מיקום כתבה: חדשות חמות

חבר הכנסת צבי סוכות פנה הערב (חמישי) לראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט, בבקשה לבחון בהקדם פתיחה בחקירה פלילית נגד חבר הכנסת איימן עודה. הדרישה מגיעה בעקבות חשדות לביצוע עבירות חמורות.

ח"כ סוכות מציין כי הפנייה נעשתה בעקבות תיעוד של כתב ערוץ 14 עמרי חיים, בו נראה ח"כ עודה נכנס לשטח A ללא תיאום עם גורמי הביטחון ובניגוד לחוק. סוכות טוען כי בכך יצר עודה סיכון ביטחוני ממשי לעצמו ולמלווים שהיו עמו.

בנוסף, מציין סוכות כי אופי המפגש המוצג בתיעוד, של הגורמים המשתתפים בו והמסרים המובעים בו, מעלים על פניו חשד לכאורה לעבירה לפי סעיף 24 לחוק המאבק בטרור.

סוכות מציין כי מדובר באירוע בעל רגישות ביטחונית ומשפטית גבוהה, ולכן הוא מבקש לבחון את מכלול הנתונים, לזמן את הגורמים הדרושים ולבדוק אם קיימת עילה לפתיחה בחקירה פלילית נגד חבר הכנסת עודה.

הנהלת הקואליציה הגיעה להבנות עם המפלגות החרדיות ש"ס ודגל התורה, שצפויות לשוב ולהצביע החל מהשבוע הבא עם הקואליציה. ההבנות, שהושגו לאחר הנחת נוסח חוק הגיוס על שולחן ועדת החוץ והביטחון היום, צפויות לשים סוף לחרם ההצבעות החרדי – כאשר ש"ס ודגל התורה יצביעו החל משבוע הבא עם הקואליציה, לראשונה בתום חרם ארוך שנמשך כבר מאמצע מושב הכנסת הקודם.

בנוסף להצבעות, במהלך השבוע הבא צפויה מפלגתו של אריה דרעי לחזור לתפקידים שמילאה בקואליציה. ההערכות הן שהמפלגות ימתינו עם החזרה לממשלה עצמה עד שיתקדם חוק הגיוס בפועל.

חרם ההצבעות של המפלגות החרדיות נמשך מחודש יוני, זאת במחאה על אי קידום חוק הגיוס. במהלך הזמן שחלף פעלו משרדי הרווחה, הבריאות, העבודה, הדתות וירושלים ללא שרים, כאשר לפני כשבוע אישרה הכנסת את מינוי ממלאי המקום לעמוד בראש המשרדים בתמיכת החרדים.

חודשיים לאחר שנסגר בעקבות הפיגוע הקשה בו נפלו שני חיילי צה"ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את פתיחתו מחדש של מעבר אלנבי לכניסת סחורות מירדן לישראל.

לפי החלטת ראש הממשלה, מסוף המטענים, שבו התרחש הפיגוע הקשה בחודש ספטמבר, צפוי לשוב לפעילות. יש לציין כי גם בשנה שעברה התרחש פיגוע קשה באותו מסוף מטענים. בסך הכל נרצחו בשני הפיגועים חמישה ישראלים.

לפי גורמי ביטחון, המעבר צפוי להיפתח מחדש לסחורות כבר בימים הקרובים, וייתכן כי הדבר יתרחש כבר ביום ראשון הקרוב.

מלשכת ראש הממשלה אישרו את הפרטים ומסרו בתגובה: "הדרג המדיני קיבל את ההמלצות והנחה להיערך לפתיחת מעבר אלנבי לסחורות ומטענים, ספציפית שאינם מחייבים כניסה לאתר הבידוק של המכס. יודגש כי ההנחיה שניתנה מותנית בשמירה על רמת ביטחון מתאימה".

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, הודיע היום (חמישי) כי ראש להב 433, ניצב מני בנימין, יחזור לתפקידו ביום ראשון הקרוב. ההחלטה התקבלה ברקע שתי חקירות המתנהלות נגד בנימין, בחשדות הכוללים התערבות לטובת מקורב וקידום של קרוב משפחה.

