היום (ד') התקיים מפגש במשרד האוצר בהובלת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ובהשתתפות הנהלת המשרד עם מזכ"ל ארגון ה-OECD, מתאיס קורמן, לקראת הצגת הדו"ח הדו-שנתי על כלכלת ישראל.
במפגש השתתפו מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, ובכירים נוספים.
הדו"ח הדו-שנתי מציין לחיוב את חוסן הכלכלה הישראלית, שהפגינה עמידות בפני זעזועים כלכליים, לרבות השפעות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה שלאחריה. זאת, בזכות נתוני פתיחה פיסקליים יציבים, ניהול מוניטרי אחראי ושיעורי תעסוקה גבוהים.
בהתבוננות לעתיד, כלכלני ה-OECD מעריכים כי הצמיחה הכלכלית בישראל צפויה לעלות ולעמוד על 3.4% בשנת 2025 ו-5.5% בשנת 2026. עם זאת, הארגון מדגיש את הצורך בנקיטת מדיניות פיסקלית מאוזנת, נוכח גידול בהוצאות הביטחון והאתגר של סגירת פערי תשתיות והיערכות לצמיחה דמוגרפית. כמו כן, ניתנת המלצה להמשיך בקידום רפורמות מבניות וליברליזציה בשוק המוצרים והשירותים.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הדו"ח של ה-OECD הוא עדות לחוסן הכלכלה הישראלית ולעבודה הקשה שנעשתה בשנים האחרונות. הוא מציב בפנינו אתגרים משמעותיים אך גם הזדמנויות לצמיחה ולהתקדמות. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם הארגון כדי להבטיח את יציבות המשק ולקדם רפורמות שייטיבו עם אזרחי ישראל".
למרות הכנות מתקדמות ותיאום מול גורמים שונים, הוחלט ברגע האחרון בדרג המדיני לבטל את כניסתם לישראל של פועלים מכפרי הדרוזים בדרום סוריה, כך נחשף היום ברשת ב'.
המהלך, אשר קודם בשבועות האחרונים, נועד לאפשר לפועלים מסוריה לעבוד בענפי החקלאות והבניין בישראל.
היוזמה ביקשה ליצור גשר בין ישראל לבין האוכלוסייה הדרוזית המתגוררת בישובים הסורים הסמוכים לגבול, במרחק של 5-10 ק"מ. מטרתה הייתה כפולה: לספק סיוע כלכלי חיוני לתושבים הדרוזים בסוריה, ובמקביל לחזק את הקשרים עם קהילה זו לצרכים ביטחוניים.
המהלך זכה לברכתם ולסיועם הפעיל של ראשי העדה הדרוזית בישראל, אשר סייעו ביצירת קשרים בין הצדדים. גם בצה"ל נערכו לסייע בפרוצדורות המעבר ובאבטחת הפועלים. אולם, כאמור, ברגע האחרון התקבלה הוראה מהדרג המדיני שלא להוציא את התוכנית אל הפועל, מבלי שנמסרו נימוקים פומביים להחלטה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייצב הבוקר (רביעי) בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, בפעם ה-21 במסגרת עדותו במשפט תיקי האלפים, בהם הוא נאשם בשורת עבירות.
הדיון הגיע לאחר בקשה של נתניהו לדחות את עדותו שתוכננה לאתמול, זאת בשל העובדה שעורכי דינו, עמית חדד ונועה מילשטיין, ייצגו את יועץ התקשורת שלו, יונתן אוריך, בדיון הארכת מעצרו בפרשת קטארגייט.
עם כניסתו לאולם בית המשפט, רגעים לפני תחילת הדיון, נשאל ראש הממשלה על פרשת קטארגייט, אשר ממשיכה להסעיר את המערכת הפוליטית והציבורית. בתגובה קצרה ועניינית, השיב נתניהו באומרו: "הכל בלוף".
לקראת פגרת האביב אליה יוצאים היום (רביעי) חברי הכנסת, פורסמו נתוני הנוכחות המפורטים שלהם במהלך מושב החורף האחרון, כפי שעולים מנתוני אתר "זמן כנסת".
בבחינת ממוצע שעות הנוכחות הסיעתי, בולטת מפלגת הציונות הדתית, שחבריה שהו בממוצע 749 שעות במשכן הכנסת. אחריהן ניצבות מפלגות הדמוקרטים עם 728 שעות ויש עתיד עם 700 שעות בממוצע. במקומות הרביעי והחמישי נמצאות סיעות יהדות התורה עם 673 שעות והמחנה הממלכתי עם 640 שעות בממוצע, בהתאמה.
