מיקום כתבה: הנצפים ביותר

בעוד בלבנון ממשיכים להיערך לקראת יישום הפסקת האש, בצה"ל ממשיכים בטיהור מפקדות חיזבאללה.

במהלך פעילות של לוחמי ההנדסה, אותר תוואי תת-קרקעי באורך עשרות מטרים המוביל למפקדה של חיזבאללה, ממנה הוכוונו מתווי טרור ושיגורים רבים לעבר יישובי הגליל בשנה האחרונה.

במפקדה אותרו אמצעי לחימה, מערכות תצפית וציוד צבאי נוסף ששימש את חיזבאללה להכוונת פעילות הטרור במרחב. לצד זאת אותרו מוצרי מזון רבים, בלוני גז, כיריים ומטבח מאובזר במלואו, לצד מסכי פיקוד, מה שיכול להעיד כי המחבלים נערכו לשהייה ממושכת במקום. במקביל, בסמוך למפקדה אותרו מספר מחסני אמצעי לחימה לצד מחסן נוסף שהוקם במסגד ובהם: מאות מטענים, רובים, רימונים וציוד צבאי נוסף.

לאחר חקר המתחם על ידי לוחמי יחידת יהל״ם, השמידו כוחות ההנדסה את המפקדה והתוואי התת-קרקעי והחרימו את כלל אמצעי הלחימה ומצה"ל נמסר כי "כוחות צוות הקרב של חטיבה 188 בפיקוד אוגדה 91, ממשיכים להסיר איומים בדרום לבנון, בהתאם להבנות בין ישראל ללבנון תוך שמירה על תנאי הפסקת האש".

בימים האחרונים, כוחות ביטחון הפנים בלבנון פרסמו אזהרה חמורה לאזרחים, בנוגע לשימוש באפליקציית הניווט הפופולרית "ווייז". ההודעה מגיעה עם הידיעה כי האפליקציה פותחה כמובן על ידי חברה ישראלית.

במסגרת ההודעה שהוציאו הכוחות, נאמר כי השימוש באפליקציה עשוי לחשוף את המשתמשים לסיכונים ביטחוניים. הם ציינו כי האפליקציה יכולה לשמש ככלי ריגול, והשימוש בה עלול להוביל לחשיפת מיקומם של משתמשים ולאיומים נוספים. ההודעה עוררה תגובות מעורבות בקרב הציבור הלבנוני, כאשר חלקם מביעים חשש מהשפעת האפליקציה על פרטיותם וביטחונם, בעוד אחרים טוענים כי ישנה חשיבות רבה לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לצורך ניווט יומיומי.

לפי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, הוויכוח סביב ווייז אינו חדש בשטחי המזרח התיכון, כאשר מדינות נוספות בעבר הזהירו את אזרחיהן מהשימוש באפליקציות המיוצרות על ידי חברות ישראליות. כוחות ביטחון הפנים בלבנון ממליצים לאזרחים לחפש חלופות בטוחות יותר לניווט, ולהיות ערניים לגבי השפעות אפשריות של טכנולוגיות מתקדמות על פרטיותם. אין לדעת אם הדבר קורה בעקבות הפיצוצים ב'ביפרים' בעבר, או שהדבר גימיק ממשלתי.

דובר צה"ל, התיר לפרסום את שמו של חלל צה"ל נוסף, רס״ל (מיל׳) אלכסנדר אנוסוב בן 26, ממודיעין-מכבים-רעות, מפקד כיתה בגדוד הנדסה 7107, חטיבת הנח״ל, שנפל בדרום רצועת עזה, יחד עם חברו רס"ן (במיל') מושיקו (מקסים) רוזנוולד הי"ד.

בתוך כך, בצה"ל מפרסמים את הפרטים המלאים של התקרית בה נפלו שני לוחמי המילואים מגדוד 7107, גדוד ההנדסה של הנח"ל הי"ד.

שני הלוחמים נפגעו ישירות מקריסה של המבנה שבו שהו, במחנה הפליטים שאבורה ברפיח, שם פועל כעת גדוד 931. מתחקיר ראשוני עולה כי המבנה קרס שלא כתוצאה מאש מחבלים וכי לא נגרם פיצוץ במקום, כמו כן לא היה ירי עליו. המבנה קרס אתמול בסביבות השעה 17:00.

נסיבות קריסתו של המבנה עדיין מתוחקרות, אבל בצה"ל אומרים שמדובר במבנה רעוע. הוא היה מבנה ישן, ומסתמן שאחת הסיבות העיקריות לקריסתו היא נסיעות רבות של רק"ם (טנקים ונגמ"שים) באותו מרחב, מה שהחליש את המבנה עוד יותר. ככל הנראה, המבנה לא הותקף בעבר ע"י חיל האוויר. כמו כן, צה"ל פעל גם בעבר באותו מבנה.

בתוך המבנה שקרס היו 4 לוחמים – שניים מהם חולצו במהירות באורח בינוני, ופונו באופן מוסק לבית חולים ע"י מסוק שנחת בתוך שטח הרצועה באזור ציר פילדלפי. שני הלוחמים הנוספים, שנהרגו, נלכדו בין ההריסות.

פעולות החילוץ נמשכו שעות ארוכות – מ-17:00 אתמול ועד היום בשעות הבוקר המוקדמות, כ-12 שעות. כוחות חטיבת החילוץ של פיקוד העורף פעלו במקום. שני הלוחמים חולצו ללא רוח חיים – ולא נותר אלא לקבוע את מותם. הי"ד.

דובר צה"ל פרסם הערב הודעה בנוגע לאירוע הבוקר, בו נצפה סמל של מטה המאבק למען החטופים, במספר אזורים שונים בשמי הארץ.

