מיקום כתבה: חדשות חמות

המתיחות בין ארצות הברית לוונצואלה ממשיכה להחריף, כאשר גורמים בממשל טראמפ עובדים במקביל על תוכניות להיערכות למצב שבו הנשיא ניקולאס מדורו יעזוב או יידחה מהשלטון. על פי דיווח שהתפרסם היום בCNN, ההיערכות כוללת מספר תרחישים כיצד תוכל וושינגטון לפעול לייצוב ונצואלה במקרה של עזיבה מרצון של מדורו או בעקבות פעולה צבאית אמריקאית בתוך המדינה.

בכיר בממשל אמר כי "זו העבודה של הממשל הפדרלי תמיד להתכונן לתוכניות א', ב' ו-ג'". הדיווחים מצביעים על כך שההיערכות מתקיימת באופן חשאי, ונועדה לתת מענה לכל אפשרות אפשרית לשינוי במערכת השלטונית בונצואלה.

במקביל, גם בצד הוונצואלי נרשמת תזוזה צבאית משמעותית. לפי דיווח באתר "אל-ערביה", ביום שבת האחרון הצטרפו 5,600 חיילים חדשים לצבא ונצואלה, כחלק ממאמצי המדינה להיערכות מול ארצות הברית. גורמי ביטחון בוונצואלה ציינו כי הפריסה הצבאית הימית האמריקאית באזור הקריביים, כולל הגעת נושאת המטוסים הגדולה בעולם, נתפסת בעיניהם כאיום ישיר.

שגריר ארה"ב לאו"ם, מייק וולץ, ושגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, סיירו היום (שלישי) בגבול הדרום ישראל. במסגרת הסיור קיבלו השגרירים סקירה מפי ראש המאמץ ההומניטרי האזרחי לעזה במתפ"ש, תא"ל (במיל׳) אלעד גורן, במעבר כרם שלום על מאמץ הסיוע ההומניטרי לאורך המלחמה, לצד הצגת פערי הנתונים והדוחות המוטעים שמפרסם האו"ם בנוגע למתרחש בשטח.

לאחר מכן הגיעו למפקדת ה-CMCC בקריית גת שם קיבלו עדכון מבצעי על תמונת המצב בדרום ועל המוכנות למהלכים בהמשך מפי מפקד פיקוד המרכז של צבא היבשה האמריקאי, לוטננט-ג'נרל פטריק פרנק, ומפקד מפקדת התיאום לרצועת עזה, האלוף יקי דולף.

השגריר דנון אמר במהלך הביקור: "ישראל נערכה ותמשיך להיערך לשלב הבא מול חמאס שכולל פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו. פערי הנתונים והדוחות המוטעים שמופצים על ידי האו"ם לא ישנו את המציאות: חמאס עדיין חמוש, ולישראל יש אחריות להבטיח שלא ישוב לאיים על אזרחינו. אנו נמשיך לפעול בנחישות עד שהיעדים יושגו."

היהדות הנאמנה כולה נמצאת בדריכות רבה בימים אלו בעקבות המשך המצב החמור בו בני הישיבות בארץ ישראל נרדפים בעוון לימוד תורה, ובמקביל נמשכים הדיונים בוועדת חוץ ובטחון של הכנסת בהצעת החוק אשר מתייחסת לעניין מעמד בני הישיבות מול רשויות הצבא.

השאלות העולות מהצעת החוק הזו קשות, וההכרעה המורכבת נתונה בידיהם של גדולי וצדיקי הדור, מרנן ורבנן שרי התורה והחסידות חברי מועצת גדולי התורה שליט"א, אשר מקבלים משלוחי דרבנן עדכונים שוטפים על הדיונים ויידרשו להכריע בשאלה הקשה בבוא העת.

בזמן הרגיש הזה, יש מי שמבקשים לנצל את הזמן הזה לנגח חלילה את נציגי מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, הרבנים וראשי הישיבות שליט"א, על רקע הוראות הקודש שהתקבלו משולחן גבוה בשנים עברו בסוגיה הקריטית ביותר ליהודי החרדי בארץ ישראל – מעמד בני הישיבות.

אותם אלה מנסים לטעון כי לו ההחלטה של מועצות גדולי התורה שליט"א באותן שנים היתה אחרת, מצבנו היום היה יותר טוב, לשיטתם. מיותר לציין כי גם אם בעיני בשר עמדתם היתה נכונה, הרי שאנו היהודים החרדים לדבר ה', המצווים על מצוות "ועשית ככל אשר יורוך" ו"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", לא היינו מערערים אחרי הכרעת הקודש ושואלים שאלות של חכמה שלאחר מעשה.

אמנם כאן גם יש לנו את האפשרות לראות שחור על גבי לבן, עם נתונים יבשים מוצקים ובלתי ניתנים להפרכה, כולל טבלאות ממוספרות, אשר מוכיחות מעל לכל ספק כיצד גדולי ומאורי הדור שליט"א צופים למרחוק.

במה דברים אמורים? לפני מספר שנים עמדה לפני מועצת גדולי התורה הכרעה קשה. על הפרק היתה הצעת חוק של שר הבטחון דאז ליברמן, אז עוד לא חשף את פרצופו כשונא חרדים מובהק, ושיחק על הגבול בהיותו חבר בקואליציה עם הנציגים החרדים.

אותה הצעת חוק הגיעה בעקבות פסיקת בג"ץ המבטלת את החוק הקודם שהסדיר את מעמד בני הישיבות, אשר חוקק שנים בודדות קודם לכן, באותה קדנציה, בשנת תשע"ו, בהובלת הנציגות החרדית ובהכוונת כלל גדולי ישראל אשר סמכו את ידם על ההצעה ההיא שאושרה.

