מיקום כתבה: הנצפים ביותר

שעות לאחר שחרורם של שלושת החטופים סשה, יאיר ושגיא, נחשפים העדויות הראשוניות מהשבי, לצד סיפורים מצמררים על החיים בשבי.

שגיא דקל חן ויאיר הורן, ששוחררו היום משבי חמאס בעזה, הוחזקו יחד בימים האחרונים לצד חטופים נוספים – כך נחשף הערב בכאן 11. מנגד, סשה טרופנוב, שהוחזק בידי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי ושוחרר גם הוא, הוחזק לבדו. 

במהלך תקופת השבי התרחשו כמה אירועים דרמטיים שהותירו את החטופים המומים. במהלך השבי, המחבלים שהחזיקו בשגיא דקל-חן, סיפרו לו כי בעודו בשבי, הוא הפך לאב. השובים אף העניקו לו עגילים כ"מתנה" לאשתו. כשנפגש עם כוחות צה"ל, הדבר הראשון שעשה היה לוודא את אמיתות הבשורה המשמחת. "לא האמנתי להם," סיפר לחיילים, שאישרו את דבר הולדת בתו.

סיפור מורכב במיוחד הוא של יאיר הורן, שנאלץ להתמודד עם ידיעה כואבת – אחיו איתן עודיין בשבי. השניים היו יחד בתחילת השבי, ויאיר היה עד לפציעתו של אחיו ברגלו. מיד עם שחרורו, השאלה הראשונה שהעלה הייתה: "מתי יוציאו את איתן?". הכאב בקולו היה מורגש היטב כשדיבר על אחיו הנותר בשבי.

הטרגדיה האישית הקשה ביותר פקדה את סשה טרופנוב. לאחר חודשים של בידוד וחוסר ידיעה, נאלצו כוחות צה"ל לבשר לו את הבשורה המרה על רצח אביו, ויטלי, במהלך יום שמחת תורה אשתקד. טרופנוב, שהוחזק לבדו לאורך כל תקופת השבי, התמוטט רגשית כששמע את הבשורה ופרץ בבכי.

דקל חן, שנפצע בכתפו הימנית ב-7 באוקטובר, עבר מסע ארוך במיוחד. הוא אושפז בבית חולים ברצועה עד לתחילת הסכם שחרור החטופים ב-24 בנובמבר 2023, שם הוחזק יחד עם חטופים נוספים, ביניהם איציק אלגרט, שלגביו קיים חשש כבד. כשסוף סוף נפגש עם חיילי צה"ל, מילותיו שיקפו את כמיהתו העזה למשפחתו: "עזבו את זה, הכי חשוב שאפגוש כבר את המשפחה שלי".

במהלך השבי, השלושה עברו חוויות שהותירו בהם חותם עמוק. הם למדו לדבר ערבית, נאלצו להסתגל לחיים במנהרות ובדירות, ובסופו של דבר אף אולצו להשתתף בסרטוני תעמולה של ארגוני הטרור. יאיר הורן נאלץ לדבר על אחיו השבוי באחד מסרטונים אלה, מעשה שהוסיף לכאבו.

כשהגיעו לישראל, השלושה היו רעבים אך במצב פיזי טוב יחסית בהשוואה לחטופים ששוחררו בשבוע שעבר. טרופנוב, שהיה הראשון לבקש אוכל, שיקף את המחסור שחוו בשבי. עם זאת, הנתון המטריד ביותר היה המיקום בו הוחזקו – מאות מטרים בלבד מהגבול הישראלי, כה קרוב לבית אך כה רחוק ממנו.

החטופים הפצועים מניר עוז, שהוחזקו תחילה יחד בבית החולים, פוצלו לקבוצות שונות לאחר מכן. עדויותיהם מספקות תמונה מורכבת של מערכת השבי – מערכת שכללה מנהרות, דירות, והחזקה בקבוצות קטנות, כשלעיתים המרחק מהבית היה קטן מרחק נגיעה, אך בפועל רחוק שנות אור.

שירות הביטחון הכללי פתח בבדיקה נוספת נגד לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו והפעם בגין חשדות לקיום קשרים עם קטאר. כזכור, בשבוע שעבר דווח בכלי התקשורת כי יועץ התקשורת אלי פלדשטיין, שנחשד בהדלפת מסמכים בפרשת מסע הציד נגד לשכת נתניהו, ייעץ לקטאר בעניינים שונים, תמורת תשלום.

במכתב רשמי של שב"כ, שנשלח לח"כים נעמה לזימי וגלעד קריב ממפלגת 'הדמוקרטים' תחת הכותרת 'פניות בעניין קשרים של גורמי לשכת ראה"מ עם קטאר וחשש לפגיעה בסוד' נכתב:

"בהתאם לחוק, מופקד שירות הביטחון הכללי, בין היתר על סיכול איומי ריגול וחשיפת סודות מדינה וכן על אבטחת אישים. בהתאם, מתקיימת בעת האחרונה בחינה בנושא הגנה על הסוד בלשכת ראש הממשלה ובמשרדי ממשלה נוספים וכן ביחס למצויים בסביבתם הקרובה של אישים מאובטחים.

בהמשך לפניות שונות שנתקבלו על ידינו בנושא שבנדון, ולאחר בחינה ראשונית שבוצעה ועל בסיס ממצאיה, נבחנות על ידי השירות גם הטענות שהובאו על ידך".

בעקבות המכתב הרשמי של שירות הביטחון, בלשכת נתניהו פרסמו הודעה חריפה: "האם השב״כ חקר את ההדלפה הפלילית החמורה של ח״כ קריב מוועדת חוץ וביטחון, למרות שכבר חלפה שנה מאז ביצוע העבירה? האם השב״כ חקר את המגעים של חברת ״המימד החמישי״ של בני גנץ ורם בן-ברק למכור ללא אישור לקטר טכנולוגיות מידע רגישה?

אנו מורגלים להאשמות שווא על לשכת ראש הממשלה; כמו הקלטה של קצין בסתר, זיוף פרוטוקולים, וסחיטה באיומים של קצין – שכולם התבררו כפייק ניוז. כך יהיה גם הפעם" הוסיפו.

גורם המעורה בפרטים, מסביבת נתניהו, אמר כי "מדובר בתגובה שערורייתית של השב״כ. הבדיקה של השב״כ בנושא מומצא ושקרי נגד לשכת ראש הממשלה נעשית כעת רק כדי למנוע את הצגת התחקירים והמסקנות של השב״כ בעניין כשל השבעה באוקטובר, שהארגון התבקש להעביר ועדיין לא עשה זאת".

שלושת החטופים – אלכסנדר (סשה) טרופנוב, שגיא דקל-חן ויאיר הורן – שוחררו הבוקר משבי ארגוני הטרור ברצועת עזה, לאחר כחמש מאות ימים. בשונה מהמראות הקשים בשבוע שעבר, שלושת החטופים נראו מעט טוב יותר והועברו לידי ישראל במצב יציב. הצוותים הרפואיים החלו בסדרת בדיקות ובניית תכנית שיקום.

הליך השחרור התקיים בחאן יונס, כאשר נציגת הצלב האדום נדרשה לחתום על מסמכי השחרור בטקס הקבוע של ארגון הטרור חמאס. השלושה הועלו לבמה שהוכנה מראש, כשלצידה הוצב שעון חול ועליו תמונתה של עינב צנגאוקר והכיתוב "הזמן אוזל", זאת בניסיון להמשיך ולהשפיע על אמו של החטוף, מתן, להגביר את פעולותיה נגד הממשלה. למרבה הצער, גם השימוש בלוחמה פסיכולוגית זו, סביר כי לא יעצור את התנהלותה חסרת האחריות המשחקת לידי חמאס ופוגעת בין היתר גם בבנה.

מיד עם שחרורם, החלו הצוותים הרפואיים בבתי החולים איכילוב ושיבא בטיפול מקיף. במסגרת זו, יעברו השלושה בדיקות דם מקיפות לאיתור זיהומים, אנמיה והפרעות קרישה. כמו כן, ניתן להם ויטמין B1 למניעת תסמונת הרה-פידינג, והדיאטניות החלו בבניית תפריט הזנה מותאם.

בתוך כך, רה"מ נתניהו מקיים בשעה זו ההתייעצות טלפונית בסוגיית השבויים והנעדרים. לאחר שישראל ויתרה על האולטימטום שהנשיא טראמפ הציב לחמאס. גורם מדיני טוען כי בצד הישראלי "יש עדיין תקווה שהפעימות הבאות של שחרור החטופים יואצו". לדבריו, "התקווה היא שבשבת הבאה ישוחררו שישה חטופים ולא רק שלושה כמתוכנן".

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, התייחס לשחרור: "חמאס שחרר זה עתה שלושה חטופים מעזה, בהם גם אזרח אמריקני. נראה שהם במצב טוב, בניגוד להצהרת הארגון בשבוע שעבר, שבה נטען שלא ישחררו חטופים. כעת ישראל תצטרך להחליט כיצד לפעול בנוגע לדדליין שנקבע להיום בשעה 12:00, לשחרור כל החטופים. ארצות הברית תתמוך בהחלטה שישראל תקבל".

לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה בה נכתב: "היום הושבו לישראל שלושה מחטופינו: יאיר הורן, אלכסנדר סשה טרופנוב ושגיא דקל-חן. אנו מקדמים אותם בחיבוק גדול. נערכנו לשובם ויחד עם המשפחות נסייע לשיקומם אחרי הימים הארוכים והמייסרים בשבי. גם השבוע ניסה החמאס להפר את ההסכם וליצור משבר דמה בטענות שווא".

