מיקום כתבה: חדשות חמות

תחת הכותרת "גדר הבקעה 3", השלימו היום (שלישי) סטודנטים מאוניברסיטת אל-איסתקלאל הפלסטינית תרגיל צבאי נרחב המדמה באופן ישיר תרחישי פריצה לשטח ישראל ולחימה בתוך יישובים. הפעילות המבצעית, שנמשכה שבוע ימים, התקיימה בטווח של כארבעה קילומטרים בלבד מהיישוב היהודי נעמה שבבקעת הירדן, דבר שעורר דריכות רבה וחשש כבד בקרב תושבים וגורמי ימין באזור.

הסטודנטים, שקיבלו הכשרה צבאית לכל דבר, תרגלו מגוון מיומנויות לחימה מתקדמות שכללו תנועה חשאית ביום ובלילה, איסוף מודיעין בשטח, הישרדות ולוחמה בשטחים פתוחים, מיוערים ובנויים. בתיעוד שהופץ ברשתות ערביות, נראים המשתתפים כשהם מבצעים תרחיש סיום מעשי המדמה סביבה מבצעית מציאותית לחלוטין, הכוללת את שבירת המכשול ופשיטה על יעדים.

בארגון "עד כאן", שעוקב מקרוב אחר פעילות הרשות הפלסטינית, הגיבו בזעם ובחריפות על קיום התרגיל בקרבת יישובים יהודיים. בהודעה רשמית שמסרו בארגון נכתב: "מי שבוחר לעצום עיניים מול הרש"פ יקבל טבח דומה בקו התפר". בארגון לא חסכו בביקורת ודרשו פעולה מיידית של כוחות הביטחון כדי למנוע את האיום המתגבש מעבר לגדר.

המסר המרכזי של הארגון הופנה ישירות אל מקבלי ההחלטות בירושלים, תוך אזהרה כי הכתובת נמצאת על הקיר בצורה הברורה ביותר. "מי שמתאמן לפרוץ גדר בסופו של דבר יפרוץ וירצח. אנו קוראים לדרג המדיני והביטחוני להתפכח", הוסיפו ב"עד כאן", כשהם מבהירים כי מדובר בהכנה מעשית לפעולות טרור רצחניות ולא בפעילות אקדמית תמימה כפי שמנסים אולי לצייר ברשות הפלסטינית.

בפעילות מבצעית מורכבת של כוחות המשטרה, נחשף חשש ביטחוני משמעותי סמוך לאחד המתקנים הרגישים ביותר של צה"ל במרכז הארץ. כוחות של משטרת רחובות יחד עם לוחמי משמר הגבול פשטו על אתר בנייה הממוקם בקרבה לבסיס חיל האוויר תל נוף, זאת בעקבות מידע מודיעיני מוקדם שהצביע על כך שבמקום שוהים ומועסקים פלסטינים ללא אישור שהייה כחוק. במהלך החיפוש היזום באתר, גילו הכוחות חמישה שוהים בלתי חוקיים, כאשר התגלית המדאיגה ביותר הייתה בנוגע לאחד מהם – תושב רצועת עזה שהצליח להסתנן לישראל עוד בשנת 2023, בטרם פרצה מלחמת "חרבות ברזל".

לפי הדיווח שנחשף היום (שלישי) ב"ערוץ 14", ברגע שהחשודים זיהו את הגעת הכוחות וניסו להימלט מהמקום בכל מחיר. המשטרה פתחה במרדף רגלי נחוש שכלל אמצעים טכנולוגיים ובהם הפעלת רחפן שסרק את השטח מלמעלה, לצד שימוש בכלבי משטרה שאיתרו את הנמלטים. בתום המרדף נעצרו כלל השב"חים והועברו לחקירה דחופה, שם התבררו ממדי המחדל: החשוד העזתי שהה בסמיכות לבסיס האסטרטגי למעלה מחודש ימים. מהחקירה עולה כי הוא לא נהג לישון באתר הבנייה עצמו, וקיים חשד ממשי כי הוא הסתובב באזור לאחר שעות הפעילות הרגילות.

מאז שהסתנן לישראל לפני כשנתיים, הצליח העזתי לנדוד בין ערים שונות בארץ, ועל פי הממצאים שהה בין היתר בבאר שבע ובתל אביב לפני שהגיע לאזור רחובות ותל נוף. בעקבות הממצאים החמורים והקרבה למתקן ביטחוני, מפקד מחוז מרכז, ניצב אמיר כהן, חתם הערב על צו סגירה מנהלי לאתר הבנייה למשך 30 ימים. לצד מעצרו של המעסיק הישראלי, המשטרה פועלת כעת במישור המשפטי ומתכוונת להגיש נגד השב"ח העזתי בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך דגש על המסוכנות הנשקפת משהייתו הממושכת בלב המדינה ללא כל פיקוח.

