מיקום כתבה: עניין לציבור

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. (בראשית מט, כא)

בתרגום אונקלוס, נפתלי בארע טבא יתרמי עדביה ואחסנתיה תהי מעבדא פירין יהון מודן ומברכין עליהון, וביאורו, גורלו ונחלתו של נפתלי תהיה בקרקע טובה שתתן פירות ויהיו מודים עליהם.

והנה מצינו בגמ' בברכות (מד, א), במשנה, הביאו לפניו מליח תחלה ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפלה לו, והקשו בגמרא, האם יש אפשרות שהמליח הוא עיקר והפת טפלה, אמר רב אשי, באוכלי פירות גנוסר שנו, ופירש"י, פירות ארץ ים כנרת חשובים מן הפת ולכן מברכין עליהם מפני חשיבותן, והנה הים כנרת ופירות גנוסר היו בחלקו של נפתלי כמבואר בברכת נפתלי ים ודרום ירשה, ומפורש שם בספרי דהוא ים כנרת, וע"פ זה יתבארו דברי אונקלוס, בארעא טבא יפול חלקו וארצו תגדל פירות חשובים כאלו שיהיו עיקר לברכה שיברכו עליהם, והיינו פירות גנוסר, אמנם בתוס' שם פירשו סוגית הגמרא בענין אחר, ומתרגום אונקלוס יש ראיה לפירש"י:

ברכת פירות ארץ ישראל

והנה מצינו בגמ' בברכות (מד, א) במשנה, אכל ענבים ותאנים ורמונים, מברך אחריהם שלש ברכות, דברי רבן גמליאל, וחכמים אומרים, ברכה אחת מעין שלש, רבי עקיבא אומר, אפילו אכל שלק והוא מזונו מברך עליו שלש ברכות, ובגמ' אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי חנינא, כל שהוא מחמשת המינין בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות, ולבסוף ברכה אחת מעין שלש, אמר רבה בר מרי אמר רבי יהושע בן לוי, כל שהוא משבעת המינין בתחלה מברך בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש, ושאל אביי את רב דימי, מה ברכה אחת מעין שלש, אמר ליה, על פירות העץ מברך על העץ ועל פרי העץ וכו', ועל חמשת מינים מברך על המחיה ועל הכלכלה וכו' וחותם על הארץ ועל המחיה, וכשאוכל גם מזונות וגם פירות במה חותם את הברכה, רב דימי אמר, שכשם שרב היה חותם בראש חודש מקדש ישראל וראשי חדשים, ורב חסדא אמר שמברך ג"כ, על הארץ ועל פירותיה, ורבי יוחנן אמר, על הארץ ועל הפירות, אמר רב עמרם, שלא חלקו לפי שרב חסדא היה מבבל והיה מברך על פירותיה ורבי יוחנן היה מארץ ישראל בירך על הפירות, והקשה רב נחמן בר יצחק, מדוע מדוע מברכים בבבל על פירותיה והרי אוכלים את הפירות בארץ ישראל, אלא רב חסדא אמר, על הארץ ועל הפירות, רבי יוחנן אמר, על הארץ ועל פירותיה.

פירות ארץ ישראל בחו"ל

כתב הרמב"ם (פ"ח הל' ברכות הי"ד), ברכה אחת שהיא מעין שלש של חמשת המינין של פירות ושל יין היא של מיני הדגן, אלא שעל הפירות הוא אומר על העץ ועל פרי העץ וכו', ועל היין הוא אומר על הגפן ועל פרי הגפן, וחותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות, ואם היה בארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותיה, ויש מי שמוסיף בברכה מעין שלש קודם חתימה,

והנה יש לדון האם הברכת על פירות ארץ ישראל היא מחמת האכילה בראץ ישראל או שהברכה על מה שגדלו בארץ ישראל, וא"כ יש לדון לגבי פירות שגדלו בא"י ואוכלם בחו"ל וכן פירות חו"ל שאוכלם בא"י, ומדברי הרמב"ם לכאורה מבואר שהחיוב הוא במקום שנמצא לפי שכתב ואם היה בארץ ישראל.

והנה כתב הטור (או"ח סי' רח) בחו"ל חותמין בפירות על הארץ ועל הפירות, ובני א"י חותמין על הארץ ועל פירותיה ועל היין חותמין על הארץ ועל פרי הגפן ולא כאותם שחותמין על הגפן ועל פרי הגפן.

הבית יוסף (ס"י) הביא מדברי רבנו יונה (ברכות לב, א מדפי הרי"ף), שכשמביאים פירות לחוצה לארץ מארץ ישראל על הספק אין צריך לשנות המטבע של חוץ לארץ, אבל הרשב"א כתב, מסתבר שאפילו בחוצה לארץ אם אוכל פירות הבאים מן הארץ מברך על הארץ ועל פירותיה שהרי למי שסובר כדברי הגמ' בהו"א שרב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה בבבל, ורק הקשו שהם בני ארץ ישראל אוכלים ובני בבל מברכים, ומשמע שכל מקום שאוכלים יכולים לברך.

ובב"ח כתב, שנראה שגם ה"ר יונה מודה לדברי הרשב"א שמברכים על פירות של א"י בחו"ל על פירותיה, וכל מה שכתב היינו כשיש ספק אם הם מארץ ישראל אף על פי שצריך לעשרם מספק מכל מקום אין לשנות המטבע של חוץ לארץ, אבל אם ודאי שהן פירות ארץ ישראל צריך לברך ועל פירותיה אפילו הובאו לחוץ לארץ ואין חולק בזה, ולא כפי שמשמע בדברי הבית יוסף שה"ר יונה לא סבר כדברי הרשב"א.

ובפרישה (סקט"ו) כתב, שלא חלקו הרשב"א וה"ר יונה וכל מה שכתב ה"ר יונה כשיש ספק היינו ספק בפרי אם הוא מהארץ או מחו"ל ויש גם ספק בברכה שאי"צ לשנות את המטבע של חו"ל, והבית יוסף סבר שהספק הוא אם הביא פרי של ארץ ישראל לחו"ל שיש ספק מה לברך.

וכן פסק בשולחן ערוך (רח, י), בברכה אחת מעין שלש של פירות דחוצה לארץ חותם על הארץ ועל הפירות, ובארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותיה, ואם בחו"ל אוכל מפירות הארץ, חותם ג"כ על פירותיה, וכתב במשנה ברורה (סקנ"ג) שברכת על הארץ ועל פירותיה שמשבח להשם יתברך על נתינתו לנו את הארץ שמוציאה אותן פירות, וכתב (סקנ"ד), שבחו"ל אם יש ספק שהפירות הגיעו מארץ ישראל כגון שסמוך לארץ, ואינו יודע אם הובאו מהארץ מברל על הפירות, וכן אם גדלו בחו"ל והביאן לארץ מברך על הפירות.

באליה רבה (סקי"ח) כתב שלפי"ז בספק אם הם פירות ארץ ישראל בחו"ל מברך על הפירות, והוא הדין אם הוא בארץ ישראל וספק אם באו מחו"ל מברך על פירותיה, וכן פסק בעולת תמיד (סק"ח), שכשהוא בארץ ישראל וספק אם באו מחו"ל, ומ"מ אין לשנות המטבע של חו"ל, וכתב להגיה כן בדברי הב"י פירות חו"ל לארץ ישראל במקום מארץ ישראל, וכל שכן בפירות ארץ ישראל לחו"ל שאומר על הפירות אפילו בוודאי מארץ ישראל, לכן כתב עליו שהרשב"א שחולק על רבינו יונה, והקשה לפי"ז, מדוע כתב רבינו יונה שמספק יש לעשרם, הרי מצינו במשנה (חלה פ"ב) שפירות חו"ל שנכנסו לארץ ישראל חייבים בחלה, ופסקו הרמב"ם (פ"א הל' תרומה הכ"ב) והטור (יו"ד סי' שלא), הרי שאפילו וודאי פירות חו"ל בארץ ישראל חייבין במעשר.

