מיקום כתבה: חדשות חמות

מקור בכיר בחמאס מסר לרשת BBC הבריטית הבוקר (שישי) כי ארגון הטרור צפוי לדחות את ההצעה החדשה להסכם הפסקת אש ושחרור החטופים על פי המתווה של סטיב ויטקוף. הבכיר הסביר שבמתווה אין התייחסות לדרישות הייסוד של חמאס – התחייבות להפיכת הפסקת-האש הזמנית לקבועה והתייחסות מסודרת שתאפשר הגדלת זרם הסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועה. חמאס עוד עומד בקשר עם המתווכות ושיימסור את תשובתו הרשמית בקרוב, כך נמסר.

בתוך כך, סאמי אבו זוהרי, בכיר בחמאס, הגיב בראיון לערוץ אל-מסירה של החות'ים להצעה החדשה של ויטקוף: "יש הצעה שכבר דנו בה עם הבכירים האמריקניים באמצעות מתווכים, הסכמנו אתה והארגון הודיע על כך, אבל הופתענו בלילה שעבר כשקיבלנו למעשה תשובה ישראלית, שמנוגדת לחלוטין למה שהודיע חמאס שהוא מקבל".

לדבריו, "התשובה הישראלית היא למעשה ללא הפסקת אש, ללא התחייבות – לא בעצירת הלחימה, לא בנסיגה ואפילו לא התחייבות להכנסת הסיוע הנדרש, והתעקשות על שימוש ב'כלי הישראלי החדש' לחלוקת סיוע, והתעקשות על קבלת השבויים תוך שבוע אחד בלבד.זה רחוק מכל מה שחמאס הסכים לו מול המתווך האמריקני".

"חמאס לא ינהג בחיפזון עם העמדה שלו, והוא יצהיר על כך כמה שיותר מהר", הוסיף, והדגיש: "מה שנתניהו מציג הוא נוסח גרוע, שבאמצעותו הוא מנסה לכפות כניעה על העם הפלסטיני".

בכאן חדשות פורסם אתמול לראשונה כי גורמים המעורים במשא ומתן אמרו שחמאס לא מרוצה ממתווה ויטקוף החדש ומתקשה להשלים עמו. לפי הגורמים, בארגון הטרור התרעמו על כך שהמתווה לא מבטיח הפסקת אש כוללת ונסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה.

גם בחמאס הכחישו כי הושגו הסכמות, ובערוץ אל-אקצא של ארגון הטרור דווח כי "חמאס עדיין בוחן את ההצעה האחרונה, אין זה נכון שהסכים לה". גורם מדיני מסר כי בניגוד לדיווחים, ישראל לא מכירה הסכמה של חמאס למתווה של השליח האמריקני סטיב ויטקוף.

המתווה המעודכן שהציג ויטקוף, כפי שדווח אתמול, שומר על עמימות בנוגע לסיום המלחמה. נאמר בו שהמשא-ומתן על הפסקת-אש קבועה יתנהל במשך שישים הימים של הפסקת-האש הזמנית, וגם בסיומה לא תחודש הלחימה כל עוד יימשכו השיחות "בתום לב".

לפי מקורות, זהו הניסוח במתווה ויטקוף לעניין זה: "המשא ומתן להפסקת אש קבועה יימשך במהלך 60 הימים של הפסקת האש הזמנית, והפסקת האש תימשך לאחר 60 הימים כל עוד המשא ומתן נמשך בצורה חיובית". לפי מקורות המעורים בנושא, זהו "ניסוח מתוחכם", שלא כולל התחייבות קשיחה להפסקת המלחמה.

באופן חריג, במסמך הופיעה גם התייחסות ספציפית למעורבות של השליח ויטקוף – שיגיע לאזור וינהל את המשא ומתן, ולמעורבות של הנשיא טראמפ – שיכריז באופן אישי על הסכם הפסקת האש.

בעקבות הדיווחים על הסירוב של חמאס לעסקה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קרא בפוסט בחשבון ה-X שלו לראש הממשלה להעצים את הלחימה: "אין שום תירוץ יותר להמשיך עם הדשדוש הזה בעזה. פספסנו כבר מספיק הזדמנויות. זה הזמן להיכנס בכל הכוח, להשמיד להרוג ולאבד את החמאס".

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. (במדבר א, א)

במדרש רבה (פרשה א סי' ז) מצינו, מכאן שנו חכמים בג' דברים ניתנה התורה, באש, ובמים, ובמדבר, באש מנין שנא' (שמות יט) 'והר סיני עשן כולו וגו', ובמים מנין שנאמר (שופטים ה) 'גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים' ובמדבר מנין שנא' 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני', ולמה ניתנה בג' דברים הללו אלא מה אלו חנם לכל באי העולם כך דברי תורה חנם הם שנאמר (ישעיה נה) 'הוי כל צמא לכו למים', דבר אחר, 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני' כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה.

והנה במשנה בבכורות (כט, א) מצינו, שהנוטל שכרו לדון דיניו בטלים, להעיד עדותיו בטלין, ובגמ' הקשו מה המקור לזה שאין הוטלים שכר על הוראה ותלמוד תורה שילמד, אמר רב יהודה אמר רב, שהמקור לזה מהפסוק (דברים ד, ה) 'ראה למדתי אתכם וגו', מה אני בחנם אף אתם בחנם, וכן שנינו בברייתא, שנא' 'כאשר צוני ה' אלקי' מה אני בחנם, אף אתם בחנם, ומנין שאם לא מצא מי שילמדנו בחנם שילמד בשכר, תלמוד לומר (משלי כג, כג) 'אמת קנה' דהיינו תורה, ומנין שלא יאמר, כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה לאחרים בשכר תלמוד לומר (שם) 'אמת קנה ואל תמכור חכמה ומוסר ובינה'.

ובתוספות הקשו שהרי נאמר ושוחד לא תקח והרי לומדים מכאן שאין לדיין לקחת שכר, והביא את דברי הגמ' בכתובות (קה, א) שיש חילוק אם מקבל שכר על מה שהוא דן, למה שלוקח שוחד שמשתדל לדונו יפה ולהפוך בזכותו כמו שמצינו שם שאפי' לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אסור, עוד הקשו שם בתוספות (ד"ה הנוטל שכרו) שהרי מצינו שמכוער הדיין שנוטל שכר לדון אלא שדיניו דין, והביא שמצינו שם בכתובות שבשכר בטלה מותר, וכאן אי"ז שכר בטלה.

וכתב הרמב"ם (פכ"ג הל' סנהדרין ה"ה), כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים, והוא שלא יהיה שכר הניכר, אבל אם היה עוסק במלאכתו ובאו לפניו שנים לדין ואמר להן תנו לי מי שיעשה תחתי עד שאדון לכם או תנו לי שכר בטלתי הרי זה מותר, והוא שיהיה הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר, ויטול משניהם בשוה זה בפני זה, כגון זה מותר, ובהגהות מיימוניות הביא את דברי הירושלמי בסנהדרין (פ"א ה"א) שרב הונא היה רועה את השוורים וידע עדות לאדם אחד וכשבקשו ממנו לבוא להעיד אמר לו שיתן לו את שכרו שמפסיד כשהולך להעיד, והוכיחו מהמשנה שנותנים לדיין שכר בטלו ולעד שכר עדותו.

וכן כתב, בשולחן ערוך (חו"מ ט, ה), שהנוטל שכר לדון, כל דיניו שדן בטלים, אלא א"כ ידוע שלא נטל בהם שכר, ואם אינו נוטל אלא שכר בטלתו, מותר, והוא שיהיה ניכר לכל שאינו נוטל אלא שכר בטלתו, כגון שיש לו מלאכה ידועה לעשות בשעה שיש לו לדון, אומר לבעלי הדין, תנו לי שכר פעולה של אותה מלאכה שאתבטל ממנה, והוא שיקבל משניהם בשוה, אבל אם אינו ניכר, כגון שאין לו מלאכה ידועה אלא שאומר, שמא יזדמן לי שכר בקניית סחורה וסרסרות, ובשביל זה מבקש שכר, אסור.