לקראת הפגישה הגורלית המתוכננת בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו בסוגיית הגרעין וההתעצמות האיראנית. הנשיא האמריקני בחר לשלוח מסר ישיר ומרתיע לעבר טהראן, כשהוא מבהיר כי הסבלנות האמריקנית מוגבלת וכי הוא לא יהסס לשחזר פעולות התקפיות מן העבר במידה והמאמצים הדיפלומטיים ייכשלו.

בראיון טלפוני שקיים היום (שלישי) עם חדשות 12, סיפק הנשיא טראמפ הצצה לתוכניות המגירה שלו וציין כי אם לא ניתן יהיה להשיג עסקה עם איראן – הוא יהיה מוכן לפעול צבאית כפי שעשה במלחמת 12 הימים בחודש יוני האחרון. הנשיא הדגיש את עמדתו הנחרצת ואמר: "האיראנים מאוד רוצים להגיע לעסקה. או שנעשה עסקה, או שנצטרך לעשות משהו מאוד קשוח – כמו בפעם הקודמת".

במקביל לאיומים , וושינגטון נערכת גם בשטח. הנשיא האמריקני חשף כי הוא שוקל ברצינות לשגר למזרח התיכון נושאת מטוסים נוספת יחד עם קבוצת התקיפה שלה, הכוללת מספר משחתות ליווי. "יש לנו שם ארמדה ואולי עוד אחת בדרך", הוא ציין בראיון. דבריו של הנשיא קיבלו משנה תוקף כאשר בכיר אמריקני אישר כי אכן מתקיימים דיונים רשמיים על תגבור הכוחות האמריקנים במרחב. כיום מחזיקה ארה"ב באזור את נושאת המטוסים USS Lincoln, ושליחת כוח נוסף תחזיר את הנוכחות הצבאית האמריקנית לרמות שיא שלא נראו מזה זמן רב.

בעוד המתיחות המדינית והצבאית מגיעה לנקודת רתיחה, ברפובליקה האסלאמית מנסים לשדר חוסן וביטחון עצמי. בעוד שהעולם עוקב בדריכות אחר תנועות נושאות המטוסים, באיראן משדרים עסקים כרגיל: בטהראן משגרים זיקוקים עם קריאות מהמסגדים ברחבי העיר כולה, לציון יום המהפכה האסלאמית של 1979.

דובר מפלגת ש"ס אשר מדינה התייחס היום (שלישי) בריאיון לרדיו קול ברמה לקשיים סביב חוק הגיוס, ואמר: "הייעוץ המשפטי של הוועדה מערים עלינו קשיים. כשרואים אותם מתעסקים עם אלף ואחד דברים ומתעלמים מהנושא הכי מהותי לציבור החרדי – לא נשתף פעולה. קיבלנו הוראה מגדו"י לעשות הכל – גם במחיר ביזיונות – להביא חוק. אנחנו רוצים את התקציב, הוא מעולה. אנחנו גם בעד הממשלה".

במהלך השיחה התייחס מדינה לביקורת הפנימית הגוברת בתוך המגזר החרדי נגד נציגי הציבור והתחושה כי קולם אינו נשמע מספיק אל מול מעצרי בחורי הישיבות והקיצוצים הכואבים "מה אתם מצפים שנעשה חוץ מלצעוק מעל בימת הכנסת? אתמול כל הח"כים צרחו את נשמתם. אין אף אדם שיכול להגיד שהוא יודע להפסיק את המעצרים. רק חוק".

בנוגע לדיווחים על כך שיו"ר המפלגה, אריה דרעי, עורך תיקוני צומות, אמר מדינה: "דרעי, כידוע, תלמיד חכם שלומד הרבה, ויש לו הרבה נושאים שקשורים להתחזקות". לגבי שאלות על ביקורי דרעי בעצורים בכלא, הסביר: "הוא זה שמפעיל את הביקורים של הנציגים שלנו. אם הוא יבקר בחור אחד, ישאלו למה הוא לא ביקר בחור אחר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו המריא היום (שלישי) לביקור מדיני בוושינגטון, כשבמרכזו עומדת פגישה גורלית עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בעוד שעל פני השטח מדברים על יציבות אזורית, מאחורי הקלעים מתגבשת תוכנית דרמטית למתקפה אפשרית על פרויקט הטילים והגרעין של הרפובליקה האסלאמית. על פי דיווח ברשת CNN, המסתמך על שני מקורות ישראלים, נתניהו מתכנן לדון עם הנשיא טראמפ באפשרויות צבאיות נגד איראן, תוך הצגת נתונים המעידים על האצה מסוכנת ביכולותיה של טהראן.