ההודעה הוסיפה: "בזכות ריכוז כוחותינו בתוך הרצועה ומסביב לה, ובזכות אמירתו הבהירה והחד-משמעית של הנשיא טראמפ, החמאס חזר בו ושחרור החטופים נמשך. אנחנו פועלים בתיאום מלא עם ארצות-הברית במטרה לחלץ את כל חטופינו – חיים וחללים – במהירות האפשרית, ונערכים בכח מלא להמשך, בכל המובנים".

יו״ר עוצמה יהודית, ח״כ איתמר בן גביר, לא פספס את ההזדמנות ותקף את הממשלה: "ממשלת ישראל ממשיכה לפספס הזדמנויות ונכשלת. במקום לאמץ את דברי הנשיא טראמפ וליישם גהנום על החמאס, ראש הממשלה נתניהו מעדיף את המשך המשא ומתן עם השטן ואת דרך הכניעה וההתרפסות.ככה לא אמורה להתנהל 'ממשלת ימין'".

סיפר הרה"ג מנחם עזרא אברמסקי זצ"ל, בנו של מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בעל ה'חזון יחזקאל' שכבר מילדותו היה רגיל לראות את אמו הרבנית ע"ה, נוהגת להכין את כל צרכי השׁבת כבר ביום חמישי. תמיד כאשר היו נכנסים הביתה בליל שישׁי, חשו היטב באווירת השׁבת הממשמשת ובאה.
המפה הצחורה כבר היתה פרוסה מבעוד מועד על השולחן, כלי השׁבת היו מוצבים ומסודרים על מקומם, ריח התבשילים נדף מהסירים העומדים על הגז במטבח, הכל עמד מוכן ומזומן לכבוד השׁבת.

הוא עצמו באופן אישי, מעולם לא ראה בכך הנהגה יוצאת דופן, שכן הורגל כך מעודו, אך כאשר התארס, וכלתו באה לראשונה ביום חמישי בלילה לבית הוריו, וראתה כי הכל כבר מוכן לקראת שבת – השתוממה, וציינה לשבח בפני חתנה את המנהג המופלא הזה. החתן שיתף את אמו בדברי הכלה.
הרבנית אברמסקי ע"ה בקשה מהם שישבו, והיא תספר להם מה עומד מאחורי ההנהגה הזו, שהיא מקפידה עליה כה באדיקות.

וכך סיפרה: סבי הגאון הרידב"ז זצ"ל, שימש כרבה של צפת. בהיותו צעיר חלה אנושות, ומצבו הלך והחמיר מיום ליום עד שבאחד הימים אבד את הכרתו.
הרופאים הודיעו כי מצבו קשה ונותרו לו שעות בודדות בלבד לחיות. בני המשפחה והמקורבים נאספו סביב מטתו, קראו פסוקי יחוד, כשבסתר לבם קוו שהנורא מכל לא יקרה.

לפתע -לתדהמת בני המשפחה- התעורר הרידב"ז מעלפונו, פתח את עיניו וסובב את ראשו לכוון העומדים בסמוך אליו. היה נראה כי הוא שרוי בחרדת קודש ובהשראה מיוחדת. לאחר שנח מעט והתאושש, החל לספר את אשר אירע עמו בשעה ששׁכב ללא הכרה.

בחלומו ראה את עצמו עומד בפני בית דין של מעלה, שם החלו לדון לגביו, אם להשאירו בחיים אם לאו. פתאום הוא שומע את הכרוז יוצא למעלה ומכריז את גזר דינו: 'הגיע זמנו של יעקב דוד בן זאב להפטר מן העולם'. אך לפני כן נמנו וגמרו לקרוא לבעל הדין עצמו, כדי להשמיע את טענותיו, שמא יש לו יכולת ללמד זכות על עצמו להשאירו בחיים.

פתח הרידב"ז וטען, כי מכח היותו רב העיר צפת עליו להשאר בחיים, כיון שכל יסודות ההלכה והקדושה של העיר תלויים על צווארו; מקוואות, עירובין, שמירת שבת וכדומה, ובאם יסתלק, תשאר העיר בלי מגן ושומר ראוי על צרכי הדת שלה. בית הדין דנו בתוכן טענתו, והכריעו שטענה זו אינה מספקת דיה, משום שגם רב אחר שימונה במקומו יוכל לפעול כמותו באותה מתכונת, ואין חובה משום כך להשאיר דווקא אותו בחיים.

שוב שאלוהו בבית דין של מעלה, האם יש לו זכות נוספת ללמד על עצמו והשיב הרידב"ז שהוא עוסק כעת באמצע חבורו ' נמוקי הרידב"ז' על הירושלמי , ובאם יסתלק מן העולם בטרם עת, לא ישלם החבור. שוב דנו בבית דין על טענתו, והכריעו שגם טענה זו אינה מספקת להשאירו בחיים, כיון שיכולים גם תלמידי חכמים אחרים להשלים את החבור. בשלב זה הודיעוהו כי נתנת לו כעת אפשרות אחרונה ללמד זכות על עצמו.

לאחר שהרהר הרידב"ז ממושכות, אמר בבטחה: "הבה תחפשו בכל העולם, אם ישנו בית שמכבדים בו את השבת כמו בביתי! והראיה לדברי היא, עצם העובדה שכבר ביום חמישי כל צרכי השבת ערוכים ומסודרים בביתי לכבוד שבת!"… שוב ישבו ודנו חברי בית הדין בטענתו בכובד ראש, ואכן הסכימו עם הטענה, כי אכן אין בית שמכבדים בו את השבת כמו בביתו של הרידב"ז, ומחמת טענה זו זכה בבית הדין ופסקו דינו לחיים. ואז 'הקצתי מחלומי' – סיפר הרידב"ז.

פנה הרידב"ז לילדיו בבקשה: 'הנה שומעים אתם כמה חשיבות מייחסים להנהגה זו בשמיים, על כן מבקש אני מכם ומכל צאצאי, להשתדל לקבל על עצמכם גם כן, להקדים ולהתכונן לשבת כמה שיותר מוקדם, שהוא בכלל כבוד שבת. "כנכדתו של הרידב"ז" – סיימה הרבנית אברמסקי את דבריה, "משתדלת אני להקפיד בכל עוז לקיים את בקשתו".

זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ: מסביר ה'ספורנו' שהפירוש ב'זכור את יום השבת' הוא, "הֶיֵה תמיד זוכר את יום השבת בעסקיך בימי המעשה וכו'". וכיצד יביא האדם את עצמו לידי זכירת השבת גם בעסקיו בימי החולין ? – על זה אמרה התורה: 'לקדשו'; פירוש – 'הִזְהיר שיסדר האדם עסקיו בימי המעשה, באופן שיוכל להסיח דעתו מהם ביום השבת'. כלומר, שלא 'יעמיס' על עצמו עבודה בימות החול באופן שגם בשבת לא יצליח לנתק המחשבה מעבודתו, אלא יעבוד רק כפי מה שצריך לו ולא כמו ש'מקובל' כיום, שאנשים משתגעים בעבודתם בלי גבול, ביום שישי עובדים עד כניסת שבת וכל עסקם איך ניתן לעבוד עוד ולהרוויח יותר, וממילא גם כשמגיעה השבת, קשה להם להסיח דעתם מהעבודה, וגם ביום המנוחה אין להם מנוחה.

וזה מה שמבאר הספורנו גם בפסוק הבא: " ששת ימים תעבוד " – ' בעסקי חיי שעה, שהם עבודת-עבד בלי ספק, שרוב עניינם הוא היות מצטער האדם על עולם שאינו שלו'. ועשית כל מלאכתך – 'ההכרחית למסתפק'. המצוה לזכור את יום השבת אינה נסובה, כמובן, רק על ימי החולין… גם בשבת עצמה, מוטלת עלינו מצוה-רבה לזכור את השבת".

שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֘ וְעָשִׂ֣יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒: [כ ח]

שואל האור החיים הקדוש, הרי מצווים פה על שמירת שבת, מה פתאום יש כאן לשון ציווי על 'ועשית כל מלאכתך', מדוע הזכירו את עניין העבודה בימי השבוע? מבאר האור החיים הקדוש, 'ועשית' כאן אינו מלשון ציווי, אלא לשון הבטחה: אם תזכור את יום השבת לקדשו, הרי שבששת ימים שתעבוד ועשית כל מלאכתך – ששה ימים יספיקו לך להתפרנס כל צרכך. גם אדם שכל יום עובד ולא מקבל משכורת אלא אוכל לאותו היום, דע לך, כאשר תזכור את יום השבת, הרי שכל הימים יתברכו ופרנסתך תוכפל ותשולש!

מובא בזוהר הקדוש שהמכבד את השבת מעורר עליו רצון העליון וי"ג מידות רחמים, הרי גם בזה מידה כנגד מידה, שבשכר כבוד השמים נתעוררו עליו הי"ג מכילין דרחמי במספר י"ג. וכך זכה גם הרידב"ז בזכות י"ג מידות רחמים לחיים וזה שפירש רבינו יוסף קרא [מגדולי תלמידי רש"י, ומצוטט רבות בבעלי התוספת, גם רש"י עצמו מצטט דבריו בשם רבי מנחם ברבי חלבו ששמע מבן אחיו רבי יוסף [עה"פ] ישעיהו שם].

