מיקום כתבה: מיוזיק כתבה ראשית

כמספרו של האלבום "10" הזמין בערי עשרה אמנים להשתתף בשמחה המיוחדת, המתארחים במחרוזות המיוחדות, יששכר גוטמאן ושייע ברקו בגזרת הפריילעך, מוטי אילוביץ שמשתתף ברגש החופה, דובי מייזלעס שסוחף בקומזיץ המיוחד, כשלאחריו מצטרף המלחין הערשי ויינברגער לפארברענג, מיילך קאהן והווייב של ברסלב, שמילי אונגר, שלוימי דאסקל ואיציק דדיה במחרוזת הרוק וליפא שמלצער שחותם יחד עם בערי במצווה טאנץ

אחד הרגעים המיוחדים נרשמים באלבום דווקא במחרוזת דאנס 2, שכולה מורכבת מלהיטיו של בערי, שם מצטרף לשמחה הסוחפת ר' מיכאל שניצלער ז"ל, את ר' מיכאל בחר בערי לארח דווקא במחרוזת הזו, מכיוון שהוא היה הזמר הראשון שהתחיל לבצע את הדאנס בחתונות בארצות הברית.

מוזמנים להצטרף לאנרגיות של בערי ולצאת למסע החתונה המיוחד

האזינו למחרוזת דאנס 2 מתוך האלבום יחד עם ר' מיכאל שניצלער ז"ל

למחרוזת בחרו לקרוא "ערשטע טאנץ" (ריקודים ראשונים) משלוש סיבות, הראשונה, מכיוון שזו מחרוזת ריקודים ראשונים בחתונה, בנוסף, זו הפעם הראשונה שליפא משחרר מחרוזת שכולה לחנים שלו, ולסיום, זו מחרוזת פריילך, שזה הסגנון הראשון שבו ליפא התחיל לשיר

המחרוזת צולמה והוקלטה בלייב, על במה מיוחדת בחתונה יוקרתית, ונגנים מהשורה הראשונה

באלבום חמש מחרוזות לוהטות, שזורות כפתור ופרח, הטומנות בחובן את עידית נעימות השבת וזמירותיה מבואה ועד צאתה, כשהן מופיעות כסדרן החל מכניסת השבת וההכנות לקראתה, דרך תפילת קבלת שבת, סעודות הלילה והיום, וכלה בסעודת רעווא דרעווין וגם יצירת פרידה משבת המלכה החותמת את האלבום.

במחרוזות תגלו את מיטב שירי השבת האהובים מכל הזמנים, מחצרות הקודש ומהיכלי הישיבות, מנוסחאות בית הכנסת ומאוצרותיהם של גדולי היוצרים, כאשר כל אלו זוכים להגשה האומנותית הנדירה של זאנוויל.

את הקונספט החדשני והמרענן הגה, יצר וחרז פנחס ביכלר, מנהלו המוזיקאלי של זאנוויל, שגם עיבוד קולית את האלבום המלווה כולו בקולותיה של מקהלת הבית מקהלת מלכות, כשעל העיבוד המוזיקאלי העשיר חתום בני לאופר.

הפקת האלבום הופקדה בידיו של הרב יוסף משה כהנא, כשעל המיקס והמאסטרינג חיים גוטסמן. אמנות ועיצוב גרפי: מאיר יצחק ראש

האזינו למחרוזת "הכנה דרבה" מתוך האלבום

הבדידות הצורבת, הכמיהה לחבר קרוב, תחושת הדחייה מהחברה ה"רגילה" – ומעל הכל, אסירוּת תודה לחבר ילדות קרוב, ששומר על הקשר הבלתי-שגרתי, בראש זקוף ומורם, תוך התעלמות מוחלטת ממבטים מתפלאים ובלתי-רגישים.

בשורת הפרופיל שלו בוואטסאפ, מצטט חיים אלחנן עידן את האמן המוזיקלי, לירון אטיה, המתמודד עם מוגבלויות גופניות בעקבות תאונת-דרכים: "לכולנו יש כסא גלגלים, שלי רק נראה לעין".

הכירו את חיים אלחנן עידן (19.5), בחור עם חיוך ענק המתמודד עם מחלת שיתוק מוחין (CP) שפגעה בגופו בארבעת הגפיים והפה. הוא איננו מסוגל ללכת בלי עזרה ותמיכה, לאכול, לשתות ולבצע פעולות שונות. שרירי הפה הרפויים אינם מאפשרים לו לדבר באופן ברור והוא מתקשר עם הסביבה הרחוקה באמצעות הקלדה בעזרת האף על גבי טאבלט שמקובע על כסא הגלגלים שלו. רמתו הקוגניטיבית והשכלית תקינה לחלוטין, הרבה מעל הממוצע. 