וכתב להלכה, שפירות שודאי באו מחו"ל לארץ ישראל יברך על הפירות, ואם ודאי באו מארץ ישראל לחו"ל יברך על פירותיה, אבל בספק בין בארץ ישראל בין בחו"ל מברכים על הפירות, שלא מצינו שהרשב"א חולק בזה, ובפסקי תשובות כתב שכל זה אינו לעיכובא, שבדיעבד אם אמר על פירות ארץ ישראל על הפירות או על פירות חו"ל על פירותיה יצא ידי חובתו.

בתשובות והנהגות (ח"ו סי' ס) כתב, שבספק יכול לומר על הארץ ועל פירותיה ועל הפירות, ויוצא ממ"נ שהרי בארץ ישראל יוצא גם אם אומר על הפירות וכן הרי הזכיר פירותיה, אמנם הקשה שהרי אומר על הארץ ואח"כ מפסיק ועל הפירות באמצע חתימת הברכה, אמנם כתב שמה שאומר ועל הפירות אינו הפסק באמצע החתימה, כיון שמדבר גם על פירות א"י, רק שלכתחילה צריך ברכה רק על ארץ ישראל ולכך יש לומר על הארץ ועל הפירות ועל פירותיה, אמנם כתב לומר שמא היינו דוקא כשמסמיך את הארץ לעל פירותיה משא"כ כשיש הפסק אי"ז משמע שהפירות הם של הארץ ולכך יש לומר על הארץ ועל פירותיה ועל הפירות, ואי"ז הפסק באמצע חתימת הברכה, כיון שעושה כן מספק שאולי הם פירות א"י, הרי"ז לצורך הברכה, ואי"ז הפסק, וכן הרי מתקן דברין בתוכ"ד.

מקום שהוא ספק ארץ ישראל

בשלמי תודה (שבועות סי' מ, ג) הסתפק, לענין דין הברכה באוכל מפירות משבעת המינים, שמברך אחריה ברכת מעין שלש, ובפירות שגדלו בא"י מסיים וחותם בה על פירותיה, איך יברך בפירות שגדלו במקום שכבשו עולי מצרים ולא עולי בבל, האם דינם כפירות א"י וחותם ועל פירותיה, או כפירות חו"ל, שרי יש שיטות שיש בהם את מעלת ארץ ישראל, ובברכי יוסף הביא בזה מחלוקת הפוסקים, ולכאורה זה תלוי במחלוקת הכו"פ והמהרי"ט אם יש בה משבחה של א"י ומעלותיה או לא, ומספק למעשה יאמר ועל הפירות, כפי שביארנו בדברי ה"ר יונה, ובחשוקי חמד כתב, לדון לגבי פירות הגדלים ברפיח שנכבשו בכיבוש ראשון דהיינו רק בימי יהושע בן נון ולא ע"י עולי בבל, שיברך על הפירות ויכול לאכול יחד עם פירות ארץ ישראל וברך על פירותיה.

אכל פירות ארץ ישראל וחו"ל

הקהילות יעקב הסתפק אם אכל פירות הארץ וחו"ל כיצד יסיים בברכה אחרונה, וכתב, שהאוכל מפירות הארץ וחו"ל, יסיים בברכתו על הארץ ועל פירותיה, משום שיש בכלל מאתיים מנה, וכשמודים להשי"ת על ארץ ישראל ופירותיה, כולל שבח זה גם הודיה על המתנה הקטנה יותר דהיינו פירות חו"ל, אולם אם יברך רק על הארץ ועל הפירות, תהיה ברכתו רק על הדבר הקטן ולא על פירות הארץ שהם מתנה גדולה יותר מאשר סתם פירות.

אכל מזונות מארץ ישראל

הנה כתב הרא"ה שלענין חמשת המינים אין חילוק בין אם הדגן הוא מארץ ישראל או מחו"ל ואף בארץ ישראל חותמים על המחיה ולא על מחייתה, וכך נראה מזה שלא הוזכר נוסח זה ברמב"ם ובשו"ע, אכן בברכי יוסף (רח סק"י) הביא בשם כפתור ופרח שבארץ ישראל יש לחתום על מחייתה, וכן כתב בהלכות קטנות (ח"ב סי' נה) ובכף החיים (רח, ע).

וכתב הנצי"ב במרומי שדה, שהסיבה שתיקנו לומר על פירותיה הוא משום שבפירות אלו השתבחה ארץ ישראל, ואם כן יש לומר, כיון שברכת על המחיה נתקנה גם על מיני דגן שלא הוזכרו בשבח הארץ כמו כוסמין שיבולת שועל ושפון הרי נמצא שברכה זו אינה מיוחדת למינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ולכן אין מקום לייחד נוסח בפני עצמו למינים הגדלים בארץ ישראל. והאור שמח (פ"ח הי"ד) ביאר, שעיקר הברכה נתקנה על הפרי, כיון שלא נשתנה וניכר גידולו אבל מזון ומחיה שנשתנו ולא ניכר גידולם לא שייך לשבחם בנוסח המשייך אותם לגידולי הארץ.

באגרות משה (יו"ד ח"ג סי' קכט) כתב, אם יש לשנות ולומר על הארץ ועל מחיתה כמו שמשנים במעין שלש על הפירות לומר על הארץ ועל פירותיה וכן בברכת המזון לשנות על פת מתבואת א"י בברכה שניה על הארץ ועל מזונותיה, שבודאי אין בידנו לשנות בנוסח הברכות כלום וממילא אין לשנות, ואף שראית בספר פאת השלחן דהר"י בעל התוס' פסק כן כיון שבתוס' וברא"ש לא מצינו אין לסמוך ע"ז.

על פרי גפנה

והנה בברכה אחת מעין שלש שמברכים על היין של ארץ ישראל, יש להסתפק האם חותמים על הארץ ועל פרי גפנה או על הארץ ועל פרי הגפן, ומסתימת דברי השולחן ערוך שלא הזכיר שלענין זה יש שינוי בין ארץ ישראל לחו"ל נראה שגם בארץ ישראל חותמים ועל פרי הגפן, ואף שבספר כף החיים (שם) כתב שבארץ ישראל חותמים ועל פרי גפנה, והוא כדבריו שאף על חמשת המינים יש לחתום על מחייתה.

ואולם ברוקח (הל' ברכת המזון סי' שמא) לענין יין ופירות חילק בין ארץ ישראל לחוץ לארץ ואילו לענין על המחיה כתב ששוים הם, וכן הוא מנהגינו, ולכאורה תלוי בשני הטעמים, שלדברי המרומי שדה אינו שייך כלל לברכה שעל היין כיון שעיקר התקנה רק למינים שהשתבחה ארץ ישראל והרי יין הוא מענבים שהשתבחה בהם הארץ, משא"כ לדברי האור שמח היה נראה לומר שגם ביין כיון שאין גידולו ניכר, אמנם אפשר לומר שגם לדבריו נכלל בגדר פירות.

