צה"ל מפרסם הבוקר תחקיר מקיף שנמשך שבעה חודשים ובו נחשפים לראשונה פרטי הקרב ההירואי בבסיס האימונים החטיבתי 'זיקים' בשבעה באוקטובר. התחקיר מגלה כיצד לחימתם העיקשת של מפקדים וחיילים מנעה כיבוש הבסיס ומה שיכול היה להפוך לאסון כבד.
בבוקר השבת הגורלי, בשעה 06:29, כאשר חמאס פתח במתקפת רקטות מאסיבית לעבר יישובי הדרום, שהתה בבסיס האימונים זיקים פלוגה אחת בלבד בכוננות 'הגנה', בפיקודו של מפקד פלוגת תבור. תוך דקות ספורות, בעוד מרבית חיילי צה"ל בבסיסים אחרים עדיין לא הבינו את חומרת המצב, זיהו מפקדי הבסיס כי מדובר באירוע חריג.
בשעה 06:37, רק שמונה דקות לאחר תחילת המתקפה, כבר התקיימה שיחה בין מפקד מגמה למפקד פלוגת ההגנה, בה עלתה הסבירות לאירוע שיכלול מגע ישיר עם חוליות מחבלים. בהחלטה שהתבררה כמצילת חיים, החל סגל הפיקוד להיערך למתקפה אפשרית, כולל החלפה ועיבוי עמדות השמירה בידי מפקדים בלבד.
הקרב על השער
בשעה 07:14 דיווח מפקד פלוגת ההגנה על תשעה מחבלים שרצים מגדר המערכת לכיוון עמדת הכניסה (ש"ג). עשר דקות לאחר מכן, החל קרב יריות ממושך בעמדת השמירה הדרומית, כאשר זוהו שני מחבלים שפתחו באש לעבר החיילים.
המצב הפך קריטי בשעה 07:40, כאשר דווח על לפחות שלושה מחבלים נוספים שפתחו באש לעבר עמדת הש"ג האחורי. למשך יותר מחצי שעה התנהל קרב הירואי, בו המפקדים הגנו בגופם על הטירונים והשוהים בבא"ח וחיסלו מספר מחבלים.
בשעה 08:13 אבד הקשר עם עמדת הכניסה לבא"ח, לאחר שרימונים ופצצת RPG פגעו בחלקה הדרום-מערבי של העמדה. ארבעת הלוחמים והלוחמות שנכחו בעמדה נפגעו קשות ונהרגו.
רגעי אימה בתוך הבסיס
הרגעים הקשים ביותר הגיעו בשעה 08:14, כאשר שני מחבלים חדרו לתוך הבא"ח דרך העמדה שנפגעה. המחבלים התפצלו ונעו בשני מסלולים שונים. אחד מהם נכנס לפלוגה שבה שהו הלוחמים והלוחמות, הבחין בשני לוחמים, פצע את אחד מהם והרג את השני.
במעשה גבורה יוצא דופן, בשעה 08:23, אחד הלוחמים שהמתין ליד הדלת בחדר סגל הבנים, קפץ בידיים חשופות על המחבל כשנכנס לחדר, אחז בנשקו והחל במאבק ממושך מולו. המחבל החל לדקור את הלוחם, אך שתי דקות לאחר מכן, לוחם נוסף הגיע ונטרל את המחבל בירי.
בזמן שהקרב בתוך הבסיס התנהל, מפקד פלוגת ההגנה, שהיה אמון על פיקוד האירוע, נפל בקרב בעקבות ירי צלף. סגנית מפקדת הפלוגה תפסה את הפיקוד במהירות והחלה בשליחת כוחות לפינוי פצועים וסיוע בלחימה, לפני שגם היא נפלה מירי צלף.
במקביל, בשעה 08:35 לערך, הכוח בעמדת ש"ג מערבי חיסל מחבל ופצע מחבל נוסף שירה לעבר אזרחים שיצאו ברכביהם מהמיגונית בבא"ח. כתוצאה מהירי נפצעה אזרחית אחת, והשאר החליטו להישאר במיגונית.
בא"ח זיקים לאחר הקרב. צילום: דו"צ
בשעה 09:15 לערך, לוחמים שהגיעו מביתם חיסלו את המחבל הנוסף שחדר לבא"ח. עשר דקות לאחר מכן, כונסו מפקדי הבא"ח לקבלת תמונת מצב, ולאחר ניהול אש אפקטיבית לעבר המחבלים, מרבית האש נפסקה.
בשעה 10:00 לערך, כוח מיחידת מגלן שהיה בדרכו למחנה אחר נענה לבקשת הכוח בעמדת הכניסה לתגבור. בטווח השעות 10:30-11:00 הכוח חבר למפקד גדוד 'קדם' לסריקות שבמהלכן נטרלו שני מחבלים נוספים מחוץ לבא"ח.
החל משעות הצהריים, הוחל בפינוי החללים באופן מוסק ורכוב לבתי החולים 'ברזילי' ו'אסותא'. בשעה 13:30, האזרחים שהסתתרו במיגונית בבא"ח פונו על ידי כוחות סיוע, ובשעה 14:30 הכריז מפקד חטיבת החילוץ כי הקרב בבא"ח הסתיים.
אולם הסיפור לא נגמר שם. לפי הערכת צוות התחקיר, במשך חמש היממות הבאות הגיעו כ-15 מחבלים נוספים למרחב הבא"ח, שחוסלו כולם בידי הכוחות.
המחיר הכבד והלקחים
במהלך הקרבות על בא"ח זיקים נפלו 7 חיילים ומפקדים, ונפצעו אזרחית אחת ותשעה חיילים נוספים. לפי ממצאי התחקיר, חוסלו לפחות 11 מחבלים – שניים בתוך הבא"ח ו-9 נוספים בעמדות השונות.
צוות התחקור, בפיקודו של סא"ל דן הרוש, קבע כי האויב תכנן לכבוש את מחנה זיקים באמצעות מספר מחלקות של מחבלי נוחב'ה ולבצע מסע הרג וחטיפות חיילים. תכנית האויב השתבשה בזכות לחימת הגדוד המרחבי וחיל הים שפגעו במחבלים בדרכם למחנה, ובזכות מפקדי הפלוגה שנלחמו בגבורה.
מסקנות התחקיר
התחקיר, שסוכם על ידי מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף ירון פינקלמן ועל ידי מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, קובע כי בחסדי שמים, בסיס אימונים חטיבתי 'זיקים' לא נכבש בשל הלחימה הנחושה של סגל המפקדים ולוחמי פלוגת 'תבור'. החלטת מפקד הפלוגה להחליף חיילים בעמדות ולעבות במפקדים, לצד ניהול הקרב ותפיסת הפיקוד על ידי סגנית מפקדת הפלוגה לאחר נפילתו, יצרו את התנאים להצלחה המשמעותית ביום הקשה.
במסקנות התחקיר אף נקבע כי יש לשפר את קטלניות הלוחם בדגש על הסמכת הלוחמים לאמצעים שיאפשרו תגובה מיידית למתווה של חדירת מחבלים. כמו כן, הדרישה המבצעית למרכיבי הביטחון להגנת הבא"ח צריכה להיות מותאמת יותר בהתחשב בעובדה שהבא"ח נמצא בקרבת הגבול.
בנוסף, בבסיסים הנמצאים בסמיכות לגבול נדרשות מערכות שליטה ובקרה מותאמות לגזרת הביטחון השוטף, שיעמדו גם במקרה של נפילת חשמל. "המכשול ומרכיבי ההגנה סייעו מאוד בעיכוב המחבלים ובמידה רבה גם בבלימתם בהתקפה ובניסיונם לחדור לבסיס" נכתב עוד במסקנות התחקיר.
התחקיר המקיף, שהושלם לאחר שבעה חודשים של עבודה, חושף לראשונה את הסיפור המלא של הקרב על בא"ח זיקים, אחד מאירועי הלחימה המשמעותיים שהתרחשו במתקפת השבעה באוקטובר. הוא מדגיש כיצד בחסדי שמים, תושייה, אומץ לב ומנהיגות של מפקדים צעירים מנעו אסון גדול הרבה יותר.
