מיקום כתבה: חדשות חמות

מבית החולים איכילוב הגיעה הבשורה הקשה על פטירתו הפתאומית של הגאון רבי אליעזר מאירוביץ זצ"ל, דיין ומורה צדק בבית דין צדק של ויז'ניץ, והוא בן 71 בפטירתו.

הדיין זצ"ל, אשר עוד זכה לשהות בצלו של יבלחט"א מרן האדמו"ר מויז'ניץ במהלך השבת האחרונה. אתמול (א') הגיע לבית החולים לצורך ניתוח, ולאחר ההתאוששות לקה בלבו והשיב נשמתו לבוראה בתוך שעה קצרה, לתדהמת בני משפחתו ואלפי חסידי ויז'ניץ.

המנוח נולד בארצות הברית לאביו הרה"ח ר' אברהם חיים ז"ל ביום כ"ג תשרי תשט"ו. בבחרותו עלה לארץ ישראל והסתופף בצל רבותיו, האדמו"רים בעל ה'אמרי חיים' ובעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל. לאחר נישואיו לרעייתו תחי', בתו של הרב יהודה פדר ז"ל, קבע את משכנו בקריית ויז'ניץ בבני ברק.

המנוח נודע כתלמיד חכם מופלג ושקדן עצום בתורה. הוא נבחר על ידי רבו ה'ישועות משה' לשמש כמורה צדק בבית הדין של החסידות, ושימש במשך עשרות שנים משיב בהלכה לכל שואל, בהסבר פנים ובמסירות.

רבי אליעזר מאירוביץ היה מחשובי תלמידיו של מרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר זצ"ל, ואצלו עשה שימוש בהלכה. היה בוחן תדיר את אברכי החסידות בענייני הלכה, בעיקר בהלכות שבת ואיסור והיתר, וזכה לשמש מורה דרך לרבים.

היה שקוע בלימוד התורה גם בהליכתו ברחובה של עיר. היה דמות של חסיד אמיתי בכל רמ"ח איבריו, אוהב תורה בכל מאודו ואתמול עוד השתתף כהרגלו בסעודה שלישית ובשמחת האירוסין של נכדו של האדמו"ר, אך למרבה הצער, היום נפטר לפתע בבית החולים איכילוב בתל אביב.

המנוח הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובני בנים תלמידי חכמים ויראי שמים. אחד מבניו הוא הרב שמואל מאירוביץ, ראש ישיבת "מאור ושמש". רק אתמול התקיימה שמחת האירוסין לנכדו, בן לבנו הרב שאול לייב מאירוביץ בעיר ביתר.

מסע הלוויה יצא אמש (א') מבית המדרש הגדול בקריית ויז'ניץ אל בית החיים ויז'ניץ בבני ברק. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, נפגש היום בלשכתו עם מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, יחד עם דובי יודקין, אחיו של ישראל הי"ד, שנפל בעזה במהלך המלחמה וזאת יממה לאחר שהותקף בידי שוטרים, במהלך מחאה מול ביתה של הפצ"רית המודחת יפעת תומר-ירושלמי.

במהלך המפגש הובהר כי מדיניות המשרד והמשטרה היא לאכוף את החוק באופן שוויוני כלפי כלל האזרחים, ולאפשר את מימוש זכות המחאה באחריות וברגישות, תוך שמירה על הסדר הציבורי והקפדה על כללים ברורים. עוד נמסר כי אין מקום לאלימות וכי חריגות מטופלות בהתאם.

יודקין הודה לשר ולמפכ"ל על ההזמנה ועל האכפתיות שהפגינו. לדבריו, הוא מעריך מאוד את השוטרים והלוחמים על עבודתם המסורה למען ביטחון אזרחי ישראל. בנוסף, הודה לשר בן גביר על הליווי לאורך השנים מאז האסון בו נהרג אחיו, ועל הסיוע במאבק המוצלח בנושא הכתובת "השם יקום דמו" על קברו של ישראל הי"ד.

הפגישה נערכה לאחר שמוקדם יותר פורסם כי בישיבה שנערכה היום מתח השר בן גביר ביקורת חריפה על המשטרה, בעקבות התנהלותו הפושעת של המפכ"ל בסירוב להעביר מידע על חקירות הפצ"רית לשופט קולה.