להחזיר את מה ששלמו לדיין

וכתב הב"ח שאם שלמו לדיין שכר אינו צריך להחזירו בדין, ורק אם לקח בתורת שוחד שאסור מהתורה חייב להחזיר ואם לקח הרי"ז גזל בידו, והוכיח מהגמ' בבכורות, ובשער משפט (סק"ב) הקשה, שהרי מה שמחזירים את השוחד הוא משום שמצינו שאי עביד לא מהני, כלומר שאם אסרה התורה ועבר עליו שלא מועיל מה שעשה ולכך מחזיר, וא"כ גם לגבי מה אני בחנם כיון שיש איסור ליטול שכר לדון שיצטרך להחזיר, שגם באיסורים מדרבנן אם עבר ועשה לא מועיל, וכתב לחלק בין איסור לאו למצות עשה של מה אני בחנם, ועוד תי' שהתחדש כן בפסוק 'אמת קנה' שמועיל.

והביא ראיה לדברי הב"ח ממה שמצינו (רסד, ח) לגבי מי שברח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו ואמר לחברו שיעבירו ויתן לו דינר, והעבירו שאין לו אלא שכר הראוי לו, ודוקא אם עדיין לא נתן לו אבל אם כבר נתן לו אינו יכול להוציא מידו, אפי' שמחויב להצילו, וכשנוטל שכר יותר פשיטא שעובר על מה אני בחנם, ואפי' הכי אם נתן אין מוציאין מידו, וכן משמע מדברי הב"י (בדק הבית יו"ד סי' שלו) דאף שאסור למי שיש לו סממנים וחברו חולה להעלות בדמי הסממנים יותר מן הראוי משום שחייב להצילו, מ"מ אם נטל אין מוציאין מידו.

אמנם במשנה למלך (הל' עדות) כתב, שמדברי הריטב"א בקדושין (נח, ב) מוכח שאם נטל שכר לדון חייב להחזיר, וטעם דברי הריטב"א הוא, כיון שסו"ס התבטל הדין הרי"ז כמו נתינה בטעות ולכך חייב להחזיר לו, ובמקום שהתקיים הדין אינו צריך להחזיר מה שנטל כשיטת הב"ח, ואין מחלוקת בין הריטב"א לב"ח, אמנם יש מקום לומר שכיון שמהתורה הדין קיים ורק מדרבנן קנסוהו שיתבטל אי"ז נתינה בטעות.

שכר פועל בטל

וכתב הסמ"ע (סקי"ד) דוקא שהתנה עמהן מתחילה שנוטל מהן כל שכר פעולתו, אבל אם לא התנה אי"צ ליתן לו אלא שכר בטלה, והט"ז חולק בזה, שאם לא התנה אין צריך ליתן לו כלל, שהרי מצינו לגבי הפורע את חובו של חברו שלא מדעתו שפטור לשלם למי שפרע, כיון שיכל לפייסו בדברים וכן בדיין יכלו לילך לדיין אחר, וכן מבואר בתוס' (ב"ק נח, א ד"ה א"נ), ובתשובת שבו"י (ח"א סי' קמ"ב) חולק על הט"ז, בפרט עכשיו שהכל יודעין שנותנים שכר ודאי כמי התנה בפירוש, וכתב הקצות (סק"ב) ליישב את דברי הסמ"ע, שאם עשה מעצמו טובה לחברו אפשר לחלק אם ההפסד ודאי, אבל אם עשה בציווי חברו ודאי חייב לשלם, שהרי פורע חובו של חברו שלא מדעתו אם אמר לו לפרוע ודאי שצריך להחזירו, וא"כ כשהדיין סילק את עצמו מהמלאכה, ודאי שצריך לשלם לו כיון שהוא מדעת, אמנם אם דן בעל כרחו של בעל דין אי"צ לשלם לו שכרו כפועל, אמנם נקט שאי"צ לשלם אלא כפועל בטל לגמרי, ולא כפועל הבטל מאותה מלאכה כפי שביאר הסמ"ע.

נטילת ממון על גיטין וקידושין

והנה כתב רע"ב במשנה, שראה שלא יבוש הרב הנסמך ראש ישיבה ליטול עשרה זהובים כדי להיות חצי שעה על כתיבת ונתינת גט אחד, והעדים החותמים על הגט שני זהובים או זהוב לכל הפחות לכל אחד, ואין זה הרב בעיני אלא גזלן ואנס, לפי שהוא יודע שאין נותנים בעירו גט שלא ברשותו, ונותן הגט בעל כרחו צריך שיתן לו כל חפצו, וחושש אני לגט זה שהוא פסול, שהרי מצינו שהנוטל שכר לדון, דיניו בטלין, להעיד, עדותו בטלה.

והתוספות יום טוב הביא את דברי הרמ"א (אה"ע קנד) שאין ראיה ממה שהנוטל שכר לדון דיניו בטלים, כיון שסדור הגט אינו דין אלא לימוד, וכן העדים כיון שמתנים אתם שאם יקלקלו את הגט ישלמו אותו, לכך מותר להם לקבל הרבה שכר, וא"כ גם בדיין שאסור לו לקבל שכר כשבאים לפניו לדין, אבל כשקובעים שיהיה דיין קבוע, זה אינו בכלל המצוה, וכשנקבע רשאי להתנות ליטול שכר, ובזה יוכל להתנות גם כן על החליצה אף שמהרמא"י החמיר לאסור בחליצה.

והנה כתב הרמ"א (יו"ד רמה, כב) שרב היושב בעירו ולומד לרבים, יכול חכם אחר לבוא וללמוד גם כן אפי' שמקפח קצת בשכר הרב הקודם, וכתב הש"ך (סקט"ז) כגון בשכר חופות וקידושין וכ"כ בפסקי מהרא"י, ואם משום דיש קפוח פרנסה בדבר מחמת הפרס שתפול לכיס המנהיגים מגיטין וחליצה והשבעת נשים ושכר ברכת אירוסין ונשואין, שהרי יש בזה הרבה טענות על שכר זה ובטורח למצוא היתר לרובן, ולכך אין בזה טענה שלא יטול הרב השני כיון שממילא אין לזה כ"כ היתר, ומשמע ששכר שהוא בהיתר ברור אסור לו ליטול, וכל זה הוא מדינא אבל מצד המנהג אפשר שיש למחות בזה.

ובחתם סופר (ח"ב יו"ד סימן רלא) כתב, כי כ"ז היה בימיהם שלא קבלו את הרב כפועל אלא כל ת"ח הנהיג את בני עירו, וממילא היה מקבל גם מחופות וקידושין, אפי' שתלמיד חכם שממונה על הציבור בני עירו חייבים לתת לו פרנסתו, מ"מ כיון שלא שכרוהו כפועל אלא שבח שבא ממילא, אם יבוא רב אחר אין מי שימחה בידו, אבל בזמננו שמקבלים רב ועוקר דירתו ממקומו ובא וקוצבים לו שכרו כמו ששוכרים פועל ואליה הוא נושא נפשו, וחלק מזה הוא שכרו מחופות וקידושין וגיטין הרי זה שייך כבר לרב וכבר זכה זה בזה בכל רווח שיבוא במקומו, והרי זה כגוזל ממש.