במהלך הפגישה בבית הלבן, צפוי ראש הממשלה לחשוף בפני הנשיא האמריקני מידע מודיעיני חדש ומטריד על היכולות הצבאיות של איראן. מקור שצוטט בדיווח הסביר את דחיפות העניין וציין כי ישראל "מודאגת מהתקדמותה של איראן בשיקום מלאי הטילים הבליסטיים שלה ויכולותיה והחזרתו למצב שבו היה לפני מלחמת 12 הימים". החשש בירושלים הוא כי ללא התערבות נחרצת, איראן תצליח לשקם את עוצמתה הצבאית שנפגעה בסבבים קודמים ולהפוך לאיום קיומי מיידי על מדינות האזור.

הנתונים המדאיגים שעומדים בבסיס ההערכה הישראלית מצביעים על כך שללא פעולה צבאית או מדינית חריפה, איראן עלולה להחזיק במלאי עצום של בין 1,800 ל-2,000 טילים בליסטיים בתוך שבועות או חודשים ספורים בלבד. לאור זאת, נתניהו צפוי להדגיש בפני טראמפ את הצורך האסטרטגי בשמירה על חופש פעולה צבאי מלא של ישראל בתוך המדינה, כחלק בלתי נפרד מכל הסכם עתידי שיגובש מול האיראנים.

טרם המראתו לבירה האמריקנית, התייחס ראש הממשלה באופן פומבי ליעדי הנסיעה והבהיר כי הסוגיה האיראנית ניצבת בראש סדר העדיפויות שלו. נתניהו הצהיר כי ישוחח עם טראמפ על "עזה, האזור, אבל כמובן בראש ובראשונה במשא ומתן עם איראן. אני אציג בפני הנשיא את התפיסות שלנו לגבי העקרונות במשא ומתן, העקרונות החשובים, ובעיניי הם חשובים לא רק לישראל – אלא לכל מי שבעולם רוצה שלום וביטחון במזרח התיכון". דברים אלו ממחישים את כוונתו של נתניהו לרתום את הממשל האמריקני לקו התקפי ובלתי מתפשר מול שלטון האייתוללות.

ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, למדיניות חוץ והסברה, בראשות ח"כ בועז ביסמוט קיימה היום (שלישי) דיון שעסק בחיזוק והרחבת הסכמי אברהם, במסגרתו שמעה על יישום ההסכמים מנציגי המל"ל, צה"ל, משרדי הביטחון, הכלכלה, האנרגיה, התיירות החינוך ועוד. חלקו הראשון של הדיון התקיים במתוכנת גלויה וחלקו השני היה חסוי, כאשר המטרה המרכזית שעמדה לנגד עיני המשתתפים היא הפיכת הברית האזורית למנוע צמיחה מדיני וביטחוני חסר תקדים.

יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט סיפר בפתח הדיון כי נפגש לפני מספר ימים עם השגריר האמירתי וראה מקרוב עד כמה הם מייחסים חשיבות להסכמים האלה ועד כמה גדול הפוטנציאל שהם רואים בהם. ח"כ ביסמוט השווה בין הסכמי השלום עם מצרים וירדן שהתפתחו בעיקר לשלום קר, ואמר שהסכמי אברהם הביאו מציאות אחרת. הוא הוסיף שהשאלה הגדולה עכשיו היא מה אנחנו עושים עם זה? איך מחזקים את הקיים ואת מרחיבים את ההסכמים למדינות נוספות.

במהלך הדיון, נציג המל"ל דיווח כי השיח שמתנהל על הסכמי אברהם הן על ידי ראש הממשלה והן באמצעות המל"ל נמצא גבוה מאוד בסדרי העדיפויות. זה נכון מול מדינות במרחב וגם מול הממשל האמריקאי. הוא הוסיף כי ישנה חשיבה לא רק איך לשמר את הקיים, אלא איך להרחיב ולמנף את ההסכמים בצורה רחבה יותר. לדבריו היעד המרכזי הוא לצרף מדינות נוספות שאין להן כיום שלום עם ישראל, בין אם דרך הצטרפות להסכמי אברהם ובין אם באמצעות הסכמי שלום נפרדים. בנוסף, גם מדינות שכבר יש לנו איתן יחסים דיפלומטיים, או שמעוניינות להעמיק קשרים עם המערב, רואות בהסכמים מסגרת להשתלבות אזורית רחבה יותר כחלק מחזון אזורי כולל בהובלה של האמריקאים.