בגזרת חברי הכנסת הבודדים, מי שמוביל את הרשימה מבחינת שעות הנוכחות הוא יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, אשר תועד כמי ששהה במשכן לא פחות מ-1209 שעות במהלך מושב החורף כולו. אחריו צמוד חבר הכנסת יצחק פינדרוס (יהדות התורה) עם 1206 שעות, ובמקום השלישי חבר הכנסת אביחי בוארון (הליכוד) עם 1031 שעות נוכחות. את הרביעייה הראשונה סוגר חבר הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) עם 1016 שעות.
בהמשך הרשימה ניתן למצוא את חבר הכנסת משה טור פז (יש עתיד) במקום החמישי עם 1004 שעות, חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) במקום השישי עם 993 שעות, וחברת הכנסת מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) במקום השביעי עם 972 שעות נוכחות. את העשירייה הראשונה משלימים חברי הכנסת ארז מלול (ש"ס) עם 962 שעות, ולדימיר בליאק (יש עתיד) עם 950 שעות, ועמית הלוי (הליכוד) עם 940 שעות נוכחות.
בצד השני של הסקאלה, בולטים חברי הכנסת עם מספר שעות הנוכחות הנמוך ביותר. בתחתית הרשימה נמצא יו"ר ש"ס, חבר הכנסת אריה דרעי, עם 51 שעות נוכחות בלבד. אחריו ראש הממשלה בנימין נתניהו עם 107 שעות, שר הביטחון ישראל כ"ץ עם 174 שעות, חבר הכנסת משה ארבל (ש"ס) עם 197 שעות, ושר הכלכלה ניר ברקת (הליכוד) עם 205 שעות נוכחות. יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, נמצא במקום ה-108 עם 346 שעות נוכחות במשכן הכנסת.
בניתוח מעמיק של המצב הביטחוני האזורי, מציג אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, מומחה למזרח התיכון מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, תמונה מורכבת ורוויית אתגרים עבור ישראל.
בהתייחסו לגזרה הצפונית, דוחה נריה את הטענות על הפרת הסכמים מול לבנון ומבהיר כי "ישראל לא מפרה שום הסכם מול לבנון – פשוט כי אין שום הסכם רשמי". לדבריו, פעילות ישראל בגזרה מתבצעת במסגרת החלטת מועצת הביטחון 1701, במטרה לנטרל את האיומים מצד ארגון חיזבאללה.
נריה מצביע על מאבק פנימי חריף המתחולל בתוך חיזבאללה בין גורמים מתונים לקיצוניים, ומציין כי "היום הקול הדומיננטי הוא של נעים קאסם, אך חיזבאללה נדחק הצידה, בעיקר בעיני העדה השיעית בלבנון". למרות זאת, הארגון ממשיך בפרובוקציות באמצעות שיגור רקטות שאינן מזוהות ישירות עמו, בניסיון לגרור את ישראל לעימות ישיר מול ממשלת לבנון.
בנוגע למצב ברצועת עזה, מציג נריה תמונה חד משמעית יותר: "אנחנו מתקדמים לקראת כיבוש כולל, ולזה צריך להתכונן". לדבריו, חמאס אינו מגלה סימני כניעה, והלחימה צפויה להתפתח לכדי מלחמת גרילה ממושכת, מה שמחייב את ישראל להיערך לכיבוש מלא של הרצועה כפתרון הכרחי בשלב הנוכחי.
זירה נוספת שעליה מתריע נריה היא טורקיה: "טורקיה בונה דומינו של התפשטות צבאית בעיראק, סוריה, לוב וקטאר. הם לא האויבים שלנו, אבל אם נשק תורכי מתוחכם יגיע לאל-ג’ולאני – זו כבר תהיה בעיה רצינית". נריה מדגיש את הצורך בישראל לשמור על ערנות גם בגזרה זו ולעקוב אחר התפתחויות העלולות להוות איום ביטחוני.
הבוקר (רביעי) הודיעה לשכת ראש הממשלה כי בנימין נתניהו החליט למנות את סגן ראש השב"כ הנוכחי, ש', לממלא מקום ראש הארגון. ההודעה מגיעה יום לאחר שנתניהו הודיע על ביטול מינויו המתוכנן של האלוף במיל' אלי שרביט לתפקיד הרם.
