קבוצה קטנה של רועי צאן יהודים הותקפה בערב שבת על ידי עשרות מחבלים ופורעים ערבים סמוך ליישוב עטרת. התוקפים השתמשו באבנים ורוגטקות, גרמו נזק לרכוש שכלל שריפת ציוד וספר תנ"ך, ופצעו שני רועים. לטענת המועצה האזורית בנימין, בין התוקפים היו גם פעילי שמאל קיצוני מוכרים.
לפי דיווחי סוכנות הידיעות הערבית "וופא", התקיפה תוכננה מראש על ידי ערביי האזור, כשמטרתם הייתה "להסתער על המקום לשם הסרת מאחז". האירוע הסלים עם הגעת כוחות הביטחון שהוזעקו למקום על ידי הרועים היהודים. עם הגעת הכוחות, התפוצץ לידם בלון גז שהניחו הפורעים הערבים בתוך מדורה שהציתו. אין נפגעים מהפיצוץ.
הכוחות הדפו את הפורעים, שאף תקפו אותם בשטח הפתוח. במהלך העימות, התפוצץ בלון גז שהונח על ידי הפורעים במדורה שהציתו, אך בנס לא היו נפגעים. במקביל, הוזעקו למקום פעילים יהודים נוספים, ונוצר חיכוך בינם לבין הפורעים שהמשיכו ביידוי אבנים. האירוע הסתיים לפני כניסת השבת.
לאחר סיום האירועים, דיווחו הערבים על מציאת שני הרוגים שלטענתם נפגעו במהלך העימות. ארגון חמאס מיהר להוציא הודעות אבל והסתה, וכינה את ההרוגים "שהידים לוחמים". נכון לצאת השבת, הערבים מסרבים להעביר לידי כוחות ישראלים את הגופות לבדיקה או למסור כל ממצא פיזי שיכול לשפוך אור על נסיבות המוות.
במקביל, נמשכת הסתה פרועה מצד גורמים פלסטינים, בהם חמאס וארגוני הרשות הפלסטינית, המפיצים עלילת דם נגד המתיישבים היהודים, כאילו הם אלה שהתפרעו והרגו ערבים. המועצה האזורית בנימין מדגישה כי מדובר באירוע טרור יזום על ידי ערביי האזור. על אף שהערבים טוענים שאחד ההרוגים נהרג מירי חי, המועצה קוראת למשטרה לבדוק היטב את נסיבות המקרה ולגבות את הלוחמים שפעלו בשטח.
ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע שוחח בנושא עם ראשי הצבא, וציין כי אין מחלוקת על השתלשלות האירועים. גנץ אף עדכן בפרטי המקרה את ראש הממשלה, שר הביטחון וגורמים בכירים בארצות הברית.
• בדרום הרצועה, רכב צבאי עלה על מטען, וכתוצאה מהפיצוץ, שלושה לוחמים נפצעו (אחד בינוני ושניים קל). בצפון הרצועה, מחבל ירה לעבר קבוצת לוחמים, ולוחם אחד נפצע בינוני. כל הפצועים פונו לבתי חולים ומשפחותיהם עודכנו.
• המשא ומתן להפסקת אש: השיחות בדוחא נמשכות, אך גורם מדיני מוסר שחמאס דחה את ההצעה הקטארית, מעלה קשיים ופועל לחיבל במו"מ באמצעות מלחמת תודעה. ישראל הציגה נכונות לגמישות, אך חמאס נשאר עקשן בעמדותיו.
• צה"ל תקף וחיסל באמצעות כלי טיס מחבל ממערך הנ"ט של חיזבאללה במרחב אל-חיאם שבדרום לבנון. בכך עולה מספר המחוסלים של חיזבאללה, ללפחות שישה שחוסלו בשבוע האחרון על ידי צה"ל.
• ראש הממשלה נתניהו נחת בערב שבת מביקורו המדיני בוושינגטון. במהלך הביקור, נתניהו אמר לטראמפ כי ישראל תתקוף שוב באיראן אם תזהה ניסיונות לקידום מחודש של תוכנית הגרעין. בתוך כך, צילומי לוויין מראים שכל שלושת פתחי המנהרות התת-קרקעיות במתקן הגרעין באספהאן עדיין חסומים, מה שמצביע על כך שאיראן עדיין לא מנסה להגיע לאורניום המועשר שייתכן ונמצא שם. במקביל, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אמר כי לאחר "הניצחון במלחמה" זהו זמן טוב לחזור למשא ומתן בשיחות הגרעין.
• הרשות השופטת באיראן דיווחה שחמישה אסירים נהרגו בתקיפת צה"ל בכלא אווין בטהראן במהלך המלחמה, וכי "מספר לא משמעותי" של אסירים נמלטו. לטענתם, אף אסיר שמרצה מאסר בגין שיתוף פעולה עם ישראל לא נפגע בתקיפה.
• דיווח על פגיעת טיל איראני בבסיס אמריקאי: דובר הפנטגון אישר כי טיל בליסטי איראני פגע בבסיס אל-עודייד בקטאר ב-23 ביוני, אך הבהיר שהבסיס נשאר "מבצעי לחלוטין".
• פגישה ישראלית-סורית באזרבייג'ן: גורמים מסוריה ומישראל ייפגשו היום בבאקו, בירת אזרבייג'ן. הנשיא א-שרע לא ייקח חלק בפגישה.
• מקרון לא לומד לקח: פסגה בנושא הכרה במדינה פלסטינית ומדינת ישראל, שנדחתה עקב המלחמה עם איראן, תיערך ב-28 וב-29 ביולי.
• שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הגיע לביקור רשמי בקוריאה הצפונית, והחל אותו בעיר הנופש החדשה וונסאן.
• תחקיר התרסקות מטוס אייר אינדיה: תחקיר התרסקות הדרימליינר לפני כחודש חושף כי מתגי הדלק של המטוס היו כבויים לאחר ההמראה, מה שגרם לאיבוד כוח ונפילה. בהקלטת תא הטייס נשמע ויכוח בין הטייסים בנושא.
• בית המשפט הפדרלי בארה"ב הורה לממשל טראמפ לעצור את המעצרים "חסרי ההבחנה" של רשויות ההגירה בקליפורניה. בתוך כך, התובעת הכללית של ארה"ב פיטרה 20 תובעים שעבדו על חקירות הפריצה לקפיטול ובצוותו של החוקר המיוחד של טראמפ ג'ק סמית'.
• הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הודיע שיטיל ב-1 באוגוסט מכסים בשיעור של 30% על מקסיקו והאיחוד האירופי.
• ברוך דיין האמת – בערב שבת נפטר בארה"ב הגאון הצדיק רבי חזקיהו משה שלמה סלומון זצ"ל, משגיח ישיבת סונדרלנד בגייטסהד, והוא בן 59 בפטירתו.
שאון והמולה מילאו את רחובות העיירה הדלה רימינוב: צהלות סוסים, צלצולי חרבות וצחוק גס. פלוגת קוזקים איוותה לחניית ביניים במסעה את רימינוב, העיר שהתפרסמה בכל תפוצות ישראל הודות לצדיק הקדוש רבי מנחם מנדל מרימינוב, זכותו יגן עלינו, ששכן בה ומשם האיר לעולם כולו.
כמנהגם של קוזקים, ראשית כול תרו אחר מקום מתאים לשכן בו את סוסיהם, אלו הסוסים החביבים עליהם כבבת עיניהם. בקתות הקש של יהודי העיר לא ממש מצאו חן בעיניהם, ובתים אחרים לא היו בנמצא בעיירה הקטנה והבוצית. הבית היחיד שהתנשא מעל כל בתי העיירה היה המקדש מעט – בית הכנסת המקומי, אותו דאגו היהודים לפאר ולהדר ככל יכולתם הדלה, לקיים את מה שנאמר (עזרא ט ט): "לרומם את בית אלוקינו".
ראו הקוזקים המגושמים את בית הכנסת – בית אבן גבוה ומאוורר, ואף תנור חימום הגון נבנה בו. מיד קראו לראש הקהל וציוו עליו לפנות את בית הכנסת עד מחר בבוקר. באו כל הקהל נרעשים ונחרדים אל הצדיק רבי מנחם מנדל: "איכה יחללו את בית ה'?!". התיישבו הפרנסים וראשי הקהל וטיכסו עצה בחדר הצדיק, כיצד ידחו את הרעה. קם אחד משבעת טובי העיר ואמר: "הסכיתו ושמעו, עלה רעיון במוחי! הכול יודעים כי ברבות השנים נפערים חורים בגג בית הכנסת, ולצערנו, בעת הגשם מטפטפות טיפות לתוך ההיכל. הרי החורף קרב ובא, נראה להם לקוזקים את החורים בגג, ונסביר להם שבית הכנסת אינו פתרון מוצלח בעבורם. הרי בעוד זמן קצר ירדו גשמים ושלגים, והסוסים עלולים להצטנן ולמות…"
כשמוע הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מרימינוב את הדברים, זקף את ראשו בתקיפות ואמר: "הפעולה הראשונה המוטלת עליכם לעשותה היא תיקון הגג! עוד הלילה יש להתחיל בתיקון הגג ובסתימת החורים שבו!". תמיהה רבתי הצטיירה על פני כולם. ראש הקהל היה הראשון שפתח את פיו בהכנעה והחל לשאול: "אבל רבינו, לשם מה? האם נתקן את גג בית הכנסת עבור הקוזקים הרשעים?!". אחריו החרו החזיקו כולם: "הלא עצה זו היא המפלט האחרון שבידינו להימלט מרוע הגזירה, ואם נתקן את הגג, כיצד נוכל להתחמק מהקוזקים?!".
העביר הצדיק הקדוש רבי מנחם מנדל את מבטו על פני הנאספים עד שהשתתקו כולם: "קודם כול יש לתקן את הגג במהירות האפשרית, וכאשר יהיה הגג מתוקן ומסויד כראוי וכיאה בתכלית השלמות, אסביר לכם את העניין". ברירות רבות לא נותרו בידי העסקנים, והם מיהרו לתקן את הגג הדולף. בסקרנות מהולה בחשש מיהרו לבית הצדיק לשמוע את פתרון התעלומה.
"סבורים אתם שהחורים בגג היו נס משמים, על מנת שתוכלו לפתור את בעיית הקוזקים? 'לא מיניה ולא מקצתיה!'", הרעים קולו של הצדיק. "בדיוק ההפך! לא את החורים בגג צריך לתקן, אלא את עצמכם. החורים בגג הם אלו שהביאו עליכם את הצרה הזאת! משמים ראו שאינכם שומרים על קדושת בית הכנסת ומזלזלים בכבודו. האם יש אדם מן היישוב שמשאיר את גג ביתו דולף בחורף?! אמרו: אם אין מכבדים את בית הכנסת, הם אינם ראויים להשתמש בו! ובכן – קפצה עליכם צרת הקוזקים… לכן אמרתי שתתקנו את הגג במהירות האפשרית. נתקן את המעוות, ומובטחני שתבוא הישועה" – סיים הרב הקדוש מרימינוב את דבריו.
המתינו הכול בסקרנות לראות כיצד יתגלגלו הדברים, ואכן, לא חלפו שעות מספר, והגדוד כולו, על חייליו ומטענו, נצפה אורז את חפציו בחיפזון ויוצא את העיר. מפה לאוזן נשמע שהתקבלה פקודה מגבוה לעזוב את רימינוב ולהתקדם במסע. בית הכנסת של רימינוב נותר בקדושתו ובהדרו, מתוקן ומשופץ.
ידוע כי 'קליפת' בלק ובלעם הייתה לתלות את כל הנעשה בעולם בכך שהם נעשים בדרך הטבע, וזהו שאמר "הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙", כלומר שיצאו מעצמם, בכוחם ובעוצם ידם. "הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ" – רצונם לומר: עם ישראל מכסים את ה'מבט הארצי', שאין תולים את כל המקרים והמאורעות בכך שכולם נעשים בדרך כל הארץ ובדרך הטבע, אלא מאמינים שהכול מן 'השמים'. וכשמגיעה צרה על בני ישראל, בודקים מה ה' רוצה, מה צריך לתקן. ולא היה יכול בלק לשאת זאת, ועל כן שלח לקרוא לבלעם שיקלל את בני ישראל (שפת אמת תרל"ב, ד"ה כסה).