במהלך הדיון, ראש אח"מ בועז בלט ציין: "אני בכלל לא אמור להיות פה, ביקשתי לא להגיע". בתגובה אמר השר בן גביר: "אני ביקשתי שתהיה כדי להבהיר שלא אתערב בחקירה אבל כדי להבהיר עוד דבר, ההיסטוריה מלמדת אותנו שמי שעובר על החוק ופוגע בחקירה מטעמים לא ענייניים בא על עונשו".

לאחר למעלה משמונה שנים של חקירה, פרקליט המדינה עמית איסמן החליט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד בכיר אגודת ישראל מוטי בבצ'יק ומנחם גשייד.

כזכור, החקירה החלה בשנת 2017 בחשאיות ועוסקת בחשדות ליחסים שוחדיים בין אנשי שר הבריאות דאז יעקב ליצמן לבין בכירים בתעשיית המזון והתרופות. בשנת 2021 הפכה החקירה לגלויה, אך במשך השנים נמשכה בלא התקדמות משמעותית ובכירים במערכת אמרו כי מדובר ברדיפה נגד השר דאז והרמ"ט בבצ'יק.

בעקבות הפרשייה, פורסם אז קמפיין רשת עם הכיתוב 'גם לי בבצ'יק עזר' מתוך מטרה להראות כי הסיוע שהעניק נעשה ללא כל תמורה ולכל פונה.

אלא שעל פי הדיווח ב-i24NEWS, כעת סבור פרקליט המדינה כי בבצ'יק, שנחשב ליועץ המרכזי ול"שר הבריאות בפועל", צריך להיות מואשם בעבירת הפרת אמונים, בעוד גשייד, ששימש בעבר כיועץ של ליצמן, יואשם בעבירת שוחד.

עם זאת, בצוות החקירה קיימת מחלוקת, כאשר חלק מהחוקרים סבורים כי יש לסגור את התיק בשל סוגיות שונות, לרבות טענות להתיישנות.

בפרקליטות הגיבו ל-i24NEWS: "כשיהיה מה לעדכן, נעדכן"

המשטרה דורשת לחקור דמות בכירה ברשות מקומית במרכז הארץ, שעל פי גורמי חקירה מסרב לשוב לארץ לאחר שנודע לו על חקירת השחיתות בהסתדרות.

על פי הדיווח בחדשות 12, בשבוע שעבר פשטו חוקרי המשטרה על משרדו של החשוד בעת שהיה במסגרת משלחת רשמית באירופה. במקביל ביקשו חוקרי להב 433 לעכב את שובו כדי להביאו לחקירה, אך הבכיר החליט לא לשוב לארץ והאריך את שהותו ביעד מרוחק בתאילנד.

מאז מנסים החוקרים לזמן אותו לחקירה בארץ, אך גורם המעורה בפרטי החקירה מסר ל-N12 כי נכון לעכשיו נראה כי הוא אינו מתכוון לחזור. במשטרה מדגישים כי עם שובו הוא ייחקר מיד במשרדי להב 433.

בינתיים ממשיכים החוקרים לאסוף ראיות ולבסס את החשדות החמורים כנגד הבכיר. על פי הדיווחים, חלק מהבכירים שחקרו במסגרת פרשת השחיתות התכוונו למכור נכסים של ההסתדרות בסכומים של מיליוני שקלים במטרה "לגזור קופון" מהעסקאות.

לאחר חודשים של דממה מאז פרישת שרי ש"ס ויהדות התורה מהממשלה, נציבות שירות המדינה החליטה לשים סוף למצב החריג – ולפטר עשרות עובדים שנותרו בלשכות השרים לשעבר. כך נחשף הערב (ראשון) ב"כאן חדשות".

על פי הדיווח, מדובר ביועצים, ראשי מטות ועובדי לשכה, שהמשיכו להחזיק במשרותיהם למרות שמשרדיהם – הפנים, הבריאות, הרווחה, העבודה, השיכון וירושלים – נותרו ללא שרים מכהנים מאז יולי האחרון. ההחלטה לסיים את העסקתם התקבלה לאחר חודשים שבהם נותרו הלשכות מאוישות, אך ללא סמכות פוליטית רשמית.