בהודעה רשמית מלשכת ראש הממשלה נמסר: "נוכח העובדה שלא ניתן יהיה להשלים את הליך המינוי הקבוע עד סיום כהונתו של ראש השב"כ הנוכחי רונן בר ב-10 באפריל, בכוונת נתניהו להטיל את תפקיד ממלא-המקום על סגן ראש השב"כ המכהן ש'".
עוד הודגש כי מינויו של ש' יהיה זמני בלבד, וכי ראש הממשלה נתניהו ממשיך באופן פעיל בראיונות עם מועמדים שונים לתפקיד ראש השב"כ הקבוע.
נתניהו בוחן מועמדים הן מתוך שורות השב"כ והן מועמדים חיצוניים בעלי ניסיון רלוונטי בארגון הביטחון. עם זאת, נראה כי ראש הממשלה מתמקד בעיקר במועמדים בעלי רקע וניסיון משמעותי בשב"כ.
במהלך המעיד על העצמת הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון, הודיע הפנטגון כי מזכיר ההגנה, פיט הגסת', הורה על תגבור משמעותי של כוחות האוויר באזור.
ההודעה הרשמית, שפורסמה הלילה (רביעי), כוללת את הגעתה של נושאת מטוסים שנייה ואת פריסתן של "טייסות נוספות ונכסים אוויריים שיחזקו את יכולות הסיוע האווירי ההגנתיות באזור".
פרטים רבים מההודעה כבר פורסמו במהלך השבוע האחרון, אך כעת הם מקבלים אישור רשמי לאחר ביקורו של מפקד פיקוד מרכז האמריקני (סנטקום), הגנרל מייקל קורילה, ופגישתו עם הרמטכ"ל הישראלי, רב-אלוף אייל זמיר.
גורמים אמריקניים ששוחחו עם סוכנות הידיעות "רויטרס" אישרו כי לפחות ארבעה מפציצים אסטרטגיים מסוג B-2 Spirit הגיעו לבסיס האסטרטגי האמריקני באי דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי. בנוסף למפציצים, נצפו באי גם מטוסים חיוניים לתמיכה בפעילותם, ביניהם מטוסי תדלוק אווירי, מטוסי תובלה ומטוסי מודיעין. מיקומו של האי, כ-3,800 ק"מ מאיראן, מציב אותו מחוץ לטווח הטילים הבליסטיים האיראניים המוערך.
בנוסף לתגבור המפציצים, הודיע מזכיר ההגנה הגסת' על הפניית נושאת המטוסים "קרל וינסון" וקבוצת הקרב שלה לאזור האחריות של פיקוד מרכז (סנטקום) והארכת משימתה של נושאת המטוסים "הארי טרומן" שכבר נמצאת באזור. אתמול דיווחו בלוגרים העוסקים במודיעין גלוי כי קבוצת הקרב של "קרל וינסון" נצפתה חוצה את ים סולו באזור הפיליפינים, דבר המעיד על התקדמותה המהירה לעבר המזרח התיכון, לאחר שיצאה מבסיס הצי האמריקני באי גואם מוקדם יותר השבוע. תגבור הכוחות האוויריים האמריקאיים באזור מעיד על רמת דריכות גבוהה ועל מחויבות אמריקאית לחיזוק היציבות האזורית.
סקר חדש של ארגון לתת שנערך לקראת חג הפסח תשפ"ה חושף תמונת מצב כלכלית מדאיגה בקרב הציבור הישראלי. על פי הממצאים, שיעור גבוה של 59.5% מהישראלים מביעים חשש אמיתי מפני הידרדרות למצוקה כלכלית או מעידים כי הם כבר חיים תחת נטל כלכלי כבד.
מאז תחילת השנה, חלה עלייה ממוצעת של 1,644 שקלים בהוצאה החודשית של משקי הבית בישראל. מדובר בתוספת שנתית משמעותית של כ-19,728 שקלים, המכבידה מאוד על תקציב משפחות רבות.
כתוצאה מכך, 49.9% מהציבור נאלצים לצמצם את הוצאותיהם על מזון, ו-40.3% מצמצמים בהוצאות חיוניות אחרות. נתונים אלה משקפים עלייה דרמטית לעומת ערב פסח אשתקד, אז עמדו שיעורי הצמצום על 34.5% ו-27.7% בהתאמה, מה שמצביע על החמרה ניכרת במצב.