כזכור, בשעות הבוקר דווח כי מדובר ככה"נ במטוסים של חיל האוויר שביצעו את האיורים. בהמשך אמרו בצה"ל כי האירוע בבדיקה ועל פי דיווחים שונים, מדובר במטוס ריסוס שיצר את המיצג. לאחר מכן בצה"ל נטלו אחריות ואמרו כי "מהבדיקות שנעשו עד כה עולה כי ׳סמלי החטופים׳ שצוירו בשמי הארץ נוצרו כתוצאה מפעילות מבצעית שגרתית של חיל האוויר שיצרה שובלים באוויר".

הערב פרסמו בצה"ל את ממצאי הבדיקה: "בהמשך לאירוע בו נראו שובלי המטוס בשמי הארץ הבוקר, ולאחר תחקור שבוצע בחיל האוויר, נמצא כי מטוס ביון של חיל האוויר פעל במרחב במסגרת משימה מבצעית לגילוי הכטב”ם ששוגר מתימן, ויורט בהצלחה מוקדם יותר היום.

מסלול טיסתו (״פטרול״) ותנאי מזג האוויר יצרו את שובלי הטיסה שנראו בשמי הארץ. עקב גובה הטיסה הגבוה בתנאי התעבות משתנים ורוחות מערביות חזקות בגובה – נוצר השובל הייחודי. מדובר במסלול טיסה שגרתי, ולא בוצעה אף פעולה מכוונת לצורך אחר" אמרו בצה"ל.

ההודעה הרשמית של צה"ל עוררה גיחוך רב. העורך הראשי, יוחאי דנינו, הגיב בהומור בחשבון ה-X שלו: "לא יודע מה איתכם, אבל אני מחכה לסמל משיח שיצוייר בשמי הארץ כתוצאה מפעילות מבצעית שגרתית של חיל האוויר שיוצרת שובלים באוויר".

מוקדם יותר הערב, אמר רס"ן וטייס במיל' שי קלך בשיחה עם 'המחדש' כי "הסמל הזה מזוהה דווקא עם אנשי שמאל והוא הצהרת כוונה, חיל האוויר מוכרח לתחקר את האירוע הזה. במידה ודו"צ שותף לטיוח, זו לא תהיה הפעם הראשונה שאיננו דובר אמת".

יותר משנה חלפה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ונראה שבעזה, יש מי שמתחיל להפנים את הטעות הקשה. איש הדת ד"ר סלמאן א-דאיה, פרסם בימים האחרונים פתוא, 'פסק הלכה' נגד שיגורי רקטות ממקומות מאוכלסים, כאשר לטענתו, ירי שכזה, סותר את מטרות הג'יהאד, "לנוכח הנזק שנגרם לציבור העזתי".

ב-"פסק הלכה על שיגור רקטות ממקומות מאוכלסים", כותב איש הדת העזתי: "כפי שידוע, וזה חוזר על עצמו עשרות פעמים שבהן תוקפים (הישראלים) את המקומות שמהם משגרים רקטות בהפצצה הרסנית, לעיתים באמצעות התרעה והנחיות פינוי לאנשים ולעיתים באמצעות הפצצה ללא התרעה מוקדמת, הדבר מביא להרג של נשמות ולהרס של המבנה ומה שיש בו".

לדבריו, "זה מעורר בהלה, בכי וכאב בקרב העקורים העזתים כשמתבצעות תקיפות בריכוזי אוכלוסייה שמהם שוגרו רקטות. כולם תוהים לאן ללכת? יש מקום מוגן? לחלקם עשויים להיות רק מדרכות וסמטאות במקומות בטוחים יותר".

א-דאיה הוסיף כי הוא "אומר לבן שלי שיוצא לשגר את הטיל מאמצע שכונות מאוכלסות: 'ההשלכות של הפעולה שלך לא תואמות את מטרות הג'יהאד שלך'".

בפתוא החריגה שפרסם איש הדת העזתי, נכתב עוד: "הפחדת את האויב שלך והוא פלש לבתינו. ככל ששיגרת יותר רקטות, כך הם עקרו אותנו, נטלו את חיינו והרסו את הבניין הקטן שנותר לנו, ואתה עדיין הולך לפי השיטה שלך שמביאה את כל אנשי הרצועה למוות איטי. רבים מאיתנו מקנאים באלו שמתו לפני שחוו את ההשפלה והייסורים האלו בגלל מחלה שאין לה מרפא, רעב שאין לו מרפא ועצב שאין לו מרפא".

א-דאיה ביקש להשיב לאלו שסבורים ששיגור הרקטות מתוך האוכלוסייה הוא "ג'יהאד הגנתי שאין לו מטרה", והדגיש: "מה קל יותר לפי אנשים רציונליים: הנוכחות הקבועה של הכובש ברצועה שלנו, בעודו דומם וקצת מוסח מאיתנו, או שמשגרים לעברו רקטה שמסיחה את דעתו משלוותו והוא עסוק בנו? ממשיך לפגוע בנו יום ולילה, למרות חוסר יכולתך להדוף אותו בכל מקרה, לנוכח ההבדל המהותי במספרים, בציוד ובאספקה?".

כוחות אוגדה 98 ובהם צוותי הקרב החטיבתיים של חטיבה 7, עוצבת הקומנדו וחטיבת הצנחנים ביצעו מספר מבצעים אוגדתיים בשלושת החודשים האחרונים במרחבים שונים בלב הכפרים של דרום לבנון – כילא, אל עדייסה, רב א תלתין, מרכבא, א טייבה ואלח׳יאם.

