
הם טוענים עוד כי הסיכוי שישיבת זוועהיל תעבור מהפך ותהפוך למוסד עילית הוא קלוש עד לא קיים: "מי שייכנס לישיבה הזו בשיעור א' הקרוב עלול לגלות בעוד שנתיים את עצמו באותו מצב, כששוב יגיע מישהו שישכנע את ההנהלה להחליף כיוון והמעגל יחזור על עצמו".
הבחורים מדברים על נזק חמור שנגרם להם בעקבות סגירת הישיבה: "מדובר בפציעה של ממש, הן מבחינת השידוכים והן מבחינה רוחנית. יש פה בחורים שנפגעו בצורה עמוקה, והנזק אינו הפיך. התייחסו אלינו כמו לסחורה שמוחלפת, כאילו מדובר במוצר על מדף. יש מחויבות כלפינו. עד לפני שנה-שנתיים התחננו אלינו שנגיע, שלחו שליחים, התקשרו, שכנעו והבטיחו. האמנו ובחרנו בישיבה הזו. כעת פשוט נזרקנו החוצה, בלי שום סידור חלופי, בלי מסגרת ובלי עתיד. ככה, באכזריות בירוקרטית קרה".
עם זאת, הבחורים מבהירים: "אין שום הצדקה להשחתת רכוש או לאלימות. זו לא דרכנו ולא דרכה של תורה. אך מצד שני, יש להבין את התחושות הקשות ואת תחושת חוסר האונים שנוצרה". מקרב בחורי הישיבה ששוחחו עם 'המחדש' אף ביקשו להבהיר כי מדובר בקומץ בחורים בלבד ולא בצורה כוללנית, "עם כל הזעם, בחור ישיבה צריך לדעת לשמור על קור רוחו ועל התנהגותו. אנחנו מגנים באופן נחרץ את ההתנהלות" אמרו
התינוקת פועה. פעייה ראשונה. אמא מחבקת אותה ופורצת בבכי. סבתא בוכה גם היא. המיילדת לא מצליחה להסתיר את הדמעות. ואבא? הוא איננו כאן. שמח בגן עדן על לידת הילדה השישית שלו.
זוהי היתומה השישית של רבי שמעון דב קליין ז"ל, יהודי צדיק שעמד בגבורה מול מחלה קשה במשך שנים. הוא נאבק, עבד, תרם, אהב – ונפל. ועכשיו, בית קטן קורס תחת הנטל.
החיים לא היו קלים עבור משפחת קליין. מאז שאובחן רבי שמעון בשחמת הכבד, נאלצו הוא ורעייתו להתמודד עם מציאות רפואית וכלכלית כמעט בלתי אפשרית. תרופות, בדיקות, אשפוזים, ולצידם – עבודה במסירות, גידול ילדים באהבה, ועזרה לאחרים גם כשלעצמם לא היה.
רבי שמעון, למרות חולשתו, עבד בייצור בתי תפילין לפרנסת משפחתו. את המזגן היחיד שהיה ברשותו – השאיל לחבר בצרה. במשך שנתיים. הוא לא ביקש אותו חזרה. וכך, עם אמונה איתנה, שמחה פנימית, וגבורה שקטה – חיו את חייהם.
אבל לפני שנתיים אזלה התקווה. המחלה החריפה, ורבי שמעון הוכנס לרשימת המתנה להשתלת כבד. לאחר המתנה ארוכה ומייסרת, טסו לארצות הברית לניתוח – אך שם התקבלה הבשורה האיומה: הכבד מלא בגידולים. אין אפשרות לנתח. אין תקווה.
שבועיים אחר כך – הלווייה.
חמישה יתומים נותרו בבית, הגדול בן 10 בלבד. אמא צעירה, אלמנה, בקושי בת 30, מנסה להחזיק את הבית – ולעיתים, את עצמה.
ועכשיו – תינוקת. תינוקת שלא תכיר את אבא שלה. תינוקת שגדלה אל תוך יתמות.