מגיל שנה עד חמש, למד חיים אלחנן בגני מש"י, גן שיקומי המלמד, מטפל ועובד על בריאותם וחינוכם של ילדים מוגבלים מסוגו. מפאת רמתו הקוגניטיבית התקינה המליץ הצוות המקצועי של הגן לשלבו בחברה רגילה, בליווי סייע צמוד שיעזור לו בצרכיו האישיים.

בעשור הבא למד חיים אלחנן בתלמוד תורה 'רוממה', לצד ילדים מן השורה. הוא השתלב היטב בכיתה וניהל קשרים מעולים עם הצוות ועם החברים. עם השנים התלכדה סביבו חבורה קבועה של ארבעה-חמישה חברים שבילו איתו במשך שעות ארוכות, שימחו אותו ועזרו לו לחוות את החיים שמבעד למוגבלות הגופנית.

בסיום לימודיו בתלמוד תורה, לא נמצאה עבור חיים אלחנן הישיבה שתסכים לקבל אל שורותיה תלמיד נכה על כסא גלגלים, וכך מצא את עצמו חוזר לאחר עשור אל ישיבת מש"י. המעבר מן החברה הרגילה, הבריאה, התוססת והמפכה חיים, אל חברה מוגבלת ונכה, היה מאתגר למדיי. הגעגוע אל סביבתם של החברים, צרב את נפשו עד למאוד. 

בשיר ביכוריו "חברי אהובי", משתף חיים-אלחנן ברגשותיו האישיים ביותר כלפי חבר ילדות קרוב, בעל אישיות נדירה, שנכנס ללמוד בכיתתו בשנתיים האחרונות ללימודיו בתלמוד תורה. הקשר שנרקם בין השניים היה בלתי ניתן לניתוק וכלל שיחות ארוכות, 'צחוקים' וחברות בריאה ואמיתית.

הקשר בין השניים המשיך להתקיים, גם לאחר סיום הלימודים בתלמוד התורה, למרות מעברו של החבר הקרוב ללמוד בישיבה קטנה מרוחקת, אם כי בצורה בלתי קבועה ויציבה. אותו חבר שימש עבור חיים אלחנן חלון אל העולם הבריא, השמח והמשוחרר, שכה חסר לו. אין גבול אפוא לשמחה שמילאה את לבו, כאשר בחלוף שלוש שנים בישר לו החבר שהוא עובר ללמוד  בישיבה הממוקמת בקרבת מקום. 

"חשוב לי לציין", אומר חיים אלחנן, "כי כל מילה בשיר האהבה האישי שלי לחברי האהוב – מדויקת ורחוקה מן הגוזמה. 

הקשר ביני לחברי האהוב, מהווה עבורי מסע ארוך ומטלטל שכל כולו רצוף אהבה וחיבור שאיננו ניתן לתיאור. מעט מהכרת הטוב שהנני חש כלפיו תוכלו להבין ממילות השיר.

קשרי החברות בינינו עמדו למבחן אינספור פעמים, מכל מיני סיבות. בהזדמנויות שונות נפגעתי עד עומק נשמתי כאשר חלפו ימים ו"חברי אהובי" הלומד בישיבה הרגילה, נשטף בזרם טרדות היומיום ולא מצא את הפנאי ליצור עמי קשר. אין לי מילים לתאר איך היטיב חברי בשיחות שניהלנו לאחר מכן "לרפא את לבי", במילות-מרפא, להרגיע אותי ולהסביר לי את עמדתו. 

גם כשהייתי בטוח שזהו זה, הקשר עלה על שרטון והינו שייך להיסטוריה, והכרזתי בתוכי בטון פגוע-ונעלב כי "אני איתו – סיימתי!", תמיד האהבה הגדולה, שאינה תלויה בדבר, ניצחה, כאשר בתוך תוכי נטועה הידיעה הפנימית שאחרי שיחה פתוחה יתאחו השברים והקשר – לא יוּתר לעולם". 

"היה לי חלום שבקליפ המצולם, נופיע אני והוא יחדיו. חשוב היה לי להראות לכל העולם מי הוא אותו חבר מיוחד, שמעניק לי חיים, כמאמר חכמים: או חברותא – או מיתותא. למרות זאת, הנני מכבד את רצונו להישאר אנונימי ולא להיחשף לאור הזרקורים. רצונו של אדם – כבודו, ולבי שלם (כמעט…) עם החלטתו.

