מיקום כתבה: חדשות חמות

טורקיה נערכת לשלוח כוח צבאי עצום לרצועת עזה, בניגוד מוחלט לעמדת ישראל כי חיילים טורקים לא יפעלו על אדמת הרצועה, כך דווח באתר הטורקי Middle East Eye.

על פי הדיווח, ממשלת טורקיה נמצאת בשלבים מתקדמים של גיבוש תוכנית שתכלול שליחת מאות חיילים לרצועת עזה, כחלק מכוח שמירת השלום הבין-לאומי המתוכנן. במקביל, נמשכים המגעים עם ארצות הברית וישראל סביב פרטי היוזמה, שעדיין מהווה מחלוקת גדולה בין הצדדים.

מקורות המעורים בנושא מסרו כי בשבועות האחרונים נבנה כוח ייעודי, הכולל לפחות 2,000 חיילים שנבחרו מיחידות שונות בצבא הטורקי. רובם של החיילים בעלי ניסיון קודם במשימות שמירת שלום ובאזורים מוכי סכסוך.

הכוח צפוי להצטרף למערך בין-לאומי רחב יותר שיוצב בעזה, במטרה לייצב את המצב הביטחוני ולסייע בשיקום הרצועה לאחר המלחמה.

המכון המדיניות לעם היהודי (JPPI) פרסם את ממצאי מדד החברה הישראלית לחודש נובמבר, הסוקר את עמדות הציבור בישראל לאחר סיום המלחמה. הסקר בחן סוגיות מרכזיות כגון ההסכם להפסקת האש, תפקוד ההנהגה, תחושת הניצחון וסוגיות אזרחיות כגון גיוס חרדים והיחסים עם ארה"ב.

רוב עצום בציבור הישראלי, 90%, סבור שישראל פעלה נכון כשקיבלה את תוכנית טראמפ לסיום המלחמה. עם זאת, קיים פער משמעותי בין תמיכה זו לבין האמונה בהשגת מטרת המלחמה: רק מיעוט מהציבור מאמין כי שלטון חמאס בעזה יבוא לסופו המלא, כפי שמצוין בתוכנית. 60% מהיהודים מעריכים שלחמאס יישאר תפקיד שלטוני משמעותי (המשך שליטה או חלק משמעותי בה), לעומת 16% בלבד הסבורים שלחמאס לא יהיה כלל חלק בשלטון בעזה.

עם סיום המלחמה, קיים רוב גדול מאוד (88%) של ישראלים הסבורים שיש צורך בוועדת חקירה לבירור נסיבות פריצתה. אולם, הדרישה לחקירה מלווה בפילוג פוליטי בנוגע לגוף שצריך לעמוד בראשה. 46% תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט מבית המשפט העליון. תמיכה זו גבוהה מאוד בשמאל ובשמאל-מרכז (כ-90%). 42% מעדיפים ועדת חקירה לאומית בהרכב מוסכם ללא ייצוג של בית המשפט העליון. זוהי ההעדפה הברורה בקרב מצביעי הימין (79%).

כמעט מחצית מהישראלים (45%) סבורים שישראל פועלת "במידה הנכונה" בהתאמה לעמדות האמריקאיות. לעומת זאת, 54% מתומכי הימין סבורים שישראל מתאימה את מדיניותה לעמדות האמריקאיות "יותר מדי".

הערוץ הסעודי א-שרק פרסם את טיוטת ההצעה המעודכנת שהגישה ארצות הברית למועצת הביטחון של האו"ם, בנוגע לתוכניות "היום שאחרי" ברצועת עזה.

בין הסעיפים המרכזיים בטיוטה נכללת הקמת "מועצת שלום", שתשמש כגוף שלטוני זמני. מועצה זו תפעל ברצועה עד שהרשות הפלסטינית תבצע את הרפורמות הנדרשות ותוכל לשוב ולשלוט ברצועת עזה.

כמו כן, ההצעה כוללת הקמת "כוח ייצוב בין-לאומי" שיישלח לרצועה. כוח זה יפעל בתיאום ובשיתוף פעולה עם ישראל ומצרים.

הטיוטה גם מציינת כי נסיגת צה"ל מהרצועה תיעשה על פי לוחות זמנים שיוסכמו עם ארצות הברית, כוח הייצוב ומדינות נוספות.

לאחר פגישתו ההיסטורית עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן, התראיין נשיא סוריה אחמד א-שרע הלילה (שלישי) לרשת "פוקס ניוז" והבהיר כי דמשק אינה מתכוונת בשלב זה להיכנס למו"מ ישיר עם ישראל על הצטרפות להסכמי אברהם. עם זאת, הוא הדגיש כי האפשרות לכך אינה נשללת לחלוטין.

