בעוד כשבוע פחות יום, ביום ראשון בשעות הערב המוקדמות, כבר נדע בוודאות מי יהיו הרבנים הראשים לישראל למשך העשור הקרוב. הבוקר (שני) חברי וועדת הבחירות לבחירת הרבנים הראשים לישראל, אישרו את מועמדותם של חמישה מתמודדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי ושלושה מועמדים לתפקיד הרב הראשי הספרדי.
על תפקיד הרב הראשי האשכנזי מתמודדים (לפי א"ב): הרב אליעזר איגרא, הרב מאיר קלמן בר, הרב מיכה הלוי, הרב מאיר כהנא והרב משה חיים לאו. על תפקיד הראשון לציון והרב הראשי הספרדי מתמודדים: הרב שמואל אליהו, הרב דוד יוסף והרב מיכאל עמוס.
רגע לפני שנצלול אל המועמדים והסיכויים, נחזור קצת אחורה אל השנה וחצי האחרונות שקדמו לבחירות, העתידות בעוד כשבוע.
לפני כשנה וחצי, כהונת הרבנים הראשיים לישראל דאז, הגר"י יוסף והגר"ד לאו, הייתה כבר אמורה להסתיים, אך בשל הבחירות לרשויות המקומיות הכנסת אישרה הצעת חוק שהאריכה את כהונת הרבנים הראשיים. בעקבות פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' שנכפתה על ישראל – הכנסת אישרה דחיה נוספת, אך בפועל, גם בתאריך שנקבע הממשלה התמהמה בכל הנוגע לבחירת ועדת הבחירות, הגוף האמון על הפתיחה בהליך (יש שיגידו בשל לחצים פוליטיים כאלה ואחרים), לא כונסה עד תום כהונת הרבנים הראשים, שפקעה בטרם מונו מחליפיהם של הרבנים אשר סיימו בצורה סופית את תפקידם.
בעקבות הדחיות הרבות, בתאריך כ"ז סיון החל לכהן הרב אליעזר איגרא כממלא מקום נשיא בית הדין הרבני הגדול במשך כחודש – כשהוא מסיים את תפקידו לאחר שעבר את גיל 70. (לבקשת הרב איגרא הורה בית המשפט כי בשל הדחייה של הבחירות ממועדן הקבוע בחוק, למרות שעבר את גיל ה- 70 יהיה רשאי להתמודד על התפקיד 'הרב הראשי'). לאחר מכן מונה במקומו לתפקיד הרב יעקב רוז'ה אשר פרש זמן קצר לאחר מכן, עקב דרישת בג"ץ למנות נשים המחזיקות בתואר רבניות כחברות בגוף הבוחר.
הבא בתור היה הרב יצחק רלב"ג שפרש לאחר זמן מקוצר מתפקידו בטענה של ניגוד עניינים, מאחר שהוא קשור משפחתית לרב הראשי לשעבר הגר"ד לאו, שאחיו הוא הרב משה חיים לאו, אחד המועמדים המתמודדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. לאחר מכן הועברה נשיאות מועצת הרבנות לרב אליעזר שמחה וייס שמכהן כיום בתפקיד. בינתיים לתפקיד מ"מ נשיא בית הדין הרבני, מונה הגאון הרב מיכאל עמוס שכיום מכהן בתפקיד עד הבחירות בסוף חודש אלול. אגב, יש הטוענים שמאז שנכנס לתפקידו, הצליח לקדם מאחורי הקלעים מספר מינויים ופרויקטים חשובים מתחת לפני השטח, למרות המינוי הזמני.
ברקע תסכול עמוק של מספר מועמדים, החליטו בש"ס לעלות סוף סוף לישיבת הממשלה את ההצעה למנות את הדיין הרב שמואל אברהם חזן ליו"ר ועדת הבחירות. לאחר סאגה ארוכה, קבע בית המשפט בתאריך ה׳ אב כי "ועדת הבחירות שהוקמה תקבע מועד לקיום הבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים לא יאוחר מהתאריך כ"ד אלול", כשלאחר מכן אשרה הוועדה באופן סופי כי מועד הבחירות יתקיים בתאריך כ״ו אלול במלון רמדה בירושלים שם מתקיימות הבחירות לרבנות הראשית מזה שנים רבות.
המרוץ למשרת 'הראשון לציון' והרב הראשי הספרדי
בגזרה הספרדית – המרוץ החל כבר לפני כשנה וחצי. באותה העת, היו שני מועמדים בולטים: הגאון רבי יהודה דרעי, ראב"ד ורב העיר באר שבע, לצד חבר מועצת חכמי התורה, הגאון רבי דוד יוסף, בנו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.