במהלך השבועות האחרונים פעלה האוגדה במרחב אלח'יאם כנגד מטרות צבאיות. מדובר בעיירה אשר שימשה את חיזבאללה כמעוז טרור מרכזי וממנה הוצאו אלפי שיגורים לעבר שטח הארץ. במהלך הפעילות הלוחמים חיסלו מחבלים רבים ואיתרו והשמידו למעלה מ-300 תשתיות טרור.

מכניסת הסכם הפסקת האש, כוחות האוגדה המשיכו בפעילות בדרום לבנון תוך שמירה על תנאי ההבנות בין ישראל ללבנון, במטרה למנוע את היערכות חיזבאללה, לאתר אמצעי לחימה ותשתיות טרור ולהסיר איומים על מדינת ישראל ואזרחיה, כעת לוחמי האוגדה נערכים למשימות הבאות. עם זאת, כוחות צה"ל נוספים ממשיכים לפעול במרחב.

ברקע החלטת בית המשפט העליון לפיה על שר המשפטים, לבחור נשיא לבית המשפט העליון בתוך פחות מחודשיים, השר לוין פרסם פוסט חריף במיוחד ובו הוא רומז כי אין מנוס מצעדים נגד בית המשפט.

"מיד עם פרוץ המלחמה הודיעה הקואליציה על הקפאת כל עיסוק ברפורמה המשפטית. חשבתי אז שלא נכון לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת כשהמדינה נמצאת במלחמה מרובת זירות. כמה שבועות לאחר פרוץ המלחמה הודעתי כי בכוונתי לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהביא למינוי שופטים בהסכמה רחבה, כמתחייב בשעת המלחמה. במהלך החודשים שלאחר פרוץ המלחמה הצלחנו למנות 162 שופטים בהסכמה של כל חברי הוועדה. מספר חסר תקדים.

גם בעניין המינויים לבית המשפט העליון הייתי ועודני מעוניין להגיע לפשרות. ב-26 באוגוסט השנה פניתי למ״מ נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט עוזי פוגלמן, והצעתי פשרה: השופט אלרון ימונה לתקופה של כשנה לנשיא העליון, ואחריו ימונה מועמד השופטים. בנוסף, הצעתי שהשופטים יגישו בפני נציגי הקואליציה בוועדה שני מועמדים לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, מהם נבחר אחד, ובמקביל נציגי הקואליציה יציגו שני שמות, מהם הוועדה תבחר שופט אחד. באשר לשופט השלישי, הצעתי כי נגיע למינוי מוסכם מבין שופטות בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ. דקות לאחר ששלחתי לשופט פוגלמן את הצעתי – הוא דחה אותה בבוז מבלי שדן בה בכלל. השופט פוגלמן ידע היטב שאני מוכן לדון על פרטי ההצעה. גם מ״מ הנשיא הנוכחי, השופט יצחק עמית, יודע זאת. אך הם בחרו להתחפר בסרבנותם".

לוין מציין כי "לפני מספר חודשים החליט בג״ץ, בהרכב בראשות השופטת וילנר, כי כהונתי כשר המשפטים תהיה רק בתואר. השופטת וילנר הוציאה צו שהלכה למעשה נטל ממני את הסמכות הנתונה לי בחוק לקבוע את סדר יומה של הוועדה לבחירת שופטים, וקבעה במחי יד כי דרך ההסכמות שעד כה הצליחה להביא למספר חסר תקדים של מינויים – מבוטלת. למרות שהצו בלתי חוקי על פניו, החלטתי להתחיל בתהליך. פרסמתי את שמות המועמדים ברשומות, והוועדה לבחירת שופטים החלה לדון בעניין.

אלא שלבג״צ אצה הדרך. ביום חמישי האחרון, במהלך חסר תקדים, החליט ההרכב שהוא עצמו יקבע את סדר יומה של הוועדה, ופסק דד ליין – להביא הצבעה על מינוי נשיא תוך חמישה שבועות. וההליך? הוא לא חשוב. בלי זמן לדיון אמיתי בהסתייגויות הרבות שהוגשו. במקביל, מנעו השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין את שידור דיוני הוועדה, כדי שיוכלו למנות את השופט עמית במחשכים, בהתעלם מההסתייגויות הרבות והשאלות הקשות שעולות מהן.

למהלכים חסרי התקדים האלה מצטרפות שורת מעשים והחלטות חסרות אחריות של בית המשפט העליון ושופטיו. מספר שבועות לאחר הטבח הנורא של ה-7.10, השתלט בג״צ באופן סופי על סמכויות הכנסת, וקיבל החלטה שאין לה תקדים בעולם כולו לבטל חוק יסוד שהתקבל בכנסת ברוב גדול של למעלה ממחצית כלל חברי הכנסת.

בג״צ לא הסתפק בזה – מאז פרוץ המלחמה הוא דן בתנאי המחבלים שטבחו ב-7 לאוקטובר, דן בסיוע ההומניטרי לחמאס בעזה, שקל להורות למדינה לשחרר גופות מחבלים בעוד חטופינו נמקים במנהרות החמאס, ושורה ארוכה של דברים נוספים. הערב פורסם כי השופטת רות רונן אף הגיעה לכלא עופר על מנת לפקח מקרוב על תנאי המאסר של הנוח׳בות.