בזמן שיאיר לפיד מזהיר שוב ושוב מההסתה נגד ראש השב"כ רונן בר, השמאל חוצה שוב את כל הגבולות האפשריים.
בהפגנת השמאל שנערכה כמידי מוצ"ש, הציגו כמה מהמפגינים מיצג מזעזע ובו נראים ראשים כרותים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשבשמאל שותקים ולא מגנים זאת.
במפלגת הליכוד פרסמו תיעוד של המיצג וכתבו: "טירוף. מייצג הסתה לרצח ראש הממשלה וכריתת ראשו בהפגנת השמאל היום. איפה האכיפה של היועצת המשפטית ורונן בר?"
גם הורים לילדי חטופים ומשפחותיהם, החברים ב'פורום תקווה' פרסמו גינוי חריף ואמרו: "צריך לומר זאת בקול ברור. לראשים הכרותים כמו גם להפגנות היום אין שום קשר לחטופים. להיפך, מדובר באנשים שהחליטו להקריב את החטופים בניסיון להפיל את הממשלה.
במדינה מתוקנת היו כבר עכשיו עשרות עצורים בהסתה לרצח. לא ברור היכן השב"כ כשמדובר במיצגי הרצח הברורים והמסוכנים האלה. לא נותר לנו אלא לקוות שהוויכוח בין ראש הממשלה לרונן בר לא משפיע על עמדות השב"כ בכל הקשור לאבטחת רוה"מ, אחרת לא ניתן להסביר את השתיקה סביב מיצגי הרצח והשנאה".
שבוע לאחר הסתלקותו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל, ברדיו 'קול ברמה' נפלה ההכרעה בנוגע לזהות ממשיכו של הגר"מ מאזוז במסירת השיעור השבועי, מידי מוצ"ש.
מאז הקמת תחנת הרדיו, מידי מוצ"ש משדרים בתחנה את השיעור התורני הגדול בעולם, כאשר בתחילה היה משודר שיעורו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ועם פטירתו החלה מסורת חדשה של מסירת השיעור, בידי מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל. כעת, עם פטירתו של ראש הישיבה, תחזור המסורת למשפחת יוסף ותימשך על-ידי בנו הרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, זאת במקביל לשיעורו של אחיו הראשון לציון הגר"י יוסף, הנמסר מבית הכנסת 'היזדים'.
ההודעה על ההכרעה נמסרה בתום פגישה שקיימו השבוע צבי עמאר, בעלי התחנה, ומנכ"ל הרדיו אריאל דרעי, עם הראשון לציון בבית המדרש "יחווה דעת", שבראשו הוא עומד.
במהלך הפגישה בבית המדרש, פנו נציגי תחנת הרדיו אל מרן הראשון לציון בבקשה להמשיך את "שלשלת הזהב" של השיעור השבועי, במטרה "להגדיל תורה ולהאהיבה על עם ישראל". פנייתם התבססה על רצון לשמר את המסורת עבור מאות אלפי המאזינים בארץ ובעולם.
הראשון לציון הגר"ד יוסף, קיבל את הבקשה בהתרגשות וניצל את ההזדמנות לספר על הקשר המיוחד, האהבה וההערצה שהיו בינו לבין מרן ראש הישיבה רבי מאיר מאזוז זצוק"ל. הוא הזכיר אירוע משמעותי מלפני חודשים ספורים, כאשר מרן ראש הישיבה זצ״ל הטריח עצמו להשתתף בטקס ההכתרה בירושלים כשהוא עונד על ראשו את מצנפת כתר הזהב של הראשון לציון לאות ולכבוד על הקשר העמוק רב השנים אשר היה ביניהם.
כחלק מההסכמה, קיבל מרן הראשון לציון את הזמנת ישיבת כסא רחמים למסור את השיעורים הראשונים מבית מדרשו של מרן ראש הישיבה זצוק"ל בבני ברק, וזאת עד כלות ימי השלושים.
בפגישתם סיפר ר׳ צבי עמאר על הקשר המיוחד שהיה בינו לבן מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק״ל, והביע התרגשות מכך ש"בנו וממשיך דרכו יהיה זה שימסור את השיעור השבועי כפי שעשה אביו במשך שנים ארוכות". לדבריו, המשכיות זו מהווה "אות של הוד והדר" בעולם התורני.
הראשון לציון התייחס לתוכן השיעורים ואמר כי הם יעסקו "בענייני הלכה, אגדה ומוסר", וזאת מתוך "רצון וכוונה לקרב ולאחד את עם ישראל ועם אביהם שבשמיים". הגר"ד יוסף הדגיש כי הוא ממשיך בכך את דרכו של אביו, "מרן אביר הרועים", אשר ייסד את השיעור "על מנת להאהיב את התורה על עם ישראל".
השיעור הראשון יתקיים במוצאי שבת הקרובה, פרשת תזריע-מצורע, וישודר בשידור חי ברדיו 'קול ברמה'.
ב'היכל רבינו הזקן' בעיר האדיטש שבמזרח אוקראינה, מקום מנוחת כ"ק אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשו"ע ומייסד חסידות חב"ד, מסכמים בסיפוק רב את הפעילות בחג הפסח. בעיר וב-13 ערים ועיירות בסביבתה, בהן מירגורוד, פרייאסלב, פיריאטין ולוחוויצה, חגגו כ-600 יהודים את ליל הסדר בסדרים ציבוריים בין היתר בסיוע 'תמימים' וכן בבתים פרטיים.
השליח בהאדיטש ובאזור הרב שניאור זלמן דייטש סיפק את צרכי החג ובפרט את סעודות ליל הסדר, הסימנים, המצות והיין, מהמטבח הענק אשר במתחם 'היכל רבינו הזקן' בהאדיטש.
לראשונה מאז תחילת המלחמה, כ-50 אורחים ישראלים זהו בליל הסדר במתחם המרווח והמפואר בסמוך לציון ונהנו מהתעלות מיוחדת, לנשמה ולגוף. זאת, בנוסף לכ-60 יהודים מקומיים.
השליח הרב דייטש אומר: "אני מודה למסייעים במלאכה שהביאו את שמחת החג ליהודי האדיטש וסביבתה. זו הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה כאן ונוכח שיחות המו"מ שמשפחות, חלקו מאנ"ש בארה"ק, הגיעו לחגוג כאן את חג החירות – במקביל להיערכות שלנו לבניית מקומות לינה והארחה נוספים"
לאחר עיכוב ממושך על רקע מחלוקת פוליטית פנים-קואליציונית, חבר הכנסת צביקה פוגל ממפלגת עוצמה יהודית ישוב לעמוד בראש הוועדה לביטחון לאומי. המינוי מגיע בעקבות פתרון המשבר סביב חזרתו של חבר הכנסת צבי סוכות למשכן.
התפקיד היוקרתי, שאויש בתקופה האחרונה על-ידי חבר הכנסת בועז ביסמוט, חוזר עתה לידיו של פוגל במסגרת הסכמים קואליציוניים שנדחו ביישומם בשל מחלוקת פנימית בין השותפות הפוליטיות.
הדרך לחזרתו של פוגל לתפקיד הבכיר בפרלמנט הישראלי הייתה רצופת מהמורות. לפני כחודש וחצי, עם שובה של מפלגת עוצמה יהודית לשורות הקואליציה לאחר פרישה זמנית, היה אמור פוגל לקבל מחדש את התפקיד ממנו הורחק. אולם הדבר לא התרחש בשל סוגיה שהפכה למשבר פנימי – אי חזרתו של חבר הכנסת צבי סוכות למושבו בכנסת, בניגוד להסכמות קודמות.
גורמים בכירים בקואליציה החליטו לעכב במכוון את המינוי של פוגל כאמצעי לחץ וענישה על הפרת ההבנות. "המינוי הוקפא עד להסדרת סוגיית חברותו של סוכות בכנסת," מסר מקור המעורה בפרטים.
בתקופת הביניים, במאמץ לפתור את המשבר, הועלתה הצעה לפיה פוגל יקבל את תפקיד שר המודיעין, מהלך שהיה מאפשר את כניסתו של סוכות לכנסת. אולם פוגל דחה את ההצעה בנחרצות, בטענה שאין בכוונתו "להיות עציץ במשרד ולא להשפיע כלום". במקביל, גם בציונות הדתית לא הסכימו למהלך, בטענה שמדובר בחריגה ממפתח חלוקת התיקים.