איתא בזוה"ק (ח"ג קצט:), כי שתי האותיות הראשונות של "בלק" ו"בלעם" הן "בלבל". וביאר בזה הרה"ק ה'נתיבות שלום' זי"ע, שהוא על דרך שמצינו בהמן שרצה "להומם ולאבדם" (אסתר ט כד), והיינו 'להומם'. וכמעשה זה ממש היו בלעם ובלק, שרצו לבלבלם מאמונתם הטהורה שמקורה ביישוב הדעת שהכול מה'.
הפרשה עשירה כל כך, מגיע לבלעם ברכת 'יישר כוח' גדול על הפסוקים הנפלאים בהם זיכה אותנו! "מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל". בלעם הרשע מתבטא במילים "מה טובו אוהליך יעקב" – משבח את בתי הכנסת בהם זכינו. חכמינו ז"ל גילו כי מברכותיו של אותו רשע ניתן ללמוד מה רצה לקלל חלילה, כלומר בלעם הרשע התקנא במקור הכוח שלנו, בבתי הכנסת, ולטש את עינו הרעה לאבד מאיתנו את הנכס היקר הזה, אלא שבורא עולם הפך עבורנו את הקללה לברכה. ובהמשך פסוקים נפלאים נוספים. כל פסוק – יהלום! לולא בלעם, לא היו אלו בנמצא, היינו מפסידים ברכות נפלאות ושבחים מופלגים שכאלו.
"וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי" (במדבר כב ב-ג). פירש בספר הקדוש "נועם אלימלך", "אמורי" מלשון אמירה ודיבור, עיין שם. תולעת יעקב כוחה בפיה, כמו שאמרו במדרש תנחומא בשלח ט: "אל תיראי תולעת יעקב (ישעיה מא, יד), למה נמשלו ישראל לתולעת? לומר לך מה תולעת הזו אינה מכה את הארזים אלא בפיה, והיא רכה ומכה את הקשה, כך אין להם לישראל אלא תפילה, שהעכו"ם נמשלו כארזים". זאת ראה בלק "את כל אשר עשה ישראל לאמורי" – בכוח האמירה והתפילה שלו, כתולעת הזו שמכה ומפוררת את הארזים הגבוהים והחסונים. מכוח התפילה של עם ישראל היה מואב מתיירא, "כי רב הוא" כוחה של תפילה. לפיכך ביקש אף הוא לבוא כנגדם בכוח אמירת הפה שכנגד הקדושה, הלא הוא פיו של בלעם הרשע, ויהפוך ה' את הקללה לברכה.
הבה נתפוס את הברכה הזו בשתי ידיים, נאמץ את קדושת בית הכנסת, את חשיבות התפילה בבית הכנסת, ואת איסור השיחה בו בעת התפילה. נכון, לפעמים זה לא קל, אנחנו רוצים לומר רק מילה אחת, או שיש חדשות ממש מעניינות.
"וְכָל זֹאת נִתְגַּבֵּר עַל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁכֵּן אָנוּ – "הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א". אין לפרש כמשמעו, שהם גיבורים כל כך כארי וכביא, שאם כן, למה צריך לומר "כלביא יקום וכארי יתנשא", והיה לו לומר 'הן עם כלביא וכארי'. אלא הוא נאמר על המצוות, ומפני שהמצוות הן גבורה, לפי שמי שעושה מצווה, או מתגבר על תשוקת העבירה, פועל פעולה אלוהית נפלאה (גור אריה).
הבה נזכור כי הדיבור בעת התפילה, גם אם אנחנו לא מתפללים עכשיו, הוא איסור גמור. ובנוסף, כמה כדאי להיזהר ולהישמר מכל דיבור בשעת התפילה, כי זה הרגע בו בורא עולם מקשיב ומאזין לתפילה הנישאת אליו, ומרעיף משמים שפע ישועות ורחמים. וככל שנקבל על עצמנו להיות זהירים בקדושת בית הכנסת, לעורר את עצמנו ואת אחרים שלא לדבר בעת התפילה – כך תימתח מעל כולנו כיפת הגנה שתגן עלינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה. אמן.
יהיו הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל.
שיתוף פעולה הדוק בין חיל הים, אגף המודיעין, שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ופיקוד הדרום, הוביל לסדרת מבצעים ממוקדים שבהם סוכלו בכירי הכוח הימי של חמאס. שישה מחבלים מרכזיים, שפעלו לקידום פעולות טרור ימיות נגד אזרחי מדינת ישראל וכוחות הביטחון במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', חוסלו באופן מדויק.
בין המחוסלים, כך נמסר בהודעה משותפת של צה"ל ושב"כ, נמצאים גורמים שלקחו חלק פעיל בתכנון ובביצוע הטבח הנורא שאירע ב-7 באוקטובר 2023, עדות נוספת להיקף המעורבות של הקומנדו הימי בפעולות הטרור של חמאס.
במסגרת מאמצי הלחימה המתמשכים בפיקוד הדרום, צה"ל ושב"כ ממשיכים בפעילות נרחבת נגד הכוח הימי של חמאס. פעילות זו כוללת סיכול מטרות מגוונות, בהן כלי שיט המשמשים לפעילות טרור, מחסני אמצעי לחימה ואמצעים ימיים נוספים של הארגון. חיסולים אלו מצטרפים למאמץ הכולל לפגיעה בתשתיות הטרור של חמאס ולסיכול איומים עתידיים, הן בתווך הימי והן בתווך היבשתי.
בתוך כך, בדקות האחרונות פרסם דו"צ בשפה הערבית, אל"מ אביחי אדרעי, אזהרה לתושבי עזה לקראת תקיפה. אדרעי קרא לתושבים בעיר להתפנות מכמה שכונות "לאור השימוש של חמאס באזורים האזרחיים למטרות טרור".
השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, שיגר היום מכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, בעקבות הדיווחים כי החליטה לבטל את זימונו של העיתונאי אביעד גליקמן לחקירה – למרות שנחשד בתקיפה אלימה.
במכתבו מדגיש השר כי מדובר בהחלטה מקצועית עצמאית של גורמי החקירה במשטרה, שלא הייתה לו כל מעורבות בה, וכי עצירת החקירה על ידי היועמ"שית היא אירוע חריג, המעלה חשש חמור לשימוש לרעה בסמכות וניגוד עניינים.