בג"ץ ביטל את החוק על תנאי, כלומר, לא באופן מיידי, אלא נתן לכנסת זמן לחוקק חוק חדש ורק אז יבוטל החוק. בעקבות כך נדרשה לכאורה הממשלה להביא חוק חדש, אשר אותה הביא ליברמן והניחה לדיון בכנסת.

הצעת החוק כללה יעדים וסנקציות, לראשונה בקואליציה עם הנציגות החרדית. השאלה שעמדה על הפרק היתה קשה – מצד אחד אפשרות שבג"ץ יבטל את החוק כליל ולא יהיה כלל מעמד לבני הישיבות, מצד שני תמיכה של הנציגות החרדית בהצעת חוק הכוללת יעדים וסנקציות על עולם התורה.

ההכרעה של גדולי ישראל היתה לא לתמוך בחוק. ההחלטה אושרה על ידי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה של דגל התורה.

בעקבות כך לא חוקק שום חוק עד היום הזה. אבל במקום שבג"ץ יבטל את החוק שאושר קודם לכן, בסייעתא דשמיא, ברקע הנסיבות הפוליטיות, נדחה ביצוע פסק הדין פעם אחר פעם אחר פעם. החוק של יהדות התורה נשאר בתוקף עד יומו האחרון (אמצע 2023 למספרם). ויהי לפלא.

כפי שהבטחנו, אנו נתמקד בעובדות היבשות בלבד, אשר מדברות בעד עצמן. תחילה ליעדים, כפי שהוצעו בהצהע"ח של ליברמן, אחוזי הגיוס בפועל באותם שנים כפי שפורסמו באמצעים שונים, והפער באחוזים (הרלוונטיות כפי שתראו בהמשך).

(השנים בלועזי, בהתאם להצעת החוק של ליברמן ומדידות הנתונים ע"י הרשויות)

שנה	הצע"ח ליברמן	גיוס בפועל	העמידה ביעדים
2018	3,996	2,518	‎63 אחוז
2019	4,317	1,772	41 אחוז
2020	4,663	1,688	36 אחוז
2021	4,967	1,754	35 אחוז
2022	5,291	1,746	33 אחוז
2023	5,635	2,004	35 אחוז

מדין והייתם נקיים, נציין כי מדובר בחישוב מעט גס, וכולל גם שירות לאומי על אף שגם בחוק ליברמן היתה הגבלה על מספר המשרתים בשירות לאומי שייחשבו ביעדים. כמו כן, לא בכל השנים יש נתונים מדויקים במאה אחוז. (יודגש שהחריגה אפשרית באחוזים בודדים בלבד, אשר לא משנים את התוצאה הכוללת).

הצעת החוק של ליברמן קובעת כי במקרה של אי עמידה ביעדים הנ"ל, יוטלו סנקציות כלכליות על עולם התורה, לפי החישוב הבא: בשנה הראשונה והשניה של אי העמידה ביעדים, הקיצוץ בתקציב הישיבות יהיה בהתאם לאחוז אי העמידה ביעד, בשנה השלישית והרביעית הקיצוץ יהיה כפול מאחוז אי העמידה ביעדים, ובשנתיים שלאחר מכן פי שלוש.

עם זאת, הצעת החוק הנ"ל מבקשת לקבוע כי הקיצוץ בתקציב לא יעלה על חמישים אחוז מהתקציב הכולל. לצד זאת, כל עוד נמשכת אי העמידה ביעדים, תקציב הבסיס ממנו מחושב הקיצוץ, לא יוכל לעלות.

שנה	אחוז אי העמידה ביעדים	מקדם ההפחתה (הכפלה)	אחוז הקיצוץ סה"כ
2018	37	1	37
2019	59	1	50
2020	64	2	50
2021	65	2	50
2022	67	3	50
2023	65	3	50

.

בהצעת החוק של ח"כ ליברמן מוצע לקבוע כי אם פחת מספר המתגייסים בפועל, החל מ־2020, מ־85 אחוז מיעד הגיוס השנתי הכולל במשך שלוש שנות גיוס רצופות, החוק פוקע תוך שנה – 4 שנים סה"כ. מאחר ולא היתה עמידה ביעדים, המשמעות היא שב־2024 החוק היה פוקע.

סיכום: להלן 4 מדדים להשוואה בין האפשרות ההיפותטית בו הצעת החוק של ח"כ ליברמן היתה מאושרת בכנסת באופן סופי, לבין המצב בתקופה הרלוונטית בו החוק של יהדות התורה נשאר בתוקף. (כזכור, החוק של יהדות התורה נשאר בתוקף עד אמצע 2023 למספרם).

מתברר מעל לכל ספק שהמקרה היחידי בו נשאר תקציב עולם התורה בשלמותו במשך 6 שנים נוספות, ואף עלה משנה לשנה, היא אך ורק הודות לכך שהצעת החוק של ח"כ ליברמן לא אושרה בכנסת והחוק של יהדות התורה נשאר בתוקף למשך 6 שנים נוספות.