הממשלה פעלה באחריות ועם פרוץ המלחמה השעתה כל עיסוק ברפורמה. בית המשפט, בחוסר אחריות שאין למעלה ממנו, החליט לנצל זאת כדי להמשיך ולהשתלט על סמכויות הכנסת והממשלה. היום הצטרף לחוסר האחריות הזה פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, שקרא לחיילים להודיע שיסרבו לשרת. זו מציאות שאין לקבלה. בית המשפט דוחק את הכנסת ואת הממשלה בלית ברירה לפעול בעת הזו על מנת להשיב את סמכויותיה על כנן.

אני עצרתי. הם המשיכו ביתר שאת. אני ביקשתי להימנע מהעיסוק בזה עכשיו. הם קבעו בצו מועד מיידי והכתיבו את לוח הזמנים. אני פעלתי להגיע להסכמות. הם הוציאו צווים חסרי תקדים ופועלים בדרך כוחנית של כפיה. אני מבקש להביא למינויים מוסכמים שיזכו לאמון הציבור כולו. הם סוגרים את שערי בית המשפט בפני כל מי שאינו חושב כמוהם.

הם לא הותירו בידינו ברירה. זה לא יכול להימשך כך. גם לנו יש זכויות".

שופטת בית משפט העליון רות רונן, ערכה ביקור פתע השבוע בכלא עופר, במטרה לבחון את תנאי כליאתם של האסירים הביטחוניים המוחזקים בו. כך פורסם הערב (מוצאי שבת) בכאן 11.

על פי הדיווח, "השופטת ביקשה לבקר באגף שבו כלואים אסירים 'לוחמים בלתי חוקיים מעזה', שנתפסו אחרי ה-7 באוקטובר". בביקורה התעניינה השופטת אם מספקים להם בגדי חורף, אספקת נייר טואלט וגם אם מכניסים להם דף ועט כדי לאפשר להם פניות לערכאות שיפוטיות למשל, לצורך עתירות.

השופטת רונן דנה לאחרונה במספר עתירות שהגישו מחבלים נגד תנאי המעצר שלהם וייתכן כי ביקורה בכלא הביטחוני, שנחשף כעת, נבע מתוך רצון לפקח מקרוב על מדיניות השר הממונה בן גביר, זאת, לאחר שהחמיר משמעותית את תנאי הכליאה באגפי האסירים הביטחוניים.

יצויין כי לפני כשבועיים, שופטת בית המשפט העליון רות רונן הכריעה כי על בית הכלא לספק שני מצעים לפחות, למחבל שדרש זאת. רונן דנה בעתירה על היגיינה של שני מחבלים, האחד ניסה לרצוח את השר איתמר בן גביר ולחטוף חיילים והשני רצח נהג אוטובוס בשנות ה-70, השתחרר בעסקת שליט וחזר לעסוק בטרור. השופטת שאלה למה יש להם רק סדין שמיכה ומגבת אחת ובסיומו של הדיון השופטת רות רונן הכריעה כי על בית הכלא לספק למחבלים שני מצעים, למחבל שדרש זאת.

במהלך הדיון שהתקיים אז, המחבלים עלו בשיחת וידאו והתבצע ביקור משפחות בווידאו, זאת בהוראת השופטת שהנחתה לתת למשפחות להגיד להם שלום.

יו"ר יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף מסר בתגובה לביקור של השופטת רונן אצל מחבלי החמאס: "כל עוד אחינו ואחיותינו החטופים, סובלים מקור ומתת תנאים בשבי החמאס ולא מקבלים ביקור של הצלב האדום, מדינת ישראל לא צריכה לאפשר ביקורים לבדיקת התנאים של מפלצות החמאס הכלואות בישראל".

פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, קורא לטייסים להפסיק את התנדבותם בצה"ל, זאת ברקע הכוונה של הקואליציה להגביל את הדורסנות של מערכת המשפט.

לדבריו, "טייסים שהשתחררו כבר מהשירות והשירות שלהם מותנה בהתנדבות לא רק רשאים, הם חייבים להגיד למדינה כזאת: אתם חותרים והולכים להגשים בכוחנות ובבריונות את מאוויכם – אתם הופכים להיות דיקטטורים של המדינה הזאת. אני לא אכנס לקוקפיט ואטיס את המטוס".

בעקבות הדברים החמורים, נשיא המדינה יצחק הרצוג גינה את הדברים החמורים ואמר: "בדמוקרטיה זכות מלאה לכל דעה ומחאה – סרבנות היא מחוץ לתחום! כל מי שאומר אחרת פוגע בביטחון מדינת ישראל. אני מגנה בתוקף כל קריאה לסרבנות ואי התנדבות, ומזהיר – אסור לנו לחזור לשיח המפלג והמסוכן שלפני שבעה באוקטובר! יש לנו מדינה אחת ויש לנו צבא אחד שחייב להישאר מעל לכל מחלוקת פוליטית".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "דבריו של משה לדור בעד סרבנות ראויים לכל גינוי – מכל קצוות הקשת הפוליטית. קריאה לסרבנות בזמן מלחמה, ועוד ממי שעמד בראש מערכת האכיפה, היא חציית קו אדום שמסכנת את הדמוקרטיה ומערערת את עתידנו. אני מצפה מהיועצת המשפטית לממשלה לנקוט פעולה מיידית נגד תופעה מסוכנת זו".

שר החוץ גדעון סער אמר כי "דבריו של פרקליט המדינה לשעבר משה לדור – חסרי אחריות וראויים להוקעה חד-משמעית. אמירת דברים מעין אלה היתה מופקרת גם לפני ה-7 באוקטובר. היום בוודאי שאין אדם אחד שאינו יודע ומבין שעצם קיום המדינה ואזרחיה תלויים בצה״ל ובעוצמתו. כל ניסיון לקשר בין חקיקה שהוא מתנגד לה לבין איום בפגיעה בשירות בצה״ל (ועוד בשם ״המפעל הציוני״!) מלמד על האומר שהוא מוכן במודע להמר על עצם קיום המדינה".