השר בן גביר מציין כי גליקמן נחשב כמקורב ליועמ"שית ולפרקליט המדינה, נתפס בציבור כמי שפועל למענם ומקבל מידע בלעדי, ולכן יש חשש ממשי שהקשר האישי עמד בבסיס ההחלטה החריגה לעצור את החקירה.
במכתבו דורש בן גביר מהיועמ״שית לפרסם לציבור את מועדי הפגישות שהתקיימו בשנה האחרונה בינה ובין פרקליט המדינה לבין אביעד גליקמן – כולל נושאי הפגישות. בנוסף דורש השר בן גביר, להחיל על היועצת ופרקליט המדינה מניעה לעסוק בעניינו של גליקמן, כפי שהיועמ"שית עצמה דרשה באירוע מינוי ראש השב"כ.
השר מזכיר עוד במכתבו, כי זכות ה״עיתונאי״ לא עמדה לעיתונאי צביקה קליין – שבהוראת היועמ״שית נעצר ונכלא, ללא חסינות עיתונאית. בן גביר מדגיש כי הוא נמנע מלהביע עמדה לגופו של הנושא, בשל העובדה שהמתלוננת החלה לעבוד לאחרונה בלשכתו, אולם הוא דורש את חשיפת המידע וייתכן שישקול צעדים משפטיים נוספים אם לא יקבל מענה כמבוקש.
בד"ה: הלך לעולמו משה זר – מאנשי ההתיישבות המרכזיים בדור האחרון, לוחם אמיץ בצה"ל, מגיבורי ישראל וממייסדי יחידה 101 והצנחנים, לוחם מבצע קדש וגואל אדמות מהחשובים והעקשנים שפעלו למען עם ישראל וארץ ישראל.
משה זר, שנפצע קשה בשירותו הצבאי ובפעולות איבה, איבד את עינו בקרב במעבר המיתלה, ונפצע שוב בניסיון חיסול של מחבלי פת"ח, הוכר עם השנים כלוחם בלתי מתפשר למען ההתיישבות ביהודה ושומרון. בנו גלעד הי"ד, ששימש כקצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון, נרצח בשנת 2001, בפיגוע ירי על הכביש שלימים נקרא על שמו: "כביש גלעד".
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, ספד לו ואמר: "משה זר היה אגדה. גיבור ישראל, ממייסדי ההתיישבות בשומרון, לוחם נועז ואיש שלא היה בו פחד. הוא סמל לאהבת ארץ ישראל, לנחישות ולעשייה. ההתיישבות כולה מרכינה ראש על לכתו של האיש שבזכותו יש התיישבות בשומרון, ובהרבה מאוד מקומות אחרים בארץ כשביקרתי אותו לאחרונה בבית החולים, הוא ביקש ממני רק דבר אחד: 'תצליח'. אנחנו נאחז עוד יותר באדמתנו, נמשיך את דרכו, ונצליח – למענו ולמען דור העתיד."
ממועצת יש"ע נמסר: "מועצת יש״ע אבלה על לכתו של גואל הקרקעות וגיבור מלחמות ישראל, משה זר. משה היה מעמודי התווך של ההתיישבות והשאיר אחריו מורשת מפוארת של חלוציות, אהבת הארץ, ותרומה אדירה למפעל ההתיישבות ביו״ש. אנחנו שולחים את תנחומינו למשפחתו וקרוביו. יהי זכרו ברוך".
משהו מדיני גדול עומד להתרחש. כך לפחות מריחים כולם. האווירה בוושינגטון חמה ומתוחה. רמזים נשלחים מכל עבר, והתחושה היא שהפעם מדובר במשהו אמיתי. פעמיים תוך יממה נפגש טראמפ עם נתניהו, לא מתוך נימוס, אלא מתוך צורך מדיני. ההשערות נעות בין הפסקת אש מדורגת לבין מגעים שקטים עם סוריה. הפרטים אינם ידועים, אך הרמזים משוגרים כל הזמן לאוויר.
"יש דברים שלא נכון לחשוף בעת הזו, כאשר המגעים עם סוריה הם אחד מהם", אמר גורם מדיני בכיר (בעניבה אדומה) לכתבים שנלוו לפמליה בוושינגטון. באופן רשמי עסקו הפגישות בין נתניהו לטראמפ בעיקר בנושא עזה. אולם אין לדעת מה היה במפגש בארבע עיניים בין השניים. השמועות וההדלפות בקרב הכתבים היו שהשיחות עסקו דווקא באיראן ובאפשרות ל"מכה שנייה", אם האיראנים יחדשו את תכנית הגרעין. האינטרס של נתניהו היה שהאיראנים ישמעו ש"האופציות הצבאיות עדיין על השולחן". בשונה מהעבר, הפעם כאשר מדברים על "אופציות צבאיות", יש לזה משמעות מעשית ולא רק תיאורטית.
מי שנותן את הטון בוושינגטון, הוא הנשיא טראמפ, שדוחף לסיכום בעסקת החטופים על פי מתווה ויטקוף, שחרור 28 חטופים, מהם עשרה בחיים, תמורת הפסקת אש מדורגת ל־60 יום ושחרור מחבלים רבים. נתניהו מסויג. לדבריו, הפסקה זמנית תעניק לחמאס הזדמנות להתאושש ולהתעצם מחדש.
המסר של נתניהו ברור: בלי חמאס. בלי נשק. בלי חזרה למצב הקודם. אלא שהמגעים מתקדמים. בדוחא, שם מתנהלות שיחות עקיפות, מעריכים כי 80% מהפרטים כבר סוכמו.
במהלך הפגישות עצמן, קיבל נתניהו שוב ושוב עדכונים על המצב בעזה, לאחר התקריות הקשות והכואבות שהיו השבוע. מספר החיילים ההרוגים שמטפס מעלה, מגביר את הלחץ עליו לסיים את המלחמה. "אנחנו חייבים לפתור את העניין", דוחק הנשיא טראמפ באנשיו, ולוחץ במקביל על נתניהו לסיים את המלחמה בעזה במהירות.
התמונה ברורה: טראמפ דוחף קדימה, ויטקוף מהדק את הקצוות ונתניהו עדיין מתלבט. בקרוב נדע אם מדובר בהסכם או בעוד הצגה מתוזמרת.
