מיקום כתבה: חדשות חמות

כוחות צה"ל בפיקוד הדרום, בהכוונת אמ"ן ושב"כ, ממשיכים בלחימה נגד ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה.

במסגרת פעילות אוגדה 162 הפועלת בעיר עזה, אתמול (א') חטיבת האש 215 תקפה מבנה צבאי ממנו מחבלים מארגון הטרור חמאס שיגרו שתי רקטות לעבר מרחב לכיש ואשדוד. כמו כן, ביממה האחרונה כוחות האוגדה חיסלו כ-15 מחבלים אשר פעלו בסמוך לכוחות צה"ל, והשמידו תשתיות צבאיות ששימשו את ארגון הטרור חמאס.

במקביל, כוחות אוגדה 98 ממשיכים לפעול במרחב העיר עזה, יוצאים להתקפות ומחסלים מחבלים. אתמול (א'), כלי טיס של חיל האוויר תקף בהכוונת מרכז האש האוגדתי מפעל לייצור אמצעי לחימה. בנוסף, כוחות האוגדה זיהו חוליית מחבלים שפעלה בסמוך אליהם באופן שהיווה איום, ובסגירת מעגל הכווינו כלי טיס של חיל האוויר שחיסל את המחבלים.

במרחב חאן יונס ורפיח שבדרום רצועת עזה, כוחות אוגדת עזה (143) זיהו מספר מחבלים אשר פעלו במבנה צבאי, ובסגירת מעגל כלי טיס של חיל האוויר תקף את המחבלים.

אווירה של קדושה ורוממות ליוותה בליל שישי האחרון, כ"ו באלול תשפ"ה, את מסע התפילה  ההיסטורי שקיימו גדולי וצדיקי רבני עדת תימן שליט"א, ביוזמת ארגון המאורות. מטרת  המסע – לעורר רחמי שמיים על עם ישראל כולו, לקראת יום הדין. 

הרבנים יצאו בשעות הלילה ממקומות מושביהם ברחבי הארץ, והתכנסו תחילה בציונו של  התנא האלוקי רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה. שם התקיימה תפילה מרגשת במיוחד לזיווגים  הגונים, כאשר הרבנים מעתירים בתפילות, בתחנונים ובבקשות לישועת הכלל והפרט. משם  המשיך המסע לעיר הקודש צפת, אל קבריהם של האר"י הקדוש ומרן הבית יוסף זיע"א.  באווירה נרגשת נישאו תפילות לרפואה וישועה לכלל ישראל, וההמונים שנטלו חלק במעמד  התלכדו סביב קריאת הסליחות ושירת ה"עננו" בדבקות עילאית. 

תחנתו האחרונה של המסע הייתה בהר מירון, בציונו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.  כאשר באשמורת הבוקר, נישאו תפילות לפתיחת שערי פרנסה ושפע, כאשר הרבנים  שליט"א עוררו את הקהל להוסיף זכויות ולהרבות בלימוד התורה והמעשים הטובים. לקראת  עלות השחר נערך המעמד המרכזי של אמירת הסליחות – 'אשמורות' ותפילת שחרית בנץ  החמה, בהשתתפות מאות מתפללים, אשר חשו את עוצמת השעה ואת קרבתם ליום הדין. 

בין הרבנים הבולטים שנטלו חלק במסע: המקובל הצדיק הגאון רבי שמעוני בצלאלי, גאב"ד  מודיעין עילית הגאון רבי יורם סרי, ראש מוסדות המאורות הגאון רבי יהורם יפת, הגאון רבי  ארז רמתי רב הקהילה בראש העין, הגאון רבי חיים צדוק רב קהילת כנסת הגדולה באלעד, הגאון רבי גלעד חסיד ראש בית ההוראה בני תורה בנתיבות, הגאון רבי צפניה רענן ראש  כולל נזר החיים במודיעין עילית, הגאון רבי מרדכי אהרן רבה של שער אפרים, הגאון רבי  עזריאל צדוק רב קהילת מחניים בירושלים, הגאון רבי אלעד אלעזר יוחנן רב הקהילה בצפת,  הגאון רבי יצחק מסורי רב ומו"ץ בעיר חיפה, ועוד. 

משתתפי המסע תיארו חוויה עוצמתית ובלתי נשכחת, כאשר תפילותיהם של הרבנים והקהל  נשאו עימן תחושת אחריות גדולה למען עם ישראל כולו. רבים מהם הדגישו כי מדובר באחד  ממעמדי התפילה המרוממים שנראו בשנים האחרונות בצפון הארץ. המסע ההיסטורי נחתם בתקווה ובאמונה כי תפילותיהם של הרבנים שליט"א יקרעו רקיעים ויוסיפו זכויות רבות לעם ישראל, בפתחם של הימים הנוראים.

צילום: נועם אליהו

גבר כבן 60 נהרג הבוקר (יום שני) בתאונת דרכים קשה שאירעה בכביש 71, סמוך לשדה נחום. התאונה התרחשה בשעה 08:46, כאשר רכבו הפרטי התנגש בשופל.

צוותי מד"א שהגיעו במהירות למקום זיהו את הגבר ללא סימני חיים ועם חבלה רב-מערכתית. החובשים והפרמדיקים נאלצו לקבוע את מותו במקום. "הפציעה שלו הייתה קריטית", סיפרו פרמדיק מד"א אנס עואודה וחובש מד"א עדי חיים.

גם מתנדבי זק"א הגיעו לזירה על מנת לטפל בכבוד המת ולאסוף ממצאים. "ראינו רכב פרטי מרוסק", סיפר מתי כרמי, מתנדב זק"א מחוז צפון, "יחד עם חבריי המתנדבים טיפלנו בכבוד המת ובאיסוף הממצאים בזירה".

המשטרה פתחה בחקירה לבדיקת נסיבות התאונה הקטלנית.