שר הפנים משה ארבל קורא ליועמ״שית לממשלה "לפתוח בחקירה עוד הערב כנגד מר משה לדור". לדברי ארבל, "אין שום הבדל בחוק בין קריאה לסירוב פקודה של חייל מילואים מתנדב למי שמשרת בחובה. חייל הוא חייל. קריאה לסרבנות בזמן מלחמה מטעם מי שעמד בראש מערכת האכיפה היא חמורה שבעתיים. עליו לעמוד לדין ולשאת באחריות לאמירתו החמורה״.

שר התקשורת שלמה קרעי, הצטרף לדרישה לעצור את לדור: "עוכר ישראל שרוצה להביא עלינו עוד 7.10. יש לעצור אותו לחקירה על הסתה לסרבנות למען יראו וייראו", כתב בחשבון ה-X שלו.

ח"כ משה סעדה, לשעבר בכיר בפרקליטות כינה את לדור "פורע חוק" ואמר: "פרקליט המדינה לשעבר איבד את הכיוון ומנסה להחזיר אותנו בכוח ל 6.10. ‏מעבר לכך שקריאה לסרבנות ועוד בזמן מלחמה היא עבירה על החוק, כשהיא מגיעה מפיו של מי שהיה אמון על החוק – היא בעיקר חרפה מוסרית וחציה נוספת של כל הקווים אדומים. בושה שאדם כזה כיהן בתפקיד בכיר במערכת אכיפת החוק והיום הפך להיות פורע חוק. ‏ההתנהגות הנלוזה הזו היא עוד סיבה לתיקון הנדרש במערכת הקלוקלת שבכיריה בעבר ובהווה איבדו את המצפן הערכי ומנותקים מהעם".

מארגון תורת לחימה נמסר: "הבעיה החמורה איננה במה שאמר פרקליט המדינה לשעבר, אלא בכך שפרקליט המדינה הנוכחי, שמאפשר את הסרבנות, חושב אותו הדבר בדיוק. שניהם לכלא מיד".

יו"ר תנועת אם תרצו, רס"ן במיל. שי רוזנגרטן הגיש תלונה במשטרה נגד ההסתה לסרבנות של משה לדור ואמר: "הדם עוד לא יבש, אנחנו עדיין אבלים על מתינו וכואבים על החטופים, אבל משה לדור מתעקש להחזיר אותנו ל6.10. אדם חסר גבולות, חסר אחריות, קיצוני ומתלהם. הפעם על היועמ"שית לפעול – לעצור מיד את מי שמשדל להסתה, לעצור את הפגיעה בביטחון המדינה! מצופה הפעם מדובר צה"ל והרמטכ"ל שלא למלא את פיהם מים אלא לגנות בחריפות ולהוקיע את הטירוף הזה. לא הספיק ללדור וחבריו הנזק שהם גרמו, הם רוצים עוד?"

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ.(בראשית לב, ד-ו)

בגמ' בעירובין (לא,ב) מצינו במשנה שהשולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן או ביד מי שאינו מודה בעירוב שאינו עירוב אם אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב, ומבואר בגמ' שסומך עליו לפי שחזקה שליח עושה שליחותו, ומביאה הגמ' דברי ר' נחמן שבדברי תורה לא סומכים על החזקה ששליח עושה שליחותו ומדרבנן יש חזקה ששליח עושה שליחותו, ור' ששת סבר שגם בשל תורה אומרים חזקה שליח עושה שליחותו, ובתוס' שם (לב,א ד"ה רב ששת) הביא מה"ר שמשון שפסק כרב ששת שבה"ג פסק הלכה כר"נ בדיני וכר"ש באיסורים, ור"ת סבר שהלכה כר"נ, ור"י נקט שגם ר"ש מודה שאין שליח עושה שליחותו וכל מה שסבר שיש חזקה דוקא במקום שאם לא יעשה השליח שליחותו יעבור המשלח באיסור ואם לא יעבור איסור עי"ז אין חזקה.

והנה בשו"ע (או"ח תט,ח) כתב לגבי עירובי תחומין, שאם ירצה ישלח העירוב על ידי שליח ויאמר בזה הערוב יהא פלוני מותר לילך וכו' ואם אמר לאחר לקבלו ממנו וכו' שחזקה שליח עושה שליחותו, וכ' במשנה ברורה (סק"נ) דוקא בזה שהוא דמדרבנן סומכים על חזקה זו, אבל באיסור דאורייתא אין סומכים, ויש אומרים שאפי' באיסור דאורייתא אם יש מכשול למשלח כגון כאן שסומך על עירובו שסומכים על החזקה שעשה שליחותו, וכ' המג"א (סקי"ז) שבמקום שיודעים שעשה שליחותו רק שלא יודעים האם שינה בזה אומרים שודאי לא שינה.

שליח לקידושין

ובריטב"א (עירובין שם) כתב, שלר' נחמן שאין חזקה שליח עושה שליחותו היינו לקולא, אבל לחומרא מחמירים גם בשל תרה וכמו שמצינו בגמ' בנזיר (יב,ב) לגבי האומר לשלוחו צא וקדש לי אישה שאסור בכל הנשים שבעולם שכן מצינו שחזקה שליח עושה שליחותו, אמנם בתוס' שם הק' שיאסרו כל הנשים בעולם לכולם שמא קידש אחת מהן, ותי' שאם הם גדולות נאמנות לומר שלא קידש אותם ובקטנות שאינם יודעות אם אביהם קיבל עבורם קידושין הולכים אחר הרוב ורק משום קנס גזרו עליו.