סטיב ויטקוף. צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
דוחא מול דוחק בשעה ששורות אלו נכתבות עדיין קיימים פערים שמונעים מהצדדים להגיע להסכם סופי, אך הגעתו של השליח ויטקוף לשיחות בדוחא, מביאה את הצדדים לנקודת הכרעה. הפערים המשמעותיים נוגעים בעיקר לסוגיית ציר מורג, החוצץ בין רפיח לחאן יונס. הצבא דורש להישאר בציר מטעמי ביטחון, החמאס דורש שצה"ל ייסוג ממנו, אך בדרג המדיני סבורים גם כן, שאסור לעשות זאת, כיון שהמטרה היא להקים את עיר הפליטים – ה"עיר ההומניטרית" על חורבות רפיח, לשם יגיעו מאות אלפי פלשתינים. "ציר מורג אינו סלע קיומנו" אומרים תומכי העסקה. מבחינתם, חשוב היה יותר להתעקש למשל על שליטה בבית חאנון, הסמוכה לגבול צפון העוטף.
ויטקוף הגיע לקטאר כדי לחתוך ולא כדי להמשיך ולדון ולסחוב את הזמן. לטראמפ חשוב שויטקוף יסיים את המלאכה, בעוד נתניהו עדיין בוושינגטון ונתון ללחצים של בכירי הממשל ושלו.
הכתבים שנלוו לנתניהו לוושינגטון ציטטו גורם המעורב בשיחות שהעריך כי ההסכם בין הצדדים קרוב מאוד לחתימה, וצפוי להיסגר עד יום שישי (היום). הגורם צוטט באומרו כי מעורבותו המוגברת של טראמפ, משנה את פני הדברים. "שני הצדדים יצטרכו להגיע לפתרון בין אם הם אוהבים את זה או לא". על פי הערכתו, התיקונים שהציג החמאס להסכם אינם צפויים למנוע את הגעתו לחתימה.
נתניהו שאמור לקבל את ההחלטה, נתון ללחצים משני הצדדים: מצד אחד טראמפ ובכירי הממשל הקוראים לו להגיע להסכם, ומצד שני – שרי הימין הקיצוני שמאיימים לפרוש, אם תופסק המלחמה. נתניהו ינסה לומר להם שאסור להיכנס לעימות עם ארה"ב מכמה טעמים: הצורך להכריע בעתיד את עזה, האפשרות להרחיב את הסכמי אברהם והכי חשוב: כדי לתת מכה שנייה באיראן – אם יהיה צורך בכך.
על פי הצהרותיו של נתניהו בארה"ב ועל פי הראיונות שהוא מעניק שם, נראה שהוא אכן גמר אומר להגיע לעסקה גדולה ומורכבת, ואותה הוא ישווק לציבור בישראל ולימין, כפי שכבר החל לעשות. בליכוד כבר נשמעות ההכנות להסברה ציבורית על "הפסקת אש לצורך הכרעה מחודשת", במיוחד מול איראן.
הדיווחים היומיים על נפילתם של עוד ועוד חיילים הי"ד ברצועה, משפיעים על דעת הקהל בישראל והתמיכה בהמשך המלחמה נמצאת בשפל. באופוזיציה ובתקשורת מנצלים זאת לפולמוס עם אמירות פוליטיות בלתי אחראיות, חסרון רסן ובזויות. יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הגדיל לעשות ואמר כי החיילים "נהרגים על מזבח שימור הקואליציה". למרות המחאה הציבורית, סירב לחזור בו, ובחר להטות את השיח לעבר "ההשתמטות החרדית", כמנהגו, בהנחה שזה מה שיסייע לו להיחלץ מאמירתו האומללה.
ליברמן אינו היחיד. כלי תקשורת מהשמאל מחריפים את הטון: מ"מלחמת שולל" ועד "אוכלי מוות". הפוליטיקה, שתמיד ליוותה מלחמות, נדמה שעברה עתה לקדמת החזית תוך פגיעה במשפחות השכולות תוך ניצול כאבם האמיתי.
אביגדור ליברמן. צילום אוליבייה פיטוסי/פלאש 90
ברית מנצחת
אי אפשר היה שלא להיזכר השבוע בדברים שהשמיע יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, רק לפני חודש וחצי, כאשר לגלג על נתניהו באומרו: "איבדת את טראמפ, לא היה שפל כזה ביחסים עם ארה"ב מעולם". לדברים הללו הצטרפו עוד כמה "רל"ביסטים", דוגמת ברק סרי ודומיו, שטענו כי טראמפ השפיל את נתניהו בביקוריו הקודמים והוא "לא סופר אותו". לא מכבר התברר עד כמה דבריהם מופרכים, לאחר שיתוף הפעולה בנושא התקיפה באיראן. אך השבוע נופצה התזה הזו סופית.
בין הפרסומים על הסכמים מדיניים והתפתחויות ביטחוניות, לא נעלמה הקרבה האישית בין טראמפ לנתניהו לאורך כל הביקור. פעמיים בתוך פחות מ־24 שעות נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. לא כבשורת פרוטוקול, אלא כשיחה אישית, כמעט משפחתית.
השיחות נערכו הרחק מעיני המצלמות, אך הסמלים והמחוות דיברו בעד עצמם. נתניהו העניק לטראמפ מזוזה יוצאת דופן – עשויה פגז איראני, בעיצוב מטוס חמקני. טראמפ במקביל התקשה להסתיר את התרגשותו כשנתניהו העניק לו מכתב רשמי שהוא ממליץ להעניק לו את פרס נובל לשלום בעבור תרומתו להסכמי אברהם. טראמפ, כדרכו, לא נותר חייב וציין כי מדובר ב"שיא של שותפות בין אומותינו". בדבריו ציין כי הקשר עם נתניהו, "הוא החזק ביותר שהיה לי עם מנהיג כלשהו".
החיוכים, הלחיצות והכובע שהעניק הנשיא לראש הממשלה ובו הכיתוב: "טראמפ צדק בכל", תפסו את עדשות המצלמה. מאחורי החיוכים מתרקמת מציאות עמוקה אף יותר: האינטרסים הפכו לאמון ולקידום מהלכים אסטרטגיים, כאשר המחוות האישיות הן לעיתים גם איתותים מדיניים.
לצד "ברית האחים" הפוליטית הזכורה לרע, ולצד "ברית המשרתים", שעוד נסבול ממנה קשות, נצבעה השבוע וושינגטון בגווני "ברית חברים" הדוקה, שלא זכורה מהעבר בין נשיאים אמריקאים לראשי ממשלות ישראלים.