"המצב בסוריה שונה ממצבן של המדינות שהלכו עם הסכמי אברהם. לסוריה יש גבולות עם ישראל, וישראל מחזיקה ברמת הגולן מאז 1967", הסביר א-שרע. לדבריו, "אנחנו לא ניכנס למו"מ ישיר כרגע. אולי הממשל האמריקני, יחד עם הנשיא טראמפ, יסייע לנו להגיע לסוג כזה של מו"מ".

א-שרע ציין כי פגישותיו בבית הלבן נמשכו כשעתיים והגדיר אותן כ"מדהימות". לדבריו, "דיברנו על הסרת הסנקציות, הייתה החלטה במועצת הביטחון של האו"ם להסיר את הסנקציות ממני ומאנשים נוספים".

כוחות חטיבה 769 השמידומספר מבנים ששימשו כתשתיות טרור של ארגון חיזבאללה בכפר חולא שבדרום לבנון. הריסת המבנים בוצעה במסגרת פעילות לילית של הכוחות באזור.

הפעילות הנוכחית מגיעה בהמשך לפעילות שהתבצעה בחודש שעבר באותו המרחב, אז הכוחות איתרו ונטרלו אמצעי לחימה ומטענים ישנים שאוחסנו במבנים אלו. צוין כי הימצאותן של תשתיות טרור אלו מהווה הפרה של ההסכם בין ישראל ללבנון.

מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה ראשונה את הצעת חוק עונש מוות למחבלים, אותה יזמה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. הצעת החוק קובעת כי מחבל שרצח אזרח ישראלי ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו, דינו מיתה, ועונש זה בלבד.

בנוסף, ההצעה משנה את הדין כך שניתן יהיה לגזור עונש מוות בבית משפט צבאי ברוב רגיל של השופטים, ולא פה אחד, ולא ניתן יהיה להקל בעונשו של מי שנגזר עליו עונש מוות בגזר דין סופי.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי בשנים האחרונות אנו עדים לרצח יהודים אך ורק בשל יהדותם, במטרה לפגוע במדינת ישראל, וכי מטרת החוק היא לגדוע את הטרור באיבו, לייצר הרתעה ולשים סוף למציאות שבה מחבלים נהנים מתנאים משופרים בכלא ואף משתחררים בעסקאות שונות.

השר לביטחון לאומי, ח״כ איתמר בן גביר, שחילק בקלאוות במליאה הגיב לאישור החוק ואמר: "מי שרצח, אנס וחטף את ילדינו ובנותינו, לא זכאי לראות אור יום ודינו צריך להיות מוות. אחרי הרפורמה בבתי הכלא שהובלתי ומדיניות המינימום שבמינימום למחבלים, הגיע הזמן לעלות שלב נוסף בהרתעה. חוק עונש מוות הוא לא רק צעד ערכי וצודק, אלא גם קריטי לביטחון המדינה. מדובר בכלי הרתעתי ראשון במעלה, שיכניס ללב המחבלים את הידיעה הברורה – דמם של אזרחי ישראל לא הפקר. ככה נלחמים בטרור, ככה מייצרים הרתעה. אחרי שהחוק יעבור באופן סופי – מחבלים ישוחררו רק לגיהנום״.

סגנית יו״ר הכנסת ח״כ לימור סון הר-מלך אמרה: "היום עשינו צעד היסטורי בדרך לצדק אמיתי ולחיזוק ההרתעה מול הטרור. חוק עונש מוות למחבלים, שעבר בקריאה ראשונה, הוא ביטוי מוסרי ולאומי של עם שמסרב להשלים עם מציאות שבה רוצחי יהודים חיים בכלא ומצפים לעסקאות. זהו חוק של עם חפץ חיים, שנלחם על עתידו ועל קדושת החיים היהודיים. דם יהודי איננו הפקר".

ח״כ צביקה פוגל, יו״ר הוועדה לביטחון לאומי, הצטרף לדברים: ״זהו רגע היסטורי, מי שבא לרצוח יהודים מתוך שנאה למדינת ישראל, דמו בראשו. יותר לא יהיו עסקאות שחרור מחבלים. זהו צעד ראשון ומשמעותי ליצירת הרתעה אמיתית וצדק לקורבנות.״

שלושת ראשי השב"כ לשעבר – נדב ארגמן, כרמי גילון ועמי איילון – עתרו לבג"ץ נגד מינויו של האלוף בדימוס דוד זיני לראשות השב"כ. במסגרת העתירה, הם צירפו בין היתר "מסמך סודי" הנוגע לאתגרי השירות. לאחר שראשי השירות לשעבר סירבו להעביר את המסמך אפילו לזיני בעצמו, גם לאחר כניסתו לתפקיד, כעת הם הודיעו שהם מוכנים להעביר לו את המסמך – אך בתנאי שיתחייב כי רק הוא ייחשף אליו.