אחד החידושים המעניינים שעלו בדיון הוא יצירת מדרגים של שותפות במסגרת הסכמי אברהם ברמות שונות של השתלבות כאשר הרעיון הוא להוריד את רף הכניסה למדינות שמתקשות להצטרף מיד להסכם שלום מלא מסיבות פוליטיות פנימיות או אזוריות. במקביל, נציג משרד הביטחון אמר כי הם מסתכלים על הסכמי אברהם כקשרים אסטרטגיים ומקיימים קשרים טובים עם מערכות הביטחון מולם, הכוללים דיאלוגים אסטרטגיים ושותפות ביטחונית מדינית. חלק משיתופי הפעולה מתקיימים בערוצים ישירים בין מערכות הביטחון ומשרדי ההגנה, וחלקם מתבצעים דרך חברות ביטחוניות ותעשיות רלוונטיות. הוא סיכם כי ישנה מדיניות ברורה להרחיב ככל האפשר את מערכת היחסים ולחזק את האינטרסים המשותפים.

במישור האופרטיבי והכלכלי, נציג המתפ"ש תיאר את שיתוף הפעולה בעיקר בהקשר של הזירה הפלסטינית וסיוע ההומניטרי לאורך תקופת הלחימה, בעיקר עם מרוקו ואיחוד האמירויות שהיו מעורבות באופן פעיל בהיבטים הומניטריים רבים כמו סיוע רפואי, הכנסת ציוד ומזון וכן תמיכה בגורמים הומניטריים שפועלים בתוך הרצועה. מנקודת המבט של משרד הכלכלה, מדינות הסכמי אברהם מהוות מנוע מרכזי להעמקת הקשרים הכלכליים של ישראל באזור ולפתיחת דלתות לשווקים נוספים. נציג המשרד דיווח כי בשנה האחרונה היקף הייצוא הישראלי לאיחוד האמירויות עמד על למעלה מחצי מיליארד דולר, והייבוא ממנה התקרב למיליארד דולר והזכיר שמעבר להיקף הסחר הישיר, יש לכך ערך אסטרטגי כצומת לשווקים רחבים בהרבה.

במשרד האנרגיה אמרו כי שיתופי הפעולה עם מדינות הסכמי אברהם משתלבים במסגרת שלושת צירי הפעולה המרכזיים שלהם בזירה הבינלאומית. הראשון הוא חיבוריות אזורית, השני הוא שיתופי פעולה בילטרליים בתחומי מים ואנרגיה והשלישי הוא חיזוק היחסים ארוכי הטווח גם בתקופות מאתגרות. עם זאת, במשרד התיירות אמרו כי בעוד שהתיירות היוצאת מישראל לאיחוד האמירויות מצביעה על מספרים גדולים, התיירות הנכנסת מאיחוד האמירויות היקפי התיירות הנכנסת מאיחוד האמירויות עדיין נמוכים יחסית, גם בהשוואה לפוטנציאל וגם לציפיות שהיו עם חתימת ההסכמים. לפי הנתונים בשנת 2019 נכנסו לישראל כ-900 מבקרים מאיחוד האמירויות, בשנת 2022 המספר עלה לכ-1,600, בשנת 2023 ירד לכ-970 מבקרים.

לאחר שנים ארוכות של אמברגו נפט הדוק שהטילה ונצואלה על ישראל, המדינה הלטינית שלחה היום (שלישי) את משלוח הנפט הגולמי הראשון שלה לישראל מזה תקופה ארוכה. המהלך, המהווה שינוי מדיניות חד, מגיע כחלק מתוכנית רחבה לפתיחת שוק הייצוא של המדינה תחת שלטונה של דלסי רודריגז, מחליפתו של הנשיא לשעבר ניקולס מדורו.

לפי הדיווח בסוכנות הידיעות בלומברג, המשלוח הנוכחי ישים סוף רשמי לאמברגו הנפט שהטילה ונצואלה על ישראל. מדובר בציון דרך משמעותי, שכן זהו המשלוח הראשון מסוגו המגיע מוונצואלה לישראל מאז אמצע שנת 2020, אז נשלחו כ-470 אלף חביות. בעוד שהשינויים בשטח כבר מורגשים, גופים רשמיים בישראל שומרים על שתיקה; בבז"ן סירבו להגיב לידיעה, וכך נהגו גם במשרד האנרגיה הישראלי, המעדיפים בשלב זה שלא להתייחס לחידוש הקשר האנרגטי.