המשבר הפוליטי במפלגות החרדיות נמשך: בש"ס אותתו לאחרונה כי אין בכוונתם למהר ולשוב לממשלה, אף שחוק הגיוס הובא לדיון בוועדת החוץ והביטחון. על פי הדיווחים, רבני המפלגה הפעילו לחצים על יו"ר ש"ס, אריה דרעי, שלא למהר לחזור עד שיובטח הסדר מלא בסוגיית הגיוס.

כזכור, ביולי האחרון הנחו חברי מועצת חכמי התורה את שרי ש"ס להתפטר מתפקידיהם, ובראשם השרים משה ארבל, יעקב מרגי ומיכאל מלכיאלי. ההתפטרות הוצגה אז כמהלך עקרוני על רקע המשבר סביב חוק הגיוס – אך גורמים בקואליציה טענו באותה העת כי מדובר במהלך סמלי בלבד, שכן מנכ"לים ויועצים המזוהים עם המפלגה נותרו במשרדים והמשיכו לתפקד כרגיל.

כעת, עם החלטת הנציבות, נדמה כי גם הפרק הזה מגיע לסיומו – והלשכות לשעבר מתרוקנות רשמית.

לאחר 11 שנים של המתנה, כאב ותקווה, במכון לרפואה משפטית אבו כביר, אישרו כי גופתו של החלל שהושב היום מהרצועה, הוא סגן הדר גולדין הי"ד, שנרצח במבצע צוק איתן, בזמן שהפסקת האש נכנסה לתוקפה.

זמן קצר לאחר קבלת האישור הרשמי, הוריו של הדר, שמחה וזהבה גולדין, קיימו הצהרה לתקשורת, בה דיברו על הדרך הארוכה מאז נפילתו של הדר ועל הערכים שעמדו בלב מאבקם. “הבאנו את סגן הדר גולדין… לקבר ישראלי. הלוחמים לחמו להביא לוחמים משדה הקרב. צה״ל הביא אותו – לא אף אחד אחר. אלו הערכים של צה״ל – לא מתפשרים על ערכים.”

בדבריהם הזכירו את הרגעים הראשונים לאחר החטיפה, ואת תחושת האחריות הלאומית שלא לאבד את לוחמי צה"ל בשטח: “לפני 11 שנים ושלושה חודשים עמדנו פה, בחודש אוגוסט, אחרי שחטפו לנו את הדר, וצעקנו שאסור לעזוב את עזה בלי השבת הדר. היה לנו מובן מאליו שמדינת ישראל לא תשאיר לוחמים מאחור.”

ההורים התייחסו גם לשנים הארוכות של מאבק ציבורי ומדיני: “לקחו לנו 11 שנים להשיב אותו – בעזרת צה״ל וכוחות הביטחון. שאף אחד לא יתבלבל.”

בהצהרתם ביטאו כאב על פספוסי עבר ועל החלטות שהוחמצו, ובייחוד על תקופת הקורונה: “עברנו הרבה אכזבות. האכזבה הכי גדולה הייתה בקורונה, כשהיה אפשר להשיב את כל ארבעת החטופים שהיו בעזה – תמורת חיסונים. מי שלא עשה את זה היו מקבלי ההחלטות בישראל.”

חבר הכנסת משה סעדה יצא במתקפה חריפה, בראיון שקיים היום (ראשון) ברדיו גלי ישראל, נגד מערכות המשפט בעקבות האירועים סביב התנהלותן בחקירות הדלפת הסרטון משדה תימן. "גם הציבור שדיבר על הדיפ סטייט, לא האמין עד כמה זה מזעזע". סעדה הוסיף: "אני חקרתי אנשי שירות שביצעו עבירות פליליות. כזאת קבוצה, כזאת כמות וכזה דרג שביחד מדליפים, משבשים ומתאמים גרסאות זה ארגון פשיעה לכל דבר."

בהתייחסותו למפכ"ל המשטרה, דני לוי, שמסרב לשתף פעולה עם השופט אשר קולה, אשר מונה על ידי שר המשפטים יריב לוין לחקור את הפרשה, העלה ח"כ סעדה את דרגת ההאשמות לרמה אישית ופלילית. "הוא עבריין," הצהיר סעדה. "אם אני הייתי במח"ש הייתי פותח נגד מפכ"ל המשטרה דני לוי בחקירה על הפרת אמונים. הוא מחליט על דעת עצמו בניגוד לחוק ואפילו בניגוד לעמדת בג"ץ שהוא עושה מה שהוא רוצה."