שופטי בית המשפט העליון, עמית, סולברג ומינץ, דחו את התנאי שהציבו העותרים והורו לראשי השב"כ לשעבר להעביר לזיני את "המסמך הסודי" – וזאת על אף סירובו של זיני להתחייב לתנאים שהציבו לו.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נפגש הערב (שני) בבית הלבן עם נשיא סוריה, אחמד א-שרע. הפגישה ההיסטורית, שהגיעה לאחר ההסרה הזמנית של הסנקציות האמריקניות על דמשק, התקיימה בין היתר בנוכחות שר החוץ הסורי אסעד א-שביאני ומקבילו האמריקני, מזכיר המדינה מרקו רוביו.

ממשרד הנשיאות הסורי נמסר כי בפגישה דנו הצדדים בחיזוק הקשרים בין ארצות הברית לסוריה ובדרכים לפתח אותם, בנוסף לנושאים אזוריים ובין-לאומיים הכוללים אינטרסים משותפים לשתי המדינות.

בתום הפגישה, התייחס הנשיא טראמפ לשיחות ואמר: "נשיא סוריה הוא מנהיג קשוח. אני אוהב אותו. נעשה הכול כדי שסוריה תצליח ואני מאמין שא-שרע יוכל לעשות את העבודה". טראמפ הוסיף וחשף כי בין הנושאים שעלו: "אנחנו עובדים עם ישראל על הסכם עם סוריה".

באיחור של שעות ארוכות, מסרה הערב (שני) היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, את תשובתה לבית המשפט העליון בעניין העתירות הנוגעות לניהול חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן.

בתשובתה, כינתה היועמ"שית את החלטתו של שר המשפטים יריב לוין למנות את השופט בדימוס אשר קולה לניהול החקירה כ"מינוי רצוף פגמים" והדגישה כי מדובר במהלך תקדימי ש"טרם נעשה במשפט ארצנו". היא נמנעה מלהתייחס לניגוד העניינים שמערכת אכיפת החוק מצויה בה.

"החלטותיו של שר המשפטים מבקשות, באופן חסר תקדים, להתערב בחקירות, באמצעות מינוי תובע חיצוני מסוים להליך הפלילי המסוים", נימקה היועצת בתשובתה לבג"ץ. "כלומר, הלכה למעשה, שר המשפטים מבקש להכתיב את זהותו של התובע שילווה את חקירה פרטנית זו, בעודה מנוהלת". בהרב-מיארה הוסיפה וציינה כי: "הפרקטיקה המקובלת היא שבמקום שבו עולה חשש לניגוד עניינים של היועץ המשפטי לממשלה בנושא מסוים, הרי שאז נמשך הטיפול בידי גורמי המקצוע בפרקליטות המדינה בלבד, שהיו עוסקים בו גם אם לא היה קיים ניגוד עניינים כאמור".

מעבר לכך, היועמ"שית ציינה כי ההחלטה להטיל את האחריות על החקירה על השופט בדימוס קולה תעמיד אותו בניגוד עניינים אל מול השופטים בערכאות הפליליות, מכיוון שהוא מכהן כנציב תלונות על שופטים. בתשובתה לבג"ץ נכתב גם כי אין כל עילה להחלטת השר לוין להוציא את החקירה מידי פרקליטות המדינה. "שום דבר בהחלטות שר המשפטים או בתשתית העובדתית הקיימת מבסס עילה לעשות זאת", כתבה.

גם שר המשפטים מסר את תגובתו לעתירה. "הותרת חקירת פרשת ההדלפה בידי גורמים אשר היו מעורבים בבדיקה המטויחת – משמעותה שיבוש החקירה והיעדר אפשרות של ממש להגיע לחקר האמת", הדגיש לוין בתגובתו. הוא נימק והגן על מינויו: "שר המשפטים הפעיל סמכותו בהתאם לחוק, באופן המתחייב מתפקידו הציבורי ומהשליחות שנטל על עצמו. הפקדת ליווי החקירה בידי כבוד השופט בדימוס קולה הינה בבחינת קרש הצלה לא רק לאפשרות של חשיפת האמת, אלא גם להשבת אמון הציבור במערכות אכיפת החוק כולן".

אתמול הודיע השופט בדימוס אשר קולה כי יימנע מלפעול בעניין חקירת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי – וזאת עד שבג"ץ יכריע באופן סופי בסוגיה. תגובתו הגיעה שעות לאחר שבג"ץ הוציא צו על-תנאי בעתירות שהוגשו בנושא. "שעה שהוצא צו על-תנאי, ומטעמי זהירות וכיבוד החלטת בג"ץ, נמנעתי ואוסיף להימנע מלפעול בעניין, וזאת עד להחלטה סופית של בג"ץ", כתב השופט קולה במכתב שנשלח גם אל שר המשפטים, היועמ"שית ומפכ"ל המשטרה.