ההתפתחות הכלכלית הזו היא תוצר ישיר של המהפך השלטוני בוונצואלה, שהחל עם מעצרו של הנשיא לשעבר מדורו. בבלומברג ציינו כי המשלוח מהווה את הסימן האחרון לאופן שבו ונצואלה פועלת אחרי עידן מדורו, הרודן שנלכד במבצע קומנדו של צבא ארה"ב בהוראת הנשיא האמריקני טראמפ. תחת שלטונו של מדורו, המדינה שמרה על קו עוין כלפי ישראל ורוב תפוקת הנפט שלה הופנתה לשוק הסיני, תוך עקיפת סנקציות ובידוד בינלאומי.

חידוש ייצוא הנפט לישראל מסמל את הניסיון של ההנהגה החדשה בקראקס להשתלב מחדש בכלכלה העולמית ולפתוח ערוצי סחר ישירים עם מדינות המערב. עבור משק האנרגיה הישראלי, מדובר בפתיחת מקור אספקה נוסף שעשוי להשפיע על תמהיל הנפט הגולמי המגיע לבתי הזיקוק בחיפה, וזאת לאחר שנים בהן ונצואלה נחשבה ליעד סגור עבור חברות ישראליות בשל האידיאולוגיה האנטי-ישראלית שהוביל המשטר הקודם.

המשרד לביטחון לאומי מתחדש היום (שלישי) בדמות מוכרת בעולם ההסברה הממשלתי, עם הכרזתה של ועדת הבוחנים על בחירתו של ד"ר עומר דוסטרי לתפקיד ממלא-מקום מנהל אגף בכיר דוברות והסברה. ועדת המכרזים, שבראשה עמד מנכ"ל המשרד רפאל אנגל, בחרה בדוסטרי במטרה להוביל ולחזק את חשיפת פעילות המשרד בפני הציבור הרחב.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, הביע שביעות רצון רבה מהצטרפותו של דוסטרי לשורות המשרד ושיבח את יכולותיו המקצועיות. השר בירך על המינוי והדגיש את חשיבותו: "דוקטור דוסטרי הוא בעל ניסיון עשיר ומקצועיות רבה בתחומי התקשורת וניהול במערכות גדולות", מסר השר בן גביר והוסיף: "אני בטוח שהוא יביא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר את המדיניות והפעולות הרבות שנעשות במשרד, בדגש על חיזוק המשילות והמאבק בפשיעה".

ד"ר דוסטרי, בן 37, מביא עמו לתפקיד רקע אקדמי ומקצועי נרחב. הוא מחזיק בתואר שלישי במדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן, ובעברו שימש כחוקר במכוני מחקר מובילים, שם פרסם מאמרים רבים בתחומי צבא וביטחון לאומי. חזרתו לשירות הממשלתי מעוררת עניין מיוחד בשל נסיבות עזיבתו את לשכת נתניהו בחודש יולי האחרון, שעל פי דיווחים שונים לוותה בטונים צורמים. על אף שלשכת רה"מ הכחישה טענות ליחסים עכורים עם אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, היא אישרה בזמנו כי הפרידה נבעה מ"חוסר התאמה".

המקרה הנוכחי מזכיר לרבים את מסלולו של אלי פלדשטיין, ששימש בעבר כדוברו של בן גביר בטרם מונה לתפקיד דובר בלשכת ראש הממשלה. כעת, נראה כי הניסיון שנצבר בלשכה ברחוב עזה ובירושלים ינוצל לטובת חיזוק המשילות וההסברה במשרד לביטחון לאומי.

ארצות הברית ממשיכה במאמציה לייבש את מקורות המימון של ארגון הטרור הלבנוני, והיום (שלישי) הודיע הממשל בוושינגטון על הטלת סנקציות רחבות היקף נגד דמויות מפתח וחברות מסחריות המהוות חלק בלתי נפרד מהתשתית הכלכלית של חיזבאללה. המהלך הנוכחי מכוון נגד רשתות פיננסיות מורכבות הפועלות במספר מדינות, במטרה לקטוע את זרם המזומנים המאפשר לארגון להמשיך בפעילותו הצבאית והפוליטית.

לפי ההודעה הרשמית של משרד החוץ האמריקני, העיצומים החדשים הוטלו על שני אישים וחמש חברות. בין השמות הבולטים ברשימה השחורה נמצא אנדריי ויקטורוביץ' בוריסוב, אזרח רוסי המעורב בפעילות הפיננסית של הארגון, וכן מוחמד נאיף מאג'ד, אזרח לבנוני המקושר לאגודת 'אל-קרד אל-חסן'. מדובר במוסד פיננסי המזוהה עמוקות עם חיזבאללה, המשמש כמעין "בנק" עצמאי של הארגון ושכבר הוטלו עליו סנקציות בעבר בשל תפקידו המרכזי בהלבנת הון ומימון טרור.