היכולת להבין שהאדם שמולי רואה את הדברים בצורה אחרת ממני, ורצונו אינו עולה בקנה אחד עם רצוני, למרות הקשר הקרוב שיש בינינו – מהווה שיעור נוסף בחיי. מתנה גדולה חדשה שמעניק לי חברי-אהובי".

"ההמלצה לפורקן רגשי באמצעות כתיבה", משתף חיים אלחנן, "הגיעה מאת עובד סוציאלי בשם ארהלה טראוב, אישיות נהדרת ואב לבן נכה, ששמע את הכאב שיש לי מן המרחק מן החברים הרגילים במחיצתם התרגלתי לשהות בשנות ילדותי. ארהלה שיתף אותי שבנו הנכה הוציא שיר, בסיוע עו"ס, והתחברתי לרעיון. באופן כללי אני מחובר מאד למוזיקה, ממנה אני שואב המון כוח ושמחת חיים, והרעיון להוציא שיר משלי – הדליק אותי לגמרי.

המילים והרגשות נשפכו כמות-שהם על המקלדת והודפסו. לאחר שהטקסט היה מוכן, הוא עבר עריכה ועיבוד על ידי אחותי הגדולה והאלופה, רבקה שמש. 

את הטקסט העברתי למפיק המוזיקלי המוכשר מנחם לב, אליו הגעתי בעקבות חשיפה שהעניק לי ה'פרופסור' דודי קפלר, דודו של מנחם. את החיבור בינינו ביצע אמן-המילים אשר לב, אחיו של מנחם. 

מנחם לב ביד-אמן דייק את הטקסט והלחין עבורי את המנגינה הנוגעת ללב. ביני לבין הלחן נוצר חיבור "ממבט ראשון". הרגשתי שהמנגינה תפורה על המילים ומביעה את רגשותיי באופן מושלם.

הזמר הענק, אליה והב, ששמע את הסקיצה, התרגש והודיע לי מיד שהוא מעוניין לבצע את השיר. התוצאה הרי היא לפניכם. אין לי ספק שגם אתם תתחברו אליה. 

תודתי העמוקה נתונה לכל מי שהיה חלק מן המסע שלי עד כה, וביותר ביותר אל "חברי אהובי" המהווה קרן שמש בחיי, שהתמסר ועודנו מתמסר אליי באופן מעורר השתהות, למרות רכבת-ההרים של רגשותיי. 

ומעל הכל – תודתי נתונה לבורא עולם, השם הטוב, על חיים מיוחדים ובלתי שגרתיים שהעניק לי במתנה. כמו ב"חבילה עוברת", אני לא גומר לפתוח אריזות ולגלות מתנות חדשות בחיי, יום יום, שעה שעה". 

את המחרוזת בחר שמחה לשחרר כטעימה ראשונה מהנעשה בבמה, לקראת פרוייקטים חדשניים שיצאו בקרוב.

כזה הוא 'שיר הרחמים' – בלדה מרגשת שמלווה בקליפ מטלטל שצולם בחורבות היישובים בעוטף עזה וממחיש יותר מכל את הזוועות שעבר עם ישראל באותן שעות וימים נוראיים.

את השיר שר שוקי סלומון יחד עם הזמר אבי מן בביצוע מיוחד ומרגש. את המילים כתב שוקי בשילוב מילים מהמקורות, הלחן של פנחס בן נאים ועל ההפקה המוזיקלית אחראי אלי לאופר. מייקל כפלין חתום על הפקת הקליפ המיוחד, בניצוחו של איש התקשורת איציק אוחנה.

את "חלום" בנה ויצר שרולי בעשר אצבעות, כשהוא מלחין, כותב ומעבד את כל השירים. האלבום מכיל שלל סגנונות מוזיקליים, שלוקחים את המאזין למסע מוזיקלי קסום

שרולי כותב: החלום ליצור אלבום מאפס ישב אצלי שנים במגירה, הספקתי להוציא לעולם להיטים גדולים ולהופיע באירועי יוקרה, אך החלום להוציא אלבום תמיד היה קיים, כעת ה"חלום" הזה מתגשם. כולי תקווה שהמוזיקה הזו תיגע בכמה שיותר אנשים, תרגש, תשמח ותחבר לבבות.