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, פרסם היום ברכה מיוחדת לחיילי צה"ל לקראת ראש השנה תשפ"ו. בפתח דבריו, התייחס למלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת ואמר: "זה קרוב לשנתיים שאנו מצויים בעיצומה של מלחמה מן המורכבות והקשות שידענו; מלחמה רב־זירתית, חסרת תקדים ורצופת אתגרים". הוא הדגיש כי חיילי הסדיר והמילואים פועלים בעוז רוח למען עם ישראל, והבהיר כי צה"ל לא ישקוט עד שישיג את כל יעדיו – השבת החטופים, מיטוט שלטון חמאס והשבת הביטחון לגבולותיה של המדינה. הרמטכ"ל כינה את המאמץ המשותף "ברית בין לוחם למפקדיו, ובין אזרח למדינתו".

בהמשך דבריו, הרמטכ"ל הכריז על פתיחתו של "פרק נוסף במסע הארוך לביצור ביטחון מדינתנו", במסגרת מבצע 'מרכבות גדעון ב"'. הוא הבטיח ש"בין סמטאות הטרור שמעל הקרקע בעיר עזה ובתוך מחילות השטן שמתחתיה – אל כולם תגיע ידו הארוכה והאיתנה של צה"ל". הוא הוסיף כי "יסודותיו האיתנים של צה"ל אינם נעוצים רק בכוח האש – כי אם ברוח הלוחמים, במסירותכם למולדת ובתחושת השליחות המניעה אתכם בדרככם". הוא שיבח את ההון האנושי של הצבא, אותו כינה "נדבך מרכזי בכל הישג וניצחון", והודה לחיילים על מקצועיותם, התמדתם ואחוות הלוחמים.

כמו כן, הרמטכ"ל התייחס לראש השנה ויום הכיפורים כהזדמנות לחשבון נפש והתחדשות. הוא הצהיר כי "שנת תשפ"ו תעמוד בסימן המשך הלחימה לצד העמקת המוכנות לבאות" והדגיש את האחריות המוטלת על הצבא "להגן, להרתיע ולהכריע". בנוסף לכך, הוא הבטיח כי צה"ל לא ישכח את מחויבותו לפצועים בגוף ובנפש, וכי הוא ימשיך לתמוך וללוות את המשפחות השכולות.

לקראת סיום דבריו, הרמטכ"ל הזכיר את פרשת השבוע "וילך", בה משה רבנו פונה אל בני ישראל ומחזק את ידיהם: "חזקו ואמצו, אל תיראו ואל תערצו מִפְּנֵיהֶם". הוא ציין כי זוהי קריאה חוצת דורות, וכי "היא מגיעה עד אלינו, כממשיכי דרכם של אבותינו: נעמוד באומץ מול האויב, נגשים את צוואתנו ההיסטורית ונגן על הארץ ועל יושביה. זוהי מלחמה על הבית, על חירותנו ועל צדקת דרכנו ואנחנו ננצח בה".

הרמטכ"ל חתם את ברכתו בשם הפיקוד הבכיר, כשהוא מצדיע לחיילים ומאחל להם "שנה טובה; שנת ביטחון ותקווה, שנת אחדות וניצחון". הוא סיים בתקווה שזו תהיה שנה שבה נמשיך "לעמוד איתנים ומאוחדים – להילחם בגבורה, לפקד באחריות ולהיות מקור גאווה לעם כולו", וסיים בתפילה ש-"תכלה שָׁנָה וקללוֹתִיהָ, תָּחַל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֵיה".

רחוב פושקינה הראשי והרחובות הסמוכים שוקקים חיים. המוני יהודים צועדים בדרכם לתפילות, אחרים חוזרים מהציון או רוכשים מצרכים ומתכוננים לחג. התחושה היא של אחדות נדירה והתרגשות עצומה, אווירה של קדושה לקראת היום הגדול והנורא, ראש השנה. בכל פינה נשמעים ניגוני הכנה, שירה וריקודים סוחפים; משפיעים וגדולי רבני חסידות ברסלב מעבירים שיעורים, שיחות חיזוק ודרשות; והשמחה לצד ההתרגשות ניכרת בכל סמטה ופינה.

בעודנו מסתובבים ברחוב, קשה שלא להבחין באוהלי הענק של הכנסת אורחים שיינר. האוהלים, המכילים עשרות אלפי איש בו בזמן, ערוכים בשורות של שולחנות וספסלים ועם מעגל מסודר של חלוקה והגשה. זהו מפעל חסד בקנה מידה עצום: עשרות אלפי מנות חמות מוגשות כאן מדי יום, בחינם, לכל המתפללים והעולים לציון. הכול מתנהל בתורים מסודרים, בעמדות קבלת מזון ובאמצעות מתנדבים המנהלים כל תחנה בקפדנות.

אנו נכנסים אל מאחורי הקלעים, והעין מתקשה לעכל. שטחים גדולים של סחורה ומחסנים מסודרים, עמדות בשר, מטבחים מתואמים, ומאות עובדים ומתנדבים שפועלים ללא הפסקה. שוחחנו עם הרב משה עובדיה, אחד ממנהלי המפעל האדיר הזה, שסיפר לנו על ההכנות והלוגיסטיקה:

"מיד אחרי פסח אנחנו מתחילים. בשרים מגיעים מאמריקה, מארגנטינה, מישראל. יש לנו שש מדינות שמספקות את המוצרים. אחר כך יש לנו דבש, טונות של דבש, כמויות. היום האכלנו 38,000 איש. ככה כל יום אנחנו מתכוננים ומקבלים כוחות מיוחדים במקום הקדוש הזה. אנחנו מתרגשים מאוד. אנחנו שמחים להביא לכל אחד שמגיע מהדרך, אחרי 20 שעות נסיעה. בא לפה אנחנו פשוט רואים את הרעב ואת העייפות, ונהנים שאנחנו מצליחים להקל עליו עם מנת אוכל".

כשאנו יוצאים מהכנסת האורחים שיינר, נפעמים מהיקף החסד העצום, אנו חוזרים לרחוב פושקינה. שם, בתוך כלל ישראל, תפסנו לשיחה קצרה את יעקב, בחור ישיבה צעיר: "ברוך השם זוכים להגיע לציון הקדוש של רבי נחמן מברסלב. זוכים פה לתיקונים גדולים, באים להגיד תהילים, להתפלל ולבכות. אני מגיע לפה כל שנה מגיל חמש, חוץ משנת הקורונה".