כשליש מהמשיבים (32.9%) המבקשים להיערך לחג הפסח מדווחים כי אין להם את האמצעים הכלכליים המספיקים או שיש להם משאבים מוגבלים בלבד לצורך כך, מה שמקשה עליהם לקיים את מצוות החג כראוי.
לקראת החג, 40.1% מהנשאלים מתכוונים לערוך קניות תוך ויתור על מוצרים יקרים יותר, מתוך שיקולים כלכליים בלבד, דבר המעיד על שינוי בהרגלי הצריכה כתוצאה מהמצב הכלכלי.
למרות הקשיים, 41.9% מהישראלים מעידים כי תרמו או מתכננים לתרום ארוחת חג לנזקקים, דבר המעיד על רוח סולידרית בקרב הציבור. עם זאת, בקרב אלה שלא יתרמו, שיעור גבוה של 63.6% מציינים כי היו רוצים לעשות זאת אך מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם.
לאחר לילה של תקיפות אוויריות משמעותיות בדרום רצועת עזה, הרחיב צה"ל הבוקר (רביעי) את פעילותו הקרקעית ברפיח, עם כניסתה של אוגדה 36 לשטח הרצועה. מדובר בכניסה הקרקעית המשמעותית הראשונה של כוחות צה"ל לאזור רפיח מאז סיום הפסקת האש לפני כשבועיים.
בימים האחרונים, הקדים צה"ל את המהלך בקריאה לתושבי רפיח והסביבה להתפנות באופן מיידי למרחב ההומניטרי המורחב באזור חאן יונס, כחלק מההכנות לתמרון הקרקעי המתוכנן. קריאה זו הועברה גם באמצעות הודעה מיוחדת של דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי.
הכניסה הקרקעית בוצעה לאחר גל תקיפות מאסיביות של חיל האוויר ברפיח ובחאן יונס. אתמול אף קיבלו תושבי יישובי עוטף עזה הודעה על כך שבמהלך הלילה צפויים להישמע פיצוצים עזים במרכז ובדרום העוטף, כתוצאה מפעילות צה"ל ברצועה.
שר הביטחון, ישראל כ"ץ, התייחס הבוקר למבצע המתרחב בהצהרה מיוחדת: "מבצע 'עוז וחרב' בעזה מתרחב לריסוק וניקוי האזור ממחבלים ותשתיות טרור ותפיסת שטחים נרחבים שיצורפו לאזורי הביטחון של מדינת ישראל – אני קורא לתושבי עזה לפעול כעת לסילוק החמאס והחזרת כל החטופים".
בהמשך דבריו פירט השר כ"ץ את מטרות המבצע: "מבצע 'עוז וחרב' מתרחב, תוך פינוי נרחב של אוכלוסייה עזתית משטחי הלחימה, ריסוק וניקוי האזור ממחבלים ותשתיות טרור ותפיסת שטחים נרחבים שיצורפו לאזורי הביטחון של מדינת ישראל למען הגנת הכוחות הלוחמים והיישובים".
בסיום דבריו, פנה שר הביטחון ישירות לתושבי רצועת עזה בקריאה חד משמעית: "אני קורא לתושבי עזה לפעול כעת לסילוק החמאס והחזרת כל החטופים. זאת הדרך היחידה לסיים את המלחמה".
לאחר יותר מחודש מאז שחרורו, אלי-ה כהן מתמודד עם אתגרי שיקום פיזיים ונפשיים. הוא נאבק להחזיר את המשקל שאבד, לטפל בשמיעה הפגועה, ולהתמודד עם הפציעה ברגלו.
בריאיון שפורסם הערב בחדשות 12, הוא חושף את הסיוט שעבר במנהרות עזה – מהרעב המתמיד, דרך האזיקים שחתכו ברגליו, ועד ההשפלות וההתעללות הנפשית שהייתה מנת חלקו.
"כבר כשיצאתי מהמיגונית, הבנתי שהשמיעה שלי לא במצב טוב", מספר אלי-ה על הרגעים הראשונים לאחר המפגש עם המחבלים. הוא מתאר כיצד פקח את עיניו לאחר שאמר "שמע ישראל" וראה שלושה מחבלים מעליו: "הם היו עם טלפונים ופלאש, מצלמים אותנו. עם חיוך מטורף על הפנים. חיוך משוגע. אני לא אשכח את החיוך הזה בעולם. אני הולך לישון עם החיוך הזה, אני חי אותו. זה החיוך של החטיפה שלי".
