עם מדים, אקדחים וסכינים: פרטים חדשים מהפיגוע בגבול ירדן

שעות לאחר ניסיון הפיגוע שכשל, שבוצע על ידי שני ירדנים, נחשפים פרטים חדשים מהתקרית שהייתה עלולה להוביל לאסון קשה. רח"ל.

האירוע החל בשעה 10:38 כאשר תצפתניות מגדוד 727 מכריזות "פרש טורקי"- חשש לחדירת מחבלים, לאחר שזיהו מספר חשודים במרחב הגבול עם ירדן, מדרום לים המלח, והקפיצו כוחות לנקודה.

בעקבות ההכרזה, לוחמי צה"ל הוקפצו לנקודה ורכב סיור של צה"ל, עם חמישה לוחמים, הגיע סמוך לנאות הכיכר 10 דקות אחרי ההכרזה בקשר. במרחק של 300 מטר מהגדר, בשטח ישראל על שביל הטשטוש, הלוחמים נתקלו במחבלים שירו לעברם באמצעות אקדחי גלוק. אחד חוסל מיד והשני לאחר שניסה להתקרב לכוחות, חוסל 30 מטר לאחר מכן, על הרכב הצה"לי.

בצה"ל סורקים אחר מחבל שלישי, אולם בשלב זה ההבנה היא שהיו רק שני מחבלים על סמך תמונת מכ"מים וגששים. בצה"ל אומרים כי המחבלים חתכו את גדר התלתלית על הגבול והגיעו כשהם מצוידים בקאטר, משקפת, מפה, אזיקונים, סכין קומנדו ושיחון ערבית-עברית ועל פי הערכה התכוונו לעשות פיגוע בשטח ישראל. הם עשו את הפיגוע ליד חממות נאות הכיכר כנראה שם רצו לעשות פיגוע או להתארגן.

עם מדים, אקדחים וסכינים: פרטים חדשים מהפיגוע בגבול ירדן
מפקד אוגדה 80 ומח״ט יואב בזירת האירוע סמוך לגבול עם ירדן. צילום: דו"צ

בצה"ל קיימו תיאום עם הצבא הירדני וכרגע סבורים שהמחבלים הם לא חיילים ירדנים, זאת למרות שהם היו לבושים במדים. על המחבלים נמצאו מחסניות נוספות, זוהו לפחות 8 פגיעות על הרכב הצה"לי וחלק מהכדורים פגעו בשני הלוחמים, שנפצעו באורח קל ובינוני ופונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, משפחותיהם עודכנו.

בעקבות התקרית, כוחות רבים של צה"ל וכוחות ביטחון נוספים, חוסמים צירים וממשיכים לבצע סריקות מהאוויר ועל הקרקע בשל חשד להימצאות מחבל נוסף במרחב.

יצויין כי אחרי חיסולו של סינוואר, בצה״ל נערכו למספר תרחישים במרחבי גבולות ירדן ומצרים. בין התרחישים שהונחו על השולחן כאפשרות, הייתה ש-״סוררים״ בקרב חיילי צבא מצרים, או ירדן שנמצאים על הגבול ינסו לבצע פיגוע טרור באמצעות חדירה. בצה״ל נערכו גם לאפשרות זו, וגם לתרחישים נוספים של פיגועים מתפרצים בהפתעה.

אחרי חיסול סינוואר: מרימים לחיים? אלו היינות המומלצים

רגע אחרי ההודעה הרשמית על חיסולו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, זה בדיוק הזמן להודות לבורא עולם ולהרים לחיים. אז ברוכים הבאים לתכנית נוספת של בית היין, באתר "המחדש" והפעם תכנית מיוחדת לחג הסוכות.

האמת שכשאני מדבר על סוכות, אני מתמלא בהתרגשות. משהו שונה באווירה. הריח של הסוכה, הריח של האתרוג שנושף באף שלי וכמובן הטעם של יין טוב. אני תמיד נזכר במשפט שזקן סיני חכם אמר לי פעם: "יין טוב זה כמו חבר טוב – הוא מחמם את הלב ומביא שמחה." מה שנכון, נכון.

לקראת חג הסוכות נכנסתי לחנות 'יין בסביבה' של ידידי דני כהן, שהספקתם להכיר כבר בפרק הקודם. החנות שממוקמת ברחוב החלוצים בבני ברק מלאה בכל טוב יין, עם מבחר עצום של יינות שגרמו לי להתבלבל לרגע. לבסוף מצאתי בסיוע צוות החנות, שלושה יינות מעולים במחירים נוחים השווים לכל כיס.

היין הראשון שבחרתי הוא יין איכותי מיקב 1848. היקב הזה, מייצר יינות איכות מבית משפחת שור, המשפחה שהקימה את היקב המקורי כבר בשנת 1848 בעיר העתיקה בירושלים וזו הסיבה גם לשם של היקב. מאז, כמובן, עבר היקב תהפוכות עד שהגיע למעמדו הנוכחי והוא מייצר מבחר יינות איכותיים.

היין שבחרתי עבורכם יחד עם צוות הממליצים, הוא קברנה סוביניון מסדרת דור 7. יין אדום עוצמתי בצבע ארגמן עמוק, עם ניחוחות של פירות יער, אקליפטוס וטבק. למקרה ששאלתם, היין התבגר 18 חודשים בחביות עץ במרתפי היקב הממוקף בהרי ירושלים. היין בכשרויות המהודרות של בד"ץ העדה החרדית, בד"ץ בית יוסף והרבנות המקומית ומחירו כ-150 שקלים בלבד.

ליין השני בחרתי יין מיקב מיוחד, יקב בית א-ל. מנחשים כבר איפה הוא ממוקם? יפה מאוד, ביישוב בית א-ל. בלב ארץ ישראל התנכית, נפרשים הכרמים של יקב בית אל גולשים על פני הטרסות בין עצי תאנה, רימון וזית. היקב של משפחת מן הוא שילוב של תרבות יין עשירה עם מורשת רוחנית שיוצרים יינות נפלאים שגדלים בפופולריות שלהם משנה לשנה. נקודה מעניינת לציון היא שבבציר 2023 היקב החליף כשרות, לכשרות המהודרת בד"ץ העדה החרדית.

אני מבין שאתם במתח, אז יאלה במקום היסטוריה נספר לכם איזה יין בחרתי. היין שנטעם הפעם מיקב בית א-ל הוא קריניאן נוף צורים, שמגיע מכרם בגובה של 850 מטרים. היין התיישן בחבית בערך 8 חודשים, והצבע של היין כהה מאד.  הקריניאן מנוף צוקים, ניחן בארומות מורגשות ובטעמים עשירים של שזיפים ואוכמניות, מעט וניל ופלפל לבן, עם נגיעות אגוזים.

השנה מייד לאחר החג הראשון של סוכות מגיעה גם שבת חול המועד. מה שאומר שאנחנו לא יכולים לפספס את ההזדמנות ולהמליץ על יין נוסף ומיוחד לכבוד שבת. הפעם יין מיקב פסגות.

יקב פסגות הוקם בשנת 2003 ומאז הוא גדל בהתמדה וכיום מייצר מעל מיליון בקבוקים בשנה ולא פחות מ-25 סוגים שונים. אם תאמצו את העיניים תשימו לב שעל בקבוקי יינות יקב פסגות מוצגת רפליקת מטבע עתיק, שמתוארך לתקופת המרד הגדול, שנמצא במערה בפסגות במהלך הקמת היקב. מצדו האחד של אותו מטבע מופיעה אמפורה, כלי עתיק לאחסון יין, ומצדו האחר עלה גפן. המטבע העתיק הזה מסמל עבור היקב יותר מכל, את ההמשכיות של מסורת הכנת יין בת אלפי שנים ואת החיבור העמוק אל האדמה וארץ הקודש.

היין שבחרתי הוא הוא ממסך מיוחד מסדרת הומלנד, בלנד אדום יבש שמיוצר מענבי קברנה סוביניון, פטי ורדו ושיראז. מדובר ביין אלגנטי, מאוזן, מבושם ומתובל שהתיישן בחביות עץ אלון צרפתיות במשך 12 חודשים. זה יין מאופק וצופן סוד שמתאפיין בארומות וטעמים של פרי אדום, גוף בינוני מלא, חומציות מרעננת וטאנינים מאוזנים.

לקראת סיום טיפ קטן ממני אליכם הצופים: כדי להנות מהטעם המלא של היין, מומלץ לשתות אותו בכוס זכוכית איכותית, על רגל, אותן תוכלו למצוא ביין ביין בסביבה ברחוב החלוצים בבני ברק ובכל חנויות היין המובחרות

ועכשיו לסיכום: בחירת היין הנכון יכולה להפוך עבורכם את חג הסוכות לחוויה בלתי נשכחת, מלאה במצוות 'ושמחת בחגך' וכבר אמרו חז"ל שאין שמחה אלא בבשר ויין. אז אל תחכו, צאו לחנות היין הקרובה אליכם, בחרו את הבקבוקים שמתאימים לטעם שלכם, ותכינו את עצמכם לחגיגה של טעמים וסיפורים.