בערוך השולחן (או"ח רח, ו), הביא בשם הב"י (סעיף יא) בברכה מעין ג' דיין אינו חותם על הגפן ועל פרי הגפן אלא על הארץ ועל פרי הגפן או על הארץ ועל הפירות, לפי שלעניין החתימה יין שוה ככל הפירות אבל יש חולקין בזה שצריך להזכיר גפן גם בחתימה ולכן י"ל על הארץ ועל פרי הגפן, וכתב המג"א (סקי"ז) שבדיעבד אם סיים על הגפן ועל פרי הגפן ג"כ יצא וזהו בגמר חתימה אבל קודם גמר חתימה הכל מודים שצ"ל ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן ובפירות יאמר על הארץ ועל הפירות אפילו בא"י.

ובפרישה (סקט"ז) כתב, על היין חותמין על הארץ ועל פרי הגפן, ובמרדכי (סי' קנ) כתב שאין לשנות וכן בסמ"ג (עשין כז, קיא) כתב בשם ר"י שגם ביין חותמין על הארץ ועל הפירות וכן כתבו בתוספות, שלכאורה משמע שאין צריך לשנות החתימה ביין, וכן בהגהת סמ"ק וכן כתבו רוב הגאונים לבד הרא"ש והתוספות.

והנה, בראשונים והטור ושו"ע עפ"י הגמ' (ברכות מד, א) לא מוזכר השינוי בנוסח בין ארץ ישראל לחו"ל אלא לענין פירות, אך בברכי יוסף מוזכר מנהג זה, וכן מפורש באדמת קודש (ח"א סי' ג) וכן המנהג פשוט וכמ"ש בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' מו), ובתשובות והנהגות (ח"ג סי' עה) מביא שיש מי שגם בפירות מסיים על הפירות וכנראה משום שהיה חושש שמא הפירות אינם מגבולות הארץ.

הזכרת הארץ בחו"ל

בלבוש (ר"ח ס"י) כתב לגבי מה ששגם בחוץ לארץ מסיימים על הארץ ועל הפירות אף שהארץ היא ארץ ישראל ואילו הפירות היינו פירות חוץ לארץ ואיך חותם בברכה בשתי עניינים, וכתב לבאר, שאמנם הארץ היינו ארץ ישראל שנאמר (דברים ח, יד) 'וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה וגו', מכל מקום הפירות היינו גם פירות ארץ ישראל וכן פירות חוץ לארץ עמהן, שהארץ מוציאה פירותיה ואגבה מברך אכל פירות שבעולם, ועוד שמלת הארץ אף על גב שנתקנה על ארץ ישראל מכל מקום היא כוללת גם כל את העולם, וכשאומר על הארץ ועל הפירות כוונתו על ארץ ישראל ואגב חוץ לארץ.

לכלול כמה ברכות יחד

והנה כתבו הראשונים שהאוכל מיני מזונות ושתה יין ואכל פירות משבעת המינים יכלול בברכת מעין שלש את כל המינים יחדיו ויאמר על המחיה על הגפן ועל הפירות, וכן כשהוא חותם את ברכתו יאמר ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל הפירות, וכתבו התוספות שאין זה נחשב לחתימה בשתים כי הארץ היא זו שמוציאה את המחיה והפירות, והנה החזון איש (לד סק"ז) מבאר, שברכה שאין בה חתימה כלל נחשבת כולה כחתימה ואין לכלול בה כמה ענינים יחד, ולדבריו מובן מדוע אין כוללים בברכה ראשונה מחיה גפן ופירות יחדיו כי מאחר שהיא נחשבת כולה כחתימה הרי אסור לחתום בשתים, ובזה הרי לא שייכים דברי התוספות שהרי הארץ אינה מוזכרת כלל בברכה להחשב כענין אחד.

קדימה בין פירות א"י לחו"ל

בתשובות והנהגות (ח"א סי' קפח) דן האם מקדים פירות חו"ל לא"י כשהם חביבים, שחביבים פירות ארץ ישראל שמברכים עליהם על הארץ ועל פירותיה, ולמי שחביב לו בודאי מקדים החביב, אבל כשחביב לו של חו"ל וחשוב לו יותר נראה שיברך על חו"ל ואין חובה להקדים של ארץ ישראל, והאחרונים דנו לענין אתרוגים מארץ ישראל שיש בזה מעלה וכמבואר בב"ח דמוכח כן מנוסח הברכה ונאכל מפריה, יש בזה משום חשיבות ושבח ארץ ישראל שפירותיה טובים, אבל בברכות הנהנין שתלוי מדינא גם כן בחביב עליו אכילתו, לא מקדימין שבח הארץ לחביב, ומקדימין בשבעה מינים כפי שמקדים בפסוק, אבל לא מצינו שחייב להקדים של ארץ ישראל כשחביב לו יותר לשל חו"ל, ולכן נראה שמקדים של חו"ל אם חביבים לו וטעימים יותר ואינו צריך לברך ולהקדים פירות ארץ ישראל דוקא, ובפרט בזה"ז שניטל מהם טעמם מפני החטא וכמבואר בחז"ל ומצוי שחביבים דחו"ל יותר.

מנפתלי תבוא בשורה לכל ישראל

ברמב"ן (בראשית מט, כא) כתב, שמנהג מושלי ארץ לשלוח זה לזה האילים, וכך הענין, כי האילות שנולדו בארץ מלך הצפון יגדלו אותן בהיכלי מלך הנגב ויקשרו כתב הבשורה בקרניה והיא תרוץ מהר ותשוב למעונה ויתבשרו בהן, וזה טעם אמרי שפר, כלומר אילה שלוחה מבשר בשורות טובות, והענין הזה ידוע, והמשל, כי נפתלי שבע רצון ומלא כל טוב וממנו תבא בשורה לכל ישראל כי עשתה ארצו פירות לשבעה, כמו שהזכירו רבותינו בפירות גנוסר (תנחומא ויחי יג).

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

עשרה בטבת מציין את תחילת המצור שהטיל נבוכדנצר, מלך בבל על ירושלים ואת תחילתו של הקרב, שבסופו נחרבו, לפני 2,450 שנה, ירושלים ובית המקדש, ועם ישראל הוגלה לבבל למשך 70 שנה. אנו מוצאים תיעוד לעשרה בטבת, כבר בדבריו של הנביא יחזקאל, שהוגלה לבבל, כחלק מקבוצת הגולים הראשונה שנשלחה לשם בידי נבוכדנצר, 11 שנים לפני חורבן בית המקדש עצמו, שם נצטווה הנביא: "כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם". יום זה הוא למעשה היום השלישי לסדרת ימי פורענות וצרות שהיו לעם ישראל החל מח' בטבת; ביום ח' בטבת, תורגמה התורה ליונית על ידי ציווי של תלמי המלך, וירדה התורה מגדולתה, וביום ט' בטבת, נפטרו מנהיגי העם, עזרא ונחמיה, ובמותם חשכו עיניהם של ישראל באותו הדור.

מעבר למשמעות ההיסטורית, חז"ל מגלים לנו פן מרגש של רחמים בתוך הדין, שכן במדרש תנחומא על פרשת תזריע מובא כי ביום עשרה בטבת היה אמור עם ישראל לגלות מארצו: "והיום היו ראויים לגלות, ומשום הצינה המתין להם הקדוש ברוך הוא והגלם בקיץ". ממדרש זה ניתן ללמוד את עוצמת רחמיו של הקב"ה על בניו, גם כשהם חוטאים ונגזר עליהם גלות – התחשב במזג האוויר הקר השורר בתקופת טבת, והמתין עם הגלות עד הקיץ.