קבורה בשכר

בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ח"ב סי' קנא) נשאל, לגבי מה שדורשים ממון רב לקבורה ופעמים רבות היה נשאר המת בנוול וגם הלינו את המתים וכדו', ובאו אנשים ורצו להקים חבורה שיקברו בלא שכר בשביל שלא יתבזו המתים, והביאו את דברי המג"א (או"ח קנג סקמ"א) שבמדינתינו שיש חבורות ממונים לקבור מתים צריך למחות באנשים אחרים שיתעסקו בקבורת מתים, שזה נוגע בפרנסתם, אמנם הביאו דברי המג"א (שם סקמ"ט) שאם יש מקום לערער יכולים לסלק אדם מחזקתו, אמנם כתב לדון אם יש מקום שיקחו שכר לקבורת המת שהרי קבורת המת מצוה ואף בכל המתים הוא מצוה כי קבור תקברנו, ומדין מה אני בחנם אף אתם בחנם צריך לקבור בחנם.

והנה ברמב"ם (פט"ו הל' סנהדרין ה"ח) כתב, מצות עשה לקבור את כל הרוגי בית דין ביום ההריגה שנאמר (דברים כא, כג) 'כי קבור תקברנו ביום ההוא', ולא הרוגי בית דין בלבד אלא כל המלין את מתו עובר עליו בלא תעשה, ואם הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אינו עובר עליו, וכן מבואר ברמב"ן (דברים כא, כב) והנה המלין התלוי או אפילו המת בארץ עובר בשני לאוין ועשה, ומן הלאו הזה קבר יהושע מלכי כנען ביומן, שהיה בהם משום טומאת הארץ, וכן מצינו בדוד כתיב (שמואל ב ח) 'ויעש דוד שם בשובו מהכות את ארם', ופירש"י שקבר את הרוגים שלהם והיא שם טוב שישראל שקוברין את אויביהם א"כ במתי ישראל ודאי יש מצוה ושייך מה אני בחנם.

ובשו"ת תשב"ץ (ח"ג סי' יג) כתב, כי קבורת מת שיש לו קרובים אינה מוטלת אלא על קרוביו, ולכך מותר לכהנים להטמא לשבעה מתי מצוה שלהם שאם הם לא יתעסקו בהם לא ימצאו קובר, ולענין שכר המצות אמרו (כתובות קו, א) שמלמדי הלכות קמיצה היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה, וכן מצינו בבבא קמא (קיח, א) ששומרי ספיחין בשביעית היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה, א"כ כשרחוקים מטפלים קוברים רשאים ליטול ממון, ומי שהוא צריך רשאי ליטול שכרו כפועל בטל או כמו שהתנה עמהם, ואפילו היתה חפירת הקבר מצוה בכלל מצות הקבורה, ומה שאין מצות הקבורה אלא להכניסו לקברו והחפירה הכשר מצוה היא, הרי האדם בחייו יכל לחצוב לו קבר בחייו, כמו שכתוב (ישעיה כב, טז) 'מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חוצבי מרום קברו' וכן (בראשית נ, ה) 'בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני'.

והנה מצינו בגמ' בסנהדרין (כו, ב), לגבי אותם קברנים שקברו מתים ביום טוב ראשון של עצרת, ועברו על כמה איסורי מלאכה ביום טוב, ונידה אותם רב פפא, ופסלם לעדות לפי שעושים כן מחמת חימוד ממון, והם כמו רשע דחמס, ופירש"י משום שכר ממון עוברין על דברי תורה, והרי דבחול לא היה אסור כלל במה שנוטלין שכר, וחלקו הראשונים אם נפסלו מדאורייתא או מדרבנן ואם נפסלו גם אם קברו ביו"ט שני, ומבואר בשו"ע (או"ח תקכו, ה) שהחופר קבר למת בי"ט שני, מותר לו ליטול שכר, וכתב במגן אברהם (סקי"ב) כיון שמא לא ימצא מי שיעשה בחנם (רי"ו), וביש"ש אוסר ליטול שכר ואם אינו רוצה לעשות בחנם מטעין אותו, ומצינו (סי' תקפה) דיש אומרים שלצורך מצוה מותר ליטול שכר שבת ויו"ט, ומבואר שביום טוב שני מותר ליטול שכר.

ובשו"ת חת"ס (יו"ד ש"ל של"א) האריך שם לבאר שמותר ליטול שכר קבורה וכתב, שהמקור מדברי הגמ' בבבא בתרא (קיב, א) נמצא צדיק קבור בקרקע שאינו שלו, אמנם השואל ומשיב דחה את ראיתו שכ"ז רק במי שנקבר בעיר אחרת אבל במת בעירו כל הציבור יש להם חלק בשדה בוכים, וע"כ נקט שנכון להעמיד אנשים שיקברו שלא שכר, וכתב, דאף שהתשב"ץ התיר לקבל שכר ויש לו סמך בש"ס אבל לא שמחויב לקבל שכר ובפרט להפשיט מעניים את עורם ולהלין המתים בשביל זה.

תקיעת שופר בשכר

בשדי חמד (ר"ה סי' ב, יז) כתב לדון אם מותר לקבל שכר על תקיעת שופר כיון שלמדנו מה אני בחנם אף אתם בחינם, והנה בשו"ע (או"ח תקפה, ה) כתב, שהנוטל שכר לתקוע שופר בר"ה, או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות וי"ט, אינו רואה מאותו שכר סימן ברכה, והוכיח בחקרי לב, שמשמע שמותר רק שאינו רואה בזה ברכה, והיה מקום לומר שכיון שיכול השומע לעשותו בעצמו, אמנם בגמ' בראש השנה (כט, ב) מבואר, שהכל חייבים בתקיעת שופר ואין הכל בקיעין ומשמע שאין יכול לתקוע לבד, אמנם נקטו בזה שכיון שדין מה אתם בחינם הוא מדאוריתא, לכך רק התקיעות של תר"ת ג' פעמים שהם מהתורה אסור לקחת שכר, וכל שאר התקיעות שהם מדרבנן מותר.

שכר לימוד תורה

הנה דעת הרמב"ם (פ"ג הל' תלמוד תורה ה"י), כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות.

ומקור דברי הרמב"ם מהמשנה באבות (פ"ד, מ"ה) רבי ישמעאל בנו אומר, הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות, רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם.

ובפירוש המשנה לרמב"ם האריך בעניין שלא לחשב את התורה ככלי לפרנסה, שהרי נאמר מה אני בחנם אף אתם בחנם, וכשם שהלל הזקן (יומא לד, א) היה חוטב, והיה חוטב עצים ולומד לפני שמעיה ואבטליון, והוא בתכלית העניות, וכן רבי חנינה בן דוסא (ברכות יז, ב), שכל העולם כולו אינו ניזון אלא בשביל חנניה בני וחנניה בני דיו קב חרובין מערב שבת לערב שבת, ולא ביקש מבני אדם, וכן קרנא (כתובות קה, א) שהיה דיין בכל ארץ ישראל, והוא היה משקה שדות, וכשהיו באים בעלי הדין, היה אומר, או שתתנו לי מי שישקה במקומי כשאני מתעסק עמכם, או שתתנו לי שעור מה שאבטל מעבודתי, ואדון לכם, וכן רב יוסף, היה נושא עצים, ואומר, גדולה מלאכה שמחממת את בעליה, ועוד האריך להוכיח לזה.