חג סוכות שמח! לחיים!

דיון מרתק: האם מותר לצאת לטיולים בחג הסוכות?

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָֽאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּֽת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹֽתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּני יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱ-לֹקיכֶֽם: (ויקרא (כג,מב-מג)

מבואר בסוכה (כה,א) ששלוחי מצוה (ובי' ברש"י כגון ללמוד תורה או להקביל פני רבו ולפדות שבויים) פטורים מהסוכה ולומדים זאת בגמ' משום דין עוסק במצוה שפטור ממצוה אחרת, וברש"י ביאר שפטורים אפי' בשעת חנייתן, וכן מבואר בגמ' (סוכה כו,א) שההולכים לדבר הרשות חייבים בסוכה מצוה פטורים מהסוכה בין ביום ובין בלילה, ומשמע שאפי' שהולכים רק ביום פטורים, וכן מבואר שם שרב חסדא ורבה בר ורבה בר אבוה שהלכו ללמוד תורה ברגל ולא ישנו בסוכה משום שהיו עוסקים במצוה למרות שבלילה לא היו עוסקים במצוה בפועל, והקשה שם בתוס' מדוע יפטרו כשלא עוסקי במצוה שהרי מי שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו שאין פטור ממצוה אחרת למרות שמקיים מצוה, אלא נקט תוס' שדוקא כשעוסקים בפועל פטורים , ומדובר באופן שאם יתעסקו בסוכה ימנע מהם לקיים את המצוה.

ובגמ' כו,א מצינו שהולכי דרכים ביום פטורים מהסוכה ביום וחייבים בלילה הולכי דרכים בלילה פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום הולכי דרכים ביום ובלילה פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה הולכים לדבר מצוה פטורים בין ביום ובין בלילה, ומבואר שכל הפטורים הם משום דין 'תשבו כעין תדורו', וכתב רש"י כשם שכל השנה אינו נמנע מלכת בדרך בסחורה כך כל ימות החג שאינו יום טוב לא הצריכו הכתוב למנוע, וכתב עוד שכדרך שרגיל כל ימות השנה שיביא מצעותיו וכלי תשמישו ואם לא יכול להביא הרי פטור, ובתוס' הוסיפו שגם דין מצטער נלמד מ'תשבו כעין תדורו' שאין אדם דר במקום שמצטער.

הולכי דרכים ביום אם חייבים בבניית סוכה בלילה

ובמאירי (סוכה כו,א)הביא שיש אומרים שאף הולכי לדבר מצוה דוקא אם ישבו בסוכה יארע להם קצת בטול באותה מצוה וכמעשה שהוזכר ברב חסדא ורבה בר רב הונא, וכן כתבו שהולכי דרכים לדבר הרשות חייבים בשעת חנייתם אף לעשות סוכה מתחלה, שהרי לדבר מצוה אם אין בטול המצוה בכך, ומ"מ נקט שאנו מפרשים שלדבר מצוה אף בסוכה מזומנת להם כן ולדבר הרשות אין שם חיוב אלא בשיש שם סוכה במקום חנייתם לא שיהו חייבים לעשותה מתחלה וכן המנהג.

וכתב בשו"ע הרב (תרמ,טו-טז) המהלך בדרך בימי הסוכות אם הוא אוכל וישן על פני השדה במקום שאין שם ישוב כלל אינו צריך לטרוח ולעשות לו סוכה אפילו הוא יושב כל החג במקום אחד בשדה ויש לו סיפוק לעשות לו סוכה במקום הזה אעפ"כ אינו צריך לטרוח בשביל כך אלא אם יש שם במקום חנייתו סוכה מוכנת עשויה לשם צל הרי זה יושב בה ואם לאו אוכל ושותה וישן על פני השדה לפי שהסוכה היא כעין דירת ביתו בכל השנה ואין אדם קובע דירתו במקום שאין שם ישוב כלל, אבל כשהגיע למקום ישוב אפילו הוא ישוב גוים ורוצה לאכול או לישן שם חייב לעשות לו סוכה ויכנס לתוכה לאכול ולישן, ודוקא אם יש לו פנאי ולא יזיק בזה להילוכו.

וכן פסק בשו"ע (או"ח תרמ,ז) שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה בין ביום בין בלילה, וכתב במשנה ברורה  כגון שהולך להקביל פני רבו או ללמוד תורה או לפדיון שבויים וכיו"ב, וכתב שאפי' הולכים רק ביום פטורים גם בלילה כיון שטרודים במחשבת מצוה והכל בכלל עוסק במצוה שפטור ממצוה אחרת,  ובסעיף ח' כתב, הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה הולכי דרכים בלילה פטורים בלילה וחייבים ביום, וכ' הרמ"א ודוקא כשיוכלו למצוא סוכה אבל אם אינם מוצאים סוכה יוכלו לילך לדרכם אף שלא ישבו בה לא יום ולא לילה כשאר ימות השנה שאינו מניח דרכו משום ביתו, ואע"ג שיש להקל מ"מ המחביר תבוא עליו ברכה, וכתב במ"ב משום שנאמר 'תשבו כעין תדורו' וכשאדם דר בביתו בשאר ימות השנה אינו נמנע מלנסוע לאיזה ענין ומניח את ביתו וכן בסוכה, וכתב שצריך מ"מ להשתדל למצוא סוכה, ואינו חייב לעשות סוכה אם לא מצא, ואפילו אם הוא יודע שבדרך לא ימצא שם סוכה מותר לצאת מביתו דכלל בידינו 'תשבו כעין תדורו'.

ובביאור הלכה שם הביא שנחלקו הלבוש והמג"א אם חייב לבנות סוכה לשינה כשמגיע בלילה בשביל שינה, או שרק צריך לחפש סוכה אבל אין עליו חיוב לבנות כיון שאי"ז כעין תדורו לטרוח ולבנות סוכה, ונקט במ"ב כדעת הלבוש שאין חייב לבנות סוכה גם כשבא בלילה וכל החיוב רק לחפש סוכה בנויה.

בעמק ברכה (סוכה סי' כ) הביא מחלוקת האם צריך לבנות סוכה בלילה, וכתב שאף שאין להמנע למללכת בדרכים בסוכות גם אם יבוא לידי ביטול סוכה משום דין תשבו כעין תדורו, מ"מ מפני הספק ראוי כיום להמנע מללכת בדרכים בחג הסוכות, ואין לומר שיחמיר על עצמו לבנות סוכה במקום חנייתו שנכנס בזה לידי חשש איסור מלאכה בחול המועד שהרי אם פטור לבנות סוכה ממילא אסור לו לבנותה, וכיון שנכנס בזה לחשש איסור ראוי להמנע מזה.

ובאגרות משה (או"ח ח"ג סי' צג) כתב שנראה לאסור לצאת לטיול, שכל דין הולכי דרכים שפטורים היינו אותם שהולכים למסחר וכיו"ב שהוא צורך ממש וכן כל לאדם שצריך לצאת מהסוכה נאמר דין זה, אבל לטיול סתם שאין לזה צורך אינו כלום, וכתב שהרי מי שישן במשך השנה מחוץ לביתו תחת כיפת השמים ורוצה גם בסוכות לישן תחת כיפת השמים שבזה אין דין תשבו כעין תדורו כיון שמ"מ אין מצטער רק שרוצה יותר הנאה, וכל הדין התחדש רק כשמעכב ממנו לקיים דבר אחר, וכל מה שמצינו בגמ' רק משום צורך מצוה, וכתב שבעידנא דריתחא כשמחפש איך להפטר ממצות עשה נענש על זה, כמו שמצינו במנחות (מא,א) שגם במקום שיש לו הנאה מלבישת בגדים שפטורים מציצית מ"מ נענש, ולכך כתב שמסתבר שאסור לילך לטיול ולתענוג למקום שאין בו סוכה.

ובמקום אחר (אבן האזר (ח"ד סי' לב) שכ"מ שאסור היינו כשאין צורך אבל מי שנוסע לא"י לסוכות ורוצה לטייל ואין לו זמן אחרי סוכות שזה נחשב בגדר צורך ומותר, וכן אם מטייל בכל מקום שאין נמצא שם אחרי סוכות ורוצה לטייל שם הרי"ז צורך.

וכן בהליכות שלמה (מצות ישיבת סוכה ט,כא) כתב, המטיילים אין להם דין הולכי דרכים שהרי יכולים הם לערוך את הטיול בזמן אחר ולפיכך חייבים בסוכה,  ולכן יש להמנע מטיולים למקומות שאינו יודע שתהא סוכה מצויה לו בהם בשעת הצורך, וציין שם כפי שכ' הרמ"א (תרמ,ג) שהמקיז דם חייב בסוכה כיון שהיה יכול להקיז דם לפני החג או לדחות לאחריו, וכן לא פטרו הולכי דרכים אלא כשהם הולכים לצורך פרנסתם או צורך אחר אבל סתם לא.