חומרתו המיוחדת של צום עשרה בטבת בולטת בהשוואה לשאר הצומות, שכן על פי האבודרהם, אם עשרה בטבת חל בשבת הוא דוחה אותה ויש לצום בשבת, זאת בניגוד לכל שאר הצומות מדרבנן. מקור דין זה הוא הפסוק ביחזקאל שם נכתב "בעצם היום הזה", והסיבה לכך היא כי "היום ההוא קשה לישראל מאוד, יותר מיום חורבן הבית. ומזה מופת כי צרה גדולה היתה וכל ההתחלות קשות". על פי הלוח העברי הנוהג כיום, עשרה בטבת לא יכול לחול בימים שני ושבת, ולכן דינו של האבודרהם אינו נוהג למעשה, אך כאשר חל עשרה בטבת בערב שבת מתענים באותו יום, למרות שבדרך כלל צומות שחלים ביום שישי נדחים ליום ראשון.

החתם סופר מסביר את חומרת היום בכך ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. נמצא שבכל שנה נתחדש חורבן חדש, וזהו בכל פעם כשמגיע אותו יום של עשרה בטבת, שהתחיל אז למעלה משפט החורבן, כמו כן בכל דור ודור יושבין בית דין של מעלה וגוזרין החורבן של כל שנה ושנה. לכן, ט' באב, שזהו רק על הצרה שעברה לא דחו שבת, אבל תענית י' טבת זהו על ביטול צרה העתידה ועל כן היה דוחה שבת".

בפן המעשי, ביום הצום נוהגים להוסיף בתפילה "סליחות" הקשורות לצום, וכן קוראים בתורה בפרשת "ויחל משה", העוסקת בי"ג מידות של רחמים ובתפילתו של משה רבנו על עם ישראל. סדר היום כולל תענית מלאה מאכילה ושתייה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים עבור גברים מגיל בר מצווה ומעלה ונשים מגיל בת מצווה ומעלה, למעט מי שפטורים בשל סיבות בריאותיות לאחר התייעצות עם רב.

בדורות האחרונים נוסף לצום נדבך משמעותי כאשר נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל כיום 'הקדיש הכללי', על אלו שנספו בשואה ואין ידוע יום פטירתם. התקנה נוגעת גם לכל מי שאחד מהוריו נפטר, אף אם אין לו קרובים שנספו בשואה, שכן כפי שכתבו הרבנים הראשיים דאז, הרב הרצוג והרב עוזיאל זצ"ל: "אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה בכל בית, וכל מי שאין הוריו בחיים יאמר בתפילה קדיש יתום, גם אם אין לו קרובים שנספו בשואה, כי כל בית ישראל צריכים לבכות את השריפה אשר שרף ה'".

בספר התודעה נאמר: "לא הצער והאבל הם העיקר בתענית, כי דיה הצרה שהיתה בשעתה; אלא עיקרה של התענית ותכליתה לעורר את הלבבות, לפתוח דרכי התשובה". הרמב"ם מחזק זאת וכותב: "יש ימים שכל ישראל מתענים בהם משום הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה. עם שגרם להם ולנו אותם הצרות. ובזיכרון דברים אלו נשוב להטיב מעשינו שנאמר והתוודו עונם ואת עוון אבותיהם וכו'".

הציפייה והתפילה היא להפיכת הימים הללו לימי שמחה, כפי שהבטיח הנביא זכריה: "כֹּה אָמַר השם צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ", ועל כך הוסיף הרמב"ם ש"כָּל הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ, עֲתִידִים לִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ; וְלֹא עוֹד, אֵלָּא שְׁהֶם עֲתִידִים לִהְיוֹת יָמִים טוֹבִים וִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה".

זמני כניסת הצום – עלות השחר. זמני צאת הצום – צאת הכוכבים.

עיר	עלות השחר (תחילת הצום)	צאת הכוכבים (סיום הצום)
ירושלים	05:22	17:06
תל אביב	05:24	17:08
חיפה	05:25	17:06
באר שבע	05:23	17:10
צפת	05:24	17:03

אירוע חמור במיוחד התרחש בסוף השבוע (ה') בשכונת נווה יעקב בירושלים, כאשר חמישה ילדים כבני 9 עלו לאוטובוס קו 25 של חברת "אקסטרה" שעשה את דרכו לכיוון המסוף בשכונה. אלא שעל פי עדויות הילדים והוריהם, הילדים, שביקשו לרדת בתחנה האחרונה וצלצלו בפעמון כמקובל, נתקלו בסירוב שרירותי ומפחיד של הנהג לפתוח את הדלתות.

על פי הנטען בשיחה עם 'המחדש', גם כשניגשו לנהג וביקשו לפתוח את הדלתות, הוא החל לצחוק ואמר להם שהוא "ממשיך לערבים". בשלב מסוים, האירוע הפך למסוכן עוד יותר כאשר הנהג המשיך לנסוע עם דלת פתוחה תוך סיכון חייהם של הילדים. בשיאה של הדרמה, אחד הילדים המבוהלים קרא לחבריו: "בא נקפוץ שלא יחטוף אותנו", אולם לטענת הילדים והוריהם, רק אז סגר הנהג את הדלת, אך סירב לשחררם.

מהמידע שהגיע לידי 'המחדש' עולה כי הנהג לא הסתפק בנסיעה המאיימת והחליט להשפיל את הילדים המבועתים. הוא הודיע להם שלא ישחרר אותם עד שילד מסוים יגיד על עצמו שהוא "חמור". רק לאחר שהילד נאלץ לומר שהוא חמור, פתח הנהג את הדלת במרחק מה מהמסוף והוריד אותם. הילדים, שחזרו לבתיהם בטראומה קשה ואינם מוכנים עוד לעלות על אוטובוסים, סיפרו להוריהם על רגעי האימה והתחושה כי עמדו להיחטף. ההורים המזועזעים מיהרו להגיש תלונה במשטרה בתחנת שפט שבשכונה, אך שם ציפתה להם הפתעה נוספת ומקוממת לא פחות מהאירוע עצמו.

לטענת ההורים, המשטרה גילתה אדישות מוחלטת למקרה החמור. "לתדהמתינו אפי' לא הכניסו אותם לתחנת משטרה, אלא דרך השער שאלה שוטרת מה רוצים? אמרנו לה דרך השער, שאנו רוצים להתלונן על חטיפה ואמרנו לה בקצרה את הפרטים", תיארו ההורים את הטיפול המשטרתי בשיחה עם 'המחדש'.

עוד נטען כי השוטרת, שלא איפשרה להם להיכנס, הורתה להם להתלונן בפני קב"ט חברת "אקסטרה", ומשביקשו פרטים כיצד ליצור עמו קשר, השיבה כי אינה יודעת. ההורים זועמים על ההתעלמות וטוענים כי "מדובר על חטיפה לכל דבר גם אם זה קרה רק ל10 דקות והמשטרה מתעלמת", במיוחד נוכח העובדה שאותו נהג ממשיך בעבודתו כרגיל ומהווה סיכון לילדים נוספים.