ההחלטה של המפכ"ל לוי נדרשה לאחר שניצב בנימין סירב להאריך את חופשתו שמסתיימת היום, ובצל פרסום לפיו כל חומר החקירה הועבר אליו. במחלקת חקירות שוטרים (מח"ש) לא הפעילו מגבלות על חזרתו של בנימין לתפקיד, וכן לא הוטלו עליו תנאי הרחקה.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בירך על החלטת המפכ"ל, תוך תקיפת היועצת המשפטית לממשלה: "היום נחשף לכולם שהיועמ"שית העבריינית ניסתה לתפור תיק לניצב מני בנימין, בכדי לטרפד את חקר האמת בפרשת הפצ"רית וגילוי מעורבות היועמ"שית".

אירוע חריג התרחש לפני זמן קצר בציר 60, סמוך למעבר המנהרות, במהלך פעילות מבצעית. לוחמי מג"ב עוטף ירושלים פעלו במקום במטרה לסכל ולמנוע חדירת שוהים בלתי חוקיים, וכוחם פעל למעצרם של מספר חשודים שנמצאו בזירה.

במהלך פעילות זו, חייל צה"ל שאינו בתפקיד, אשר נסע באוטובוס ציבורי סמוך לזירה, הבחין במתרחש. על פי הדיווחים, החייל סבר, ככל הנראה, כי מדובר באירוע בעל אופי ביטחוני. החייל יצא מהאוטובוס וירה לעבר השוהים הבלתי חוקיים.

כתוצאה מהירי, אחד השוהים הבלתי חוקיים נפצע במקום. הודגש כי אין נפגעים לכוחותינו.

בעקבות פרסום טיוטת חוק הגיוס של ביסמוט, הכולל יעדי גיוס שנתיים, ובתום חמש שנים, יחול גיוס של מחצית, 50% מכל שנתון חרדי. זקן הדיינים, מרן הגאון רבי ציון בוארון השמיע הערב דברי מחאה בבית מדרשו בשכונת בית ישראל בירושלים, המביעים את התנגדותו לחוק.

״אוי לנו על שריפת התורה, אוי לנו על חילול שמו הגדול ותורתו הקדושה, חוק של הרס וחורבן על הישיבות לבחורים חלשים, שיהיו נתונים ליעדי גיוס שנתיים הולכים וגדלים.״

״יוצאי עדות המזרח מערי הפריפריה נמצאים כעת ברדיפות מיוחדות מצד השלטונות ״כשעיר המשתלח״ מתוך שהם סבורים כי הספרדים במקומות אלה הם טרף קל לכניעה והשפלה״

״הם רוצים כל שנה אלפים של בחורים טובים שומרי תורה ומצוות ויראי שמיים – עם הסכמה של ח״כי המפלגות שבעוד חמש שנים יהיו 50% יעדי גיוס, אני חרד על הבחורים הספרדים, יעדי גיוס של 50% פירושו 100% ספרדים״

״החוק הוא הכרזה כי מדינת ישראל חותרת נגד קיום הישיבות של עם ישראל – ללא מכסות, שזה יסוד קיום העם היהודי כולו בכל הדורות״

ברוב פאר והדר נערכה השבוע שמחת החתונה לנכד כ״ק האדמו״ר רבי דוד חנניה פינטו שליט״א, ראש מוסדות ׳אורות חיים ומשה׳ בארץ ובעולם, בן לבנו הגאון רבי רפאל פינטו שליט״א הבה״ח חיים נ״י מבחירי ישיבת ׳קול תורה׳, בהשתתפות רה״י הגאון רבי יצחק אזרחי שליט״א, הגרמ״י שלזינגר שליט״א ר״י קול תורה וחבר מועצת חכמי התורה, ח״כ אוריאל בוסו וח״כ יוסי טייב נציג ציבור עולי צרפת, רבנים דיינים ואישי ציבור.

במוצאי שבת נערך מעמד שבע ברכות המרכזי באולם מלון מצודת דוד בירושלים, בהשתתפות הראש״ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט״א נשיא מועצת חכמי התורה, הראש״ל והרה״ר לישראל רבי דוד יוסף שליט״א, הראש״ל הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט״א, ראש ישיבת ׳קול תורה׳ הגאון רבי שלמה שלזינגר שליט״א, רבנים דיינים ואישי ציבור.

מי שהפיק את האירועים הגדולים הוא נאמן ביתו של רבי רפאל פינטו שליט״א הרב בן ציון מזוז.

הקהילה היהודית בעיר צ'רנוביץ באוקראינה קיבלה הערב (חמישי) בזעזוע את הדיווח על הצתת בית הכנסת של חסידות סדיגורא המפורסם בכינויו "הקלויז קדישא". מפרטים ראשונים עולה, כי אדם מעורער בנפשו נכנס לבית הכנסת, השוכן בעיירה סדיגורא, בזמן שהשומר יצא משערי המקום.

