מיקום כתבה: מיוזיק כתבה ראשית

הבעל שם טוב, הוא מייסד התנועה ששינתה את נוף היהדות לנצח. במכתב שכתב לגיסו, ר' גרשון קיטובר, הוא תיאר חוויה שחווה בראש השנה תק"ז (1746), כאשר ברגע נפלא של דביקות הוא חווה עליית נשמה ונפגש עם נשמתו של המשיח.

הבעל שם טוב מיד זעק ושאל אותו: "אימתי קאתי מר"? והמשיח ענה לו: "לכשיפוצו מעינותיך החוצה" (משלי ה' טז')

אנו יודעים שהתורה הקדושה נמשלה למים, והמשיח הבטיח שברגע שמעיינות התורה יפוצו בעולם, יהיה זה הזמן שלו להתגלות ולהביא את הגאולה

מילים אלו הפכו לכוח המניע להתחדשות וחיבור מלא עוצמה להשם ולתורתו, שהבעל שם טוב החל להרבות ברחבי העולם

בכל פעם שיהודי לומד תורה, או חווה את ההנאה של קיום מצווה, הוא מעמיק את הקשר שלו עם השם יתברך או עובד על שיפור מידותיו, יהודי זה הוא חלק מהמשימה להפיץ את התורה ולהחיש את ביאת המשיח

שיר זה נכתב כדי להביע עד כמה חשוב שאנו נאפשר למעיינות שלנו לצאת החוץ ולהיות פעילים באופן ישיר בהבאת הגאולה לחיינו.

צפיה מהנה:

כוכב הזמר היהודי נמואל לא שוקט על השמרים, לא מכבר השיק את אלבום הביכורים "אלף" שקצר ביקורות מפרגנות של מבקרי המוסיקה, מאות השמעות בתחנות הרדיו השונות לשירים החדשים ומופע השקה מושקע ומרהיב שהיה סולד אאוט. וכבר משיק נמואל את הסינגל הראשון מהאלבום השני.

פרידמן מייצר כל הזמן שירים במגוון סגנונות וז'אנרים שונים ולא נרתע מללכת לכיוונים חדשים, שבסופו של דבר יוצרים ענין רב במוזיקה החסידית של ימינו. אחרי הסינגלים האחרונים שהוציא בסגנון חסידי כמו "רועה אחד" או "ניגון שמחה" החב"די, משחרר היום פרידמן את מה שמסתמן כלהיט חזק – "בוא לפה" – בסגנון אלקטרוני, קצבי, אנרגטי ועדכני.

את השיר החדש כתב פרידמן יחד עם יעקב מנשה שהלחין את השיר ואף מופיע בקליפ כניצב אורח (חפשו אותו!). על העיבוד חתום אליה נתנאלי, מעבד צעיר ומבטיח, שנתן פרשנות מרעננת משלו לשיר והפך אותו ללהיט שעוד יתנגן ללא הרף באוזניכם במהלך הקיץ הקרוב.

יחד עם השיר יוצא קליפ וידאו מושקע ומשעשע. על התסריט אחראי הרב יואל בייטש, ועל הבימוי, הצילום והעריכה הופקד יענקי אלהרר שחתום על הפקות איכות וקליפים יוקרתיים בתעשיית המוזיקה החסידית.

בקליפ המדובר פרידמן מופיע כשוטר, כנראה משום שהמילים "בוא לפה" מייצרות אוטומטית קונוטציה של משהו מאיים. אך בסופו של דבר האִיוּם הופך לשיר, הפחד – לחיוך, והתוצאה הסופית? אותה תוכלו תיכף לראות בעצמכם!…

"בוא לפה" – הלהיט של הקיץ כבר כאן, ולכם רק נשאר ללחוץ על הפליי. מבטיחים לכם שכבר מיד אחרי הצפייה הראשונה לא תוכלו להפסיק מלזמזם את הפזמון!