האזינו ל"המלך" מתוך האלבום

שלמה שמחה, שם דבר בעולם המוזיקה היהודית, מוכר לנו מזה שנים כקול יחודי בעל עוצמות ורגש בלתי נגמר, שלמה ששיחרר לעולם מספר אלבומים, זוכה לקהל רב ותהודה רבה

כעת הוא יוצא לדרך עם אלבום חדש שמתבשל באולפנם של גדולי המעבדים, מתוכו הוא משחרר את הסינגל הראשון "נר ניצחון" אותו כתב והלחין יואלי דיקמן, הבחירה לשחרר את הסינגל הזה כסינגל ראשון מהאלבום, באה מתוך הרצון לחזק ולעודד את עם ישראל בתקופה המורכבת שעוברת עלינו

חלקה הראשון של הסדרה מכיל את בואו של החתן לחופה בסימן 'ברוך הבא' ושירת 'מי אדיר על הכל', כאשר החלק השני 'ברוכה הבאה' טומן בחובו את 'מי בן שיח' המושר לכלה ומחרוזת שירי רגש ותפילה אופייניים מכל הזמנים, כפי שבוצעו בחי על ידי הצוות המוזיקאלי המרשים.

הצילום של לירן שמש ויוסי שקד; המיקס של יניב בלאס ועריכת הוידיאו של הערשי סגל.

החלק הראשון – ברוך הבא:

החלק השני – ברוכה הבאה:

גם באלבום החדש שמילי שיתף פעולה עם המלחינים והמעבדים הגדולים שעבדו איתו גם באלבומים הקודמים ביניהם נפתלי שניצלר, משה לאופר, יהודה גלילי, אלי קליין & איצי ברי, יענקי כהן, יידל קאהן, בנצי פורטוגל והמלחינים הרשי ויינברגר, פינקי וועבר, דוד קאופמן ועוד

באלבום החדש 12 רצועות עם שירים מרגשים מקפיצים יצירות מיוחדות ועיבודים חדשניים במיוחד.
האלבום כולל דואט מיוחד עם פינקי וועבר ועם ילד פלא החפץ בעילום שמו.

גם את שיווק האלבום החדש שמילי ביצע בצורה חדשנית עם סדרת סרטונים מיוחדים שצולמו בארה"ב. בחלק מהסרטונים בוצע שיתוף פעולה ראשוני מקורי ומעניין עם חנויות ועסקים מקומיים בארה"ב. גם בתחום זה דמותו המיוחדת והרבגונית של שמילי באה לידי ביטוי.

בימים הקרובים ימשיכו לצאת הסרטונים המיוחדים ולבקשת הצופים הסרטונים שצולמו באידיש מתורגמים גם לעברית.

האזינו ל"הביטה" מתוך האלבום

שמוליק מספר: יוצא לי לא מעט להיפגש עם ר' מענדל, ולשוחח על החיים. הרגעים הטובים, היפים, וגם אלו הקשים והמורכבים. יום אחד כשישבנו שוחחנו מעט על הקשיים של חשוכי הילדים, על הגעגוע העז מסביב לשולחן שבת עם הילדים, החלום לראות אותם שרים בדבקות "שלום עליכם" ואז פרץ לר' מענדל הלחן הטהור הזה. יהי רצון שנזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה.

ברונר, אחד מהיוצרים המפורסמים בעולם המוזיקה החסידית, מגיש את הלחן החדש והמיוחד, אליו הוא מצוות את אלי הרצליך, זמר הדגל של עולם התורה, לביצוע שיר סוחף באווירה חדשנית אך אותנטית, שבמהרה יעשה את דרכו לאולמות האירועים והמופעים, אליו מצורף קליפ מילים הנותן פרשנות מעניינת ועדכנית למילות השיר ברוח התקופה, הלחן והעיבוד כמובן של שלמה ברונר

שלוימי כותב: את "נחלי דמעות" התחלתי לכתוב תחת חופת אחי, עת התרחש הפיגוע ברחובות בני ברק בו נרצחו יהודים בדם קר, השילוב של הרגש בין הקמת בין חדש בישראל, לבין העצב על חיים שהסתיימו באכזריות נוראה, נתנו לי את ההשראה לפזמון המרגש של "נחלי דמעות"

את הבית כתבתי בתקופה האחרונה, בהשראת הטבח הנורא שהתרחש בשמחת תורה, וכעת אני זוכה להציג בפניכם את המוצר המוגמר, בתקווה שאת נחלי הדמעות נזכה להוזיל דווקא באירועים מרגשים, כדוגמת החופה בה נכתב הפזמון, ולא דמעות עצב על אירועים קשים