מאקסטרה תחבורה ציבורית נמסר בתגובה: "החברה רואה בחומרה כל טענה להתנהגות שאינה הולמת כלפי נוסעים, ומגנה כל סוג של אלימות או התנהגות שאינה מכבדת, ופועלת בהתאם לנהלים ברורים לשמירה על ביטחון הנוסעים ואיכות השירות. האירוע שהתרחש בקו 25 נמצא בבדיקה ואם יתברר שנהג האוטובוס פעל באופן חריג ולא מקצועי, הוא יזומן לשימוע, לבדיקת המשך התאמתו לחברה. אוטובוס צריך להיות סביבה מוגנת לכלל הנוסעים, בדגש על ילדים ולכן אנחנו מודים לאתר 'המחדש' שהסב את תשומת ליבנו לאירוע".

ממשטרת ישראל נמסר: "הטענות שהועלו בפנייה תבדקנה על ידי גורמי המשטרה בהתאם. משטרת ישראל מייחסת חשיבות רבה לכל פנייה הנוגעת לפגיעה בקטינים ולתחושת ביטחונם, ובפרט כאשר מדובר באירועים המתרחשים במרחב הציבורי. ככל שיועברו למשטרה הפרטים ותוגש תלונה מסודרת, ייבחן המקרה בהתאם".

המשב"ק חושף מעשה שהיה בסיום הש"ס במעלה עמוס: הקהל הרב שנאסף ביישוב לרגל המעמד המרגש, המתין בקוצר רוח לדרשת המשגיח הגה"צ רבי בנימין פינקל, אך עם כניסתו של הגר"י אזרחי, הפתיע המשגיח ופנה לצאת. לשואלים מדוע אינו מדבר כמתוכנן, ענה בענוות חן: "אני לא מדבר בפניו". הקהל נותר עם הדרשה הכי גדולה של הערב – הדרשה שלא נאמרה, אך נחרטה בלבבות כשיעור בהתבטלות בפני גדולי תורה.

•

ברכת מזל טוב חמה ולבבית שגורה לראש״ל והרה״ר לישראל, הגאון רבי דוד יוסף שליט”א, לרגל הולדת נכדו בשעה טובה ומוצלחת, בן לבתו ולחתנו, הרב נתנאל תורגמן, מראשי כולל 'יחוה דעת'.

•

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

מרן רה״י הגר"ד לנדו הערב במעמד רתחא דאורייתא מיוחד בפתח תקווה, בבית המדרש 'משכן שמואל' בראשות המרא דאתרא הפוסק הגרב"צ קוק ובהשתתפות מאות מהמתפללים.

בסיום הש"ס לע"נ מרן רשכבה"ג הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל

האדמו"ר מזוטשקא במלווה מלכה במונסי השבוע

ר"י בינת חיים הגר"א דהאן, בביקור מיוחד עם תלמידי הישיבה במעונו של הגה"צ חכם ניסים בן שמעון בבני ברק.

חתונת נכד מרן רה"י הגאון הגדול רבי אברהם סלים שליט"א, בן לבנו הג"ר חזקיה, מראשי הישיבה, עב"ג בת הגאון רבי יצחק טופיק שליט"א, חתנו של הגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א.

הגה"צ רבי מרדכי ברים עם שעון חול באמצעותו הוא מודד חצי שעה מאז הדלקת הנרות

הראשונים לציון הגרש"מ עמאר והגר"ד יוסף בשמחת אירוסי בת המשמש המסור, ר' יחזקאל שבו.

האדמו"ר מווישזניץ בית שמש בכתיבת אות בספר תורה בירושלים, אצל הרה"ח שלמה זלמן קליין מבורו פארק, בונה ומקים ביהמ״ש קאסוב בניו יורק.

האדמו"ר מדעעש בעיר אבותיו ברומניה

האדמו"ר ממודז'יץ בשמחת בר המצווה לנכדו

בצעד נדיר טרחו ונסעו מרן הגר"א סאלים שליט"א ורעייתו הרבנית תליט"א לבית הורי הבחור העצור יצחק רביבו הי"ו ברמת גן, בכדי לחזק ולעודד את רוחם. במהלך הביקור הורשה הבחור להתקשר לבית הוריו מתוככי הכלא, ושוחח עם מרן רה"י אשר חיזק אותו בדברים נרגשים.

לאחר הביקור בבית הורי הבחור העצור יצחק רביבו, מרן רה"י עלה כש"צ, ביום היארצייט של אמו.

יבשיבת הדגל הספרדית 'באר התלמוד' נערך כינוס יסוד רשת כוללי יום שישי שעל ידי 'ועד הבוגרים' של הישיה"ק בנשיאות רה"י הגאון רבי חנוך כהן שליט"א.

בישיבת באר התורה בבית שמש השתדרגו בארון ספרים מפואר בהיכל הישיבה, מדובר בארון ספרים בעיצוב מהודר שנקנה בעשרות אלפי שקלים והכל מתרומות הבחורים

כ"ק אדמו"ר מליסקא שליט"א במשחק השח מט בליל ניטל עם החברותא שלו הרב חיים מאיר שטוקהמר

הגה"צ המשפיע ר' אהרן טויסיג שליט"א נצפה ברחובות קרית ויזניץ משוחח עם מרן האדמו"ר מויזניץ שליט"א.

הפוסק הגרמ"מ קארפ בסיום הש"ס אשר עורך מידי שנה.

מרן הגאב"ד הגאון רבי נתן קופשיץ שליט״א בריתחא דאורייתא במעמד סיום מסכת זבחים, ע"י בני חבורת הדף בכולל 'אהל תורה' שבראשותו.

מרן הגר"ד לנדו שליט״א בהדלקת נרות חנוכה. מרן מדליק 20 דקות אחרי השקיעה כמנהג רבו מרן החזון איש, מכבה את הנרות בהמשך הערב ולא משאיר אותם עד מאוחר.

מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א בהדלקת נר שלישי של חנוכה בביתו בעיר רמת-גן

חבר מועצת חכמי התורה וגאב"ד יורה דעה מרן הגאון הגדול הרב שלמה מחפוד שליט"א, בהדלקת נר שמיני של חנוכה במעונו בבני ברק. לצידו יו"ר המועצה דתית יד ימינו ר' יחיאל לוי.

נר א' דחנוכה אצל כ"ק אדמו"ר מקרעטשניף סיגעט שליט"א

טיש חנוכה בחצר הקודש ויז'ניץ. צילום: א.ק.

הדלקת נרות חנוכה בחצר הקודש סאטמאר

כ"ק גאב"ד מאקווא בהדלקת נרות

האדמו"ר מבישטנא בהדלקה אמש אצל האדמו"ר ממעליץ.

האדמו"ר מויז'ניץ ירושלים משתתף בהדלקת נרות בחצה"ק בעלזא

האדמו"ר מראחוב שליט״א בהדלקת נרות בבית מדרשו

כ"ק האדמו"ר מפינסק קרלין במעמד טיש הדלקת הנרות

לראשונה בחצר חסידות קאמרנא הביאו כנר מקצועי להדלקה

ראב"ד בני ברק הגאון הגדול רבי מסעוד בן שמעון שליט"א מעתיר בתפילה על הזקוקים בישועה, בשעת הדלקת נר חנוכה

האדמו"ר ממעזיבוז, בדביקות עם לבושין קדישין. הקפטה של רבי איתמר מנדבורנא זיע"א והגרטל עם חוטים מהבגד של הבעש"ט.