מצות ישיבה בסוכה חיובית או קיומית

והנה חקרו האחרונים אם מצוות ישיבת סוכה בכל ימות החג מלבד ליל יו"ט ראשון היא מצוה קיומית לשבת בסוכה שכשבא לאכול צריך לאכול בסוכה או שיש איסור באכילה חוץ לסוכה ואין כל מצוה בעצם האכילה בסוכה, שאם היא מצוה קיומית אסור לו להפקיע את עצמו מהמצווה, הגם שאין מצוה לשבת בסוכה כדין ציצית אין חיוב ללבוש בגד עם ציצית אבל כשבא ללבוש בגד שיש בו ארבע כנפות מפקיע את המצווה, ואם נאמר שיש איסור שלא לאכול חוץ לסוכה א"כ כיון שהולכי דרכים פטורים אין בזה כל מצוה באכילה בסוכה ולא ביטל את המצוה.

סוכה הגזולה מדין מצוה באה בעבירה

והנה במנחת חינוך (מצוה שכה) כתב שמצוות אכילה בסוכה בשאר ימות החג (מלבד לילה ראשון) אינה מצוה, ותירץ בזה את קושיית תוס' מדוע נאמר 'לך' בפסול של סוכה גזולה שהרי זה כבר פסול מדין מצוה הבאה בעבירה, וכיון שאין מצוה אל איסור לאכול מחוץ לסוכה, א"כ העבירה אינה יכולה לבטל את האיסור, ואחרי שלומדים מהפסוק של 'לך' למעט גזולה ביאור שהסכך נהיה פסול והאוכל תחתיו כאילו אוכל חוץ לסוכה, אמנם הרבה אחרונים חלקו על המנ"ח (בשערי יושר ובשם הגר"ח ועוד).

אונן בחיוב סוכה

במאירי (סוכה כה,ב) הביא מחלוקת אם אונן חייב בסוכה, לדעת המאירי אונן פטור ולדעת חכמי נרבורנה אונן חייב בסוכה, ובפרי מגדים כתב שאונן חייב בסוכה כיון שאונן רק פטור ממצות שהם שב ואל תעשה ואסור לו לבטל עשה בקום ועשה, וא"כ אפשר לתלות מחלוקת המאירי וחכמי נרבורנה אם מצוות סוכה היא מצווה קיומית או שיש איסור באכילה מחוץ לסוכה.

ויש לעיין במי שהולך ללמוד בבית הכנסת ובצהרים הולך לישן שם, האם נחשב כדין תשבו כעין תדורו, וכן יש לדון אם יכול לאכול שם מדין תשבו כעין תדורו שאין צריך לטרוח ולחזור לביתו בשביל הסוכה.

ויש שאמרו שדין תשבו כעין תדורו הוא, שאדם יכול לעזוב את הסוכה ולצאת ככל ימות השנה ואם הוא יוצא הרי יפטר מלאכול בסוכה, אבל מ"מ צריך להשתדל ולטרוח לחפש סוכה, וכן משמע בלשון רש"י שכתב 'שלא הצריכו הכתוב למנוע' לפי שעיקר החידוש שיוכל לצאת מהסוכה, ואם הוא בסוכה ולא יצא ממנה בזה אין את הפטור של תשבו כעין תדורו.

והגרי"ש אלישיב חלק על האגרות משה וכתב להתיר לצאת לטיול, ודחה את הראיה מציצית שבציצית הוא הולך זמן ממושך בלא ציצית ומראה שמפקיע את עצמו מהמצוה משא"כ בסוכה כשיוצא באקראי לטיול, וכן במה שהוכיח במנחת שלמה ממקיז דם ששם היה צריך לעשות קודם החג משא"כ בסוכה זה משום פטור של הולכי דרכים שבזה יש סברא לומר שנח לו לילך בחול המועד שאז הוא פנוי מטרדותיו.

אם נרדם בשיעור תורה

ויש לדון אם משתתף בשיעור הנמסר בבית הכנסת ואנשים נרדמים האם צריך לגרום שלא ירדם מחוץ לסוכה, ובזה יש לדון מצד שלא הולך לשון רק נרדם מעצמו, וכ' הרא"מ הורוויץ (סוכה כו,א) שדוקא באופן שמשכיב את עצמו לישן אז חשיב שישן חוץ לסוכה, והוכיח מדברי הגמ' שאוכלים ושותים עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שנת עראי חוץ לסוכה ונחלקו אם משום שמא ירדם או שאין קבע לשינה ובשינה כל שהיא הרי ישן חוץ לסוכה, והקשו איך מותר לישן שינת עראי בתפילין ותירצו שסומך שינתו באחרים ולא חוששים שמא ירדם, ומזה שלא כתבו שאסור לשבת אפי' רגע חוץ לסוכה שמא ירדם כתב להוכיח שכל האיסור רק כשהולך לישן מחוץ לסוכה.

וגם אם נאמר שיש איסור שינה מחוץ לסוכה באופן שנרדם לבד יש לדון את מי ששומע שיעור שפטור מדין עוסק במצווה ופטור ממצוה אחרת, ואפי' שבשעה שישנים אינם עוסקים במצווה מ"מ אין עליהם חיוב סוכה בשעה שישנים.

ועוד אפשר לדון מטעם דין תשבו כעין תדורו שלא חייבו את האדם לשנות מהרגלו שרגיל כל השנה, וכיוון שכל השנה הוא יוצא מביתו לשמוע שיעור ולפעמים נרדם בשיעור, כך גם יפטר מסוכה באופן זה, ולא חייבו אותו לשבת בסוכה שאם ירדם ישן בסוכה.

ובחוט השני (סוכה פרק יב) כתב, אע"פ שלא אסרו חכמים להכניס את עצמו למצב של הולכי דרכים, הרי זו שטות לאבד מצוה יקרה זו בשביל טיול אף שמעיקר הדין פטור, וכתב שגדר הולכי דרכים אינו תלוי בשיעור אורך הדרך או במספר השעות או לפי טרחת הדרך, אלא תלוי אם באמצע הדרל יש לו צורך לאכול או לישון לגבי זה הוא נחשב הולכי דרכים, ובחורי ישיבות שנוסעים בחול המועד להקביל פני רבם יש לעיין אם נחשבים להולכי דרכים שאם לא הגיע לבית לא נחשב שהגיעו למקומם, וצ"ע.

וכן יש לדון פטור של הולכי דרכים אם הוא פטור בעצם מצוות ישיבת סוכה שהאדם ההולך בדרכים אינו מחויב בסוכה כלל, או שגם בדרכים הוא חייב בסוכה רק כיוון שלא מתאפשר לו נדחה חיוב זה ואינו חייב, ואפשר לתלות בזה המחלוקת הנ"ל.

ביאור עניין ישיבה בסוכה

וברשב"ם על הפסוק (ויקרא כג,מג) 'למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל' פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה סוכה ממש, וזה טעמו של דבר חג הסוכות תעשה לך באוספך מגרנך ומיקבך באוספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתיכם מלאים כל טוב ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וכסדר הזה נמצא בפרשת עקב תשמעון וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלקיך זה ארבעים שנה וגו' ויאכילך את המן וגו', ולמה אני מצוה לך לעשות זאת? כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וגו' ואכלת ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת את ה' וגו' ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך לעשות חיל, ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת, ומפני הטעם הזה קבע הק' את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב, לבלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה.

צה״ל עצר שלושה מחבלים מ׳כוח רדואן׳ של חיזבאללה

נמשכת הפעילות הצבאית בדרום לבנון. במהלך פעילות כוחות גדוד 13 בחטיבת גולני במרחב דרום לבנון, אותר פיר תת-קרקעי בתוך מבנה ששימש את ארגון הטרור חיזבאללה. הכוחות כיתרו את המבנה, בו התבצרו שלושה מחבלים ב׳כוח רדואן׳, שנמצאו לצד אמצעי לחימה רבים וציוד לשהייה לזמן ארוך.

לאחר שהמחבלים נכנעו, הם נלכדו, נעצרו ונחקרו על ידי חוקרי שטח של יחידה 504 ולאחר מכן הובאו למתקן כליאה להמשך חקירה בשטח הארץ. המחבלים משתפים פעולה עם החוקרים.

בצה"ל אומרים כי "כוחות צוות הקרב החטיבתי של גולני ממשיכים בפעילות במרחב, מאתרים אמצעי לחימה ומשמידים תשתיות של ארגון הטרור חיזבאללה".

מוקדם יותר דיווחנו כי במהלך פעילות כוחות צה״ל במרחב דרום לבנון בסוף השבוע שעבר, אותר פיר תת-קרקעי במבנה המוביל למרחב בו פעלו מחבלים עם פיר יציאה סמוך.

הכוחות כיתרו את המבנה, חקרו את פיר המנהרה ואיתרו מרחב בו התבצר מחבל אחר, וודאח כאמל יונס. לאחר שהמחבל נכנע ונעצר הוא נחקר בשטח ולאחר מכן הובא להמשך חקירה על ידי חוקרי יחידה 504 במתקן כליאה בשטח הארץ.

