מיקום כתבה: חדשות חמות

שר המשפטים יריב לוין שולח מסר חד וברור לתומכיו וליריביו כאחד: המהפכה במערכת המשפט רחוקה מלהסתיים, ולטענתו היא אף קוצרת הישגים משמעותיים מתחת לרדאר.

לוין דחה בביטול את הטענות על גניזת הרפורמה והצהיר: "הרפורמה המשפטית חיה, בועטת ומתקדמת – אפילו בצורה משמעותית". לוין מנה כהישג מרכזי את המינויים האחרונים במערכת המשפט: "בזכות המהלכים שלי, מונו קרוב ל-100 שופטים שמעולם לא היה להם סיכוי להתמנות במערכת הישנה. זהו הנושא החשוב ביותר".

במהלך הראיון החריף לוין את הטון נגד נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, וכינה אותו "מי שמכנה עצמו נשיא העליון". לוין תקף את התנהלות בג"ץ ואמר כי השופטים לקחו לעצמם סמכויות לא להם: "בית המשפט הפך את פתק הבוחר למשהו שרומס ודורס אותו". הוא אף בירך על ביטול "הלכת אפרופים" של אהרן ברק, מהלך שלדבריו יחזיר את חופש החוזים לציבור.

בסוגיית גיוס בני הישיבות, התייצב לוין לימין המתווה של ח"כ בועז ביסמוט, אותו הגדיר כ"פשרה ראויה". השר תקף בחריפות את התערבותה של עו"ד גלי בהרב-מיארה: "הייעוץ המשפטי פועל כדי להאט את הקצב ולשים מקלות בגלגלי החוק. הניסיון לכפות גיוס מיידי על כולם יוביל לכך שאף אחד לא יתגייס".

לוין ציין כי קיים שינוי אמיתי בציבור החרדי ונכונות גוברת לשאת בנטל, אך הדגיש כי יש לפעול בתהליך מדורג שמותאם ליכולות הקליטה של צה"ל.

בגזרה המדינית-ביטחונית, שר המשפטים לא הסתיר את תמיכתו בחידוש ההתיישבות היהודית ברצועת עזה. "אני מאמין שאין ביטחון בלי התיישבות, וזו זכותנו לעשות הכל כדי לממש זאת בכל חלקי ארץ ישראל", אמר, תוך שהוא מציין כי המהלכים צריכים להיעשות בתיאום עם ממשל טראמפ.

באשר לניהול הרצועה ב"יום שאחרי", הבהיר לוין כי לא תהיה דריסת רגל צבאית למדינות עוינות: "לא יהיו טורקים ולא קטרים בפועל על אדמת עזה. מעורבותם תוגבל אך ורק לגוף מייעץ ללא סמכויות החלטה או שליטה בשטח".

הלם כבד בקהילה החרדית בירושלים עם פרסום שמו של אחד משני הפעוטות שנספו בטרגדיה הקשה במעון ברחוב המ"ג בשכונת רוממה. אהרן (ארי) כץ ז"ל, בנם של הרב יעקב וחני כץ, נפטר היום לאחר שהובא למעון בפעם הראשונה. אימו, חני, מוכרת כמי שעומדת מאחורי מפעל ההתנדבות הארצי "תכשיק", שהוקם עם פרוץ המלחמה וסיפק אלפי שרשראות זיכרון למשפחות שכולות.

בתוך האבל הכבד והבלתי נתפס, ועוד בטרם ההלוויה, כתבה האם חני מילים קורעות לב המנסות לתפוס את גודל החלל שנפער, תחת הכותרת "איך סופדים תינוק?".

חני פורטת על נימי הרגש בלב הומה ובחריזה שכולה דמע. "איך, ריבונו של עולם, סופדים לתינוק? כמה אהב דיגדוגים ונשיקות? כמה הוא חייך ומתי רצה לבכות? איך היה שובב? ואיזה מוצץ הוא הכי אהב? כמה הוא שקל, ובאיזה גוון העור?".

המילים המצמררות, שנכתבו בכתב יד על דף שורות, ממשיכות לתאר את המעבר הבלתי נתפס מהעולם הזה לעולם שכולו טוב: "ומה ריבונו של עולם עושות הנשמות המתוקות, בגן העדן של התינוקות? האם מציירים מלאכים אמהות צוחקות? יושבים במעגל הצדיקים לבבות שלמים, קטנים פועמים, ומספרים סיפורים על אחרית הימים? והאם ריבונו של עולם הרקיע שם למעלה לא מידי גדול עבור תינוקי קטן שיודע רק לזחול?".

אימה בצפון-מזרח הודו: פיל שיצא משליטה ומסתובב חופשי באזור צפון-מזרח בהודו הביא למותם של 22 בני אדם בתוך עשרה ימים בלבד. בין ההרוגים – גם מומחה שנקרא לעצור אותו ואת מסע ההשתוללות.

האירועים הקשים החלו בתחילת החודש באזור צ'אייבאסה, מחוז במדינת ג'הרקאנד, שם החלה החיה לתקוף כפרים באכזריות. באחד המקרים המזעזעים ביותר, זוג וארבעת ילדיהם נמחצו למוות בשנתם בכפר בבאריה בימים שלאחר מכן, ומספר הקורבנות המשיך לעלות בהתמדה.

תיעודים קשים שהופצו ברשתות החברתיות חושפים את רגעי האימה, בהם נראית החיה מצליחה להשיג אנשים שמנסים להימלט מפניה בריצה, ואף נוגחת באחד מהם על רקע זעקות של אחרים.

מסע הקטל לא פסק, ומותם של תושבים נוספים אושר באזורים כמו האטגמהריה, באדה פסיה ולמפאיסאי, כשתושבים מבוהלים מתבקשים כעת להישאר בבתיהם ולהתרחק מאזורים מיוערים, כך על פי דיווחים.