הפתרון נמצא לבסוף כאשר חבר הכנסת אלמוג כהן הסכים להתמנות לתפקיד סגן שר, מהלך שאפשר את חזרתו של סוכות לכנסת. עם הסדרת עניין זה והשבת היציבות לקואליציה, ניתן האור הירוק גם לחזרתו של פוגל לראשות הוועדה לביטחון לאומי.
ועדה זו נחשבת לאחת מהמשמעותיות בכנסת, במיוחד בתקופה הנוכחית המאופיינת באתגרים ביטחוניים מורכבים. העברת שרביט הניהול מביסמוט לפוגל צפויה להתבצע בימים הקרובים, עם השלמת ההליכים הפורמליים הנדרשים ובסביבתו של פוגל מציינים כי הוא מתכוון לשוב לפעילות מלאה בוועדה ולקדם סדר יום ביטחוני התואם את עקרונות מפלגתו.
אירוע דרמטי התרחש אמש באיראן, כאשר פיצוץ עז במתחם נמל בנדר עבאס הוביל למותם של לפחות שמונה בני אדם ולפציעתם של יותר מ-550 נוספים. הנמל, המהווה עורק חיים לכלכלה האיראנית ומטפל בכ-90% מהיבוא למדינה, ספג נזק משמעותי.
הפיצוץ האדיר מעלה תהיות לגבי מקורו, כאשר מומחים מצביעים על קשר אפשרי לחומרים כימיים מסוכנים שיובאו מסין. במוקד החשד נמצא נתרן פרכלורט, חומר המשמש בתעשיית הטילים הבליסטיים, שהגיע לנמל בתקופה האחרונה.
עדי ראייה דיווחו על פטריית עשן שחור וכתום שהתרוממו לגובה רב מעל אזור האסון, כאשר הדי הפיצוץ נשמעו עד לאי קאשם, המרוחק כ-26 קילומטרים מהנמל. תמונות מהשטח חושפות הרס נרחב, כולל מבנה משרדי הנמל שקרסו חלקית וחלונות שהתנפצו במרחק של קילומטרים רבים מנקודת הפיצוץ. התיעוד מעלה השוואות מטרידות לאסון נמל ביירות שהתרחש באוגוסט 2020.
גורמים רשמיים באיראן טוענים כי מקור הפיצוץ הוא אחסון לקוי של חומרים כימיים במכולות, והדגישו כי האירוע לא פגע במתקני אנרגיה או במאגרי דלק. יחד עם זאת, בכירים איראנים אישרו שהיו התרעות מוקדמות בנוגע לסיכונים בטיחותיים הקשורים לאחסון החומרים הללו, אך לא פירטו מדוע לא ננקטו צעדים למניעת האסון.
תיעודים שהופצו ברשתות החברתיות מהדקות שקדמו לפיצוץ מתעדים להבות גדולות בסמוך לאזור פריקת מכולות, כאשר באזור נראו משאיות עמוסות בשקים שעשויים להכיל חומרים כימיים. בעקבות האירוע הושבתה כל הפעילות בנמל ובוצע פינוי דחוף של כלי רכב מהאזור המסוכן.
לפי דיווח שפורסם בעיתון פייננשל טיימס בחודש ינואר, שתי אוניות סיניות היו אמורות להגיע לנמל בנדר עבאס עם מטען של כאלף טון נתרן פרכלורט. על פי מומחים, כמות זו עשויה להספיק לייצור של כ-270 טילים בליסטיים. ההערכה היא שהיבוא נועד לסייע לאיראן להתמודד עם הנזק שנגרם בתקיפה ישראלית באוקטובר.
חוקר ומומחה מודיעין, עורך הבלוג "אינטלי טיימס", העלה השערות לגבי הקשר בין הפיצוץ לבין משלוחי הנתרן פרכלורט מסין. לדבריו, הממצאים מעלים ספקות חמורים לגבי השימוש שעושים משמרות המהפכה בנמל אזרחי למטרות צבאיות, ומדגישים את הסכנות הטמונות בהובלה ואחסון של חומרים מסוכנים באזורים מאוכלסים.
פחות מחודש לפני האסון, דווח כי האונייה "ג'יראן" עגנה בנמל בנדר עבאס, והיא זוהתה כספינה השנייה שנשאה כימיקלים הקשורים לדלק רקטי שיצאה מסין לאיראן. הגעתם ואחסונם של כ-2,000 טון נתרן פרכלורט בנמל מעלים שאלות קשות בנוגע לנסיבות שהובילו לפיצוץ העצום שהתרחש בשבת, ה-25 במאי.
בעוד שגורמים איראניים אישרו כי היו מעורבים חומרים כימיים באירוע, טרם פורסמו פרטים מדויקים לגבי זהות החומרים, ועדיין לא ברור האם החומרים שיובאו מסין לצורך ייצור דלק רקטי היו אכן המקור לפיצוץ הקטלני.
ברקע הביקורת ההולכת וגוברת על התנהלות צה"ל מאז תום הפסקת האש והדשדוש בצל חוסר ההחלטיות של הדרג המדיני והצבאי, בפיקוד הדרום טוענים כי הם משיכים לפעול בעוצמה ברצועת עזה נגד ארגוני הטרור.
על פי נתונים שנחשפים הערב, במהלך מבצע ׳עוז וחרב׳, הותקפו עד כה יותר מ-1,800 מטרות טרור ברחבי הרצועה וחוסלו מאות מחבלים, בהם עשרות מפקדים ופעילים בדרגי ביניים וכן פעילי ממשל, שחוסלו בעיקר בפתיחת המבצע.
בפיקוד הדרום מציינים כי צה״ל פועל כעת עם שלוש אוגדות מתמרנות: שתי אוגדות בדרום הרצועה ואחת נוספת בצפונה באמצעות שמונה צוותי קרב חטיבתיים.
בצפון הרצועה, אוגדה 252 ממשיכה בפעולתה. במהלך 48 השעות האחרונות, כלי טיס תקפו מחסן אמצעי לחימה של הג’יהאד האסלאמי בשכונת דארג’ תופאח. המחסן, שאיחסן עשרות אמצעי לחימה, הושמד. הכוחות ממשיכים לחסל מחבלים ולהשמיד תשתיות טרור.
בדרום הרצועה, אוגדה 36 פועלת במרחב רפיח ובציר ׳מורג׳. במהלך הלחימה, הכוחות איתרו ציוד ואמצעי לחימה ששימשו את ארגוני הטרור, חיסלו מחבלים והשמידו עשרות תשתיות טרור ותוואים תת-קרקעיים. הכוחות ממשיכים בפעילות במרחב וחישוף השטח.
אוגדת עזה (143) פועלת במרחבי “שאבורה” ו”תל סולטאן” שברפיח. עד כה, הכוחות השמידו עשרות תשתיות טרור, פירים ומצבורי אמל״ח, העמיקו את השליטה במרחב וחיסלו מספר מחבלים.
במקביל, חיל האוויר ממשיך לסייע באש לכוחות המתמרנים. במהלך 48 השעות האחרונות, תקף למעלה מ-120 מטרות טרור, בהן מבנים צבאיים, תשתיות טרור, בורות שיגור, מטרות תת-קרקעיות וחוליות מחבלים.
במרכז הרפואי מעיני הישועה מעדכנים כי מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו ממשיך להתחזק ולהתאושש מהניתוח ומקיים את סדר יומו בחדרו שבבית החולים.
במהלך השבת שהה מרן ראש הישיבה בבית הרפואה שם ערך את תפלות השבת במנין מצומצם וקיים את סדרי לימודיו כרגיל, לאחר שביום שישי עבר ניתוח בשל השבר שנוצר כתוצאה מהמעידה בביתו.
על פי המלצת הצוות הרפואי מרן שליט"א ישאר להשגחה במחלקה האורתופדית ובעז״ה מחר תתקיים התייעצות נוספת לגבי שחרורו של רה״י מבית החולים.
הציבור נקרא להמשיך ולהעתיר בתפילה להמשך התחזקותו השלמה של מרן רבי אפרים דוב בן דבורה לרפו"ש.