בש"ס נקרעו בשאלת התמיכה וסרבו אפילו להצהיר על כך. בש"ס יזמו ניסיונות תיווך שכללו תמיכה בגר"י דרעי לתפקיד הראשון לציון ובחירת הגר"ד יוסף לרבה הראשי של ירושלים. הניסיונות לא עלו יפה, שכן האחרון התנגד והודיע כי הנושא לא ניתן לוויכוח וכי הגר"ד יוסף מחזיק בצוואה בעל פה מאביו מרן הגר"ע יוסף.
לפני כחודשיים, בשיאה של המערכה, הלך לעולמו הגאון רבי יהודה דרעי, לאחר מחלה קשה ממנה סבל. במרוץ נותר אז הגר"ד יוסף שהידק בעקבות כך את התמיכה בו ואפילו הצליח להשיג את תמיכת ש"ס, בין אם מרצון ובין אם בעל כורחם. במקביל, נכנסו למרוץ הגר"ש אליהו, רב העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית ובנו של הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל, כששם נוסף במרוץ הוא הדיין הגר"מ עמוס. מ"מ נשיא בית הדין הרבני.
הגאון הרב דוד יוסף
הגאון רבי דוד יוסף מכהן מזה רבות בשנים כראש בית המדרש "יחוה דעת" וחבר מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס, ומחבר סדרת הספרים "הלכה ברורה". בקיאותו ההלכתית העצומה ניכרת היטב בסדרת ספריו שהפכו לספר חובה בכל בית מדרש יהודי ברחבי העולם.
במשך השנים עסק הגר"ד יוסף, בהכשרה לרבנות ולדיינות כאשר הוא זוכה להעמיד אלפי תלמידים ובהם מאות רבות של דיינים, רבני קהילות ויושבי על מדין, הממשיכים את דרך פסיקתו כפי שירש מאביו מרן הרב עובדיה. כשהוא זכה ללמוד בחברותא ולשמש את אביו מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זיע"א, והיה לצידו ברגעים מכוננים ודרמטיים, כמו בעת כתיבת התשובות המפורסמות להתרת עגונות במלחמת יום הכיפורים.
הגאון רבי דוד יוסף זוכה כיום לתמיכת מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס ומועצות גדולי התורה של "דגל התורה" ו"אגודת ישראל". מספר שבועות לבחירות ונראה, כי הגר"ד יוסף הוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי הספרדי, הודות לתמיכה רחבה לה הוא זוכה, בקרב חברי גוף הבוחר מכלל החוגים, העדות והמגזרים.
הגאון הרב מיכאל עמוס
מתמודד נוסף לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי הספרדי, הוא הדיין הגאון הרב מיכאל עמוס.
אי שם בסוף שנת התשעים, נבחר הגר"מ לכהן כדיין בבית הדין האזורי בנתניה, כאשר במסגרת עבודתו בבית הדין התבלט הרב בפסקי דין ברורים ומהירים. לאחר כתשע שנים בהם כהן כדיין, מונה למשרת אב בית הדין בנתניה שם המשיך להוביל קו ממלכתי ומכבד, ולפני מספר שנים מונה לחבר בבית הדין הרבני הגדול.
במסגרת תפקידו זה, הוא ישב בהרכבים הסבוכים יחד עם שני הרבנים הראשיים לישראל ובמהלך השנים הוביל הגאון הרב מיכאל עמוס פסקי דין תקדימיים, בתמיכה רחבת היקף מגדולי הפוסקים, ובראשם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. בין פסיקותיו הידועות התיר הרב את עגונות נוסעי 'טיסה 302' של אתיופיאן איירליינס – שהתרסק לפני מספר שנים.
הגר"מ עמוס היה במשך השנים מקורב מאוד לראשון לציון הגרא"ב דורון זצ"ל ויש הרואים בו כממשיך דרכו בשל פשטותו וסגנונו העממי החביב, לצד גדלותו בתורה ועולם הדיינות.
לקראת הבחירות בונים בסביבתו של הרב, על תמיכה רחבה מצד חברי גוף הבוחר המזדהים עקרונית עם מפלגת ש"ס אך מזוהים עם הרב הראשי לשעבר הגר"י יוסף שיש הטוענים כי הורה מאחורי הקלעים, לתמוך במועמדותו של הרב עמוס. במקביל, הם מתבססים על תמיכה של חברים נוספים בגוף הבוחר, איתם ערך הרב עמוס פגישות, במהלך השנה האחרונה באופן תדיר.