המאמצים להשבת הסדר על כנו נתקלו בקשיים עצומים, כאשר בתוך כך גורמים רשמיים איבדו שליטה מוחלטת במצב ונכשלו בניסיונות ללכוד ולהרדים את הפיל. הניסיונות לפתור את המשבר כללו את הברחת הפיל לזמן קצר למדינת אוריסה השכנה, אך בשל חששות בטיחות "הבריחו" אותו שוב לאזור צ'אייבאסה.

הטרגדיה החריפה כאשר גם צוותים מומחים מערים אחרות הוזעקו לסייע אבל אך גם הם לא הצליחו לעצור את החיה, אחד המומחים נהרג כאמור לאחר שנפצע אנושות במהלך הניסיון להשתלט עליה.

נכון לשעה זו, הרשויות נמצאות בכוננות גבוהה, בעוד צוותי חיפוש ממהרים לאתר ולהכניע את הפיל חסר השליטה לפני שיגבה קורבנות נוספים וימשיך להטיל אימה על תושבי האזור.

בשעה האחרונה התקיים דיון בבית משפט השלום בירושלים בבקשת המשטרה והפרקליטות לבצע נתיחה בגופות שני הפעוטות שנפטרו באירוע הקשה במעון בירושלים. בדיון ייצג את המשפחות שניר אלמליח נציג המחלקה המשפטית בזק"א, בית המשפט קיבל את בקשת המשטרה ואישר את ביצוע הנתיחה.

בעקבות ההחלטה, הודיעה המחלקה המשפטית בזק"א כי תגיש ערעור לבית המשפט העליון, במטרה למצות כל אפשרות משפטית לשמירה על כבודם של הפעוטות ולצמצום הפגיעה בהם ככל הניתן.

מיכאל גוטוויין, רכז המחלקה המשפטית של זק"א: "אנחנו מלווים את המשפחות מהרגע הראשון ופועלים בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו. נמשיך להיאבק בערכאות הגבוהות ביותר כדי לשמור על כבודם של הפעוטות."

יש רגעים שבהם הדעת אינה סובלת את המציאות. בבית אחד, בלב שכונה חרדית, הזמן עצר מלכת. מוות שקט ומסתורי קטף חיים של ילדים רכים, והותיר חלל ששום הסבר לא יוכל למלא. כב"ה שללו דליפת גז, המומחים לא מצאו חומרי הדברה, וגם המכון לרפואה משפטית עומד אובד עצות מול חידה קורעת לב, עם אסון מטלטל שכזה.

אך בעוד ריח הערפל סביב נסיבות מותם המסתורי עדיין עומד באוויר ובטרם יבש דמם של תינוקות שלא טעמו טעם חטא, המפלצת התעוררה. היא לא חיכתה למסקנות הכבאות ששללו דליפת גז, היא לא המתינה לבדיקות המכון לרפואה משפטית ששללו הדברה או חומר מסוכן. היא פשוט החלה להקיא רעל.

דקות בודדות חלפו מהאסון, וגלי ההסתה על "תנאים קשים" ו"הזנחה" הציפו את הרשתות. התמונות שיצאו מהחדר מספרות סיפור אחר לגמרי. בית פרטי, עם גן פרטי ולא מפוקח, בית טיפוסי מסודר פלוס. מלבד עגלות ילדים ומשחקים על הרצפה, דבר לא העיד על הזנחה (והתמונה בשירותים? בהחלט לא נעים, אבל בטח לא קשור לאסון. תוסיפו גם את העדות שלא ברור מה טיבה על כך שהעבירו את הילדים לשם רק בשעת האירוע כדי למנוע חשיפה לחומ"ס, ככל וישנם). אבל לאלו שזקוקים לדם חרדי כדי להזין את תאוות הפירוד שלהם, העובדות הן רק הפרעה.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, מי שאמור להיות "נשיא של כולם", לא בזבז רגע. תוך כדי שהעוללים פונו מהבית, הוא כבר הרגיש את עצמו כתליין הראשי, כשמיהר לדרוש חקירה פלילית בקול חמור סבר. אולי היה דחוף לו להצדיק את הדרישה המלאכותית שלו להקמת עוד ועדה ממלכתית על גבם של נספים? מי יודע.

אליו הצטרף בני גנץ, האיש שרוממות ה"אחדות" בגרונו והקיטוב בידיו. הוא לא יכול היה להתאפק, ורץ למסור שיחת מוסר על "רשלנות פושעת" עוד בטרם נודעה סיבת המוות. גנץ והרצוג לא חיפשו אמת; הם סימנו מטרה על גב המגזר החרדי וסובבו את הסכין בלב המשפחה המדממת, רק כדי להיראות "המבוגר האחראי".

הם נתנו את האות, והרחוב הגיב בהתאם: "חבל שלא היו עוד", "פחות משתמטים", "שכל של חיות". זו לא ביקורת, זו אנטישמיות טהורה שמרימה ראש בתוך הבית. מי שדווקא ראוי לשכר שיחה נאה, הוא יו"ר יש עתיד, זה שמקבל בד"כ את הכינוי 'המסית הלאומי' והפעם קרא להותיר את הפעוטות מחוץ לכל מחלוקת.

האמת, שכשרואים את מה שהתרחש היום אי אפשר שלא להסכים עם אבידע בכר: לו הטבח שאירע ביום שמחת תורה תשפ"ד וצרב את לב האומה, היה מתרחש חלילה בשומרון או בבני ברק, היו מי שרוקדים על הדם ומאשימים את הנרצחים. אם אסון השביעי באוקטובר היה מתרחש בשומרון או בערים חרדיות, הנאציזם היה מתגלה במלוא תפארתו בישראל ולא בעזה.