חוק בתוקף:

שנה	מדד	הצע"ח ליברמן	חוק יהדות התורה
2018	חוק בתוקף	יש	יש
2019	חוק בתוקף	יש	יש
2020	חוק בתוקף	יש	יש
2021	חוק בתוקף	יש	יש
2022	חוק בתוקף	יש	יש
2023	חוק בתוקף	יש	מחצית ראשונה – יש מחצית שניה – אין
2024	חוק בתוקף	אין	אין

מעמד לבני ישיבות:

שנה	מדד	הצע"ח ליברמן	חוק יהדות התורה
2018	מעמד לבני ישיבות	יש	יש
2019	מעמד לבני ישיבות	יש	יש
2020	מעמד לבני ישיבות	יש	יש
2021	מעמד לבני ישיבות	יש	יש
2022	מעמד לבני ישיבות	יש	יש
2023	מעמד לבני ישיבות	יש	מחצית ראשונה – יש מחצית שניה – אין
2024	מעמד לבני ישיבות	אין	אין

תקציב עולם התורה:

שנה	מדד	הצע"ח ליברמן	חוק יהדות התורה
2018	תקציב עולם התורה	63%	100% +
2019	תקציב עולם התורה	50%	100% +
2020	תקציב עולם התורה	50%	100% +
2021	תקציב עולם התורה	50%	100% +
2022	תקציב עולם התורה	50%	100% +
2023	תקציב עולם התורה	50%	100% +
2024	תקציב עולם התורה	תלוי בבג"ץ	עד אפריל – 100% + מאפריל – 0

(100 אחוז פלוס כי כמעט בכל שנה תקציב הישיבות עלה, בזמן שבהצע"ח ליברמן הוא היה מוקפא משנת 2018), יעדים לגיוס חרדים וסנקציות נגד עולם התורה:

שנה	מדד	הצע"ח ליברמן	חוק יהדות התורה
2018	יעדים וסנקציות	יש	אין
2019	יעדים וסנקציות	יש	אין
2020	יעדים וסנקציות	יש	אין
2021	יעדים וסנקציות	יש	אין
2022	יעדים וסנקציות	יש	אין
2023	יעדים וסנקציות	יש	אין
2024	יעדים וסנקציות	יש (תלוי בבג"ץ)	יש (ע"י בג"ץ)

***

כאמור, כל אלו נתונים יבשים וברורים, שלא ניתנים למחלוקת. בכל הממדים למעט מדד אחד, המצב הנוכחי היה טוב יותר מאשר אם הצעה"ח של ליברמן היתה מאושרת. המדד היחיד בו יש יתרון קל להצעה"ח ההיא – תוספת של חצי שנה בתוקף החוק. במצב הקיים בוטל החוק באמצע 2023 למספרם, בהצעה"ח של ליברמן הוא היה מבוטל ב־2024. המחיר על החצי שנה הזו, היה קיצוץ של 6 שנים נוספות בתקציב עולם התורה, ועוד שלל ההשלכות השליליות של הצעה"ח כפי שקבעו מרנן ורבנן שרי התורה והחסידות שליט"א.

שר הביטחון ישראל כ"ץ ביקר הבוקר (שלישי) בפיקוד צפון. אל השר התלוו סגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד צפון, אלוף רפי מילוא, ומפקדים נוספים. השר כ"ץ קיבל סקירה מבצעית ומודיעינית מעמיקה בנוגע למצב הביטחוני בגזרה.

שר הביטחון ציין לשבח את הפעילות ההתקפית של אנשי הפיקוד בזירות השונות, והדגיש כי "צה"ל חייב להישאר בתוך השטח כחוצץ בין אויבים ג'יהאדיסטים לבין תושבי הגליל והגולן." הוא הוסיף כי תפקיד מערכת הביטחון הוא "להגן על אזרחי ישראל מול כל איום – וכך נעשה."

דבריו של השר מגיעים על רקע דיווחים מוקדמים מסוריה, לפיהם שלושה אזרחים נפצעו מירי צה"ל סמוך לעיירה בקרבת קונייטרה, מחוץ לאזור החיץ.

לפי גורמי ביטחון, כוח צה"ל נכנס לפעילות יזומה בכפר הסורי ח'אן ארנבה שבאזור קונייטרה. במהלך הפעילות, תושבים מקומיים פתחו בהפגנה, יידו אבנים לעבר הלוחמים ויצרו "התקרבות מסוכנת." החיילים הגיבו תחילה בירי באוויר ובהמשך ירו לעבר רגליהם של שניים ממובילי ההפגנה.

ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, מגיב לחשיפת תשתית הטרור והרקטות שנמצאו במרחק קצר מיישובי השומרון ומכביש 6: "חשיפת הרקטות בטולכרם, במרחק של דקות מהיישובים ומהכבישים המרכזיים של מדינת ישראל, עושה סוף לכל הוויכוחים – לכולם ברור שהשומרון הוא חומת המגן של מדינת ישראל. מי ששולט בשטח הזה – שולט בביטחון של נתניה, כפר יונה, חדרה, גוש דן וכל אזרח במדינה."

"אם הכוחות לא היו פועלים בזמן, היינו מתעוררים למציאות של ירי רקטות על יישובים ישראליים בלב המדינה. מה שקורה בשומרון הוא לא עניין מקומי – הוא עניין לאומי מהמעלה הראשונה. רק ריבונות תמנע מציאות של עוטף שומרון בכל ערי וקיבוצי השרון. רק יד ברזל מול הרשות הפלסטינית וחיזוק ההתיישבות – חגורת המגן של ישראל, יביאו ביטחון אמיתי לערי וקיבוצי מרכז הארץ והשרון. ממשלת ישראל נדרשת להפוך את השולחן בטול כרם ומול הרשות הפלסטינית".

דגן בירך את כוחות הביטחון: "אני מצדיע ללוחמי צה״ל, לשב״כ ולמשטרת ישראל על פעולה מדויקת, נחושה ואמיצה שהצילה חיי ישראלים. חופש הפעולה של צה״ל בשומרון הוא תנאי יסוד לקיום שלנו כאן. האירוע הזה חייב להיות נורת אזהרה לכל מקבלי ההחלטות: לחזק את האחיזה בשומרון, להרחיב את ההתיישבות, ולהמשיך לפעול בעוצמה נגד כל תשתית טרור. השומרון לא רק מגן על עצמו – הוא מגן על כל מדינת ישראל."