ובכסף משנה כתב, שמה שהלל הזקן היה חוטב עצים ולומד, אפשר שהיה בתחילת לימודו ואולי לא היו נותנים אלא למפורסמים שבהם, וכן ר' חנינא בן דוסא היה יכול להתפלל ולא רצה להנות מהעולם מדין חסידות, אבל אין בזה איסור, וקרנא היה בלא טורח גדול,  ורב הונא שהיה דולה מים, כבר פירש"י, שהיה דולה להשקות שדותיו שאין גנאי, וגם שהיו לו כבר קרקעות ולא היה צריך ליטול, ורב יוסף שהתעסק בריחיים ורב ששת בנסרים ואמר כמה גדולה מלאכה שמחממת את בעליה, כבר נזהר רש"י בזה וכתב, שלרפואה היו עושים כן בימות השלג להתחמם ולהזיע, וודאי שהיה נושא משא בתוך ביתו שהרי היה סומא ואיך סחב נסרים, וכן מה שהרמב"ם דחה את הראיה ממש"כ 'היתה כאניות סוחר' וביאר דהיינו בזמן שהיו חולים, אין נראה שא"כ יעשו השתדלות ויתרפאו.

אלא ביאר הכסף משנה את המשנה באבות, ר' ישמעאל אומר הלומד על מנת ללמד כלומר שאין כוונת למידתו לשמה רק להתכבד בהיותו ראש ישיבה, כמו שאמרו בנדרים (סב, א) לאהבה את ה' שלא תאמר אקרא כדי שיקראוני חכם אשנה כדי שיקראוני רבי או שאהיה זקן ויושב בישיבה, אבל הלומד ע"מ לעשות הרי לומד לשמה ומספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ובא ר' צדוק ואמר אל תטעה לומר כיון שאני רואה שגם ללומד ע"מ ללמד מספיקין בידו כפי כוונתו שאין בו עון, שהכל תלוי בכוונה וזה מה שהביאו מהלל.

וכתב, שהרי מצינו שכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג, וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן הרמב"ם ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הצבור, וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח"ו ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר.

וכן מבואר בתוס' בבכורות (כט, א) שכתבו, שאין לתמוה על דייני גזירות שבירושלים שהיו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה כיון דכל עסקם היה על זה ולא היו עוסקים בשום מלאכה, על כרחם צריכים להתפרנס ומה שנוהגין עכשיו ללמוד תורה בשכר אם אין לו במה להתפרנס מותר, ואפי' יש לו אם הוא שכר בטלה דמוכח שמניח כל עסקיו ומשא ומתן שלו.

כבוד התורה וכתרה של תורה

בתשב"ץ (ח"א סי' קמז) הוכיח שהרי מצינו ביומא (יח, א) שהכהן הגדול מאחיו היינו שתגדלהו משל אחיו שנותנים לו ממו בגלל שהוא גדול, אלא כתב לבאר דברי הרמב"ם, שיש בזה ב' דברים, האחד, הנאה בכבוד תורה, והשני השתמשות בכתרה של תורה, שמי שעוסק בתורה שלא לשמה ותחלת התעסקותו בה לא היה אלא כדי לעשות ממנה אומנות לחיות, הרי זה משתמש בכתרה של תורה לצרכו והרי הוא עושה כתר הקדש תשמיש של חול ולא הפריש בינו ובין קרדום שהוא משתמש בו, ועל זה אין לו שכר בתלמודו לעוה"ב שהרי לא נתכוון אליו וגם נעקר מן העוה"ז, ואם אחרי שזכה לכתרה של תורה הוא מתכבד ומתגדל בו אין זה בכלל משתמש בכתרה של תורה שהרי אמרו וסוף הכבוד לבא, שכשם שמותר בעטרה כך מותר בקרדום.

נתנה תורה במדבר

במושב זקנים (שמות יט, א) מצינו, שהתורה נתנה במדבר ולא בארץ ישראל שהיא קדושה, מפני שלא ליתן פתחון פה לאומות שלא יאמרו כשיעברו על התורה לא נתנה לנו, ועוד שיהא הפקר לכל כמדבר ולא ירושה, וזהו שייסד הפייט ממדבר מתנה, מקום הפקר, ד"א כדי שלא יהא כל אחד עוסק בשדהו ויהא התורה בטלה, אבל במדבר היו כולם פנויים, שהרי לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן.

וברא"ש (במדבר כא, יח) כתב בפסוק 'ממדבר מתנה', למה נתנה תורה במדבר שאלו ניתנה להם בארץ היה כל שבט רוצה שיתנה בחלקו ואומר אני קודם בה לפיכך נתן מתנה במדבר שיהיו הכל שוים בה, ד"א כשם שהמדבר לא נזרע ולא נעבד כך המקבל עליו עול תורה פורקין ממנו עול מלכות ועול ד"א וכשם שהמדבר מעלה ארנון כך בני תורה בני חורין.

בדרשות המהר"ל (דרוש על התורה) כתב, שנתנה תורה במדבר נגד ישראל שהם כמו המדבר, שהם מסולקים מהתאוות הגשמיות כמדבר הזה, וכל מעלתם לא קנו כי אם במדבר, ואמר הכתוב ימצאהו בארץ מדבר וגו' יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו, ר"ל כי מצא ישראל שהם בארץ מדבר, שמסולקים מהדברים הגופניים והגשמיים כמו המדבר, לכן יסובבנהו בענני כבודו והשרה שכינתו עמהם, וגם יבוננהו בתתו להם הבינה היא התורה השכלית שכתוב בה (משלי ח') אני בינה לי גבורה, שמפני היותם במדבר מסולקים מתאוות הגוף נתן להם את הדברים הקדושים הנבדלים מהגשם.

ובתפארת ישראל (פרק כו) כתב, שהמדבר אין בו מציאות חמרי, ואין דרים בו הנבראים החמריים, ובשביל כך נתנה התורה, שהיא השכל הגמור במדבר, בעבור שלא נמצא בו דברים הגשמיים, וזה מורה על עצם התורה, כי המצות שבה הם דברים שאינם טבעיים, וזהו מה שנתנה במים ובאש, ולכך השכר על התורה גם כן אינו טבעי, ולכך התורה היא ראויה בפרט במדבר, ולא בישוב, כי בישוב הדברים הטבעיים, והתורה אינה לפי הטבע, ודבר זה מבואר למי שמבין דברי חכמה, ומצד כל ג' בחינות אלו, התורה היא נבדלת מן האדם, ולכך אמר (במדב"ר א, ז) מה אלו הם הפקר לעולם, אף דברי תורה הם הפקר לעולם, ועי"ש עוד במה שהאריך בזה.

ברוח חיים (דרוש טו שבת זכור) הביא (זוהר ח"ב סה, ב), שעמלק בא על בטול תורה שרפו ידיהם ברפידים ומיד ויבוא עמלק, ולכך נאמר 'ויסעו מרפידים', ואפשר לרמוז ויסעו מרפידים שנסעו מהפירוד, 'ויבואו מדבר סיני' שראו שהקב"ה בחר בסיני מטעם שהוא נמוך ולכן גם ישראל 'ויחנו במדבר' שנתנו לבם אל המדבר כי אין יתרון לאדם כי הוא הולך למקום עפר וקטון וגדול שם הוא, ולכן 'ויחן שם ישראל' בלב אחד כמו שאמרו רז"ל, וכמז"ל (עירובין נד, א) מפני מה נתנה תורה במדבר אם משים עצמו כמדבר תורה נתנה לו במתנה, והטעם נגד ההר שבחר בו יתברך על שהוא נמוך ומשה שהוא עניו עלה אל האלקים.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

בטקס שנערך אמש בירושלים, השיקה רבנות משטרת ישראל את הספר החדש "בחרבות גיבורים", במעמד הראשון לציון הרב דוד יוסף ומפכ"ל המשטרה רב ניצב דני לוי. הספר פרי עטו של הרב הראשי למשטרה, נצ"מ רמי ברכיהו.

הטקס התקיים בהשתתפותם של הראשון לציון הגאון הרב דוד יוסף, מפכ"ל המשטרה רב ניצב דני לוי, הרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב שמואל רבינוביץ' רב הכותל והמקומות הקדושים ורבני מערך הרבנות במשטרת ישראל.