אך הכאב העמוק באמת מגיע מתוכנו. מאותם חלקים במגזר שאימצו את דפוס ה"הלקאה העצמית". בכל פעם שאסון פוקד אותנו, עוד לפני שהתברר אם מדובר בגזירת שמיים או בתאונה ואולי גם רשלנות פושעת, קמים ה"נאורים" מבית וממהרים להסביר כמה אנחנו בעייתיים. ראינו את זה באסון שבו נהרג הנער יוסף אייזנטל ז"ל. בעוד גופתו מוטלת תחת גלגלי האוטובוס, נמצא העיתונאי החרדי שכינה קבוצה שלמה "רוצחים", למרות שהנער כלל לא היה חלק מהפגנה אלא רק צעד לביתו וכמותו היו לא מעט "חרדים" שרק חיפשו את מי להאשים.

האם אין זה ברור שאיננו צריכים להתנדב להיות התליינים של עצמנו? למה אנחנו ממהרים לאמץ את השוט מידי המסיתים בחוץ? חובה עלינו למצוא את הסיבה לאסון כדי למנוע הישנותו, אך אסור לנו להפוך את הכאב לכלי של הרס עצמי.

הילדים שלנו אינם הפקר – לא לחיצי השנאה של הציבור החילוני, ולא ללשון המצליפה של אלו מתוכנו ששכחו שערבות הדדית מתחילה בחמלה, לא בהאשמה.

ח"כ מאיר פרוש הגיש לדיון הקרוב בוועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת חוק חינוך חינם מגיל 0. הצעת החוק תעלה לדיון בישיבת הוועדה ביום ראשון הקרוב לקראת דיוני מליאת הכנסת בשבוע הבא.

הצעת החוק המהפכנית תרחיב את חוק לימוד חובה, ותעניק חינוך חינם ומפוקח לכל פעוטות ישראל מגיל שלושה חודשים. מטרת הצעת החוק היא להבטיח לכל פעוט וילד בישראל חינוך ראוי ואיכותי, ללא תלות במצב הכלכלי של משפחתו.

במסגרת התיקון המוצע, יכלול חוק לימוד חובה גם פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים, כך שמדינת ישראל תישא באחריות מלאה למימון, הפעלה ופיקוח של מסגרות החינוך לגיל הרך. המסגרות יחויבו לעמוד בסטנדרטים פדגוגיים, בטיחותיים ותברואתיים, ויפעלו בפיקוח משרד החינוך ומשרדי ממשלה נוספים.

הצעת החוק מבקשת לקבוע סטנדרטים אחידים ומוסדרים לטיפול וחינוך בגיל הרך, תוך מתן דגש על פיקוח פדגוגי ובטיחותי, וזאת בניגוד למצב הקיים כיום, בו רבות המסגרות לגילאים אלו שהן פרטיות ואינן מפוקחות.

ח"כ מאיר פרוש: "כולנו מזועזעים מהאסון הכבד והנורא בירושלים. האסון הזה לא מאפשר לנו להמשיך בסדר היום ומחייב אותנו לנקוט בצעדים מיידים. הצעת החוק לחינוך חינם מגיל אפס היא צו השעה. לכל ילד, בכל גיל, מכל מגזר – מגיע חינוך ראוי, בלי קשר למצב הכלכלי של הוריו".

בשנים האחרונות הפך פינוי בינוי למילת קסם. פתרון כמעט אוטומטי לכל בעיה בשוק נדל״ן תקוע, יקר וממונף. איתמר שולם, מלווה משקיעים ויוצר הפודקאסט חרדים לנדל״ן, פוגש את המגמה הזו מקרוב. לדבריו, יותר ויותר משקיעים פונים להתחדשות עירונית לא מתוך הבנה עמוקה, אלא מתוך תחושת חיפוש אחרי “הדבר הבא”.

אבל מניסיונו של איתמר שולם, מאחורי הדימוי האופטימי מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה. “פינוי בינוי הוא לא הבטחה”, הוא אומר, “הוא תהליך. ארוך, רב־שלבי, עם הרבה מאוד אינטרסים, ולעיתים גם מסוכן למי שלא יודע בדיוק איפה הוא עומד”.

בפרק 10 של הפודקאסט חרדים לנדל״ן, איתמר שולם ישב לשיחה ארוכה עם מני פרישמן, משקיע הפועל בלב זירת ההתחדשות העירונית בירושלים. המטרה, לדבריו, לא הייתה לייצר השראה או סיפורי הצלחה. להפך. “רציתי לפרק אשליה שמושרשת עמוק מדי בשוק”.

הבעיה האמיתית, לפי איתמר שולם: כולם מדברים על פינוי בינוי, כמעט אף אחד לא מבין שלבים

אחת הטעויות השכיחות ביותר ששולם מזהה בקרב משקיעים היא ההתייחסות לפינוי בינוי כאל “דירה שתהיה שווה יותר בעתיד”.
“זו אמירה נכונה טכנית”, הוא מסביר, “אבל ריקה מתוכן אם לא מבינים מתי, איך ובעיקר באיזה מחיר”.

לדבריו, פינוי בינוי אינו עסקה אחת אלא רצף של תחנות: בדיקות היתכנות, חתימות, תכנון, ועדות, התנגדויות, מיסוי, היתרים ובנייה. כל תחנה כזו משנה את רמת הסיכון ואת התמחור הראוי.

“רוב המשקיעים שאני פוגש לא יודעים לומר באיזו תחנה הם נמצאים”.
“הם שומעים מילים כמו ‘מתקדם’ או ‘כבר בעירייה’ ומתמחרים בהתאם. זו טעות שעולה הרבה כסף”.