במהלך המסע לעזה, חטוף אחר ניסה לברוח. "הוא בחר לקחת את הסיטואציה לידיים ואמר: 'אני קופץ'. אמרנו לו 'אל תעשה את זה', אבל תוך כדי נסיעה הוא עשה. הם עוצרים את הטנדר והם יורים בו למוות. אנחנו ממשיכים את הנסיעה לעזה כאילו כלום לא קרה".
אלי-ה מתאר את חיי השבי במנהרות: "ביום שאנחנו נוחתים במנהרה, אנחנו כבר פוגשים את השרשראות. קושרים מאוד צמוד, הן חותכות לך את הרגליים". הם נאלצו לישון עם הכבלים, שהודקו בכוונה: "יש לך שש חוליות מרווח ופתאום אתה מוצא את עצמך עם שלוש חוליות או עם ארבע חוליות".
הרעב היה אחד האתגרים הקשים ביותר. "אתה כל לילה הולך לישון ב: 'מה אני עושה מחר כדי להביא את חתיכת הפיתה הזאת'". המחבלים שיחקו עם השבויים בנושא האוכל: "פתאום מביאים פחות, פתאום, במקום פיתה לכל בן-אדם יש שלוש פיתות ואומרים לך: 'טוב, תתחלק'".
הוא מתאר כיצד הפעילות הצבאית הישראלית השפיעה עליהם: "כל יום שמפציצים בעזה, הוא (המחבל) נכנס לחדר וסוגר לנו את האזיקים יותר חזק". וכאשר החמירו את תנאי האסירים הביטחוניים בישראל, "הם מהדקים לנו יותר את השרשראות, מורידים לנו את האוכל ומציקים לנו יותר".
ברגעי הפחד הגדולים, כאשר חשבו שעומדים להוציאם להורג, אלי-ה אמר לחברו: "אני מחבק את אלון ואני אומר לו תעצום עיניים, שתי דקות זה ייגמר. זה לא יכאב".
כשהגיע רגע השחרור, אלון נאלץ להישאר. "אלון נכנס לפאניקה. הוא היה מאוד מבועת והוא התחיל לבכות". אלי-ה הבטיח לחברו: "אני מבטיח לו שזה שאני עולה למעלה, לא אומר שאני שוכח אותו".
הרגע של החזרה הביתה היה המאושר בחייו: "אני מסתכל לכולם שם בעיניים, ואני עושה להם 'וי' של ניצחון". רק אז הבין שחלק מחבריו לא שרדו: "אתה מבין שכל מה שבנית לעצמך בראש יש מצב שהוא לא אמיתי".
הבוקר השיק משרד הפנים את רפורמת התאגידים העירוניים, לצד הצגת מדד התאגידים, במסגרת ועידת איגוד התאגידים העירוניים המתקיימת בימים אלו באילת.
את עקרונות הרפורמה הציג מנכ״ל משרד רונן פרץ, במסגרת ראיון נרחב שקיים, ומנהל מינהל שלטון מקומי במשרד הפנים, תומר ביטון, הציג במליאת הוועידה את פרטי הרפורמה ודרכי יישומה – במקביל במסגרת וועידת התאגידים, מקיימים מנהלי ועובדי אגף התאגידים במשרד הפנים כנסי הסברה ליו״רים ולמנכ״לים של התאגידים העירוניים והצגת דרכי יישום הרפורמה.
הרפורמה נועדה לחזק את מנגנוני הממשל התאגידי באמצעות הגברת האפקטיביות של התנהלות וביצועי הדירקטוריונים, שיפור הפיקוח והבקרה על מצבם הפיננסי של התאגידים וחיזוק הקשר בין הרשויות המקומיות לבין התאגידים, וכן נועדה לטייב ולייעל את תהליכי הרגולציה בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.
הרפורמה אותה הוביל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, באמצעות אגף בכיר תאגידים עירוניים והאגף לטיוב רגולציה ובהנחיית שר הפנים משה ארבל ומנכ"ל המשרד רונן פרץ, התאפשרה הודות לשיתוף פעולה הדוק עם הממונה על השכר במשרד האוצר ובתיאום מול איגוד התאגידים עירוניים, מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות ופורום ה-15. שכל הגורמים פעלו במשותף להבטחת יישום מיטבי של הרפורמה, תוך תמיכה בשלטון המקומי ובתאגידים העירוניים.