כזכור בבוקר שמחת תורה כאשר החלה מתקפת הטרור על מדינת ישראל, שוטרי משטרת ישראל ולוחמי מג"ב יצאו מבתיהם להגן ולהילחם במחבלים. הגיבורים לחמו בעוז ו-58 שוטרים ושוטרות שילמו בחייהם ונפלו בהגנה על תושבי הדרום. גבורתם האישית של כל אחד ואחת מהנופלים עוברת כחוט השני בספר ההלכה המהווה נר זיכרון לכולם.

הספר שיצא לאור בשיתוף מוסד ״הרב קוק״, מרכז מאה שאלות הלכתיות שהופנו אל הרב ברכיהו על ידי שוטרים ושוטרות שלחמו מכלל יחידות המשטרה במהלך מלחמת "חרבות ברזל". בספר נמצאות תשובות הלכתיות ומעמיקות בתחומי שבת, כשרות, זיהוי חללים, אמונה ועוד. מדובר בפסיקות הלכתיות ייחודיות שנכתבו בשיתוף גדולי הפוסקים בעולם החרדי, ולמעשה ממלאות את הוואקום שהיה עד כה בנושא בשל עיסוק הלכתי מועט בתחומי משטרה ומדינה מאז הציווי 'שופטים ושוטרים תתן לך'.

ייחודו של הספר, בכך שנותן מענה לשוטרים ולשוטרות וללוחמי ולוחמות מג"ב מתוך שדה הקרב – לא רק במובן הפיזי, אלא גם הנפשי והאמוני, תוך מתן דגש של חשיבות הקשר העמוק בין העשייה המבצעית, לבין הרוח הפנימית שמניעה אותה.

הספר מהווה נדבך נוסף בתרומתה המשמעותית של משטרת ישראל לעוצמה הלאומית, המדגישה לא רק כוח, מקצועיות וערכיות – אלא גם שילוב בין מסירות נפש לשירות במשטרה ובמיוחד בימי המלחמה הראשונים, בהם נפלו עשרות שוטרים, שוטרות ולוחמי מג"ב, לבין עולם ערכי ויהודי עמוק.
הראשון לציון הרב דוד יוסף שליט"א ברך את השוטרים ואת רב המשטרה על כתיבת ספר ההלכה החשוב. הרב ציין כי מדובר בספר בו ישנה כניסה לעומקה של ההלכה והכרעות הלכה למעשה בתורה של מעשים, תוך מתן מענה מדוייק. הרב ברך את השוטרים בעשייה הקדושה שלהם.

מפכ"ל המשטרה רנ"צ דני לוי התייחס בדבריו לרבנות משטרת ישראל, שיבח את העשייה הערכית שלה בחיזוקם של השוטרים בארגון וציין כי בפעילות משטרת ישראל להגברת המשילות והריבונות הנעשית ברחבי המדינה שבה השוטרים פועלים לילות כימים מקבלת חיזוק מעולמות התוכן שמביאה הרבנות ורב המשטרה בראשה.

המפכ"ל הוסיף וציין בדבריו כי גם בתקופות מורכבות, שוטרינו מתייצבים ככוח איתן ומלוכדים כולם באהבת הארץ. משטרת ישראל תמשיך לפעול בעוצמה, ביעילות ובאמונה – תוך שמירה על צביונה הערכי והחברתי של מדינת ישראל, ובחיזוק הקשר בין המשרתים לבין מורשתם וזהותם.

ראש ישיבת מרכז הרב יעקב שפירא שליטא אמר כי ספר ההלכה העוסק בשאלות הלכתיות בשעת מלחמה וכי מדובר בהלכה למעשה שמביאה לזיכוי הרבים בזמני מלחמה.

רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ סיפר על המפגש הראשון שלו עם רב המשטרה בו אמר לו כי העשייה העיקרית היא בכתיבה הלכתית, ואכן הרב החל בה והוציא את ספר ההלכה הייחודי 'בחרבות גיבורים' על הגבורה הרוחנית והמעשית של השוטרים.

יו"ר הנהלת 'מוסד הרב קוק' הרב יהודה רפאל ציין כי מדובר בספר המצליח לחבר בין קודש לחול, בין עבודת הקודש של השוטרים לבין העוצמה הגדולה שהוכחה בימי הקרבות ממש, כפי שהיה חזונו של הרב קוק זצ"ל.

הרב הראשי למשטרה נצ"מ הרב רמי ברכיהו הודה למפכ"ל המשטרה על עמידתו האיתנה ועל התמיכה הרבה במערך הרבנות המשטרתית. הרב העלה על נס את גבורת השוטרות והשוטרים ביום שמחת תורה וציין כי את הגבורה הזאת היה חשוב להכניס אל תוככי בית המדרש וספר ההלכה הוא זה שמגשים את הגבורה לדורות.

ד"ר פיאמה נירנשטיין, לשעבר סגנית יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט האיטלקי וכיום חוקרת בכירה במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מפני ההקצנה האנטי-ישראלית באירופה, שלדבריה הפכה לכלי תעמולה בידי חמאס.

"ההפגנות האירופיות נגד ישראל כה מעוותות מוסרית, עד שחמאס עצמו מאמץ אותן בגאווה – ומציג אותן כהוכחה לתמיכה במאבקו", אמרה נירנשטיין. היא הוסיפה כי "האיחוד האירופי מצביע שוב ושוב נגד ישראל, דורש הפסקת לחימה חד-צדדית – ואינו דורש דבר מחמאס, אפילו לא את השבת החטופים".

נירנשטיין התריעה גם מפני ניצול הסיוע ההומניטרי לעזה על ידי חמאס: "מחבלים חמושים חוטפים את המשאיות, משתמשים בתכולה לסחיטת האוכלוסייה – ואז מרעיבים את עמם כדי לתמרן את דעת הקהל הבינלאומית. והם עושים זאת בצורה מבריקה". לדבריה, מדובר ב"כישלון מוסרי עמוק: כנראה ש'רצח עם' לא חל כשמדובר ביהודים".

לסיכום, היא קראה לאירופה "להתעשת": "האחראים למלחמה הזו הם חמאס אשר תכננו אותה, יזמו אותה וממשיכים אותה. לא ישראל. לא החטופים. והגיע הזמן שהאיחוד האירופי ידרוש את מה שצריך לדרוש: החזרת החטופים, פירוק מנשק, והפסקת הטרור".

תושב רמלה יהודי הותקף באלימות קשה על ידי חבורת צעירים ערבים בעת שנסע ברכבו ברחוב יצחק שדה בעיר. התוקפים היכו ברכבו, ואחד מהם אף שלף נבוט וניסה להכות בראשו של הנהג, תוך שהוא צועק "אני אשבור לך את הרכב!". הנהג הצליח לבלום את המכה בידו, אך נחבל כתוצאה מכך.

האירוע התרחש בתחילת השבוע. הנהג, בעל חזות יהודית, הבחין בקבוצת נערים ערבים עומדת בצד הדרך. כאשר חלף על פניהם, שמע מכה בצדו השמאלי של הרכב. הוא הספיק להסתכל במראה ולזהות את אחד מהם מכה ברכבו. מיד לאחר מכן, נמלטו התוקפים אל אחד הבתים הסמוכים.

הנהג היהודי עצר את רכבו והחל לצלם את אזור הבית אליו ברחו התוקפים. בזמן שצילם, יצא אחד התוקפים מהבית וצעק לעברו: "אל תצלם! הילד שנתן את המכה לרכב הוא קטן ועשה את זה בטעות". הנהג היהודי עמד על זכותו להמשיך ולצלם מתוך רכבו. בתגובה, חזר התוקף כשהוא אוחז נבוט בידו, צעק שוב "אני אשבור לך את הרכב!" וניסה להכות בראשו של הנהג, אשר הצליח לבלום את המכה ונחבל בידו השמאלית.