הרגע שבו יזם נכנס לתמונה, והרבה לפני שמשקיע צריך

איתמר שולם מדגיש נקודה שרבים נוטים לפספס: יזם רציני בודק היתכנות הרבה לפני דייר אחד.
לא כותרות, אלא נתונים. גוש, חלקה, מדיניות עירונית, צפיפויות, תשתיות, תחבורה ומגבלות גובה.

“אם אין היתכנות כלכלית ותכנונית”, “אין פרויקט. נקודה”.

רק לאחר מכן מתחיל שלב החתימות, שבו נוצר מושג קריטי שמשקיעים רבים מתעלמים ממנו: נון שופ, בלעדיות.
כשיזם מחתים אחוז משמעותי מהדיירים, הוא חוסם תחרות ומקבל זמן. “וזמן”, “יכול לעבוד נגד משקיע שנכנס מוקדם מדי ובמחיר לא נכון”.

רוב דרוש ותב״ע: המקום שבו נולדת ודאות, אבל גם פרמיה

הרוב הדרוש, לפי שולם, הוא קו פרשת מים. בלי רוב, הפרויקט תקוע. עם רוב, מתחיל תהליך תכנוני אמיתי.
“הערך לא קופץ ביום אחד”, הוא אומר. “הוא נבנה בהדרגה, וצריך לדעת לקרוא את הקצב”.

אישור להפקדה במחוזי מייצר לרוב פרמיה מתונה. תב״ע מאושרת כבר משנה את התמונה ומכניסה כסף אחר ותמחור אחר. היתר בנייה הוא השלב הבטוח ביותר, אך גם זה שבו מרבית ההשבחה כבר מגולמת במחיר.

“משקיע שמחפש תשואה עודפת”, מסכם איתמר שולם, “לא קונה כשהכול בטוח. הוא נכנס כשיש ודאות מתהווה, לפני שהשוק בלע את ההשבחה”.

יזם חלש הוא סיכון מערכתי, לא פרט שולי

נושא נוסף שאיתמר חוזר אליו שוב ושוב הוא זהות היזם.
“לא כל יזם מסוגל להחזיק תהליך של עשור”, הוא מזהיר. “בטח לא בתקופה של מימון יקר ורגולציה חונקת”.

לדבריו, יזם ללא גב פיננסי חזק הוא סיכון מהותי. לא עיכוב טכני, אלא שינוי מלא בפרופיל העסקה.
“אני רואה פרויקטים שנמרחים, מתחלפים ידיים או קורסים בשקט. מי שלא בדק את זה מראש, מגלה את זה מאוחר מדי”.

לא מאמינים לסיפורים, בודקים סטטוס

“אחת הטעויות הקשות ביותר”, אומר איתמר שולם, “היא להאמין לסיפור”.

סטטוס, לדבריו, בודקים רק במקורות רשמיים: מינהלות, פרסומים עירוניים ואנשי מקצוע שמכירים את המערכת מבפנים.
“‘מתקדם’ זה לא סטטוס. ‘יש תנועה’ זה לא שלב. מי שלא יודע להגדיר במדויק איפה הפרויקט עומד, לא יודע לתמחר אותו”.

והמס שמגיע בסוף, בדיוק כשלא ציפיתם לו

היטלי השבחה הם אחד המוקשים השקטים ביותר בשוק.
איתמר שולם מזהיר שהם צצים לרוב אחרי שתב״ע מקבלת תוקף, בדיוק כשהמשקיעים מרגישים בטוחים.

“בלי בדיקה מוקדמת של מי נושא בהיטל, האם יש התחייבות יזמית והאם קיימת אפשרות לשומה נגדית”, הוא אומר, “עסקה שנראית רווחית יכולה להיגמר בתחושת החמצה”.

השורה התחתונה של איתמר שולם

פינוי בינוי הוא תחום עם פוטנציאל השבחה אמיתי.
אבל הוא לא סלחני.

“זה לא תחום למי שמחפש סיפורים”, מסכם איתמר שולם.
“מי שפועל מתוך ידע, משמעת בדיקות והבנה של שלבים, יכול למצוא כאן הזדמנויות. מי שפועל מתוך תחושה, מגלה מהר מאוד שהשוק לא מתגמל תמימות”.

זו לא שאלה של אומץ.
זו שאלה של הבנה.

יו"ר יהדות התורה ח"כ יצחק גולדקנופף שבר שתיקה והתייחס הערב (שני) לשורה של נושאים בוערים העומדים על סדר היום הציבורי, החל ממשבר חוק הגיוס שמעכב את אישור התקציב, ועד האסון הקשה שאירע במעון בשכונת רוממה בירושלים. בראיון שהעניק לרדיו "קול ברמה", הבהיר גולדקנופף כי שאלת התמיכה בתקציב המדינה תלויה אך ורק בהסדרת מעמד בני הישיבות, והדגיש את הציות המוחלט להוראותיהם של גדולי ישראל. "האדמו"רים הורו לנו לעמוד על כך ולהתנגד לכל חוק עם סנקציות שפוגע בלומדי התורה", הצהיר גולדקנופף וציין כי במפלגה פועלים לאחדות שורות מלאה: "אנחנו מנסים לגרום לכך שלכל גדולי ישראל יהיה קו אחד בנושא. אני לא מתחרט על השוואת הסנקציות לטלאי צהוב".

במהלך הראיון חשף גולדקנופף את מאחורי הקלעים של העבודה מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, וסיפר על הלחץ התמידי שהוא מפעיל בנושא חוק הגיוס. "כמעט כל שבוע הייתי מבקש שיעלו את נושא הגיוס בממשלה", סיפר גולדקנופף והסביר את הרציונל שמאחורי תפקידיו הקודמים: "כיהנתי כשר במשרד ראש הממשלה בכדי שאוכל להזכיר לנתניהו כל הזמן את המחויבות שלו. אין לי תשובה למה הוא צריך תזכורות".