כ"ק האדמו"ר מפרמישלאן במנהג הכינור כמנהג זקיניו זיעכוכ"א

כ"ק האדמו"ר מצאנז בהדלקת נרות ועריכת השולחן

הגרי"מ ארלנגר שליט"א נר ג' דחנוכה

הגאון החסיד, רבי יעקב מאיר שכטר, בדבקות בהדלקה בחנוכיה של לוחם מלחמות ה' רבי יואליש מסאטמר.

האדמו"ר מזוועהיל בהדלקת נר רביעי במעמד מיוחד לבחורי החבורות

האדמו"ר מתולדות צבי ספינקא

האדמו"ר מקרעטשניף קריית גת בהדלקת נרות

הדלקת נר חמישי אצל המשפיע הגה"צ ר' אהרן טויסיג שליט"א

הגה"צ רבי שמעון גלאי בהדלקת נר חנוכה במסיבת חנוכה של רשת "שתילים" בבני ברק.

המשפיע החסידי, הגה"צ רבי אלימלך בידרמן בהדלקת נרות בחיפה

מרן ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן

כ"ק האדמו"ר מגור בהדלקת נרות במרכז החסידות

כ"ק האדמו"ר מדעעאש בהדלקת נרות בעיירת אבותיו

כ"ק האדמו"ר מרחמסטריווקא בהדלקת נרות ועריכת השולחן

האדמו"ר מאשלג בהדלקה בביהמ"ד של החסידות.

ראשונים בעולם: הג"ר שלמה הכהן קאהן שליט"א, גאב"ד ק"ק עדת ישראל מלבורן, אוסטרליה, בהדלקת נר ראשון בבית הכנסת שעות ספורות לאחר הפיגוע הרצחני בסידני

האדמו"ר מנדבורנא אלעד שליט"א בהדלקת נרות חנוכה יום א' דחנוכה בהיכל בית המדרש

כ"ק האדמו"ר מאלכסנדר בהדלקת הנר במרכז הזמני של החסידות

חבר מועצת גדולי התורה, ראש הישיבה הגאון הגדול רבי משה יהודה שלזינגר בהדלקת נרות חנוכה

האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט נחלת צבי צינור השפע כפר עטה, בניגון הכינורות

קודם לכן המשב"ק ראה את האדמו"ר כשהוא בסילודין לקראת ההדלקה

כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א בחלוקת דמי חנוכה וחלוקת סופגניות.

ראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט"א חונך את ה'מנורה הטהורה' המוצבת בהיכל ארון הקודש הגדול והמפואר בעולם שבהיכל ישיבת עטרת שלמה בהדלקת נר ראשון במעמד מאות בני הישיבה.

רבה של כפר יונה, הגאון הגדול רבי יוסף הללויה, בהדלקת נרות בפתח ביתו.

המקובל הגה"צ רבי יצחק כהן שליט"א רב שכונת שמואל הנביא, מדליק נר שביעי של חנוכה

האדמו"ר מטעפליק בטיש חנוכה יחד עם חסידיו

חבר מועצת חכמי התורה הגר"ש בצלאל מעתיר בתפילה סמוך לנר החנוכה

האדמו"ר ממבקשי השם בהדלקת נר שני של חנוכה

האדמו"ר מחונטשין מאנסי בהדלקה

חתנא דבי נשיאה הגאון הרב ליאור כהן מדליק הערב את נרות החנוכה במקום הקדוש בו היה מדליק מדי שנה חמיו – מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצ"ל את הנרות, והעלה את ההנהגות והזכרונות מהדלקת הנרות וחג החנוכה במחיצתו של ראש הישיבה זצ"ל בפני בני המשפחה

גאב"ד 'עמלי תורה' הגאון הגדול רבי שלמה ידידיה זעפרני

חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת 'מאור התורה' הגאון הגדול רבי אברהם סאלים

מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי יחד עם בני משפחתו ומקורביו

לאחר הדלקת נר ראשון של חנוכה נעמד רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי להביט באור נרות החנוכה המסוגל לאור תורה.
כמו שמובא בנצי"ב שמשה רבינו היה מביט באור המנורה וזוכה ממנו להשפעות אור התורה.

האדמו"ק מקאליב בהדלקת נרות חנוכה

הדלקת נר ראשון בחצר הקודש פיטסבורג

האדמו"ר מבישטנא בהדלקה אצל האדמו"ר ממעליץ

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

זו הייתה אחת הפרשיות המטלטלות והסוערות שידעו יחסי בעלות הברית ישראל וארה"ב, יחסים שידעו בחלוף השנים עליות וירידות. בימים אלו מציינים ארבעים שנה לפרשת יהונתן פולארד, בשיחה שניהלתי עמו משתף פולארד ומדבר על הכל ויש לו הרבה מה להגיד.

בקולו הוא שוקל את מילותיו ובורר אותם בכדי להגיע למסר שאותו הוא רוצה להעביר לקוראים, והוא חיכה לכך בפרט לאחר העלייה לארץ ישראל עם אישור הממשל האמריקאי מיעט לשתף, הפעם לאחר שנתיים של מלחמה מתמשכת במספר זירות החליט יונתן להתיישב לשיחה עם המחדש, כשלצידנו הגברת רינת זיו שסייעה בראיון.

יונתן פולארד הצעיר מבין שלושת אחיו בן למוריס ומלכה התקבל עם סיום לימודיו למודיעין של הצי האמריקאי וקיבל סיווג ביטחוני גבוה. מתוקף תפקידו ניתח ונחשף לחומרי מודיעין רבים. במהלך פגישה בארה"ב בינו לבין אלוף משנה אליעם סלע הציע פולארד את שירותיו לישראל, סלע הבין שמדובר כאן בנכס אסטרטגי יקר ערך וקישר בינו לבין רפי איתן שהיה ממונה במשרד הביטחון.

בדירה הסמוכה לשגרירות ישראל נשכרה דירה ששמשה לצילום מסמכים, איתן הבין טוב מאד מה יש לו ביד ובשנים 84-85 העביר פולארד אלפי מסמכים סודיים בתמורה לשלושים אלף דולר ועוד מענק כספי בסיום פעולותיו, העברת החומר שימש את ישראל כנגד מדינות אויב ששאפו להשיג נשק להשמדת המונית והפצצות מפקדות אש"ף בתוניסיה.

ב-21 לנובמבר 1985 הבין פולארד וחשד שהוא עומד להיעצר, הוא הודיע על כך למפעילו רפי איתן בהוראות שקיבל הוסבר לו להימלט ולקבל חסות בשגרירות ישראל בוושינגטון. תחילה התקבל בברכות אולם לאחר זמן קצר הוסגר לידי השוטרים האמריקאים, בהוראה מאיתן הוחלט לנתק עמו מגע ולהסגירו לידי הרשויות אכיפת החוק בארה"ב. פולארד נשפט ונידון ל-30 שנה בעוון ריגול, יונתן הצהיר לאורך משפטו שפעל מתוך רצון ומניעים להגן על קיומה של מדינת ישראל, לטענתו ארה"ב הסתירה מידע רב ערך שעלול לסכן חיי ישראלים רבים, פולארד התבטא אז ואמר: "אני מעדיף לעלות רקב בכלא מאשר לשבת שבעה על מיליוני ישראלים".

– איך אתה מרגיש כיום, לאחר השחרור והעלייה לישראל?