בכירים בצה"ל ובדרג המדיני מנעו פעילות ספציפית במנהרה שבה אותר לבסוף החטוף החלל סגן הדר גולדין ז"ל, וזאת לאחר שעלה חשד ממוקד לגבי המקום שבו ייתכן והוא מוחזק.

על פי פרסום בכאן חדשות, הסיבה להחלטה לעצור את הפעולה נבעה מחשש כי פעילות בתוך המנהרה תוביל לזעם בקרב המדינות המתווכות – ובאותם ימים התקיימו תיאומים לפעילות חיפוש שתוכננה על ידי הצלב האדום וחמאס.

בכירים בצבא עצרו את הפעילות, והמהלך הגיע לאישור הרמטכ"ל, וכן לידיעת הממונה על המשא ומתן, רון דרמר. גורמים ביטחוניים מסרו כי "מדובר בחזרה למדיניות של 6 באוקטובר, בו ישראל פועלת לפי הכללים שחמאס מכתיב".

אתמול, לאחר 11 שנים, הושב סגן הדר גולדין לישראל, והוא יובא מחר למנוחות. גולדין נפל במהלך קרב ברפיח בזמן הפסקת האש, לקראת סופו של מבצע צוק איתן ב-1 באוגוסט 2014, ונחטף על ידי ארגון חמאס.

היום, יום ב', י"ט בחשון התשפ"ו, 10 בנובמבר 2025, הציג צוות המומחים לבחינת איכות תחקירי צה"ל והפקת הלקחים מאירועי ה-7 באוקטובר, בראשות האלוף (מיל') סמי תורג'מן, את ממצאיו ומסקנותיו לרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר ולפורום המטה הכללי.

עם כניסתו לתפקיד, מינה הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, צוות מומחים בראשות האלוף (מיל') סמי תורג'מן, ובהשתתפות מומחים צבאיים מדיסציפלינות מגוונות לבחינת התחקירים שבוצעו בצה"ל לאירועי ה-7 באוקטובר. הצוות נדרש לבחון ולהעריך את איכות התחקירים המטכ"ליים ולהעמיק בממצאים ובמסקנות שהופקו במסגרתם, לסווג את התחקירים על פי איכותם, ולהמליץ על כיווני פעולה עיקריים לתוכנית העבודה, בראייה מערכתית ואינטגרטיבית.

הצוות בחן והעריך את איכות התחקירים שהתקיימו בצה"ל החל מ-7 במרץ 2024 לאור פקודת הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף הרצי הלוי, לקיים תחקיר מטכ"לי פנימי למלחמת "חרבות ברזל". יתר על כן, הצוות העמיק בתחקירים ובחן לראשונה את כלל התחקירים בראייה מערכתית ואינטגרטיבית.

צוות המומחים עסק אך ורק בתחקירי צה"ל, ללא בחינת המרחב שבין הדרג המדיני לצבאי או בין צה"ל לגופים ביטחוניים מקבילים.

פרט למידע שעמד בפניו מן התחקירים, הפיץ הצוות "קול קורא" למפקדים בסדיר ובמילואים על מנת לאתר קולות שלא שולבו בתחקירים, ובחן כל פניה שהתקבלה במסגרת זו באופן מעמיק ויסודי. כמו כן, ראיין הצוות כ-80 בעלי תפקידים רלוונטיים לאירועי ה-07/10 והשנים הקודמות להם.

הצוות בחן לעומק 25 תחקירים ומצא כי מתקיימת שונות באיכות התחקירים; חלקם מקצועיים, מקיפים ומאפשרים למידה והתקדמות; חלקם מניחים תשתית עובדתית טובה, אך אינם מצביעים על נקודות הכשל ועל הנדרש לשינוי; חלקם חסרים; וחלקם אינם מניחים את הדעת. לכל אחד מן התחקירים אותם בחן, כתב הצוות חוות דעת מקצועית ומפורטת באשר לאיכותו, וצורפו המלצות קונקרטיות.

הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת.

כמו כן, זיהה הצוות נושאים שלא תוחקרו, שהומלץ לרמטכ"ל להשלים, במרכזם אופן הטיפול בידיעות שהגיעו לאורך השנים וההיבטים המערכתיים והאופרטיביים של תכנית 'חומת יריחו'.

לאחר לימוד, ניתוח והעמקה במידע שהיה בפניו, ריכז הצוות תובנות אשר אפשרו לו לבנות תמונה אינטגרטיבית של שישה גורמים, אותם זיהה הצוות כגורמים המסבירים המרכזיים לכישלון ה-7 באוקטובר:

1. כישלון תפיסתי – בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס.
2. כשלון מודיעיני – בהבנת המציאות, בהבנת האיום ובאי מתן הידיעה.
3. היעדר עיסוק בתכנית 'חומת יריחו'.
4. תרבות ארגונית ומבצעית המאופיינת בדפוסים ונורמות מבצעיות לקויות שהשתרשו במשך השנים.
5. פער מהותי ומתמשך, בכל רמות הפיקוד וגורמי המקצוע, בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי.
6. תהליך קבלת החלטות והפעלת כוח לקויים בליל ה-7 באוקטובר 2023.