הרב שמואל אליהו
מתמודד נוסף שכבר התמודד בעבר על התפקיד 'הראשון לציון', הוא רב העיר צפת הרב שמואל אליהו, בנו של הראשון לציון לשעבר הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל ואשר מכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ונמנה על הוותיקים מבין חבריה.
הגר"ש אליהו זוכה לתמיכה ממגוון רחב של רבנים, אנשי ציבור ומובילי דעה בציבור הדתי-לאומי והמסורתי, ובקרב מספר חברים בגוף הבוחר. במישור הפוליטי, במשך שנים הוא נחשב לאחד ממנהיגי הציבור הדתי לאומי, אולם כיום הוא מזוהה עם מפלגת עוצמה יהודית של השר איתמר בן גביר, בה מכהן בנו עמיחי כשר.
במהלך השנה האחרונה טען הרב אליהו בשיחות סגורות, כי הוא לא רואה מצב בו הוא מתמודד לתפקיד, בשל חוסר הסיכויים בפרט בעת הזאת, בה עיקר השליטה נמצאת בידי מפלגת ש"ס וזאת בניגוד לבחירות הקודמות, שם היו סיכויים גבוהים למהלך בשל ישיבת המפלגות החרדיות באופוזיציה. גם העובדה שבעבר התמודד על התפקיד ולא זכה, גרמה לו לשקול את עמדתו.
אך למרות זאת, בשל לחץ מצד מספר רבנים ואישי ציבור, החליט הרב אליהו להתמודד על התפקיד. אחד התרחישים שעליהם בונים במטה הרב אליהו – מצב בו הקרב בין הגר"ד יוסף לגר"מ עמוס יהיה צמוד ואז הם יוכלו להגביר את המאבק בתוך הציבור הציוני דתי, ולהצליח לזכות בתפקיד.
הרב הראשי האשכנזי
המרוץ בגזרה האשכנזית הוא מעניין ודרמטי הרבה יותר במערכת הבחירות הנוכחית.
על קו הגמר ניצבים לא פחות מחמישה מתמודדים, אשר לשם שינוי נחשבים כמעט כולם לבעלי סיכויים משמעותיים. הסיבה לכך היא בין היתר בשל אי קבלת החלטה מוסכמת בציונות הדתית וזאת למרות שעל פי ההסכמים הקואליציוניים, הממשלה תתמוך במועמד המפלגה לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. שלושים שנה אחרי שכיהן בפעם האחרונה רב ראשי המזוהה עם הציונות הדתית בגלגוליה.
סיבה נוספת להתמודדות הרחבה בבחירות לרבנות הראשית היא, אסטרטגיה מעניינת של מספר מטות בחירות, אשר מחפשים להצליח להקפיץ את הרבנים אותם הם מייצגים, בניסיון למנף את כוחם בהתמודדות על תפקידים רבניים נוספים, כאשר הם כבר מגיעים להתמודדות עם תפריט ושם מכובד. למקרה שתהיתם, ה-תפקיד המשמעותי שעומד כעת על הפרק: רבנים ראשיים לעיר ירושלים.
ועכשיו לדילמה של סמוטריץ' – זה לא סוד שיו"ר מפלגת הציונות הדתית, נמצא בימים אלו בדילמה קשה שללא ספק גם יכולה להשפיע עליו מאוד במישור הפוליטי, גם אם הבחירות לכנסת הבאה לא יתקיימו בקרוב.
כדי להבין את הדילמה צריך לחזור קצת אחורה, אי שם לפני כשנתיים במוצאי הבחירות שבהן זכה הימין. סמוטריץ' הבין את גודל השעה ודרש התחייבות למינוי רב ראשי מתוך הציבור הציוני דתי. מספר חודשים לאחר מכן, הוא מקים ועדת רבנים בראשות הרב דרוקמן שתכריע בדבר זהות המועמד שהמפלגה תתמוך בו, בטענה כי אין זה מתפקידו להכריע בין רבנים ולכן הוא נותן להם לקבוע בדבר זהות המועמד.
הוועדה שמנתה 40 חברים מרבני הציונות הדתית, התכנסה במטרה לגבש מועמד מוסכם, שיתמודד על התפקיד. בין המועמדים שהגיעו לשלב הסופי: הדיין הרב אליעזר איגרא, הרב מיכה הלוי – רב העיר פתח תקווה ומועמדו של יו"ר הציונות הדתית סמוטריץ' והשם המעניין ביותר: הרב מאיר כהנא. אב"ד אשקלון, לוחם במיל' אך עד אז אלמוני באופן יחסי.