הסלמה חריפה נרשמה ביממה האחרונה ב"מלחמת האנרגיה" בין רוסיה לאוקראינה, כאשר מתקפה רוסית רחבת היקף פגעה קשות בתחנות כוח מרכזיות במדינה. הפסקות חשמל נרחבות דווחו בבירה קייב ובעיר השנייה בגודלה, חרקוב, לאחר שמתקפת טילים וכטב"מים כוונה נגד תחנות כוח אוקראיניות, כולל שתיים שסיפקו חשמל ישירות לבירה.

חברת האנרגיה "צנטרנרגו" דיווחה על השבתה מלאה של ייצור החשמל, אך הרשויות פעלו במהירות והצליחו להחזיר את רוב אספקת החשמל עד שעות הבוקר.

על פי נתוני חיל האוויר האוקראיני, המתקפה הרוסית כללה גל מסיבי של למעלה מ-450 כטב"מי נפץ ו-45 טילים ששוגרו במהלך לילה אחד. מערכות ההגנה האווירית הצליחו ליירט כ-406 כטב"מים ותשעה טילים, אך לפחות 50 רחפנים ו-36 טילים עברו את ההגנות ופגעו בלפחות 25 מוקדים שונים ברחבי אוקראינה.

לצד הנזק לתשתיות, דווח על לפחות שלושה הרוגים, כולל עובדי אנרגיה שנהרגו במהלך עבודתם בחרקוב. כמו כן, בניין מגורים נפגע בעיר דניפרו מירי מל"טים רוסיים, כאשר כוחות החילוץ פעלו להצלת תושבים שנקברו תחת ההריסות.

בתגובה למתקפה, קייב תקפה הלילה מטרות אנרגיה רוסיות במחוזות וורונז' ובלגורוד. דיווחים מהצד הרוסי מצביעים על נזקים כבדים והפסקות חשמל ממושכות באזורים אלו. משרד ההגנה הרוסי אישר כי ביצע "מכת תגמול מסיבית" בנשק מדויק לטווח ארוך, שלטענתו באה כתגובה ישירה למתקפות אוקראיניות על שטחה של רוסיה.

ההתקפות ההדדיות על תשתיות אנרגיה מהוות חלק קבוע משגרת הלחימה, כאשר רוסיה תקפה את תחנות הכוח האוקראיניות ואוקראינה תקפה בתי זיקוק רוסיים כמעט על בסיס יומיומי, במיוחד לקראת כניסת החורף. מתקפות אלו כבר הביאו את אוקראינה להתחיל בהקצבת חשמל ומים כבר בסתיו.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, אמר אחר הצהריים כי גורמי ממשל פועלים במלוא המרץ לחידוש אספקת החשמל, המים והחימום ברחבי המדינה.

במקביל, זלנסקי קרא להגביר את הסנקציות הבינלאומיות על מגזר האנרגיה הרוסי, כולל תחום הגרעין. קריאה זו באה על רקע חשש שהביע גם שר החוץ האוקראיני, שהזהיר כי רוסיה "מסכנת במכוון את הביטחון הגרעיני באירופה".

הנשיא האוקראיני אף ביקר בעקיפין את ההחלטה האחרונה של וושינגטון להעניק להונגריה פטור לשנה אחת מהגבלות על רכישת נפט וגז מרוסיה. זלנסקי הזהיר כי כל רכישת אנרגיה מרוסיה מאפשרת לקרמלין "לממן את הייצור של עוד טילים וכטב"מים שמשוגרים לעבר אזרחינו".

כוחות אוגדה 36 פעלו בשבועות האחרונים בעיר חאן יונס שנמצאת במרחב הקו הצהוב, בהתאם להסכם ולהנחיות הדרג המדיני. הכוחות ביצעו משימת איתור והשמדת תשתיות טרור על ותת-קרקעיות שנותרו במרחב ומשמשות את ארגוני הטרור לפעילויות טרור נגד כוחות צה״ל.

במהלך החודש האחרון, כוחות צוות הקרב של חטיבות 7 וגולני, בשיתוף לוחמי יהל״ם, איתרו והשמידו ארבעה תוואים תת-קרקעיים. בנוסף, הכוחות איתרו והשמידו עשרות מבני טרור של ארגון הטרור חמאס, בהם אותרו אמצעי לחימה רבים.

