מיקום כתבה: חדשות חמות

כחודש לאחר המסע ההיסטורי של מרן הראשון לציון, הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א לספרד, מפרסם בית המלוכה במדריד תמונות רשמיות מהמפגש המיוחד עם המלך פליפה השישי. הפגישה, שנערכה תחת פרוטוקול רשמי ומכובד, הוגדרה על ידי הקהילה היהודית בספרד כפורצת דרך בכל הנוגע למעמד היהודים והמלחמה באנטישמיות ביבשת.

כזכור, בתחילת חודש טבת יצא הראשון לציון לביקור חיזוק בקהילות היהודיות בספרד. במהלך הביקור הוזמן הראש"ל לבית המלוכה, כשהוא מלווה בראשי הקהילה המקומית ובבנו, אב"ד רחובות הגאון רבי אליהו עמאר שליט"א.

במהלך השיחה הארוכה, העלה הגרש"מ עמאר בפני המלך את נושא גל האנטישמיות הגואה באירופה מאז פרוץ המלחמה. הראשון לציון קרא למלך להפעיל את השפעתו המדינית והמוסרית כדי לגנות בתוקף את גילויי השנאה ולהבטיח את ביטחונם של היהודים בכל רחבי אירופה.

הבשורה הגדולה שיצאה מהמפגש היא הסיכום על יוזמה בינלאומית רחבת היקף: מרן הראשון לציון ומלך ספרד יפעלו יחד לכנס את מנהיגי הדתות הבולטים בעולם. מטרת הכינוס היא לגבש תוכנית עבודה אסטרטגית לקירוב בין הדתות, מתוך הבנה כי מנהיגות רוחנית משותפת תוכל להוביל להרגעת הרוחות ולהפחתת השנאה והקיטוב בעולם.

משרד האוצר פרסם היום (שלישי) את נתוני ביצוע התקציב וגביית המיסים לחודש דצמבר, המשרטטים את תמונת המצב הכלכלית של ישראל עם סיום שנת 2025. על פי הנתונים, הגירעון השנתי עמד על כ-4.7% מהתוצר, שהם כ-98.6 מיליארד ש"ח. נתון זה נחשב לבשורה חיובית עבור המשק, שכן הוא נמוך משמעותית מהיעד הממשלתי שעמד על 4.9% במועד הגשת התקציב, ומהתחזית המעודכנת מספטמבר שעמדה על 5.2%.

הוצאות הממשלה במהלך השנה החולפת הגיעו לסכום של כ-650.5 מיליארד ש"ח, המשקף גידול של כ-4.8% לעומת שנת 2024. העלייה בהוצאות מוסברת בעיקר בגידול של כ-31 מיליארד ש"ח בגין הוצאות המלחמה הישירות שהתווספו לתקציב. חודש דצמבר לבדו התאפיין בהוצאות גבוהות במיוחד של כ-72.3 מיליארד ש"ח, וסיים את החודש עם גירעון נקודתי של כ-23.7 מיליארד ש"ח.

במקביל לעלייה בהוצאות, נרשם זינוק מרשים בצד ההכנסות: הכנסות המדינה בשנת 2025 הסתכמו בכ-551.9 מיליארד ש"ח – גידול משמעותי של כ-13.8% לעומת השנה הקודמת. הכנסות אלו היו גבוהות מהתחזיות המוקדמות של האוצר, מה שסייע בריסון הגירעון הסופי למרות עלויות הלחימה הכבדות. באוצר מציינים כי חודש דצמבר תרם לקופה כ-48.6 מיליארד ש"ח, נתון המעיד על המשך מגמת ההתאוששות במשק הישראלי וביציבות גביית המיסים בסיום השנה.

אירוע ביטחוני-פלילי חריג במיוחד הסעיר הבוקר (שלישי) את אזור חברון: קבוצת ערבים-ישראלים ביצעה שוד בעיירה דאהרייה, תוך שהם מתחזים ללוחמי צה"ל במדים מלאים ובנשקים שלופים.

האירוע החל כאשר כמה דמויות הלבושות במדי צה"ל נכנסו למספר חנויות בלב העיירה דאהרייה. סרטוני אבטחה שהופצו מזירת האירוע חשפו תיעוד קשה: ה"חיילים" נראים כשהם שולפים נשקים ומאיימים על בעלי העסקים. במוקד האירוע עמדה חנות זהב מקומית, ממנה שדדו החשודים כמות גדולה של תכשיטים ורכוש תחת איום הנשק.