הנהג התקשר למשטרה, שכוחותיה הגיעו למקום ועיכבו את אביו של התוקף. הנהג הגיש תלונה רשמית נגד התוקף.

עו"ד חיים בלייכר מארגון "חוננו", המייצג את הנהג היהודי, קורא למצות את הדין עם התוקפים: "מדובר בתקיפה לכל דבר, אשר נעשתה ללא כל סיבה מלבד היותו של מרשי יהודי. אבקש כי התיק יטופל בכל חומרת הדין, כפי הראוי בתקיפה על רקע גזעני לאומני".

שלושה לוחמי צה"ל נפצעו באורח קל הבוקר (חמישי) כתוצאה מירי רקטת RPG לעבר מבנה בו פעלו בדרום רצועת עזה. הפצועים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, ומשפחותיהם עודכנו על האירוע.

מצה"ל נמסר כי זמן קצר לאחר ירי ה-RPG, כוחות צה"ל הצליחו לחסל את המחבלים האחראים לירי. האירוע התרחש במסגרת פעילות צה"ל הנמשכת ברצועה נגד ארגוני הטרור.

ראש זירת ישראל בשב"כ הזהיר הבוקר (חמישי) מפני התפרצות הפשיעה בחברה הערבית, שעלולה להוות סכנה ממשית לביטחון המדינה. כך נחשף במהדורת "כאן חדשות".

בשב"כ מעריכים כי בניגוד לאירועי "שומר חומות", אם תהיה אלימות בחברה הערבית, הפעם היא לא תבוא על רקע של זירה פלסטינית, אלא על רקע אזרחי של פשיעה אלימה מתגברת בתוך ישראל.

בדיון ממשלתי שנערך, אמר הבכיר: "מצב עליית הפשיעה בחברה הערבית מגיע למצב של איום ביטחוני, שמאיים על המשטר הדמוקרטי וזה מצריך מעורבות גדולה יותר של שב"כ". הוא הוסיף בחריפות כי "אם יהיה שומר חומות 2 זו תהיה סכנה ממשית לביטחון המדינה".

מוקדם יותר, פורסם לראשונה ב"כאן חדשות", כי ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בוועדת השרים לענייני הפשיעה בחברה הערבית, בשל היעדרה מהדיון. "אני ראש הממשלה ונמצא פה, והיא לא מתייצבת. חיי אדם זה לא מספיק חשוב?", אמר נתניהו.

גם סגן השר אלמוג כהן הצטרף לביקורת, ופנה למשנה ליועצת המשפטית, שרון אפק, שהגיע לדיון: "אני לא מצליח להבין איזו עזות פנים וחוצפה יש לה שלא להגיע לדיון כל כך חשוב. לא רק שהיא לא משתפת פעולה – כנראה שחיי הערבים בפניה שווים הרבה פחות".

אפק השיב כי בהרב-מיארה רואה בנושא חשיבות עליונה, וכי שלחה את הגורמים המקצועיים שעוסקים בנושא, את המשנה לפרקליט המדינה ואותו. הוא הוסיף כי "בתקופה שלא התקיימו דיונים בוועדת השרים, במשך תשעה חודשים, היא קיימה דיונים רבים בנושא וקידמה דברים רבים".

משפחות שכולות מפורום הגבורה פנו היום (חמישי) במכתב בהול לראש הממשלה נתניהו בעקבות חשיפת פרטי העסקה שנרקמת מול החמאס. במכתב כותבות המשפחות שדווקא בעת הזאת שבחמאס מראים חולשה, יש להגביר את העוצמה הצבאית כדי להביא להישגים משמעותיים בכל מטרות המלחמה. בנוסף מזכירות המשפחות לנתניהו את ההבטחות שהבטיח להם במהלך הפגישות השונות.

בפתח המכתב נכתב, "אנו, משפחות שכולות, נציגי פורום הגבורה, המאגד מעל 350 משפחות שכולות, כולם חללי מלחמת חרבות ברזל – פונים אליך בעת גורלית זו בדרישה ברורה ונחרצת: אל תיכנע לחמאס! איבדנו את היקר לנו מכל. שילמנו את המחיר האישי והכואב ביותר במלחמה הזו. קיבלנו על עצמנו, להמשיך את המשימה שאליה יצאו יקירינו ולא שבו: ניצחון על הטרור, החזרת ההרתעה, ויצירת מציאות ביטחונית אחרת – טובה, יציבה ובטוחה – עבור תושבי מדינת ישראל".

עוד הן כותבות, "הסכמה לדרישות חמאס בעת הזו – ובעיקר לעסקת חטופים חלקית, שתותיר חטופים מאחור, עסקה הכוללת הפסקת אש ארוכה, שחרור רוצחים שפלים מבתי הכלא ונסיגה משטחים שנכבשו במחיר דם לוחמינו – היא כניעה מוחלטת לאויב, חיזוקו, ואובדן ההישגים שכבר הושגו בכאב ובדמע. מדינת ישראל נמצאת כעת בשלב מכריע במערכה: עשרות אלפי אנשי מילואים גויסו, הלחץ על חמאס גובר, שטחים נכבשו, ונפתח מהלך חשוב של הוצאת הסיוע ההומניטרי מידי חמאס והעברתו לגורמים חלופיים – מהלך שעשוי לשנות את כללי המשחק כולו".

"דווקא עכשיו – כשהאויב נחלש, כשהעורף מגלה עוצמה, ולוחמינו כבר בשטח – אסור לעצור. הפסקת הלחימה כעת תקטע את המהלכים החשובים, תסכן את חיילינו, ותפקיר את ביטחון תושבי הדרום והמדינה כולה. אדוני ראש הממשלה, הבטחת – בפומבי ובארבע עיניים – שלא תיכנע לחמאס. אנו קוראים לך: עמוד בהבטחתך! עם ישראל חזק. עם ישראל עומד איתן. עם ישראל בע"ה ינצח", נכתב במכתב.

חשיפת איצקוביץ': אחד מבכירי הרבנים הספרדים צפוי להגיע בקרוב לאחת מערי הצפון ולשם כך ביקשו מהעירייה לממן מודעה באחד המקומונים, כנהוג. אלא שבעקבות דרישת מקורבי הרב להכתירו בתואר שאיננו מדוייק בלשון המעטה, העירייה סירבה לאשר את פרסום המודעה המדוברת.

•

חשיפת איצקוביץ': מאחורי הקלעים של הטרמפ של השר בן גביר לראשון לציון, לאיצקוביץ' נודע כי מנכ"ל חרדי ששהה אף הוא במקום ביקש גם הוא להסיע את הראשון לציון למעונו, אולם הרב העדיף את הנסיעה עם השר שזכה לגילויי חיבה רבים לאחרונה.

•

חשיפת איצקוביץ': מאחורי הרעיון במינויו של מנכ"ל הרבנות יהודה כהן למ"מ נציב שירות המדינה, שמסעיר כבר מספר ימים את המדינה, עומד מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס. השניים נפגשו בלי תכנון מקדים באירוע המרכזי של 'יום ירושלים' בישיבת מרכז הרב ואחרי שיחה ארוכה, פוקס הציע את ההצעה. עוד באותו הערב ההצעה הועברה לנתניהו שקפץ עליה כמוצא שלל רב.

•

מוזיקלי: ענק הזמר החסידי ליפא שמעלצר, צפוי להשיק בחודש תמוז אלבום חדש בשפה העברית. שמוליק קליין צפוי לפרסם בקרוב את אלבומו החדש ובו צפוי להיט של המלחין והזמר אהרן ראזל. יודעי דבר מספרים שמדובר בלהיט הבא.