דוד, אברך מירושלים, משקף את תחושת האחדות והעוצמה הרוחנית: "זו חוויה שמאחדת את כל חלקי עם ישראל. באים לפה לקבל חוויה רוחנית ושמחה גדולה מאוד לכל השנה כולה".

משם אנו ממשיכים אל הבניין החדש של פרויקט 'אזמרה', בניין מפואר ומרשים עם שני מנחתי מסוקים על גגו ותצפית על כל העיר אומן. שם אנו פוגשים את ר' נפתלי רבינוביץ', אשר פותח לנו במיוחד את הגג ומאפשר לנו תיעוד בלעדי ומיוחד.

לקראת סוף הרחוב מקדם את פנינו בניין מרשים שבחזיתו חונים כמה אמבולנסים מאובזרים: בית המתנדב וחפ"ק איחוד הצלה אומן. ציוד רפואי מתקדם, ציוד קשר משוכלל, חפ"ק פעיל ומרווח, מוכן לכל תרחיש. סמנכ"ל איחוד הצלה, לייזר היימן, ומפקד מבצע ראש השנה באומן, אהרון בן הרוש, הקדישו לנו כמה דקות יקרות, בהן קיבלנו הצצה לאופן שבו מתנהל מבצע אדיר שכזה:

הרב לייזר היימן: "כמו שאתה רואה, כאן אנחנו עומדים בכניסה לבית איחוד הצלה ברחוב פושקינה מספר 14. מדהים לראות את כל הגוונים שנמצאים פה, כולם באווירה של אחדות. קח בחשבון, אנשים שנסעו שעות, מינימום 11 שעות, ויש אנשים שנסעו 24 שעות בהמתנה בגבולות, והגיעו לפה ממש במסירות נפש.

"יש לנו פה אמבולנסים, ציוד רפואי מרכזי, מכשירי קשר ומערכות, ממש כמו בארץ. גם פה פרסנו צוותים מיוחדים. יש לנו כ-280 מתנדבים שמגיעים לפה, מעל 200 מהארץ ועוד עשרות מארצות הברית. פרסנו את המתנדבים לפי צוותים ולפי אזורים. תראה את החפ"ק, מצלמות שמכוונות לכל המקומות האסטרטגיים. כל המתנדבים על אותו גל קשר, האמבולנסים מאוישים בצוותים. בנוסף, יש את מרפאת אומן, מרפאה שקיימת שנים רבות, בכניסה ל'קלויז'. רופאים מיומנים מגיעים במיוחד מהארץ ומספקים מענה מקצועי, בתקווה שלא נצטרך, אבל אם צריך יש מענה מושלם".

אהרון בן הרוש מוסיף: "יש לנו כאן במשך כל השנה כ-30 מתנדבים המתגוררים באומן עם משפחותיהם. בנוסף, במהלך השנה אנחנו מבצעים ארגונים והכנות לקראת המבצע השנתי. אנחנו מוכנים לזה כבר כמה חודשים.

"במהלך ההכנות קיימנו מספר פגישות עם הממשלה המקומית, משרד הבריאות, כוחות הביטחון וכוחות החירום. נערכנו לכל תרחיש אפשרי. הקריאות מטופלות במהירות; כבר טיפלנו במאות קריאות ופינויים לבית החולים.

"בעניין לוגיסטיקה וציוד, אנחנו מביאים משלחת מהארץ של כ-40 מתנדבים מקצועיים, וביניהם רופאים ופרמדיקים, שמנהלים את המבצע עצמו. התקשורת עוברת דרך מוקד בארץ בשפות יידיש, אנגלית ורוסית, ומספקת הדרכה מדויקת 24/7. כל נקודת ציון מסומנת מראש לפי לקחי עבר. הצוותים ערוכים עם קשרי רדיו מקומיים, אינטרנט מקומי, טלפון לוויני ומכשירי קשר לוויניים נוספים. יש קשר ישיר עם גופי ממשל וחירום בישראל.

"לגבי ההיערכות לתיקון הכללי, המעמד הזה הוא רגע מרגש אבל גם מאתגר. אנו פרוסים בכל נקודה בתוך הציון ובחוץ בכל האזור. המטרה שלנו היא להבטיח מענה מהיר ומקצועי. באתר יש קצין מיוחד ליד החזן, שיהיה מוכן להפסיק את האירוע למקרה חירום. כל ההכנות נעשות בקפדנות כדי שהאירוע יתנהל בצורה בטוחה וחלקה".

היום, ערב ראש השנה, בעיר אומן, בשעה שתיים עשרה, יעמדו עשרות אלפי החסידים סביב הציון, והמעמד ישודר לעולם כולו. ההכנות וההיערכות בשיאן לקראת המעמד האדיר של האחדות, שבו עם ישראל מתאחד בתפילה.

עם כל השמחה וההתרגשות, האווירה אינה נטולת דאגה: לצד הכיסופים והשמחה, קשה להתעלם מהצל הכבד של רדיפת בחורי הישיבות על ידי השלטונות, עיכובי יציאה, ומעצרים של בחורי חמד שכל חטאם הוא לימוד התורה. למעלה ממאה בחורי ישיבות נעצרו בדרכם לאומן, ורבים מביעים בשטח אכזבה מהיעדר פעולה מספקת מצד הנציגים שאמורים לפעול בעניין. בתפילה שתכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה.

משרד הבריאות מדווח כי במהלך סוף השבוע נפטר מחצבת פעוט לא מחוסן בן שנה וארבעה חודשים מירושלים. זהו מקרה המוות השלישי מאז תחילת התפרצות המחלה, המהווה תזכורת כואבת לסכנותיה. חצבת היא מחלה ויראלית ומדבקת מאוד שעלולה להיות מסכנת חיים, אך היא ניתנת למניעה בקלות יחסית באמצעות חיסון יעיל ובטוח.