המשטרה שהוזעקה במהירות למקום, הצליחה ללכוד את המצית. מחקירה ראשונית עולה, כי לפני חודש הוא ניסה להצית כנסייה מקומית, להבדיל אלף אלפי הבדלות. "מדובר במקרה מצער וכואב מאוד", הגיב רבה של צ'רנוביץ, הרב מנחם גליצינשטיין, "בית הכנסת הינו אחד המבנים החשובים ביותר בעולם החסידות".

"בצ'רנוביץ", ציין הרב גליצנשטיין המכהן כשליח חב"ד, "איננו חשים באנטישמיות. ישנה אבטחה מקיפה על מוסדות יהודיים ונעשים מאמצים לנטרל כל סממן של אנטישמיות. כלל התושבים כאן חיים באחווה ובשלום".

לפני קרוב לעשר שנים, נחנך בית הכנסת העתיק, לאחר מלאכת שיפוץ מקיפה. חנוכתו נערכה כ-180 שנה לאחר שנבנה ה"קלויז" של רבי ישראל מרוז'ין, אבי שושלת חסידות סדיגורא, וכ-100 שנים לאחר שננטש במלחמת העולם הראשונה.

ארבעה דורות של אדמו"רי השושלת סדיגורא ניהלו את חצרם מה'קלויז' הזה – שהביוגרפים של עולם החסידות מתארים אותו כמבנה הגדול והמפואר ביותר בעולם החסידי. בשנת תרע"ד, עקב מלחמת העולם הראשונה, ננטש הקלויז.

אירוע חריג התרחש היום במהלך פעילות של כוחות צה"ל בג'נין, בתיעודים שהופצו נראה כוחות ירו מטווח קצר כנגד שני מבוקשים שיצאו מבניין עם ידיים מורמות ונכנעו. מצה"ל נמסר כי האירוע מצוי בתחקור מפקדים בשטח ויועבר לבחינת הגורמים המוסמכים.

בהודעת דובר צה"ל נכתב: מוקדם יותר הערב (ה׳), במהלך פעילות של כוחות מג״ב וצה״ל בעיר ג׳נין שבמרחב חטיבת מנשה, פעלו הכוחות למעצר מבוקשים שביצעו פעולות טרור ובהם השלכת מטענים וביצוע ירי לעבר כוחות הביטחון. המבוקשים השתייכו להתארגנות הטרור בג׳נין.

הכוחות נכנסו למרחב, סגרו על המבנה בו שהו החשודים והפעילו נוהל הסגרה שנערך מספר שעות. עם הפעלת כלי הנדסי על המבנה, יצאו שני המבוקשים. לאחר שיצאו מהמבנה, בוצע ירי לעבר המבוקשים. האירוע מצוי בתחקור מפקדים בשטח ויועבר לבחינת הגורמים המוסמכים.

טקס חילופי תפקידים נערך היום (חמישי) במחנה "רבין" (הקריה) בתל אביב, במהלכו הועלה עורך הדין איתי אופיר לדרגת אלוף, ונכנס רשמית לתפקידו כפרקליט הצבאי הראשי. המעמד נערך בראשות ראש המטה הכללי, רא"ל אייל זמיר, במעמד שר הביטחון, ישראל כ"ץ, ובנוכחות חברי פורום המטה הכללי, מפקדים ומשפחתו של האלוף החדש.

במהלך נאומו, התייחס שר הביטחון ישראל כ"ץ למשבר האמון העמוק בין הציבור לפרקליטות הצבאית. "זוהי שעה שבה צה"ל ניצב מול אתגרים מבצעיים גדולים – אבל גם מול אתגרים מוסריים וציבוריים", אמר כ"ץ. הוא ציין כי "משבר אמון עמוק, שהחל ב-7 באוקטובר, ושהעמיק בעקבות פרשת הדלפת הקלטת משדה תימן, אחת מעלילות הדם החמורות ביותר נגד חיילי צה"ל, ואחת מהפרשות החמורות בתולדות המדינה שפגעה אנושות במערכת ובעיקר – באמון שהציבור נותן בצה"ל".