הותרו לפרסום שמותיהם של שני לוחמים, שנפלו במהלך סוף השבוע, סמ"ש נטע יצחק כהנא הי"ד, מסתערב במג״ב דרום, וסרן עידו וולוך הי"ד, בן 21, מירושלים, קצין שריון, מפקד מחלקה בגדוד 46, עוצבת ׳עקבות הברזל׳ (401).
האירוע הראשון התרחש ביום שישי בשעה 16:00 בשכונת תל סולטאן, סמוך לציר פילדלפי כאשר כוח מאוגדה 143 נתקל בחוליית מחבלים. ככל הנראה הכוח נכנס לזירת מטענים ובמקביל המחבלים ביצעו לעברם ירי מנשק קל. כתוצאה מההיתקלות נפצעו ארבעה לוחמים – אחד במצב קשה, אחד במצב בינוני ושניים במצב קל. כל הפצועים פונו לבית החולים איכילוב בתל אביב, וחיל האוויר תקף את האזור מיד לאחר האירוע.
האירוע השני התרחש בסג'עיה, כקילומטר וחצי מגדר ישראל, במהלך פעילות התקפית לטיהור המרחב. כוחות מחטיבה 16 ולוחמי יחידת המסתערבים של משמר הגבול (ימ"ס) סרקו והרסו תשתיות טרור באזור. הכוחות הציבו מארב למחבלים, ובשעה 16:40 אירעה היתקלות עם כוח מחבלים שנכנס לתוך המבנה. במהלך ההיתקלות נפל לוחם ימ"ס נטע יצחק כהנא הי"ד.
לאחר ההיתקלות של ימ"ס החל מבצע חילוץ מורכב שהתפתח לסדרה של חמישה אירועי חילופי אש עם מחבלים במשך כשעתיים. רבע שעה לאחר ההיתקלות הראשונה, בסביבות השעה 16:55, הגיע רכב האמר לחילוץ. מחבלים ירו טיל נ"ט לעבר הרכב, וכתוצאה מכך נפצע לוחם במצב בינוני.
באיזור השעה 17:39 נורה טיל נ"ט נוסף לעבר טנק של חטיבה 16. כתוצאה מהפגיעה, נהרג סרן עידו וולך הי"ד. לאחר מכן, המשיכו המחבלים לירות טילי נ"ט ולבצע ירי מנשק קל לעבר כוח החילוץ, וכתוצאה מכך נפצעו שני לוחמים נוספים במצב בינוני.
"בקיעים בקואליציה", דיווחה השבוע התקשורת הכללית בחדווה בלתי מוסתרת. "מחלוקת פנימית שמטלטלת את הממשלה", "גפני נגד סמוטריץ' ולהפך", קבעו הפרשנים בכותרות גדולות. היה זה לאחר האמירה שנויית המחלוקת של שר האוצר, לפיה "להחזיר את החטופים זה מאד חשוב, אבל זו לא המטרה הכי חשובה".
דבריו של סמוטריץ', עוררו תגובות רבות בעיקר של משפחות החטופים, שהביעו זעם וכאב לנוכח הדברים, מהם השתמע כי הצלת החטופים אינה הערך הראשון במעלה. "חלק מהאזרחים נחטפו מתוך בתיהם, חיילים אחרים נחטפו במהלך הלחימה. איך אפשר לטעון שזה לא הכי חשוב להחזיר אותם", אמרו ההורים בכאב.
חלקם אף ציינו כי הם אינם מדברים מתוך פוזיציה נגד נתניהו, כפי שמנסים אנשי המחאה להשתלט ולהפוך את כאבם האישי לפוליטי. "אנחנו רוצים לראות את יקירנו חזרה בבית ללא שום קשר לפוליטיקה כזו או אחרת, ולכן אנו סבורים שדבריו סמוטריץ הם בושה", אמרו.
מי שהסתייג מדבריו של שר האוצר היה יו"ר דגל התורה ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני. "החזרת החטופים היא הדבר החשוב ביותר. כך הורו לנו גם גדולי ישראל וכך אנו מצהירים ופועלים לכל אורך הדרך". גם סגן השר הרב אורי מקלב, הביע ביקורת על דברי סמוטריץ, וציין כי אי אפשר לשים את החזרת החטופים במקום משני ולהתעלם מסבלם ומדאגתם של בני משפחותיהם. הדבר גורם לפירוד וקוטביות בעם ישראל".
התגובות הללו גרמו לסמוטריץ' ולחבריו לצאת באופן פופוליסטי נגד נציגי הציבור החרדי בכל הקשור לחוק הגיוס והמהומה רק גברה. כל זה שימח כאמור את התקשורת שהביטה בהנאה על "הסדקים שנפערו בקואליציה".
יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'/// צילום: Yonatan Sindel/Flash90
כך או כך, היו בתקשורת הכללית והדתית, שניסו לומר כי עמדתו הנחרצת של הרב גפני בעד החזרת החטופים, הינה ספין פוליטי, כדי למצוא חן בעיני הציבור והשמאל, על מנת להעביר את חוק הגיוס וכן את תקציבי החינוך. לצורך כך פנינו (שלשום בלילה) לח"כ הרב גפני לשמוע מכלי ראשון את חילופי הדברים שהיו השבוע בינו לבין שר האוצר.
מי מוביל את ההתנגדות וההסתה נגד החוק להסדרת מעמדם ולימודם של בני הישיבות?
"הקוראים כאן יודעים את עמדתי וזה לא חדש להם. החזרת החטופים קודמת לכל. זו ההוראה שקיבלנו מגדולי ישראל וזה מה שאנו אומרים בכל הזדמנות, ללא שום קשר לחוק גיוס או לתקציבים כאלו ואחרים", אומר הרב גפני. "זה ממש לא ספין ולא ניסיון למצוא חן בעיני אף אחד. זו עמדתנו העקרונית. מדובר בפיקוח נפש. יש 59 חטופים, מהם יותר מ-20 בחיים, אם לא נחזיר אותם הם ימותו. הם ייהרגו".
אבל לכל הסיפור הזה יש השלכה רוחבית: מה יותר חשוב – המשך המלחמה או החזרת החטופים. והרי יהדות התורה נמנעת מלהתערב בענייני חוץ וביטחון, אני שואל, ומזכיר שבזמנו יצאה דגל התורה נגד חברות בקבינט בדיוק מהסיבה הזו.
"כאן זה פיקוח נפש של ממש, ואין שום דבר אחר שדוחה אותו", מסביר הרב גפני. "אני אלך אתך עוד יותר: גם אם נקבל את חוק הגיוס ונקבל תקציבי עתק לישיבות, אני עדיין אמשיך לצעוק מעל כל במה שצריך להחזיר את החטופים כדבר ראשון לפני הכול. זה מה שהורו לנו וזו גם עמדתי האישית ואנו מבטאים זאת ללא מורא".
בישיבת הסיעה הבעתם ביקורת על מפלגת "הציונות הדתית" ועל עמדותיה שיובילו לפירוק הקואליציה ופירוק גוש הימין. האם הם אשמים יותר מאחרים באי קידום החוק שמסדיר את מעמדם של בני הישיבות? אני שואל.
"לצערי ממש כך" משיב הרב גפני. "הם הפכו להיות המסיתים הגדולים ביותר בנושא, אף שאנו תמכנו בכל מה שהם ביקשו להעביר בקואליציה, גם בנושא המלחמה וגם בעוד נושאים. אנחנו בולעים ותומכים, גם אם אנחנו לא מסכימים על הכול, כי אנחנו בשותפות קואליציוניות. היה מצופה מהם שהם יתנהגו בהתאם בנושאים שהם ציפור הנפש שלנו, ולא לנהוג בפופוליזם. כך לא מתנהגים שותפים".
אבל יש גם בליכוד קולות נגד, כמו משה סעדה, דן אילוז ואולי עוד כמה, אני מנסה לחדד. "השניים שציינת הם חובשי כיפות סרוגות והם ניזונים ממפלגת הציונות הדתית ודוחפים אלו את אלו במלחמה נגדנו", משיב הרב גפני.