העול הכספי – בלתי נתפס. תשלומי משכנתא של 5,500 מדי חודש – כי בגלל המחלה לא יכלו לעשות ביטוח חיים, בלי מקור הכנסה קבוע. מקרר שצריך למלא, חשמל שצריך לשלם, טיטולים, כובעים, תשלומי חינוך – ואמא אחת שמנסה להיאחז באמונה כשהעולם סביבה קורס.
הגיע הזמן שנגיד די. אנחנו לא יכולים להחזיר את אבא. אבל אנחנו כן יכולים להקל. להושיט יד. לתמוך. להבטיח בית יציב לשישה יתומים, לאמא אחת אמיצה. להבטיח שתינוקת בת יומה לא תגדל בתוך מצוקה.
לא נשארים אדישים מול הילדים הבוכיים, מול האמא שלא יודעת איך להתמודד עם העול הכספי הגבוה. תורמים עכשיו, ומצילים את האלמנה והיתומים של רבי שמעון דב קליין ז"ל.
יו"ר 'דגל התורה' וועדת הכספים, ח"כ משה גפני, עלה אמש (ראשון) להתייעצות במעונו של מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו, בשורה של עניינים העומדים על הפרק. קודם לכן, גם מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי משה הלל הירש, שוחח ביממה האחרונה עם חברי הכנסת של דגל התורה.
במפלגות החרדיות שוקלים את צעדיהם במאבק לקידום חוק הגיוס, כאשר יש מי שסבור כי עד לקידום החוק, על הנציגים החרדיים לחדש את החרם נגד הצעות החוק השונות של הקואליציה, כפי שהיה לאחר חג השבועות.
מנגד, יש מי שאומר כי על המפלגות החרדיות להתאזר בסבלנות לקראת הדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, אשר אמורה לדון בהצעת החוק. "בעקבות טיוטת החוק שקרובה לסיכום בין חברי הכנסת החרדיים ליו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, אין כל תועלת בסנקציות נגד הממשלה כעת" מסבירים.
כזכור, רגע לפני שבכנסת הצביעו על הצעת החוק לפיזור הכנסת, בניסיון לדחוק בנתניהו לקדם את ההצבעה, כפי שהתחייב שוב ושוב, נסוגו בהם הנציגים החרדים למעט יו"ר יהדות התורה שהתפטר מתפקידו. יממה לאחר מכן התברר כי מי שגוייס למנוע את ההצבעה על פיזור הכנסת, אפילו בקריאה טרומית, הוא השר רון דרמר שהבהיר לנציגים את חומרת העניין הביטחוני, על סף תקיפה באיראן, כפי שאכן אירע.
קודם לכן, סוכמו עקרונות מתווה גיוס החרדים בין יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין והמפלגות החרדיות כוללים הסכמות על הפעלת סנקציות מיידיות נגד לומדי תורה, כאשר אדלשטיין דרש להעלות את אחוז מינימום המתגייסים החרדים ל-75% כשקודם לכן דובר על 70%. בין הסנקציות שייכנסו לתוקף מיידי יהיו התליית רישיון נהיגה ועיכוב יציאה מהארץ של מחויבי גיוס, לצד ביטול סבסוד של לימודים אקדמיים והעדפה מתקנת בשירות הציבורי.
במהלך היממה האחרונה היה מי שטען כי אדלשטיין נסוג בו מההסכמות, אולם בכירים במפלגות החרדיות אומרים כי אין כל שינוי וכעת כאמור, במפלגות החרדיות שוקלים את צעדיהם, כשב-'דגל התורה' כבר מגבשים עמדות לאחר התייעצות עם מרנן ורבנן, מרן הגר"ד לנדו ומרן הגרמ"ה הירש.
אחרי התקיפה באיראן וכשנשימתה של המערכה בעזה מעט מואטת, רס"ן א' וטייסיו מנסים "להוריד דופק", אך הכוננות נשמרת. "המשימה המרכזית שלנו הייתה ונותרה סיוע לכוחות המתמרנים בעזה", הוא מסביר. "אבל לצד זאת, נכנסה משימה מורכבת לא פחות: הגנה על שמי המדינה מפני איום הכטב"מים". הטייסים נמצאים בכוננות מתמדת, מוודאים שאף כטב"ם לא יצליח לחדור לשטח ישראל ולפגוע באזרחים או בנכסים אסטרטגיים. "רוב מה שעשינו בשבועות האחרונים היה גם מזה וגם מזה, ובהצלחה מספקת", הוא אומר בסיפוק בריאיון ל'המחדש'.