רגע לפני שהסופה ביירון מגיעה לישראל, אנחנו ב'המחדש' נותנים לכם את הטיפים כיצד להתכונן מראש כדי למנוע נזקים בגוף וברכוש. שיא המערכת צפוי בלילה שבין רביעי לחמישי ובמהלך יום חמישי, כאשר צפויים גשמים חזקים מהצפון ועד צפון הנגב, עם סיכון להצפות בערי החוף והשפלה ושיטפונות בנחלי ים המלח.

ניקוזים במרפסת ובגג
הצפות בבתים בישראל נגרמות לעיתים קרובות בשל ניקוזים סתומים. במהלך הקיץ והסתיו מצטברים בפתחים עלים יבשים, אבק ולכלוך. מומלץ לנקות את הניקוזים במרפסת ובגג, לוודא שהמים זורמים בחופשיות ולהסיר כל חסימה. פעולה קצרה זו יכולה למנוע הצפה חמורה בבית.

תחנת כוח אישית
רוחות חזקות עשויות לגרום להפסקות חשמל, והטלפונים הניידים הם הקשר המרכזי שלנו לעולם. מומלץ להטעין מראש את כל הסוללות הניידות (Power Banks) ולוודא שגם מחשבים ניידים טעונים, על מנת לשמש כמקור גיבוי לשעת חירום.

ריהוט וחפצים בחצר
רוחות של 80–90 קמ"ש עלולות להפוך עציצים, כיסאות פלסטיק ופריטים אחרים למסוכנים. כדאי לאסוף עציצים מהרצפה או מהמעקות, לקפל שמשיות, לקשור היטב רהיטי גן וטרמפולינות, ולבדוק את דוד השמש והפרגולה – לחזק כל חלק רופף באזיקונים או חבלים.

תאורת חירום
חוסר חשמל עלול לגרום למצב מסוכן במיוחד בלילה. מומלץ להוציא את תאורת החירום מהבוידעם, לבדוק שהיא עובדת וטעונה, ולהכין פנס עם סוללות תקינות במקום נגיש בסלון. שימוש בנרות אינו מומלץ, במיוחד כשיש ילדים או רוח חזקה.

בדיקת ראות בכביש
גשם כבד עלול להפחית את הראות ולהגביר את הסיכון לתאונות. מגבים ישנים או יבשים אינם מסירים מים ובוץ בצורה יעילה. יש לבדוק את גומי המגב – אם הוא קשה או מתפורר, מומלץ להחליפו מיד בתחנת דלק קרובה.

הנחיות בטיחות נוספות

אסור להתקרב לערוצי נחלים, מאגרי מים ומקומות מוצפים. אין להיכנס לחניונים תת-קרקעיים או להשתמש במעליות בזמן סופה. וכמובן שאין צורך לומר שהרחצה והשהייה בחופי הים אסורות ומסוכנות.

יש להימנע מנסיעות לא חיוניות; במידה ויוצאים לדרך – להדליק אורות, להאט את המהירות ולשמור מרחק מהרכב שלפניכם. אין להיכנס לשלוליות עמוקות או ערוצי מים עם הרכב.

הנחיות משטרת ישראל להתעדכן בתחזית מזג האוויר ולפעול בהתאם להתרעות החיזוי. לוותר על נסיעות שאינן הכרחיות ולטייל רק באזורים בטוחים. לפנות לגורמים מוסמכים לפני יציאה לטיול בשטח. אסור לחצות כבישים מוצפים, שלוליות עמוקות ובורות מים. אין להיכנס למעליות וחניונים תת-קרקעיים בזמן הצפה. ציבור הנהגים – להתאים את הנהיגה לתנאי הדרך ומזג האוויר.

במליאת הכנסת התייחס היום חבר הכנסת מאיר פרוש למכתב ששלח חבר הקונגרס האמריקאי מייק לולר לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו קרא לרכך או לבטל את הסנקציות המוטלות על בני הישיבות.

פרוש אמר: "הבוקר פורסם מכתב של חבר הקונגרס מייק לולר לראש הממשלה, הקורא לו לפעול נגד הסנקציות כלפי לומדי התורה, ולכל הפחות בכל הנוגע לבני הישיבות בעלי אזרחות כפולה. מה שחבר הקונגרס מבין ואנחנו מבינים היועמ"שית, היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ, לא מבינים".

הוא הוסיף: "אסור לרדוף לומדי תורה, ובוודאי לא בארץ ישראל. מי שחושב שהחברה החרדית תשקוט על שמריה בזמן שבני ישיבות בכלא, טועה טעות חמורה שתעלה לכולנו ביוקר. המכתב של חבר הקונגרס הוא רק צעד אחד במכלול הצעדים שנעשו וייעשו בתפוצות הגולה, כל עוד לא תיפסק הרדיפה נגד לומדי התורה כאן".

ראש העיר הנבחר של ניו יורק, זוהראן ממדאני, מינה את מייסון לינן, ראפר לשעבר שריצה שבע שנים בכלא בגין שוד מזוין, לכהן כיועץ בנושא מערכת המשפט הפלילית במסגרת ועדת המעבר שלו.

לינן, בן 49 מהברונקס, הורשע בשנת 1999 בשני מקרי שוד של נהגי מוניות בשנים 1997 ו-1998. לפי כתב האישום, לינן היה חלק מכנופיה שביצעה את שוד הנהגים ג'וזף אזירי ביוני 1997 ופרנסיסקו מונסנטו במרץ 1998, באמצעות איומי אקדח.