אם תַּחֲנֶה: סיפור מטלטל לחג

כתיבה: חוי אייזנבאך                                 

אני רגילה לחכות. יותר ממחצית חיי עברו עלי בתחנה, מנדנדת רגליים על אותו הספסל. מביטה ברכבות החולפות על פניי, על העוברות ושבות, על אלה השוות ועל אלה שפחות. כולן בשלב כזה או אחר עלו על רכבת החיים: חתונה, בית, משפחה. ואני המשכתי להמתין. רואה אותן מנופפות לי לשלום מהקרון, שומעת אותן צועקות לי מהחלון: בקרוב אצלך. 

כשסוף סוף הרכבת שלי נעצרה בתחנה, חשבתי שסיימתי להמתין. סברתי לתומי כי זוג שהתחתן בגיל 35, מקבל כרטיס וי.אי.פי לרכבת אקספרס – דוך לחיים. 

אבל מהר מאוד המציאות פלטה אותנו בצד הדרך, בתחנה שוממת, ריקה מאדם. שלושה חודשים אחרי החתונה הבנתי שהמסע שלי רק התחיל.

תחנה 1: רשות לרופא לפטר 

את יום הנישואין הראשון שלנו כבר חגגנו במסדרונות האפרוריים של בית החולים. לא הייתה שם ארוחה רומנטית או מחווה מרגשת. המתנה היחידה שקיבלתי הייתה ערימת כדורים ומזרקים.

עקב גילי "המופלג" לרופאים לא הייתה סיבה לחכות. וכך מצאנו את עצמנו, אני ובעלי הטרי, עוד לא כ"כ מכירים האחד את השני, אבל כבר שוחים היטב בעולם המושגים, מדקלמים סוגי פרוטוקולים ולומדים שמות מסובכים של תרופות. 

אחרי חמישה ניסיונות נקראנו לחדרה של סגנית מנהלת המחלקה. 

"אני אומרת זאת בענווה גדולה, יש מצבים שלרפואה אין איך לעזור. לנו אין עוד מה להציע לכם"

 היא ממהרת לציין מיד שעלינו לנסות דרכים אחרות: "העולם המודרני מציע מגוון אלטרנטיבות"…  

לבית החולים השני שאליו אנו פונים, אנחנו נכנסים בצעדים מדודים יותר, בטוחים הרבה פחות. שוב טיפולים מייסרים, שוב כאבי איוב. ושוב חדרה של מנהלת המחלקה קורא לנו אליו. 

"מצטערת לבשר, אבל אין לכם סיכוי. עלינו לנהוג ביושרה כלפי המטופלים שלנו". היא צרפה לבשורה הסברים הגיוניים. "יש מחירים כבדים לכל טיפול, גם פיזיים וגם נפשיים. בכל טיפול יש סיכונים לא פשוטים", היא הצביעה על הדלת הפתוחה. "לצערי, לא נוכל להמשיך".

כך פוטרנו בשנית ללא מכתב. 

תחנה 2: מטופל מספר 21,876

תחבורה ציבורית ואישה בטיפולים הורמונלית הן לא שילוב להיט, אבל בכל זאת עשינו את דרכנו בשלושה אוטובוסים לרב חשוב החתום על עזרה לזוגות רבים. 

עוד לפני שיצאנו לדרך, הזהירה אותי חברה: "יש לו הצלחות, אבל אני לא מכירה אישה אחת שלא יצאה ממנו בוכה". ואנחנו עדיין נוסעים, שק הדמעות שלי כבר הפך לברז פתוח, אז מה זה בשבילי עוד כמה דמעות?! 

בכניסה מקבל אותנו משב"ק, מורה לנו להמתין בסלון. אנחנו ממתינים כמעט עד בוש, או עד ביאת המשיח, המוקדם מביניהם. 

"אתם הזוג ה-21,876 שמגיע אלי", זאת הייתה יריית הפתיחה שלו, לאחר שהוא פסע מעדנות אל החדר, ואנחנו נרמזים בידי המשב"ק לקום לכבודו. כי מי אתם? לא אביגיל ושמואל שעשו את דרכם חצי יום עד לחדר הזה. לא זוג שמרבית בני גילם עסוקים בבר-מצוות ורישום לסמינרים. סתם עשרים אלף ומשהו. 

הוא עלעל בדפים, שלח אותנו לסבב בדיקות, ביקש לקבל את התוצאות בדוא"ל. לתשובה שלו, למקרה שתהיתם, עד היום אנחנו מחכים. 

אנחנו מנסים עוד. פונים לארגון גדול המתמחה בעזרה לזוגות במצבנו, אבל השיחה עם איש הקשר מסתיימת במפח נפש. ועוד יועץ בכיר, עוד עסקן רפואי. כל פנייה מסתיימת בלב נשבר.  

אני מגרדת מעצמי את טיפת האומץ האחרונה, מטלפנת לעוד המלצה-של-חברה-של-דודה-של-גיסתי.

"אני יכולה לנסות לעזור, אבל בתנאי", היא משיבה אחרי שאני שופכת בפניה את התיק הרפואי. קצב הדיבור שלה מזכיר קצת את 'סירי', קול ממוחשב של עוזרת וירטואלית. "בתנאי שלא תתלי בי הרבה תקוות ולא תחכי לשום תוצאה, אני לא מבטיחה כלום".

לכי תסבירי לגברת בינה מלאכותית שהמקום היחידי שאני תולה בו הוא על חבלי הכביסה בחוץ. כביסה לשניים. רק לשניים.

"אביגיל", בערב אחותי אוספת לי את הדמעות בשיחת טלפון טרנס-עירונית. "למה שלא תנסו את בוני עולם?". 

"אוי נו, בוני עולם", אני נזכרת בל"ג בעומר האחרון שטיפסתי במעלה הר מירון, תקליט של בכי תינוק צורם וסטיקר ענק: 'תעזרו להם להיות הורים'. 

"הם סתם עוד מסחטה של רגש וכסף", אני מתארת לאחותי את האפיזודה המירונאית. היא מגחכת. הלוואי וזה היה מצחיק. 

תחנה 3: מתייבשת ומתביישת 

כשאנחנו מתחילים סבב טיפולים נוסף בבית חולים שלישי, אי שם בדרום הארץ, הכאב כבר הופך להיות הרבה יותר מפיזי. הוא מתיישב לנו בסלון, על השידה בחדר, על השיש במטבח. הופך להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו. כאב שמפריד בינינו, קורע אותנו. מפריד אותי בעיקר מעצמי. 

אך יותר מכל – גדולה הבושה. היא הולכת איתי לכל מקום. לישיבת צוות, לחתונה של אחיינית, לערב לביבות משפחתי, לעזרת הנשים בבית הכנסת. דוקרת אותי מבפנים כמו אלפי מחטים, ומי כמוני למודת מחטים. 

בכל מקום שבו אני נוכחת, אני נושאת עליי אות קלון. לא שותפה לנושאי שיחה, לא שייכת לשום מעגל חברתי. אין מילה מספיק חזקה שיכולה לתאר את ההפך מלהיות אמא. זאת לא אישה בלי ילדים, גם לא עקרה. אין בלקסיקון תרגום לתחושה. מין רִיק שעוטף את כל ישותי. כי זאת מי שאני כרגע. אני פשוט לא. עדיין לא אמא. 

גם סבב הטיפולים בבית חולים הדרומי היה קצר וקורע. שוב בעלי ומה שנותר ממני נכנסים יחד לחדר של מנהל המחלקה, פרופסור ידוע, אחד הנחשבים בתחום. 

"אני פונה אליך כמו אבא לבת", ליושב מולנו יש עיניים כחולות עם כל החמלה שבעולם. "לטובתכם, כדאי שתוותרו על החלום, לא יהיו לכם ילדים משלכם". 

הפעם בעלי מתעקש. "מה בכל זאת הסיכויים?", הוא מתפלפל בניגון של גמרא.

"לפי הסטטיסטיקה", הפרופסור נושם לאט, משיב בשפה מתמטית. "הסיכוי שלכם הוא בין חצי אחוז לשליש אחוז". 

"כך?! אז אנחנו נהיה מחצי האחוז הזה!", מצהיר שמואל.  

אבל אליי לא מדברים אחוזים וסטטיסטיקות. לא מחפשת מי שידאג לי כמו אבא, אז אני בורחת לאמא.

נוסעת לקבר רחל, פורקת את נשמתי. "אמאאא" אני צורחת לתוך הפרוכת הלבנה. לא יכולה לחכות יותר! מי כמוך מבינה, את החרפה, את הבושה. את האכזבה.

עד מתי נגזר עליי לנדנד רגליים על הספסל, להמתין עד בוש בתחנה הקשה בחיי?!  אני מתייבשת מלחכות, מתביישת להיות. נכלמת לא להיות – אמא. 