למרבה התדהמה, רוב חברי הוועדה בחרו ברב כהנא שהפך למועמדה. בתחילה סמוטריץ' עוד שיחק את המשחק והביע תמיכה ברב כהנא. הוא אפילו נפגש איתו והבהיר כי הציונות הדתית תעשה הכל כדי להביא לבחירתו.
בפועל, הרבנים איגרא והלוי, שחתמו כי יקבלו כל הכרעה של הוועדה, לא ממש קיבלו את ההכרעה ומקורביהם השמיעו קולות של התמודדות. מה שנתן את ההכשר לריצה שלהם, זהו משך הזמן הרב שחלף והעובדה שחלק מחברי הוועדה הודיעו כי הנתונים השתנו.
כך למשל חבר נשיאות הוועדה, הרב דב ליאור הסביר במכתב כי המועמדים קיבלו על עצמם את ההתחייבות לוועדה שלא להתמודד על בסיס המצב המעשי שהיה בעת כינוס הוועדה ולכן מרגע שהבחירות נדחו וחלו שינויים בגוף הבוחר ובתנאים פוליטיים נוספים שהיו אמורים לסייע לבחירה – מותר לכל רב להציג את מועמדותו מפני שלא על דעת כן קיבלו על עצמם.
הרב ליאור מוסיף וקובע במכתבו כי גם בייחס לבחירתם של חברי הוועדה לא ניתן להסתמך על ההצבעה שהתקיימה לפני כשנה, בטרם דחיית הבחירות שכן "יש לדון תמיד מה הייתה דעת החברים אז ומהי דעתם היום כשנשתנו התנאים", זאת על רקע החשש מפני פספוס ההזדמנות לבחור רב ראשי ציוני אל מול מועמד חרדי-אשכנזי שצפוי לרוץ מנגד, חשש שהלך והתגבר מאז בחירתו של הרב כהנא.
מכתבו של הרב ליאור עורר סערה רבה, אך גם גרם לסדקים בעמדות הוועדה עד שהרב אריאל, שעמד בראשה, נאלץ להחזיר את המנדט, לאחר שהבין כי בכל מקרה אין אחדות סביב הרב כהנא. "הוועדה לא הצליחה להביא לתוצאה המיוחלת של הסכמה ציבורית רחבה וגיבוי מלא למועמד אחד מוסכם" נימק זאת הרב אריאל. בכך נסללה הדרך של המועמדים הרבנים איגרא והלוי להגיש את מועמדותם.
השאלה היא כיצד ינהג סמוטריץ'. מחד סיכויי הרב כהנא צנחו פלאים ומאידך, טוענים אחרים כי לא ניתן לתמוך ברבנים שהתחייבו שלא להתמודד וכעת מפרים את התחייבותם. בדיוק בפלונטר הזה הגיעו רבנים נוספים כמו הרב קלמן בר, רב העיר נתניה והודיעו על מועמדותם לתפקיד, כשהם מנסים לשאוב את הקולות.
אופציה מעניינת שעלתה לאוויר בימים האחרונים היא שסמוטריץ' יכול לפעול ולא להיכנס לסבך הקשה עם הצדדים, באופן שלא יכריע ציבורית בעניין, אך במקביל יסכם עם אריה דרעי על תמיכה שקטה של ש"ס ברב מיכה הלוי. צעד מעניין שיכול לקרות, אך עדיין כלל הקלפים פתוחים ואי אפשר לדעת מה יתפתח בינתיים.
הרה"ג משה חיים לאו
הרב משה חיים לאו נולד בתל אביב, והוא בנו הבכור של הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו ואחיו של הרב הראשי לשעבר הרב דוד לאו.
הוא החל את לימודיו בישיבת קול תורה והמשיך בישיבת חברון. לאחר נישואיו קיבל כושר לכהן כרב עיר – מהרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו. בעבר התמודד, על משרת הרב הראשי האשכנזי של נתניה וירושלים וכעת הוא מתמודד לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.
במהלך התקופה האחרונה: במשפחת לאו מנסים להוביל לתמיכה רחבה מצד חברי הגוף הבוחר, כאשר רק לפני תקופה נכנס אביו הגאון הרב ישראל מאיר לאו, לעבודה הקשה והחל לעבור בקרב חברי גוף הבוחר, במטרה להצליח לשכנע אותם לתמוך בבנו הרב משה חיים לאו לתפקיד – הרב הראשי הבא.
רבנים בכירים בדגל התורה טענו השבוע – כי אין ספק שהגאון רבי משה חיים לאו הוא המועמד הראוי ביותר וראוי לקבל את תמיכת המפלגה. לזכותו של הרב משה חיים לאו גם עומד הקשר עם ראשי הערים החילוניים, ועם אנשי הציונות הדתית שרואים בו כמועמד מאחד בתקופה של פילוג בחברה בישראל.