לאחר מכן פנה כ"ץ לפצ"ר החדש ואמר: "איתי, את המשבר הגדול אני בטוח שתהפוך להזדמנות ותעשה את כל מה שנדרש כדי להביא לשיקום וארגון מחדש של מערך הפרקליטות הצבאית. משימת העל שלך ושל הפרקליטות הצבאית כולה ברורה: הגנה על חיילי צה"ל שנלחמים בגבורה מול אויבינו בתנאים קשים ומורכבים למען ביטחון מדינת ישראל ונרדפים בעולם על ידי מבקשי רעתנו". השר סיכם בהבעת אמונה כי האלוף אופיר "יוביל בצניעות וביושרה את הפרקליטות הצבאית אל דרך המלך, ואל הנתיבים הנכונים והראויים למילוי משימותיה החשובות – למענם של הלוחמים והמפקדים בצה"ל".

הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף איתי אופיר, סיכם ואמר: "אני עומד כאן, משום שיש לנו מדינה אחת ויחידה תקוותם ותפילתם של כל הדורות – עליה אנו חייבים לשמור מכל משמר. משום שצה"ל ומערכת הביטחון הם חומת המגן שלנו, במציאות של איום קיומי מתמשך, רב חזיתות ורב אתגרים".

הוא הדגיש כי "צבא במדינה יהודית ודמוקרטית, ודאי צבא המצוי במלחמה הארוכה והמורכבת ביותר שידע, פועל תמיד במציאות סבוכה ורבת-רבדים. זוהי מציאות שבה שלטון החוק, השמירה על החוק ועל הערכים המגולמים בו, חייבים להיות חלק ממקור כוחו, והם מהווים עבורו נכס, ולא נטל". אופיר הבטיח כי יפעל יחד עם כלל אנשי היחידה "להפוך את הטוב לטוב יותר, לבחון ולתקן את הדרוש תיקון, ולהביא את היחידה להישגים ולשיאים חדשים. כל אלה, על מנת לאפשר לצה"ל, לעומדים בראשו, ולמפקדים וללוחמים המשרתים בו – לעמוד בייעודו, לממש את אחריותו, ולהצליח במשימותיו".

גבר בן 31 נעצר היום (חמישי) בנמל התעופה מנצ'סטר, במסגרת החקירה המתמשכת סביב פיגוע הטרור בבית הכנסת של קהילת היטון פארק. המשטרה מסרה כי החשוד עוכב עם הגעתו בטיסה נכנסת, בחשד לביצוע, הכנה ושידול למעשי טרור.

מעצר זה הוא השביעי במסגרת החקירה האינטנסיבית של האירוע, במהלכה חמישה עצורים קודמים שוחררו ללא אישום. גבר נוסף בן 30, שנעצר בחודש אוקטובר בחשד לאי-גילוי מידע על פי חוק הטרור, שוחרר בערבות אך עדיין נתון בתנאים מגבילים.

הפיגוע הקשה התרחש ביום כיפור, כאשר המחבל, ג'יהאד אל-שאמי בן 35, אזרח בריטי ממוצא סורי, דהר עם רכבו לעבר מתפללים שהתאספו לתפילת נעילה, דרס מאבטח, לבש חגורת נפץ מזויפת ותקף בסכין. המחבל נהרג במקום לאחר ששוטרים חמושים ירו בו כשרץ לעברם בצורה אגרסיבית, נושא סכין ומטען שנחשד כמטען חבלה.

באירוע נרצחו שני יהודים: מלווין קרביץ, אב לשלושה, נדקר למוות על ידי המחבל מחוץ לבניין. אדריאן דאולבי נהרג מפצע ירי יחיד בחזהו, שנורה על ידי שוטר חמוש שחדר דרך דלת בית הכנסת. שלושה גברים נוספים נפצעו באורח קשה. חברי הקהילה, ובראשם הרב דניאל ווקר, פעלו במהירות לסגירת דלתות בית הכנסת ובכך הצילו עשרות מתפללים נוספים שנכחו במקום.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, התייחס היום (חמישי) לתוכנית שהציע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לסיום המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, וציין כי היא "יכולה לשמש בסיס להסכמים עתידיים". את הדברים אמר פוטין במסיבת עיתונאים שנערכה בקירגיזסטן, במהלך מפגש ראשי מדינות ODKB ברית צבאית-פוליטית המורכבת ממדינות שהשתייכו בעבר לברית המועצות.