בהתייחסותו לאסון בשכונת רוממה בירושלים, קישר ח"כ גולדקנופף בין האסון לבין המצוקה הכלכלית והבירוקרטית שנכפתה על המשפחות החרדיות. גולדקנופף תקף בחריפות את היחס הממסדי והמשטרתי כלפי הציבור החרדי ואמר: "קרה אסון נורא ואנחנו לא יכולים לחפש אשמים. אבל מאז שהחליטו להכות את נשות וילדי ישראל אין לי מנוח לנפשי. לא נותנים לציבור שלנו ללמוד במקומות מאושרים ומפוקחים והורים לא יכולים לשלם את התשלום הרב למעונות".

לסיום התייחס גולדקנופף למינויו של ח"כ ישראל אייכלר לתפקיד סגן שר התקשורת. גולדקנופף בירך על המהלך אך הדגיש כי חזרת נציגי המפלגה לתפקידי שרים מלאים מותנית בפתרון המשבר התורני. "אנחנו שמחים בכל דבר שאדם עושה בפרט כשמקבל הוראה מרבו. אנחנו שמחים בהתקדמות שלו ומקווים שיגיע יום ויגיע חוק הגיוס וכולם יוכלו לחזור", אמר וחתם באמירה עקרונית ברורה: "רק כשלומדי התורה יוכלו לשבת בשקט נוכל לחזור לתפקידי שרים".

סגן שר התקשורת הטרי, ח"כ הרב ישראל אייכלר, פתח את נאומו הראשון במליאת הכנסת מיד לאחר מינויו בטון נוקב ומאשים, כשהוא מתייחס לטרגדיה המזעזעת שאירעה בשכונת רוממה בירושלים. בדבריו קשר הרב אייכלר ישירות בין האירוע הקשה לבין הסנקציות הכלכליות שהוטלו על הציבור החרדי בתקופה האחרונה. "זו תוצאה של האכזריות הנוראה של המערכת המשפטית ששללה את זכות ההנחה במעונות מילדי החרדים ושללו את זכותו של ציבור לומדי תורה עם עשרות אלפי ילדים טהורים החוצה מהמעונות המורשים", הטיח סגן השר מעל הדוכן.

הרב אייכלר המשיך בקו התקיף וחשף כי התריע על כך רבות בעבר בתפקידיו הפרלמנטריים: "בתפקידי כיו"ר ועדת העבודה והרווחה התריתי לאורך השנה האחרונה מפני הסכנה האיומה שבביטול המעונות. דרשתי להעביר את חוק המעונות אך הקריאה נותרה כערער בערבה. על המערכת המשפטית נאמר בהקשר הזה; ידיכם שפכו את הדם הזה". לדבריו, דחיקת הילדים למסגרות לא מפוקחות היא פועל יוצא של רדיפה משפטית מכוונת.

בהמשך הנאום, עבר סגן השר להדוף את הביקורת האישית שנמתחה עליו בימים האחרונים סביב מינויו לתפקיד במשרד התקשורת. "בימים האחרונים נפתחו שערי הגיהנם בערוצי התבהלה. הכתירו אותי כאנטי ציוני וכאויב המדינה. על כך אין כל פלא", ציין והוסיף בנימה של לעג כלפי הטוענים לחוסר ניסיונו המקצועי: "כבר ארבעים שנה וחמש שאני עומד ומתריע ממפני הדה-לגיטימציה של הציבור החרדי ונאבק על דעת הקהל, נגד החרדת הציבור מפני סכנת קיומם של ילדים חרדים בארץ ישראל. אגב, אני עושה זאת בתקשורת על שלל גווניה. כך שהצחיק אותי לשמוע את השאלה מה הניסיון שלי בתקשורת".

הרב אייכלר בחר להפריך שתי האשמות מרכזיות שהופצו נגדו, כהגדרתו, ב"מכונת הרעל". הראשונה נגעה לביטויי גנאי שיוחסו לו כלפי הציבור החילוני: "אמרו שכביכול הכללתי את הציבור החילוני בביטויי גנאי חמורים ביותר. זה שקר בולשביקי-שיטתי ידוע בתעמולה הסובייטית. אני תמיד מקפיד לתקוף את המסיתים והרודפים את הציבור החרדי, בלי להכליל אף אחד. אינני אומר מילה רעה בהכללה, על אנשים גם אם הם רחוקים מאתנו בכל מהותם. הנסיון לייחס לי דבר כזה, הוא שקר מוחלט? אם הייתי מאמין בשופטים, הייתי מגיש תביעת דיבה על העלילה הזאת".

האשמה השנייה אליה התייחס היא היותו "אנטי ציוני". בתגובה לכך גולל סגן השר את ההיסטוריה המשפחתית הענפה שלו בארץ ישראל: "כנראה שהם לא יודעים מהי ציון ומה זאת ארץ ישראל. מעניין אותי לדעת על אותם מאשימים, שכל שאיפתם היא לרדת מן הארץ ולהתבולל בין הגויים. מתי הם ואבותיהם הגיעו לארץ ישראל? אבות אבותי בני משפחתי כבר 160 שנה בירושלים. אבותי עלו ארצה במסירות נפש עוד בימי הטורקים. אנו גרים בירושלים מאז ועד הנה. חונכנו לאהבת ארץ ישראל אהבת ציון וקדושת ירושלים. אנו מנשקים כל רגב מן הערים הקדושות. כבר בגיל שלש לקחו אותי למירון ולמקומות הקדושים, לעשות פאות בל"ג בעומר".