וקראת לשבת עונג וגו' אז תתענג על ה' – אזי מידה כנגד מידה תזכה להמשך הכתוב, 'והאכלתיך נחלת יעקב אביך', שתזכה ותירש נחלה בלי מצרים.
ומה לנו יותר מהמסופר בגמרא [שבת קיט.] על 'יוסף מוקיר שבת' הידוע לכל בר בי רב דחד יומא, על אותו גוי עשיר שנודע לו מחוזי הכוכבים כי כל נכסיו יפלו לידי שכינו היהודי 'יוסף'. משכך מכר כל רכושו וקנה תמורתם מרגלית יקרה, ותפר אותה הדק היטב בכובעו שהתעופפה לו עם הרוח היישר אל תוך הנהר, ובלעה אותה דג שמן שאותה קנה לא אחר מאשר 'יוסף מוקיר שבת' וכך נתעשר. וכלשון הגמרא שם שאח"כ פגש ביה ההוא סבא, ואמר ליוסף, מאן דיזיף שבתא [מי שמלווה לכבוד שבת] פרעיה שבתא [השבת פורע לו] ע"כ.

וכשנעיין במעשה נראה עוד, שהנה כמופיע בגמרא שם, היה השווי של אותו יהלום י"ג אלף דנרי זהב [וי"א י"ג עליות ואוצרות של דנרי זהב, ראה שם ברש"י ותוס'] ולכאורה האם זה מקרה שזה היה שוויו, י"ג דייקא, לא פחות ולא יותר, או תימא וכי מה הוצרכה הגמרא לציין בדיוק את שוויה, הוי ליה למימר שנתעשר ודי. אלא וודאי חלילה וחלילה אין כאן שום מקרה, אלא חז"ל רוצים לאלפינו בינה וללמדנו שהמענג את השבת זוכה למידה כנגד מידה, יוסף הוקיר את השבת והאמין ב"ה' אחד ושמו אחד" ועל סמך זה הלך ללוות כספים. לכך זכה במידה כנגד מידה לי"ג אלף דנרי זהב – י"ג גמטי' אח"ד. האמין באחד וזכה באחד – בשכר כבוד השמים נתעוררו עליו הי"ג מכילין דרחמי במספר י"ג והתעשר.

וזה שאמר הקב"ה למשה [שבת י:] מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, מי אומר לנו את זה הקב"ה בעצמו: יש לי מתנה טובה, ולא סתם מתנה שרגילים בני אדם לתת אחד לשני, אלא משהו שנמצא בבית גנזי. מתנה שנמצאת מקום שבו אדם שומר על אוצרות שלו. אתם מבנים, אנו מקבלים כל שבוע מתנה מהאוצרות של הקב"ה. ולא סתם מהאוצר אלא ממקום השמור ביותר שלו מבית הגנזים.

אין לנו מתנה יותר חשובה מאשר שבת, ואילו היה האדם מבין ערך המתנה ומה שמרוויח עבור שמירת שבת, היה יושב ומצפה אליה בכלות הנפש מתי כבר תבוא.

הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל

אם בשבוע שעבר סייע הנשיא טראמפ, לראש הממשלה נתניהו, בחיזוק הקואליציה עם תכנית ההגירה מעזה, הרי שהשבוע הוא סיבך אותו (שלא במתכוון) עם אותם גורמים בקואליציה, כאשר הציב אולטימטום לחמאס לשחרר את כל החטופים עד השעה 12 בצהרים מחר.

הכרזתו של הנשיא הגיעה לאחר שהחמאס הודיע כי הוא מקפיא את מימוש השלב הראשון בעסקה, קרי לא יהיה שחרור שלושה חטופים בשבת הקרובה. בעקבות כך שיגר טראמפ את איומו: שחרור עד 12 בצהרים מחר, או פתיחת שערי גיהנום על עזה!

הצהרה זו, שמאגפת את נתניהו מימין העמידה את ראש הממשלה במבוכה: בן גביר וסמוטריץ' לא יכולים לאפשר לממשלה לקבל פחות ממה שהציע טראמפ. זה משאיר בינתיים את בן גביר בחוץ, ומעמיד את סמוטריץ' במצב בעייתי ביותר בתוך הממשלה.

המצב המביך הזה בא לידי ביטוי בארבע הודעות, חלקן סותרות, שיצאו בתוך שעתיים מישיבת הקבינט שהתכנס ביום שלישי בלילה. ההודעות שנועדו בעיקרן להתייצב מאחורי הכרזת טראמפ, יצאו מ"גורם מדיני", ובהמשך מ"גורם מדיני בכיר", כאשר כולם יודעים מיהו אותו גורם.

תחילה יצאה הודעה מ"גורם מדיני" לפיה "הקבינט מצפה לשחרור כל תשעת החטופים (החיים) של שלב א' תוך ימים ספורים". מיד אחר כך יצאה הודעה רשמית מלשכת ראש הממשלה, לפיה "כל חברי הקבינט הביעו תמיכה בדרישת טראמפ לשחרורו חטופינו עד שבת ובחזונו לעתיד עזה". הודעה זו לא נקבה במכוון במספר החטופים, גם לא בהודעה המצולמת ששחרר ראש הממשלה, בה אמר ש"אם חמאס לא ישחרר את חטופינו עד שבת בצהריים, הפסקת האש תיפסק וצה"ל יחזור למלחמה עצימה".

שעה קלה אחר כך הודיע "גורם מדיני בכיר" שישראל דורשת את כל החטופים, אך לא נאמר שזה יקרה כבר בפעימה הנוכחית. הסיכום: עמעום מכוון של כל ההודעות, כדי לא להביע עמדה חזיתית שונה מזו של טראמפ, ומאידך לא לפוצץ את העסקה מול חמאס.

ההערכה הרווחת היא שהאיומים של טראמפ ושל ישראל על חידוש הלחימה העצימה, עשו את שלהם והחמאס ימשיך בעסקה. גם במערכת הביטחון סבורים שהחמאס הפנים את המסר, לאחר שהוא רואה את ההכנות של הצבא לחידוש הלחימה. בד בבד מופעל על החמאס לחץ פנימי כבד של האוכלוסייה ברצועה להמשיך בעסקה ולהימנע מחידוש הלחימה.

בשעת כתיבת השורות, טרם ברור כמה חטופים ישוחררו. כזכור בהסכם המקורי נכתב כי החמאס ישחרר מחר שלושה חטופים. אם כך יהיה, ישראל לא תפוצץ את העסקה, למרות שטראמפ כאמור מצפה לשחרור מאסיבי יותר.

בדף המסרים שקיבלו אתמול השרים נרמז כי ישראל לא דורשת שחרור יותר חטופים בפעימה הקרובה: "ישראל עומדת על קיום ההסכמות כלשונן".

"המסית הלאומי"

קשה לדעת מה קדם להכרזתו של טראמפ, לפיה הוא דורש מהחמאס לשחרר את כל החטופים עד מחר ב-12:00 בצהרים, "ולא, יקרו דברים ממש איומים". המחשבה הראשונית היא שטראמפ שלף את זה על המקום, כאשר שמע את האיום של חמאס לעצור את העסקה. מאידך, ייתכן כי מישהו (אולי מרים אידלסון) זרקו לו את הרעיון. מה שברור הוא, שטראמפ מייצר שבוע אחר שבוע את הכותרות האזוריות הראשיות. כל מי שחשב שלאחר בחירתו הוא יעסוק רק בענייניה הפנימיים של אמריקה, טעה בגדול.

"הוא מתכוון לכל מילה שהוא אומר", העיד שליחו סטיב וייטקוף. "אם דרישתו לא תתממש, תהיה בעיה גדולה". וייטקוף לא נקט אמנם בפירוט "הבעיה" שתיווצר, אך הדגיש שהממשל נחוש בדעתו, שהחמאס לא יהיה חלק מהשלטון ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. גם שר החוץ מרקו רוביו, אומר שטראמפ עייף מטפטוף שחרור החטופים ורוצה לראותם חוזרים במכה אחת. "כולם ראו כיצד חזרו החטופים האחרונים. הם היו על סף מוות. לנשיא פשוט נמאס מזה. הגיע הזמן שכולם יחזרו הביתה".

בשמאל, באופוזיציה ובחלק ממשפחות החטופים, מפנים כרגיל אצבע מאשימה לנתניהו, תחת הכותרת "מלחמה בחטופים". אם יש הסכם, הרי שהקרדיט מגיע לטראמפ ולוויטקוף. אם אין הסכם: ביבי אשם. הגדיל לעשות "המסית הלאומי", יאיר לפיד, שהודעותיו המסיתות והקשות, מעידות על מצוקתו בסקרים (5-8 מנדטים). לפיד השתלח בשר סמוטריץ' עם המשפט המזעזע: "סמוטריץ' איננו מעוניין בהשבת החטופים אלא בהחזרת ההודעות של ה'הותר לפרסום'".