כדי להתמודד עם התחלואה, משרד הבריאות ממליץ לחסן את כלל הילדים בגיל שנה ובגיל שש כחלק משגרת החיסונים. נוסף על כך, באזורי התפרצות, ההמלצה היא להקדים את מנת החיסון השנייה לגיל שנה וחצי, ולחסן תינוקות בני 6 עד 11 חודשים, בייחוד אם הם מתגוררים או נוסעים לאזורים אלו.

נכון לעכשיו, קיימת התפרצות פעילה של חצבת ביישובים בית שמש, בני ברק, חריש, ירושלים, מודיעין עילית ונוף הגליל. ביישובים אלה הוקמו תחנות התחסנות ייעודיות, שמאפשרות לתינוקות בני 6 עד 11 חודשים, בעלי קשר לאזורי ההתפרצות, להתחסן בהן ללא צורך בקביעת תור מראש.

בסיכום הנתונים העדכניים, נכון להיום מאושפזים 24 חולי חצבת, רובם המכריע ילדים עד גיל 6 שלא התחסנו. מתוכם, 8 ילדים מאושפזים בטיפול נמרץ, ואחד מחובר למכשיר אקמו. לקראת החג, חשוב להקפיד ולהימנע מהתקהלויות אם אתם חשים ברע, כדי למנוע הדבקה של אחרים, בפרט באזורים שבהם התחלואה גבוהה.

במשרד הבריאות מציינים כי במקרה של חשד לתחלואה, יש לתאם הגעה למרפאה או לחדר מיון ולעדכן את הצוות הרפואי מראש על החשד לחצבת. לקביעת תור לחיסון, ניתן לפנות לקופות החולים או למוקד 'קול הבריאות' בטלפון 5400*.

לאחר הכרזת בריטניה, קנדה ואוסטרליה על הכרה במדינה פלסטינית, כינס היום (ראשון) ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון דחוף כדי לדון בתגובה הישראלית. הדיון התקיים במתכונת מצומצמת, ללא השתתפות השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, זאת באורח חריג למרות שהם חברי הקבינט המצומצם.

על פי הדיווח בחדשות 12, בדיון עלו שתי אפשרויות מרכזיות לתגובה. האחת היא בחינת ריבונות בתצורות שונות, כגון הסבת שטחים מוגדרים (שטחי A ל-B, או שטחי B ל-C), ואף שקילה של סיפוח בקעת הירדן. האפשרות השנייה שנבחנה היא סגירת קונסוליות, בעיקר זו הצרפתית, שכן בירושלים רואים בצרפת את הכוח המניע מאחורי ההכרה. עם זאת, ראש הממשלה נמנע מלקבל החלטה מיידית בסוגיות הנפיצות.

עוד עולה מהפרסום בחדשות 12, כי במהלך הדיון, הדגישו נתניהו והשר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, את החשיבות של תיאום מלא עם ממשל טראמפ. לטענתם, הסחף המדיני יכול להפוך להזדמנות אם ישראל תפעל נכון. נתניהו אף הוסיף כי התגובה הישראלית תינתן רק לאחר שובו מארצות הברית.

בהצהרה שפרסם נתניהו לאחר ההכרזה, הוא הצהיר באופן חד משמעי כי "לא תקום מדינה פלסטינית ממערב לירדן", והוסיף כי ההכרה במדינה פלסטינית לאחר אירועי 7 באוקטובר מהווה "פרס עצום לטרור".

ברקע החלטת ממשלת בריטניה להכיר ב-"מדינה פלסטינית", שר החוץ גדעון סער, שוחח הערב (א') עם שניים ממנהיגי המפלגות השמרניות בבריטניה, במטרה להדגיש את החומרה המוסרית והשגיאה המדינית שבמהלך, תוך שהוא מנסה להפריד בין הממשלה הבריטית לעם הבריטי, זאת כתגובה לממשל הבריטי שמנסה לתרץ את מהלכיו בטענות נגד הממשלה בישראל, ולהציג עצמו כאוהד העם בישראל.

בשיחתו עם יושבת ראש המפלגה השמרנית, קמי בדנוק, עמד השר סער על החלטה השגויה של הממשלה. בדנוק, שהביעה בעבר התנגדות פומבית נחרצת למהלך, חזרה על עמדתה גם בשיחה. השר סער הביע את הערכתו על כך ואמר כי ישראל יודעת להבחין בין העם והממשלה בבריטניה. השניים סיכמו לעמוד בקשר, וסער הזמין את בדנוק לביקור בישראל.

במקביל, שוחח סער גם עם נייג'ל פאראג', מנהיג מפלגת Reform UK. גם פאראג' הביע בשיחה את עמדתו הברורה נגד הכרת ממשלת בריטניה במדינה פלסטינית. השניים התייחסו לכך שחמאס שיבח את ההחלטה הבריטית ובירך עליה, כשהמשמעות לכך היא ברורה. השר סער הודה לפאראג' על ידידותו והדגיש בשנית כי בישראל יודעים לעשות את האבחנה בין העם הבריטי לבין ממשלתו.

דובר צה"ל מאשר את הדיווחים בלבנון ואומר כי מוקדם יותר היום (א׳), חיל האוויר תקף וחיסל מחבל בארגון הטרור חיזבאללה במרחב בינת ג׳בל שבדרום לבנון. "המחבל פעל במרחב אוכלוסייה אזרחית ובניגוד להבנות בין ישראל ללבנון" אמרו בצה"ל.

כתוצאה מהתקיפה נהרגו מספר "בלתי מעורבים" כשלטענת הלבנונים, שלושה ילדים נהרגו בתקיפה. בצה"ל אומרים כי הם "מצרים על כל פגיעה בבלתי מעורבים, ופועל ככל הניתן לצמצום הפגיעה בהם" וכי האירוע מתוחקר.

עם זאת מבהירים בצה"ל כי הם פועלים "נגד ארגון הטרור חיזבאללה ונמשיך לפעול על מנת להסיר כל איום על מדינת ישראל".

נשיא לבנון, ז'וזף עאון, עצרת הכללית של האו"ם, הגיב לתקיפה וקרא לארה"ב לנקוט בצעדים נגד ישראל: "בזמן שאנחנו בניו-יורק כדי לדון בסוגיות השלום וזכויות האדם, ישראל ממשיכה בהפרת ההחלטות הבין-לאומיות. ישראל מבצעת טבח בבינת ג'ביל והרגה חמישה בני אדם, בהם שלושה ילדים.