צוות המומחים קבע כי הפתעת 7 באוקטובר לא הגיחה מתוך חלל ריק ממידע, ואף ההיפך: בליל ה-7 באוקטובר הצטבר מידע מגוון שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה לפעולה משמעותית. המתקפה התרחשה על רקע מידע איכותי וחריג במאפייניו שהיה ברשותם של גופי צה"ל השונים.

זאת ועוד, במהלך שנת 2023 התריעו גורמים בכירים צבאיים על כך שאויבי ישראל מזהים תהליך היחלשות פנימית אשר פוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה. בהסתכלות צבאית פנימית עולה כי על אף ההתרעה, לא ננקטו פעולות צבאיות מתחייבות לשיפור הכוננות והמוכנות בצה"ל ולהתאמת היערכות כוחות צה"ל בזירות השונות.

מרבית מסבירי הכישלון, כפי שגובשו ע"י הצוות, נפרסים לאורך מספר שנים ועל פני מערכים רבים. דבר המעיד בראיית הצוות על כשל מערכתי וכלל ארגוני רב שנים.

הגופים כשלו ב:
המטה הכללי בהערכת חסר חמורה את האויב, ועל אף שהגדירו כ"צבא טרור", לא נבנה המענה הצבאי העולה בקנה אחד עם התפתחות האויב.

אגף המבצעים (אמ"ץ) באי יצירת מוכנות הצבא לתרחיש של מלחמה בהפתעה, בהיעדר הובלת תהליכי פיתוח הידע כבסיס להכוונת בניין הכוח והפעלתו (בפרט תהליך הלמידה ממבצע 'שומר החומות' והיעדר עיסוק ב'חומת יריחו'), בהיעדר הובלת תהליכי בניית תמונת המצב והערכת המצב בליל ה-7 באוקטובר ולאחריו, ובאי-זיהוי ההחלטות הקובעות הנדרשות לניהול הלחימה ואי-ההתאמה של הפעלת הכוח.

אגף המודיעין (אמ"ן) באי זיהוי ההתפתחויות האסטרטגיות והאופרטיביות של חמאס לאורך שנים ובאי קיום מחקר צבאי מתמשך באשר לכוחו של "צבא הטרור".

אמ"ן נכשל בהיעדר מתן התרעה. יחידותיו השונות לא מימשו את אחריותם למחקר של חמאס ולמתן התרעה למלחמה ברצועת עזה. תפיסת האיסוף ברצועה התבססה על נגישות צרה שאינה מאפשרת מתן התרעה. כתוצאה מכך, בזמן שהזרוע הצבאית של חמאס הייתה במעבר משגרה לחירום ובהיערכות למתקפת פתע רחבה על מדינת ישראל, צה"ל היה מצוי בשגרה ובמוכנות מבצעית נמוכה.

פיקוד הדרום באי מימוש תפקידו כנושא באחריות להתרעה למול האויב בגזרתו, וכנושא באחריות לביטחון התושבים והגנת המרחב שבתחומו. כשל זה הינו עמוק וארוך שנים במחקר צבאי ובתוך כך בידיעות 'חומת יריחו'. בנוסף, הפיקוד לא התאים את המענה המבצעי: סד"כ הכוחות, הכוננות והתוכניות האופרטיביות ביחס לאיום.

אוגדת עזה באי מימוש משימתה להגן למול האיום מרצועת עזה; בכך שלא קיימה תהליכי עומק לזיהוי השתנות האויב, לא פעלה לעיסוק מודיעיני ומבצעי מתמשך בתכנית 'חומת יריחו', באי-קיום הערכת מצב סדורה והעלאת מדרג ההתרעה נוכח המידע שהיה ברשותה בליל ה-7 באוקטובר; ובאי-נקיטת יוזמה לשינוי מצב הכוחות בגזרה, ובמוכנות המבצעית למול תרחישים שהגדירה כ"תרחישים מסוכנים".

הגורמים הנוספים שתרמו לכישלון:
חיל האוויר כשל בבניית מענה להגנה על שמי המדינה ברום הקרוב לקרקע; באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה-7 באוקטובר; באי בהצלחה להתאים את הפעלתו למתקפה הרחבה שחרגה מתרחישי הייחוס.

חיל הים כשל בהגנה על החופים עם תחילת המלחמה; באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה-7 באוקטובר; ההיערכות בפועל להגנה על האתרים האסטרטגיים במים הכלכליים לא הותאמה לאיום והגדילה את הסיכון.