סמוטריץ' לא נשאר חייב וענה לו: "לצערנו העסקה הזו תוביל אותנו לעוד הרבה 'הותר לפרסום' כולל מוות של חטופים". לאחר מכן תקף אותו: "הציבור שלי איבד לוחמים גיבורים הרבה מעל חלקו היחסי באוכלוסייה, גם ממשפחתי. תתבייש לך!" "יאיר לפיד לא ראוי להיות איש ציבור", הוסיפו במפלגת הציונות הדתית. הוא ייזכר בספרי ההיסטוריה כסוכן כאוס שמפיץ שנאה ורוע"

בין הפרעות להתפרעות

קשה היה השבוע לאופוזיציה להסתיר את תסכולה, שהתפרץ לעיני כל בדיון ביום שני בכנסת בהצבעות אי האמון. לאחר שבוע בו נתניהו כיכב בכל מהדורות החדשות בעולם, עם סיקור מאסיבי על ביקורו בארה"ב ופגישותיו בבית הלבן, ולאחר הסקרים המחמיאים בארץ, לא נותר לאופוזיציה אלא לנסות להשפילו, לבזותו ולהורידו לקרקע המציאות.

בתכנון שככל הנראה היה מתואם מראש, החליטו להרוס את נאומו בכנסת ולקרוא קריאות ביניים לאורך כל דבריו במטרה להתישו, להוציאו מריכוז ולגרום לו לאבד את הסבלנות. אולם נתניהו שהיה עדיין תחת הג'ט לג – תחושת עייפות ובלבול שנוצרת לאחר טיסות ארוכות בעקבות הקושי להסתגל לשעון המקומי, עם המון תרופות משככי כאבים, (כפי שהעיד), ולאחר יום עדות בבית המשפט, נראה רענן והתנצח מולם. הוא אפילו נהנה מכך. לאורך כל נאומו היה נחרץ בדבריו אבל שמר על הומור.

הדו שיח שקיים עם חה"כ מירב בן ארי היה משעשע במיוחד: במהלך דבריו התפרצה לנאומו ואמרה: "מה צריך לעשות כדי שתעוף כבר? נמאס לשמוע אותך". נתניהו שמר על קור רוח והשיב לה בעוקצנות כשהוא מדגיש לאט לאט כל מילה: "מה שצריך לעשות, זה לנצח בבחירות". בן ארי המשיכה לצווח והוצאה מהמליאה לאחר שלוש קריאות לסדר, בדיוק כמו רוב חבריה, שהוצאו גם הם בזה אחר זה.

תשובתו של נתניהו הזכירה לנו את הסיפור שסופר כאן (יותר מפעם אחת). היה זה כאשר שאלתי אותו ישירות, לאחר מבצע 'צוק איתן', עוד לפני שהחלו המשפטים שלו, מדוע אינו פורש מתפקידו בשיאו. נתניהו השיב בשאלה חזרה: "לפרוש בשיא? טרם הגעתי אליו!"

כיום כבר ברור, שהוא מעוניין להשלים עוד כמה משימות בטרם יפנה את מקומו. ההיסטוריה תזכור אותו כראש הממשלה שבתקופתו ארע הטבח הנורא, והוא חייב לאזן את זה עם הישג מדיני וצבאי בסיועו של חברו הטוב בבית הלבן. בכל מקרה, בדיון בכנסת השבוע, הוא נתן לאופוזיציה את המתכון להדחתו: "תנצחו בבחירות, וארד מהשלטון".

קודם לכן סקר נתניהו בפני הכנסת את ביקורו בוושינגטון וסיפר כי הפגישה עם טראמפ הייתה חמה ואישית וארכה 5 שעות. "הברית בין ישראל לארה"ב מעולם לא הייתה חזקה כל כך. הנשיא טראמפ וכל בכירי הממשל האמריקאי שיבחו את כל ההחלטות שקיבלנו ומעל הכול את החיסול של רבי המרצחים, נסראללה, הנייה סינוואר".

בדבריו התנצח עם האופוזיציה, כאשר סקר את תכנית ההגירה של טראמפ. "הנשיא הציג חזון חדש ומהפכני ליום שאחרי חמאס, כדי שבעזה לא תקום שוב מדינת טרור. אתם כל הזמן דיברתם מה יהיה עם 'היום שאחרי', ובכן קיבלתם את 'היום שאחרי'. אתם מסרבים ללמוד את הלקח מאוסלו". דבריו אלו הזכירו את המוטו עליו חזר לאורך כל ימי המלחמה: "על 'היום שאחרי' מדברים ב'יום שאחרי'".

מאחורי הקלעים

נתניהו אינו אוהב לדבר על יורשיו העתידיים בהנהגת הליכוד ובהנהגת המדינה. הדיבורים על מחליף אפשרי עושים לו (ולבני משפחתו) רע. החשש המדומיין שלהם הוא, שאם הם ידברו על יורשים אפשריים, זה יעודד אותם לעשות מעשה ולהתחיל את קרב הירושה באופן מידי.

ובכל זאת כאשר הנושא הזה עלה בעבר בשיחה עם נתניהו, הוא נקב בשמות שני אנשים: יוסי כהן, שסיים אז את תפקידו כראש המוסד, ורון דרמר, שהיה אז שגריר בארה"ב. מאז עברה תקופה יחסית ארוכה, בה התרחשו אירועים רבים, ובכללם הטבח הנורא. יוסי כהן עשה קולות של מתמודד, התראיין לכל ערוצי התקשורת בנושאי המלחמה, אך התחמק מלענות על כוונותיו הפוליטיות העתידיות. לבסוף כאשר הלחץ עליו גבר, הודיע שטרם בשלה העת לכניסתו לפוליטיקה. מאז הודעתו זו, לא נשמע קולו בתקשורת והוא נעלם ונאלם (הוא עוד יחזור).

לעומתו רון דרמר, השר לעניינים אסטרטגיים, מעולם לא היה מרואיין פעיל ולכן לא חש שום חובה לדבר על עתידו הפוליטי. העברית שבפיו אינה תקינה, ושפתו היום יומית היא אנגלית. כך הוא מדבר גם עם נתניהו. הנאום הראשון שלו בכנסת, היה רק לפני חודש, שנתיים מאז הוא מכהן כשר, וגם זה נכפה עליו לאחר שאילתה ישירה מולו.

בתקשורת מוצג דרמר, כאדם המקורב ביותר לנתניהו אחרי בני משפחתו, שכזכור מינה אותו במינוי אישי לשר (שאינו ח"כ). הפרשן אמנון אברמוביץ' עורר בזמנו סערה כאשר ציין כי "רון דרמר הוא בחור תרבותי, מנומס ונעים הליכות, אבל הוא לא ישראלי בעומק". לאחר מכן קבע ביהירות ובהתנשאות, כי דרמר לא יודע להבדיל ולהבחין בין אנשי בידור וספורט ישראלים, מה שמלמד "שהחוויה הבסיסית שלו אינה ישראלית". כ"ראייה ניצחת" לדבריו, קבע אברמוביץ' בטון פסקני: "הוא אפילו לא יודע איפה זה רפיח ואם תשים אותו בניר עוז, הוא לא יידע לחזור משם הביתה".

דבריו של "הפרשן המלומד" עררו אז סערה וקוממו נגדו רבים, בטענה שדרמר כבר נמצא כאן שנים ארוכות וקשר את גורלו וחייו למדינת ישראל, גם את שפתו עדיין בלתי תקינה. היו שציינו בתגובה את המבטא "המולדובי" הכבד של אביגדור ליברמן, שמשום מה (מסיבות מובנות) לא עורר אותה סלידה אצל אברמוביץ' ודומיו.

כך או כך, לאט לאט ומבלי שהרגשנו, הפך דרמר לשר המרכזי בקבינט, שדעתו קובעת ומשפיעה ביותר על פורום זה ועל המדיניות הישראלית בכללותה. אין היום אף שר שמקורב לנתניהו באותה רמה, ואין מישהו שראש הממשלה סומך עליו יותר מדרמר. המיוחד בו, שהוא לא מבליט את עצמו ומעדיף להישאר בצל מבלי ליטול קרדיטים. למגינת ליבו, התקשורת לא מתחשבת בכך וקושרת זרים רבים לראשו.

משאל רחוב

מי שהכיר את רון דרמר לנתניהו, היה השר לשעבר נתן שרנסקי, שהעסיק את דרמר כמנתח סקרים ויועץ אסטרטגי במפלגת "ישראל בעלייה". העצות הללו סייעו בזמנו לשרנסקי לקבל בבחירות 96 שבעה מנדטים. מאוחר יותר, כאשר נתניהו חיפש מישהו שיסייע לו לנתח את הקול הרוסי, המליץ לו שרנסקי להיפגש עם בחור צעיר ומוכשר ביותר, רון דרמר שמו. השניים נפגשו, אך נתניהו לא התרשם יתר על המידה מהאיש. שרנסקי ייעץ לו להיפגש עמו פעם נוספת ולהקשיב לו. "אחרי הפגישה השנייה ביניהם, הבנתי שאיבדתי עובד מסור", סיפר שרנסקי.

נתניהו מצא בעולה הצעיר מארה"ב קווים רבים שהשיקו לדמותו שלו. השניים מתנסחים ברהיטות באנגלית מצוחצחת, לבושים בקפידה ויודעים לנתח מהלכים מדיניים – עין בעין. הקשר התהדק ביניהם ובהמשך כאשר נתניהו שימש כשר אוצר הוא מינה את דרמר לציר כלכלי בוושינגטון. מאוחר יותר ב-2013 מינה אותו לשגריר ישראל בוושינגטון, תפקיד הנחשב לבכיר ביותר בשירות החוץ.

דרמר ידע לדבר עם האמריקאים בשפתם ובתרבותם, אך בממשל הדמוקרטי של אובמה זיהו אותו (בצדק) כמי שמקורב יותר לרפובליקנים. בהמשך כאשר נבחר טראמפ לקדנציה הראשונה, חיזקו הקשרים האישים שלו עם הנשיא הנבחר את הקשר ההדוק עם מדינת ישראל. היו שזיהו בנאומים של טראמפ את טביעות אצבעותיו של דרמר, בעיקר בסוגיית התכנית הגרעינית של איראן.

