הדוח השנתי של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, בנושאי כלכלה וחינוך מצביע על כשלים חמורים בהיערכות הממשלה וגופי החירום להבטחת רציפות תפקודית של מזון לאזרחים בשעת מלחמה.
מתקפת הטרור של השבעה באוקטובר, כותב אנגלמן, השפיעה עמוקות על כלכלת מדינת ישראל – בפרט בחודשים הראשונים שלה. הפגיעה בעורף במהלך המלחמה והתמשכותה מחייבים היערכות מתאימה של גורמי הממשלה לספק שירותים שיאפשרו את הרציפות התפקודית של המשק ויביאו למזעור השפעות המלחמה על הציבור.
המבקר מצא כי ישראל נכנסה למלחמת חרבות ברזל בלי תוכנית אסטרטגית לביטחון המזון. בניגוד למדינות אחרות, תחום המזון בחירום בישראל אינו מוסדר ולא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה עליו.
במדינת ישראל האחריות והסמכות בתחום המזון בשגרה מפוזרות בין מספר רב של גופים, בהם משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ועוד, ולעניין היערכות לחירום פועלת בנוסף לגופים אלה גם רח"ל – רשות חירום לאומית.
המבקר מצא כי בניגוד למדינות אחרות כמו יפן, סינגפור, שווייץ, ובריטניה, אשר חוקקו חוקים ומינו גוף מתכלל לטיפול בנושא המזון, תחום המזון בישראל, שהוא גם יעד לאומי בהיערכות העורף לחירום, אינו מוסדר ולא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה עליו ובעלת סמכויות להבטחת היערכותו. כפועל יוצא מכך, כל משרד ממשלתי העוסק במזון מנהל את ההיערכות לשעת חירום בתחום עליו הוא אחראי באופן עצמאי, ולעיתים ללא תיאום עם המשרדים האחרים.
בהיעדר גוף מתכלל האמון על היערכות העורף ובעל סמכויות אכיפה של הנחיותיו, ובהיעדר גוף מתכלל בשגרה ובחירום להבטחת ביטחון המזון, מתריע הדוח, קיים חשש כי ההיערכות הפרטנית של כל גוף בתחום ביטחון המזון תיתן מענה חלקי בלבד ובלתי מתואם, וכפועל יוצא מכך לא יהיה מענה הולם לצורכי המשק בעת חירום, והדבר אף יוביל לניצול לא יעיל של משאבים.
משרד הכלכלה אחראי על אחסון מוצרים בסיסיים במחסני החירום ועל מפעליים חיוניים בתחום המזון – אך בביקורת נמצא כי קיים מחסור בהתקשרויות של משרד הכלכלה לגבי חלק מהמוצרים הללו, ואף קיים מחסור בחלק מהמוצרים המאוחסנים במחסני החירום. בנוסף, המוכנות של המפעלים החיוניים חלקית ולא מספקת.
נכון ליולי 2024 קיים מחסור בהתקשרויות בשני מוצרים חיוניים בהיקף של 12.2% ו-44%, לעומת הנדרש על פי תרחיש הייחוס. עוד נמצא כי במוצר חיוני נוסף כמות המלאי הקיימת במחסנים נמוכה מהכמות שנקבעה, והלכה למעשה נכון ליולי 2024 קיים מחסור במוצר זה בהיקף של כ-15.9%.
בביקורת אף התברר כי חיטה המאוחסנת במחסני החירום נשמרת בתנאים לא מספקים – ובחלקה נגועה בחרקים ובלשלשת יונים. עם זאת, למשרד החקלאות אין תמונת מצב על היקף החיטה הנגועה. גם במספוא יש מחסור במרכיבים מהותיים.
המבקר קובע כי על משרד החקלאות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים – בהם המל"ל, רח"ל, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובהתייעצות עם פיקוד העורף – לסיים את גיבוש התכנית הלאומית לבטחון המזון ולפעול לאישורה בממשלה.