הזרוע הכלכלית של ארה"ב לא הסתפקה באנשים פרטיים, וסימנה גם שורה של חברות וכלי שיט ששימשו כצינורות להעברת כספים וסחורות עבור חיזבאללה בכמה מדינות בעולם. בין היעדים שסומנו נמצאת חברת Brilliance Maritime Ventures מפנמה והאונייה BRILLIANCE שבבעלותה. בנוסף, הסנקציות הופנו נגד חברה לבנונית בשם JOOD SARL, הפועלת בתחום הרגיש של סחר במתכות יקרות, תחום המשמש לא פעם ככלי לעקיפת פיקוח פיננסי בינלאומי.

גם טורקיה נכנסה לכוונת של מחלקת המדינה, כאשר שתי חברות הפועלות משטחה סומנו כמשתפות פעולה עם רשתות הטרור. מדובר בחברות Platinum Group International ו-Sea Surf Shipping, שלגביהן הוטלו גם סנקציות משניות מחמירות. צעדים אלו נועדו להבהיר לגופים עסקיים ברחבי העולם כי כל קשר עם המערך הכלכלי של חיזבאללה עלול להוביל לחסימת פעילותם בשוק האמריקני ולבידודם מהמערכת הבנקאית העולמית.

לקראת הבחירות נרשמו היום (שלישי) חילופי דברים קשים בין יו"ר מפלגת 'הדמוקרטים', יאיר גולן, לבין יו"ר 'המחנה הממלכתי', בני גנץ. העימות פרץ בעקבות סרטון תקיף שפרסם גולן, בו הוא שולל מכל וכל שיתוף פעולה עתידי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך שהוא מציב קו אדום ברור מול קולות אחרים במחנה המדיני שמגלים גמישות רבה יותר בנושא.

גולן לא חסך במילים חריפות וטען כי האפשרות לשותפות עם הליכוד במבנה הנוכחי היא אסון פוליטי. בסרטון שפרסם אמר יו"ר הדמוקרטים: "בקיצור, לאחרונה אני שומע כל מיני קולות עם הרעיון שאפשר לשבת עם נתניהו בממשלה הבאה. זו טעות מובהקת! כל מי שהיה שותף לממשלת השחיתות והביזה הזאת חייב ללכת הביתה. אין מצב שהם נשארים. מחליפים אותם".

גולן המשיך ותקף את התנהלות הממשלה הנוכחית בכל הנוגע למחדל השבעה באוקטובר ולנעשה במשטרה, והוסיף: "לא אם מישהו צריך להיות אחראי על האסון של ה-7 באוקטובר, גם לא מנהל את השינוי במשטרה. הציבור בישראל מצפה להנהגת שינוי עם אג'נדה מסודרת, והיא קיימת אצלנו בדמוקרטים. מוקדם או מאוחר נחליף את הממשלה הזאת ונחזיר את ישראל למסלולה".

התגובה מצד בני גנץ לא איחרה לבוא, גנץ תקף את גולן בטענה כי עמדתו משחקת לידי הימין ומותירה את הזירה לשרים הקיצוניים ביותר. "יאיר, רק שאני אבין", פנה גנץ ליריבו מהשמאל, "אתה אומר שאם לביבי יהיו 61 ח"כים צריך להמשיך לשבת באופוזיציה ולתת לבן גביר לשרוף את המדינה ולחרדים להמשיך להשתמט? אם זה מה שאתה אומר – אתה המתנה הגדולה ביותר שנתניהו ובן גביר יכלו לבקש".

דרמה פרצה היום (שלישי) בנמל התעופה כאשר ניק קוליוחין, עיתונאי עצמאי ישראלי-רוסי, הורד ממטוס "כנף ציון" שנועד להעביר את ראש הממשלה לארצות הברית. ההשתתפות שלו אושרה תחילה כחלק ממשלחת העיתונאים, אך רגעים לפני ההמראה נמסר לו כי לא יוכל להצטרף לטיסה. האירוע התרחש ברחבת חניית המטוס, מול עיתונאים נוספים שהיו אמורים ללוות את ראש הממשלה.

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "גורמי הביטחון החליטו היום שלא לאשר את הצטרפותו של הכתב לטיסת ראש הממשלה לוושינגטון וזאת מטעמים ביטחוניים שלא ניתן לפרט בשלב זה. הוחלט שלא". משירות הביטחון הכללי נמסר: "בהתאם לייעודו ותפקידיו של השירות על פי חוק, מופקד השירות בין היתר על אבטחת ראש הממשלה. במסגרת זו, מתקבלות החלטות לשם צמצום סיכון לראש הממשלה ולמידע המצוי בסביבתו. מטבע הדברים, לא ניתן להתייחס לטעמים שבבסיסן של החלטות פרטניות".