צילום: הבית הלבן
תהודה ופרשנות
מאמר מערכת אחד, שפורסם שלשום בעמוד הראשון של יתד נאמן, חולל הד ציבורי חריג גם מעבר למעגל הקוראים הקבוע. מי שרגיל לדלות רמזים ולהקיש מסקנות בין השורות לא נדרש הפעם למאמץ מיוחד. הרמז היה עבה דיו, כדי שגם התקשורת הכללית תעניק לו כותרות ראשיות.
המאמר, שכותרתו "לקחי העבר", הוקדש לווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה. במבט ראשון נדמה היה כמאמר היסטורי תמים. עד מהרה התברר: מדובר במשל מדויק, עם מסר עכשווי ברור: גם המנהיג שניצח במלחמה, איבד את אמון העם כשנחשד בהפניית עורף לצרכיו. מי שהתאים לשעת קרב, לאו דווקא זכה לאמון בעת שלום.
המסר לא נזקק לפענוח. "גם מנהיג מלחמה עלול לאבד את השלטון", נכתב בלי להזכיר שמות, אך עם הקשר ברור. הניצחון המדיני או הביטחוני, אין בו תועלת פוליטית אם המנהיג בוחר להתעלם מהתחייבויותיו הפנימיות.
בתוך שעות, הפך המאמר לנושא חם בתדרוכי לשכות ולפרשני חדשות. כולם הבינו את המסר. הפרשנויות זרמו בזו אחר זו. באתר החדשות "וואלה" ציינו כי המשל על צ'רצ'יל הוא עקיצה לנתניהו, שנועדה להעביר מסר זועם על כך, שהקואליציה לא החלה לקדם עדיין את חוק הגיוס למרות הבטחות והתחייבויות חוזרות ונשנות שלו, שזה יקרה עד סוף כנס הקיץ.
ב"ישראל היום" ציינו כי מדובר ב"משל עם לקח". האזכור של צ'רצ'יל לא מגיע בחלל ריק. "מקורביו של נתניהו, לרבות בנו יאיר, דאגו להשוות אותו לא פעם לראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, ובפרט בימי המלחמה מול איראן".
ב"חדשות 12" ציינו כי ביתד נאמן פרסמו מאמר מערכת שהוקדש לווינסטון צ'רצ'יל, מבלי להזכיר את שמו של ראש ממשלת ישראל. "כשהעם התעייף ממלחמות והבין כי 'עת שלום' לפניו, פג הקסם. הרמז ברור: 'להבטחות שווא מחיר כבד'".
ב"ווינט" צילמו את עמוד השער עם המאמר וציינו כי יתד נאמן משגר רמז עבה לנתניהו בדמות מאמר היסטורי על צ'רצ'יל שהפסיד בבחירות בבריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה, למרות האהדה שקיבל. אמנם לאחר כמה שנים חזר והתמנה שוב לראש ממשלה, אך לא חזר עוד לגדולתו ההיסטורית בעיני העם הבריטי". ב"חדשות 13" ציטטו את המאמר וציינו כי הרמז עבה: "גם הבריטים הבינו שצ'רצ'יל אינו המנהיג המתאים לתקופה שאחריה".
במסדרונות הפוליטיים ובמיוחד בלשכת רה"מ, לא נותרו אדישים. גם שם הבינו כי המסר לא נוגע לצ'רצ'יל וכי גבול הסבלנות עומד בפני סיום. גם שם צריכים להבין: אמון ציבורי אינו נסמך רק על הכרזות ולחיצות ידיים, אלא גם ובעיקר על קיום התחייבויות. במילים אחרות: מי שמבקש להיות ולהידמות לצ'רצ'יל, מתבקש גם לא לחזור על טעויותיו.
יתד נאמן. צילום: נתי שוחט/פלאש 90
הבטחה ובריחה
ערב התקיפה באיראן, עוד נדמה היה כי סוגיית הסדרת החוק שתאפשר את המשך לימודם של בני הישיבות עומדת בפני פריצת דרך. יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, שיגר מסרים אופטימיים, ולכאורה הכשיר את הקרקע להעברת החוק, צעד שבעטיו מנעו יהדות התורה וש"ס את הצטרפותן להצבעת אי־אמון ולהקדמת הבחירות. לפי הערכות, אילו הממשלה הייתה מתמוטטת, הנשיא טראמפ לא היה מאשר את התקיפה. ממשלה מתנדנדת אינה בסיס למערכה מדינית וביטחונית רחבת היקף.
אלא שמהר מאוד התברר, כי התמיכה של אדלשטיין הייתה זמנית, והלחצים שהופעלו עליו עשו את שלהם. בימים שלאחר מכן, חזר בו למעשה מהעמדה שהציג, התחמק מדיון, דחה שוב ושוב את הנחת הנוסח, וסיפק שורת תירוצים שראשיתם בצורך להימנע ממשבר ערב פעולה ביטחונית, וסופם בהצהרה כי ברצונו לשוב ולבחון את נוסח החוק מול גורמי הצבא.
הנימוק בתמצית (כפי שהועבר לתקשורת): אדלשטיין טוען כי הסכים ל"מתווה עקום" רק כדי להימנע מהפלת הממשלה ערב התקיפה באיראן. עתה הוא חוזר לעמדתו הקודמת ודורש לשנות את מה שכבר הסכים. במילים אחרות: התחייבות יש, מעשה אין.
הדחיות החוזרות ונשנות, והסחבת שנמשכת גם השבוע, מאותתות כי לוח הזמנים הפוליטי (מושב הקיץ) עלול להיסגר לפני שהחוק יובא להצבעה.
מאחורי הקלעים עולה סימן שאלה עיקש: האם אדלשטיין, קיבל מעצמו רגליים קרות עקב קולות מחאת השמאל נגדו, והאם הוא פועל ממניעים אישיים (שמא מקום במפלגת בנט). או שהוא מרגיש שנתניהו ממילא לא מתכוון להעביר את החוק, אלא לחזור מוושינגטון עם הסכם הפסקת אש, החזרת חטופים ואולי גם עם "הסכמי אברהם" נוספים ואז ללכת לבחירות. לפיכך יתכן שאדלשטיין, קיבל רמזים שלא להזדרז עם החוק.