הרב לאו מוכר בכל אזור השרון כדמות תורנית אהודה במיוחד בחן שנסוך על פניו ובהרבצת התורה ללא לאות. הוא כובש במתק שפתיו רבים וטובים כמו גם נערים שרואים בו טל חיים.
מבחינת הסיכויים: בדגל התורה היו שמחים לראות את הרב לאו משמש בתפקיד, ומספר גורמים בכירים במפלגה טוענים כי המפלגה אף צריכה לתמוך במועמדותו. גם חבר המועצת הגר"ד כהן התבטא כי יש לפעול לבחירתו של הגר"ד אך הנטייה של חלקים אחרים ובכירים נוספים אשר מעורים בפרטים, היא להביא לניצחונו של הרב קלמן בר רב העיר נתניה לתפקיד, בשל סיכויו הגדולים יותר לזכות בתפקיד.
מנגד גורם הבקי במתרחש במפלגה טען בשיחה איתנו: כי איך שהמצב נראה כעת, סיכויים גדולים שדגל התורה תכריע על תמיכה במועמדתו של הרב מיכה הלוי רב העיר פתח תקווה.
הרב קלמן בר
רב העיר נתניה – הוסמך לרבנות ולהוראה בכולל 'כרם ביבנה', ושימש כר"מ בה במשך שנים.
לפני כ-15 שנה, ביום ט' באלול ה'תשע"ד נבחר למשרת הרב האשכנזי הראשי של העיר נתניה, לאחר 26 שנה בהן לא כיהן רב ראשי אשכנזי בעיר.
לפני כשנה החליט הרב בר, להתמודד על תפקיד הרב הראשי האשכנזי. הרב בר אינו מזוהה עם מגזר ספציפי ובשל כך רבים רואים במועמדותו כדמות מאחדת ברקע התקופה המורכבת בין המגזרים בישראל. אם תשאלו יהודי חרדי מה דעתו על הרב בר, הוא יגיד לכם שהוא משלנו, כשאת אותה תשובה בדיוק תקבלו גם מאנשי הציונות הדתית – לא לחינם רבנים רבים מכל גווני הקשת רואים בו מועמד ראוי לשבת על כס הרבנות הראשית לישראל.
את יכולתו המיוחדת לאחד בין המגזרים הוכיח הרב בר במהלך עשר שנות כהונתו ברבנות העיר נתניה. חילונים ודתיים כאחד מרגישים שהוא רב שמבין לליבם, יודע לקרב לבבות ולהנגיש את ההלכה לכל אחד, ללא ויתור על סעיף קטן אחד חלילה.
הוא נודע גם כתלמיד חכם עצום, איש הלכה ואיש חינוך. כאשר בעברו כיהן כר"מ במספר ישיבות בארץ ובחו"ל, והצליח להעביר הלאה לאלפי תלמידים את דרך לימוד הייחודית עד להלכה למעשה. לאחרונה מתגבשת ההחלטה בבתי גדולי ישראל הליטאים, לתמוך במועמדותו, בשל יכולתו לאחד בין הקהילות בישראל בתקופה של קרע נוראי, וזאת מבלי לוותר חלילה על דרישות ההלכה.
סיכויו של הרב בר הם בהחלט גבוהים בשל תמיכה רבה בה הוא זוכה בקרב הציבור החרדי, הציונות הדתית, ומצד חברי גוף הבוחר הקשורים למפלגת הליכוד. כאשר מי שעומדת מאחורי הקשר איתם היא ראש עיריית נתניה מרים פיינברג אשר עוזרת לרב במרוץ, כמו"כ הרב זוכה לתמיכה רחבה בקרב ראשי מועצת דתיות וחברים נוספים בגוף הבוחר, הנחשבים כאנשיו במהלך השנים האחרונות. אך עדיין הוא נמצא בסיכון מסוים, במידה ויתקיים הדיל בין ש"ס לסמוטריץ' שיביא כלל הנראה למיכה רחבה מאוד לרב מיכה הלוי, אך עדיין הכול פתוח כאמור.
הגאון הרב מיכה הלוי
הרב מיכה הלוי רב העיר פתח תקוה בחר לשוב ולהתגורר לאחר נישואיו, בשכונת נחלת יצחק בתל אביב, עיר שהחלה להתרוקן מתושביה הדתיים. במהלך כהונתו כרב בתל אביב הוא הקים ישיבה גבוהה, תלמוד תורה לילדים, ורשת גנים לגיל הרך כאשר לפני כ-13 שנים מונה הרב הלוי לרב העיר האשכנזי של העיר פתח תקווה, כאשר תחת הנהגתו, הפכה רבנות העיר למאחדת בין הקהילות השונות ברחבי העיר.