בהקשר זה יש הטוענים בלהט, שגם תכנית ההגירה הנוכחית מעזה, אותה הציג טרמפ בשבוע שעבר בבית הלבן, היא פרי מוחו היצירתי של דרמר, ששתל את הרעיון בראשו של הנשיא.

נתניהו כאמור מטפח את דרמר, ויודע שהוא לעולם לא יפעל מאחורי גבו, לבטח לא ינסה ליטול ממנו קרדיטים או לחתור תחתיו. הציבור ברובו לא מכיר את דרמר. הראייה: לא מכבר ערך אחד הכתבים משאל רחוב והציג את תמונתו של דרמר לעוברים ושבים. איש לא זיהה אותו.

דרמר הנחשב למעריץ גדול של הממשל הנוכחי, מכיר היטב את מסדרונות הבית הלבן ויש לו מסכת קשרים מסועפת שמסייעת לנתניהו מול סביבתו של טראמפ. זו גם הסיבה שנתניהו מינה אותו ליו"ר ועדת המו"מ לשחרור החטופים במקומו של ראש המוסד דדי ברנע. נתניהו קידם אותו לתפקיד, כיון שהמשא ומתן על שלב ב' בעסקה (אם יגיעו אליו) עומד להיות מדיני במהותו בתיאום עם אנשי הממשל. לצורך כך צריך נתניהו את איש אמונו הקרוב ביותר.

בהקשר זה חשוב לציין כי דרמר, תמך בעסקת החטופים מתחילת המלחמה והסכים לשלם כמעט את כל המחירים כדי להחזירם. עתה הוא ניצב מול העסקה המורכבת ונדרש לתמרן בין נתניהו, הממשל וצרכי הקואליציה. בינתיים על פי נאומי טראמפ, נראה שדרמר עושה (מאחורי הקלעים) עבודה מאומצת ויעילה.

אחריות או פסימיות

בעיתוי אומלל ביותר מבחינתו, בעוד נתניהו תופס כותרות בבית הלבן, התראיין שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, לערוצי התקשורת המרכזיים וסיפק להם את מבוקשם: התקפה נגד נתניהו על ניהול המלחמה. הראיון הזה היה צפוי, אך העיתוי כאמור אומלל. זו הסיבה שלמרות הניסיון התקשורתי להוציא ממנו כותרות ענק, שיביכו את נתניהו, לא תפסו הדברים תאוצה, ולכל היותר העידו שיש מאחוריהם שר לשעבר ממורמר, שירד מגדולתו (תסביך בוגי יעלון).

הרעיון המרכזי של גלנט בראיונות, היה הוויכוח המפורסם האם היה צריך לתקוף את החיזבאללה ב-11 באוקטובר, ארבעה ימים לאחר הטבח. גלנט והרמטכ"ל הלוי תמכו כזכור במתקפה, בעוד נתניהו, דרמר וגם גנץ ואיזנקוט (שצורפו באותו יום לקבינט), התנגדו. גלנט מנסה להפוך את העניין הזה לחזות הכל, בטענה שאם זה היה קורה, היה אפשר להכריע כבר אז את החיזבאללה.

בעבר כבר התייחסנו כאן לנושא הזה, תוך הסברים מפורטים מדוע ההחלטה שלא לתקוף את החיזבאללה, ארבעה ימים לאחר הטבח, הייתה נכונה. נזכיר, שהתקשורת בירכה אז על ההחלטה, בעיקר בגלל שגנץ ואיזנקוט עמדו גם הם מאחוריה. אבל בהמשך, כאשר התברר שאפשר לנגח את נתניהו בנושא הזה, התהפכה התקשורת ואימצה ברובה את עמדת גלנט, תוך הדגשה על "ההחמצה הגדולה", ותליית האשמה כמובן בנתניהו.

השר לשעבר חיים רמון, שהתייחס השבוע לנושא, אמר כי בדק את העניין לעומקו והשתכנע כי "גלנט הציע הצעה מופקרת שהייתה עולה לנו בטבח 7 באוקטובר בצפון". לדבריו, פעמיים לא שמעו לגלנט, והדבר הזה הציל את הצפון ואת עם ישראל". הפעם הראשונה הייתה כאשר הציע לתקוף את החיזבאללה ב-11 באוקטובר, ובפעם השנייה כאשר התנגד לתקוף את החיזבאללה בסוף הקיץ האחרון.

לדברי רמון, גלנט משקר ומוליך שולל בכל הקשור למצב שהיה ב-11 באוקטובר. "באותו שלב החמאס והחיזבאללה היו בשיא הכוח וההיערכות, בעוד מדינת ישראל בשיא חולשתה, כאשר הצבא היה מוכה לאחר הכישלון באי מניעת הטבח. התפיסה במערכת הביטחון הייתה שצה"ל אינו מסוגל לנהל מלחמה במקביל בשתי חזיתות. כלומר ההצעה של גלנט הייתה מביאה לעצירת כל תמרון אפשרי ברצועה למשך כל חודשי המערכה בלבנון.

בהמשך הראיון מתאר גלנט בבוז את החשש של נתניהו, שאלפי אזרחים ישראלים יהרגו מטילי החיזבאללה אם ישראל תפתח בחזית שנייה. גלנט סיפר כיצד נתניהו הראה לו מבעד לחלון בקריה את קו האופק של הבניינים בתל אביב, ואמר לו שהכול ייהרס. בכך ביקש גלנט להראות כיצד נתניהו היה פסימי.
רמון עונה על כך ומזכיר שזו בדיוק הייתה ההערכה של הצבא באותה עת: התקפה כוללת על חיזבאללה בשיא כוחו, תעלה בחייהם של מאות חיילים, ואפילו אם מדינת ישראל תשמיד בהתקפת פתע את הרוב המוחלט של טילי חיזבאללה, היכולת השיורית שתישאר להם תביא למותם של אלפי אזרחים".

סיכול מתוך תיסכול

חיים רמון ממשיך ומספר כי בהמשך הגיעו החימושים ארצה, הצבא בס"ד התעשת והחיזבאללה נשחק. אלא שאז גלנט שינה את דעתו ופעל לסיים את מלחמת "חרבות ברזל" בלי לצאת למערכה צבאית נרחבת כנגד חיזבאללה. המטרה שלו הייתה להגיע לעסקת חטופים, לסיים את המלחמה ברצועה ולהגיע במקביל להסדרה מול חיזבאללה בצפון. כל זה קרה עוד לפני חיסול נסראללה ולפני מבצע הביפרים. במילים אחרות: גלנט הציע שמדינת ישראל תיכנע בדרום מול החמאס, ותיכנע בצפון כדי לא להרגיז את איראן.

המסקנה של רמון: אם הקבינט היה מאמץ את ההצעה חסרת האחריות השנייה של גלנט ביחס ללבנון, אלו היו התוצאות: הטקסים המבחילים של חזרת החטופים היו מתנהלים כאשר יחיא סינוואר עומד בראש האירוע ואלפי מחבלי חמאס שחוסלו מאז, היו עדיין בחיים. נסראללה היה נואם נאומי ניצחון. כל ההנהגה של חיזבאללה עדיין הייתה בחיים, מבצע הביפרים לא היה יוצא אל הפועל ואלפי לוחמי חיזבאללה היו עדיין עם שתי עיניים ועשר אצבעות, כאשר כוח רדואן היה פרוס על הגדר בצמידות ליישובים הצפון עם יכולת להנחיל לנו אסון גדול שבעתיים משבעה באוקטובר. כמו כן ההגנה האווירית של איראן עדיין הייתה בתפקוד מלא.

רמון ממשיך וטוען כי גלנט לא הסתפק בניסיונות לשכנע את הקבינט לעצור את המתקפה המתרקמת כנגד חיזבאללה. לדבריו, יום לפני שמבצע הביפרים יצא לדרך, גלנט הדליף 'הדלפה פלילית' לעיתונאי רונן ברגמן, על "צעדים פזיזים שמתכננת ממשלת ישראל בצפון". ההדלפה הזו, שטרם נחקרה על ידי המשטרה והשב"כ, הייתה יכולה להביא להכשלת מבצע הביפרים, שהוכן במשך שנים, ולסיכול הפגיעה הקשה בחיזבאללה".

כמו כן גלנט מתפאר בראיונות, כיצד הוא פעל לחסל את נסראללה, בעוד נתניהו התמהמה במתן האישור לחיסול. "זהו שקר גס", קובע רמון. "גלנט פעל לסכל את המבצע לחיסול נסראללה והתעקש לעשות זאת רק באישור של האמריקאים. באותה עת התנגד ממשל ביידן להסלמת הלחימה בלבנון ופעל להשיג הפסקת אש בין מדינת ישראל לחיזבאללה, ולכן ברור שלא היה נותן אישור לחיסול. במקרה כזה הקבינט לא היה מאשר לפעול כנגד עמדה מפורשת של האמריקאים. למרבה המזל, דעתו של גלנט לא התקבלה, והחיסול החשוב הזה יצא לדרך".