בליכוד כועסים על אדלשטיין ומלבד ח"כ דן אילוז האלמוני (שמלבד חוק הגיוס, קולו לא נשמע בשום נושא), יש שדורשים להזיזו מראשות ועדת חו"ב ואף לסלקו מהמפלגה. אך הכדור הוא בידי נתניהו להביא ולאשר את החוק להסדרת מעמדם של בני הישיבות. כולם יודעים שהוא יודע לעשות אצלו סדר בבית כשהדברים חשובים לו באמת, והוא זה שצריך לעמוד בהבטחתו.
במערכת הפוליטית מנסים לטעון שנתניהו מחפש לצלוח את מושב הקיץ בשלום ואז לדחות את סכנת הפלת הממשלה עד חודש מר חשוון בחורף. עד אז הוא מקווה להגיע לעוד הישגים מדיניים (סעודיה או סוריה) ואז יכריז מעצמו על הקדמת הבחירות.
שורה תחתונה: בסופן של כל החשבונות הפוליטיים, מצוי כלל אחד פשוט: אי קיום הבטחות גובה מחיר, גם אם הן נאמרו ערב תקיפה באיראן. אם נתניהו אכן מתכוון להתחמק ממחויבותו, מוטב לו לחזור ולקרוא שוב את סיפורי צ'רצ'יל לאחר המלחמה.
יולי אדלשטיין. צילום: חיים גולדברג/פלאש 90
גראונד זירו
עוד טרם יציאתו לוושינגטון, הגיע נתניהו לביקור בקיבוץ ניר עוז – 636 ימים לאחר הטבח. בתקשורת דחקו בו להגיע למקום זה זמן רב, כדי לראותו מתמודד עם צעקות ומחאות. "מדוע טרם ביקרת בניר עוז", הוא נשאל שוב ושוב. בשבוע שעבר הוא הגיע. לפי מקורביו, לא היה זה ניחומים אלא רצון "להיטען" במובן הרגשי והציבורי, כדי לשמוע ולהביא את כאב המשפחות לשולחן הדיונים בוושינגטון.
בניר עוז שהוגדרה כ"גראונד זירו" של הטבח, המתינו לנתניהו מפגינים בצד אחד, ובצד השני אנשים שכיבדו את הגעתו. בתווך התרוצצו אנשי התקשורת מבולבלים. עד אותו יום, הם קראו לו להגיע. לאחר שכבר עשה זאת, הם התייצבו לצד המפגינים וציטטו את דרישתם שלא ייכנס למקום.
במרכז הביקור עמדה פגישה שלכדה את מלא תשומת הלב, פגישה עם עינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף בעזה. הדוח שיח ביניהם היה שקט ומכובד, בניגוד להפגנות ולראיונות בהם תוקפת האמא את נתניהו, לקול תשואות התקשורת והמחאה.
גל השמועות המרושעות החל לפרוח: האמא נפגשה עם נתניהו ורעייתו כדי לקדם את שחרור בנה על מנת שייכלל בעסקה הקרובה במסגרת שחרור עשרה החטופים הנמצאים בחיים. היו שהוסיפו ביתר רשעות, כי צנגאוקר כבר יודעת שהבן שלה ישוחרר ולכן היא נפגשת עם נתניהו. מיותר לומר שהכול הן שמועות ללא ביסוס.
בשמאל ובמחאה מיהרו לתקוף את האם הכואבת על המפגש עם נתניהו. "זה כמו שהחטופים אולצו לומר תודה למחבלי חמאס שתקפו אותם", התבטא אחד מהם. התגובות הללו הוכיחו את מה שהיה ידוע: לא הייתה כאן באמת הזדהות עם כאבה של האם, אלא שימוש שעשו בה כדי לקדם את סדר יומם הפוליטי. צנגקאוקר, שהייתה לסמל מחאה, ננטשה ברגע שבו חדלה מלהועיל לנרטיב. היא שימשה כפלקט חד צדדי לטובת המחאה. אולם ברגע שביקשה לשאול במקום לצעוק, כבר לא התאימה למסגור. ה"אמפתיה" המדוברת של השמאל התקשורתי, נפסקה בדיוק באותו רגע.
נתניהו בניר עוז. צילום: קובי גדעון לע"מ
דו עט – המילים המרכזיות שהדהדו השבוע
רשימת משוחררים: מאבק שקט, אך כאוב, מתנהל הרחק מאור הזרקורים סביב זהות החטופים שישובו הביתה, ומי יוותר מאחור. השאלה הגדולה: מי יקבע את הרשימה: האם החמאס, או מדינת ישראל? שיקולים הומניטריים, תיעדוף ביטחוני ופוליטיקה משפחתית מתנגשים זה בזה, ברשימה אחת קצרה מדי.
הלקקן הלאומי: נתניהו שרגיל לדבר בלשון יחיד: "הוריתי", "הובלתי", "פעלתי", פתח במסע "תודות" לרשויות הביטחוניות עם סיום המבצע באיראן וזכה מיד לתג מחיר: "הלקקן הלאומי". כשהוא לוקח קרדיט הוא "מגלומן". כשהוא מחלק אותו הוא מתרפס ו"לקקן". אצלם, הכול רע.
אמירות עצמאית: זקני חברון ביקשו לשרטט מתווה מדיני לעזה, אמירות עצמאית בחסות ערביי הרצועה. במערכת הביטחון הניפו גבה, במשרד החוץ עקבו בסקרנות, ובקבינט הביטחוני שמרו זאת לפינת הפולקלור.
בין וושינגטון לדוחא: הצעות מגיעות מוושינגטון, דרישות יוצאות מדוחא. ההכרעה תיפול, כך נדמה, במשרד הסגלגל. חמאס מנסה למתוח את הזמן, אך הבית הלבן מתכוון להכתיב את הקצב.
עיר הומניטרית: במקום לפרז את עזה, לבנות לה עיר. זה הרעיון שנשמע לאחרונה בזירה המדינית: הקמת מתחם סיוע מרוכז שיוקם בעורף הרצועה וישמש מוקד הומניטרי מתוחם. יוזמה מרגשת בעיני מקדמיה, אשליה מסוכנת בעיני אחרים. שדרן חדשות 12, ערד ניר, השווה זאת ל"מחנה ריכוז" ועורר זעם רב. שר התפוצות עמיחי שיקלי דרש לפטרו לאלתר: "ההשוואה היא הכחשת שואה בפועל. אם הוא רואה דמיון בין בוכנוואלד למתחם סיוע, הרי שהוא איבד כל רגישות מוסרית ומבצע שירות תעמולתי לאויב". הוויכוח חרג מהדיון התכנוני והפך לעוד שדה קרב תודעתי.