תחנה 4: אסף ה' את חרפתי 

חרפתי נאספת לאט-לאט. 

רסיסים של ביזיון נאספים בעזרת נשים חכמות שלא מביטות על הבטן שלי ומחפשות אם יש משהו חדש. לא בעזרת נחמדות שרוצות באמת לעזור ומציעות לי רעיונות לסגולות ושמות של רופאים מומחים. גם לא בעזרתן של אלו שמעוניינות כל הזמן לדעת פרטים על המצב. ישנן מעט חברות טובות, כאלה שמחפשות רק את המבט שלי, מעניקות לי כבוד של אדם לאדם, רואות אותי באמת – בלי לדעת פרטים מדויקים, בלי להיפגע ולחשבן מה אמרתי ואת מי שיתפתי. והן לוחשות לי מילים מחזקות: "את גיבורה", "את השראה", "את ראויה להדליק משואה". 

ויש עוד מי שמקלף ממני טיפין-טיפין בושה. דווקא מהמקום הכי פחות צפוי אני מקבלת חזרה, את מה שאבד לי מזמן במסדרונות הרפואיים. מי שעושה את זה הוא ארגון בוני עולם. אני פונה אליהם אחרי שכבר אין לי מה להפסיד. והרב ש', היועץ הרפואי המוצמד אלינו, הופך להיות כמו מלאך שומר. 

בהמלצתו אני נשלחת לבית חולים מרוחק, המתמחה בטיפול ספציפי. שם מציעים לנו פרוצדורה פשוטה יחסית לגיהנום שכבר עברתי. פתאום יש תוצאות. ותקווה חדשה נתלית על חבלי הכביסה של הלב שלי. מפנה מקום ליותר משניים.  

זה לא קורה ביום אחד, גם לא בשנה אחת. בדרך יש כישלונות ותקוות. ושוב. אבל עכשיו אנחנו כבר לא לבד בתחנה. נושאים אותנו בוני עולם, לא עוזבים אותי לרגע. 

גם כשיש בשורות טובות הרב ש' שולח אותי למרפאה הטובה ביותר למעקב ולליווי. כשאני משאירה לו הודעה שיחזור אלי כי יש לי שאלה לשאול, הוא חוזר אליי תוך פחות מדקה ונוזף בי: "בפעם הבאה שאת משאירה לי הודעה, קודם כל תגידי שהכל בסדר". ככה, דאגה פשוטה. חפה ממניירות. נטולת אינטרסים. 

***

בלילה נטול ירח של בין מוצ"ש לראשון, מגיח לעולם הנס שלנו. הוא צורח, כמו מחזיק את שק הדמעות שלי ודורש ממני: אמא, בכית מספיק! עכשיו תורי לבכות…

כשהוא מכורבל בחיקי, עטוף בשמיכת עננים וריח גן עדן, אנחנו עוזבים את התחנה. מביטה בהרכב המשפחתי החדש, ויודעת שאין סיבה טבעית לנס הזה. 

הקטר הראשי, מי שאמר והיה העולם, הוא שטווה לנו את הדרך. את הציפיה והכמיהה, הייאוש והתקווה. והוא שקבע מתי הרגע לאסוף אותי מחרפתי, להפוך אותי לאמא. 

וכשדרך חדשה של הורות טרייה נפרשת בפנינו, אורזת בתוכה לילות לבנים, חיתולים ובייביגרוס קטנטנים, אני מגלה עוד סיבה לנס.

בדיעבד אנו מגלים כי עשרות בני משפחה וחברים, ממעגלים קרובים ורחוקים, קרעו את השמיים בתפילות וסגולות. מה שלא עשיתי בעצמי, עשו אחרים בשבילי. 

 ביצירת האדם שותפים שלושה, אבל בפלא הקטן שלנו שותפים עשרות מלאכים. יחד הושיטו ידיים, חברו ליד אחת ארוכה, הורידו עבורנו את השמיים. בנו לנו עולם. 

"כוס של ברכה" כך תארחו אושפיזא לחג- בסוכתו שלו!

ופרוש עלינו סוכת שלומך. כולנו נערכים בחיל ורעדה לכבוד החג הקדוש, חג הסוכות. כולנו רוצים לשמוח בשמחה של מצוה, לעשות את רצון ה' בגיל וברעדה, לקיים את מצוות החג בהידור.


הסוכה מהודרת, הלולב מהודר א' א' האתרוג מהודר, הערבות מהודרות וההדסים הם פאר ההידור והיופי.
ומה עם האורחים?
בחג הסוכות יש מצווה מיוחדת להכניס אורחים. הזוהר הקדוש כותב (פרשת אמור) "ולא יאמר האדם אוכל ואשבע ואשתה ומה שיישאר אתן לאורחים, אלא ראשית הכל הוא של האורחים".
קודם כל האורחים!!!

בתרומה בסך 490 ש"ח, אתם דואגים לסעודת יום טוב אחת לשבעה נפשות
אבל איך אפשר לארח אורחים בסוכה הקטנה והצפופה שגם כך לא מצליחה להכיל את כל בני המשפחה.
הפתרון הוא פשוט, לארח את האורחים בסוכה שלהם. לתרום סכומי כסף צנועים שיאפשרו לאורחים לקנות אוכל ולבשל אותו לכבוד החג.
הקליקו כאן ושמחו משפחה בחג הסוכות!


ב'קופת העיר' כבר הכינו את כל התשתית. מיפו בדקו מצב כלכלי, ספרו מספר בני משפחה והכינו רשימה מלאה של משפחות הזקוקות לתמיכה. משפחות שבלי שנעזור להן לא יהיה להן אוכל להגיש לשולחן החג.
וכמה זה עולה? תתפלאו אבל המחיר ממש לא גבוה.


כדי לארח אדם בודד על שולחנו שלו, למשך סעודות החג הראשון בלבד, תוכלו לתרום סכום של 70 שקלים בלבד!
לארח אדם אחד למשך כל ימי החג -643 שקלים.
התורמים סך 643 ₪, יזכו ל"כוס של ברכה"- משייר יין ההבדלה של מרן פוסק הדור מרא דארעא קדישא הגר"מ שטרנבוך במוצאי יום הכיפורים, כסגולה להצלחה.


בתרומה בסך 490 ש"ח, אתם דואגים לסעודת יום טוב אחת לשבעה נפשות


התורמים 490 ש"ח יזכו שמניין גדולי הדור ממשיכי מורשת מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל, יעתירו עליהם בחול המועד סוכות בכותל המערבי.
כדאי שנזכור: הקב"ה הבטיח לנו בתורתו הקדושה: "אם אתה משמח את שלי – אני משמח את שלך".
הקליקו כאן ושמח משפחה בחג הסוכות!


בתרומה בסך 490 ש"ח, אתם דואגים לסעודת יום טוב אחת לשבעה נפשות

מרת ברכה רחל וינברגר ע"ה הותירה שבעה יתומים המומים

ביום הקדוש ביותר בשנה, כאשר כולנו זעקנו בתפילה בבתי הכנסת, השיבה מרת ברכה רחל וינברגר ע"ה את נשמתה לבוראה. בגיל 39 בלבד, כאשר היא מותירה אחריה שבעה יתומים, נפטרה מרת וינברגר לאחר מאבק אמיץ במחלה הקשה, משאירה אחריה משפחה שבורת לב הזקוקה לעזרתנו.

מרת ברכה רחל ע"ה, בתו של הגאון החסיד רבי אברהם גנזל זצ"ל, מחבר "הסידור המבואר" ו"ההגדה המבוארת", הקימה יחד עם בעלה, הרה"ח ר' ברוך וינברגר, מחשובי חסידי ויז'ניץ בביתר עילית, בית של תורה וחסד, וגידלה שבעה ילדים מופלאים במסירות אין קץ.

היתומים מתחננים לעזרתנו! תורמים עכשיו למשפחת וינברגר

המחלה הקשה לא רק גבתה את חייה של מרת ברכה רחל ע"ה, אלא גם הותירה את המשפחה במצב כלכלי קשה ביותר. ההוצאות הרפואיות הרבות, הנסיעות לטיפולים, והעובדה שהמנוחה לא יכלה לעבוד כרגיל, הובילו להצטברות של חובות כבדים.

כעת נותר ר' ברוך אלמן טרי עם שבעה יתומים רכים, כשהגדול שבהם רק התחתן לפני חודשיים, והקטנה בת שש בלבד. בנוסף לכאב העצום והאחריות הכבדה, הוא עומד בפני אתגר כלכלי עצום – לשקם את המשפחה, לכסות את החובות, ולדאוג לצרכים השוטפים של הבית.

ערב חג הסוכות, כאשר בכל בתי ישראל בונים סוכות ונערכים לשמחת החג – בבית משפחת וינברגר התיישבו שבעה, ולא יודעים איך בכלל ייכנסו לחג. איך ימשיכו את מסלול החיים אחרי החגים. כאן, אנחנו נכנסים לתמונה ומתייצבים לסייע להם כלכלית.