עם זאת ביחס לחיל האוויר וחיל הים, ראוי לציין כי לא עלה מדרג התרעה בצה"ל ולא שונו מדרגות הכוננות, אשר היו עשויות לאפשר להם להגיב מהר יותר למול התרחיש החמור שהתממש.

באשר ללילה שקדם למתקפה, ועל אף חריגותו, לא איתר הצוות אף גורם בקרב המפקדים או קהילת המודיעין שריכז תמונת מצב אויב באופן יסודי ומקצועי. לא גובשה תמונת המודיעין ולא נערך דיון מקצועי על נושא מדרג ההתרעה, שנדרש היה להעלותה. ומעל לכל – בשעות הקריטיות שלפני פרוץ המתקפה לא ננקטה ולו פעולה משמעותית אחת בקרב כוחות הקו או העתודות.

הצוות רואה חובה לציין כי עם פרוץ מתקפת האויב – רבים ממפקדי צה"ל קפצו מיד לגזרת הדרום ללא קריאה וללא פקודה, חתרו באומץ למגע ועשו כל שלאל ידם במטרה לבלום את המתקפה, חלקם אף שילמו על כך בחייהם.

בהתייחסות לתחקיר האיסוף הקרבי – קיבל הצוות באופן מלא את קביעת התחקיר לפיה תפקוד התצפיתניות לרבות תחת מתקפה רחבה ותחת איום אישי היה מקצועי, מופתי ובקור רוח וכי התצפיתניות המשיכו לתצפת ולדווח במקצועיות עד נשימתן האחרונה. ניתוח בדיעבד מלמד כי המידע שנאסף על ידי התצפיתניות לאורך תקופה, העיד על פעילות אויב חריגה בחודשים שלפני המתקפה. ניתוח מודיעיני איכותי יכול היה להבליט את שינוי המצב בגזרה.

באשר למסקנות תחקירי ההגנה המרחבית, קיבל הצוות את קביעת צוותי התחקיר לפיה: גבורת הרבש"צים ולוחמי כיתות הכוננות הייתה גורם משמעותי ומשפיע על תוצאות הקרבות בחלק מהיישובים. צוות המומחים מצא כי על אף שמושאי ההגנה הם היישובים והאזרחים במרחב, ניכר כי המרחב האזרחי ומרכיבי ההגנה המרחבית נשחקו ונדחקו לשולי מימוש תפיסת ההגנה.

באשר לתחקיר הנובה קיבל הצוות את ממצאי התחקיר וזיהה פער בתפיסת האחריות המרחבית. הצוות המליץ על הסדרה מקצועית ורחבה של תפיסת ההגנה המרחבית בצה"ל, בדגש על אירועים בהם קיימת אחריות משותפת לצה"ל ולגופים ביטחוניים נוספים.

צוות המומחים המליץ לראש המטה הכללי המלצות מערכתיות, אשר יאפשרו הטמעת השינויים והתיקונים הנדרשים לבניין והפעלת הכוח בצה"ל ביניהן: הקמת צוות רב תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל לבניית תכנית עבודה רב שנתית ליישום והטמעת ההמלצות. הצבת אפשרות המלחמה בהפתעה כבסיס ומצפן למוכנות המבצעית, לבניין כוחו ולתרבות הארגונית של צה"ל. המשך תהליך לתיקון עמוק באגף המודיעין והצבת ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפות למשימותיו.

בחינת התפיסה, הארגון וההיערכות של מערכת ההגנה המרחבית, כך שתתקיים הלימה בין אחריות המפקד המרחבי (פיקוד, אוגדה, חטיבה) לסמכויות הפעלת הכוח והקצאת המשאבים למימוש אחריות זו. תביעת סטנדרט פיקודי המקדש את המקצוע הצבאי, תוך מתן דגש על ההכשרה המקצועית של בעלי תפקידים במפקדות ובחמ"לים. צוות המומחים סיים את משימתו והגיש מסקנותיו והמלצותיו לראש המטה הכללי תוך שהוא כואב ומרכין ראש לזכר חללי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, שולח תנחומיו הכנים והעמוקים למשפחות השכולות ומייחל לחזרת החטופים החללים שנותרו בשבי החמאס ולהחלמת פצועי הגוף והנפש.

הרמטכ"ל הודה לצוות, שביצע עבודה מסורה, ערכית, מקצועית, יסודית ושיטתית. הרמטכ"ל קיבל את המלצות הצוות והחליט למנות את סגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, לעמוד מקרוב אחר מימוש ויישום הלקחים ועל הטמעתם בתוכנית העבודה הרב-שנתית.

הרמטכ"ל הנחה על הצגת ממצאי הצוות לפורום הספ"כ בסדיר ובמילואים. עוד הנחה הרמטכ"ל על הצגת ממצאי הצוות ולקחיו במסגרות צבאיות רחבות נוספות, ובהכשרות פיקודיות.