"אני חי חיים מלאים ועמוסים, אסתר ע"ה שנפטרה שידכה ביני לבין אשתי כיום רבקה, היה חשוב לה בזמן הקצר שנשאר לה לחיות שאהיה מאושר וב"ה אכן התחתנתי שנית. החיים שלי מלאים, אני עובד מהבית לצד חיי משפחה. גם חיי המקצועיים עמוסים, אני שותף היום בארבע יוזמות עסקיות שונות, ומתכנן את צעדי לזירה הפוליטית. לא תיארתי לעצמי שאזכה להתפלל תפילת שחרית במרפסת ביתי בירושלים זה פשוט נס, אפילו בחלומותיי הפרועים ביתור לא תיארתי לעצמי לכך, ומרגיש הכרה הטוב עצומה. אני מקפיד לקום כל בוקר מוקדם ומסיים את היום שלי בשעות הלילה המאוחרות".

על תקופת המאסר הקשה הוא משתף: "בשבילי החוויה הייתה שונה מזו של אחרים מסיבות ברורות. בכל פעם שהגיעו מבקרים, כגון חברי כנסת תמיד נכח מפקח שהשגיח על הביקור. אסתר הגיעה בתדירות גבוהה ככל שהתאפשר לה. רוב הזמן נכחה אסתר בישראל, כדי להשפיע על השלטונות בשחרורי. זה היה קשה עבור שנינו, אבל הביקורים היו מאד חשובים עבורי לי אישית, היה חשוב שמערכת הכלא תראה שישנם אנשים שאכפת להם ממני, רוב האסירים לא קיבלו מבקרים. בכלא עצמו היו 5.000 איש אף אחד מהם לא היה בטוח שיחזור אי פעם הביתה, המקום היה אלים מאד. אנשים רבים מתו שם והייתי צריך להיות ערני לסכנות".

150 מטר מתחת לאדמה

פולארד חושף פרטים מצמררים על תנאי כליאתו: "במשך שבע שנים הראשונות הוחזקתי 150 מטר מתחת לאדמה בתא מעצר של שלושה מטרים, היו שם עמי עוד 31 איש שאף אחד מהם לא ראיתי מעולם. אני זוכר את עצמי יושב על המיטה שלי חתיכת בטון קטנה ומדבר עם אלוקים, ביקשתי סליחה על כך שלא שמרתי תורה מצוות בשל אופי העבודה שלי בארה"ב ומסביב לעולם.

לאחר שבע שנים שיצאתי מתא המעצר, שאלתי את השומרים באיזו שנה אנחנו. לאחר מכן התברר לי שכל ה-31 איש שהיו עמי כולם מתו. החקירות שעברתי היו אינטנסיביות ובשל כך נשארתי נכה עם 100% נכות, זה היה קשה ואכזרי נפגעתי בגב, בקרסוליים ובאיברים נוספים. הקב"ה נתן לי את הכוח לשתוק ולא למסור אף יהודי כי זה בדיוק מה שהם רצו. אבא שלי ע"ה תמיד הדגיש לספר רק לבית דין כשר הוא הדגיש את המילה 'כשר'".

בכלא התחזק פולארד בזכות הרב ברנר והראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל: "היה קשה מאד בכלא לשמור תורה ומצוות. במשך שנים רבות האוכל לא היה כשר, היו ימים שלא היה מה לאכול אך הודיתי לקב"ה. לאחר שנים של בידוד החלטתי להינשא לאסתר, זה היה תוך סיכון ממשי, רב הגיע כשהוא מצויד בכתובה קטנה, מעט יין כוס לשבירה, השמיים היו החופה ולבסוף התחתנו".

על תמיכת הרבנים הוסיף: "כן הייתי מלא הכרת הטוב לרבנים. אסתר ע"ה תמיד אמרה לי שאנשים רבים מצטערים שלא עשו מספיק עבורי והיא ענתה לי התפללת על זה. לבורא עולם יש כוס של תפילות עבור יונתן, וברגע שהיא תתמלא הוא יצא לחופשי, ואני על כך רוצה להודות לכולם שעזרו וסייעו בחלוף השנים למען שחרורי. בכלא למדתי דברים עמוקים על אהבת ד', הוא הציל אותי אינספור פעמים ממיתה בשבילי במשך 23 שנים זו הייתה מלחמה על החיים".

"מעניקים לגיטימציה לחטיפת יהודים"

אי אפשר לדבר עם פולארד, מבלי לעבור גם לטרגדיה שחלפה עלינו כעם ביום שמחת תורה תשפ"ד וכמובן לשחרור החטופים, שנתיים לאחר מכן, בערב שמחת תורה תשפ"ו. "כמובן שהרגשתי הקלה והייתי מלא הכרת הטוב לד' על כך שהחטופים חזרו הביתה. שמחתי מאד עבורם כאנשים פרטים ועבור משפחותיהם, עם זאת אני עצוב על המחיר הכבד. ברור שהממשל האמריקאי לא דיבר אמת כשקבע שבמסגרת העסקה חמאס יפורק מנשקו. הם אינם מתכוונים להתפרק מנשקם, למעשה הם עקביים וכנים ביותר לאורך כל הדרך.

ניסיתי להסביר ליהודים שמעניקים לגיטימציה לחטיפת יהודים כל יהודי ולא רק בישראל בעולם הופך דה פקטו ליעד הבא של חמאס. מתוך הבנה הזו, בחרתי להצטרף לפורום תקוה ולא לעמותה שתמכה בעמדות המזוהות עם השמאל, אותה עמותה שפעלה בתיאום עם קטאר והממשל האמריקאי שמה את הדגש במקום הלא נכון, הם שמו דגש פחות על הכרעת חמאס".

"פועלים בניגוד מוחלט לאינטרסים של העם היהודי"

על שליחי הנשיא טראמפ, ויטקוף וקושנר, יש לו ביקורת חריפה: "הם פועלים בניגוד מוחלט לאינטרסים של העם היהודי, ואין לי דרך עדינה יותר לומר זאת. בעיני שניהם בחרו לשרת את אויבינו לא מתוך אידלוגיה, אלא מתוך שיקולים צרים חומריים, זו התנהגותם של שכירי חרב במובן הקשה של המילה, על מה שהם עשו לעמנו הם יישאו באחריותם".

פולארד מחדד את המסר ומוסיף: "צריך להבין קטר וטורקיה דוחפות לכך שחמאס ישרוד זה דיל שהם עשו איתם. תוכנית טראמפ בטעות כוונתה תוכנית שלום, זוהי עסקה מופרכת לחלוטין. קושנר ויטקוף פעלו מתוך אינטרסים למעסיקים שלהם, הם טועים ומטעים הם פועלים בשביל כסף".

הפגישה עם האקבי

כשנשאל על געגועיו לארה"ב, ענה: "מה שאני באמת מתגעגע אליו הם אבא ואמא שלי. אני מאד מקווה שיזדמן לי לשם לעלות אותם לקבר ישראל. אני מקווה שאזכה לעשות זאת עוד לפני שאגיע לסוף ימיי. הגעגוע אליהם גדול, והלוואי שהם היו זוכים לראות אותי נישא מחדש ומאושר. אני מאמין שהם רואים זאת מלמעלה, וזה מנחם אותי כבנם אני מרגיש אחריות עמוקה להביאם לכאן למנוחת עולמים בישראל, זה הדבר היחידי שאני מתגעגע אליו בארה"ב".