דו עט – המילים המרכזיות שהדהדו השבוע

אותות חיים: 2 החטופים שחזרו ארצה מספקים סימני חיים מהשבויים שנותרו בעזה. השבוע סופקו 10 אותות חיים חדשים מעזה, בין היתר מחטופים שלא אמורים להשתחרר בשלב זה של העסקה. המשפחות מתעודדות כמובן מסימני החיים, ומגיבות בכאב מובן: "לא די לנו באות חיים, אנו רוצים אותם בחזרה בחיים"

בדיחה סעודית: בראיון שהעניק נתניהו לערוץ 14, שגה המראיין בלשונו כאשר דיבר על "מדינה פלשתינית בסעודיה". נתניהו הזדרז לתקנו, אבל הוסיף בבדיחות: שלסעודיה יש דווקא הרבה שטחים גדולים ופנויים". הבדיחה לא הצחיקה את הסעודים שמיהרו לגנות את הדברים, לפני שמישהו יהפוך את הבדיחה הזו למציאות. אחרי שטראמפ רוצה להגר את תושבי עזה, הסעודים לא לוקחים סיכונים.

פורסם לראשונה במדור מקור נאמן, מתוך גליון סופ"ש של 'יתד נאמן'

קשה היה לשמוע השבוע, כיצד התקשורת מאשימה שלא כהוגן את יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני בניתוק ובאטימות כלפי המשפחות השכולות ומשפחות החטופים. היה זה לאחר האירוע בוועדת הכספים, כאשר אחד מההורים, נשא דברים ארוכים על הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. בתוך דבריו, ביקש מהרב גפני להביט לו בעיניים. "לא רוצה", לחש הרב גפני, והדברים הפכו לאייטם תקשורתי.

מדוע לא רצית להביט לו בעיניים, הרי אתה נוהג עם משפחות החטופים והמשפחות השכולות בשיא הרגישות, כאשר הם מגיעים לוועדה שלך", שאלתי את ח"כ הרב גפני, שלשום בלילה, מספר שעות לאחר האירוע.

"אני אגיד לך את האמת", משיב הרב גפני בכנות, "זה היה באמת מיותר ובדיעבד הייתי צריך לשתוק כפי שאני נוהג תמיד במקרים הללו. לא הייתי צריך לומר את זה".

אז מה בכל זה קרה, אני מנסה להבין. "הגיעו אלי משפחות החטופים לוועדה בשבוע שעבר, כמו כל שבוע ונתתי להם לומר את הדברים", משיב יו"ר ועדת הכספים, "הפעם דיברו על הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. אחת האימהות אמרה שהיא מבקשת לקבוע פגישה והסכמתי. אני נפגש הרבה עם משפחות החטופים ורואה חובה בכך. לאחר שהיא תיאמה את המפגש עם עוזרי, קבענו שיגיעו שני נציגים. בפועל הגיעו 15. ישבתי ודיברתי עימם, והסברתי שבעניין החטופים, עמדתנו ברורה כפי שקיבלנו מגדולי ישראל, לתמוך בעסקה ולהחזיר את כל החטופים. אבל בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית, יש צדדים לכאן ולכאן, ולבטח זה לא פיקוח נפש, ואנו נשאל את גדולי ישראל כפי שתמיד אנו עושים ובהתאם לכך ננהג".

האם הם שוכנעו, אני מתעניין. "אמרתי להם כדוגמה, שהייתה כתבה ב'יתד נאמן', שביום הטבח הגיעו משפטנים לבור בקריה ולא נתנו לצוות המבצעי לקבל החלטות מבצעיות בהיעדר החלטת קבינט ובגלל מניעות משפטיות נוספות. שאלתי אותם, האם גם את זה הוועדה תחקור".

"בקיצור, הפגישה הייתה טובה", ממשיך הרב גפני לספר. "והנה כעבור כמה ימים אני שומע שהיו שם מי שהקליטו בסתר את הדברים ללא רשותי, העבירו לתקשורת, שעשתה מניפולציה עם מה שאמרתי. וזה אחרי שכיבדתי אותם, נתתי להם לדבר, הרשיתי שיכנסו 15 לפגישה ולא 2, ועכשיו (שלשום) מגיעים לי שוב לוועדה, ואני נותן להם לדבר, ואז מבקשים שאביט בעיניים. זה כבר היה יותר מדי עבורי ואמרתי מה שאמרתי. בדיעבד זה באמת לא היה נכון. אבל זה הרקע לכל מה שהיה, ולבטח אי אפשר להאשים אותי באי כיבוד המשפחות השכולות והחטופים. כל מי שנמצא בוועדה, רואה את ההתחשבות והרגישות שלנו כלפיהם".

ולעצם הדברים: בהקלטה שומעים שאתה אומר, שאם תקום ועדת חקירה ממלכתית, זה יהיה הסוף של נתניהו. האמנם כך, אני שואל. "אכן בין יתר הדברים, אמרתי להם שיש כאלו שדורשים ועדת חקירה ממלכתית, כחלק מהקמפיין להפלת נתניהו. מבחינתם, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, זה הסוף של נתניהו. הדברים כאמור הוקלטו ויצאו החוצה באופן שזה התאים לקמפיין נגד נתניהו".

לפני שהראיון עם הרב גפני מסתיים, אני מבקש לנצל את שיחתנו כדי לברר את הסוגיה הנפיצה שעל הפרק – מה קודם למה: חוק הגיוס או חוק התקציב.
השקט לרגע קט, שמשתרר מעבר לקו, משדר לי את התשובה הקבועה בימים אלו: התעלמות מהנושא, בטענה שלא כדאי לעסוק בו רשמית בפומבי כדי שלא להזיק. הרב גפני מפתיע ובכל זאת עונה: "מתוקף תפקידי בוועדת הכספים, אני עובד על התקציב. במקביל בוועדת חוץ וביטחון, עובדים על חוק הגיוס. כאשר הדברים יגיעו לכלל מעשה, ואם נתניהו יבקש להעביר תחילה את התקציב לפני חוק הגיוס, נשאל את גדולי ישראל ונפעל לפי החלטתם. ההכרעה אינה בידינו".

השיחה שלנו מתקיימת כאמור שלשום בחצות, ואני ממשיך ושואל על אירוע שאמור להתרחש למחרת (אתמול): טקס כניסתו של יצחק עמית לתפקידו כנשיא בית המשפט העליון. האם גם אתה בעד החרמת הטקס, כפי שעושים ראה"מ, שר המשפטים ויו"ר הכנסת, אני שואל.

"זה בכלל לא מעניין אותנו מי יהיה שם הנשיא" משיב הרב גפני. "בית המשפט העליון אינו יודע מה זו מדינה יהודית. פסיקותיו בדרך כלל נגדנו ללא קשר לזהות הנשיא. גם אם יהיה שם נשיא מ'הציונות הדתית', זה לא ישנה הרבה וגם הוא יטיף לנו מה זה לימוד תורה. ולכן מבחינתנו ממש לא משנה מי יהיה שם הנשיא".

נעבור לעסקת החטופים. מה לדעתך יקרה בפעימה הקרובה, אני שואל. "אני מעריך שהחמאס ימשיך וישחרר גם השבוע שלושה חטופים והעסקה תימשך", משיב הרב גפני. ואז יצאו שוב הודעות בשבת, ושוב תמחה נגדם במוצ"ש, אני מנסה להקדים את המאוחר.

"אני בהחלט מחיתי על זה ויכול לספר לך, שהיום ממש, ראיתי את בני גנץ צועד מולי במסדרון. בצד היה גם אחד מעוזריו של ראה"מ. עצרתי ליד גנץ ואמרתי לו בקול: 'נהגת בכבוד רב כאשר נמנעת מלהוציא הודעות בשבת שעברה על שחרור החטופים עד מוצאי שבת'. הדברים נאמרו בקול רם במכוון ולא היה מי שלא שמע אותם במסדרון כולל אנשי נתניהו. מכלל הן אתה שומע לאו. לכולם היה ברורים הדברים".

אני רוצה לסיים עם השאלה, מה היה בפגישה שלך בארבע עיניים עם נתניהו כמה ימים לפני שנסע לארה"ב ומה אמר לך בטלפון, שעה קלה לפני שעלה למטוס. הרב גפני: "הפגישה בינינו הייתה באמת בארבע עניים ועדיף שכך היא תישאר. לגבי שיחת הטלפון, היא עסקה בחוק הגיוס. אני מעדיף כמובן לשמור את זה אצלי ולחכות עד שהדבר יתבצע ואז נוכל לדבר על זה". רשמנו.

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' שבגליון סופ"ש של עיתון 'יתד נאמן'

חשיפת איצקוביץ': רותח בביצה הפוליטית – שר חרדי שהחרים כתב חרדי במשך תקופה ארוכה, ערך איתו סולחה צנועה בלשכתו שבכנסת וללא נוכחים נוספים. איצקוביץ' היה זבוב על הקיר.

•

חשיפת איצקוביץ': בכנס המכון החרדי למחקרי מדיניות שנערך השבוע, השתתף האלוף דוד זיני, אך לא נאם בו. לאיצקוביץ' נודע כי האלוף לא קיבל אישור ממפקדיו לנאום באירוע, למרות בקשת המארגנים. בכנס היו אמורים להשתתף גם הראשון לציון רבי דוד יוסף ושר השיכון יצחק גולדקנופף, שביטלו את השתתפותם מחשש להפגנות ומהומות במקום. המשטרה אף נערכה במקום מבעוד מועד והביאה למקום מכתזי"ת ועשרות שוטרים, מה שלא עזר כל כך ולמרות ההיערכות הגדולה, מפגין קיצוני אחד הצליח לפרוץ לכנס.