מדובר צה"ל נמסר: "כוחות צה"ל בפיקוד הדרום ממשיכים לפעול במרחב הקו הצהוב להסרת כל איום מיידי על הכוחות ועל אזרחי מדינת ישראל".

לאחר שביום שישי האחרון הוציא התובע הכללי באיסטנבול צווי מעצר נגד 37 בכירים ישראלים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל אייל זמיר ושורת בכירים נוספים, מגיבה ישראל בחריפות. צווי המעצר הוצאו בגין "רצח עם" בעזה ובגין עצירת המשט לעזה.

שר הביטחון ישראל כ"ץ תקף את טורקיה בציוץ שפרסם בחשבון ה-X שלו, בו כתב: "קחו את צווי המעצר המגוחכים האלה ותלכו מכאן. הם יותר מתאימים לטבח שאתם מבצעים בכורדים. ישראל חזקה ולא מפחדת. תוכלו לראות את עזה רק דרך משקפת".

בירושלים הדגישו כי מדובר במהלך חסר בסיס שמטרתו לתקוף את ישראל בזירה הבינלאומית. במשרד החוץ מסרו כי טורקיה, ששקעה בשנים האחרונות תחת שלטון אוטוריטרי, עושה שימוש ציני במערכת המשפט לצרכים פוליטיים: "זהו עוד צעד שממחיש את איבוד הדרך של אנקרה תחת הנהגתו של ארדואן".

שר החוץ גדעון סער תקף אף הוא בחריפות את ההחלטה וכתב כי "בטורקיה של ארדואן מערכת המשפט הפכה מזמן לכלי לדיכוי יריבים פוליטיים, עיתונאים וראשי ערים".

לאחר 11 שנים שבהן הוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע, גופתו של סגן הדר גולדין הי"ד זוהתה היום (ראשון) באופן רשמי במכון הלאומי לרפואה משפטית. הזיהוי מגיע לאחר שמוקדם יותר היום הודיע ארגון הטרור חמאס כי ימסור לידי ישראל את החטוף החלל, שנפל במהלך מבצע צוק איתן בשנת 2014.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את הפרטים בפתח ישיבת הממשלה ואמר: "אמורים לקבל את הדר בשעות אחר הצהריים". לדבריו, "בכל התקופה הזו חמאס סירב להחזיר את סגן הדר גולדין". במהלך היום הוחזר למשפחתו גם נשקו של סגן הדר גולדין הי"ד, שנמצא בעבר בשטח רצועת עזה על ידי כוחות צה"ל ושוחזר ותוקן.

אמש דווח בערוץ "אל-ג'זירה" כי ארגון הטרור איתר את סגן הדר גולדין בשכונת תל א-סולטן ברפיח. עד שעות הבוקר המוקדמות, ההערכה בישראל הייתה שחמאס דוחף לניהול משא ומתן נפרד על השבתו של גולדין.

מוקדם יותר הבוקר החריפה ישראל את הטון נגד ארגון הטרור והביעה זעם על העיכוב במסירתו של גולדין. בהודעה שיצאה מטעם גורם מדיני נכתב כי: "ישראל רואה בחומרה רבה את ההפרה שבעיכוב השבתו של הדר גולדין, שלטענת חמאס נמצא בידיו. ישראל דורשת את השבתו המיידית".

סגן הדר גולדין הי"ד היה קצין צה"ל מסיירת גבעתי שנהרג בקרב רפיח במהלך מבצע צוק איתן. גופתו נחטפה על ידי ארגון הטרור חמאס למנהרה תת-קרקעית, ומאז הוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. לאחר מותו הועלה גולדין לדרגת סגן.

בית המשפט המחוזי בירושלים, הדן בתיקי האלפים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אישר היום (ראשון) את בקשתו של ראש הממשלה לבטל את עדותו שתוכננה למחר. הסיבה הרשמית לביטול היא "פגישות מדיניות דחופות".

נתניהו ציין באמצעות סנגורו, עו"ד עמית חדד, כי בין השעות 10:00 ל-14:00 הוא צפוי לקיים "פגישות מדיניות דחופות". בנוסף, ראש הממשלה הזכיר כי מחר אחר הצהריים מתוכנן להתקיים בכנסת דיון "40 חתימות".