היתומים מתחננים לעזרתנו! תורמים עכשיו למשפחת וינברגר

אנחנו לא יכולים להפחית מעוצמת הכאב והאבל. אנחנו לא יכולים להחזיר ליתומים המבקשים את אמא שלהם, את מרת ברכה רחל ע"ה – אנחנו כן יכולים להקל עליהם ככל הניתן, באמצעות התרומות הנדיבות שלנו.

בואו נתאחד כולנו למען משפחת וינברגר. נעזור להם לכסות את החובות, נסייע בהוצאות נישואי הילדים הנותרים, בהם הבן השני הלומד בישיבה גדולה ומתקרב לגיל שידוכים, ונדאג שהיתומים הרכים יוכלו להמשיך את חייהם בכבוד ובשמחה, כפי שאמם ע"ה הייתה רוצה.

בימים אלה, כולנו עסוקים במצוות. לפנינו מצווה חשובה נוספת, עליה מצווה אותנו הקב"ה עצמו. לסייע ליתומים בשעתם הקשה. "אם אתה משמח את שלי – אני משמח את שלך", אנו מובטחים. כולנו מתגייסים עכשיו לסייע ליתומים.

היתומים מתחננים לעזרתנו! תורמים עכשיו למשפחת וינברגר

אחרי הפיגוע בחדרה: עם ישראל מחבק את משפחת הנרצח

ימים אחדים חלפו מאז נפתחה קרן העזרה והסיוע לאלמנתו ויתומיו של הרב רפאל מרדכי פישהוף זצ"ל הי"ד, שנרצח בידי מחבל בן עוולה בפיגוע הדמים בחדרה, וכבר הספיקו יותר מ-4,500 יהודים להפגין את החיבוק העצום שעם ישראל כולו שולח לאלמנה והיתומים.

את האבל הכבד בבית המשפחה אפשר למשש בידיים. הרב פישהוף היה בשיא פריחתו, אברך צעיר וחביב, בעל למופת ואב מסור במיוחד. הוא היה שקוע רוב היום בלימוד התורה מתוך שמחה וטהרה. רבים מציינים שגם בתמונה שהתפרסמה לאחר פטירתו, ניתן לראות את עדינות פניו ואופיו הייחודי.

הרב פישהוף נרצח בידי מחבל שחיכה למישהו עם דמות של יהודי, עם כיפה וזקן, פאות וציצית. הוא הספיק לרוץ בשארית כוחותיו לבית השכנים שם התמוטט ואיבד את ההכרה בעוד כונני הצלה מגישים לו עזרה ראשונה ומנסים לייצב את מצבו.

הוא הובהל לבית החולים 'הלל יפה' בעיר כשמצבו אנוש, והרופאים ניסו להציל את חייו באמצעות מספר ניתוחי חירום, אבל הנזק לו גרם המחבל היה גדול מדי, ולמחרת היום נפטר הרב פישהוף מפצעיו, למגינת כל לב.

ה'שבעה' היתה קצרה. עם כניסתו של יום הכיפורים הם קמו מהשבעה, אבל האבל עדיין כבד מאוד.

לעזרה דחופה ל-6 יתומי הנרצח מחדרה הקליקו כאן>>>

ובינתיים עם ישראל מחבק את האלמנה והיתומים בחיבוק עצום. ששת היתומים שהגדולה בכתה ו' והקטן בן שנתיים בלבד, מקבלים מתנות וצעצועים לרוב, אבל אלו לא מצליחים להעלות חיוך על פניהם שהל הילדים, אלו שכבר מבינים את המשמעות של 'אבא נרצח'.

אנשי הצדקה והעוסקים בנושא הסוציאלי מדגישים שמשפחת שכול זקוקה להרבה מאוד כסף כדי לתפקד כשמפחה רגילה, כדי שהילדים יוכלו לקבל את הליווי הרגשי הנדרש לאורך השנים, והאלמנה תוכל לצאת מהטראומה הנוראה ולשקם את חייה מחדש, כדי שהילדים האלו לא ילכו לישן רעבים בלילה, וכדי שיוכלו להתחתן בכבוד – נפתחה קרן העזרה והסיוע.

כאמור, למעלה מ-4,500 יהודים יקרים כבר תרמו חיבוק למשפחה, וזאת, אף שעברו רק ימים אחדים, ובתוכם יום הכיפורים שבו לא ניתנו תרומות כמובן.

זה הזמן שבו כל יהודי נקרא להצטרף ליוזמה ולסייע למשפחה כפי יכולתו, עוד חיבוק ועוד חיבוק, להראות למשפחה היקרה שהיא לא לבד, שהאבא שנרצח, היה 'הבן של כולנו' ו'האח של כולנו', הוא לא נרצח בגלל שקראו לו הרב רפאל מרדכי פישהוף, אלא בגלל שהוא היה יהודי, בדיוק כמו כל אחד ואחד מאתנו.

ציבור נקרא להירתם לטובת העניין, שכן מדובר במקרה מצוקה חריג וטראגי, את האב היקר שנלקח מהם לא נוכל להשיב להם, אבלם נוכל לנסות לרפד במעט את מסלול החיים הלא פשוט שהם עתידים לעבור כיתומים ללא דמות אב, בצלה של אם שחוותה טרגדיה נוראה בהילקח מעמה בעל נעוריה.

לעזרה דחופה ל-6 יתומי הנרצח מחדרה הקליקו כאן>>>

מצעד המוזיקה לשנת תשפ"ד | הצביעו כעת

בגזרת ההצבעות תוכלו לבחור את: פריצת השנה, זמר השנה, אלבום השנה, דואט השנה, קליפ השנה ושיר השנה.

דגש מיוחד הושם על גזרת שירי המלחמה, בו תוכלו לבחור את השיר שליווה אתכם ברגעים הקשים בשנה האחרונה

תוצאות המצעד יפורסמו כאן באתר במשדר מיוחד ביום שני, ד' חול המועד סוכות

הצביעו כעת: https://hm-news.co.il/music-of-the-year/

מיוחד: כך גדו"י עורכים את מנהג הכפרות

מנהגו של מרן שר התורה, רבינו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, היה לערוך כפרות על בעוף שהיה מסבב על ראשו כנהוג, ולאחר מכן נתן תמורתו לצדקה.

דרכו היתה לתת את הצדקה דווקא ל'קופת העיר', כשיטתו עליה חזר בכמה הזדמנויות שזאת הצדקה המהודרת ביותר.

ב'קופת העיר' מעניקים כשירות לציבור מידע בסיסי על מנהג הכפרות: "בגלל השינויים הטכנולוגיים והתעשייתיים, אנשים רבים קצת מאבדים את הכיוון ולא יודעים מה לעשות", מסבירים בהנהלת הקופה: "אנשים שאולים האם כדאי לעשות כפרות על עוף שאנחנו לא יכולים להכשיר בעצמנו ולהעניק לעניים? או שכל העניין הוא לתת את העוף לעניים לסעודה של ערב יום כיפור?

"ואם אנחנו בוחרים לעשות כפרות על כסף, האם זה חייב להיות דווקא כסף מזומן או שאפשר גם בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית????

"ובכן, על פי הוראת הפוסקים, הסכום המינימלי לכספי כפרות וכן לפדיון עוף הוא 26 שקלים לכל נפש. הן זכרים, הן נקבות, הן בוגרים והן קטנים ואפילו תינוקות רכים. גם אשה מעוברת צריכה לעשות 'כפרות' עבור העובר.

להעברת דמי פדיון כפרות הקליקו כאן>>>

מיוחד: כך גדו"י עורכים את מנהג הכפרות

"עם זאת, המנהג הרווח בקרב יראי ה' הוא לתת סכום משמעותי יותר לכפרות, כ-40 שקלים לנפש. יש הנותנים 52 שקלים, יש הנותנים 72 שקלים, רבים נותנים 180 שקלים לכל נפש, ויש מהדרים הנותנים סכום של 384 שקלים לכל נפש.

לגבי השאלה אם אפשר לעשות כפרות בכספי מעשר, הורו הפוסקים שאת הסכום הבסיסי של 26 שקלים אין לתת מכספי מעשר, אבל את היתרה אפשר לתת מכספי מעשר משום שזה בגדר מנהג טוב ולא חובה הלכתית.

באשר לעשיית כפרות עם המחאה (צ'ק) או כרטיס אשראי הורו הפוסקים שאכן ניתן לתת באשראי, אבל אין לסבב את כרטיס האשראי על הראש כפי שעושים בכספי כפרות או בעוף, אלא רק יאמר בפה לפני הנתינה – "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי,  זה הכסף ילך לצדקת קופת העיר- הצדקה של גדלי הדור- ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום", ומיד לאחר מכן יבצע את התשלום בפועל.

באשר לעריכת הכפרות על עוף, יש בזה עניין גדול על פי הקבלה, ויש הידור מיוחד בעריכתו דווקא באשמורת הבוקר של ערב יום הכיפורים. עם זאת, בזמנינו שאי אפשר לשחוט ולהכשיר ולחלק את העוף בו ביום לעניים, נהוג להשלים עם עריכת כפרות גם על כסף, נוסף לעריכת הכפרות על העוף, וזאת כדי לצאת ידי חובה של מנהג הכפרות, וכאמור, כך נהג גם מרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל.