מדבריו של ראש המטה הכללי, רב-אלוף אייל זמיר: "בין החלטותיי הראשונות כרמטכ"ל היה למנות צוות מומחים עצמאי, צעד חיוני להשבת אמון המפקדים בתחקיר הצבאי, להשבת אמון הציבור בצה"ל ובמפקדיו, ולשיקום וחיזוק יסודות העשייה הצבאית. אני מבקש להביע הערכה עצומה לחברי הצוות בראשות האלוף (מיל') סמי תורג'מן, שפעלו בחרדת קודש, ביסודיות ובמקצועיות רבה ובחנו את התחקירים באופן מעמיק ואמיץ. אנחנו מתחקרים כאן כישלון עצום. כישלון שעלה בחיי אדם, שנגע במשפחות רבות כל כך שאיבדו את היקר להן מכל, בחטופים ששבו ובחטופים חללים שעדיין מוחזקים בידי המרצחים בעזה. האחריות שלנו היא לא לטשטש את הכישלון אלא להביט בו בעיניים וללמוד ממנו.

הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת.

לצד הכישלון, צה"ל ידע גם להתאושש מן השבר של ה-07/10. בשנתיים האחרונות אנחנו נלחמים במלחמה רב-זירתית בגבורה, בחתירה למגע ומביאים להישגים חסרי תקדים בזירות השונות. היכולת של מפקדים שכשלו ב-07/10 לקום מההלם, להילחם, להוביל להישגים חסרי תקדים, להשתנות ולהתחזק בעת ובעונה אחת – היא ההוכחה לחוסנו של צה"ל.

התיקונים שניישם בעקבות הדו"ח ישתלבו בכל פעילות מבצעית ומלחמתית ובכל תכניות העבודה לשנים הקרובות, כדי להבטיח שצה"ל ימשיך להגן על עם ישראל ולממש את ייעודו.

אנחנו היום מסיימים את שלב תחקירי ה-07/10 בצה"ל. פעלנו כמיטב יכולתנו במטרה להבין את האירועים ואת הסיבות שהובילו לכישלון העצום והכואב, ללמוד ולהגיע לחקר האמת בצה"ל, ומכאן פונים ליישום, לתיקון ולצמיחה.

השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה״ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות.

דו"ח צוות המומחים שהוצג היום, הינו צעד משמעותי בדרך להבנה כוללת, הנדרשת לנו כחברה וכמערכת. אולם, כדי להבטיח שכשלים כאלה לא יחזרו לעולם, נדרשת ההבנה הכוללת את הממשקים הבין ארגוניים והבין מדרגיים, שלא תוחקרה עד כה. לשם כך, נדרשת כעת חקירה מערכתית רחבה וכוללת.

מתוך הכאב ומתוך הקרבות שאנחנו נלחמים היום, נבנה חוסן ותקומה ליום שאחרי, מתוך השבר נבטיח עתיד בטוח יותר לעם ישראל ומתוך האחריות נמשיך להיות צבא שמגן על המדינה ומבטיח את קיומה".

חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד התייחס היום (שני) בראיון לרדיו 'קול ברמה' לעימות המתמשך בין מפכ"ל המשטרה לדרג הפוליטי. זאת, בעקבות סירובו של המפכ"ל להעביר את חומרי החקירה בפרשת שדה תימן.

קלנר תקף בחריפות את התנהלות המשטרה והמפכ"ל בנושא: "יכול להיות שגם המשטרה מעורבת בטיוח", אמר. "התנהלות המפכ"ל תמוהה ביותר ובניגוד לחוק. מי הוא בכלל? איזה סמכות יש לו להחזיק את חומרי החקירה? הממשלה, אליה הוא כפוף, צריכה להעמיד אותו במקומו".

בנוסף, פתח קלנר במתקפה חזיתית על חבר הכנסת משה גפני מ'דגל התורה', לאחר שמפלגתו התנגדה לחוק עונש מוות למחבלים בעקבות הוראתו של ראש ישיבת סלבודקה, הרב דב לנדו.

"לא מצליח להבין, יש למרצחים האלה עונש אחר חוץ ממוות?", תהה קלנר. הוא המשיך: "זו גישת שמאל פייסנית. גפני תמיד אמר שהוא איש שמאל. זו גישה בעייתית, שגויה, שלא מתאימה למזרח התיכון".

טורקיה מאיצה באופן משמעותי את ההכנות המבצעיות להצבת כוח צבאי גדול בגבול רצועת עזה, כך עולה מדיווח באתר הטורקי עין המזרח התיכון, המהלך מתבצע למרות התנגדות חריפה וברורה מצד ישראל והיעדר אישור סופי מהממשל האמריקני בוושינגטון.