המעבר מפוקוס מלא על עזה למשימת ההגנה האווירית מפני איראן היה דרמטי, אך לא הפתיע לחלוטין את הטייסים. "האיום של הכטב"מים לא נולד כרעם ביום בהיר", מדגיש רס"ן א'. "יש לנו כשנה וחצי של ניסיון בהפלות עשרות כטב"מים מתימן, מחיזבאללה, ומניסיונות של עזתים. גם באירועים קודמים מאיראן, כמו אפריל שעבר, כבר נתקלנו בהם".
הניסיון שנצבר איפשר לטייסי המסק"ר להשתפשף וללמוד לייצר שיתוף פעולה הדוק עם יחידות הבקרה, עם מטוסי הקרב, ועם המסוקים שלהם עצמם, שמהווים את "הכלי שפוגע בצורה הכי טובה" בכטב"מים. רס"ן א' מסרב לחשוף מספרים מדויקים על הפלות אישיות, אך מציין כי כטייסת, הם מדברים על "כמה עשרות יפות". הכטב"ם הראשון שהפיל במלחמה הגיע מתימן, ונוטרל לפני שחצה את קו החוף.
מרוץ חימוש בשמיים: תחכום האויב ותגובת צה"ל
אחד האתגרים המרכזיים בהתמודדות עם איום הכטב"מים הוא התחכום ההולך וגובר של האויב. "כל אחד מנסה להיות יותר מתוחכם", מסביר סרן א' בשיחה עם 'המחדש'. "הם מנסים לבוא יותר גבוה, יותר נמוך, עם סוגים שונים של כטב"מים – קטנים יותר, גדולים יותר. הם מנסים לראות את כל הכיוונים ולגוון את האפשרויות שאנחנו נצטרך להתמודד איתן". הוא מציין שאיראן, כמדינה, עובדת בקנה מידה שונה מארגון טרור, אך המנטליות שלה עדיין של ארגון טרור, במטרה לפגוע באזרחים, ומשתמשת בפרוקסי כמו חיזבאללה, חמאס והחות'ים כדי להפיץ את הכטב"מים שלה.
מסוק קרב. צילום דו"צ.
"בתחילת המלחמה אנחנו יודעים להפעיל דברים מסוימים על הכטב"מים שמהר מאוד פוגעים בהם. הצד השני מתחכם, לומד לעקוף את זה, ואז אנחנו מתחכמים, מייצרים מערכות הגנה מורכבות יותר", מתאר רס"ן א' את מרוץ החימוש הבלתי פוסק. "האיראנים מגיעים למערכה הזאת כשהם כבר יודעים אילו כטב"מים עובדים פחות טוב ומנסים סוגים אחרים. אבל בסופו של דבר, ידנו על העליונה, והצלחנו לעקוף את ה'שטיקים' שלהם".
מאחורי הקלעים: השקט של שעת ה"שין" ויירוט הכטב"מים
במקביל, בתוך בסיסי הבקרה של חיל האוויר, הפעילות מתנהלת בדממה מתוכננת. סרן ר', קצין בקרה אווירית ביחידת הבקרה (יב"א), חושף את מאחורי הקלעים של הגנת שמי המדינה. סרן ר' התגייס בשנת 2019 לקורס טיס, ולאחר כשנה סיים את השתתפותו והגיע לקורס בקרים. לאחר מכן שובץ ביחידת הבקרה האווירית 506, שירת שם שלוש שנים ובנוסף מילא תפקידים נוספים במטה המבצעי, ובבית הספר לבקרה ופיקוח של המערך. תפקידו ביאב"א כולל שני היבטים עיקריים: הגנת שמי המדינה וסנכרון התעבורה האווירית.