מיד עם קבלת הדיווחים, פתחו בצה"ל בתחקיר מהיר של האירוע. בתוך זמן קצר התברר כי לא מדובר בכוח צבאי שפעל במרחב, אלא בשודדים שהשתמשו בתחפושת של לוחמים כדי לבצע את זממם ולהטעות את המקומיים ואת כוחות הביטחון.

דובר צה"ל מסר בתגובה רשמית: "הכוחות מנהלים כעת מרדף אחר החשודים. אנו מדגישים כי לא מדובר בחיילי צה"ל".

כוחות גדולים של צה"ל ומשטרת מחוז ש"י פתחו במרדף נמרץ אחר הרכב שבו נמלטו החשודים מהזירה. במהלך המרדף בוצעו חסימות באזור דרום הר חברון, ובסיומו נעצרו כמה חשודים שהועברו לחקירת שב"כ והמשטרה.

סוכנות הידיעות AP חשפה היום (שלישי) פרטים מחרידים מתוך מסמכי המעצר של החשוד בהצתת בית הכנסת "קהילת בית ישראל" בעיר ג'קסון, מיסיסיפי. מהמסמכים עולה כי החשוד הודה במעשה המיוחס לו וסיפק הסבר אנטישמי מובהק: הוא בחר במקום בשל "קשריו היהודיים" וכינה את המבנה הקדוש "בית הכנסת של השטן".

התפנית בחקירה הגיעה דווקא מכיוון משפחתו של החשוד. על פי מסמכי המעצר, אביו של הצעיר הוא שפנה לרשויות והסגיר את בנו, לאחר שהבחין בסימני כוויות טריים ומחשידים על קרסוליו, ידיו ופניו של הבן – פציעות שנגרמו ככל הנראה במהלך ההצתה שהסתבכה.

השריפה, שפרצה בליל שבת לפנות בוקר, גרמה לנזק כבד ביותר לבית הכנסת ולמשרדי הקהילה. תיעוד ממצלמות האבטחה הראה רגעים קשים לצפייה: אדם רעול פנים נראה שופך דלק בלובי ועל הספות ומצית את האש.

הנזק הכואב ביותר לקהילה הוא אובדנם של שני ספרי תורה שנשרפו כליל. בנוסף, קיים חשש כבד לנזק מחום ועשן לחמישה ספרי תורה נוספים שהיו בהיכל. נקודת אור אחת בתוך החורבן הייתה הישרדותו של ספר תורה עתיק ששרד את אימי השואה; הספר, שנשמר מאחורי זכוכית מגן, נותר שלם ולא ניזוק מהאש.

בקהילה היהודית בג'קסון קיבלו בתדהמה את דבריו של החשוד בחקירה. ראשי הקהילה מסרו כי למרות הנזק הכבד למבנה ולספרי הקודש, הם נחושים להמשיך את פעילותם: "האש אולי פגעה בקירות ובספרים, אך היא לא תכבה את רוח הקהילה שלנו".

רשויות החוק הפדרליות, בשיתוף ה-FBI, בוחנים האם להוסיף לכתב האישום גם סעיפים של "פשע שנאה", מה שעשוי להחמיר משמעותית את העונש שיוטל על המצית.

הקרב בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר למערכת המשפט עולה שלב: השר מקדם הצעת חוק חדשה, באמצעות ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שתחייב את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ואת פרקליט המדינה עמית איסמן לעבור בדיקת פוליגרף תקופתית מדי שנתיים.

הצעת החוק צפויה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה כבר ביום ראשון הקרוב, והיא מהווה נדבך נוסף במאמצי המפלגה להגביר את הפיקוח על המערכת המשפטית.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "אמון הציבור במערכת אכיפת החוק נמוך מאוד", וזאת כתוצאה ממה שמוגדר כ"הדלפות בלתי פוסקות, אכיפה בררנית ושיקולים של אינטרסים אישיים בקבלת החלטות והגשת כתבי אישום".

ח"כ יצחק קרויזר, יוזם החוק, משווה את דרישתו לנורמות המקובלות בגופי הביטחון: "בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה עוברים בכירים בדיקות פוליגרף תקופתיות כדי למנוע פגיעה באמון הציבור. לעומת זאת, בפרקליטות ובייעוץ וחקיקה – למרות רגישות תפקידם והחשיפה למידע מסווג – אין חובה כזו. זה חייב להשתנות".