להעברת דמי פדיון כפרות הקליקו כאן>>>

נרצח מתחת לבית: הקדוש רבי רפאל מרדכי פישהוף זצ"ל

טרגדיה נוראה בארץ הקודש, עם הילקח מאתנו קרבן ציבור קדוש וטהור, בעיצומם של עשרת ימי תשובה, בעודו מתכונן בחיל וברעדה לקראת היום הקדוש, יום הכיפורים.

בזעזוע רב התקבלה הידיעה הנוראה על פטירתו של הגאון רבי רפאל מרדכי פישהוף זצ"ל, אברך כולל יקר שביקרים, תלמיד חכם מופלג ואיש מידות אציל רוח, שנרצח באכזריות על ידי מחבל ערבי בן עוולה ימ"ש, בעת שיצא מביתו בדרכו לכולל האברכים בו למד, כשספרי הלימוד שלו תחת בית שחיו.

הרב פישהוף, בן 36 בלבד בהירצחו, עמד בראש משפחה לתפארת, ויחד עם רעייתו המשמשת כמחנכת בישראל, גידלו את ששת ילדיהם, שהקטן מביניהם בן שנתיים והגדולה עלתה זה עתה לכתה ו'.

לעזרה ליתומים שאביהם נרצח בערב יום הכיפורים הקליקו כאן>>>

הרב פישהוף היה מלא וגדוש בתורה וביראת שמים, גופו הכחוש והצנום הכיל בתוכו אינסוף אהבת ישראל ואהבת הבורא יתברך, היה שוקד על תלמודו וזהיר במעשיו, מושלם במידותיו, כפי שהתחנך על בבית הוריו, אצל אביו הגאון שליט"א המכהן ר"מ בישיבת בית מתתיהו בבני ברק.

בשעה האחרונה לחייו עוד הספיק להסדיר תשלום חוב קטן של 72 שקלים לישיבה, וזכה להיפטר מהעולם כשהוא זך ונקי מכל חובה.

בלילה האחרון, סיפרה רעייתו האלמנה שתיבלחט"א, הוא ישב ולמד כל הלילה, כמו הרגיש שלא נותר לו עוד זמן רב לעסוק בתורה ובעבודת ה' בעולם השפל הזה. לפני שיצא לבית שוחח בטלפון עם רב מהישיבה, בשיחה של עניני התחזקות, על הצורך לנצל את עשרת ימי תשובה, והיכולת של כל יהודי בכל גיל להתחדש כמו תינוק כשנולד, והזכיר בעניין זה את הגר"צ קושלבסקי שליט"א שזכה להתחדשות מופלאה בגיל 87 עם לידת בנו בכורו שהחזירה אותו לימי עלומיו כאב צעיר המטפל בתינוק רך.

לאחר שסיים את השיחה נפרד לשלום מבני ביתו וירד במדרגות בדרכו לכולל האברכים, אלא שעם יציאתו מהבניין התנפל עליו המחבל הנבזה ושלח ידו בנפשו הטהורה של הרב פישהוף זצ"ל.

בשארית כוחותיו רץ לבית השכנים שם נפל להתמוטט. ביצעו בו החייאה במקום והעבירו אותו במצב אנוש לבית החולים 'הלל יפה' בעיר, שם עבר מספר ניתוחים בניסיון נואש להציל את חייו, אבל נגזרה הגזרה ובשעות האחרונות, הרב פישהוף השיב נשמתו ליוצרה.

ארץ אל תכסי דמו, אל יהי מקום לזעקתם של אלמנתו היקרה וששת היתומים הרכים שנותרו מיותמים בפתע פתאום.

רבני הקהילה הורו לאנשי הצדקה בעיר להתחיל בפעילות מיידית להקמת קרן עזרה וסיוע לאלמנה והיתומים, כדי לאפשר להם לחיות ולהתקיים בכבוד לאחר הילקחו של האב המסור, והן כדי לסייע להם להיכנס תחת חופתם בסייעתא דשמיא, בהגיעם לפרקם, לאחר שנותרו ללא אב שיוכל לדאוג לכיסוי ההוצאות.

הציבור נקרא להירתם לטובת העניין, שכן מדובר במקרה מצוקה חריג וטראגי, את האב היקר שנלקח מהם לא נוכל להשיב להם, אבלם נוכל לנסות לרפד במעט את מסלול החיים הלא פשוט שהם עתידים לעבור כיתומים ללא דמות אב, בצלה של אם שחוותה טרגדיה נוראה בהילקח מעמה בעל נעוריה.

לעזרה ליתומים שאביהם נרצח בערב יום הכיפורים הקליקו כאן>>>

בצל המלחמה, מדריך נדל"ן עדכני: "כך תכפילו את כספכם באמצעות קרקע"

ימים אלו של אי ודאות כלכלית ומצב ביטחוני מאתגר, גורמים לאזרחים רבים להקפיא את ההשקעות שלהם ולאמץ גישה שמרנית. אולם צריך להזכיר כאן את מאמר הקלישאה (הצודקת) "בכל קושי ישנה הזדמנות". כיוון שימים אלו מהווים גם הזדמנות מצוינת עבורנו לרכוש ידע פיננסי מקצועי, בפרט בתחום השקעות בנדל"ן ובאופן ספציפי בהשקעה שהפכה פופולרית במיוחד בשנים האחרונות – רכישת קרקעות. כך תהיו בקיאים בנבכי אפיק השקעה שמספק יציבות וביטחון לאורך זמן, גם בימים מורכבים כמו אלה שאנו חווים.

משקיעים חכמים יודעים שמינוף גדול בנדל"ן עושים באמצעות קרקע:

רבים בוחרים להשקיע בדירות כי רוצים לקבל בכל חודש את דמי השכירות ובמקביל ליהנות מעליה כללית של השוק. הם אמנם מרוויחים את השכירות החודשית אבל הם משתמשים בלימון הסחוט, הכסף הקטן מסתיר את הכסף הגדול – התשלום החודשי מסתיר את יכולות המינוף

לעומת זאת הקרקע מחזיקה פוטנציאל מינוף ורווח עסיסיים בדיוק כמו הלימון שעוד לא סחטו אותו..

הצטרפו לאלפים שכבר הורידו את המדריך המבוקש בחינם, להורדת המדריך לחצו כאן>>>

בתקופה זו במיוחד כשענף הבנייה נעצר והביקוש להשקעה בקרקעות גובר חברת הנדל"ן LITHER LIFE שמתמחה בהשקעות קרקע מפיצה בחינם את המדריך המקצועי תחת גולת הכותרת 'סוד המינוף שמאחורי הנדל"ן'. המדריך מספק את כל שאתם צריכים לדעת כדי להכניס רגל ראשונה לתוך תחום רכישת הקרקעות ודואג שתהיה זו רגל ימין….

המדריך המיוחד חושף בפניכם את הסודות של אילי הנדל"ן הגדולים ביותר בישראל ובעולם והוא כולל טיפים מעשיים לאיתור הזדמנויות השקעה מניבות, טכניקות למינוף הכסף שלכם בדרך הטובה ביותר, הדרכים בהן ניתן לרכוש קרקעות בעלות נמוכה וכן עצות זהב נוספות שיקצרו עבורכם את הדרך לקראת ההשקעה הראשונה שלכם בענף נדל"ן ואף יאפשרו לכם להפוך בעתיד למשקיעי נדל"ן מצליחים.

אז אם גם אתם תמיד שאלתם את עצמכם – איך הכי נכון להשקיע בעולם הנדל"ן? המדריך המקצועי והמפורט יעשה לכם סדר בראש ותקבלו בו תשובות מקצועיות, הכוללות הסבר מפורט על איתור קרקעות לרכישה, ומינוף הכסף שיכול להכפיל ואף לשלש את עצמו על ידי רכישת הכלים הנכונים והמובילים להשקעה חכמה ומניבה. כך תוכלו להפוך את הכסף שלכם ליותר כסף בצורה חכמה, סולידית ופסיבית ותוכלו בעז"ה לחתן את הילדים בכבוד ואף להגיע לשנות הפנסיה מתוך רוגע כלכלי.

אז, אם תמיד רציתם ללמוד איך להפוך למשקיעי נדל"ן מוצלחים, אך מעולם לא ידעתם מהיכן להתחיל – הגיע הזמן לממש את החלום.

הצטרפו לאלפים שכבר הורידו את המדריך המבוקש בחינם, להורדת המדריך לחצו כאן>>>

מטקסי יום השנה ועד לסערה התורנית ביחסי גלנט – נתניהו

ערב יום כיפור תשפ"ה. כמדי שנה אנשים לקראת היום הקדוש הזה מבקשים סליחה איש מחברו ומקווים שהקדוש ברוך הוא יחתום את גורלם לטוב בשנה הקרובה. מנהג יפה וראוי. הבעיה היא שלא מעטים הם האנשים שדקה לאחר "החתימה", במוצאי יום הכיפורים, או למחרת – ממשיכים לנהוג כתמול שלשום, ממשיכים להשתלח אחד בשני, לשנוא את המחנה האחר. בקיצור, האחדות בעם נמשכת יום אחד בלבד. אולי.