בבקשה שהוגשה לבית המשפט נכתב כי "נבדקה אפשרות לקיים את הדיון בשעות אחרות או להזיז את הפגישות המדיניות למועד אחר. לאחר בדיקה הבהיר ראש הסגל של ראש הממשלה שלא ניתן להזיז את מועד הפגישות המדיניות בשל אילוצים הקשורים ללו"ז של ראש הממשלה ושל הגורמים המדיניים האמורים".

עוד הוסיף בא כוחו של נתניהו כי "בנוסף, לא ניתן לקיים את הדיון מחר בשעות מאוחרות יותר שכן בין השעות 16:00 ל-18:30, עתיד להתקיים דיון '40 חתימות' בכנסת. מדובר בדיון המחייב על פי דין חוק יסוד: הכנסת ותקנון הכנסת את נוכחותו של ראש הממשלה לכל אורכו של הדיון".

מתיחות רבה נרשמה הבוקר (ראשון) בישיבה בלשכת מפכ"ל המשטרה, דני לוי, בהשתתפות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ראש אח"ם (אגף החקירות והמודיעין) בועז בלט והיועץ המשפטי של המשטרה. הדיון התמקד בדרישת השר להעברת חומרי חקירה לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט אשר קולה אשר נתמנה ע"י שר המשפטים לחקור את פרשת שדה תימן.

הסערה פרצה לאחר שהמפכ"ל לוי וראש אח"ם בלט החליטו שלא להעביר את חומרי החקירה הרלוונטיים לשופט אשר קולה, בטענה שלא התקבל לכך אישור מבג"ץ. השר בן גביר מתח ביקורת חריפה על סירוב זה.

"אני לא מתערב בחקירה, אבל בשאלה מי מפקח ומלווה את החקירה לא יכול להיות שאתם שמים פס על הממשלה. ישראל לא יכולה להיות רפובליקת בננות. תעבירו את החומרים", אמר השר בן גביר בתקיפות. הוא המשיך ודרש: "יש ממשלה בירושלים ואתם חייבים לקיים את הדברים של השר יריב לוין ולהכניס את השופט אשר קולה".

במהלך הפגישה, דרש בן גביר שהמשטרה תשתף פעולה עם שר המשפטים יריב לוין, אולם המפכ"ל לוי הבהיר לו כי הוא מסרב: "אני מסרב, מי שחוקר את הפרשה זו המשטרה בלבד".

הדיון הגיע לשיא כאשר ראש אח"ם בלט פנה אל השר וצעק: "אני בכלל לא אמור להיות פה, ביקשתי לא להגיע". השר הגיב בחריפות לדברים: "אני ביקשתי שתהיה כדי להבהיר שלא אתערב בחקירה, אבל כדי להבהיר עוד דבר ההיסטוריה מלמדת אותנו שמי שעובר על החוק ופוגע בחקירה מטעמים לא ענייניים בא על עונשו".

מתיחות רבה נרשמה היום (ראשון) בפתח ישיבת הממשלה, לאחר שרק 18 שרים הגיעו להשתתף בה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב בזעם כלפי השרים שנעדרו מהדיון, ואמר: "זו פשוט פראות. שרים צריכים להיות בישיבת הממשלה בזמן!". נתניהו אף איים כי החל מהיום תפורסם לציבור רשימת הנוכחות של השרים בישיבות הממשלה. בין הסנקציות שהוטלו על השרים שייעדרו או יאחרו שלילת נסיעות לחו"ל בשליחות המדינה.

בערוץ 14 פורסם כי זמן קצר לאחר מכן, נשלח לשרים המייל הבא בהנחיית ראש הממשלה: "לאחר שלאחרונה רבו האיחורים וההיעדרויות של שרים מישיבות הממשלה, הנחה ראש הממשלה את מזכיר הממשלה להודיע לשרים כדלקמן:

שר שיגיע באיחור לישיבת הממשלה או שייעדר ממנה ללא קבלת אישור מוקדם ממזכיר הממשלה, לא יהיה רשאי להעלות הצעת החלטה הנוגעת לתחום משרדו לדיון בישיבת הממשלה שתתקיים בשבוע שלאחר מכן.