בתקופתו כרב העיר, פרחה מערכת הכשרות באופן חסר תקדים וכך גם הקשר בין רב העיר לקהילות השונות ברחבי העיר וענייני הדת זכו לתנופה רבה.
לפני כשנה וחצי הודיע הרב הלוי על כוונתו להתמודד על תפקיד הרב הראשי האשכנזי, לשם כך התמודד בוועדה המיוחדת שבראשה עמד הרב אריאל, במטרה להציג מועמד ציוני-דתי מוסכם לתפקיד הרב הראשי לישראל לבקשת סמוטריץ'.
על אף התחייבותו שלא להתמודד, הרב הלוי הודיע על התמודדותו וזאת כאמור בשל השינויים שחלו וכפי שהחליטו חלק מחברי הוועדה.
על אף שעד כה לא זכה לתמיכה רשמית, שמו של הרב הלוי נחשב לשם חם במירוץ וכמי שעשוי לזכות בתמיכת מפלגת הציונות הדתית וש"ס, זאת בהתאם לדיל עם הרכבת הממשלה.
ל'המחדש' נודע כי התמיכה ברב הלוי לא מגיעה רק מקרב הציבור הדתי לאומי אלא אף מתוך הציבור החרדי כאשר ראש ישיבת חברון ר' דוד כהן תומך במועמדתו מאחורי הקלעים, ואף ח"כ בדגל התורה המקורב מאוד לרב מיכה הלוי, מנסה להצליח להביא את תמיכת מפלגת דגל התורה בו, בטענה כי אומנם חשוב שיהיה רב ראשי חרדי, אך צריך להיות ריאליים ולתמוך במועמד בעל סיכויים להצלחה.
עם זאת, נראה שהרב מיכה איבד חלק מהתמיכה בו בקרב הציבור הציוני דתי, בשל החלטת הוועדה שהחליטה לתמוך ברב כהנא. כאשר במטה הרב הלוי מנסים להשיג את תמיכתו הגלויה של השר סמוטריץ', שנראה כי אכן מצדד לכיוון, אך הכול עדיין פתוח ועוד יוכל להשתנות.
הרב מאיר כהנא
הרב מאיר כהנא מכהן כיום כדיין ואב בית הדין באשקלון, לצד כהונתו כיו"ר נציגות הדיינים הארצית מזה עשור. הוא נולד בבת ים, כשלאחר מכן למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים ובישיבת ההסדר קריית שמונה, כשבמשך זמן שלם למד בישיבת חברון אליה נמשך ברצונו להכיר מקרוב את שיטת הלימוד הליטאית.
מי שסייע לו הוא הרב קירשטיין, חניך ישיבת חברון שכיהן כר"מ בישיבת קרית שמונה. בהמשך שילב שירות בצה"ל כקצין ברצועת הביטחון בלבנון והגיע עד לדרגת סגן אלוף.
בשנת ה'תשע"א התמנה לדיין בבית הדין האזורי בבאר שבע, לאחר מכן בביה״ד בתל-אביב. בשנת ה'תשע"ד עמד בראשות הוועדה שניהלה את הבחירות לרבנות העיר ירושלים, לאחר אין ספור מורכבויות ומחלוקות, כשהרב כהנא הוביל לפתרון ולכך שנבחרו הרבנים – הרב אריה שטרן והגאון הרב שלמה משה עמאר לרבני העיר.
בשנת ה'תשע"ו עבר לשמש כדיין בבית הדין האזורי בתל אביב ובשנים האחרונות מונה לכהן כאב בית דין בביה"ד הרבני באשקלון, ומשם הוא מנהל מערך קשרים של פסיקה והלכה עם עמיתיו הדיינים מכלל המגזרים.
בתאריך ט״ז ניסן תשפ״ג נבחר הרב כהנא על ידי 'הוועדה' אשר מנתה כארבעים רבנים מזרמים שונים של הציונות הדתית – כמועמד מוסכם מטעמה למשרת הרב הראשי האשכנזי. לאחר פרוץ המלחמה היו רבנים שביקשו לבטל את החלטת הוועדה, אך רבים מבין חבריה סבורים כי הרב כהנא הוא המועמד של הציונות הדתית.