במעמד חסר תקדים שנערך בבירת ג'ורג'יה, אטלנטה, הודיעו 50 חברי סנאט ובית נבחרים מקומיים על כוונתם להעביר חוק היסטורי המכיר ביהודה ושומרון כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. המהלך, שגובש בתיאום עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן, כולל סעיף דרמטי האוסר על רשויות המדינה להשתמש במונח "הגדה המערבית" (West Bank) במסמכים רשמיים.

חבר בית הנבחרים של ג'ורג'יה, ג'וש בונר, הצהיר בכינוס כי הגיע הזמן לשנות את הטרמינולוגיה המדינית: "אנחנו כאן כדי לוודא שנפסיק להתייחס לשומרון כשטח כבוש. נכיר בו כפי שהוא – אזור תחת ריבונות מדינת ישראל". חברו לבית המחוקקים, ריינלדו מרטינז, הוסיף בנימה אישית: "זה כבוד לארח את יוסי דגן כאן לפני שהוא ממשיך לפגישותיו במאר-א-לאגו (אחוזת טראמפ). אנחנו מחויבים לעבוד קשה כדי שהחוק הזה יעבור".

המהלך בג'ורג'יה אינו מקרי. מדובר בחלק מתוכנית רחבה יותר שמובילה המועצה האזורית שומרון יחד עם ארגון "ידידי השומרון בארה"ב", שכבר הצליחה להעביר חוק דומה במדינת ארקנסו. הצעות חוק זהות מקודמות בימים אלו ב-20 מדינות נוספות, בהן טנסי ואלבמה.

המטרה האסטרטגית היא לייצר "רוח גבית" מהמדינות הרפובליקניות לעבר הבית הלבן, כדי להבטיח שחזון הריבונות יהיה חלק בלתי נפרד ממדיניות החוץ של הנשיא דונלד טראמפ בקדנציה הנוכחית, ובכך למנוע כל אפשרות להכרה עתידית במדינה פלסטינית.

בנאום נרגש בפני המחוקקים, עמד דגן על הקשר התנ"כי העמוק: "יהודה ושומרון הם הבסיס להיסטוריה ולערכים שלנו. איך יהודי יכול להיות כובש ביהודה? זה מגוחך. הדור הזה בונה בשטח בדיוק כפי שניבאו הנביאים".

דרמה משפטית ומוסרית בבית המשפט הצבאי: משפחתו של הנער בנימין אחימאיר הי"ד, שנרצח באכזריות לפני כשנתיים בעת שרעה צאן ליד חוות מלאכי השלום, יוצאת למאבק אחרון נגד מה שהיא מגדירה כ"התמהמהות מסוכנת" של צה"ל ומשרד הביטחון.

באמצעות ארגון "חוננו", דורשת המשפחה מהתביעה הצבאית ומשר הביטחון ישראל כ"ץ לקבוע לאלתר הרכב שופטים מוסמך להטלת עונש מוות (הרכב של שלושה שופטים בדרגת סגן-אלוף ומעלה), בטרם תינתן הכרעת הדין בתיק – שלב שלאחריו לא ניתן יהיה עוד מבחינה חוקית לגזור עונש מוות.

בנימין אחימאיר היה בן 14 בלבד כשנרצח. המחבל, אחמד דוואבשה מהכפר דומא, ארב לו ותקף אותו באכזריות מזעזעת. עו"ד חיים בלייכר, המייצג את המשפחה, מציין במכתבו כי מדובר במחבל שפעל מתוך אידיאולוגיה מוצהרת של ארגון דאע"ש, וכי "עונש מוות הוא הנדבך הקריטי והיחיד ההולם את חומרת המעשה".

למרות פניות חוזרות ונשנות במהלך השנה וחצי האחרונות, הבקשה להקמת הרכב מיוחד טרם נענתה. כעת, כשהמשפט הגיע לשלב ההוכחות, קיים חשש ממשי שהמחבל יודה במיוחס לו כדי להביא להכרעת דין מהירה, ובכך "לסנדל" את האפשרות לדרוש עבורו עונש מוות.

במכתב שנשלח לשר הביטחון ישראל כ"ץ, קורא עו"ד בלייכר להתערבותו הדחופה: "אנו פונים אליך כראש המערכת הביטחונית. אין לאפשר לפרוצדורה או לעיכוב בקבלת החלטות לסכל את היכולת להחמיר את הענישה ולייצר הרתעה אמיתית. עשיית צדק בתיק זה היא אינטרס לאומי מן המעלה הראשונה".