ח"כ משה סעדה / צילום: דוברות הכנסת
השאלה שתישאר בסופו של דבר בחלל האוויר: מי פירק את גוש הימין והפיל את הממשלה
האם העמדות הללו של סמוטריץ' קשורות אולי למצבו בסקרים, בהם אינו עובר את אחוז החסימה? אני תוהה. אולי לכן הוא מקצין עמדות ומנסה להתחרות בבן גביר? "כנראה שכך המצב", משיב הרב גפני. "הוא אמר לנו בעבר שיש עליו ביקורת פנימית ויתכן שמכאן נובעות עמדותיו הנוכחיות. יש לנו גם לא מעט בעיות עם משרד האוצר. אבל גם בוחריו בסופו של דבר יראו מי פירק את גוש הימין, ומי יודע אם בכלל אפשר יהיה להקים בעתיד את הגוש הזה. לכל זה הם אחראים, ועל כך הרחבנו בישיבת הסיעה".
האם זו גם עמדת השותפים: אגו"י וש"ס? אני שואל. "בוודאי" משיב הרב גפני. "זו עמדת סיעת יהדות התורה על כל אגפיה, וזו גם עמדת ש"ס".
מה הולך להיות הלאה? אני מנסה לסכם. "הגענו לקו פרשת המים", משיב הרב גפני. "בהחלטת הסיעה השבוע נקבע כי בעקבות אי כיבוד ההסכמים הקואליציוניים, הרי שמעתה ואילך בכל הצבעה עם הקואליציה, ייוועצו עם גדולי ישראל כיצד להצביע. גם הדבר הזה תואם עם ש"ס. הרב אריה דרעי, יו"ר ש"ס חוזר על כך בכל הזדמנות, והוא אומר זאת מעל כל במה. יש בין כולנו שיתוף פעולה מלא בנושא הזה. אנחנו יחד גוש של 18 ח"כים.
יכולתם להפיל את הממשלה על התקציב, אני מזכיר. "ההוראה שקיבלנו הייתה שלא לנהוג כך", משיב הרב גפני. "אם היינו נשארים ללא תקציב זה היה פוגע בכולם, גם בנו".
ולסיום – האם לפני ישיבת הסיעה השבוע, קיבלת טלפון מראש הממשלה? הרב גפני מהסס רגע, אבל נכנע ומשיב: "אכן היה טלפון, אבל הייתי באמצע ישיבת ועדת הכספים ולא יכולתי לענות. היו שניסו לפרש את זה כאילו דחיתי אותו. זה לא כך. אני מכבד אותו".
צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ.
עולם כמנהגו: התגובות לתצהיר ראש השב"כ – על פי מידת היריבות או התמיכה בנתניהו
ושוב כמו כל דבר שזז במדינת ישראל, גם התצהיר שהגיש השבוע ראש השב"כ רונן בר לבג"צ נגד הדחתו, נחלק לשניים: אנשי הרל"ב והמחאה משבט קפלן מול תומכי נתניהו ה'ביביסטים' וכל השאר.
מחד, טוענים הרל"ביסטים שהתצהיר "המטלטל והמאשים" משקף את "מותה של הדמוקרטיה". מנגד, מאמצים תומכי נתניהו את גרסתו של ראה"מ, שמדובר ב"תצהיר שקרי" מתחילה ועד סוף. הכול אפוא בעיני המתבונן בהתאם להשקפתו הראשונית ללא שום קשר לתוכן הדברים.
ובכל זאת אם מנסים לצלול לתוך ים הפרטים שמופיעים בתצהיר של רונן בר, מזהים כמה דברים שחשוב לנתחם. הראשון שבהם זו "הגרסה המתפתחת" ממכתב למכתב ומתגובה לתגובה. במכתב הראשון ששיגר נתניהו, כאשר החלו ההליכים להדחתו, לא הזכיר בר, ולו במילה אחת את טענתו העכשווית, לפיה נתניהו דרש ממנו, שבעת משבר חוקתי, יהיה עליו לציית לו, ולא לבג"צ. הדבר הזה גם לא הוזכר במכתב השני שצורף לתגובת היועמ"שית בנושא ההדחה. רק השבוע ב"תצהיר המטלטל" נזכר בר לספר על זה. מעניין מדוע רק עכשיו נזכר בכך.
וזה לא הכול. גם באירוע המסתמן כמרכזי: השעה בה העירו את נתניהו, נרשמו כמה גרסאות. בהקשר זה צריך להזכיר תחילה את מה שכתבנו כאן מיד לאחר הטבח: הנחת היסוד היא, שנתניהו לא נוטל סיכונים מאז "מהומות מנהרת הכותל", אירוע שהתמשך שלושה ימים (בין מוצאי יו"כ לסוכות בתשנ"ז), בו נהרגו 17 חיילים וכמאה פלשתינים. מאז אותו אירוע הפך נתניהו לחשדן (ויש שיגידו פחדן) בכל הקשור לאירועים ומהומות דמים דומים.
רונן בר. צילום: חיים גולדברג/פלאש 90
לפיכך ההנחה היא, שאם היה מקבל את ההתראה כמה שעות קודם, כאשר רונן בר, ידע שעומד להתרחש משהו חריג בעזה, הוא (נתניהו) היה דואג להעיר את כל הגזרה ולהעמיד את כולם על הרגליים. נתניהו לא היה עושה זאת כמעשה גבורה, אלא ההפך. דווקא מתוך חשש ורצון להימנע מכל סיכון.
זו אפוא הנקודה המרכזית מאז ליל הטבח: אם בשעה 11 בליל שמחת תורה זוהתה פעילות חריגה בעזה, מדוע לא נעשה כל מה שניתן כדי לבלום אותה. למה ומדוע לא העירו את נתניהו בזמן. לו הייתה קמה ועדת חקירה (אובייקטיבית), זו הייתה אחת השאלות המרכזיות שהיא הייתה עוסקת בהן.
נקודה נוספת שראויה לבירור קשורה למשפט בתצהיר של ראש השב"כ, לפיה "בליל השבעה באוקטובר, השב"כ הוא זה שהעיר את המערכת כולה". השאלה את מי בדיוק העיר: האם את ראש אמ"ן חליווה, שהיה בחופשה באילת? האם את ראש הממשלה? האם העיר את שר הביטחון גלנט? האם התריע והעיר את החיילים שנרצחו במיטותיהם? האם הזעיק את חיל האוויר? האם עורר את כיתות הכוננות? האם שיגר מסר לרבש"צים להתכונן לפשיטת החמאס? מי זו "המערכת כולה", שהעיר השב"כ, ואם אכן העיר, מעניין כיצד כולם המשיכו לישון.
השתלשלות הדברים בליל בטבח: מ"מדרג ההתרעה הנמוך" ועד שיחת הטלפון המאוחרת
בימים הראשונים לאחר הטבח נפוצו כזכור תיאוריות קונספירציות שונות, כאילו ראש השב"כ ידע על הפשיטה הצפויה של החמאס, אך העריך שהיא תהיה על ישוב או שניים, ולכן לא טרח במכוון להעיר את נתניהו, אם בגלל שלא סמך עליו, אם בגלל שביקש למדר אותו מהעניין, או אולי להכשילו. התיאוריות הללו לא מחזיקות מים, אך יש שמתעקשים לחזור עליהן בכל הזדמנות. פרשת ההדלפות (לקמן בהרחבה) נותנת להם סיבות טובות לחשוב כך.
התצהיר של ראש השב"כ נועד בין השאר להפריך את הדיבורים הללו, תוך הדגשה שלשב"כ לא הייתה ידיעה מקדימה על הטבח הצפוי. השתלשלות העניינים לפי בר, החלה ב-11 בלילה, ליל שמחה תורה, כאשר "זוהו חריגות בעזה". השלב הבא התרחש בשעה 03:03 כאשר השב"כ הפיץ התרעה לכלל הגופים המלמדת על הערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס. בתצהיר נאמר כי "מדרג ההתרעה היה שגוי". במילים אחרות: ההתרעה לא הייתה במידת החומרה הראויה.
"אין כזה דבר 'מדרג התרעה נמוך'", טען השבוע רונן כהן, ראש חטיבה לשעבר באמ"ן. לדבריו, משמעותה היחידה של התרעה היא 'הוראה לביצוע' וזה לא היה. "אם הייתה יוצאת התרעה, היה אפשר למנוע את כל הטבח. ראש השב"כ אינו אומר אמת ודבריו סותרים את התחקיר הראשוני של השב"כ וגם את התחקיר של הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי, שלא הייתה התרעה".