ובשיטה מקובצת (נזיר שם) כתב שהלכה כר' נחמן שאמר שבשל תורה אין חזקה ששליח עושה שליחותו ובדרבנן יש חזקה, וביאר שאין חזקה זו כרוב גמור אלא כמחצה על מחצה, ולכך בשל תורה בספק נוקטים לחומרא ובשל סופרים נוקטים לקולא וסומכים על חזקת השליח.

והנה מצינו בגמ' בגיטין (סד,א) אם הבעל אמר ששלח ביד שליש גט לגרש את אשתו וכן אמר השליח והיא אמרה שאבד הגט ואין ידוע אם היה גט בידה לר' יוחנן אין מועיל הגט כיון שאין דבר שבערוה פחות משנים, ושאלה הגמ' שאמנם השליח היה להולכה בלבד ולא לקבלת הגט ואין לו נאמנות על הגט מ"מ הרי הבעל נאמן לומר ששלחו לגירושין שהרי יכול לגרשה גם היום ונאמין לשליח מדין חזקה שליח עושה שליחותו וכדברי הגמ' בנזיר הנ"ל, ותי' הגמ' שלא אומרים חזקה זו לקולא אלא לחומרא.

ובשו"ע (אבה"ע לה,יא) כתב, האומר לשליח צא וקדש לי אשה ומת השליח ואינו יודע אם קידש לו אשה או לא קידש הרי זה בחזק שקידש שחזקה שליח עושה שליחותו והואיל ואין יודע איזו אשה קידש לו הרי"ז אסור בכל אשה שיש לה קרובות וכו', וכ' בחלקת מחוקק אפי' שאי"ז חזקה גמורה שמא לא תרצה האשה מ"מ לחומרא היא חזקה, ובבית שמואל הביא את דברי התוס' שם שהוא משום קנס ולא מעיקר הדין.

שליח לתרומה

עוד מצינו בגמ' בחולין (יב,א) שאמר ר' נחמן האומר לשלוחו צא ושחוט והלך ומצא שחוט שחזקתו שחוט, ואם אמר לשלוחו צא ותרום שמצא תרום שאין חזקתו תרום ושאל ר' דימי ממ"נ אם שליח עושה שליחותו גם בתרומה שיהיה תרום ואם אין שליח עושה שליחותו מדוע חזקתו שחוט, ואמר ר' נחמן שאין חזקה ששליח עושה שליחותו ולגבי שחיטה יתכן ששמע חבירו שרצה לשחוט ושחט במקומו כיון שלגבי שרוב בני"א מומחין בשחיטה ומועילה שחיטתו משא"כ לגבי תרומה כיון שיתכן וחברו שמע ותרם עבורו והרי הוא תורם שלא מדעת חברו שאין תרומתו תרומה כיון שבתרומה התחדש 'גם אתם' לרבות את השליח מה אתם מדעת אף שלוחכם לדעתכם.

ברמב"ם (פ"ד הלכות תרומות ה"ו) כתב, האומר לשלוחו צא ותרום לי והלך לתרום ואינו יודע אם תרם ואם לא תרם ובא ומצא כריו תרום אין חזקתו תרום, שאין אומרים באיסורים חזקת שליח עשוה שליחותו להקל אלא להחמיר וחושש שמא אחר תרם שלא ברשות, ובכסף משנה שם ציין שהרב"ם נקט כדעת ר' נחמן, וכן הביא בט"ז (יו"ד שלא,יט) שדעת הרמב"ם ור"ח שאין אומרים חזקה שליח עושה שליחותו אלא לחומרא, וברמ"א שם הביא שיש אומרים שאומרים גם במקרה זה חשקה שליח עושה שליחותו.

במחנה אפרים (שלוחין סימן כא) הביא דברי הטור בהלכות תרומות שכתב לדעת אביו הרא"ש שכל שראה תרום אינו חושש שמא אחר שמע ותרם, ולכאורה נראה דלא כמו שכתב הרא"ש, אלא כיון שבזמן הזה תרומה היא רק מדברי סופרים, סומכים בזה על חזקה ששליח עושה שליחותו, והקשה על השו"ע שפסק דתרומה בזמן הזה מדברי סופרים ומדוע פסק שאין חזקתו תרום, ואפי' שיש שסוברים שתרומה בזמן הזה מהתורה מ"מ כיון שאמר לו אני מעשר שהבטיח שיעשר גם ר"נ מודה בזה שכל מה שאמר במקום דאמר לו צא ותרום סתם, וכן מצינו בפסחים בפרק האשה לגבי מי שהיה חבוש בבית האסורים והבטיחו להוציאו ששוחטים עליו ועל כולם, ואמר ר' יוחנן דוקא בבית האסורים של עובדי כוכבים אבל בבית האסורים של ישראל שוחטין עליהם בפני עצמן ששארית ישראל לא יעשו  עולה, ואפי' בשל תורה סומכים על מה שהבטיחו, אמנם כתב שאומרים טעם זה רק אם השליח יודע שרק הוא צריך לעשות את השליחות ולכך לא יחטיא את המשלח משא"כ אם יכול לעשות בעצמו שאין סומכים על חזקה זו.

בגדר אין שליח עושה שליחותו

והנה בשער התרומה (פ"ב) חקר האם לדעת ר"נ שאין שליח עושה שליחותו אינה חזקה כלל אלא שמדרבנן היא חזקה כמו שמצינו חזקה אין אדם טורח בסעודה לחנם שהיא חזקה של סברא ולכך לא מועיל מהתורה, או שגם מהתורה יש חזקה ששליח עושה שליחותו רק שיש כנגד חזקת איסור ולכך הרי זה כספק דאורייתא ולחומרא, ובדרבנן נוקטים לקולא בספק, ולכאורה בשיטמ"ק הנ"ל נראה כצד השני דאי"ז חזקה המכרעת לפי שהיא ספק.