על פי החוק הקיים ביהודה ושומרון, ניתן לגזור עונש מוות רק בהחלטה פה אחד של הרכב מיוחד. אם התיק יסתיים בהכרעת דין בפני הרכב רגיל, האפשרות הזו תיעלם מהשולחן. המשפחה, שגילתה עד כה אורך רוח בשל המצב הביטחוני והחשש לחטופים, מבהירה כעת כי "הגיע זמן צדק".

מארגון "חוננו" נמסר: "הטלת עונש מוות על מחבל דאע"שי שרצח נער חסר ישע היא חובה מוסרית. אנחנו מצפים משר הביטחון להראות נחישות מול הטרור ולא לתת למחבל לחייך בדרך למאסר עולם בתנאי VIP".

דיווחים מחרידים המגיעים הבוקר (שלישי) מאיראן מצביעים על כך שהמשטר בטהרן פתח במסע הרג חסר מעצורים נגד עמו. לפי תחקיר מקיף ורב-שלבי של רשת "איראן אינטרנשיונל", המבוסס על מקורות במועצה העליונה לביטחון לאומי, משרד הנשיאות, משמרות המהפכה וצוותים רפואיים, מספר ההרוגים ביומיים האחרונים הגיע למספר בלתי נתפס של לפחות 12,000 בני אדם.

הנתונים, שנאספו בערים משהד, כרמאנשאה ואספהאן ובמוקדים נוספים, מעלים כי שיאו של הטבח התרחש בשני לילות רצופים – חמישי ושישי האחרונים.על פי המידע, האזרחים נרצחו בעיקר על ידי כוחות משמרות המהפכה ומיליציות ה'בסיג". בניגוד לטענות המשטר על "עימותים מפוזרים", הדיווחים מוכיחים כי מדובר בטבח מאורגן ושיטתי, שנועד לדכא את המחאה בכל מחיר.

המקורות המקורבים לחלונות הגבוהים בטהרן חשפו מידע מרעיד: הטבח בוצע בעקבות הוראה אישית וישירה של המנהיג העליון עלי חמינאי. הצו כלל אישור מפורש לירי חי ישיר לעבר מפגינים, והוא התקבל בידיעתם ובאישורם של ראשי שלוש רשויות הממשל באיראן.

יו"ר ועדת הכספים ויו"ר 'דגל התורה', ח"כ משה גפני, מבהיר כי מבחינתו, אי-העברת חוק הגיוס משמעותה פירוק הממשלה. "אני מקווה שחוק הגיוס יעבור, אם לא יעבור – נלך לבחירות. אני מאמין שיש רוב בקואליציה, ונתניהו עצמו רוצה להעביר את החוק", אמר בראיון ל"קול ברמה".

למרות הודעת הסיעות החרדיות על הקפאת הצבעות עם הקואליציה עד להעברת חוק הגיוס, גפני חשף חריג אחד: "אנחנו לא מצביעים על חוקי קואליציה עד שהגיוס יעבור, אבל על חוקים שמרסנים את הכוחניות של מערכת המשפט – נצביע בעד".

בנושא תקצוב מוסדות החינוך, תקף גפני בחריפות את גלי בהרב-מיארה: "יש חוק שהייתי שותף לו, שרשתות החינוך החרדי יקבלו תקציב כמו כולם. היועמ"שים באים ומתנים את זה בלימודי ליבה, למרות שזה לא מופיע בחוק. מי שם אותם ללכת נגד חוק שמתנהל עשרות שנים? היועמ"שית עושה את זה פשוט כי היא שונאת חרדים".

גפני אף קרא לראש הממשלה להתעלם מהחלטות משפטיות של בג"ץ. "לא צריך להתחשב בהחלטות בג"ץ באופן גורף. יש להם אג'נדה, הם פוסלים כל מה שנוגע לממשלה ולכנסת. אם הייתי במקום נתניהו, הייתי מורה כך לכל השרים".

כשנשאל על השותפות בתוך הקואליציה, גפני לא חסך בביקורת: "יותר טוב שלא אדבר על הליכוד. מדי פעם ח"כים מהליכוד ומהציונות הדתית מצטרפים למקהלת ההסתה של האופוזיציה נגדנו. מפלגת שלטון צריכה גם שכל".