שר שייעדר או יאחר לישיבות הממשלה פעמיים ללא קבלת אישור מוקדם ממזכיר הממשלה, לא יאושרו לו נסיעות לחוץ לארץ מטעם המדינה, זאת בהתאם לשיקול דעתו של ראש הממשלה. מזכיר הממשלה יעדכן את השרים הרלוונטיים בדבר איחוריהם / היעדרותם מישיבות הממשלה."

השר דוד אמסלם פותח במאבק משפטי נחוש נגד חברת החדשות וערוץ 12 בגין "מגה-פרסום" של לשון הרע חמורה, מלשכת השר עדכנו כי נפתחו הליכים משפטיים מיידיים וחמורים נגד חברת החדשות הישראלית בע"מ, שידורי קשת בע"מ, המגיש יוסי מזרחי, וגורמים נוספים, בגין סדרת פרסומים שקריים, פוגעניים ואסורים, שנעשו נגדו במסגרת סדרת "המבקר" בתכנית "המהדורה המרכזית" ושוכפלו במלוא עוצמת המדיה הדיגיטלית.

השר אמסלם, באמצעות בא כוחו עו"ד מרדכי שמעון, שלח היום (9.11.2025) מכתב התראה ודרישה לפני נקיטת הליכים, ובו דרישה חד משמעית ל: התנצלות והכחשה מפורשות ומפורטות שיסוכמו בתיאום עם השר. ולכימות הנזק וגובה הפיצוי והתשלום שישולמו לשר אמסלם

במכתב ההתראה מודגש כי הפרסומים, שהחלו ב-17.09.2025 ונמשכים עד כה, מהווים לשון הרע חמורה על פי חוק איסור לשון הרע, ונעשו תוך ניצול כוחם הרב של אמצעי התקשורת להגיע ל"עוצמה המירבית האפשרית בעידן הטכנולוגיה המתקדמת ביותר". הפרסומים הוצגו כ"תחקיר" תוך הטעיה מכוונת והגדלת הנזק לשר.

"הפרסום הפוגעני האסור הגיע לרמה שראויה לכינוי 'מגה-פרסום'", נכתב במכתב. "מדובר במעשים חמורים ביותר שמטרתם הברורה היא השפלת מרשי בעיני הבריות, הפיכתו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג, ופגיעה בשליחותו הציבורית, במשרתו, ובשמו הטוב".

במהלך הקמפיין התקשורתי, הוטלו על השר אמסלם אשמות בגין מעשים שלא עשה, ופורסמו פרטים שקריים אודות עניינים אישיים. בנוסף, נעשה שימוש בתצלומים ובקניינו הפרטי של השר תוך הפרת זכויותיו הקנייניות וקניין רוחני.

השר אמסלם מבהיר: מעשיהם ומחדליהם של חברת החדשות, קשת והגורמים המעורבים הם מעשי עוולה בנזיקין, עבירה על פי דיני העונשין, ונוגדים את כללי האתיקה והוראות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

מלשכת השר אמסלם נמסר: "השר אמסלם לא יאפשר מסע הכפשה שקרי וזדוני זה כנגדו, כנגד משפחתו וכנגד הציבור אותו הוא מייצג. הוא נחוש להילחם עד חורמה על שמו הטוב, על האמת ועל זכויותיו, ויפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו, לרבות במישור העונשי, הנזיקי, והאתי".

עוד נמסר: "המאבק המשפטי הוא חלק ממאבק רחב יותר כנגד גופי תקשורת המנצלים את כוחם לרעה ומבצעים הנדסת תודעה בכסות "תחקיר", במטרה לפגוע במשרתי ציבור וברצון לפגוע בשר כדי להפיק תועלת לעצמם".

ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה היום לדיון מעקב בנוגע למדיניות מעצר עריקים ומשתמטים. במהלך הדיון, חשפו נציגי הצבא נתונים מדאיגים על מחסור משמעותי בכוח אדם, בעקבות הצורך למלא שורות ולהתמודד עם ריבוי הליכי המעצרים.

תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון מנהל כוח אדם, הציג את הצורך הקריטי: "הצורך בכוח אדם הוא משמעותי ביותר, צבא חובה מחייב זרם קבוע של אנשים, צריך לקיים מודל שמתמלא כל שנה. כפי שכבר אמר כאן ראש אכ"א, אנחנו צריכים 12,000 חיילים, מתוכם 6,000-7,000 לוחמים, נכון לצרכים הנוכחיים. מרגע שתינתן לנו התראה מספקת, לא תהיה מגבלת קליטה משנת הגיוס 2026".