•

לקראת מיזם נדל"ן חדש באלעד? רה"ע אלעד יהודה בוטבול, נצפה בשיחה צפופה עם היזם עקיבא זורייבין, בשולי טקס חתימת הסכם הגג שנחתם בצפת בהובלת רה"ע יוסי קקון.

איצקוביץ' שהשתתף בטקס, הבחין ביועץ התקשורת חזקי שכטר, מחזיק את השלט הענק שעליו חתמו הבכירים. איצקוביץ' שהכיר עד היום את המשפט 'מאחורי כל איש גדול עומדת אשה גדולה' ממליץ לעדכן אותו לכך שמאחורי כל שלט גדול, עומד איש יח"צ גדול.

את השליח המיוחד של היו"ר דרעי לטקס, סגן השר משה אבוטבול, איצקוביץ' ראה כשהוא מתמוגג מנחת לצידו של האשכנזי הראשון של ש"ס, חבר מועצת העיר צפת, יוסי גלנט.

את השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי, איצקוביץ' ראה כשהוא מסתודד עם איש היח"צ יוסי לחיאני, וראש המועצה הדתית יהוד-מונסון הרב אלירם כהן. איצקוביץ' מנוע מלפרט, אבל יכול לומר שנחשף השבוע לאחד הניסים המופלאים של לחיאני.

כאילו לא הספיק לו את מירון, שר ירושלים ומסורת ישראל, היה בעין המצלמות גם השבוע בשל 'יום ירושלים'. איצקוביץ' הבחין בשר כשהוא נועד עם השגריר האמריקני האקבי, בטקס מיוחד שנערך בכנסת בהשתתפות שגרירים שהנציגות הרשמית של מדינתם הועברה לירושלים.

אותו פרוש נצפה השבוע כשהוא משקיף על מקום המקדש, היישר מגג בית הכנסת 'תפארת ישראל' שזכה לתמיכה הגונה של עשרות מיליונים על ידי משרדו. בסמוך לו נצפה גם הרמ"ט ויקיר המדור, שימי בלוי, כשהוא חבוש בכובע למהדרין שעשוי לפתור את מצוקת המחירים של הכובעים החסידיים.

במשכן הכנסת התארח השבוע שוק רמלה, שפתח דוכנים לרוב. בין המבקרים נצפה גם סגה"ש אורי מקלב, מסייר בין הדוכנים. איצקוביץ' שניסה לשחד אותו בחגורה, התאכזב כשסגן השר התנגד להצעה.

סגן השר הפעלתן, נצפה השבוע בעיצומה של מלאכת הפיקוח על התחבורה הציבורית בהילולת שמואל הנביא.

ואילו את דוד בירנברג, הצמוד של מקלב, איצקוביץ' ראה כשהוא שקוע בשיחה ערה עם המפכ"ל דני לוי. איצקוביץ' סבור שנשמעה שם התחייבות שלא לעצור את עלם החמודות, גם מול סערות התקופה.

תנופה מדינית: לאחר שאירח בלשכתו את בכירי השלטון מהודו, ויטנאם, סין, סרי לנקה תאילנד ועוד.. שר העבודה יואב בן צור אירח בלשכתו השבוע את עמיתו שר העבודה וסגן ראש הממשלה, צ'כיה, מריאן יורצ'קה. איצקוביץ' מצפה להיות חלק מקצירת הפירות משיתופי הפעולה המדיניים והכלכליים בין המדינות.

ברגעים הדרמטיים שלפני פקיעת הדד ליין לחוק הגיוס, יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר, נצפה מחוץ למליאה בשיחה צפופה וממושכת עם מזכיר הממשלה צחי ברוורמן ומנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ.

ואם בחוק הגיוס עסקינן, במשלחת בן האדמו"ר מבעלזא, הרה"צ רבי אהרון מרדכי רוקח, שעלתה למעונו של מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, הבחין איצקוביץ' גם ביועץ התקשורת המסור יצחק (יצו) פלדמן. איצקוביץ' לא סגור עדיין איזה צד הוא ייצג בפגישה הנוכחית.

איש התקשורת מנחם טוקר אירס השבוע את בתו ומי שבא לברך ולפרגן, הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שלא שוכח את הימים שבהם כלי התקשורת טרם רדפו אחריו לראיונות.

אחרי שהאופנוע שלו הלך טוטאלוס, איצקוביץ' הבחין באיש התקשורת נתי שולמן מקול חי, שקוע במלאכתו כאילו לא אירע דבר.

בסיומה של שבת לנגידי חצר הקודש טאהש, שהתקיימה בניו ג'רסי, בראשות האדמו"ר, קרא האדמו"ר להרב ישראל אדלר וביקשו שישורר את השיר תניא, כדי לעורר רחמים על כלל ישראל. איצקוביץ' היה שם כדי לתעד

הרב אשר ויזל, מרבני העיר רמת גן ומי שאולי עשוי לכהן שם כרב העיר, התקבל בחביבות בלשכתו של הראש"ל הגאון רבי דוד יוסף, יחד עם בנו שצפוי להינשא בקרוב. מאחור: איש התקשורת יענקלה פרידמן, שצפוי להפוך למחותנו של הרב ויזל.

בזמן שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התקבל בחביבות רבה במצעד הדגלים ביום ירושלים, יועץ התקשורת שלו יקיר המדור אריאל אלחרר, בחר לנהל דווקא אז שיחת טלפון מעניינת, כאילו היה זה בחדרו בלשכה. איצקוביץ' היה רוצה להיות זבוב על השפופרת.

אותו בן גביר נצפה השבוע בשולי הכינוס המרכזי שנערך בישיבת 'מרכז הרב' הירושלמית, כשהוא מציע לראשון לציון הגר"ד יוסף, להסיעו עד לביתו, לאחר שהנהג הקבוע התבושש מלהגיע.

אחרי התלבטות קצרה, הראשון לציון נעתר להצעה והשר בן גביר הסיע אותו ברכבו עד לפתח הבית, שם נפרדו בידידות רבה.

את צביקה ימין, מנכ"ל עיריית כפר יונה, איצקוביץ' ראה כשהוא מאחל מזל טוב לרב העיר, הגאון הגדול רבי יוסף הללויה בשמחת אירוסי בת זקוניו.

בין האורחים שהגיעו לברך: דודי החתן, סגן ראש עיריית בני ברק המיתולוגי אלי דדון ומ"מ ראש עיריית בית שמש איציק אלמליח.

בשולי ועידת הנדל"ן איצקוביץ' לא יכל לפספס את האסטרטג יוסי רוזנבוים יחד את צוות משרדו מוישי רוטנברג, חיים אבוביץ' ואפרים איזק מנהלים את הועידה ביד רמה.

את רוזנבוים עצמו ראינו, כשהוא מסתודד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בכניסתו לוועידה. יודעי דבר לחשו לאיצקוביץ' על כך שבשיחה הקצרה הזאת נסגרו כמה דברים משמעותיים, שעוד ידוברו על כך רבות.

יועץ התקשורת אליאור אזרן, נפה מעתיר בתפילה בקבר השל"ה הקדוש, ביום המסוגל

ואם כבר בציון השל"ה עסקינן, איצקוביץ' שהגיע גם הוא להתפלל במקום, הבחין בראש ישיבת 'אור יוסף' הגאון רבי שמואל ביטון. איצקוביץ' יודע לומר שמדובר באירוע חריג. צילום: מקור חזק.

הגרמ"ש אדלשטיין, העדיף לקרוא את תפילת השל"ה דווקא על קבר החזו"א, יחד עם תלמידי 'שמחת התורה'. צילום: י. בוש

זקן חברי מועצת הרבנות הראשית ואבי תנועת הקירוב הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, שנבחר לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הגיע השבוע להצהיר אמונים כחבר מועצת הרבנות, אחרי שבזמן הבחירות שהה במסע חיזוק ברחבי אמריקה.