פוטין הוסיף כי במוסקבה מעוניינים להגיע להסכמות עם קייב, אך הדבר "לא אפשרי כעת מבחינה משפטית". אמירה זו מתייחסת ככל הנראה לעובדה שעל פי החוקה האוקראינית, השלטונות אינם מורשים לוותר על שטחים.

התייחסותו של פוטין מגיעה ימים ספורים לאחר שרשת ABC האמריקנית דיווחה, מפי גורם רשמי בארצות הברית, כי המשלחת האוקראינית הסכימה לתנאי תוכנית השלום האפשרית מול רוסיה. טיוטת התוכנית, שגובשה על פי הדיווח על ידי שליחו של טראמפ, סטיב ויטקוף, ויועץ הקרמלין קיריל דמיטרייב, דורשת מאוקראינה לוותר על מספר שטחים במדינתה.

דיווח דרמטי: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מנעה באופן אישי את העברת פרשת הפצ"רית, יפעת תומר-ירושלמי, לידי יחידת להב 433 של המשטרה. כך דווח היום בחדשות i24NEWS.

על פי הדיווח, מיד לאחר קבלת המידע הראשוני על מעורבות הפצ"רית, תיאמה לשכת הרמטכ"ל פגישה דחופה עם מפקד להב 433, ניצב מני בנימין, לחשיפת פרטי הפרשה. עוזר הרמטכ"ל, אל"ם אלון לניאדו, אף יצר קשר עם בנימין ב-16 באוקטובר 2025, ועדכן אותו על חקירה רגישה שהוא מבקש שיחקור. השניים קבעו פגישה ליום ראשון בבוקר, במהלכה היה אמור הרמטכ"ל לחשוף את פרטי הפרשה.

אולם, דקות ספורות לאחר תיאום הפגישה, התקיימה שיחה נוספת בה בוטלה הפגישה. הרקע לביטול היה שיחה אישית בין היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, לבין הרמטכ"ל. במהלכה, בהרב-מיארה דרשה מהרמטכ"ל שלא לפנות למשטרה, בטענה כי הנושא נמצא תחת אחריותה הבלעדית ושהיא תטפל בו. היא אמרה לרמטכ"ל: "אני לוקחת את החקירה הזו אליי. תבטל את הפגישה עם מפקד להב 433, הכל צריך לעבור דרכי".

בעקבות השיחה, יצר עוזר הרמטכ"ל לניאדו קשר עם ניצב בנימין והודיע לו שהפגישה בוטלה. בהמשך, היועמ"שית התערבה גם בזהות הגורם המשטרתי הספציפי שיחקור את הפרשה. ראש להב 433, ניצב מני בנימין, התבקש על ידי ראש אח"מ, ניצב בועז בלט, להטיל את החקירה על צוות מסוים וסירב. לאחר הסירוב, בתיאום בין בלט ליועמ"שית, הועברה החקירה לידי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון.

כוחות צה"ל תפסו לפני זמן קצר קבוצה של קבוצת צעירים שפרצו את גדר הגבול בין ישראל לסוריה, במטרה מוצהרת להתיישב בחבל הבשן. הקבוצה, המונה כשמונה צעירים המזוהים עם ארגון "חלוצי הבשן", חצתה את הגדר במרכז רמת הגולן והתקדמה לתוך שטח סוריה.

על פי הדיווחים, הצעירים השתמשו במסור דיסק כדי לפרוץ את הגדר והתעמתו עם כוחות צה"ל שהוזעקו למקום. במקביל, דווח על מרדף שהתנהל במתחם אחר באזור החרמון. כל החוצים נתפסו על ידי הכוחות והאירוע נמצא בשליטה.

מטרת הקבוצה, על פי הצהרותיהם, הייתה להקים חוות חקלאיות ולהתיישב בגולן הסורי. הפריצה התרחשה, כך נראה, בחסות כנס שנערך בירושלים בדרישה להתיישבות ישראלית בגולן הסורי.

על פי הדיווחים, הקבוצה הגיעה למרחב ביר עג'ם ואף סיירה בכפר הנטוש קוניטרה. אזור זה היה בשליטת ישראל ממלחמת ששת הימים ועד לחתימת הסכם הפרדת הכוחות עם משטר אסד בשנת 1974. כוחות צה"ל הוקפצו למרחב מיד עם קבלת הדיווחים, והם נמצאים במקום ושולטים באירוע.