זה מצער וזה כואב. דווקא בשנה הקשה ביותר למדינת ישראל השסע בעם גובר. כל צד בטוח בצידקתו, לא מוכן לשמוע את דברי הצד האחר, סונט באחר. והפילוג בעם מגיעים לשיאים חדשים. שמעתי במו אוזני על פילוג במשפחות, על חרם בין קרובי משפחה והכל רק בגלל דעות פוליטיות והשקפות עולם. זה הזוי ועצוב. הלוואי ויום כיפורים אחד יכול היה לתקן את העוול הזה שאנחנו גורמים לעצמנו.

אחד מסממני השסע היה השבוע כאשר אירועי ה-7 באוקטובר צויינו בשני טקסים נפרדים. אם נפריד את המוץ מהתבן ונתעלם מהצורך להיות ממלכתיים – ברור ששני הטקסים הופקו על ידי שני מחנות: הממשלה ומי שאנטי הממשלה. טקסים עצובים שניהם שעצם קיומם הנפרד המחיש עוד יותר את הפילוג בעם.

ומעניין לעניין בעניין דומה: מערכות היחסים בין ראש הממשלה לשר הבטחון. כאזרח אני מאד מאוכזב ואף מודאג מכך שבשנה הקשה ביותר למדינה שני האישים האמונים על בטחוננו מצויים במערכת יחסים לעומתית. זה באמת הזוי. אף אחד מהשניים אינו טלית שכולה תכלת. אני גם לא יודע "מי התחיל", ותכלס זה לא משנה. אני בדעה שעל ראש הממשלה בעצם תפקידו כראשון במדרג להיות המבוגר האחראי ולהחליט אחת מהשתיים: או שאינו יכול לחיות יותר עם יואב גלנט ואז לפטרו, או שהוא רוצה להסתדר איתו – ואז לפעול כדי שזה יקרה. כמובן שעל יואב גלנט לנהוג בהתאם.

לגבי המצב הצבאי: השבוע ראינו, שוב, שאין מצב בו לאוייבינו – חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון אין כלל יכולת לירות עלינו ולהרוג בנו, לצערנו. ושוגה באשליות מי שמאמין שבאמצעות כוח צבאי עצים צה"ל יוכל לגרום לכך שלא יהיה יותר שום ירי לעבר אזרחינו. שנבין – אם לאחר שנה של כתישה החמאס בעזה עדיין יכול לירות רקטות לעבר ישראל – זו ההוכחה לכך ששום כוח לא יכול לנטרל לחלוטין את יכולתו של האוייב לפגוע בנו. אז מה עושים? מפעילים לחץ צבאי כה עוצמתי, כפי שאנחנו עושים מול חיזבאללה בלבנון עד שנוציא מאוייב את החשק להמשיך במלחמה. ולראיה – החיזבאללה מבקש הפסקת אש בלי תנאים.

הוא מוכן לנתק את הקשר הנסיבתי לחמאס. הכל ובלבד שנפסיק לחסל את ראשיו ואת חייליו. ישראל חייבת להמשיך את הלחץ הצבאי העצים ולהגבירו. בסוף כמובן שיהיה הסדר וחשוב להגיע אליו כאשר אנחנו מכניעים את אוייבינו ובכך נגיע להסדר טוב בטחונית, כזה שיוכל להחזיר את התושבים הביתה, להחזיר את החטופים ולשקם את המדינה.

בסוף היום – אנחנו כן עם נפלא, עם ערבות הדדית בשעת צרה. בואו נתפלל שהתבונה והנחישות תהיה מנת חלקם של מנהיגינו ושנגיע, ככל האפשר, לשלווה (היחסית), לה אנחנו ראויים.

גמר חתימה טובה.

"שיעור בלתי נשכח": הרב היהודי פרסם תמיכה במתקפה האיראנית

העימות בין ישראל לאיראן, מציב את רבני וחברי הקהילה היהודית בפני אתגר שכמותו לא היה. מחד, הם חייבים להעניק גיבוי מוחלט למשטר, שאם לא כן הם עלולים להגיע לכדי סכנת חיים. מאידך, מצבו של השלטון רעוע והם חוששים במקביל מתקיפה ישראלית, שתפגע עוד יותר במצבם הרגיש.

בעקבות כך, חכם יונס חמאמי, ממנהיגי הקהילה היהודית באיראן, פרסם גינוי חריף ל-'התוקפנות' הישראלית נגד חמאס וחיזבאללה. חמאמי אף שיבח את שיגור 181 הטילים על ישראל בשבוע שעבר.

"הודו להשם כי טוב, כי לעולם חסדו", פתח חכם חמאמי את מכתבו כאילו הייתה זו בשורה טובה והוסיף: "זה עניין של גאווה וכבוד גדול שהשומרים והכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית של איראן, בהתאם לפקודות של המנהיג העליון, הגנו בעוצמה על שלמותה הטריטוריאלית של ארצנו היקרה בתגובה לחוצפה הבלתי סבירה של המשטר הציוני".

לדבריו, "זה שיעור בלתי נשכח לנתניהו ותומכיו האידיוטים בשמי ובשם בני ארצי, אנחנו תומכים בצעדים הגאונים של המנהיג העליון, בהבעת דעותיו האמיצות בהגנה על מדוכאי חזית ההתנגדות, וניהול תפילות יום שישי בטהראן, שכמו תמיד הייתה ועודנה הגורם של אחדות ולכידות בין כל בני האומה האיראנית".

הרב חמאמי הוסיף כי הם: "תומכים בכל הכוחות המזוינים הפועלים במרץ להגנה על זכויות האומה האיראנית, אני מביע את מלוא תודתי וכבודי, ובעזרת השם אני אתפלל לחיים ארוכים, בריאות ובטיחות המנהיג (חמינאי – י.כ) בעמדת ההנהגה, גאוות האומה ומדינת איראן".

תיעוד דרמטי: לוחמי הימ"מ חיסלו חמישה מבוקשים בלב שכם

לוחמי ימ"מ של המשטרה חיסלו חמישה מחבלים מבוקשים בשכם, בניהם בכיר בהתארגנות הטרור של חללי אל-אקצא בבלאטה.

בהודעה משותפת לדובר צה״ל, דוברות המשטרה ודוברות שב״כ נמסר כי: "לוחמי הימ״מ חיסלו חמישה מחבלים מבוקשים בשכם, ביניהם ראש התארגנות הטרור של חללי אל-אקצא בבלאטה.

לפני זמן קצר, לוחמי הימ״מ פעלו בהכוונה מודיענית מדויקת של שירות הבטחון הכללי בעיר שכם שבחטיבת ׳שומרון׳ יחד עם כוחות צה״ל ומג״ב למעצר מבוקשים בפעילות טרור".

במשטרה מוסיפים כי לוחמי הימ״מ חיסלו את החמישה ש-"היוו סכנה לכוחותינו". במשטרה ובשב"כ מציינים כי המחבלים שחוסלו היו מעורבים ביצוא ובתכנון פעילויות טרור נגד אזרחים וכוחות הביטחון.

בחסדי שמיים אין נפגעים לכוחותינו.

"הצדקה הגדולה ביותר": פדיון כפרות? לפדיון שבויים!

הרמב"ם פוסק שהמצווה הגדולה ביותר היא מצוות "פדיון שבויים" ו"פדיון שבויים" זה בדיוק מה שאנחנו עושים. בהעברת "פדיון הכפרות" שלנו למצוות "פדיון שבויים" אנחנו גם מקיימים את המצווה החשובה ביותר השקולה כנגד כל המצוות, וגם זוכים ששמותינו ושמות יקירינו יועברו לתפילה הן אצל צדיקי הדור שליט"א, והן במקומות הקדושים.

תפילה מיוחדת תיערך על ציונו של הרה"ק האדמו"ר רבי מנחם מענדל מוויטבסק – מגדולי אדמו"רי החסידות, ומגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש – בעיר הקודש טבריה.

בנוסף, גדולי הדור מרן כ"ק האדמו"ר מרחמסטריוקא שליט"א, מרן הגאון רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א ומרן הגאון רבי מסעוד בן שמעון שליט"א יעתירו על כלל השותפים ובני משפחותיהם, בערב יום הכיפורים, לגמר חתימה טובה ולכל הברכות.

בערב יום הכיפורים, מאות נשים וילדים השבויים בכפרים הערביים מתחננים שנציל אותם כפי שהצלנו מאות כמוהם רק בשנה האחרונה!

יש לנו הזדמנות לקנות זכויות ליום הדין ולהעביר את "פדיון הכפרות" ל"פדיון שבויים".