בהמשך התצהיר מספר בר כי שלח "צוות טקילה", כוח ייעודי משולב של אנשי מבצעים מהשב"כ ולוחמי ימ"מ, בשעה 01:30. דבריו סותרים את התחקיר הראשוני של השב"כ שם עלה שהצוות נשלח בשעה 04:30 בבוקר. לאיזו גרסה להאמין.
חיילי צה"ל מפנים גופות בכפר עזה. צילום: חיים גולדברג/פלאש 90
כמו כן מספר בר כי החליט להגיע למטה השב"כ ולבצע הערכת מצב בהסתכלות רב זירתית בשעה 04:30. וכאן שוב עולה שאלה: מדוע רק ב-4 וחצי, אם הסימנים החלו כבר ב-11 בלילה. בהמשך כותב בר שתמונת המודיעין שהכיר השב"כ הצביעה על מתקפה ופשיטה נקודתית של החמאס. גם המשפט הזה מעורר שאלה: מדוע לא הקפיץ מיד את כל הכוחות למנוע את אותה "פשיטה נקודתית".
בר ממשיך ומספר כי בשעה 05:15 לצד ההנחיות השונות, "הנחיתי לעדכן את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה". אלא שעל פי הרישום ביומן לשכתו של ראש הממשלה, הגיעה שיחת הטלפון רק בשעה 06:13, 16 דקות לפני פתיחת המתקפה הרצחנית. מדוע רק אז הגיעה השיחה? מדוע היא הייתה למזכיר הצבאי הממשלה? מדוע בר לא התקשר בעצמו ישירות לראש הממשלה? ובכלל: במשך לילה שלם ישנם סימנים על פשיטה קרובה, ובר אפילו לא טורח לעדכן בכך את הדרג המדיני הקובע – ראש הממשלה, שר הביטחון, או שרים אחרים מהקבינט.
אם בליל הטבח היה אחד מעובדי השב"כ עושה את מעשה ארי רוזנפלד יתכן שהכול היה נמנע
אמירה בעייתית נוספת של בר בתצהיר: "איש לא העריך שתפרוץ מתקפה שכזו". מדובר באמירה שסותרת את אמירתו הקודמת, לפיה העביר התרעה לגורמים השונים. "לא הוסתר דבר, לא מהמערכת הביטחונית ולא מראש הממשלה", מסכם בר את דבריו בתצהיר. "המציאות והשתלשלות הדברים מוכיחות כי מדובר בתצהיר שקרי מתחילה ועד סוף", טוענים בלשכת נתניהו.
שורה תחתונה: לא פלא שיותר ויותר חיילים ואנשי מילואים התפכחו מאז השבעה באוקטובר, כשהם רואים מה ארע בליל הטבח – כיצד מנעו מראש הממשלה ומשר הביטחון את ההתרעות שהיו לאורך כל הלילה בידי ראש השב"כ. ארי רוזנפלד וכן בכיר השב"כ א' קמו ועשו מעשה. הם משלמים על כך מחיר ועומדים לדין. אולם אם באותו לילה היה אחד מעובדי השב"כ "מדליף" את המידע בשעה מוקדמת לראש הממשלה, הוא אמנם היה עומד לדין משמעתי, אך ייתכן שהכול היה נמנע.
כך או כך העניין כולו הפך לפוליטי. התצהיר מבהיר מעל כל ספק כי רונן בר שייך לצד המתנגד לראש הממשלה, עד שיש המכנים אותו: "ראש התנועה להפלת הממשלה". הדבר מתבטא בעדותו של בר, לפיה נתניהו הבהיר לו שבעת משבר חוקתי, עליו יהיה לציית לממשלה ולא לבג"צ.
ארי רוזנפלד צילום: באדיבות המשפחה
הדברים היו צריכים להיות ברורים מאליהם, כיוון שבר מונה על ידי הממשלה ואליה הוא כפוף, כאשר היא יכולה גם לפטרו. אולם עוד קודם פרוץ המלחמה, צוטטו בכירי שב"כ לשעבר, כי יש לציית ולהישמע לבג"צ ולא לממשלה. בר לא היה שונה מהם וכנראה שכבר אז עוד לפני המלחמה, איבד נתניהו את האמון בו. ייתכן אפוא שבר גמל לנתניהו, כאשר החליט יחד עם הרצי הלוי, שלא להעיר אותו באותו לילה ולא לשתף אותו בהתייעצות הטלפונית לפני התקפת חמאס, כדי שלא לתת לו לגיטימציה.
בר קרא גם את המאמרים של פרשני השמאל (ב"הארץ"), שקראו לו שלא להתפטר מתפקידו, למרות שכשל, כדי למנוע מנתניהו למנות מועמד שנוח לו. "המשטרה כבר נפלה בידי בן גביר, אסור שהשב"כ גם ייפול", כתבו אותם פרשנים שגובו על ידי ביטחוניסטים ו'לשעברים' נוספים, מאנשי המחאה. בר נפל בשבי המילים הללו ונאחז בכיסא בכל כוחו. כאשר הבין בכל זאת שעליו ללכת, הוא התנה זאת בשני סעיפים: הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי הטבח ומינוי אחר מסגניו תחתיו, כאילו מדובר באחוזתו הפרטית.
"רונן בר נלחם את המלחמה של כולנו" כותבים הפרשנים ולוקחים מנדט על "כולנו". לא נותר אלא להיזכר בנאום הצרחות של לפיד: "אנחנו הרוב".
מאבק השב"כ: הצד השווה של רונן בר, נדב ארגמן, יורם כהן עמי איילון ורוני אלשיך
אז מה הלאה: במדינה מתוקנת ראש השב"כ שלקח אחריות על כישלונו, היה צריך לסיים זה מכבר את תפקידו, בדיוק כמו שעשו הנכשלים האחרים – הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ואלוף פיקוד דרום. אם בר היה מאמץ את דרכם, הוא היה מייתר את הדיונים בבג"צ ובמשבר החוקתי שבפתח. נדמה שגם השופטים עצמם, היו מעוניינים שבר יציין את תאריך פרישתו ובכך יביא לסיום הדיון הזה, שמעורר מחדש את המחלוקת על הרפורמה המשפטית וכל השלכותיה – למי יש לציית בסופו של דבר – לממשלה או לבג"צ.
נתניהו, שאמור היה להגיש אתמול את תשובתו לבג"צ, בה יענה על הטענות שהפנה ראש השב"כ נגדו, ביקש דחייה ליום ראשון. הנימוק: גם התצהיר של ראש השב"כ הוגש בעיכוב. כמו כן עורך דינו של נתניהו, ציון אמיר, משתתף בימים אלה ב"מצעד החיים" בפולין ולכן הדחייה מתבקשת.
במסמך שיגיש נתניהו, הוא יטען כי בניגוד לדבריו של בר, כאילו הוא (נתניהו) ביקש פגישות בלתי מתועדות עמו, הרי שהאמת היא שבר ביקש את הפגישות הללו בארבע עיניים. בר טוען כי באותן פגישות הובהר לו שבמידה ויהיה משבר חוקתי, יהיה עליו לציית לממשלה ולא לבג"צ. נתניהו יטען מנגד, כי בר לא אמר "נתניהו הבהיר לי", אלא ציין בכלליות – "הובהר". יתכן שבאותן פגישות הפנה את בר אל חוק השב"כ שמכפיף אותו לממשלה.
כמו כן בניגוד לדבריו של בר, כאילו נתניהו ביקש ממנו להכין חוות דעת ביטחונית נגד המשך עדותו במשפט האלפים, הרי שהאמת היא שונה לחלוטין. נתניהו דרש כן להעיד במשפטו, אבל לאחר פגיעת הכטב"מ בחלון ביתו בקיסריה, ולאחר שפעילי שמאל ירו לעבר ביתו פצצות תאורה, הוא ביקש להגביר את האבטחה עליו במקומות פומביים ולמצוא מקומות חלופיים להגשת עדותו, ואף הציע שני מקומות כאלו.