על פי המידע, טורקיה כבר השלימה את תוכניות הפריסה וגיבשה את הכוח הייעודי: כוח אדם: גויסו לפחות 2,000 חיילים מיומנים המיועדים למשימה. מבנה: הכוח מאורגן כחטיבה צבאית שלמה. לוגיסטיקה: סוכמו הצרכים הלוגיסטיים והמבצעיים הנדרשים להצבת הכוחות. טורקיהטוענת כי מטרת הכוח היא לפקח על העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, כחלק ממאמץ בינלאומי לכאורה.

הקידום המהיר של התוכנית הטורקית מעורר חששות עמוקים בישראל, הרואה בו איום ישיר על ריבונותה וביטחונה באזור. המהלך נתפס בירושלים כניסיון של טורקיה להגביר את השפעתה ואף להשתלט על הנעשה ברצועת עזה לאחר המלחמה.

במהלך פגישה עם סגן נשיא ארה"ב בחודש שעבר, התייחס ראש הממשלה לשאלת הצבת כוחות טורקיים אפשריים כחלק מכוח בינלאומי, והבהיר את עמדתו הנחרצת בנושא: "יש לי דעה מאוד ברורה בנושא הזה. רוצים לנחש מה היא?". בהמשך, דווח כי ראש הממשלה הגדיר את הרעיון כ"קו אדום" מבחינת ישראל, מה שמדגיש את רמת ההתנגדות לנוכחות צבאית טורקית.

למרות המתיחות הגוברת, ההחלטה הסופית בנוגע לפריסת כוח בינלאומי בעזה, ובכלל זה השתתפות טורקית, טרם התקבלה בוושינגטון. טורקיה דוחפת את המהלך קדימה בעוד שהאמריקנים ממשיכים לבחון את היתכנות והשלכות המהלך, בהתחשב ברגישויות וההתנגדות הישראלית.

מחבל חמוש באקדח נוטרל היום (שני) לאחר שפתח באש לעבר כוחות הביטחון, במהלך פעילות מבצעית של בלשי תחנת חברון, סמוך ליישוב בית חגי שבמרחב יהודה. ברוך השם, אין נפגעים לכוחותינו.

האירוע התרחש במהלך פעילות של בלשי תחנת חברון, במחוז ש"י, כאשר רכב שהעלה את חשדם של השוטרים נעצר לבדיקה. עם עצירת הרכב, יצא ממנו מחבל חמוש באקדח וירה לעבר הבלשים. הכוחות הגיבו בנחישות, חתרו למגע, השיבו באש ונטרלו את המחבל.

מפקד מחוז ש"י, ניצב משה פינצ'י, קיים הערכת מצב בזירה יחד עם פיקוד מרחב יהודה, מפקדי צה"ל וכוחות הביטחון. הניצב שיבח את תגובת הבלשים ואמר: "החתירה למגע והתגובה המהירה של השוטרים הביאו לנטרול מיידי של האיום ולמניעת פגיעה בכוחות הביטחון ובאזרחים."

משטרת מחוז ש"י מסרה כי תמשיך לפעול בנחישות ובמקצועיות לסיכול טרור ולשמירה על ביטחון הציבור.

בסוף השבוע האחרון, הושלכו מספר בקבוקי תבערה לעבר בסיס מג״ב שבאזור יהודה ושומרון. לוחמי מג״ב איו״ש ששהו בבסיס זיהו את ההשלכה, הגיבו במהירות ומיד החלו לפעול לאיתור זהות החשודים ולעצירתם.

עם תחילת הפעילות, אספו הלוחמים תיעודים ממצלמות אבטחה באזור והחלו לנתח את הצילומים במטרה לאתר את המעורבים. במהלך הסריקה זוהה ציר הבריחה של החשודים לעבר הכפר הסמוך, בנוסף זוהה קטנוע ועליו אחד החשודים בביצוע המעשה.

הכוחות הפעילו רחפנים ואמצעים טכנולוגיים נוספים לאיתור החשודים, ובכך הצליחו לזהות את כיוון בריחתם. הכוחות הוכוונו לאזור, ולאחר סריקות ממושכות איתרו את החשודים, אשר ניסו לשבש את החקירה על ידי החלפת בגדים, אך גם הבגדים ששימשו אותם בעת הזריקה אותרו ונאספו.

בסך הכול נעצרו שלושה חשודים בהשלכת בקבוקי התבערה לעבר הבסיס אשר הודו בחקירתם בביצוע המעשה. החשודים הועברו להמשך חקירה באח״מ מג״ב איו״ש.

ממשטרת ישראל נמסר: "לוחמי מג״ב איו״ש ימשיכו לפעול בנחישות ובמקצועיות לסיכול פעולות טרור ולשמירה על ביטחון הכוחות ותושבי האזור, בכל זמן ובכל מקום. כל מי שינסה לפגוע בלוחמינו – ייתקל בנחישותם, ילכד ויובא לדין".