•

חשיפת איצקוביץ': ענק הזמר שמוליק סוכות שהשיק השבוע את אלבומו החדש, נעלם מהרדאר למשך מספר ימים, כשכל השיחות וההודעות לא נענו. לאיצקוביץ' נודע כי סוכות יצא לצימר פרטי, שם ניקה את ראשו אחרי יציאת אלבומו החדש

•

חשיפת איצקוביץ': צמד עיתונאים בכירים במגזר, שוקלים להחליף צד ולהקים משרד יחסי ציבור חדש במגזר. איצקוביץ' שהיה שותף להתלבטות, שמע כי מאחורי הקלעים עומד פוליטיקאי חרדי בכיר שמוכן להשקיע את המימון הראשוני.

•

איצקוביץ' הרים השבוע לא מעט לחיים ולא רק בגלל חזרת המדור, אלא גם בגלל הילולת הענק של רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל. והנה תיעוד מלב שכונת גאולה, שנבנתה על טהרת אשכנז, אך בצוק העיתים בחרה להצטרף גם היא לחגיגה.

ומגאולה למרוקו: השר לשיתוף פעולה אזורי, התקבל בטולאל בכבוד מלכים על ידי המושל המקומי והוקף משמר אבטחה כבד. איצקוביץ' מקווה שהשר התפלל גם על קוראי המדור.

ואם כבר סגולה, איצקוביץ' לא היה יכול לפספס את מי שכבר נושע.

בהילולת רבי יצחק אבוחצירא שערך השבוע בביתר עילית יועץ השר מרגי אפרים אוחיון, סביב שולחנות ערוכים כל טוב. השתתפו: שר הרווחה יעקב מרגי, שר הדתות מיכאל מלכיאלי והמשנה למנכ"ל משרד הרווחה משה לבון.

אחד הסרטונים שחרכו את הרשת השבוע, היה זה של אלעד סוויסה ממחסן היבואן שהתפוצץ על קרטל המשפיענים והעובדה שאין להם גבולות. לאיצקוביץ' נודע כי מדובר בקמפיין שהיה אמור לצאת, אולם אחרי חתימה וברגע האחרון, מתחרה הציע כמה שקלים יותר רק כדי למנוע ממנו לעלות בקמפיין.

איצקוביץ' שהגיע לבקר במשכן הכנסת לאחר תקופה ארוכה של הפסקה, ראה השבוע את השר מאיר פרוש מתהלך במסדרונות הכנסת עם יועץ חדש. בירור קצר העלה שמדובר באברהם טוקצינסקי, שמשמש בלשכה כיועץ מקצועי ומייצג בלשכת יו"ר שלומי אמונים את קהילת ברסלב. איצקוביץ' מזמין לקפה.

ועוד במשכן: איצקוביץ' תפס את ח"כ משה רוט בשיחה ערה עם סגה"ש אורי מקלב מחוץ לחדר סייעת יהדות התורה שהפכה לאחרונה לדבר החם במשכן. איצקוביץ' בטוח שהוא שמע שם על מהפכת הקווים לקריית צאנז על גלילותיה.

אותו מקלב, שהיה בדרכו חזרה משדה התעופה רמון באילת, ביקש לארגן מניין לתפילת ערבית ועובדי רשות שדות התעופה נרתמו לגייס מניין עבור השר שחנך את בית הכנסת החדיש שבנו במקום. איצקוביץ' שהגיע במיוחד להשלים מניין, לא יכל שלא להתפעם מעשרות הנוסעים שזיהו את המאורע והגיעו לשוחח עם סגה"ש שהיה בשדה.

ולסיום פינת המקלב השבועית: סגה"ש הנמרץ שהגיע להלווית החייל רפאל נחמן בן עמי ז"ל, נצפה ברגע של אנושיות כשהוא מלווה את ההורים השכולים לאחר הלוויה, עד לרכב שאסף אותם לביתם. מימין: איש התקשורת מני גירא.

ח"כ לשעבר צבי סוכות, נצפה כאחד הח"כים בנטיעות של 'הציונות הדתית' בכרם שלום. איצקוביץ' שעוקב בדאגה אחר חיפוש הטרמפים של הח"כ לשעבר ולעתיד, הציע הפעם את עצמו.

בבנקט הארצי של צעירי חב"ד בארץ הקודש נצפה שר הבריאות אוריאל בוסו כאורח ארגון 'לב חב"ד' הפעיל במרכזים הרפואיים בישראל. ועל זה איצקוביץ' אומר: דידן נצח.

אפרופו חב"ד, ביום חמישי שעבר נערכה שמחת בר המצווה לבנו של העסקן החב"די אלעזר פרץ, מנהל מטה משיח בנתניה והאיש הכל יכול בעירייה. פרץ הצליח לאחד סביבו את כל חברי העירייה, מימין ומשמאל, מיש עתיד ומש"ס. כיבדו בנוכחותם בין היתר: הרב הראשי לישראל הג"ר קלמן בר, שנחשף ללחן מיוחד שנכתב עבורו, לצד יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר. את המעמד הנעימו הזמרים: נמואל הרוש, חיים ישראל, יאיר אלייצור ואיציק אורלב. איצקוביץ' שהגיע בסוף האירוע, לא יכול שלא לפרגן.

למישהו ממארגני כנס המועצות הדתיות נמאס מהגזבר שמעז להגיש עתירות נגד מועצות דתיות אחרות והחליטו ללכת לו על הראש, בנוכחותו. עו"ד שמעון שמואלי שהודיע היום על סיום תפקידו בגזברות המוע"ד בת ים, מסר לאיצקוביץ': "נחוש להמשיך את המאבק".

יועץ התקשורת ישכר זלמנוביץ', הפך השבוע לאב טרי עם הולדת הבן. איצקוביץ' שמרגיש לכל הפחות כסב התינוק, היה חייב לתעד את הסב הביולוגי, ר' משה זלמנוביץ' מעסקני חסידות צאנז וביה"ח לניאדו, כשכולו נרגש מהולדת נכדו הבכור.

סגן שר החקלאות ר' מוישה אבוטבול נצפה באתרא קדישא מירון, יחד עם האיש והרשב"י, הרב דוד חזן.

ומחזן אחד למשנהו, האח הצעיר ונאמנם של גדולי ישראל, הרב יהודה חזן, נצפה מקבל את פניו של מרן הראשון לציון הגר"ד יוסף בתלמוד תורה 'נתיבות שלמה' בהר נוף.

מרן הראשון לציון, הגאון רבי דוד יוסף שליט״א השתתף בכנס מיוחד למשגיחי הכשרות בעיר, שנערך על ידי המועצה הדתית אילת והחטיבה הדתית בהסתדרות. נצפו: רב העיר, הרב יוסף הכט, ראש העיר אלי לנקרי, יו״ר המועצה הדתית חיים עמר, יו״ר ההסתדרות במרחב אילת משה אזולאי ואביחי יוסף, נציג החטיבה הדתית בהסתדרות ובנו של הראשון לציון.

אחרי שהוביל מאבק רשת סוער, התמים אוריאל בוזגלו יצא להינפש בעיירת המרפא דובאי. בתמונה: "בתפילת שחרית ראשונה בחופשה".

מי שעוד נצפה השבוע בדובאי, הוא הקונסול של כבוד מטעם המחדש, יועץ התקשורת אבי יפרח, שנראה מתייסר ממש למראה הבלי העולם.

אותו יפרח נצפה על גבי דיונותיה של דובאי. יפרח שהיה עסוק באיתור קרקעות לטובת תכנית ההגירה של טראמפ, ניצל את הרגעים גם לחינוך הילדים.

ואם כבר ברכבים עסקינן, יקיר המדור ואיש העסקים והספא, אברומי לינשה, נצפה בנסיעת מבחן על המאבריק הצה"לי.

יו"ר הועדה לביטחון לאומי ח"כ בועז ביסמוט עלה הבוקר למעונו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז לברכה והתייעצות בענייני השעה. איצקוביץ' יודע לספר, שביסמוט התרשם במיוחד וביקש לשמור על הקשר החם.

כמידי שנה: איש הפרסום האגדי יאיר כהן, הגיש גם השנה מנחת ביכורים למורו ורבו הגר"מ מאזוז, שכללה 72 מינים של פירות שנשתבחו בהן.

ועוד מט"ו בשבט: הגה”צ חכם ניסים בן שמעון יחד עם חתנו הגאון רבי שבתי לוי, רבה של שכונת רמת אהרון וראש מוסדות הליכות משה, בסדר ט”ו בשבט.

הגר"ש שטיינמן והגרמ"ש אידלשטיין, בעריכת סדר ט"ו בשבט מיוחד בת"ת שמחת התורה. צילום: י. בוש.

טיש ט"ו בשבט ע"י כ"ק האדמו"ר משאץ ויז'ניץ חיפה. צילום: שמואל שנקר

הרב עזרא הללויה, ראש רשת המדרשיות 'עוד יוסף חי' בשיחה ממושכת עם מורו ורבו, הראשון לציון הגר"י יוסף ששיבחו ועודדו על מפעלותיו הרוחניים בכל יישובי השרון.

חזקי פרקש, סמנכ"ל קו עיתונות נצפה השבוע מטייל להנאתו במשעולי ונציה. אחרי שאיצקוביץ' הבזיק תמונה, פרקש לא פספס את ההזדמנות לשייט גם בין בתי העיר באמצעות הסירות המיתולוגיות.