לסיום, סירב גפני להתחייב על המשך הבלוק עם נתניהו ביום שאחרי הבחירות: "עוד מוקדם לדבר על זה. אף פעם לא היינו ב-100 אחוז עם אף אחד. עוד לא דיברנו על כך עם גדולי ישראל". עם זאת הוא כינה את ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, "בוגדן".

המתיחות בין וושינגטון לטהרן מגיעה לשיא חדש: עיתון ה"ניו יורק טיימס" דיווח הלילה (שלישי), מפי גורמים בממשל האמריקני, כי הפנטגון הציג בפני הנשיא דונלד טראמפ "סל אפשרויות" תקיפה רחב ועוצמתי במיוחד. על פי הדיווח, התוכניות שהונחו על שולחנו של הנשיא חורגות מתגובה נקודתית וכוללות מטרות אסטרטגיות הקשורות ישירות לתוכנית הגרעין של איראן ולאתרי שיגור וייצור של טילים בליסטיים.

למרות הצגת האופציות הצבאיות הכבדות, גורמים בצוות הביטחון הלאומי מציינים כי האפשרויות הסבירות יותר לפעולה מיידית הן "כירורגיות" יותר. אלו כוללות: מתקפות סייבר, תקיפת מנגנוני הביטחון הפנימיים ומבצעים פסיכולוגיים שנועדו לערער את יציבות שלטון האייתוללות מבפנים.

ברשת CBS דווח כי טראמפ קיבל תדרוך מקיף על מגוון רחב של כלים צבאיים וחשאיים שניתן להפעיל, מעבר לתקיפות אוויריות רגילות. צוות הביטחון הלאומי, הכולל את מזכיר המדינה מרקו רוביו ומזכיר ההגנה פיט הגסת', צפוי לקיים היום דיון מכריע בבית הלבן כדי לגבש המלצה סופית לנשיא.

עם זאת, גורמים אמריקנים מדגישים כי כל פעולה צבאית נרחבת תוכל לצאת לפועל רק בעוד מספר ימים, וכי קיימת הערכה שתקיפה כזו תוביל לתגובה איראנית נחרצת שתצית עימות אזורי כולל. "הערוצים הדיפלומטיים נשארים פתוחים, אך השעון מתקתק", ציינו הגורמים.

בירושלים עוקבים בדריכות אחר הדיונים בבית הלבן. גורם ביטחוני ישראלי מסר כי "התיאום עם האמריקנים הדוק מתמיד. אם טראמפ יחליט לפעול נגד תשתיות הגרעין, מדובר בשינוי אסטרטגי של פני המזרח התיכון".

צעד משמעותי לעשיית צדק עם מרצחי החמאס: מליאת הכנסת אישרה הלילה (שלישי) בקריאה ראשונה, ברוב של 19 תומכים וללא מתנגדים, את הצעת החוק להסדרת ההעמדה לדין של המחבלים שהיו מעורבים בטבח שמחת תורה ה-7 באוקטובר.

הצעת החוק, פרי יוזמה משותפת של יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), נועדה לתת מענה משפטי יוצא דופן לאירוע חסר תקדים בהיקפו ובאכזריותו.

על פי הצעת החוק, יוקם בית דין צבאי מיוחד אליו יוגשו כתבי האישום נגד אלפי המחבלים העצורים בישראל. בית הדין יוסמך לדון בעבירות החמורות ביותר בספר החוקים. בצעד שנועד להראות לעולם את זוועות הטבח, נקבע כי הדיונים ישודרו באתר ייעודי ויתועדו בארכיון המדינה, למעט מקרים של דלתיים סגורות מטעמי ביטחון.

בשל המורכבות המודיעינית והקושי באיסוף ראיות תחת אש בזירות הטבח, החוק קובע כי בית הדין יהיה רשאי לסטות מכללי סדר הדין הפלילי ודיני הראיות הרגילים, וזאת מבלי לפגוע בהגינות ההליך.

אולם, הסעיף הדרמטי ביותר עבור משפחות הנרצחים והציבור בישראל קובע כי כל מחבל שיועמד לדין או יורשע במסגרת חוק זה, לא יוכל להשתחרר באף עסקה עתידית של חילופי שבויים. בכך מבקשים המחוקקים להבטיח כי המפלצות שביצעו את הטבח יסיימו את חייהם מאחורי סורג ובריח (או תחת עונש מוות, ככל שיוחלט עליו בהמשך).