במסגרת הרפורמה, מדי שנה ייקבע מדד התאגידים העירוניים בהתאם לביצועים בתחומי המנהל התקין והאיתנות הפיננסית של התאגיד, ובהתאם לרמת התאגיד, תופעל מדיניות בקרה דיפרנציאלית לתהליכי קבלת האישורים שונים בין התאגיד למשרד. כך שתאגיד שיהיה ברמת סיוג גבוהה יותר (רמה א'), יואצלו לו סמכויות באופן מלא בתחומי ההון האנושי, ויבטל את הצורך באישור המשרד בתהליכים שונים בנושא ההון האנושי. לעומת זאת, תאגיד שידורג ברמת סיווג נמוכה (רמה ג) יידרש לקבל את אישורי משרד הפנים על פעולותיו בתחום ההון האנושי – בדומה למצב כיום.
התאגידים העירוניים בישראל, מהווים את זרוע הביצוע של הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. כיום פועלים בישראל כ-570 תאגידים עירוניים, שהיקף פעילותם נאמד בקרוב ל-20 מיליארד ₪ בשנה, במסגרתם מועסקים עשרות אלפי עובדים בתחומי עיסוק שונים ומגוונים. פעילות התאגידים מאפשרת לרשויות המקומיות להתמקד בניהול העירוני הכללי, בעוד ששירותים ייעודיים – כגון מים, תברואה, תחבורה ושירותים חברתיים וכן פעולות לפיתוח כלכלי לטובת הרשויות, מנוהלים בצורה נפרדת וממוקדת, תוך גמישות תפעולית והתמקצעות בתחומים אלו.
בשלב הראשון של הרפורמה יזכו להקלות 88 תאגידים עירוניים אשר נמצאים כיום בתפקוד מיטבי, כאשר ישנם עוד כ-160 תאגידים עם פוטנציאל להאצלת הסמכויות בטווח הקצר במידה וישלימו את הנדרש מהם בהתאם לכללים בתחומי הממשל התאגידי – באופן שבו מרבית התאגידים העירוניים יזכו להקלות.
בהמשך יישום הרפורמה, יקודמו הקלות רגולטוריות משמעותיות נוספות, ותאגידים שיעמדו בקריטריונים ויסווגו במדד באופן גבוה, יוכלו לבצע פעולות נוספות באופן עצמאי וללא צורך בקבלת אישור המשרד ובכך יפחת באופן נוסף הנטל הבירוקרטי על התאגידים ויאפשר להם להתרכז בפיתוחם הכלכלי והשאת רווחיהם, ולצד זאת המשך הצעדים לחיזוק הממשל התאגידי והבקרה הפנימית.
שר הפנים משה ארבל: ״הרפורמה שיוצאת היום לדרך תעניק לתאגידים העירוניים גמישות ניהולית, תפחית את הנטל הבירוקרטי, תקדם שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי ותאפשר לרשויות המקומיות לייעל שירותים וליצור פתרונות מותאמים לתושבים, תוך הבטחת משילות, פיקוח ובקרה לטובת הציבור״.
מנכ”ל משרד הפנים, רונן פרץ, ציין במהלך השקת הרפורמה: “אנו נוקטים בצעד שמשדר אמון – אנו נותנים אמון בתאגידים העירוניים, מתוך הבנה שכדי להצליח, הם חייבים להיות יעילים, שקופים ולהתמקד בניהול איכותי, ולא ברגולציה מכבידה. מדובר בפריצת דרך משמעותית שתסייע לחיזוק השלטון המקומי ולהפיכתם של התאגידים העירוניים ליחידות ביצוע אפקטיביות יותר תאפשר להם להתפתח ולממש את חזונם ויעדם ביעילות ובמהירות.”