חזקה שליח עושה שליחותו בממון

בש"ך (חו"מ צב,לט) הביא דברי בעל התרומות (שער כט ח"ב ס"ו) שהביא תשובת רי"א פלאט שהשיב לרז"ה, לגבי החנוני שנתן לפועלים שנשבע ונוטל, לפי שחנוני ופועל אינם חייבים שבועה רק במקום שהם מכחישים בפנינו, כמו שמצינו במשנה בשבועות (פ"ז מ"ה) שהוא אומר נתתי והם אומרים לא נטלנו, אבל במקום שאין אחד מהם מכחיש הוא נוטל בלא שבועה, גם אם החנוני תובע את בעל הבית, שיש לחנוני חזקה ששליח עושה שליחותו שדוחה את חזקת ממון של בעל הבעל הבית.

א"כ לדברי הש"ך מצינו שגם בממון אומרים חזקה שליח עושה שליחותו, וכן בדברי המג"א (תט,יז) במקום שידוע שעשה שליחותו ומסופק אם שינה השליח בזה אומרים ודאי שלא שינה, אמנם בתשובה מיימוני (הל' קנין כג) כתב שבממון לא אומרים שליח עושה שליחותו, וכ"כ בתומים ובפרישה, וכן מבואר בערוך השולחן (קפב,ז) והוסיף שם שאם הוא שליח בשכר וקיבל כבר את שכרו שסומכים על שליחותו בכל דבר שבידו לעשות בין לקולא ובין לחומרא שודאי לא יעבור על איסור גזל ואם לא היה עושה את השליחות היה בא להחזיר את שכרו, וכ"כ באחיעזר (ח"ג עג) אמנם דוקא באופן שמסתמא יעשה שליחותו ולא שיש ספק בדבר.

אם איסור שתי נשים בזה"ז מהתורה

בנודע ביהודה (מהדו"ק אהע"ז סי' ב) כתב לדון לגבי מי שאשתו שלחה לו שליח שיביא עבורה גט והוא התנה עם השליח שיביא לה רק לאחר זמן מסוים ודן האם יכול לסמוך על השליח לעניין שישא אישה אחרת משום התקנה שלא לישא שתי נשים, והביא שיש שדנו האם במקומות שנהגו שלא לישא שתי נשים אם הא מדאורייתא או מדרבנן.

והביא דברי המשנה למלך שנקט בדעת הרמב"ם שסבר כר' נחמן מזה שסתם כדבריו בהל' תרומה, אמנם כ' הנוב"י שברמב"ם לא משמע שפסק כר"נ ממה שכ' שאין אומרים באיסורים ומשמע גם בדרבנן וזה אינו, אלא שדוקא במקום שאין המשלח יבוא לידי עבירה אין חזקה ששליח עושה שליחותו כעין תרומה.וכתב להוכיח ממה שכלל בזה הרמב"ם גם איסורי דאורייתא וגם דרבנן שאין בזה חילוק אלא כשאין עובר איסור.

ולפי"ז כ' שאין נידון אם איסור של שתי נשים הוא מדאורייתא, כיון שאין חילוק בין דאורייתא לדרבנן, משא"כ כאן שהשליח היה שליח של האשה וכיון שאין תלוי בדעת השליח אלא בדעת האשה ושמא לא תרצה לקבלו, ושמא נהגו שהאשה צריכה לשלם עבור הגט ושמא לא תשלם ולכן אין בזה חזקה.

אם אפשר לסמוך על שליח במשלוח מנות

בשו"ת אחיעזר (ח"ג עג) כתב לדון האם יכול לסמוך על חזקה ששליח עושה שליחותו כשנותן משלוח מנות לפי שמשלוח הוא מדברי קבלה, והביא דברי השיטמ"ק הנ"ל שאי"ז כרוב אלא ספק ומחמירים בזה בספק לפי שדברי קבלה כדאורייתא כמו דמצינו בראש השנה (יט), אמנם הק' על דברי השיטמ"ק שהרי לעניין תרומה וכדו' שהספק הוא במעשה המכשיר אבל בספק בעירוב הספק הוא האם שליח עשה שליחותו, אלא נקט בדברי השיטמ"ק שחזקה שליח עושה שליחותו אינה כספק אלא כרוב שאינו גמור ודנים כספק, עוד הביא דברי הפרי מגדים שלא מועיל כאן החזקה משום שהוא רוב התלוי במעשה ואין סומכים על הרוב באופן זה, אמנם יש שנקטו בזה כיון שאם לא יעשה השליח שליחותו יעבור המשלח על איסור שלא יביא משלוח מנות מודה בזה ר"נ שיש חזקה ששליח עושה שליחותו.

אם יש בפועל חזקה שעושה שליחותו

ויש שכתבו לדון במי שהלך לעבוד במקום שאירע שם אסון ואין ידוע אם היה שם האם אפשר לסמוך על חזקה ששליח עושה שליחותו ולהתיר את אשתו שלא תהא עגונה כשלא מוצאים אותו, ולדברים הנ"ל כיון שמצינו שאין אומרים לחומרא ששליח עושה שליחותו לכאורה אין מקום לסמוך על חזקה זו, אמנם ברא"ש שם שדוקא במקום שאין המשלח סומך על השליח לענין איסור דאורייתא, וחלקו רק במקום שסומך על השליח באיסורים ובזה נוקטים כר' ששת שהלכה כמותו באיסורים, ויש לדון האם מה שסומכים שהיה במקום עבודתו ולא יצא למקום אחר שבעל הבית סומך עליו הוא כמו שסומך על השליח לעניין איסורים, וכן יש לדון האם לפועל יש חזקה ששליח עושה שליחותו.