במהלך התקופה האחרונה מופעלים לחצים כבדים מצד מספר גורמים בציונות הדתית על השר בצלאל סמוטריץ' בדרישה שיאבק למען ניצחונו של הרב מאיר כהנא, כפי שהחליטה הוועדה שהוא עצמו הקים, ובכך יביא לבחירתו של הרב כהנא, אשר ללא ספק מייצג את הציבור הדתי לאומי כפי צורכו.
גורם חרדי ששוחח עם 'המחדש' טען כי במידה ובצלאל יחליט לתמוך ברב כהנא, יהיה לכך מחיר של הפסד התמיכה החרדית במועמד ציוני דתי, עד כדי החמצת הזדמנות של פעם ב-30 שנה.
ההתנגדות החרדית נובעת מכך שהרב כהנא מזוהה כמועמד ליברלי, אך גם על טענה זו יש רבים שחולקים וטוענים כי גם החרדים יכולים לקבל את הרב כהנא בתפקיד, ולראיה מציינים את תפקודו בנציגות הדיינים ומלחמתו על מעמד בתי הדין יחד עם החרדים. כאמור בזירה הפוליטית מחכים להחלטת סמוטריץ' שנמצא ללא ספק בצומת דרכים לא פשוטה אליה נקלע לאחר ששתק במשך זמן רב מדי.
הרב אליעזר איגרא
כיהן כדיין למעלה משלושים וחמש שנים, מתוכם מעל עשור כדיין ואב בית דין בבית הדין הגדול, כאשר לאחרונה אף כהן כמ"מ הרב הראשי כנשיא בית הדין הגדול.
הרב איגרא, הינו בוגר ישיבת ההסדר כרם ביבנה, לחם בעבר במהלך מלחמת יום הכיפורים, הרב איגרא הוסמך לרבנות ודיינות על ידי גדולי ישראל. על ידי רבותיו: הרבנים הראשיים לשעבר הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב חיים גולדוויכט ראש ישיבת כרם ביבנה. ויבדל"א הרב מרדכי פרבשטיין ראש ישיבת חברון, וזקני רבני הציונות הדתית הרב דב ליאור והרב יעקב אריאל.
הרב איגרא עוסק בפסיקה בכל חלקי השו"ע. במקביל לעיסוקו בבית הדין, כיהן כ-25 שנים כרב הישוב כפר מימון-תושיה, שם התמחה גם בהנהגה ופסיקה קהילתית ומצוות התלויות בארץ. הוא שימש כדיין בכיר בבתי הדין לממונות ומכהן בהרכב הדיינים המיוחד לטיפול בסוגיות ההלכתיות ממלחמת חרבות ברזל.
הרב התמודד בפני ועדת ארבעים הרבנים, של הציונות הדתית, בה כאמור, הפסיד לרב כהנא. גורם בסביבת הרב טען בשיחה עם 'המחדש': כי מיד שהרב קיבל את תוצאות הבחירות בוועדה, הוא החליט שלא לערער על התוצאות, אך במשך שנה לאחר מכן גורמים פוליטיים המשיכו לפעול בניגוד להחלטת הוועדה והוועדה לא כינסה דיון בכדי לדון בעניין למרות בקשת שניים מהרבנים אשר מכהנים כחברי הנשיאות, והם אשר הורו לו להתמודד.
הגוף הבוחר
דגל התורה
על פי הערכות דגל התורה מעורכת עם כשלושה עשר חברים בתוך הגוף הבוחר, ובדיוק לשם כך מונה הגאון הרב יוסף אפרתי מטעמו של מרן הגר"ד לנדו להכריע במי תתמוך המפלגה. מצד אחד רוצים לראות במפלגה מועמד חרדי בתפקיד שהמועמד האטרקטיבי של דגל התורה הוא הגאון רבי משה חיים לאו.
מצד שני גורמים בכירים במפלגה פועלים באופן נחרץ לטובת מועמדותו של הגאון רבי קלמן בר. הגורמים מספרים כי הרב שנהנה מתמיכה רבנית ליטאית בבחירות לרבנות העיר נתניה, הינו דמות שמקובלת על כלל המגזרים באופן שיוכל להביא גם תמיכה דתית לאומית וגם תמיכה חרדית.
במשך השנים, בדגל התורה נהגו ללכת עם ה'-סוס המנצח' ולהמר עליו. זו הסיבה שבדגל התורה לא ממהרים לחתום או להכריז על מועמד כלשהו ועדיין דנים במפלגה בסיכויים הבולטים של הרבנים לאו ובר, לצד אפשרות שלישית של תמיכה ברב מיכה הלוי, המועמד שנתמך בין כה על ידי ש"ס ואנשי סמוטריץ'.