יוזמי החוק הבהירו כי "מערכת המשפט הרגילה אינה ערוכה ואינה מתאימה לדון במפלצות אדם שביצעו פשעים נגד האנושות. הקמת בית הדין המיוחד היא חובה מוסרית כלפי הקורבנות ומסר של צדק לעם היהודי ולעולם כולו".

הצעת החוק תעבור כעת להמשך חקיקה בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיש היום (שלישי) באמצעות עורך דינו דוד פטר תשובה מפורטת וחריפה לבית המשפט העליון, בתגובה לעתירות המבקשות להורות על הדחתו מתפקידו. בתשובתו, מאשים בן גביר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בניסיון "סיכול פוליטי" ובשימוש בכלים פסולים כדי למנוע ממנו ליישם את מדיניותו.

בפתח תשובתו תוקף בן גביר את עצם הגשת העתירה, בהיעדר תשתית פלילית כלשהי נגדו. "בענייננו הרשעה אין, כתב אישום אין, חקירה אין, אפילו בדיקה אין – אזי עתירה מניין?", נכתב במסמך. השר טוען כי היועמ"שית מבקשת להדיח אותו רק "כי הוא מצליח לקדם מדיניות שהיא לא אוהבת, ולא עלה בידיה למנוע זאת בכלים שבידיה".

בן גביר מדגיש כי הדחת שר מכהן באמצעות צו שיפוטי היא צעד ש"אין לו אח ורע בתולדות הדמוקרטיות המערביות", וכי מדובר בפגיעה אנושה בזכויותיהם של למעלה מחצי מיליון אזרחים שבחרו בו ישירות.

החלק הסוער ביותר בתשובה נוגע למינויים במשטרה. בן גביר טוען כי הייעוץ המשפטי ניסה לאלץ אותו לקדם קצינה ספציפית (רפ"ק רינת סבן) ללא הליך תקין, תוך שימוש באיומים על כהונתו.

"הייעוץ המשפטי הודיע, באופן מאפיוזי ממש, כי או שהשר מקדם את העוזרת האישית של ראש אח"מ ללא הליך תקין – או שהייעוץ המשפטי יפעל לסכל את כהונתו", נכתב בתשובה לבג"ץ. השר מבהיר כי לא ייכנע ללחצים אלו: "סמכות המינויים היא לב ליבה של הסמכות המיניסטריאלית, והניסיון לאיים בעניין זה לא ייצלח".

על אף צעדות ה-"תמיכה" שארגן היום השלטון באיראן, מיליונים מאזרחי איראן יוצאים גם היום לרחובות, מציתים מבני ממשל וקוראים להחלפת השלטון במדינה, כשהם מקווים לקבל גם תמיכה מארצות הברית וישראל, שמצפות לנפילת המשטר הרפובליקני, שנמצא בראש זרועות התמנון, של הטרור העולמי.

בתוך כך, מחלקת המדינה של ארצות הברית פרסמה הודעה חריגה על רקע החרפת המחאות באיראן והחמרת צעדי הדיכוי מצד המשטר. לפי ההודעה, המצב הביטחוני והאזרחי במדינה ממשיך להתדרדר, תוך פגיעה קשה בשגרת החיים של האוכלוסייה. בהודעה נמסר כי "המחאות ברחבי איראן מתגברות, כוחות הביטחון מגבירים נוכחות, כבישים נסגרים, התחבורה הציבורית משתבשת ונמשכות חסימות נרחבות של רשת האינטרנט".

עוד צוין כי "חברות תעופה רבות ממשיכות להגביל או לבטל טיסות אל איראן וממנה, כאשר חלקן משעות את פעילותן עד יום שישי, 16 בינואר". מחלקת המדינה קראה לאזרחים "להיערך להפסקות אינטרנט מתמשכות, לתכנן אמצעי תקשורת חלופיים, ואם הדבר אפשרי ובטוח – לשקול יציאה מאיראן דרך היבשה לארמניה או לטורקיה".

בהמשך ההודעה הדגישה מחלקת המדינה את הסיכון המיוחד הנשקף לבעלי אזרחות כפולה. "אזרחים בעלי אזרחות אמריקנית-איראנית חייבים לצאת מאיראן באמצעות דרכונים איראניים בלבד, שכן ממשלת איראן אינה מכירה באזרחות כפולה ומתייחסת אליהם אך ורק כאזרחים איראנים".