קוליוחין עצמו סיפר בשיחה עם ערוץ 12 על תחושת ההשפלה והבלבול: "הורידו אותי מהטיסה מול כל הכתבים, רגע לפני ההמראה – אמרו לי שצריך לבדוק את הקשרים שלי. זה רגע מאוד קשה. הרגשתי מושפל. אמרו לי 'קח את המזוודות והתיקים שלך', והורידו אותי מהטיסה". לדבריו, לא הוצג לו שום מסמך רשמי ולא נאמר לו שהוא פסול להצטרף לטיסה: "פשוט הובילו אותי הצידה והבהירו שאני לא עולה לטיסה".

קוליוחין הוא עיתונאי עצמאי ישראלי-רוסי, הפועל עבור כלי תקשורת רוסים ובינלאומיים, כולל ערוצי טלוויזיה בהודו ובפולין. הוא נרשם והוצב בקבוצת הוואטסאפ של העיתונאים שמלווים את ראש הממשלה לוושינגטון, מה שמוסיף מורכבות למקרה ומעלה שאלות לגבי קריטריונים לשיקולי ביטחון מול חופש העיתונות.

לראשונה מאז חקיקתו של החוק לשלילת אזרחות וגירוש מחבלים, המדינה עוברת משלב החקיקה לשלב הביצוע בשטח. הערב (שלישי) הודיע יו"ר הקואליציה אופיר כץ כי שני מחבלים המחזיקים באזרחות ותושבות ישראלית יגורשו מהמדינה, צעד שמהווה יישום ראשון של החוק שעבר לפני כשלוש שנים. החוק קובע כי ניתן לשלול את מעמדם ולגרש מהארץ מחבלים שהורשעו בטרור ומקבלים תגמול כספי מהרשות הפלסטינית עבור מעשיהם.

המחבלים המגורשים הם, מחמוד אחמד, תושב כפר עקב שבירושלים, שנידון ב-2001 ל-23 שנות מאסר בגין פיגועי ירי נגד חיילים ואזרחים ושוחרר לאחרונה, ובמוחמד אחמד חוסין הלסי מג'בל מוכבר. הלסי, שביצע פיגוע דקירה נגד שתי קשישות כשהיה בן 16 בלבד, מרצה כעת עונש של 18 שנות מאסר והוא צפוי להיות מגורש מהארץ מיד עם סיום ריצוי עונשו מאחורי סורג ובריח.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לצעד הדרמטי והבהיר כי מדובר רק בתחילתו של תהליך רחב יותר שיקיף מחבלים נוספים בעלי אזרחות ישראלית שפועלים נגד המדינה. בהודעה רשמית שפרסם נתניהו נכתב: "חתמתי הבוקר על שלילת אזרחותם וגירושם של שני מחבלים ישראלים, שביצעו פיגועי דקירה וירי נגד אזרחים ישראלים ותוגמלו עבור מעשיהם הנפשעים מהרשות הפלסטינית. אני מודה ליו״ר הקואליציה אופיר כץ על הובלת החוק שיגרש אותם ממדינת ישראל, וכמותם עוד רבים בדרך".

דרמה משפטית בבית המשפט המחוזי בירושלים: פרוטוקול פנימי וחסוי מדיון שנערך ביולי 2016 נחשף היום (שלישי) באופן רשמי, ומציג תמונה מטלטלת של היחסים המתוחים בין היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, לבין חוקרי להב 433. המסמכים חושפים כי בזמן שחוקרי המשטרה דחפו להעמיק את החקירה בתיק 1000, מנדלבליט הביע ספקות כבדים ואף הטיח ביקורת חריפה בצוות החקירה על הניסיון להתמקד בזוטות במקום בראיות משמעותיות.

בפרוטוקול, נשמע מנדלבליט כמי שמנסה לבלום את התלהבות החוקרים מהעיסוק במתנות שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו. היועמ"ש דאז הבהיר לחוקרים את עמדתו בצורה חד-משמעית כשאמר: "אני לא אחקור אותו על אריזת סיגרים מלפני 10 שנים". מנדלבליט לא עצר שם והמשיך להתנגד נחרצות לקו החקירה שנבנה באותם ימים: "אני לא מתלהב מזה שנתניהו לוקח שמפניה, סיגרים או חליפה – זה לא טוב, אבל על דברים כאלה מלפני 10 שנים אני לא פותח חקירה פלילית מול ראש הממשלה".