בשיא דבריו סיפר הרב אייכלר על סבו, ישראל יצחק, שעלה לארץ באופן פיראטי וגורש, אך חזר שוב ושוב עד שמצא מקלט אצל הרב קוק זצ"ל בירושלים. "השוטרים הגיעו והטיפו לרב קוק, שהוא משתף פעולה עם עבריינים. אמר הרב קוק: 'ילד יהודי שבורח לסינור של אמא שלו אינו עבריין. ארץ ישראל היא האמא של הבחור הזה ולא אסגירנו'. כך הוא נשאר בארץ יותר ממאה שנים". הוא חתם את דבריו בהזכרת פעילותו ליישוב הארץ כשהקים את קהילת בעלזא באשדוד בגיל 23: "היינו בין מפריחי השממה בחולות אשדוד. ואתם חושבים שזאת הגדרה לאנטי ציוני?". בסיכום הנאום תהה הרב אייכלר כמה ממבקריו כבר "עקרו מכאן לטובת הישגים גשמיים בתפוצות", והצהיר: "אנחנו החרדים אוהבים את כל אוהבי ציון וירושלים, ללא הבדל דעה והשקפה".

ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, נפגש עם שליח ארצות הברית למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, כחלק מסדרת פגישות מדיניות ואסטרטגיות שהוא מקיים בימים אלה עם בכירים בממשל האמריקני ואנשי עסקים בכירים בארצות הברית. הביקור המדיני, כלל שורה של פגישות עם חברי קונגרס ואישי ציבור, לצד השתתפות באירועים בעלי משקל פוליטי רב. בין היתר השתתף גנץ בכנס פרו-ישראלי באחוזתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ – מאר א-לגו, שם חתמו בכירים על עצומת נאמנות ליהודה ושומרון.

בפגישת ויטקוף וגנץ, הודה לו ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע על פעילותו למען מדינת ישראל ולמען החזרת החטופים. גנץ בחר לשתף את השליח האמריקני בסיפורים אישיים מהשטח, וסיפר לוויטקוף על הקשר ההדוק עם דיצה אור ועל האירוע המרגש שהתרחש בבנימין בעת חזרתו של אבינתן אור לביתו בשילה. מעבר לשיח ההומניטרי, השניים שוחחו על עתיד יהודה ושומרון ועל דרכים לקדם את האזור לאור המציאות החדשה שהתפתחה בשטח, מתוך הבנה כי חילופי הממשל בוושינגטון פותחים צוהר להזדמנויות אסטרטגיות חדשות.

בתום המפגש הביע גנץ אופטימיות רבה בנוגע להמשך התיאום מול הממשל האמריקני. ישראל גנץ אמר: "שמחתי לפגוש את סטיב ויטקוף, שליחו של ידיד ההתיישבות הנשיא דונלד טראמפ ולשוחח איתו על המצב ביהודה ושומרון ועל דרכים ליצירת עתיד טוב יותר באזור. סיכמנו כי ניפגש שוב על מנת לקדם נושאים אלו. אני בטוח שבעזרת שותפות עמוקה עם ארצות הברית נוכל לבנות עתיד טוב יותר ליהודה ושומרון". הפגישה מסמנת שלב חדש ביחסי ההתיישבות עם הבית הלבן, תוך דגש על בניית שותפות עמוקה לקידום האינטרסים של האזור.

האסון הקשה בפעוטון בשכונת רוממה בירושלים:, לפני זמן קצר הותר לפרסום כי ליה גולובנציץ וארי כץ ז"ל הם שני הפעוטות שנספו היום (שני) באסון המעון בשכונת רוממה בירושלים. שניהם, בני ארבעה חודשים בלבד, יחד איתם נזקקו לטיפול רפואי עוד 53 נפגעים בדרגות שונות. שני התינוקות שמתו באסון פונו מחוסרי הכרה, תוך כדי פעולות החייאה, לבתי החולים הר הצופים ושערי צדק בירושלים, שם צוותי הרפואה נאלצו לקבוע את מותם. המראות בבתי החולים היו קורעי לב, כאשר המשפחות קיבלו את הבשורה המרה על מות יקיריהן הרכים.

אימה של ליה ז"ל ספדה לה שלה: "ליה שלי, תודה שהיית שלי. נשמתך תהיה בתוכי לנצח. ברוך דיין האמת". דודה של ליה ז"ל סיפר בבית החולים על התחלה חדשה שנגדעה באכזריות: "אנחנו בהלם. היא נכנסה למעון רק לפני ארבעה ימים". בעוד המשפחות מתאבלות, המשטרה ממשיכה לחקור את הנסיבות שהובילו למותם של שני התינוקות, ולפגיעה בדרגות שונות ב-53 תינוקות ופעוטות נוספים. מפקד מחוז ירושלים ניצב אבשלום פלד, שוחח עם המפקדים ואמר כי "מדובר במקרה מצער מאוד וליבנו עם המשפחות. כרגע לנגד עינינו עומדת החקירה שמטרתה להגיע לחקר האמת תוך ביצוע הפעולות הנדרשות, וזאת לצד גילוי רגישות גדולה אל מול המשפחות להביא את יקיריהן לקבורה בהקדם האפשרי".

בשלב מסוים של האירוע עלה חשד כבד לדליפת חומרים מסוכנים, אולם במקביל לעיכוב המטפלות, הוסר החשש הכבד שריחף מעל האזור בנוגע לדליפת חומרים רעילים. לוחמי האש ויחידת החומרים המסוכנים (חומ"ס) של המחוז סיימו את פעולות הניטור בגן הילדים ובסביבתו, ודיווחו כי "מבדיקות המכשירים לא זוהו ערכים של חומרים מסוכנים או רעילים במקום". בעוד החשד לרעלים באוויר נשלל, המשטרה נטלה לבדיקה את בקבוקי התינוקות מהפעוטון. בתשאול ראשוני מסרה הגננת כי בבוקר האירוע הוזנו התינוקות בחלב בלבד, דבר שהוביל את החוקרים לשקול כיוון אחר של חקירה – אולי זה הרעלת מזון.