מאז כניסת הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון לתוקף (27 בנובמבר, 2024), כוחות פיקוד הצפון וכוחות אוגדה 91 פועלים ברחבי לבנון למניעת שיקום ארגון הטרור חיזבאללה. בנוסף להם, פועלים כוחות חטיבת ׳ההרים׳ (810) בפיקוד אוגדה 210 במרחב ׳הר דב׳ הלבנוני במקביל לפעילותם בסוריה.

במהלך השנה האחרונה וכחלק מאכיפת ההסכם, כוחות חטיבה 769, חטיבה 300 והחטיבה המרכזית בפיקוד אוגדה 91, ביצעו כ-1,200 מבצעים ממוקדים. כוחות האוגדה השלימו עשרות פעילויות יזומות להשמדת תשתיות טרור, לסיכול נסיונות איסוף מידע מודיעיני על צה"ל ופגעו ביכולות הצבאיות של האויב.

במהלך פעילותם, הכוחות איתרו עשרות מבנים צבאיים ששימשו מחבלים לפעילויות נגד כוחות צה"ל, מחסני אמצעי לחימה, מתחמי שיגור, משגרים ועמדות תצפית וירי. כחלק מהמאמץ לאכיפת ההסכם, כוחות צה״ל בהובלת פיקוד הצפון בשיתוף חיל האוויר ובהכוונת אמ"ן, חיסלו יותר מ-370 מחבלים מארגון הטרור חיזבאללה, חמאס והפלגים הפלסטינים השונים.

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל פועל בהתאם להסכם הפסקת האש נגד נסיונות השיקום והחימוש המחודש של ארגון הטרור חיזבאללה ופועל בעוצמה להסרת כל איום על אזרחי מדינת ישראל".

נשיא ארגנטינה חאבייר מיילי אישר רשמית את השקת "הסכמי יצחק", יוזמה שמטרתה לחזק את שיתופי הפעולה הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים בין ישראל למדינות אמריקה הלטינית. ההכרזה נמסרה במהלך ביקורו של שר החוץ הישראלי גדעון סער בבואנוס איירס, שם קיימו השניים פגישת עבודה שהתמקדה בפיתוח המסגרת האזורית החדשה.

הסכמי יצחק מושפעים מהסכמי אברהם שהובלו ב־2020 על ידי ארצות הברית ונועדו לנרמל את היחסים בין ישראל למדינות ערביות. היוזמה החדשה, שמובלת על ידי ארגנטינה, מהווה גרסה לטינית אמריקנית לתהליך הדיפלומטי ההיסטורי ההוא, ומבקשת להרחיב את השתלבותה האזורית של ישראל באמצעות תכניות חדשנות, ביטחון, מסחר והחלפת תרבות.

בפגישה הדגיש מיילי כי ארגנטינה תהיה "חלוצה" בקידום ההסכמים לצד ארצות הברית, וציין כי מדובר במהלך המשתלב בברית אסטרטגית שממשלתו רואה בה עדיפות לאומית. הוא הזכיר כי תרם את מיליון הדולרים שקיבל מפרס ג’נסיס לטובת מימון יוזמות הקשורות להסכמי יצחק.

שר החוץ הארגנטיני, פבלו קירנו, יבקר בפברואר בישראל לצורך תיאום ההתקדמות הדיפלומטית והטכנית של התכנית יחד עם סער והממשלה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם שגריר ארגנטינה בישראל, אקסל וושאניש, ממלא תפקיד מרכזי בתיאום המאמצים ובהקמת השגרירות הארגנטינאית בירושלים המתוכננת להיפתח בשנת 2026.

מיילי שב והדגיש כי הסכמי יצחק נועדו "להעמיק את הקשרים בין ישראל לאמריקה הלטינית", חזון שמתכתב עם האקלים האזורי החדש, המעודד שיתופי פעולה רחבים יותר עם ישראל. בשלב הראשון תשתף היוזמה פעולה עם אורוגוואי, פנמה וקוסטה ריקה, שבהן כבר נבחנים פרויקטים משותפים בתחומי הטכנולוגיה, הביטחון והפיתוח הכלכלי.

ביקורו של סער בארגנטינה נערך במסגרת סיור אזורי שכלל גם את פרגוואי מדינה נוספת שחיזקה את קשריה עם ישראל תחת הנהגת הנשיא סנטיאגו פנייה. עם הכרזתו הרשמית של מיילי, הסכמי יצחק יוצאים לדרך רשמית ופותחים שלב חדש של אינטגרציה בין ישראל לאמריקה הלטינית כשארגנטינה נמצאת בחזית המהלך.