תומר ביטון מנהל המינהל לשלטון מקומי אשר הציג במליאת הועידה את פרטי המהלך הדגיש כי: "הרפורמה החדשה מהווה צעד משמעותי בקידום הממשל התאגידי, חיזוק הרשויות המקומיות והפחתת העומס הרגולטורי. יישום המהלך יתמרץ את התאגידים העירוניים להתפתח, לשפר את שירותיהם ולתפקד באופן מקצועי יותר – לטובת כלל התושבים והרשויות המקומיות בישראל.״
יו"ר איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות יצחק בורבא: "השקנו בשעה טובה עם משרד הפנים את אבן הפינה של הרפורמה בתאגידים העירוניים. משרד הפנים, מפרסם את המודל שנבנה בשיתוף השלטון המקומי ואיגוד התאגידים העירוניים אשר לראשונה יבוסס על רגולציה דיפרנציאלית. מדובר בהישג היסטורי לאיגוד שכן, כבר שנים אנחנו דורשים ממשרד הפנים להפחית את הרגולציה. החלטת משרד הפנים להתחיל בהקלות לתאגידים מהווה הבעת אמון של הרגולטור גם בתאגידים עירוניים, ביכולת שלהם לתרום ולשפר וביציבות הפיננסית שלהם".
ברקע החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לסגת בו מההחלטה למנות את האלוף (במיל') אלי שרביט לתפקיד הרגיש של ראש שירות הביטחון, ראש הממשלה בנימין נתניהו מחדש את החיפושים אחר מועמד חדש שיזכה בתפקיד.
ההודעה הדרמטית על ביטול המינוי, התקבל באופן רשמי יממה לאחר ההכרזה הרשמית על המינוי, בעת שלשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה על ביטולו, אך נמנעה מלספק הסבר רשמי לשינוי הפתאומי. על פי הערכות גורמים המעורים בפרטים, המפנה התרחש בעקבות הסערה הציבורית שעורר המינוי של מי שהשתתף בהפגנות נגד הממשלה, קרא קודם להשבעתה לחסום את מינויה ובנוסף לכך גם לא אהוד על ידי ממשל טראמפ.
המועמד החדש שעליו דווח מלבד ארבעת בכירי שב"כ ששמם הוזכר כמועמדים, הוא האלוף במיל' סמי תורג'מן, שמביא עמו ניסיון ביטחוני נרחב. בנוסף לתפקידו הנוכחי כיו"ר חברת נגה, חברה ממשלתית לניהול מערכת החשמל הארצית, תורג'מן משמש כחבר בצוות הבדיקה שמינה הרמטכ"ל אייל זמיר לחקירת אירועי 7 באוקטובר. בעברו הצבאי אף פיקד על פיקוד הדרום, תפקיד בו כיהן בתקופת מבצע "צוק איתן".
עמדותיו של תורג'מן לגבי רצועת עזה זכו לתשומת לב בעבר. במפגש עם ראשי רשויות בעוטף עזה במאי 2015, לאחר סיום "צוק איתן", התבטא תורג'מן באופן שעורר עניין ציבורי. על פי דיווח בעיתון "הארץ", אמר אז: "בתוך עזה יש ריבון שהוא חמאס, שיודע לממש את הריבונות באופן גבוה. לחמאס, נכון לעכשיו, אין תחליף כריבון בתוך הרצועה – אנו מעוניינים בכתובת כי בלעדיה המציאות הביטחונית תהיה הרבה יותר בעייתית".
באותה הזדמנות הציג תורג'מן ארבע אפשרויות להתמודדות עם המצב ברצועה: "האחת היא מלחמה קבועה ובלי תקופות של שקט, השנייה היא להגיד שמבינים ששקט מנוצל לבניית כח, ואז נהיה בידיעה שאחת לכמה שנים יהיה סבב, השלישית היא כיבוש הרצועה והרביעית היא פתרון מדיני".
תורג'מן הביע אז העדפה ברורה: "צריך לבחור בין האלטרנטיבות. לדעתי יש למצוא תקופות של שקט ככל שניתן עם הידיעה שמדי פעם תהיה מערכה, ואז לא צריכים להיות מופתעים שאחת לכמה שנים זה קורה. מקווה שאחרי 'צוק איתן' השקט יהיה ארוך".
העיתונאי עמית סגל, דיווח הערב כי בלשכת נתניהו קיימו ריאיון למועמד תורג'מן, אולם גורם רשמי בלשכת ראש הממשלה הוציא הכחשה נחרצת וטען כי "בניגוד לפרסומים סמי תורג'מן כלל לא מועמד לראשות השב"כ".