ובש"ך הנ"ל נראה שבעל הבית סומך על הפועל גם לבי איסורים וא"כ משמע שגם לגבי דאורייתא, וכ"כ בשואל ומשיב (ח"ג קלד) שסומכים על חזקה ששליח עושה שליחותו גם להתיר עגונות, וכן כתב בשואל ומשיב לגבי פועלים ששמרו על הספינה האם יש בזה חזקה שליח עושה שליחותו ומשמע שיש גם בפועל חזקה זו, ויש לעיין בזה.

והנה באהבת חסד (ח"א תשלום שכר שכיר פ"י) כתב שאם שכר פועל ורוצה לצאת מביתו ולא יבוא עד שיעבור זמן של 'ביומו תתן שכרו' שצריך להזמין לעצמו מעות לפני שיסע כדי שישלם בזמן, וכתב בנתיב החסד (כה) בשם הפרי מגדים במתן שכרן, שהסתפק שם האם יכול לשלוח שליח שישלם מעות לפועל בזמנו, כיון שבדאורייתא מצינו שאין חזקה ששליח עושה שליחותו.

שליח שיאכיל את בהמתו

והנה מצינו בגמ' בברכות (מ,א) לגבי הפסק בין ברת המוציא עד טועם מהפת, שאם דיבר ואמר לחברו שיטול מפרוסת הברכה קודם שטעם שאי"ז הפסק ולר' יוחנן אפי' אמר הביאו מלח ולפתן אי"צ לחזור ולברך, ולר' ששת אפי' אם אמר לגבל את האוכל של השוורים שאי"ז הפסק לפי שר' יהודה אמר בשם רב שאסור לאדם שיאכל לפני שיתן מאכל לבהמתו שנ' 'ונתתי עשב בשדך לבהמתך' ורק אח"כ הוזכר 'ואכלת ושבעת וברכת', וכ"כ בשו"ע (או"ח קסז,ו) וכתב המג"א (יח) זלאכיל בהמתו נקרא לצורך סעודה כיון שאסור לו לאכול קודם שיתן לבהמתו.

והעולה מדברי השו"ע שמותר לו לומר לשליח שיאכיל בהמתו ומשום שסומך בזה על החזקה ששליח עושה שליחותו, ויש שביארו שכיון שמצווה לאחרים הרי אין מזונות הבהמה עליו אלא על מי שציוה, וכמו שמצינו שממנים את המוהל לשליח למול את בנו, ויש לדון האם יכול השליח לאכול קודם שמאכיל בהמתו כיון שהוא אחראי, ומכיון שדעת רוב הפוסקים שחיוב זה הוא מדרבנן או ממדת חסידות הרי שסומכים על השליח שיאכיל ומותר לו לאכול לאלתר, ויש לדון האם יכול צוות קטן שיאכיל את בהמתו כיון שהרי לא מצווה על זה או שמא שבעשה זה אין שום חלות ופעולה שחייב בה אלא רק מעשה קוף בעלמא ואפשר.

אם ניתן לסמוך על משגיחי כשרות

ובשבט הלוי (ח"ט סי' לו) כתב לדון האם אפשר לסמוך על משגיחי כשרות באופן שאין דין של עד אחד נאמן באיסורים כגון להפריש תרומות ומעשות, דכיון שהם שליחים האם סומכים על החזקה שעושה שליחותו, וכתבו בזה הפוסקים שמכיון שבזמן הזה תרומה היא מדרבנן לרוב הפוסקים ובשו"ע (יו"ד שלא,ב) וכן ברמ"א (שם לד) שסמך על חזקה שליח עושה שליחותו אפי' בדאורייתא מותר לסמוך, וכן אם נאמר כדברי התוס' בעירובין שרק בדרבנן, ובתרומה עיקרה מהתורה יש להחמיר, מ"מ כיון שאנחנו נוקטים שהוא ספק וכדברי השיטמ"ק יש להקל, וכן יש בזה סברא כיון שנוטל שכר על מלאכתו ודאי שעושה שליחותו, וכן מה שכל תפקידו הוא שלא יכשלו יש לסמוך בזה, והביא שם תקנה טובה אם כל יום יפרסמו אם הפרישו כהלכה, ויה"ר שלא נכשל בדבר הלכה.

מינוי הרב לשליח במכירת חמץ

בתשובות והנהגות (ח"ב ריח) הביא שראוי לשלם לרב דוקא בבדיקת חמץ והביא יסוד זה מדינא, כיון שהרב אינו אלא שליח וסומכים עליו לפי שחזקה שליח עושה שליחותו והרי מצינו שלא סומכים בדאורייתא על חזקה זו והרי מכירת חמץ היא מדאורייתא, ולכך משלמים לרב שכר והוא כפועל וכדברי הש"ך הרי פועל עדיף משליח ובפועל מועיל חזקה זו גם בדאורייתא ולכך מדינא יש לשלם לרב, ויש שרצו לדחות כיון שהרב מקבל שכר מהציבור לתפקידו וכולל בזה גם מכירת חמץ והוא ממילא פועל, אמנם יש נ"מ לרבנים שאינם מקבלים שכר מהציבור ומוכרים חמץ בשביל הרבים.

לתגובות והערות: pilpul613@gmail.com