המינוי עורר תגובות מעורבות בציבור ובמערכת הפוליטית. ליינן עצמו הגיב במילותיו: "זהו עדות לעשורים של עבודה שלנו למען קהילות שחורות וחומות ולמומחיות שלנו במניעת אלימות בנשק, קידום חקיקה ורפורמה במערכת המשפט הפלילי. אנחנו בונים משהו אחר".

כוחות צה״ל, שב״כ וימ"ר דרום של המשטרה סיכלו אתמול (שני) חוליית מבריחי אמצעי לחימה וסמים, שפעלה בתקופה האחרונה במרחב חטיבת פארן. במסגרת הפעילות המיוחדת, שבה השתתפו כוחות אוגדה 80, חיל האוויר, שב״כ וימ"ר דרום של משטרת ישראל, התנהל מרדף אחר חוליית מבריחים ישראלים בסמוך לגבול המערבי. המבריחים זוהו על ידי תצפיות צה״ל.

בסיום המרדף, נעצרו שישה חשודים ברכביהם ונתפסו 21 קילוגרם סמים. החשודים נעצרו והועברו להמשך טיפול המשטרה. מדובר צה"ל נמסר כי הצבא ימשיך לפעול כל העת בשיתוף פעולה עם גופי הביטחון השונים בגזרה, במטרה למנוע ניסיונות הברחה נוספים.

בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתו של הרה"ח הרב חנניה סיני דוד הלברשטאם זצ"ל, המשב"ק שזכה לשמש את הרבי מחב"ד זצ"ל והרבנית ע"ה בביתם במשך שנים רבות, מתוך מסירות ועדינות מיוחדת שאפיינה את דרכו.

המנוח נולד בארץ הקודש בכ"ג מנחם אב תשי"א לאביו הרב מאיר הלברשטאם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין ונצר לרבי חיים הלברשטאם בעל ה“דברי חיים” מצאנז, ונקרא על שם סבו מצד אביו, האדמו"ר מז'ימיגראד. בצעירותו התקרב לחסידות חב"ד בעקבות אחיו הבכור הרב חיים ברוך, ובשנת תש"ל הגיע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב־770. לאחר שאחיו נישא ופסק מלשמש בבית האדמו"ר, החליף אותו הרב חנניה לשמש כמשב"ק בבית הרבי בסעודות החגים.

במהלך השנים נכנס לעבודה בביתו הפרטי של הרבי, ושם התמקדה שליחותו. מתוך כך היה מצוי בקשר יומיומי עם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה, ונחשב לאחד הקרובים ביותר אליה. הוא שימש כנהג האישי שלה וסייע לה בכל ענייניה במשך שנים רבות, כאשר הרבנית העניקה יחס מיוחד לרעייתו ולבנו ארי, שזכה להיות כבן בית ממש. בפעם הראשונה שהרבי שמע שהרבנית מכנה אותו "בחורצ'יק", אמר לה כי הוא מצאצאי הצאנזער רב, ומאותו יום החלה לכנותו "רבאי הלברשטאם", אף שהיה צעיר מאוד.

טרגדיה כבדה הכתה במשפחתו כאשר בנו ארי הלברשטם הי"ד נרצח בידי מחבל לבנוני על גשר ברוקלין, בדרכו מבית החולים "בית ישראל" במנהטן, שם שהה הרבי לשעות אחדות לצורך טיפול בעינו. ארי היה באותה עת ברכב הבחורים שליווה את הרבי. הרצח זעזע את חסידי חב"ד ואת העיר ניו יורק כולה, ובמרוצת השנים נעשו פעולות רבות להנצחתו וחוקים חדשים נחקקו בנושא החזקת נשק בעקבות המקרה.

בשנותיו האחרונות התגורר המנוח בקווינס, ובימות החול היה מגיע לעיתים לקראון הייטס. ביום היארצייט של הרבנית היה נוהג להתוועד ב־770 ולספר סיפורים ממה שראה במו עיניו בבית הרבי והרבנית, ומתוך קרבה אישית נדירה שלא נמצאת ביד רבים. הלווייתו תעבור היום במרכז חב"ד 770 בשעה 13:30 (שעון ניו יורק, ארה"ב). יהי זכרו ברוך.

ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, נאם היום (שלישי) לראשונה מאז פרישתו מהתפקיד, והתייחס בגלוי למחדלי 7 באוקטובר. בר תקף בעקיפין את הדרג המדיני והדגיש את חשיבות לקיחת האחריות על הכשלים: "במנהיגות מוטב לקחת אחריות על הכשלים ולא קרדיט על ההישגים", אמר.

לדבריו, "אחריות היא אינסופית אי אפשר לפזר אותה, רק לקחת. מנהיגות מבוססת על אמון, ובכדי לתת אמון, אנשים צריכים לדעת שתמיד תתן להם גיבוי ותמיד תקח אחריות. זה הגב שהם רואים כשהם הולכים אחריך". הוא הוסיף כי לקיחת אחריות אינה מסתיימת בזיהוי הכשל בלבד, אלא כוללת גם תיקון והפקת לקחים: "היא מסתיימת באחריות לתקן. בדיוק כמו שמבצע או פרויקט מסתיימים בתחקיר ובהפקת הלקחים".

בר התייחס לאירועי אותו בוקר טראגי והדגיש את פעולות השב"כ תחת אש: "באותו בוקר נורא אישית, ארגונית ולאומית – השב"כ הרים את הראש ויצא למלחמה בכל החזיתות. האנשים שלנו נלחמו, הסתכנו, פינו אזרחים תחת אש, הובילו מבצעי חילוץ חסרי תקדים, חיסלו מחבלים ועמדו בהבטחה שנתנו זה המינכן שלנו". הוא ציין כי נותרו עוד שני "אדריכלים" לסגור איתם חשבון, והוסיף: "ונשאר להחזיר את רן".