לקראת חג הפסח הבעל"ט, ספר הלכתי חדש מחולל סערה בעקבות פסיקתו להתיר אכילת כמון בפסח. מדובר על הספר 'שמו ינון' מאת הגאון רבי ינון חיים רביב, מו"צ ורב קהילת 'היכל יוסף' בבית שמש וראש כולל ישיבת 'פנמה'.
הדיון ההלכתי על השימוש בתבלין הכמון בפסח קיים כבר שנים ארוכות, כאשר החשש המרכזי הוא משום תערובת חמץ של גרגרי שיבולת שועל, הגדלים במקרים רבים בסמוך לכמון ודומים לו במראם. בדיקה עדכנית של גופי הכשרות מצאה כי הכמון המגיע מהודו, הוא נקי מאוד ללא תערובת של דגני חמץ כלל, ואילו הכמון הבא מטורקיה או מסוריה, מצוי בהם יותר תערובת של דגני חמץ.
בשנים האחרונות עסקו כמה מגדולי ישראל בסוגיה. הראשל"צ הגרש"מ עמאר פסק לאיסור בספרו שו"ת 'שמע שלמה', ומנגד, הראשל"צ הגר"א בקשי דורון זצ"ל פסק להיתר בספרו 'בנין אב'.
הטיעון העיקרי של הרב המחבר להיתר, הוא משום שהחמץ – אם ישנו – בטל ברוב של הכמון, וכל מה שנאמר שאינו בטל שחמץ אינו בטל אפילו באלף, היינו דווקא במקרה שניכר האיסור קודם שנוצרה התערובת, אבל כאן נוצר האיסור רק כשכבר היה בתערובת. הוא גם מוכיח כי זו גם דעת מרן ה'מחבר' השו"ע ודעת הרמ"א.
לסיכום, קובע הגר"י רביב: "הכמון שמשתמשים בו בפסח, אף דשכיח הדבר דיהא מעורב בו כמות מזערית של שיבולת שועל או חיטה וכדומה, מ"מ מותר להשתמש בו בפסח, משום דאף אם יש בו תערובת מזערית זו, הרי היא בטלה בשישים כשאר איסורין. ואין לומר דאינה בטילה משום דהו"ל דבר שיש לו מתירין, או משום דהו"ל חמץ בפסח דאסור במשהו, משום דנולד בתערובת".
בצל ההתפתחויות האחרונות בחקירת פרשת הקשרים עם קטר, גורמים במשטרה מתכננים מפגש חקירה בין שני יועציו של ראש הממשלה. המהלך מגיע בעיתוי משמעותי עבור התיק המתפתח. לפי גורם בכיר במערכת אכיפת החוק, 48 השעות הבאות יהיו מכריעות בהתקדמות החקירה. במקביל, המשטרה פועלת להשבת חשוד נוסף השוהה מחוץ לגבולות המדינה.
על פי הדיווח בכאן 11, המשטרה והפרקליטות בוחנות באופן רציני אפשרות להפגיש בתנאי חקירה את אלי פלדשטיין ויונתן אוריך, שני היועצים המקורבים לראש הממשלה נתניהו, המעורבים במה שמכונה "פרשת קטרגייט". לדברי הגורמים המעורבים בחקירה, הימים הקרובים צפויים להיות גורליים להתפתחות התיק.
עד כה, צוות החוקרים נמנע מלהציג בפני השניים את עמדתו של ראש הממשלה, לפיה לא היה מודע לכך שהם מקיימים קשרים עם נציגי קטאר. במקביל, גורמי החקירה מפעילים לחץ על היחידה לשיתוף פעולה בינלאומי בפרקליטות להאיץ את הליכי החקירה של ישראל (שרוליק) איינהורן, השוהה כעת בסרביה ונדרש לתת עדות בשני תיקים נוספים. הרשויות כבר החלו בקידום הליכי הסגרה נגדו.
בתוך כך, הערב נחשף בכאן11 כי שני היועצים נתונים במשטר כליאה המקביל לזה של עצירים ביטחוניים, הנחשב מחמיר יחסית לחשודים אחרים. זאת בשל אופי החשדות נגדם הכוללים קיום מגעים עם גורמים זרים. משמעות הדבר היא הפעלת לחץ פסיכולוגי מוגבר במהלך תקופת המעצר, על אף שפלדשטיין כבר נמצא בתנאי מעצר בית. למרות זאת, המשטרה עומדת על הצורך בתנאי החזקה מחמירים אלו, כאילו מדובר במחבלים.