"הגנת שמי המדינה כוללת כמה רבדים", מסביר סרן ר' לכותב השורות. "היא באה לידי ביטוי בשיתופי פעולה עם מערכים נוספים, וגם בטיפול בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) שמגיעים ומאיימים לפגוע בביטחון ישראל". המערך אחראי באופן בלעדי על ניטור וזיהוי כלל המרחב האווירי באמצעות חיישנים ומערכות גילוי מתקדמות. "ברגע שרואים תנועה חשודה, צריך לנטר אותה, לחקור אותה, להפליל אותה אם היא אכן כלי טיס עוין, ולאחר מכן לסכל ולהפיל אותה בזמן", הוא מפרט.
חדר הבקרה בבסיס יב"א. צילום: דו"צ
בנוסף, סרן ר' וצוותו אחראים על סנכרון התעבורה האווירית במרחב האווירי הצפוף של ישראל. "צריך לזכור שאנחנו מדינה עם שטח אווירי די קטן, ואנחנו צריכים להתייחס למרחב כמו עוגת שכבות", הוא מסביר. "בתוך כל זה צריך לשלב פעילות של מטוסי קרב במשימות התקפיות, אימוני טיסה, תעופה בינלאומית מנתב"ג, ואפילו פעילויות לאומיות כמו ריסוס או כיבוי שריפות".
המתח באוויר מורגש, אך סרן ר' מתאר ל'המחדש' את אופי העבודה בחדר הבקרה כשקט ומתוכנן: "כשאנחנו מקבלים את הקריאה, כולנו מתיישבים לפני הזמן. ברגע שמתקבלת שעת ה'שין', כולנו מתכנסים במכלול, אחרי הרבה מאוד אימונים וזמן הכנה. בסרטים זה נראה כמו רעש ובלאגן, אבל דווקא הדברים הגדולים אמורים לקרות בשקט וביוזמה".
משימת יירוט הכטב"מים היא כמעט בלעדית למערך הבקרה האווירית. "בשנים האחרונות האירוע הזה של הכטב"מים תפס תאוצה בכל החזיתות, ואנחנו לומדים ומשתפרים מכל אירוע", הוא מדגיש. במהלך המלחמה האחרונה, התמודדו אנשי הבקרה עם מאות כטב"מים שהגיעו מ"אבי הפרוקסים" – איראן. "אחוז הסיכול שלהם היה מאוד גבוה", הוא קובע. עם זאת, הוא מדגיש כי "ההגנה אינה הרמטית ב-100%, וראינו מקרים שבהם הם כן הצליחו. יש לנו עסק עם אויב מאוד מתוחכם שלומד ומנסה להשתפר", ומכאן החשיבות הקריטית של הישמעות להנחיות פיקוד העורף, שכן "הדבר הזה מציל חיים".
תהליך סיכול כטב"ם מתחיל בזיהוי ראשוני: "מערך הבקרה משתף פעולה עם הרבה מאוד מערכים, ביניהם המערך הטכני, ויש פריסת חיישנים מאוד רחבה ברחבי ישראל. החיישנים הללו מאתרים 'תנועות גולמיות' במערכות המכ"ם שמגיעות אלינו לתמונה האווירית". בקר הבקרה צריך להבחין בין תנועת מזג אוויר לתנועה "חשודה, כמו מטרה נושמת", במינוח המקצועי. ברגע שמזוהה "מטרה אווירית נושמת", הכוח נדרך. "אנחנו קוראים לעוד אנשים, דורכים את מערך הקרב, את מערך המסוקים, ומערכות קרקעיות. משם מתחיל תהליך של 'אחיזת המטרה' – אנחנו לא רוצים לאבד איתה מגע". לאחר מכן, מתבצע תהליך של תכנון יירוט: איזו מערכת תהיה בעדיפות, ובאיזה שלב של המעוף לפגוע בכלי, תוך שלילת כלים אחרים – ישראלים או בינלאומיים – הנמצאים בסביבה. "כל התהליך הזה מתרכז אצלנו ביאב"א, בשיתוף פעולה עם הרבה מאוד מערכים שונים", הוא מסכם.