בנוסף, בר קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת מחדלי הטבח: "לצד זה עשינו תחקיר, החלטנו לעשות אותו רחב ונוקב, והסתכלנו קודם כל על הכשלים שלנו ומה הוביל אליהם. הפקנו לקחים, בנינו מערכים ומנהלת מלווה ולמדנו איך להיות טובים יותר. עשינו את זה מתוך אותה אחריות לחקר האמת ובניית העתיד".

רגע לפני שהסופה ביירון מגיעה לישראל, חזאי מטאוטק, ליאור סודרי, מספק תמונת מצב עדכנית על מערכת הגשמים הסוערת הצפויה בימים הקרובים בישראל.

בראיון ל"המחדש" הוא מתאר את ההיערכות למערכת שצפויה להתחיל כבר בשעות הבוקר המוקדמות של מחר (רביעי) ולהימשך עד שישי בבוקר, עם כמויות גשם משמעותיות במיוחד בגוש דן. "התחזית היא ברורה, זה ממחר בשעות הבוקר מוקדמות, עד שישי בבוקר זה 48 שעות, מאוד חזקות, משמעותיות, שעיקר הגשם הוא צפוי באזור גוש דן", אמר סודרי.

"עיקר הסכנה מבחינת הצפות הוא באזור גוש דן" הוא מוסיף ומציין כי "סביר להניח שהאזורים הבעייתיים שלנו הם בעיקר תל אביב, בני ברק. ושוב, צריך לציין, זה לא משהו שלא ראינו בעבר. מבחינת הרוחות ועוצמת הגשמים למשל, אנחנו רואים את זה כמעט כל שנה. פשוט פה זה יהיה ארוך. זה לא איזה זבנג שיוריד כמויות גשם גדולות ואז נעלם. פה יש לנו 48 שעות של כמויות גשם משמעותיות."

בהתייחס לשאלה האם מדובר בהגזמה או במספרים חריגים, הסביר סודרי: "כמויות הגשמים של דצמבר בישראל, ברוב האזורים בגוש דן, זה בין 100 ל-200 מילימטר בחודש. פה אנחנו צפויים לקבל את זה ביומיים, מרביעי בבוקר ועד שישי בבוקר. אם היית רגיל לקבל כל שבוע אירוע של גשם, פה אתה מקבל ביומיים שלמות את כל הכמות של כל החודש ולכן ברור שזה חריג. תתאר לך ממוצע גשם של 30 יום, יורד ביומיים."

לגבי ההתרעות והפאניקה בציבור בעקבות ביירון, ציין סודרי: "אנחנו נראה הצפות, הצפות משמעותיות, אבל לקחת את זה למקומות, כמו שאני שומע, שתל אביב תהיה מתחת למים? זה מוגזם. יהיו הצפות, קשה להגיד איפה, אבל ב-2013, איילון הוצף לנו, וגם בשנות התשעים זה קרה, כך שזה לא דברים שלא ראינו." הוא הוסיף כי עדיף להיערך יתר על המידה מאשר להסתכן בנזק לאנשים.

סודרי גם התייחס לטענות על תשתיות שאינן מסוגלות לעמוד בכמויות הגשם הצפויות: "אף תשתית, אף תשתית בעולם, כמה שהיא טובה, לא יכולה לעמוד במזג אוויר שכזה ואם יש 20-30 מילימטר גשם בשעה, אז יש הצפה. זה לא משהו שלא ראינו בעבר או חריג. פשוט אף תשתית בעולם לא יכולה לעמוד בכמות גשם כזו, משמעותית. זה לא כי אנחנו חלילה פחות טובים מהם או משהו כזה, פשוט התשתיות לא מיועדות בכל העולם לכמויות כאלו של גשרים. גם בניו יורק מוצף, ואנחנו רואים את זה בכל העולם."

בנוגע למועד חזרת השגרה, מבהיר סודרי בריאיון ל'המחדש' כי "הגשם לא ייפסק ביום שישי, הוא פשוט יירגע". לדבריו, בשישי עדיין ירדו גשמים מדי פעם, במגמת היחלשות, ובשבת ייתכן גשם קל ומזג אוויר קריר, ללא דרמות. לגבי חנוכה, הוא ציין כי עדיין לא ניתן לחזות במדויק את המערכת שתגיע בשבוע הבא, אך צפויה מערכת גשם נוספת כנראה לקראת שלישי או רביעי.

לסיום, סודרי הוסיף בגישה אישית כי הוא מאלו שדווקא מחכים לגשם, "אבל העיקר שיבוא בברכה, וכמובן שיהיה לנו כמויות גשם משמעותיות. שנה שעברה היה לנו את הבצורת הכי קשה בהיסטוריה. אז השנה אנחנו מצפים לשנה לפחות ממוצעת מבחינת הגשמים, וכל גשם מתקבל בברכה. אנחנו צריכים את זה במדינה שלנו, אנחנו צריכים את זה."

לוועדת החקירה בראשות האלוף במיל' סמי תורג'מן הועברו בחודשים האחרונים עדויות של קצינים בכירים בצה"ל, המשרטטות תמונה מורכבת סביב הדיונים שנערכו בשנים האחרונות על אפשרות לחסל את אדריכלי הטרור בהנהגת חמאס ברצועת עזה מוחמד דף ויחיא סינוואר. מהעדויות עולה כי פיקוד הדרום דחף לקידום תוכניות מבצעיות שהוכנו מבעוד מועד, אך אלו נבלמו שוב ושוב בדרגים הגבוהים של הצבא והממשלה.