צפייה מהנה:

האזינו:

מדהים לראות איך לקראת סוף הקינות כולנו קמים ושרים יחד את המילים מלאות התקווה האלה, שבדיוק איך שיצאנו ממצרים, אומה כל כך גבוהה ומרוממת, יום אחד בקרוב, באותה דרך ממש, נחזור לירושלים.
במהרה בימינו אמן!

האזינו:

לרגל ימי בין המצרים מוציא אוהד מושקוביץ גרסה ווקאלית לשירו 'להתפלל'.
הבלדה המיוחדת והמרגשת שהפכה בתוך זמן קצר לנכס צאן ברזל, כעת בביצוע המותאם לימי בין המצרים.

האזינו:

הביצוע מלווה בקליפ שצולם בכותל המערבי והעיר העתיקה בירושלים המביא את התחושה של הבקשה מאלוקים לשוב ברחמים לירושלים ויגאל את עם ישראל, דבר אשר מתאים וקשור במיוחד לימים אלו.

צפו והאזינו:

דוד נכנס לאולפן עם רצון להדגיש את השבר הגדול, ואכן הוא מצליח להעביר את המסר ולבטא את זה בשיר, כיוון שהשיר הוקלט ללא אפקטים כלל, נטו פס קול.

עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם,כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי.

צום י"ז בתמוז, ירושלים, ה'תשפ"ב – בציפייה לנחמה.

האזנה מנחמת:

האמן והיוצר מענדל ראטה, מפתיע שוב עם קליפ קולנועי מושקע ומרגש, המספר את סיפורו המטלטל של נער חרדי אשר נזרק מביתו של אביו, מתוך הקושי של האבא להתמודד עם הילד השונה, הקורא ספרים צבעוניים, שומע מוזיקה מגוונת, ומשתמש בסמארטפון.

בסופו של מסע החיפוש, מגיע הנער ל׳פסטיבל יהודי׳, שם מתאפשר לנערים להביע את עצמם בעזרת יצירה אמנות ותפילה מוזיקלית בחיק הטבע.  שם מוצא הנער את החיבור אל הנשמה שלו מחדש. בסופו של הסיפור, גם אביו של הנער מגיע אל הפסטיבל, מביט בבנו החווה צמיחה רוחנית חדשה, ומבין שהבן בסך הכל חיפש את דרכו האישית אל הבורא, ושהסממנים החיצוניים שהוא שינה לא מראים כלל על ריחוקו של הבן מחיפוש האמת אלא בדיוק להיפך.

מי שמשחק בכשרון נוגע ללב את דמותו של הנער המחפש את דרכו הוא האמן והיוצר נותי פוקס, מי שהתפרסם בתור ילד פלא עם השיר ואפילו בהסתרה, ובשנים האחרונות יוצר מוזיקה מקורית משלו. את דמות האבא משחק בכשרון מוצלח שלום סוכות.

צפיה מהנה:

בספר הניגונים החב"די הניגון מופיע בחטיבת "ניגוני שמחה" כניגון קנ"ז, ומכאן שמו.

ניגון זה שונה מעט משאר הניגונים בקטגוריה זו משום שיש בו ארבעה חלקים ולא שלושה, והוא מזכיר במבנהו ובסגנונו המיוחד את "ניגון מדוקשיץ" שיצא לאור לפני 4 שנים. בספר "היום יום" מובא: "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה".

על ההפקה המוזיקלית אחראי חיימקה חדד, ועל המיקס – יניב בלאס. האזנה עריבה ומקפיצה!

כמו תמיד, מאחורי שיר חדש של אהרן, מסתתרת תובנה, אמירה, וורט אמיתי. אז למה באמת מכסים את העיניים כשאומרים את 'שמע ישראל', הפסוק הכי מפורסם בתפילה, ואולי בכל היהדות?