על המדינות הערבות להסכם הפסקת הלחימה להפעיל לחץ מקסימלי על ישראל להפסיק באופן מיידי את התקפותיה", הוסיף בנחרצות, אך בישראל כאמור מבהירים כי התקיפה תימשך.

נערת סמינר שעשתה את דרכה לחתונת אחיה בחו"ל, נעצרה בנתב"ג בטענה לעריקות בשבועות האחרונים. לטענת בני משפחתה, הנערה לא קיבלה אוכל ותרופות עד שהתעלפה. עכשיו היא מגוללת את התחושות שלה, בימי המעצר במכתב מטלטל שהגיע לידי 'המחדש'.

"שמי מרים, אני בת 20. נולדתי בישראל לפני שעברתי לניס בגיל שש. לאחר שסיימתי את בחינות הבגרות, הגשמתי חלום ילדות – לחזור לארץ מולדתי, ארץ העם היהודי. לפני שנה עשיתי עלייה בשמחה עצומה. עשיתי את כל הניירת הנדרשת להשתלבות ולקבלת פטור מהצבא. לא ידעתי עד אז שנפלה כנראה טעות.

"גיליתי זאת לפני שלושה ימים, כאשר הגעתי לנמל התעופה בן גוריון לטיסה של יומיים כדי להשתתף בחתונה של אחי, ונעצרתי ללא כל אזהרה מוקדמת. אני כותבת מילים אלו כדי לספר את סבל הימים האחרונים. לא מתוך עניין אישי בלבד, ובוודאי שלא חס ושלום כדי להוסיף שנאת חינם בין אחינו. אני מספרת רק כדי להתריע, וכדי למנוע מכל בנות ישראל, ולו אחת, לעבור את הניסיון הקשה הזה.

"הגעתי לשדה התעופה בשעה 14:00. עוד לפני שהספקתי להגיע לתור לבידוק הכבודה, השומר בכניסה, כשראה את הדרכון שלי, הפנה אותי למשרד הפנים. לא הבנתי כלל למה, ולא דאגתי במיוחד, חוץ משעת הטיסה המתקרבת. עליתי לקומה השנייה, קיבלתי מספר בתור מהמכונה, ומשעבר הזמן, הפצרתי בפקיד שיקבל אותי מהר, מפני ששעת הטיסה התקרבה. עשר דקות לפני סגירת הצ’ק-אין התקבלתי אצלו. הייתי לחוצה מאוד מהאיחור, והפקיד ביקש את הדרכון ותעודת הזהות שלי. הוא הניח את המסמכים בצד וביקש שאמתין שוב, כשהוא מסביר שהוא "מחכה לאישור".

"כעבור דקות ספורות ניגשו אליי ארבעה צעירים בלבוש אזרחי, שוטר צבאי ושוטרת. ללא כל אזהרה מוקדמת הם זיהו אותי, אמרו לי "לא התגייסת", לקחו את הטלפון והמזוודות שלי. בשלב זה עברתי דבר שכל חיי לא יכולתי לתאר לעצמי שיקרה לי. הם פשוט אזקו אותי לעין כל. כאחרון הפושעים. כאילו הייתי בורחת. כאילו היה לי אומץ כלשהו מול הנוקשות שלהם. הייתי בהלם, ניסיתי להגן על עצמי והסברתי שאני נוסעת לחתונת אחי, ושזו טעות בניירת. הראיתי להם כרטיס חזרה בתוך 48 שעות, והבטחתי שאסדיר הכול כשאחזור. תחינתי לא הועילה. הם ביקשו שאלך איתם.

"ביקשתי לעשות עוד שיחת טלפון אחת, הייתה לי אוזנייה באוזן. החייל חייג את המספר ויכולתי להודיע להוריי שנעצרתי, שאני אזוקה, שאיני יודעת מה יקרה הלאה, לאן אלך, ומה אעשה, ואם עוד תינתן לי אפשרות לטלפן. עברתי את כל שדה התעופה אזוקה, הצעירים נושאים את המזוודות שלי. חשתי בושה שאין לתאר, שלא אאחל לאיש, אלא כדי שיוכל להתפלל מכל הלב. יצאנו משדה התעופה, כשאני חסרת אונים. התחננתי לחייל ולשוטרת שיתנו לי לטוס, או לפחות יסבירו לאן אני הולכת, מה עושים, ומה יעלה בגורלי. הראיתי להם את התעודה של הרבנות שהוכיחה שאני דתייה. חזרתי ואמרתי שאני חרדית ואין להם זכות לעצור אותי.

"החייל התקשר למפקד והסברתי לו שזהו נישואי אחי, שאני חייבת לטוס, שאני מתחייבת להסדיר הכול כשאחזור, פחות מ־48 שעות אחרי … הוא לא הסכים לשמוע והתעקש שאני עצורה ושאין לי רשות לצאת מהארץ. הבנתי אז שאין לי סיכוי לצאת מזה. ביקשתי להתקשר שוב לאבי. אפשרו לי, שוב דרך האוזנייה, לדבר איתו, בלי לגעת בטלפון. אמרתי לו שלא אטוס, שאני מקווה לטוס מחר אחרי שאסדיר זאת. הייתי בפאניקה מוחלטת. ביקשתי ממנו לחזק אותי ולומר לי שהכול יהיה בסדר. המתח והבושה כבר החלישו אותי מאוד, הייתי מוכנה לומר "כן" לכל דבר כדי לצאת משם".

מרים ממשיכה לגולל את המתרחש: "מאותו רגע הכניסו אותי לרכב אזרחי עם שני צעירים בערך בגילי מקדימה, וצעיר נוסף מאחורי לידי. נשארתי אזוקה כל הנסיעה. הם התעלמו ממני לחלוטין. כאילו אינני קיימת, צחקו, לעגו לי, והמוזיקה בקעה בקולי קולות. מבלי שידעו, לא ניתקתי את השיחה עם אבי. כשסיפרתי לו בלחש על התנהגות הבחורים, הסביר לי שהם רק רוצים לשבור אותי נפשית, ושעלי להישאר חזקה. החלטתי אז להיות כזו, לא לבכות, להיראות בטוחה בעצמי. מאותו רגע ועד שנכנסתי לתא בכלא נראיתי כאילו אינני ניתנת לערעור.