כמו כן יטען נתניהו כי מעולם לא הנחה את בר לעקוב, להאזין או לנקוט פעולות לא חוקיות נגד מפגינים ספציפיים, כפי שטען בר. ראש הממשלה יציג את הפרוטוקולים והשיחות בנושא, המראים כי דרישותיו הכלליות היו לגיטימיות כחלק מעבודת השב"כ השגרתית של איתור ומיגור איומים של אישים וארגונים המאיימים עליו, בדיוק כמו שהשב"כ פעל בהתנתקות במעקב נגד פעילי ימין.
המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך בכנס אוניברסיטת רייכמן//צילום תומר נויברג/פלאש 90
יש להניח שהסבב בין השניים לא נגמר. בר ימצא את עצמו בעתיד לבטח במחנה הפרשנים והביטחוניסטים התוקפים את נתניהו, בדיוק כמו קודמיו, נדב ארגמן, יורם כהן ועמי איילון. אם מצרפים אליהם גם את סגן ראש השב"כ (עוד לפני שמונה למפכ"ל), רוני אלשיך, הם יוכלו להקים יחד את מפלגת "מאבק השב"כ"
ניגוד עניינים: ראש השב"כ חקר את ההדלפה נגד עצמו והפעיל "אמצעים דרקוניים"
ימי חול המועד נחשבים בדרך כלל לימים שקטים מחדשות פוליטיות (וטוב שכך). המערכות הפוליטיות והמדיניות שובתות כמעט כליל מפעילות והפוליטיקאים מעדיפים לעשות את החג בקרב משפחותיהם, כך גם אנשי התקשורת. באופן זה אין מי שיזין את אלו נגד אלו ולכן החדשות הכלליות עוסקות בעיקר בעומסי תנועה, פקקים בכבישים ו"אין כניסה לנחלים, ואדיות ופארקים עקב עומס מבקרים".
בס"ד ובחסדי שמים מרובים לא היו בחוה"מ גם אירועים ביטחוניים משמעותיים, ולכן החדשות אמורות היו להיות "יבשות" וקרות. בפועל התרחשו שני דברים משמעותיים שהפרו את שלוות הפוליטיקאים ואנשי התקשורת, בפרט שמדובר היה באירועים של הדלפות – לחם חוקם של העיתונאים.
שני האירועים (שסוקרו בעיתון סיכום החג בידיעות נפרדות ומורחבות) מדגישים את ההבדל בין הדלפה להדלפה, שבמרכזה אכיפה בררנית, המוכיחה עד כמה המושג "דמוקרטיה" הפך למילה גמישה ובלתי מחייבת, כאשר מדובר בצד מסוים של המפה הפוליטית. הכוונה כמובן לצד שמאשים קבוע את הממשלה והעומד בראשה ברמיסת הדמוקרטיה באמצעות מה שהם מכנים "המהפכה המשפטית". בפועל מתברר כי דווקא אותו צד, הוא זה שרומס ברגל גסה את הדמוקרטיה ואת חופש העיתונות, והכל ממניעים אישיים לחלוטין של ראש השב"כ והיועמ"שית.
שתי ההדלפות עוסקות בראש השב"כ עצמו. הראשונה היא בדיקת שערורייתית וחמורה של דרג מדיני בטענה של "השתלטות כהניזם על המשטרה". השנייה מראה כי תחקיר השב"כ על הטבח לא עמד במבחן המציאות, לאור המסמכים שהראו כי ראש השב"כ פעל בדיוק ההפך לפני הטבח ותמך ברעיון שהחמאס מורתע ויש לפטם אותו כלכלית.
השר בן גביר בכניסה למשרדו. באדיבות המצלם
עובד השב"כ א' (שכולם יודעים את שמו לאחר הפרסומים ברשתות החברתיות), שנחשף למסמכים הללו הבין, שראש השב"כ מבצע לשיטתו מעשים חמורים (אחד מהם בידיעת מערכת האכיפה והיועמ"שית), וזיהה את הצורך להעביר את המידע הזה לשר שקלי ולשני עיתונאים (עמית סגל ושירית אביטן). המטרה שלו הייתה ליידע את הציבור ולחשוף אותו למידע הזה.
חשוב לציין שלא היה כאן שום דבר שמהווה סיכון של מקורות מודיעיניים ביטחוניים, מלבד המידע שהביך את ראש השב"כ. הראייה: הצנזורה אישרה לשני העיתונאים, סגל ואביטן, לפרסם את הדברים הללו.
המפליא הוא שגם היועמ"שית וגם פרקליט המדינה, התקשו לזהות את ניגוד העניינים של ראש השב"כ, שחוקר את ההדלפה נגד עצמו ומפעיל לשם כך אמצעים דרקוניים ומניעת מפגש של עו"ד עם החשוד.
לא עבר יום והתברר שיש עוד הדלפה, הנחשבת לחמורה פי כמה משתי ההדלפות הנ"ל. ההבדל: איש לא חקר אותה באותה אגרסיביות ובאמצעים דרקוניים. הסיבה לכך בקטע הבא.
ההדלפה נגד בר נחקרת, בעוד ההדלפה על בלימת התקיפה באיראן עברה בשקט מוחלט
אחד הסודות השמורים ביותר במדינת ישראל נוגע לתקיפה האפשרית באיראן. כל ידיעה כזו עוברת צנזורה יסודית ורק לאחר שהיא מקבלת אישור, היא משוחררת לפרסום. לא פלא אפוא שההדלפה שפורסמה בהבלטה ב"ניו יורק טיימס" על "כוונה ישראלית לתקוף בחודש הבא את מתקני הגרעין של איראן", זכתה להרמת גבות של כל גורמי הביטחון.
היו שטענו כי מדובר בהדלפה החמורה ביותר בנוגע למבצע החשוב ביותר בתולדות המלחמה, אם לא החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל. ההדלפה כללה פרטים על אופי ההתקפה, שתבוצע באמצעות כוחות קומנדו קרקעיים, משולבים עם כוחות תקיפה ישראלים ואמריקאים מהאוויר ועוד פרטי פרטים על ההתקפה המתוכננת. במילים אחרות: ההדלפה בעצם מזהירה את האיראנים להיזהר מפשיטה ישראלית קרובה על אתרי הגרעין שלהם.
אופן ההדלפה בוצע בשיטה הקבועה במטרה לעקוף את הצנזורה: מדליפים למקורות זרים, במקרה זה, ל"ניו יורק טיימס", ומשם מצטטים בתקשורת הישראלית. על החתום עיתונאי ישראלי.
אך טבעי היה, שהעניין ייחקר עד תום כיוון שמדובר בהדלפה חמורה ביותר המהווה סיכון ביטחוני ברור. בפועל: אין חקירה ואין אכיפה. כלום. אף אחד לא נזרק לצינוק השב"כ (עם עכברושים) ואף אחד לא נחקר מי הדליף את הידיעה לעיתונאי רונן ברגמן.
מחבלי נוח'בה בשדה תימן. צילום: חיים גולדברג/פלאש 90
כך היה גם בהדלפות על "שדה תימן" – סרטון מבושל, שגרם לנזקים תדמיתיים קשים ביותר למדינת ישראל, במיוחד לאחר שצפו בו מיליונים בעולם. כך היה גם בהדלפות מתוך צוות המו"מ של החטופים, וכך בהדלפות מתוך הקבינט (בתקופה בה היו חברים בו שרים אחרים וד"ל). אפילו "מבצע הביפרים" הודלף יום קודם, ורק בניסים החיזבאללה לא עלה על כך. נתניהו דרש אז לחקור את ההדלפות, אולם בקשתו לא אושרה ולא נעשה דבר, והכל בשם "חופש המידע", "דמוקרטיה", "חיסיון מקורות עיתונאים" וכו'.
האבסורד הוא שכל העת הזהירו בסביבת היועצת המשפטית לממשלה את העיתונאים, שהממשלה הנוכחית עלולה להגביל את חופש העיתונות, להרוס את הדמוקרטיה, לשנות את החוקים ובקיצור להפוך לדיקטטורה.