רגעים של סיפוק: "אין תחליף להצלת חיים"
למרות המקצועיות והמיקוד הנדרשים במהלך הטיסה והבקרה, ישנם רגעים שנצרבים בזיכרון. רס"ן א' מספר על רגע דרמטי שחווה הטייסת כולה: "גילינו נתיב שהפתיע אותנו, גילוי במקום שלא ציפינו לו. התחיל לחץ אדיר, ואנשים ניסו לבצע. בסוף, זה הגיע למצב שיש מספר כטב"מים שאם אנחנו לא מפילים אותם, זה בוודאות פוגע במטרה". הוא מתאר בהתרגשות: "שני מסוקים של הטייסת הצליחו להפיל אחד אחרי השני את כל 'הנחיל' הזה – כמה כטב"מים שהגיעו בזה אחר זה. הם הסירו את האיום הזה, שידענו שאם זו לא הייתה הצלחה שלהם, זו הייתה הצלחה מוחלטת ולא קטנה לאויב. הדבר הזה נמנה ממש בקו האחרון, על הבאזר, על ידינו. זה משהו שממלא אותך בגאווה".
צילום: דו"צ
כשנשאל על התחושה בכיסא הטייס, רס"ן א' מתאר מיקוד מוחלט: "בהתחלה זה מאוד ממוקד, מאוד משימתי. למצוא את הכטב"ם, להבין עם הבקר איפה הוא נמצא, איפה הוא בדיוק. אתה מגיע מרחוק ומחפש איזה פיקסל קטן במערכת הגילוי שלך, שתוכל להינעץ עליו. ברגע שיש לך את זה, אתה מתחיל לייצר התארגנות ליירט אותו, וכל הזמן לא לאבד אותו, עד שאתה מגיע לנתוני ביצוע". הוא מוסיף: "שם זה לרוב עובד, אני חייב להגיד. ייקח חצי דקה, ייקח חמש דקות, הכטב"ם הזה ייפול. רק אחרי שהוא מתפוצץ ואתה נוחת ופוגש את כולם בטייסת – אז יש בזה סיפוק מסוים".
גם סרן ר' משתף בתחושת השליחות העמוקה המניעה אותו: "לפני שהתגייסתי, הייתי תלמיד תיכון, והדילמות שלי היו כמה אקבל בבגרות. כשבאת, הבנתי עד כמה מתרחש מאחורי הקלעים מבלי שאני בכלל יודע – הצהרות קיומיות. זה חלק מהדרייב שלי להמשיך ולבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר, כדי לאפשר לתלמידים של היום להיות עם אותן דילמות שהיו לי".
"מלחמה, לא מלחמה – העיניים שלנו פקוחות תמיד, יום ולילה, ואין שום ירידה בהילוך", מבהיר סרן ר' לסיום. "אנחנו נשארים דרוכים, ועל אף זאת, זו גאווה מאוד גדולה לראות את הנוף שהגנת עליו במהלך השעות האחרונות. זה נופך עוצמתי מאוד בעשייה עצמה. תסתכלו קצת סביב ותבינו מה יש לנו בידיים ועל מה אנחנו מגינים. גאווה גדולה".
לסיום, רס"ן א' נשאל היכן הוא מרגיש תחושת סיפוק רבה יותר, ליירט כטב"מים או להטיל פצצות בעזה. מבחינתו, התשובה חד משמעית: "ברגע שאתה יודע שתקיפה שלך מצילה חיים, אין שום תחושה בכדור הארץ שיכולה להשתוות לזה. כשאתה מפיל כטב"ם באמצע המדבר זה כיף ומרגש ומגניב, אבל כשאתה עובד עם מ"פ שעכשיו בהיתקלות ואומר 'יורים עלינו מבניין X', ואתה יודע לזהות מאיפה זה הגיע ולהשמיד את האיום הזה – אין שום דבר שמשתווה לזה. עם כמה שזה מגניב להפיל כטב"מים, זו העבודה האמיתית והחשובה".