אין מילים לתאר את ההשפלה בכלא. יש מאמץ מושקע להשפיל את האנשים. הדבר מתבטא בכל תזוזה ותזוזה ובכל טקס מטקסי המסדרים. אני רוצה לזעוק כאן את כאבי האישי בדברים הבלתי סבירים מהם סבלתי באופן אישי. דבר ראשון זה התעלמות מוחלטת מהיותי דתייה. פעם אחר פעם הכריחו אותי ללבוש מכנסיים, והייתי צריכה להילחם על הזכות להישאר בחצאית. הדבר חזר על עצמו יותר מפעם אחת. ותמיד באגרסיביות ובפקודה.

גם זכויות אנושיות בסיסיות שלי נרמסו. ישנם זכויות שאפילו לשבויים חייבים לתת. תרופות הם דבר מינימלי. אוכל זה ודאי הכרחי. לא יאומן שאת שניהם לא קיבלתי כשהייתי צריכה. לצערי אני סובלת מאסתמה, וחייבת ליטול וונטולין. ביקשתי ודרשתי, והתקשתי לנשום ועדיין לא קיבלתי את התרופה. בבוקר הראשון הייתי בשורה האחרונה, בלי לאכול, לשתות או לישון. נאלצתי להמתין בחום הכבד של כפר יונה, במדים עבים מאוד, במצב של חולשה קיצונית. הרגשתי רע מאוד".

לדבריה, "כשהגעתי למפקדת אמרתי לה שסחרחר לי והתעלפתי. באותו רגע הייתה הפסקה, כל הבנות עישנו. ראיתי שחור ולא שמעתי דבר. הזיכרון האחרון היה צעקות המפקדת: "כולם פנימה!". אחרי רגע שמעתי אותה אומרת: "את רואה אותי? את רואה אותי?". עניתי שכן. שאלה אם שתיתי ואכלתי. עניתי שלא. היא הביאה לי יוגורט. אכלתי כפית ושתיתי. לא הצלחתי לנשום וביקשתי שוב את התרופות. נראה היה שהסכימה, אך לא נתנה. ציוותה שאירגע. לקחתי את הוונטולין שהיה איתי ונאלצתי לקום. לא התחשבו בי, אבל ברוך השם הרגשתי קצת טוב יותר.

רק אציין שבמשך כל הזמן נאלצתי ללבוש נעליים גדולות עלי בכמה מידות. אני כותבת מילים אלו, יומיים אחרי שחרורי. אני מרגישה שאי אפשר לדבר, שאי אפשר לתאר את עומק מה שעובר על נפשנו. ניסיתי לתאר עובדות, אבל כשאיננו מרגישות אנושיות – איננו יכולות לתאר לאנשים. לפני שעזבתי, עשיתי את הציפורניים לחתונת אחי. הסתכלתי עליהן וזה הזכיר לי שאני בת אנוש. בתוך הכלא היינו במצב של הישרדות. רק כשיוצאים ויכולים לחשוב מבינים".

הנערה ששוחררה, מוסיפה ומתוודה: "גם מאז יציאתי אינני ישנה. אני חיה בפחד מתמיד שיבואו לקחת אותי שוב ויזרקו אותי חזרה לכלא. אנשים שואלים אותי אם היה קשה להחמיץ את השמחות בצרפת. זה גורם לי לחייך – כנראה זה היה החלק הקל ביותר בכל הסיפור. אני מהרהרת באירוניה של המצב. תמיד הייתי מאוד "ציונית" בנשמתי, תמיד הצטערתי שלא עשיתי צבא. אולי ה' רצה שאראה את הדברים מבפנים.

אני כותבת מילים אלו בניתוק מוחלט. לא ישנתי יומיים וזה נראה בלתי אפשרי. בכל פעם שאני שומעת מוזיקה או מנסה להירדם – אני מרגישה רע, כאילו אני רדופה. אולי אמשיך יום אחד לכתוב. קשה לי לדמיין שיום אחד הדברים יחזרו להיות רגילים, שהטראומות יתעמעמו. אבל כנראה שבסופו של דבר זה עובר".

מאות ידידים ונדיבי לב ובני משפחותיהם התקבצו יחד גם השנה לשבת הנגידים המסורתית שע"י מוסדות ישיבת 'כסא רחמים'. השבת שהתקיימה השנה לראשונה מאז פטירתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל ושלא בראשותו ודמותו החופפת על השבת כמידי שנה, נשאה עמה נימה של געגוע והפכה למעמד של התעלות רוחנית, עונג שבת וחיזוק הדדי בין התומכים לרבני הישיבה. השנה כאורח כבוד מיוחד, כיבד את הישיבה ותומכיה בהשתתפותו, הרב הראשי ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל הגאון הרב קלמן בר שליט"א.

עם הגעתם וכניסתם למתחם האירוח בערב השבת, קנבס ענק קידם את פניהם של הנגידים ובני משפחותיהם ובו דמות דיוקנו של ראש הישיבה זצ"ל, כמו שמברך אותם על בואם לקראת השבת המיוחדת.

בערב השבת נשא דברים ראש המוסדות הגאון הגדול הרב צמח מאזוז שהודה נרגשות לתומכים היקרים על מסירותם והדגיש: "כל תלמיד ותלמיד שעולה וגדל בישיבה – חלקכם עמו. אתם שותפים מלאים בהעמדת תלמידי החכמים!".

בליל שבת נשא דברים הרב הראשי הגאון הרב קלמן בר. בדבריו שיתף הגר"ק בר את הנוכחים בזכרון אישי מרגש מראש הישיבה זצ"ל. הרה"ר תיאר כי בזמנו כאשר קיבל ספר חדש מראש הישיבה קרא בו בליל שבת, עד כי לא היה מסוגל לעצור. ועד שלבסוף עמד וסיים את כל הספר כולו, עד העמוד האחרון ורק אז פרש לשינה.