נסיבות המוות המדויקות נותרו בשלב זה בגדר תעלומה ונחקרות ביסודיות. בדיקות רפואיות ראשוניות שנערכו בבתי החולים שללו הימצאות רעלים בגופם של התינוקות, וגופותיהם הועברו למכון לרפואה משפטית באבו כביר לנתיחה שתשפוך אור על הגורם הישיר לתמותה. כיווני החקירה כעת נעים בין הרעלת מזון אפשרית, חנק כתוצאה מכיסוי לא בטיחותי בשמיכות, או התייבשות וקריסת מערכות עקב טמפרטורה קיצונית ששררה במקום, שכן דווח על מזגן שפעל בעוצמת חום גבוהה ומייבשת.

במישור הרפואי, המרכז הרפואי הדסה פרסם הערב (שני) עדכון בנוגע למצבם של עשרות הפעוטות שפונו אליו. על פי ההודעה, הוחלט כי כלל התינוקות והפעוטות אשר הגיעו לבתי החולים של הדסה יושארו הלילה לאשפוז מלא לשם השגחה רפואית צמודה, וזאת למרות שמצבם מוגדר כעת קל ויציב והם בהכרה מלאה. פרופ׳ יורם וייס, מנכ״ל הדסה, ציין כי המערכת נערכה לתרחישים המחמירים ביותר: "בהדסה עין כרם, צוות יחידת תא הלחץ וצוות יחידת האקמו הועמדו בכוננות מלאה למקרה הצורך". הוא הדגיש את חשיבות המהירות בתגובה הרפואית ואמר: "תגובה מקצועית ומהירה זו של הצוותים אפשרה אבחון מהיר וטיפול ראשוני לכלל התינוקות והפעוטות".

עלי, תושב העיר משהד שבאיראן, מתאר היום (שני) איך נראים החיים תחת דיכוי מתמשך, מצוקה כלכלית קשה ואלימות חסרת רחמים של שלטון האייתוללות, תוך שהוא מפנה קריאה נואשת לישראל ולארצות הברית: "אל תשכחו אותנו". דבריו הקשים של עלי נאמרו בשיחה מיוחדת שהתקיימה עם חדשות 12, ובה חשף את הניסיונות הנואשים של האזרחים להשמיע את קולם בזמן שהמשטר מנסה להחשיך את המדינה ולמנוע ממידע על הטבח במפגינים לצאת אל מחוץ לגבולותיה.

בדבריו הסביר עלי כיצד השלטון שולט ביד רמה בזרימת המידע. "העולם באמת לא יודע מה מתרחש עכשיו באיראן, מפני שהמשטר עושה כל שביכולתו כדי למנוע זליגת מידע החוצה", הוא אומר. "האינטרנט מנותק, התקשורת מושתקת, חוץ מזו שנמצאת בשליטת המשטר העריץ והאכזר והאנשים מפחדים לדבר". לדבריו, עצם האפשרות להעביר את העדות הזו החוצה היא חריגה ומתאפשרת רק בזכות טכנולוגיה עוקפת חסימה. "הדרך היחידה שהצלחתי להעביר לכם את המסר הזה היא שאחד מחבריי מחובר לסטארלינק. הוא אחד ממיעוט קטן מאוד של הפטישים שיש לו גישה לאפשרות כזו", מדגיש עלי. "והוא נתן לי רק כמה דקות. אלו הדקות שיש לנו כדי שקולנו יישמע".

העדות שופכת אור על המציאות המדממת ברחובות איראן ועל התחושה הקשה בקרב האוכלוסייה האזרחית. "בזמן שאני מדבר אליכם – אזרחי איראן נהרגים, אלפים נופלים בידי משטר אכזר וחסר רחמים. התמונות שאתם רואים משקפות את המציאות, אפילו לא מתקרבות אליה. אלו רק טיפה אחת מתוך ים של זוועות שמתרחש כאן", הוא מוסיף בכאב. לדבריו, הייאוש בקרב האיראנים הגיע לנקודת אל-חזור שבה הפחד איבד את משמעותו. "אנחנו לא יודעים מי יהיה הקורבן הבא, אבל החיים באיראן לקחו מאיתנו אפילו את הפחד מהמוות. במצב הכלכלי הקשה הזה, המוות לפעמים נראה כבחירה טובה יותר מהמשך החיים תחת הצל של משטר מדכא וחסר רחמים".

את דבריו סיים עלי בהסבר על המניע שמוציא המונים אל מול קני הרובים של כוחות הביטחון האיראניים. "יצאנו לרחובות בידיים חשופות וסיכנו ביודעין את חיינו בהפגנות, מפני שכבר לא נשאר לנו מה להפסיד", הוא מדגיש. "הכוחות האכזריים דיכאו אותנו. סיכנו את חיינו כי להמשיך לחיות כך כבר לא היה אפשרי". התיאורים הללו מחזקים את הדיווחים על גל המחאות חסר התקדים הפוקד את איראן, וממחישים את המחיר הכבד שמשלמים האזרחים בניסיונם להשתחרר מעול השלטון.

ועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ יצחק קרויזר, קיימה היום (שני) דיון בנושא מדיניות האכלוס של זכאי הדיור הציבורי בשכונות מגורים בעלות צביון קהילתי. הדיון התמקד בקושי שנוצר בעת שיבוץ דיירים מהמגזר הערבי בתוך שכונות המתאפיינות באוכלוסייה יהודית, דתית או חרדית. במהלך הישיבה הוצגו טענות על פערים בין זכויות הפרט לדיור לבין הצורך בשימור המרקם הקהילתי, לצד ביקורת על אופן פעולתן של חברות האכלוס הממשלתיות.