עוד הובהר כי "אזרחי ארצות הברית נמצאים בסיכון משמעותי לחקירה, מעצר ומאסר, וכי עצם הצגת דרכון אמריקני או הוכחת קשרים לארצות הברית עלולה לשמש עילה מספקת למעצר בידי הרשויות האיראניות".

במקביל, מוקדם יותר הערב, הפרשן והפעיל האיראני עלי־חוסיין קאזי־זאדה קרא לנשיא טראמפ ולישראל לנקוט בפעולה משמעותית נגד המשטר האיראני: "דונלד טראמפ ובנימין נתניהו קראו שוב ושוב לעם האיראני לקום ולהשיב לעצמו את עתידו, והצהירו לא אחת כי הם עומדים לצד העם באיראן. שום אומה אינה יכולה להתקומם נגד משטר שמגיב גם לסיסמה הפשוטה ביותר בכוח צבאי ובנשק מלחמתי" כתב והוסיף כי "אין ספק שאוכלוסייה לא חמושה זקוקה לתמיכה חיצונית כאשר היא מתמודדת מול המשטר הטרוריסטי החמוש ביותר בהיסטוריה המודרנית".

קאזי־זאדה הוסיף עוד וכתב: "תגובת ארצות הברית וישראל היא כעת מבחן היסטורי. או שאתה עומד לצד העם האיראני – או שאתה מאבד לנצח את האמון והרצון הטוב שצברת ביניהם". את דבריו חתם בקריאה למהפכה באיראן בשנת 2026.

מי שתומך בעמדה דומה וקורא לתגובה כואבת במיוחד, הוא הסנאטור המקורב לטראמפ, לינדזי גראהם, שכתב הלילה בפנייה ישירה לטראמפ: "אדוני הנשיא, אני מאמין שהמשטר האיראני חצה קווים אדומים. הם הורגים את אנשיהם במספרים גדולים ולועגים להנהגתך. עכשיו הגיע הזמן לנקוט בפעולה צבאית נחרצת – בלי כוחות בשטח – לרדוף אחר אלה שמבצעים את ההרג".

המזרח התיכון ניצב בפני רגע הכרעה דרמטי, כאשר בבית הלבן מתגבשת ההחלטה האם לצאת למבצע צבאי נגד איראן. גורם בבית הלבן אמר לעיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" כי הנשיא דונלד טראמפ נוטה להורות על תקיפה באיראן, וזאת על אף ההצעה שהעבירה טהראן לחזור לשולחן המשא ומתן על הסכם הגרעין.

לפי הדיווח, בתוך הממשל מתנהל ויכוח פנימי עז, כאשר כמה יועצים בכירים, בהובלת סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, דוחקים בטראמפ לנסות דיפלומטיה לפני נקמה באיראן על הריגת מפגינים. במקביל, דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט הבהירה בתוך כך כי "הנשיא טראמפ לא חושש להפעיל כוח צבאי באיראן אבל מעדיף דיפלומטיה".

בישראל עוקבים בדאגה אחרי הניסיונות האיראניים להוביל לשיחות, ובכירים בירושלים הזהירו את האמריקנים ב"חדשות 12" מפני מה שהם מגדירים כ"נפילה למלכודת דבש". הבכירים טענו כי "האיראנים הם אלופי המשא ומתן. הם ינסו לשכנע את טראמפ לחדש את המשא ומתן על הגרעין, גם במחיר ויתורים כבדים מצידם – רק כדי למנוע תקיפה אמריקנית".

אותו גורם הדגיש כי "אסור לקנות את זה". בישראל מעריכים כי הפנייה האיראנית נועדה להרוויח זמן ולעכב את החלטת טראמפ על רקע המחאות הפנימיות באיראן, אך מדגישים כי קיים תיאום הדוק עם וושינגטון: "יש תיאום בינינו לבין ארה"ב. נדע מה החליט טראמפ מבעוד מועד – ולא נופתע".

בזירה האמריקנית, נראה כי האופציה הצבאית כבר נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים. בכיר אמריקני אמר לרשת "אל-ג'זירה" כי "התכנון לאפשרויות צבאיות נגד איראן הגיע לשלבים מתקדמים. האפשרויות הצבאיות נגדה נקבעות בהתאם לנסיבות ולהתפתחויות". לכך התווספה הצהרתו של הסנאטור לינדזי גרהאם ברשת X, לפיה "אנחנו על סף השינוי הגדול ביותר במזרח התיכון מזה 1,000 שנה. עלינו להישאר חזקים ולהמשיך הלאה. להפוך את איראן לגדולה שוב".