בבוקר יום השבת קודם קריאת התורה, הוקרא מכתב מיוחד מהראש"ל הגאון רבי שלמה משה עמאר ששיגר דברי ברכה לרגל השבת עבור הישיבה ותומכיה, זאת אחר שנבצר ממנו להשתתף בעצמו כבכל שנה. המכתב נקרא ונמסר ע"י נאמנו ר' יחזקאל שאבו שהגיע והשתתף בשבת.

בעליות לתורה כובדו גדולי הרבנים: בעליית ששי כובד ראש המוסדות הגה"צ הרב צמח מאזוז. כאשר בשאר העליות כובדו הגאונים הגדולים; הרב הראשי הגר"ק בר, ראש מוסדות 'יצחק ירנן' הגר"י ברדא, חתנו נאמן ביתו של ראש הישיבה ור"י 'מאור יוסף' הגר"ל כהן, ראש בית ההוראה הגרמ"ח מאזוז ועוד מרבני הישיבה, כאשר בעליית מפטיר כובד בנו בכורו של רה"י, הגאון רבי גדעון מאזוז, לכבוד נשמת אביו ראש הישיבה זצ"ל.

בצהרי יום השבת נמסר שיעור מיוחד לנגידים במסגרת הדף היומי מאת הגאון רבי מצליח חי מאזוז. כאשר לאחר מכן נשא דברים רו"מ 'יצחק ירנן' הגאון הרב יצחק ברדא שעמד על עניין "יששכר וזבולון" – מדוע דווקא שבטים אלו נבחרו להיות המודל של השותפות בתורה ובפרנסה ועל החיבור הישיר לכך בימינו בין תומכי הישיבה לבין לומדי התורה.

את תפילות השבת והזמירות הנעים בקולו החזן והפייטן אלחנן משמרתי, שליווה את הציבור בתפילות ובשירה מלאת רגש.

הנגידים ובני משפחותיהם יצאו מהשבת בתחושת התרוממות וחיבור מחודש לעולם התורה.

טקס חגיגי נערך היום בבורסה לניירות ערך בתל אביב לרגל חלוקת מניות בנק הפועלים ללקוחות שבחרו בהן, במסגרת מהלך ייחודי של הבנק. האירוע, שפתח את יום המסחר האחרון של שנת תשפ"ה, התקיים במעמד מנכ"ל הבורסה, איתי בן-זאב, ומנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, לצד חברי הנהלה, מנהלים, עובדים וחלק מהלקוחות שהשתתפו במהלך.

המהלך החדשני החל בסוף חודש אוגוסט והציע למעל מיליון לקוחות (כ-960 אלף חשבונות) לבחור בין מענק כספי בסך 100 ש"ח לבין קבלת שתי מניות של הבנק, ששווין עמד על 124.5 ש"ח נכון ליום 18.9.25. המניות ניתנות למכירה בכל עת, ועל שתי המניות המתקבלות יוענק פטור מעמלות למשך 20 שנה או עד למכירתן, המוקדם מבין השניים. יוזמה זו היא חלק מהטבות שהבנק מעניק ללקוחותיו ברבעון השלישי של 2025, כחלק ממתווה ההקלות של בנק ישראל.

מתוך למעלה ממיליון הלקוחות הזכאים, כ-593 אלף לקוחות (440 אלף חשבונות) בחרו באפשרות כלשהי. מתוכם, כ-394 אלף לקוחות (כשני-שליש), המייצגים כ-288 אלף חשבונות, העדיפו לקבל את שתי מניות הבנק. במקביל, הזכאות למהלך נבחנה בשני מועדים קובעים, 30.6 ו-31.7. ללקוחות שלא עמדו בקריטריונים, ניתן מועד נוסף ב-31.8, שבו יכלו להצטרף. מעל 35 אלף לקוחות ניצלו הזדמנות זו והצטרפו לאוכלוסיית הזכאים.

ניתוח הנתונים של הלקוחות שבחרו במניות חושף מספר מגמות מעניינות. בראש ובראשונה, כ-60% מהם לא החזיקו קודם לכן בניירות ערך בחשבונם בבנק. הגיל הממוצע של בוחרים אלה הוא 46, כאשר הבוגרים ביותר הם בני 101 והצעירים ביותר בני 18, גיל המינימום שהתאפשר לעמוד בקריטריונים. בנוסף, קבוצת הגיל 55-46 רשמה את שיעור הבוחרים הגבוה ביותר במניות (70%), בעוד שקבוצת הגיל 25-18 רשמה את השיעור הנמוך ביותר (58%).

בחינה מגדרית מראה ששיעור הגברים שבחרו במניות (66%) היה גבוה יותר משיעור הנשים (59%). בחשבונות משותפים של גבר ואישה, שיעור הבוחרים היה גבוה אף יותר (69%). מבחינה גאוגרפית, הלקוחות שבחרו במניות מגיעים מ-1,207 יישובים שונים ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד לאילת שבדרום. אזור המרכז הוביל בשיעור הבוחרים (68%), לפני אזור הדרום (65%) וירושלים והצפון (63% כל אחד).

אתמול, ביום ראשון, הופיעו המניות בחשבונות הלקוחות הזכאים. לעומת זאת, לקוחות שבחרו במענק כספי או שלא ביצעו בחירה כלשהי קיבלו מענק בסך 100 ש"ח לחשבונם.

בתגובה למהלך, ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים, אמר: "אנו גאים להשלים את מהלך חלוקת המניות ולהפוך מאות אלפי לקוחות לשותפים שלנו, גם אם באופן סמלי. זהו מהלך חדשני, הראשון מסוגו בישראל, שזכה לעניין רב בשוק ההון ובציבור. נמשיך ליזום כל העת מהלכים ייחודיים, חדשניים ופרו-אקטיביים עבור הלקוחות שלנו". גם איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, התייחס לנושא: "יוזמת הבנק לחלק את מניותיו במתנה משקפת ראייה קדימה ומחויבות אמיתית ללקוחות, כמו גם חינוך פיננסי אמיתי התורם להעמקת הידע וחשיפת שוק ההון הישראלי לציבור הרחב. הבורסה רואה חשיבות רבה בתוכנית זו כחלק משכלול ופיתוח שוק ההון הישראלי, לטובת הציבור, המשקיעים והחברות עצמן".