והנה דווקא היועמ"שית היא זו שאישרה לשב"כ ולמשטרה לחקור באזהרה עורך עיתון (צבי קליין), ולאחר מכן אף הכפישה אותו פומבית בהודעה לא הוגנת ומטעה, כאילו קיבל טובות הנאה מקטאר. ולא זו בלבד, אישרה היועמ"שית לראש השב"כ לחקור מי הדליף מידע (שעל פי שופט ביהמ"ש המחוזי – אין בו חשיפת מקורות מודיעיניים או מידע מאוד סודי), רק בגלל שהציג באור שלילי את התנהלות ראש השב"כ עצמו.
סיכום: אפשר לחקור הדלפות וזה אפילו נדרש. אולם החקירה צריכה להיות רוחבית ולא חקירה סלקטיבית, רק כאשר היא מביכה אישית את ראש השב"כ.
דו עט: המילים המרכזיות שהדהדו השבוע
תצהיר מטלטל: ממש כצפוי, התייצבה כל התקשורת (כמעט) מאחורי התצהיר של ראש השב"כ, וציינה כי מדובר ב"מסמך מצמרר", "מטלטל", אני מאשים", "קץ הדמוקרטיה", "כפסע מהדיקטטורה" ועוד. לעומתם צוטטה לשכת נתניהו באופן מינורי עם התגובה שמדובר ב"תצהיר שקרי". הגדילה לעשות דינה זילבר, זו שפעלה בעת כהונתה בתפקיד המשנה ליועצת המשפטית לממשלה נגד האירועים הנפרדים במגזר החרדי, שתיארה את המסמך של בר כ"שיעור באהבת המולדת". כל אחד (ואחת) עם המולדת שלו.
מטרת העל: הוויכוח מה קודם למה: החזרת החטופים או המשך הלחימה טרם הוכרע. אם בעבר היה ברור שמדובר בשתי מטרות, שאפשר לעבוד עליהם בו זמנית, הרי שעכשיו גם בתוך הקואליציה יש דעות לכאן ולכאן. הוויכוח הפומבי השבוע בין השר סמוטריץ לח"כ הרב גפני, (ראו לעיל) חידד מאד את הנקודה של "מטרת העל".
משאיות עם שלטי המחאה נגד העברת משאיות הסיוע ההומניטרי לעזה. צילום: פלאש 90
סיוע הומניטרי: בתקופת ממשל ביידן נאלצה ישראל להעביר סיוע הומניטרי לאחר שהממשל כפה זאת עליה. הסיוע הפך לכלי שרת בידי החמאס שהשתלט עליו למטרותיו. לאחר החילופי ממשל בארה"ב ולאחר מינוי רמטכ"ל חדש בישראל, נראה היה שגם כאן יגיע שינוי והסיוע ייפסק. בישיבת הממשלה השבוע עלה הנושא לדיון, כאשר הרמטכ"ל זמיר התנגד להצעה שחיילים יחלקו את הסיוע לתושבי עזה. סמוטריץ' בתגובה: "אם אתה לא מסוגל נביא מישהו אחר שכן". הוויכוח התלהט והיו שאמרו כי מצבו הפוליטי של סמוטריץ' בסקרים עם פחות מאחוז החסימה, מצריך אותו לקבל סיוע (הומניטרי) ומכאן התקפותיו.
מתקפת כרישים: האסון הטראגי בחוף חדרה, העלה לדיון את מה שהישראלים מוכנים לעשות כדי לתפוס תמונה טובה, במקרה הזה לצד הכרישים. ההרוג, אמנם לא פעל ממניעים אלו, כפי שהעידו בני משפחתו, אולם בה בעת הופצו תיעודים רבים של ישראלים המצטלמים באופן מסוכן לצד כרישים, רק לצורך התמונה. סכנה נפשות.
פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש בעיתון 'יתד נאמן'
אירוע היסטורי התרחש אמש בשכונת קראון הייטס בניו יורק, כאשר השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, הגיע לביקור ראשון מסוגו במרכז חב"ד העולמי – 770, בית מדרשו המרכזי של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.
הביקור נפתח בפגישה מיוחדת עם רבני השכונה ובראשם המרא דאתרא וחבר הבד"ץ, הגאון רבי יוסף ישעיה ברוין שליט"א. בפגישה השתתפו גם חברי ועד הקהל ועסקנים מרכזיים בשכונה. המשתתפים חיזקו את ידי השר על עמידתו הנחרצת בשלושת השלמויות – שלמות העם, שלמות התורה ושלמות הארץ – ערכים אותם הוא נושא בגאון לאורך כל שנות פעילותו הציבורית.
המפגש התקיים בביתו של העסקן ר' חנינא שפרלינג, שתרם רבות להצלחת הביקור ותיאומו.
"הרבי לא רוצה שנעמוד בצד ונחכה לנס," אמר השר בהתרגשות. "הרבי רוצה שנהפוך אנחנו עצמנו לנס – לאות ולמופת של מסירות, עשייה ואהבת ישראל. הוא דורש תעוזה, דורש לפעול, לזעוק: עד מתי?!"
בהמשך, נשא השר בן גביר נאום מרגש באולם המרכזי של 770 בפני קהל חסידי חב"ד, בו שיתף על הקשר האישי העמוק שלו עם הרבי ועל תחושת השליחות שמובילה אותו בפעילותו הציבורית.
"הפוליטיקה עבורנו אינה מטרה – היא שליחות," ציין. "שליחות של אמת, של אהבת ישראל, ושל שמירה אמיצה על ערכי הנצח של תורת ישראל."
השר הדגיש כי מפלגת עוצמה יהודית היא היחידה שפועלת ללא פשרות על פי דרכו של הרבי – בשלמות הארץ, בשלמות התורה ובשלמות העם. הוא הזכיר כי כאשר נשקלה אפשרות של הפסקת אש מול חמאס, עמדו הוא ומפלגתו בתוקף נגד המהלך, ואף התפטרו מהממשלה כאשר עמדותיהם לא התקבלו.
במהלך הביקור פגש השר גם את מתנדבי 'השמירה' – כיתת הכוננות של שכונת קראון הייטס. הוא שיבח את פעילותם לשמירה על ביטחון התושבים, הביע הערכה על מסירותם, והביע תקווה לחיזוק הקשרים ושיתופי הפעולה בעתיד.
הביקור צפוי להימשך גם במוצאי שבת, אז יגיע השר לקווינס לביקור בציונו הקדוש של הרבי, שם יתפלל להצלחת עם ישראל, לשלום חיילי צה"ל, ולביאת הגאולה השלמה – תיכף ומיד ממש.
ל"ג בעומר מתקרב, ובמשרד ירושלים ומסורת ישראל נערכים בקצב מוגבר לקראת הילולת רשב"י ויוצאים לדרך בקמפיין הסברה, תחת הסלוגן המנצח מתשפ"ג: "בתפילה, בשמחה ובבטחה".
במקביל לעבודות הנרחבות בשטח והשיפורים הרבים שבוצעו, יוצאים במשרד ירושלים ומסורת ישראל בקמפיין נרחב לציבור, בו בין היתר מציינים כי במסגרת עבודות השיפור שנעשו השנה, כולל הקמת תשתיות קבע ושיפור הבטיחות, חידשו והגדילו משמעותית את מתחם ההילולא המורחב, שם יתקיימו מרבית מעמדי ההדלקות, התזמורת והריקודים, לצד אוהלי הכנסות אורחים ומתחמים מיוחדים לילדי החלאק'ה.
כן הקימו אוהלי תפילה ושטיבלא'ך מרווחים וממוזגים הן ברחבי הר מירון והן במתחם ההילולא המורחב, והכל כדי שהתפילה והשמחה תהיה בצורה הטובה ביותר, בהשתתפות רבבות העולים מירונה.
אך מעל הכל מדגישים במשרד ירושלים ומסורת ישראל את הצורך בשמירה על הסעיף השלישי. בבטחה. השנה, חל ל"ג בעומר ביום שישי, כמו בשנת האסון. בשל השעות המצומצמות, מתבקש הציבור לנהוג בעריבות הדדית, ולהקפיד על שהייה של עד 5 שעות.
"ויפה שעה אחת קודם" – על מנת לאפשר למספר גדול יותר של מתפללים להשתתף בהילולת רשב"י, עדיף לשהות בהר גם פחות מחמשת השעות. נוהגים בערבות הדדית, ומאפשרים את קיום ההילולא בתפילה, בשמחה ובבטחה.