היועץ המשפטי לשעבר הסביר בדיון כי הציפיות שלו מהחקירה היו שונות בתכלית, וכי הוא חיפש עבירות שחיתות בקנה מידה רחב בהרבה ממה שהוצג לו על ידי המשטרה. לדבריו, "הנושא העיקרי – הקרחון – האם היה מפעל של כסף גדול, אנשי עסקים, אין פה את הבשר שחיפשתי, בשלב זה. עם כל הכבוד לסיגרים, שמפניה, חליפה – זו לא התעשייה שאנחנו חושדים שאולי יש". חשיפת הדברים הללו מעניקה רוח גבית משמעותית לטענות ההגנה, לפיהן החוקרים "סימנו מטרה" וביצעו פעולות חקירה ללא אישור כנדרש בחוק.

במהלך הדיון הסוער, מנדלבליט אף האשים את החוקרים בסטייה מההנחיות הברורות שנתן להם. “על מה אישרתי לחקור בנושא זה? 2000; בחירות 2009 – זיוף ומימון כפול; והקרחון – מתנות בסכומים מאוד גדולים. אתם עכשיו מתחילים בדיקה אחרת לגמרי, בדיוק על דברים שלא אישרתי", הטיח בהם. הוא חתם את דבריו בביטחון עצמי גבוה לגבי סמכויותיו, תוך שהוא מודה בכישלון התזה המרכזית: "אני מאוד שלם עם ההחלטה שלי. יש לי מנדט שאני מחליט לגבי חקירות רה"מ. אם טעיתי – קחו אותי לבג"ץ. זה ראש הממשלה, שמצד אחד נבחר בישראל והוא מצד שני צריך לנהוג כדין. אז נכון, הקרחון קרס. כדי להגיע לקרחון היה צריך להגיע לעדים שיודעים מה קורה ויכול להיות שאין דבר כזה".

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, שיתף היום בפרטים חסויים משיחות סגורות שקיים עם הצמרת האמריקנית והאיראנית, מהם עולה תמונה של דריכות שיא וניסיונות בלימה של הרגע האחרון. בראיון שהעניק לרשת CNN, חשף פידאן כי ערב פתיחת מלחמת 12 הימים, פנה אליו מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, בבקשה דחופה להעביר מסר הרתעתי ישיר לטהרן, כזה שלא משאיר מקום לספק בנוגע לכוונות הממשל בוושינגטון.

לדברי השר הטורקי, הפנייה האמריקנית הייתה חריגה בטון ובתזמון שלה. "קיבלנו אז שיחת טלפון מרוביו, שאמר: 'תגידו לאיראנים – בשעות הקרובות הכול אפשרי'", סיפר פידאן בראיון. המסר הזה, שרמז באופן ברור על אפשרות של תקיפה צבאית קרובה, הועבר באופן מיידי לצד האיראני, שם התגובה הייתה שילוב של הפתעה ובלבול לנוכח המגעים המקבילים שהתנהלו באותה עת. פידאן שחזר כי שוחח לאחר מכן עם מקבילו האיראני, שענה: "איך זה יכול להיות? כבר קבענו תאריך לפגישה". הוא הוסיף וציין כי כששר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י שמע זאת, הוא אמר כי שיחות המשא ומתן – שהתנהלו באותה עת – נמשכות.

מעבר לדינמיקה המתוחה של ימי הלחימה, שר החוץ הטורקי הבהיר כי מאמצי התיווך נמשכים בשיא הכוח גם כעת, מתוך הבנה כי חוסר היציבות הנוכחי מסכן את שלום העולם כולו. פידאן הדגיש את עמדתה של אנקרה במאמץ למנוע הידרדרות נוספת ואמר: "האזור לא יכול לעמוד בפני מלחמה נוספת. גם הנשיא שלנו רגיש ביותר לנושא הזה. לכן, אנו רוצים להשתמש בכל האמצעים הזמינים כדי למנוע מלחמה אפשרית. לפני יומיים נפגשו אמריקאים ואיראנים בעומאן. הם קיימו פגישה ישירה, בתיווך עומאני, שכבר הייתה דרך קיימת. ידידנו האיראני, עבאס עראקצ'י, עדכן אותנו במשא ומתן שם. הקשבנו גם לצד האמריקאי".

במרכז המגעים הנוכחיים עומדת סוגיית הגרעין הרגישה, שנראית קרובה לנקודת הכרעה מאי פעם. לפי הדיווח, איראן מביעה נכונות מסוימת להתגמשות בסוגיות הליבה של תוכנית הגרעין שלה, מה שעשוי להוביל לפריצת דרך מדינית משמעותית. פידאן חשף כי איראן מוכנה לדון במעמד האורניום המועשר ובגורל האורניום שהועשר בעבר, ואף חתם בנימה אופטימית זהירה כשאמר כי "אם תימצא לכך נוסחה, ניתן יהיה להעלות נושאים נוספים על השולחן".