אלפים ליוו אמש למנוחות את ראש ישיבות לב אליהו הגאון הגדול רבי יעקב זכריה זצ"ל שהלך לעולמו בליל שבת קודש לאחר שעבר אירוע מוחי מלפני כשלושה שבועות.

בהלוויה נטלו חלק גדולי ישראל ובראשם הגר"מ צדקה ר"י פורת יוסף, חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת מאור התורה הגר"א סאלים, הראש"ל הגר"ד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה הגר"ר אלבז, הגר"מ שוע מראשי ישיבת לב אליהו, הגר"ש גבאי ראש ישיבות אמרי דעת וארחות דעת, ראב"ד ירושלים הגר"ב שרגא, הגר"י כהן, הגר"מ אלחדד, חבר ביה"ד הגדול הגר"ד ברדוגו, הגר"ד זדה ר"י תורת אברהם, הגר"ד בעדני, הגר"ב גמליאלי, רבה של רמת שלמה הגר"מ דייטש, הגר"ד אברהם מרבני הישיבה, הגר"א שהרבני ר"י לב אליהו לצעירים, הגר"ש דבוש משגיח ישיבת לב אליהו, בניו וחתניו.

במהלך ההספדים הודיע מרן הגר"מ צדקה כי חתנו הגר"ע חזן ישמש כראש הישיבה הגבוהה לב אליהו וכפי שביקש ראש הישיבה זצ"ל בצוואתו. סמוך לחצות לילה נטמן ראש הישיבה בבית העלמין סנהדריה בירושלים סמוך לציון רבו מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל.

בני משפחתו של הרב יושבים שבעה בביתו ברחוב הרב שך 54 דירה 23 קומה 4 בשכונת רמת שלמה בירושלים בימים ראשון ושני.

דובר צה״ל תת-אלוף אפי דפרין מסר היום הצהרה לתקשורת הזרה בו התייחס בין היתר למצב הלחימה בכל הגזרות במדינת ישראל ברצועת עזה וההסלמה ביהודה בעקבות מציאת הרקטות וגם הפיגוע במעבר אלנבי בגבול עם ירדן.

בהתחלה התייחס לפיגוע בירדן ואמר ״מדינת ישראל ממשיכה להיות נתונה במבצע הגנה רב-זירתי. השבוע בלבד התמודדנו עם איומים מכל כיוון. מחבל חצה מירדן במעבר אלנבי במשאית שנשאה סיוע הומניטרי ופתח בירי. הסיוע הזה היה מיועד לתושבי עזה – וישראל, פעם אחר פעם, מאפשרת את כניסתו, בעוד שחמאס חוסם אותו".

על חשיפת הרקטות אמר: "ברמאללה, כוחותינו חשפו רקטות שהוכנו לשיגור לעבר בתים בישראל. בדרום לבנון, כוח רדואן של ארגון הטרור חיזבאללה ממשיך בניסיונות להתחמש מחדש – כדי לחתור להשמדתנו. מתימן, החות'ים ממשיכים לשגר טילים בליסטיים וכטב"מים ישירות לעבר אזרחינו. ורק היום, רקטות שוב שוגרו מעזה לעבר ישראל".

"עם ראש השנה לפנינו, ארבעים ושמונה חטופים עדיין בידי חמאס. זהו פרק שטרם הושלם במלחמה הזו – ולא נסגור אותו עד שישבו בביתם. אין לנו ברירה אחרת. השבוע ראה העולם במו עיניו את שיטות חמאס: חמאס פתח בירי לעבר צוות של האו״ם, והשתמש ברכבי או״ם גנובים כדי לחסום את בניית הכביש החדש שיאפשר למעבר משאיות סיוע בעתיד. מחבלים חמושים שדדו באיומי נשק ארבע משאיות סיוע של יוניסף – ושללו מזון מ-2,700 תינוקות".

עוד הוסיף והתייחס למאמצים של חמאס למנוע פינוי האזרחים ואמר: "חמאס ממשיך למנוע באלימות מאזרחים להתפנות מאזורי לחימה. חמאס לא מגן על תושבי עזה – הוא מקריב אותם. ישראל ממשיכה להבטיח שצירים יישארו פתוחים כדי לאפשר לתושבים לנוע דרומה, אל עבר אזורים בטוחים יותר. עד כה, 550,000 אנשים ירדו דרומה. צה"ל ממשיך להרחיב את המרחב ההומניטרי ולעודד את התושבים להתפנות מאזורי הלחימה".

"במעבר כרם שלום ממתינים ברגע זה אלפי אוהלים וציוד לאיסוף על ידי האו״ם וארגונים בינלאומיים. אנו קוראים לארגונים הבינלאומיים לקחת סיוע זה ולהעביר ישירות לתושבי עזה. בשבועות האחרונים בלבד, ישראל אפשרה את כניסתם של יותר מ-24,000 אוהלים לעזה.
ישראל מבטיחה שאזרחים יישארו רחוק מסכנה, ומאפשרת גישה למזון, למחסה ולתרופות".

לסיום אמר "הפעולות שלנו נגד חמאס התקדמו לעומק העיר עזה, במיקוד במעוז המרכזי שלהם. אנו מצויים בלחימה, ומתמודדים עם מחבלים מעל ומתחת הקרקע. חמאס הראה לעולם את האסטרטגיה האמיתית שלו: לנצל את התושבים שלו ולהאריך את המלחמה. אסטרטגיה זו לא תצליח. אין לנו ברירה אלא להיאבק על עתידנו. כוחותינו פועלים יום ולילה – הופכים כל אבן – כדי להחזיר את חטופינו הביתה, להשמיד את מנהרות הטרור של חמאס ולהבטיח גזרה בטוחה יותר לכולם״.