טייב התייחס גם למודל השירות הנוכחי והשלכותיו: "12,000 זה מבוסס על הארכת השירות ל-36 חודשים בחמש השנים הקרובות, ואז חזרה למצב של 32 חודשים. היום אנחנו נמצאים במודל של 30 חודשים, לפיו בינואר 2027 תהיה נפילת סד"כ מאוד משמעותית של 9%, וזה גם מודל שמשבש את קצב ההזנה של הצבא".

בנוגע למערך המילואים, הציג טייב תמונה שונה לחלוטין מהתכנון המקורי: "כשבנינו את המודל הזה בינואר 2024, הדברים היו אמורים להתכנס ל-42 ימי מילואים בשנה. המציאות המבצעית היא שונה בתכלית, ולכן גם כשאנחנו מעדכנים את גרף המילואים לשנים הקרובות, ההערכה שלי היא – כ-70 ימי מילואים בשנה. יצוין שחוק המילואים הנוכחי מדבר על 25 ימי מילואים פעם בשלוש שנים. אם יהיו חמש שנים של הארכת השירות ואחריה לא תהיה הרחבה של בסיס המתגייסים, אנחנו נחזור לבעיה מאוד משמעותית".

ראש חטיבת התכנון עדכן גם בנתוני האכיפה: "אין היום מישהו שהוא חייב גיוס שלא נמצא תחת הליך של הצבא. כשמתייחסים קונקרטית לציבור החרדי, כל הבחורים הצעירים מקבלים צו כמו כולם". הוא פירט: "בשנת 2024 הוצאנו 26 אלף צווים ועד יולי 2025 הוצאנו 54 אלף זימונים נוספים – כלומר, הבריכה המדוברת של 80 אלף, כולם נמצאים בתהליך. עלינו מ-15 אלף צווי 12 באוקטובר 2024 ל-48 אלף, ובצער רב המספרים יגדלו בשנה-שנתיים הקרובות. ממאי 2025 היינו סביבות 1,600 מוכרזים משתמטים, היום אנחנו על כמעט 7,000; בצווי 12 עלינו מ-2,500 עד 9,000. אנחנו לא אוחזים בכל הנתונים שקשורים לספירה, רק אחרי שמסיימים את שנת הגיוס אנחנו מקבלים, ולצערי התהליך הוא לא חלק".

אל"ם מוני עמר, ראש מחלקת כליאה במשטרה הצבאית, חשף את העלייה החדה במעצרים: "החיל יודע בשנה לעצור בין 500 ל-600 מעצרים יזומים. רק בשנת 2025 אנחנו עומדים על 1,232 עריקים ומשתמטים, ואין לי פילוח אם הם חרדים או לא. כל אחד מהם נדרש למעצר. עד יולי, היינו עם 196 מעצרים, מיולי ועד היום אנחנו כבר עם 471. יש לנו 600 מקומות כליאה ברגע נתון. שילשנו את כמות הכוח שנמצא בנתב"ג. אנחנו חווים לא מעט הפגנות, בין עשרות בודדות לאלפים, ואנחנו נדרשים להקצות כוח כדי להתמודד עם אותן הפגנות".

יו"ר הוועדה, ח"כ שטרן, סיכם את הדיון בהבעת דאגה וביקורת: "המצב מדאיג מאוד. אני חוזר ואומר, במצב מסודר זה אמור להיות תפקיד המשטרה האזרחית ולא שלכם הצבא, על אחת כמה וכמה כשהמדינה מממנת את ההשתמטות. המציאות שמפילים על הצבא לא נוחה לי. יכול להיות שיקימו מחנות מעצר וישלשו את מספר המיטות, מה שיביא הכי הרבה חיילים, כמו שאמרו ראשי אכ"א ורמטכ"לים לשעבר, זה הסנקציות ואמירות הרבנים. על הרבנים לא יכולים לבנות, אבל על הסנקציות כן. זה שאין עלייה גדולה יותר במתגייסים זה כי יש תקווה לחוק שיבטל את הסנקציות. אם המדינה רוצה לעצור אנשים ולהיכנס לבתים בלילות, אז שיעשו את זה שוטרי משטרת ישראל ופחות חיילי צה"ל".