במערכת הביטחון בישראל מבהירים כי למרות שהסבירות לתקיפה איראנית נגד ישראל בעת הזו אינה גבוהה, "אנחנו ערוכים מבחינה צבאית ואזרחית לכל תרחיש". מנגד, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הגיב למתיחות בראיון ל"אל-ג'זירה" ואמר: "אנחנו ערוכים לכל האפשרויות ומקווים שארה"ב תבחר באפשרות הנבונה. המגעים ביני לבין וויטקוף נמשכים לפני ההפגנות ואחריהן, והם עדיין נמשכים".

עראקצ'י תקף את המדיניות האמריקנית וציין כי "לא ניתן לשלב בין הרעיונות שהועלו בוושינגטון לבין האיומים שהיא משמיעה נגד ארצנו. אם וושינגטון רוצה לבדוק את האפשרות הצבאית שכבר נבדקה בעבר, אנחנו מוכנים לכך. יש לנו מוכנות צבאית גדולה ונרחבת, בהשוואה לזו שהייתה במהלך המלחמה האחרונה. יש מי שמנסה לגרור את וושינגטון למלחמה כדי להשיג אינטרסים של ישראל".

הוא הוסיף כי איראן אינה סבורה שארה"ב "מוכנה למשא ומתן הוגן וצודק", וחתם בטענה כי "ארה"ב וישראל שואפות באמצעות המהומות – להשיג את מה שלא הצליחו להשיג במלחמה".

מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה ראשונה את הצעת החוק הדרמטית לניתוק המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות, צעד שנועד להפוך את היחידה לגוף חקירה ותביעה עצמאי לחלוטין תחת משרד המשפטים. הצעת החוק, שעברה ברוב של 57 תומכים מול 47 מתנגדים, מבקשת לפתור את ניגוד העניינים המובנה הקיים כיום בשל כפיפות המחלקה לפרקליטות המדינה וליועץ המשפטי לממשלה.

על פי המודל החדש, מח"ש תפעל כיחידת סמך עצמאית עם תקציב ייעודי, כאשר מנהלה ייבחר על ידי ועדה מקצועית ויידרש לתנאי כשירות זהים לאלו של שופט בית המשפט העליון.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין בירך על המהלך והבהיר כי "הצעת החוק היא מרכיב מרכזי ברפורמה שתבטיח שוויון של כולם בפני החוק. המצב הנוכחי, שבו מח"ש כפופה לפרקליטות ובו זמנית מופקדת על חקירת שוטרים, הוא פגום מיסודו ויוצר ניגוד עניינים מובנה. החוק מתקן את העיוות הזה ומבטיח כי מח״ש תהיה עצמאית לחלוטין, תקיים חקירות אמת ותקדם שוויון מהותי בפני החוק".

השר הוסיף והדגיש כי "אמון הציבור במח"ש הלך והדרדר. הדבר הזה ישדרג את יכולת הפעולה של מח"ש וישפר אותה משמעותית. ניתוק מח"ש מהפרקליטות והיכולת שלה לפעול כגוף עצמאי הם חשובים מאוד וישפרו את עבודת מח"ש ולא פחות חשוב מכך – יביא לתחילת תהליך של ביזור הסמכויות העצומות המוחזקות כיום על ידי היועץ המשפטי לממשלה".

יוזם הצעת החוק, ח"כ משה סעדה, תקף בחריפות את המצב הקיים וטען כי "מח"ש הפכה להיות מיליציה המשרתת את האינטרסים של הפרקליטות, הפכה לגוף לחיפוי שוטרים, ולכן חשוב להוציא אותה מהפרקליטות. אנו רוצים מחלקה שהמצפן שלה ערכי, לא מחלקה בעלת אינטרס פוליטי. זה שינוי מבורך לעם ישראל. על רקע חקירות הפצ"רית ברור לכולם עומק הריקבון. נחזיר את המערכות למסלול ונעשה צדק".

דברים דומים השמיע יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שציין כי "רק מח"ש עצמאית תוכל לשמור על המשטרה מלחצים לא ענייניים ולחקור עבירות הדורשות את הטיפול הפלילי ללא מורא וללא משוא פנים". כעת, הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדה משותפת לוועדת החוקה ולוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.