ציר מורג: הציר הצר והעקוב מדם שב ומכתיב את סדר היום. מי שישלוט עליו, ישלוט בשער הדרומי של הרצועה. מכאן תתחיל ההכרעה, או תתחמק שוב אל הגדר. האם על כך יקום או ייפול הסכם הפסקת האש?
פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של עיתון 'יתד נאמן'
ארבעה ימים לאחר הדיווחים בעזה, בצה"ל מאשרים כי בפעילות משותפת עם שב״כ, צה״ל תקף וחיסל ב-7 ביוני 2025 את המחבל פצ׳ל אבו אלעטא. המחבל שימש בעבר כסגן מפקד גזרת שג׳אעיה ובמהלך המלחמה מונה למפקד גזרת שג׳אעיה בארגון הטרור הג'יהאד האיסלמי.
אבו אלעטא היה ממובילי התיאום בין ארגוני הטרור בגזרת שג׳אעיה והכווין מתווי טרור רבים נגד כוחות צה״ל. כמו כן, פשט לשטח הארץ בטבח הרצחני ב-7 באוקטובר.
בנוסף, צה״ל חיסל את המחבל חמד כאמל עבד אלעזיז איעד, שהיה אחראי ההנדסה והחבלה של גדוד תרכמאן בארגון הטרור הג'יהאד האיסלמי. המחבל היה אחראי על תכנון והוצאה לפועל של מתווי טרור וחבלה נגד כוחות צה״ל.
צה״ל ושב״כ ימשיכו לפעול בעוצמה ובנחישות נגד ארגוני הטרור ברצועה ולהסיר כל איום על אזרחי מדינת ישראל.
צוות הקרב של חטיבה 188 בפיקוד אוגדה 36, פועל במרחב חאן יונס שברצועת עזה.
במסגרת הפעילות, הכוחות ביצעו פשיטות ממוקדות לעבר יעדים חדשים ברצועת עזה, אשר במהלכן הושמדו תשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע והוחרמו אמצעי לחימה וציוד צבאי.
בימים האחרונים, כוחות החטיבה בשיתוף חיל האוויר, סגרו מעגל על חוליית מחבלים חמושה שהתקרבה לעבר הכוחות והיוותה עליהם איום. בנוסף, הכוחות, בשיתוף לוחמי יהל״ם, איתרו והשמידו תוואי תת-קרקעי מרכזי בחאן יונס באורך של כקילומטר.
"כוחות צה"ל ממשיכים לפעול נגד ארגוני הטרור ברצועת עזה על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל ותושבי העוטף בפרט" אומרים היום בצה"ל.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה שאישרה חקירת ומעצר עיתונאים מהימין, עצרה את חקירתו של כתב המשפט אביעד גליקמן, לאחר שהמשטרה ביקשה לחקור אותו בעקבות חשד לאלימות.
גליקמן שמוכר כעושה דברה של מערכת המשפט ועומד להגנתה של היועמ"שית, נחשד כזכור בתקיפה של אחת מנשות פמלייתה של הגב' שרה נתניהו, בעת דיון בתביעת דיבה שהגישה לבית המשפט נגד סילבי גנסיה, עובדת לשעבר במעון ראש הממשלה. דובר הליכוד, גיא לוי, טען במקום כי גליקמן דחף באלימות את מלוותיה של נתניהו.
על פי הדיווחים, גליקמן התעמת עם אחת המאבטחות ו"נהדף על ידה לאחר שניסה להתקדם לעברה". סרטון המתעד את התקרית הופץ גם על ידי ינון מגל, ובו נשמע לוי צועק לעבר גליקמן: "מה אתה עושה? אתה לא נורמלי. אתה השתמשת באלימות ואנחנו נגיש תלונה במשטרה", והוסיף: "אלים, עבריין, זה מה שאתה". בעקבות האירוע, הורחק גליקמן באופן מיידי מבית המשפט.
השבוע הודיעה המשטרה על כוונתה לחקור את גליקמן, אלא שהחקירה שהייתה אמורה להתקיים אתמול נעצרה, לדרישת היועמ"שית שסבורה כי האירוע התרחש "במהלך עבודתו העיתונאית". במשטרה מסבירים מנגד, כי אלימות היא אינה חלק מתכנית העבודה ועל כן הם אינם נדרשים לאישור היועמ"שית בנושא. עם זאת, החקירה נדחתה עד לדיון שייערך ביום ראשון.
הותר לפרסום: סרן רעי בירן הי"ד, מפקד צוות בסיירת גולני, בן 21 מקיבוץ שורשים, נהרג אתמול (ה') במהלך פעילות מבצעית של צה"ל במרחב חאן יונס שבדרום רצועת עזה.
האירוע התרחש במסגרת התקפה גדודית של חטיבת גולני על יעדי טרור באזור. על פי תחקיר ראשוני של האירוע, סרן בירן נהרג כתוצאה מפיצוץ שאירע מחוץ למבנה, ועל פי ההערכות הראשוניות מדובר בתאונה מבצעית.
כוחות סיירת גולני ביצעו בימים אלה התקפה גדודית על יעדי טרור במרחב חאן יונס. במסגרת הפעילות, פעלו הכוחות למיקוש מבנים החשודים כתשתיות טרור, במטרה לפוצץ אותם. כשעתיים לאחר פעולת מיקוש המבנים, התרחש הפיצוץ. כתוצאה ממנו נפגע סרן בירן, ובהמשך נקבע מותו.
בצה"ל מעריכים כי הקצין נפגע ככל הנראה כתוצאה מרסיס או מחלק של מבנה שעף מפיצוץ המבנה. בשלב זה מסתמן כי מדובר בתאונה מבצעית, וכי הקצין לא נפגע מאש אויב.
צה"ל פתח בתחקיר האירוע במטרה לבדוק כיצד נפגע הקצין מפיצוץ מבנים יזום של כוחותינו, וכיצד ניתן היה למנוע את התוצאה הקשה.