לפי עדות של קצין בכיר, פיקוד הדרום הציג תוכנית רב־שלבית שנועדה לייצר מהלך ישראלי מפתיע: חיסול מהיר ומתואם של דף וסינוואר לצד שניים עד שלושה מפקדים בכירים נוספים בארגון; תקיפת כלל אתרי הייצור הצבאיים של חמאס; מערך תקיפות אוויריות מדורגות נגד מוצבי חמאס והג'יהאד האיסלאמי; ובשלב האחרון – חדירה קרקעית מוגבלת של שלוש אוגדות סדירות לניקוי מרחבי ירי רקטות. לדבריו, למרות המלצות ברורות של קציני שדה לקדם את היוזמה, המטה הכללי בהנחיית אגפי המבצעים והמודיעין דחה הן את התוכנית המצומצמת והן את הרחבה.

עדות אחרת שנשמעה בוועדה מאת קצין בכיר נוסף מציגה תמונה שונה: לטענתו, פיקוד הדרום שב והמליץ לקדם לפחות את החלק המצומצם של התוכנית, המתמקד בחיסול ראשי חמאס בלבד. לדבריו, ההצעה הראשונה עלתה כבר במאי 2022, לאחר הפיגוע באלעד, אך גם אז נדחתה. לפי עדות זו, ממשלת ישראל ביקשה לשמור על חמאס כגורם "מורתע אך קיים", מתוך הנחה שמהלך לחיסול ראשי הארגון עלול להוביל להסלמה רחבה.

תקופת המתיחות בין פסח ליום העצמאות בשנה שלאחר מכן – 2023 – הייתה לפי העדויות נקודת מבחן נוספת. בחומרים מודיעיניים שנתפסו במהלך המלחמה התברר כי חמאס שקל באותה עת לצאת למתקפה על ישראל, במסגרת תוכנית שכונתה "חומת יריחו", בין היתר על רקע המחאה הציבורית בישראל. על רקע זה הוצגה שוב היוזמה הישראלית לחיסול בכירי חמאס. לפי עדות אחת, שב"כ בראשות רונן בר תמך ברעיון, ואילו הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, הסתייג בשל מדיניות ממשלתית ארוכת־שנים שלא לפעול בעזה בתקופות רגיעה.

עדות נוספת בפני הוועדה הציגה מפגש בין מפקד פיקוד הדרום דאז לבין הרמטכ"ל, שבו אושר לקדם את תכנון המבצע, אך הוגדרה דרישה ברורה: לבנות יכולת ביצוע גם בתקופות מתוחות, משום שמבחינת הדרג המדיני, אישור לפעולה כזו יינתן רק בעת הסלמה ולא בזמן שקט יחסי. בהסבר שנמסר לוועדה נאמר כי דף וסינוואר נזהרו במשך שנים שלא להיחשף בו־זמנית, ולכן אפשרות לפעול בשגרה הייתה מוגבלת מאוד.

מעבר לסוגיה הארגונית, העדויות מצביעות על כך שבשנת 2023 צה"ל היה ממוקד בעיקר בגזרה הצפונית חיזבאללה ואיראן בעקבות אירועי חדירה ופיגועים שבוצעו מהצפון, ובהם הפיגוע בצומת מגידו. במערכת הביטחון ובדרג המדיני גובשה אז הערכה שיש לשמור את עזה כזירה שקטה ככל האפשר, כדי לא להתרחב לשתי חזיתות.

ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, בראשות ח"כ משה טור פז, קיימה היום (שלישי) דיון שעסק בהסברה ותודעה בארצות ערב. אל"מ אביחי אדרעי, דובר צה"ל לשפה הערבית סקר בפני הוועדה את פעילות דובר צה"ל בעולם הערבי, והצביע על נקודות משמעותיות שלדעתו יש לחזק.

אל"מ אדרעי סיפר במהלך הדיון על כלי ששינה את יחס השובים לחטופים בעזה: "אחד הכלים שהשתמשנו הוא שילוב מוטיבים דתיים ומוטיבים אסלמיים. זה אחד הדברים מחוץ לקופסה, אני ממליץ להעמיק בזה.

באחד הסרטונים שמערכת התעמולה הארסית של חמאס הוציאה, נהגו לדבר על פדיון שבויים כפי שמשתקף בסוגיה ההלכתית היהודית. בשיח מאוד רגיש החלטנו לענות בסרטון על איך האסלם מורה לשובים לנהוג בחטופים. היה לזה נמענים ספציפיים.

פגשתי שניים מהחטופים בשבוע שעבר, והם מיוזמתם סיפרו לי על הסרט הספציפי הזה שהגיע למקום הספציפי ואיך הוא השפיע. אחד החטופים אף סיפר שהמחבל אמר לו: 'אדרעי מדבר ערבית יותר טוב מאיתנו'."

אל"מ אדרעי הרחיב ופירט בפני הוועדה על פעילות צה"ל בעולם הערבי ואמר: "מהשבעה באוקטובר קיימנו מעל 1,200 ראיונות של דוברים בערבית. כתבים ערבים ממערכות ערביות נכנסו גם לעזה, גם ללבנון וגם לסוריה עם כוחות צה"ל. הפלטפורמות בדיגיטל של צה"ל הגיעו לאזור ה-4 מיליארד חשיפות רק בערבית."

אל"ם אדרעי סיפר שכאשר הגיע לדובר צה"ל התעסקו בעיקר במזעור נזקים ואמר: "אנחנו צריכים לא להסתפק בלמזער את הנזק אלא להציב לנו יעדים. אני מאמין בהחלפת טילים במילים".