עוצמה יהודית
בשונה ממפלגת הציונות הדתית שהובטח לה תמיכה במועמדם לתפקיד, בעוצמה יהודית רואים זאת ועיניהם כלות. זו בין היתר הסיבה לכך שהם תומכים ויש שיאמרו מריצים, את הגר"ש אליהו לתפקיד הראשון לציון. המועמד שלהם לתפקיד הרב הראשי האשכנזי הוא הג"ר אליעזר איגרא.
צריך להודות ביושר: מפלגת עוצמה יהודית עצמה לא מחזיקה בקולות רבים בגוף הבוחר – אך יש לה השפעה מכובדת, על החברים בגוף הבוחר באמצעות שריה – ח"כיה ובכירי מפלגתה.
חברי הגוף הבוחר
בגוף הבוחר חברים כיום מאה ארבעים חברים, בעלי זכות הצבעה בבחירות לרבנות הראשית, הגוף מונה כ-80 רבנים ו-70 נציגי ציבור. ביניהם דיינים, רבני ערים, ומועצות אזוריות, ושכונות, לצד הרב הצבאי הראשי, ראשי ערים, ראשי מועצות, שני שרים, וחמשה חברי כנסת.
בבחירות הנוכחיות, נבחרו לראשונה רק 70 רבנים כאשר בסך הכללי של מספר חברי הגוף הבוחר העומד על 140 – עקב אי הסכמת מועצת הרבנות הראשית למנות נשים לאסיפה הבוחרת. בכך קטן הגוף הבוחר ב-10 נציגים, לעומת מערכות בחירות קודמות.
נקודה נוספת שחשוב להבהיר: העובדה שחבר גוף בוחר חתם על טופסי מועמדות של הרבנים השונים, אין בה כדי ללמד על התמיכה שלה יזכה. עם זאת, ניתן ללמוד על היקף התמיכה ומגוון החותמים. כך שמועמד שהצליח להביא כ-30 חתימות, צפוי להתמודד בקלות יחסית בבחירות עצמן, לעומת מועמדים שבקושי הצליחו להחתים את הרף הנדרש של 20 החתימות.
בשאלת סיכויי הבחירה, דווקא ריבוי המועמדים הוא זה שיכול להכריע לטובת המועמדים השונים, שכן קולות הגוף הבוחר יתחלקו בין המועמדים הרבים ובשל כך די במספר קטן יחסית של קולות על מנת לזכות בתפקיד. לעומת זאת, במרוץ לתפקיד הראשון לציון מכיוון שיש שלושה מועמדים בלבד, יידרשו המועמדים לרף גבוה יותר של תומכים.
לסיכומו של עניין: המרוץ לרבנות הראשית מגיע לסיומו כאשר בגזרת הראשון לציון והרב הראשי הספרדי, בעל הסיכויים המרביים הוא הגאון רבי דוד יוסף, אולם הדרמה הגדולה מתמקדת סביב המרוץ למשרת הרב הראשי האשכנזי, שעליו מתמודדים הרב מאיר כהנא, הרב מיכה הלוי, הרב קלמן בר, הרב אליעזר איגרא והרב משה חיים לאו.
למשקל של תמיכת ש"ס וחלקים בולטים בציונות הדתית, במועמדותו של הג"ר מיכה הלוי יש משמעות רבה, אך המרוץ רחוק מסיום ובימים שעוד נותרו כלל המועמדים ינסו לעשות נפשות, כאשר גם הגרמ"ח לאו וגם הגר"ק בר, יתחרו על קולות רבני דגל התורה ורבני חב"ד. הרבנים איגרא וכהנא, מגיעים לסופו של המרוץ עם הסיכויים הנמוכים יותר, למרות שבתחילה היו למועמדים פוטנציאליים.
עם זאת צריך לזכור, הבחירות הן מאחורי הפרגוד ואיש לא יכול לדעת כיצד כל אחד הצביע, כך שכל הדיבורים על מספר קולות בטוח, הוא בגדר משאלת לב ולא מן הנמנע כי הבחירות יסתיימו עם הפתעות גדולות.
גולשים יקרים, בפרויקט זה הושקעו מאמצים רבים בשביל להצליח להביא אליכם תוכן ייחודי ומעניין אשר חלקו הגדול נחשף כאן לראשונה, כאשר הוא כולל בתוכו תפניות וגילויים חדשים על המתמודדים בבחירות לרבנות הראשית, הדילים, הסיפורים, ומאחורי הקלעים.
יש לכם ביקורת, הצעה לייעול, הערה או הארה? יותר ממוזמנים לפנות אליי: 0534146570z@gmail.com