בנאות דשא סינטטי: אמן הרגש דניאל אלישע נצפה כשהוא משוחח ארוכות עם ר' יענקי קנייבסקי, בעת שהשניים השתתפו באירוע סגור.

ענק הזמר החסידי העולמי, ליפא שמלצר, נצפה בטרקלין ברודווי, בוחר בעקיטשע פרחוני במיוחד, לכבוד חג השבועות הממשמש ובא.

ולסיום: ראיונות הווטסאפ זוכים לעדנה לאחרונה. בין היתר ביוזמתו של אייל טירן, עורך קבוצות 'עסקים וכלכלה': "מדברים כלכלה – ראיונות עם אנשי המפתח". תכנית הראיונות יצאה לדרך בראיון עם החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה, המשיכה בראיון עם יוזם 'חוק הפיקדונות' – ימים ספורים לאחר אישורו הסופי – ח"כ אביחי בוארון, וממשיכה לראיון עם שר התקשורת, שיפורסם במוצ"ש הקרוב. איצקוביץ' עוקב בדריכות.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: itzkowitz@hm-news.co.il או למספר 055-923-5333

אירוע חריג וחמור התרחש היום (חמישי) במשרד ראש הממשלה בירושלים, כאשר קובי סמרנו, אביו של החטוף יונתן סמרנו, פרסם הודעה לתקשורת בה תקף בחריפות את כתבת חדשות 12, יולן כהן.

לדברי סמרנו, "יצאתי מהפגישה אצל ראש הממשלה. עוד לפני כן כתבת חדשות 12 יולן כהן ניסתה לשדל אב של חטוף אחר, להחדיר אמצעי האזנה למשרד ראש הממשלה. אני רואה בזה ניסיון התנקשות לא רק בראש הממשלה אלא גם בהחזרת הבנים שלנו, את רוצה לחבל בהחזרה של הבנים שלנו? תתביישי לך".

לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה חריפה משלה, בה טענה כי "ערוץ 12 הוא ערוץ תעמולה שמוכן לפגוע אפילו במשפחות חטופים רק כדי לנגח את ראש הממשלה נתניהו". בהודעה צוין כי "על-פי עדות משפחות חטופים, כתבת 'חדשות 12' יולן כהן ניסתה להחדיר מכשיר ציתות למשרד ראש הממשלה לקראת פגישה שערך היום ראש הממשלה עם משפחותיהם של חטופים חללים". לשכת רה"מ הדגישה כי "מכשיר הציתות אותר ונתפס על-ידי מערך האבטחה".

עוד הוסיף משרד ראש הממשלה כי "יצוין כי הכתבת הוזהרה כבר בשעות הבוקר לבל תעשה זאת, לאחר שהתקבל מידע על כוונותיה במשרד ראש הממשלה". בלשכה הגדירו את האירוע כ"חמור ביותר ומנוגד לחוק".

לסיום, מתחה לשכת ראש הממשלה ביקורת נרחבת על ערוץ 12: "'ערוץ 12' כבר מזמן ידוע כערוץ תעמולת שמאל שמכוון כל כולו נגד ראש הממשלה נתניהו ומחנה הימין כולו. היום שוב שבר ערוץ התבהלה כל נורמה מוסרית וחוקית ברדיפה שלו נגד ראש הממשלה, כשניצל באופן ציני משפחות חטופים, פגע בהם, ועבר על החוק – כך לפי עדות משפחות חטופים."

רשת "אל-ערביה" דיווחה הערב (חמישי) כי ישראל וחמאס הגיעו להסכם על הפסקת אש למשך 60 ימים, שעליה יכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בשעות הקרובות. עם זאת, לדיווח אין אישור ממקורות אחרים.

בתגובה לפרסום, מסר גורם מדיני כי בניגוד לדיווחים, ישראל אינה מכירה בהסכמה כלשהי של חמאס למתווה שהוצע על ידי השליח האמריקני סטיב וויטקוף.

מוקדם יותר היום פורסם גורמים המעורים במשא ומתן אמרו שחמאס אינו מרוצה ממתווה וויטקוף החדש ומתקשה להשלים עמו. לפי אותם גורמים, בארגון הטרור התרעמו על כך שהמתווה אינו מבטיח הפסקת אש כוללת ונסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה.

למרות דיווחים אלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר מוקדם יותר היום למשפחות חללי חטופים כי בישראל מקבלים את המתווה שהוצע.

הלילה התכנסו עשרות חברי האסיפה הכללית של קהילת 'אמיה' – ארגון הגג של הקהילה היהודית בארגנטינה – ואישרו פה אחד את רשימת חברי הנהלת הדירקטוריון לתקופת 2025–2028. לנשיא הקהילה החדש נבחר עו"ד אוסבלדו ארמוזה.

הרב אליהו המרה, יו"ר קהילת 'אמיה' היוצא, בירך את הנבחרים ואמר: "ברכותיי לנשיא ולחברי ההנהלה הנכנסת, להרבה הצלחה לקראת הקדנציה הקרובה."

בחירות אלה מגיעות לאחר שכזכור, הרשימה התורנית זכתה ברוב מוחץ של כ-70% מקולות הבוחרים בבחירות להנהגת קהילת 'אמיה'. רוב זה מעניק לקהילה התורנית חופש מוחלט בכל ענייני הדת. אלפים מבני הקהילה התורנית קיימו את הוראתם של רבני הקהילות בבואנוס איירס ויצאו בהמוניהם לבחור ברשימה התורנית, בהנהגתו של ראש ישיבת 'חפץ חיים', הגר"ש לוין שליט"א.

מטרותיה העיקריות של קהילת 'אמיה' הן לקדם את הרווחה והפיתוח של הקהילה היהודית בארגנטינה, ולשמור על מסורת וערכי הקהילה. יש לציין כי מאבק רב-שנים מתקיים בארגנטינה בין הקהילה התורנית לקהילות הרפורמים על הנהגת בתי העלמין והרבנות במדינה.

לתרומות לארגון זה לזה לחצו כאן>>

מתקפת וונדליזם קרתה אתמול בעיר סטמפורד היל שבלונדון . עסק נדל"ן בבעלות יהודית הפך למטרת תקיפה אנטישמית זירת הפשע המחרידה חשפה מראה הרסני: חלונות מנופצים, מחשבים מרוסקים, ורהיטים שנותצו לרסיסים. צבע אדום נשפך בברוטליות על פני השטח, כשעל המדרכה מבחוץ מוטבע כיתוב מאיים – "להרוס את אלביט", במה שנראה כהתייחסות לחברה הביטחונית הישראלית.

הרב הרשל גלוק, נשיא ארגון "שומרים" ותושב סטמפורד היל, לא היסס להגדיר את האירוע במלוא חומרתו: "יש להתייחס לכך כאל אירוע אנטישמי ללא ספק. הבעלים הם יהודים, אך אין להם שום קשר עם ישראל".

המתקפה מדגישה את האתגרים הניצבים בפני הקהילה היהודית, המתמודדת עם גל אנטישמיות מטריד. מעבר להרס הפיזי, מדובר במסר מאיים המערער את תחושת הביטחון של תושבי השכונה. מעשה הוונדליזם החצוף מבהיר כי שנאה עדיין מהווה איום ממשי על רקמה החברתית של קהילות שלמות.

האירוע מזכיר לכולנו כי המאבק נגד שנאה וקדומנות הוא מאבק מתמשך. הקהילה בסטמפורד היל, הידועה בחוסנה ובאחדותה, צפויה להגיב באומץ ובנחישות, תוך שמירה על ערכים של סובלנות ואחווה.