אדרעי הצביע גם על נקודות שלדעתו יש לשפר: "אנחנו לא מצליחים מספיק להבקיע את התקשרות הכלכלית טכנולוגית בעולם הערבי. לא הקדשנו מספיק זמן בלהשפיע על משפיעני רשת על הדור הצעיר. אין לנו מספיק דוברים ישראלים מלפנים. אנחנו חייבים דוברים שנזהה אותם עם מדינת ישראל. חייבים לייצר את אותם יחסי אמון עם העולם הערבי, שיזהו דמויות. גם אזרחיים, גם צבאיים, גם מדיניים."

בסוף דבריו, התייחס אל"ם אדרעי לחשיבות לימוד השפה הערבית: ״אני לא רציתי ללמוד ערבית, אבא שלי הכריח אותי. אני בא כמעט לכל בית ספר שמזמין אותי כדי להגיד כמה חשוב ללמוד ערבית. צריך להשקיע ולהביא את הערבית למקומה הראוי גם במערכת החינוך."

ד"ר עלי ראשד אל נועיימי, יו"ר ועדת ההגנה, הפנים והחוץ, של המועצה הלאומית הפדרלית באיחוד האמירויות השתתף בשיחת וידאו ואמר: "אני חושב שזה חשוב מאוד להבין שיש לנו הזדמונת עכשיו, ולאלה שמאמינים בשלום אסור להחמיץ אותה. הנשיא טראמפ הוא זה שהוביל את הסכמי אברהם והוא זה שעכשיו עובד בכל מקום כדי להביא שלום לסיים קונפליקטים.

אחרי ה7.10 איחוד האמירויות הדגישה את מחויבותה להסכמי אברהם. נורמליזציה היא רק חתיכת נייר, שלום עושים בין אנשים שמבוסס על אמון וכבוד הדדי. אנחנו המדינה היחידה שכל ישראלי שיבוא אליה ירגיש בטוח ומכובד וזה המבחן האמיתי.

ישראל השיגה הישגים צבאיים משמעותיים, אבל עכשיו הזמן לתרגם אותם להישגים מדיניים. הדאגה המשותפת שלנו היא האידיאולוגיה של האחים המוסלמים.

כשעבדנו על תכנית טראמפ, הרבה ישראלים לא האמינו שזה יקרה. אני סמכתי על המנהיגות שלנו ועל הצוות של הנשיא טראמפ, והשגנו את זה. עכשיו אנחנו עוברים לשלב ב'. אני מצפה מהגורמים הישראלים להתייחס לזה באופן חיובי".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה טור פז: "הייתי בן 7 כשהגיע לפה נשיא מצרים, בן 27 כשהגיע מלך ירדן ובן 48 בהסכמי אברהם. שמענו בדיון שני קולות אותנטיים שלא נשמעים לצערי הרבה בכנסת. על הצורך לדבר על שלב ב' ולהילחם יחד נגד אידאולוגית החמאס ונגד הקיצוניות לצד המבחן העכשווי שלנו – העבודה ביננו.

שמענו על השימוש במוטיבים לאומיים לצד סיפור מדהים על ההשפעות החיוביות שלהם, הצורך לעסוק בלימוד ערבית במערכת החינוך שלנו. החשיבות בשיח מדיני דיפלומטי ואנושי חשיבות עוצמה רכה על בין ישראל לערביה. שמענו כמה קולות והחשיבות של ערבי ישראל ביננו לבין ארצות ערב.

אני נבוך מהנדירות של השיח שלנו על ארצות ערב. על אזרחי ישראל לשאת עיניהם אל שיח יהודי ערבי וגם לארצות ערב. זה אחד הדברים הפחות מנוצלים ע"י מדינת ישראל. יש 6 מדינות סביב עם הסכמי שלום עם ישראל זה מקור עוצמה אדיר. אנחנו יכולים לעשות יותר".

מכה נוספת לעולם הישיבות והכוללים: בחודש הקרוב צפוי קיצוץ נוסף בתקציבים, שהוביל לירידה משמעותית בערך נקודת התמיכה לתלמידי ישיבות ולאברכים.

לפי הנתונים, ערך הנקודה לתלמידי ישיבות ירד מ־400 שקלים בחודש שעבר ל־320 שקלים בלבד. בקרב האברכים נרשמה פגיעה חדה אף יותר: ערך הנקודה ירד מ־720 שקלים ל־567. מדובר בשכר נמוך משמעותית מהסכום שנקבע בהסכם הקואליציוני, שבו הובטח ערך נקודה של 1,169 שקלים לאברך.

יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, הגיב בחריפות לקיצוץ ואמר: "תקציב הישיבות אמור לרדת החודש משמעותית. לא מדובר בחייבי גיוס לפי החוק, אלא באברכים ותלמידי חו"ל שהתמיכה מגיעה להם על פי דין. זהו מצב אבסורדי שבו הפקידות בייעוץ המשפטי לממשלה לא מאפשרת להשתמש בתקציבים שאושרו בממשלה ובכנסת לטובת הזכאים. פניתי לכל הגורמים הדרושים לטפל בעניין בהקדם. לא נעבור על כך לסדר היום".

גם ח"כ יצחק גולדקנופף תקף את המהלך, וקרא ליו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ אורי מקלב, לכנס דיון דחוף: "אבקש לקיים דיון מיידי למציאת פתרון לגזירה נוספת זו". באיגוד מנהלי הישיבות מסרו כי הקיצוץ הוא תוצאה של "צרות שמגיעות ממשרד המשפטים", שלטענתם מעכב את העברת התקציבים בשל הנחיות בג"ץ.