ובכן מסביר אהרן, כאן טמון סוד עמוק: הגעת לרגע שיא בתפילה! זה הזמן שמביטים פנימה, כמו הרגע שמכסים פני כלה לפני החופה. "החיבור כל כך עמוק ופנימי שאתה מבקש להתייחד עם הנשמה, ללא המציאות החיצונית של העולם. במילה 'שמע' אתה מקשיב וצולל עמוק לבאר האמונה שבך".
השיר גם מרמז על רבי עקיבא אחד מעשרת הרוגי מלכות שקרא קריאת שמע כשיצאה נשמתו בטהרה. "הנר כבה.. העיר סגרה דלתה", נכתב בהשראת המדרש בו מלמד רבי עקיבא, שגם אם נראה שדברים לא הולכים כשורה, חכה. עוד יתברר שכל מה שעושה הבורא הוא לטובתך!
אהרן הלחין את השיר כשישב לנגן על הפסנתר. "המנגינה החלה עולה ועולה, כאילו מושכת אותי למעלה בעל כרחי. מיד דמיינתי באזניי את קולו המלאכי של חברי היקר דוד ד'אור. כל כך שמחתי שהוא התחבר לשיר הזה, אני מרגיש זכות לארח אותו בשיר בו שזורים מילים חדשות שכתבתי לצד הפסוק המפורסם 'שמע ישראל'…".
את דוד, בעל הקול המופלא, הכיר אהרן במהלך לימודיהם באקדמיה למוסיקה בירושלים, לפני 25 שנה. "זכינו להופיע יחד במשך השנים, אבל החיבור המיוחד שקרה כאן, הפתיע גם אותי. זהו כח ה'ביחד', של התחברות ואחדות אמיתית".

צפו והאזינו:

היה זה בוקר שקט ורגוע בתחילת האביב, הרוגע סביבו איפשר לזמר שלמה שמחה להתרכז עמוקות בספר התהילים שלפניו. בעקבות הקורונה והנחיות הזהירות שבחנו את האנושות, שלמה שמחה פנה אל ספר התהילים שלו, המתנה האחרונה שאביו נתן לו לפני שנפטר, בחיפוש אחר בהירות, נחמה והשראה.
"אם חסד אתה עושה עימי… בין כך ובין כך להשם אזמרה". מילות התהילים, והמדרש שלצידן, נראו כאילו רוקדות על הדף, המשמעות שלהן כל כך עוצמתית, עד שהן כמעט התחננו שיושמעו על ידו. בעולם שהתהפך לחלוטין, בו הטוב לפעמים ברור, ולפעמים אינו נראה כלל, אמונתו של דוד המלך בלתי מעורערת: "אם תעשה איתי חסד, אני אשיר. לא משנה מה, אני אשיר להשם". שלמה שמחה ראה את השיר במילים והביא אותן למלחין הנודע איצי וולדנר. יחד הם יצרו למילים לחן חיובי ומלא שמחה. אלי קליין ואיצי ברי סיימו את התהליך בעיבוד מוזיקלי מדהים וכעת שלמה שמחה יכול להגיש לכם את השיר, המוזיקה, האמונה והלב שהפכו יחד לסינגל החדש שלו – "אהלל דברו".

האזינו:

כתב ועיבד וניצח המאסטרו מוישי רוט, בליווי תזמורת משותפת רבת כלים של "המנגנים" & ו"פריילעך", עם המקהלה המשותפת של "מלכות" ו"שירה".

צפו:

בשירו החדש והסוחף רולי מבצע לראשונה גם קטע ראפ בסי-פארט, לצד קליפ אווירה מרענן שממחיש איך בכל מצב אליו אנו נקלעים ״יש לנו טאטע״.
רולי דיקמן, מהזמרים המוערכים והבולטים במוזיקה היהודית-חסידית, חתום על להיטים רבים כדוגמת כח הרצון, מרים אותי תמיד, גדול השלום וימים יפים. עסוק בימים אלו בסגירת אלבומו השני המגוון והמסקרן שעתיד לצאת לאחר החגים.