עורך הדין משה גבריאלוב נצפה בסוד שיח עם בכיר אגודת ישראל מוטי בבצ'יק בחתונת בן היועץ הרפואי הרב משה חרש.

בדרך לקרעסטיר לא מוותרים על קריאת התורה: כוכב הזמר יודי ביאלוסטוצקי נצפה בקריאת התורה בשדה התעופה, עם ספר תורה קטן שהגיע איתם למסע. צילום: ישראל וולנר

מקהלת נגינה בהקלטות לקראת הפקה מסקרנת עם שלל להיטי שירי השבת, הכוללת ביצוע בכורה ללהיט שבת חדש של אבי אילסון. ההפקה בניצוחו של מאסטרו אהרלה נחשוני תראה אור בקרוב בליווי קליפ לייב יוקרתי.

‏נמצא הכפיל של אמן הרגש משולם זושא. צפו: בהצצה בלעדית לתסריט המקורי שעוד לא היה במגזר החרדי, אותו כתב ‏אמן הרגש משולם זושא בעצמו לסינגל הכורה שיוצא בקרוב. ‏האם מדובר באותו אחד או ‏אנשים זהים? ‏תשפטו ‏בעצמכם! צילום: צביקה גרין

על בבמת התזמורת המורחבת בברית לבן הנגיד חוני הערצקא, איצקוביץ' ראה את גדולי הזמרים: בערי וובר, פיני איינהורן, יודי ביאלוסטוצקי, זאנוויל ויינברגר, שולם למר, שלוימי דסקל, מקהלת ידידים העולמית ותזמורת פריילעך.

בחתונת בת המשפיע הססגוני הרב יהושע מרגלית, הקפיצו מקהלת נגינה, שוכי גולדשטיין ולייזר הופמן עם הלהיט 'עוד יותר טוב' המזוהה עם תלמידו של הרב מרגלית. צילום: משה טבק

בד"ה: הלכה לעולמה הגב' חני לאופר, אשתו של ר' משה לאופר ואמם של אלי ובני לאופר שיבדלחט"א. המוזיקאים לבית משפחת לאופר, נפרדו מאימם בעת הקבורה לקול שירת 'אלוקי נשמה'. איצקוביץ' מוסר תנחומים.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: itzkowitz@hm-news.co.il או לפלאפון-055-923-5333

ועדת הבחירות לבחירת מועצת הרבנות הראשית לישראל, התכנסה ואישרה 10 מועמדים ספרדים ו- 7 מועמדים אשכנזים.

אחד המועמדים המובילים לתפקיד, הוא הגאון רבי פנחס כהן רב העיר נתיבות שמתמודד לראשונה על התפקיד, אך נהנה מתמיכה של כמה מחברי הגוף ומתמיכת הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר ומרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז. הרבנים מציינים במכתבם כי הוא ממשיך את דרכו של קודמו בתפקיד, הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל.

מועמד נוסף מעניין במיוחד, הוא גם הגאון רבי יגאל כהן, ראש מוסדות 'יביע אומר', תלמידו של מרן הגר"מ מאזוז, ששומר על קשרים חמים עם הנהגת ש"ס וצפוי לזכות לתמיכתם. לאחרונה סיפר הגר"י כהן לשומעי לקחו על החלטתו להתמודד על התפקיד, שנראה כי הוא רק ראשון בדרך למרוצים רבניים אחרים שבדרך.

מלבד השניים הללו, המועמדים שאושרו מהציבור הספרדי הם (לפי סדר א-ב) הרב אליהו אלחרר, הרב שמואל אליהו, הרב שמעון ברוך אלמליח, הרב שמעון מאיר ביטון, הרב יוסף בן דוד, הרב ציון כהן, הרב יצחק לוי והרב יוסף שלוש.

המועמדים האשכנזים הם הרב אליעזר בורד, הרב יצחק דוד גרוסמן, הרב שמחה וויס, הרב יעקב רוזה, הרב יצחק רלבג, הרב אברהם צוריאל והרב יעקב שפירא.

בנוגע למועמד אחד- הרב אליהו אסולין – החליטה הוועדה להמתין לקבל את חוו"ד מהמשנים ליועמ"ש לממשלה, עו"ד כרמית יוליס ועו"ד גיל לימון, בכדי להכריע סופית האם יכול להתמודד.

הבחירות יערכו ביום שלישי הקרוב כ' שבט (18/2) מהשעה 14:00 עד השעה 18:00 בבית הארחה בית וגן רחוב הפסגה 8 ירושלים. יו"ר ועדת הבחירות הרב משה אמסלם. מזכיר ועדת הבחירות צוריאל פורת.

איש התקשורת שמעון ריקלין, תוקף הערב בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ברקע ההחלטה להסתפק בשחרור שלושת החטופים, במקום לדרוש את שחרור כלל החטופים, בהתאם להצהרתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ.

ריקלין, המגיש תכנית בחדשות 14 ונחשב לאחד הקולות הבולטים בימין, כתב בחשבון ה-X שלו: "ניסינו הערב בתוכנית להבין במדוייק מה הדרישות של ממשלת ישראל לשבת הקרובה מחמאס ולא הצלחנו. ואז חשבתי לעצמי. האם יתכן שבגצ הוא תירוץ? והיועצת המשפטית היא תירוץ? וקפלן הוא תירוץ? וביידן הוא תירוץ?".

ריקלין מוסיף ותוקף: "נתניהו לא מתעלה לגודל הגיבוי של טראמפ ובצ׳יק הפתוח שהוא קיבל ממנו הוא קונה עוד קצת שקט במקום לחולל שינוי יסודי. האם נתניהו מבין שמדינת ישראל צריכה שינוי יסודי ועוד מאותו הדבר מאותן מריחות מחוסר משילות לא יתקבל יותר? נמתין לראות"

מפלגת הליכוד במתקפה חריפה על היועצת המשפטית לממשלה, בשל החלטתה לפתוח בחקירה פלילית נגד השרה מאי גולן.

ההחלטה לפתוח בחקירה התקבלה בעקבות תחקיר חדשות 12, בו נטען להעסקת מקורבים ובני מפחתה במשרות ממשלתיות פיקטיביות שעליהן הם מקבלים שכר, אך לא מגיעים לעבודה. על פי דיווח של חדשות 12, במהלך הימים האחרונים זומנו מספר מקורבים לשעבר לשרה, שהיו מעורבים בפרשות הרלבנטיות, לחקירה בלהב 433. המקורבים שזומנו שיתפו פעולה עם החוקרים ומסרו עדות מלאה, לכן לא נחקרו באזהרה על ידי המשטרה.

בעקבות הפרסום, בליכוד תקפו כאמור בחריפות את היועמ"שית וכינו אותה 'היועצת המשפטית להפלת הממשלה'. בהודעה שפרסם דובר הליכוד נכתב: "בממשלת השמאל של בנט, לפיד והאחים המוסלמים, היועמ״שית לא פתחה ולו חקירה או בדיקה אחת אמיתית ואישרה לממשלה צ׳ק פתוח, לרבות מינויים בתקופת ממשלת מעבר והסכם הגז השערורייתי שמסר לידי חיזבאללה שטחים ריבוניים של מדינת ישראל.

לעומת זאת, בממשלה הנוכחית היא סיכלה אינספור החלטות ממשלה ופתחה חקירות ובדיקות בסיטונות, לרבות, נגד השרים אלי כהן, מירי רגב, איתמר בן גביר, מאי גולן, ח״כ אלמוג כהן, מ״מ נציב שירות המדינה – רועי כחלון, ראש הסגל במשרד ראה״מ, צוות לשכת ראה״מ ואף את מפקד השב״ס שהשר בן גביר מינה".

דובר הליכוד הוסיף ותקף: "רק אתמול היא קיבלה החלטה להעמיד למשפט אבסורדי את שני יועציו הקרובים של ראה״מ יונתן אוריך ועופר גולן, בניגוד לעמדתו הנחרצת של הפרקליט המלווה בתיק וזאת אחרי אישרה לערוך בדיקה שערורייתית נגד רעיית ראה״מ – שרה נתניהו.

היועצת פועלת כזרוע המשפטית של האופוזיציה ועוסקת במסע צייד ורדיפה פוליטי נגד הממשלה והעומד בראשה. זו לא יועצת משפטית לממשלה, זו יועצת משפטית להפלת הממשלה". סיים.

במסגרת מבצע 'חומת ברזל' המתנהל בימים האחרונים בצפון השומרון, פועלים כוחות הביטחון במאמץ מתמשך לאיתור והשמדת תשתיות טרור ואמצעי לחימה באזור. במהלך פעילות מבצעית בשעות האחרונות בנור א-שמס, שבגזרת חטיבת אפרים, נתקל כוח מיחידת מגלן במספר חמושים.

החמושים פתחו באש לעבר הכוח, ובמהלך חילופי האש שהתפתחו במקום, הצליחו לוחמי היחידה לנטרל אחד מהם. בחיפוש שנערך בזירה נתפס על גופו של המפגע רובה מסוג M-16, מחסניות וציוד צבאי נוסף.

במהלך ההיתקלות, נפצע אחד מלוחמי יחידת מגלן. הלוחם, שנפצע באורח בינוני, פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים ומשפחתו עודכנה במצבו.

בצה"ל אומרים כי כוחות הביטחון ממשיכים בפעילות המבצעית באזור, תוך המשך חילופי אש עם יתר החמושים שהיו מעורבים בתקרית.