במסגרת הדיון הוצגו עדויות של תושבות מירושלים המלינות על המדיניות הקיימת. אן זמור, נציגת תושבי חומת שמואל, התייחסה להחלטת חברת "עמידר" לשכן דיירים ערבים בלב שכונה דתית-חרדית וציינה כי מוסדות החינוך באזור אינם תואמים את צרכי האוכלוסייה החדשה. עדה מויאל, תושבת שכונת ארנונה, הוסיפה כי בבניין שבו היא מתגוררת ושבו פועל בית כנסת, שוכנה משפחה ערבית ללא התחשבות מוקדמת בצרכי הדיירים האחרים.

ח"כ יסמין פרידמן דחתה את טענות התושבות וכינתה אותן "גזענות ממש". מנגד, יו"ר הוועדה ח"כ קרויזר גיבה את עמדת התושבים והבהיר כי מדובר בסוגיה מעשית של התאמה קהילתית. קרויזר טען כי כפי שלא משכנים יהודים ביישובים ערביים בדיור הציבורי, כך יש לנהוג גם במקרים הפוכים. "אנו מבינים לבד שלא ניתן לשכן משפחה ערבית בבני ברק ומשפחה יהודית באום אל-פחם", אמר קרויזר והסביר כי הדבר "פוגע באופי השכונה ובמשפחה עצמה".

לצד המחלוקת על אופי האכלוס, נחשפו נתונים על מצב המערכת: כיום ממתינים לדירה כ-4,500 זכאים. נציגת משרד המשפטים עדכנה בדיון על החלטה חדשה, לפיה המדינה מבטלת את ההגבלה לשיווק דירות ביישובים ערביים ל"בני המקום" בלבד. משמעות ההחלטה היא שמהיום תתאפשר גם ליהודים רכישת דירות ביישובים אלו.

בסיכום הישיבה, קרא ח"כ קרויזר למשרד הבינוי והשיכון לגבש קריטריונים ברורים לאכלוס, שיתחשבו הן במוצא הזכאים והן באופייה של השכונה הקולטת, במטרה למנוע חיכוכים ופגיעה בזכויות הדיירים. כמו כן, הנחה קרויזר את הגורמים המקצועיים להעביר לוועדה בתוך שבוע רשימה מעודכנת של כלל הדירות הלא מאוכלסות ונתונים על התור הממתין לשיבוץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עלה הערב (שני) אל דוכן מליאת הכנסת במסגרת דיון 40 החתימות שהגישה האופוזיציה. את הדיון יזמה סיעת רע"מ, שהאשימה כי החברה הערבית נמצאת ב"משבר ביטחון אישי חמור" על רקע רצח תכוף של תושביה, אחרי שבשנת 2025 נרצחו 255 ערבים. נתניהו פתח את נאומו בהתייחסות לאסון הקשה שאירע היום בירושלים: "אנחנו מקיימים את הדיון הזה בצל האירוע הקשה בירושלים. נסיבות האירוע עדיין בבדיקה – ואנחנו מאחלים החלמה מהירה לכל התינוקות שנפגעו".

לאחר מכן התייחס ראש הממשלה למתיחות באיראן והמחאות הגוברות במדינה: "אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה באיראן ואחרי המעשה האירואי שקורה שם. שמעתי את ההשוואות המדהימות. אתם קוראים לי דיקטטור, איך אתם לא מתביישים?!". הוא הוסיף איום ברור: "אם איראן תעשה טעות, ותתקוף אותנו, אנחנו נפעל בעוצמה שאיראן טרם הכירה. איש לא יכול לנבא מה ילד יום באיראן, אך יהא אשר יהא, היא לא תהיה מה שהייתה".

נתניהו פנה גם למהלך הבינלאומי סביב הרצועה: "אנחנו באים ממקום של כוח, איש לא צריך להזכיר לנו את חזרתו של רס"ר רן גואילי". במסר ישיר לנשיא טראמפ, אמר ראש הממשלה: "אני רוצה להיות ברור – חיילים טורקים וקטארים לא ייכנסו בשום אופן לרצועה. יש לנו ויכוח מדיני, אבל אתם באופוזיציה נבהלים מכל ויכוח מדיני. כמו עם ביידן – הוא אמר משהו, מיד קפצתם לדום. אני פועל אחרת מכם, כשמדובר באינטרסים של ישראל – אפשר להתווכח ולא להגיע להסכמות, אבל זה לא פוגע בקשר שלי עם הנשיא טראמפ".

נתניהו הדגיש את הישגי ישראל ברצועה והנחישות להשגת מטרות המדינה: "אם היינו מקשיבים לכם בשמאל, לא היינו מצליחים לעשות שום דבר שעשינו ברצועה. זאת בזכות הנחישות להשיג את כל יעדנו, והאומץ של לוחמינו".

בנוסף, התייחס ראש הממשלה לנושא ועדת החקירה לאירועי טבח שבעה באוקטובר: "יום יבוא והאמת על כל מה שקדם למלחמה, וכל מה שקרה במהלכה, יחשף לעיני הציבור הרחב. אני הראשון שרוצה שהאמת תצא לרבים. רק ועדה שתמונה על ידי הקואליציה והאופוזיציה תספק תשובות אמת על מה שבאמת קרה. לי – אין מה להסתיר. לכן נפגשתי עם מבקר המדינה, שאל אותי שאלות נוקבות, עניתי על כל השאלות ששאל. מי לא נפגש עם מבקר המדינה? ראש השב"כ לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר, ראש אמ"ן לשעבר. אני התייצבתי".