לא מכבר נפגש פולארד עם שגריר ישראל בארה"ב מייק האקבי, פגישה שעוררה סערה ציבורית רחבה בארצות הברית, שאילצה את הממשל להתנער ממנה. פולארד, מספר על מאחורי הקלעים "זו הייתה פגישה אישית מאד, פגישה שאני ביקשתי לקיים משום שהנושא שרציתי לשוחח עליו היה אישי וקרוב לליבי. הרגשתי צורך להודות להאקבי על כל העזרה והעידוד שנתן לאנשים שעמלו לשחרר אותי ולעלות לארץ ישראל. למען הסר ספק זו לא הייתה פגישה סודית, נכנסתי לשגרירות והוא קיבל אותי במשרדו. לא היה לזה שום קשר לריגול, או שום דבר מפוקפק רק הכרת הטוב".

"היו נציגים מישראל שרצו שאבחר במוות"

בנוגע לממשלות ישראל, פולארד לא חוסך במילים: "זה ניסוח מרוכך מידי, הרבה אנשים לא מודעים לזה, ואולי תופתעו לשמוע אבל ראש הממשלה הראשון שהצליח לשכנע את הממשל האמריקאי היה יצחק רבין ז"ל לאחר הסכם השלום עם ירדן הודיעו לי תתכונן אתה חוזר הביתה, אבל אז רבין נרצח והכל נעצר. היו ראשי ממשלה שהפנו לי את הגב כמו פרס והיו כאלה שרק הזיקו בשחרור שלי כמו אולמרט.

היו נציגים מישראל שרצו שאבחר במוות אך הודות לבורא עולם לא נכנעתי ללחצים, הקצין האמריקאי שהיה מלווה את הביקורים עם בכירים ישראלים תמיד אמר לי 'יום אחד תחזור לבית אל תעשה דברים טיפשיים'".

בשיחה עם 'המחדש' הוא מוסיף חרטה אישית: "יש לי חרטה על כך שלא הייתי אפקטיבי יותר. ויש בי חרטה עמוקה על כך שהממשלה נטשה אותי ובגדה בי כי זה לא הציג אותם באור טוב".

"פתאום זה הכה בי"

בסיומו של הריאיון, אנחנו שואלים אותו גם על הכוונות שלו להצטרף לפוליטיקה הישראלית.

על כניסתו לפוליטיקה אמר: "לפני השבעה באוקטובר הייתי חריג חשבתי שהממשלה נטשה אותי, אבל אז הגיע השבעה באוקטובר וראיתי מה שעשו המחבלים בעוטף עזה, פתאום זה הכה בי אני לא החריג. באותו רגע אמרתי לעצמי שזה יכול לקרות שוב, ואז הבנתי לראשונה שהגיע הזמן שאקפוץ לבוץ, ואכנס לפוליטיקה. אסתר לימדה אותי אני לא פוליטיקאי אני יהודי עם ערכים. לדעתי איני יכול להשתלב במפלגות קיימות, ומפלגות חדשות לא שורדות לרוץ לבד זה דבר יקר מאד.

הקמתי יחד עם קבוצת חברים גרעין חשיבה שאנחנו חייבים להפוך שוב למדינה יהודית אמתית. אם אנחנו רוצים לראות את הגאולה השלמה, חייבת להיות אחדות זו בעיני האמת הפשוטה והברורה ביותר. נכון שפוליטיקה זה בוץ, אבל אני מחויב לנקות את הבוץ, אם אנחנו רוצים עתיד בארץ שלנו חייבים ליישב את הקרע שמפריד בתוכנו, וזה אפילו חשוב יותר מהמאבק באיראן חמאס וחיזבאללה".

פולארד סיים במסר לאחדות: "כל עוד אין בנינו אחדות אמתית, נמשיך לצערנו הרב לסבול אסונות כמו השבעה באוקטובר. זוהי קריאת השכמה לעם ישראל להניח את השנאת חינם ולהתחיל לאהוב אחד את השני באמת. לא כשאנחנו צועקים אחד על השני לא כשיש מחלוקת, בואו נבחר אחים יקרים באחדות".

עיתון המבשר, מביטאוני אגודת ישראל, המזווה עם סיעת שלומי אמונים בראשות ח"כ מאיר פרוש, יוצא מתקפה חריפה בעקבות מעצר הבחור יאיר סעדה מישיבת 'כסא רחמים' וקורא לציבור "לא להתרגל".

העיתון פרסם ידיעה מרכזית על המעצר בכותרות הראשיות שם נכתב כי זעזוע בעולם התורה לאחר שהמשטרה הצבאית עצרה את הב' יאיר סעדה, מבחירי התלמידים בישיבת ישיבת כסא רחמים, בביתו שבבאר שבע. המעצר בוצע לאחר שלא התייצב לשירות צבאי, זאת בהתאם להוראותיהם הברורות של מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א, כפי שנוהגים אלפי בני ישיבות ברחבי הארץ.

ביהדות הנאמנה רואים במעצר זה חציית קו אדום נוספת. “כאשר תלמיד ישיבה חולה נעצר מתוך מיטתו, לאחר שהוריו מתחננים ומסבירים את מצבו, מדובר בפגיעה קשה לא רק בו, אלא בכבוד התורה כולה”, אומרים גורמים בציבור. לדבריהם, דווקא בימים טעונים אלו, הקריאה היא להרבות בתפילה, להתחזק באמונה ולעמוד באחדות מלאה סביב לומדי התורה, מתוך אמונה כי רק כך ניתן לעמוד בניסיון הקשה העובר על עולם הישיבות.

במאמר מיוחד שצורף לידיעה נכתבו הדברים הבאים:

בתחילה הזדעזענו.

מעצרים ראשונים של בחורי ישיבה טלטלו את עולם התורה. דיברנו על קו אדום שנחצה, הבטחנו לעצמנו שלא נתרגל ושלא נעבור לסדר היום. אלא שככל שהמקרים חזרו על עצמם, התגנב חשש שקט ומסוכן. הזעזוע נחלש. הידיעה הבאה כבר איננה עוצרת את הנשימה. וכאן בדיוק טמונה הסכנה.

אסור שזה יקרה. אסור שהלב יתרגל. אסור שנלמד לחיות עם מציאות שבה בחור ישיבה נעצר בעוון לימוד התורה והעולם ממשיך הלאה כמעט כרגיל. ההרגל איננו הגנה אלא שחיקה, וברגע שהשחיקה מתחילה הערבות מתחילה להיסדק.

השבוע, בפרשת השבוע, אנו פוגשים את אחד הרגעים המכוננים ביותר של אחריות וערבות. יהודה ניגש אל יוסף כדי להציל את בנימין, ומסביר במילים קצרות וחדות מדוע הוא מתמסר לעניין הזה יותר מכל אחיו: כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת־הַנַּעַר. לא נאום, לא טיעון ארוך, אלא קביעה אחת שמכילה הכול.

חז"ל ראו בדבריו של יהודה את יסוד מושג הערבות. ערבות שאיננה סיוע מן הצד אלא עמידה ממש במקום האחר. הערב איננו רק מגן עליו אלא רואה את עצמו כאילו הוא עצמו עומד שם. ולכן יהודה נלחם על בנימין כפי שאדם נלחם על עצמו.

ומכאן גם דברי חז"ל הידועים: כל ישראל ערבים זה לזה. לא רק במובן שכל אחד תורם לשלם הכללי, ולא רק בכך שכל אחד משפיע על חברו, אלא בדרגה עמוקה יותר. עם ישראל הוא גוף אחד. גוף שבו עיקר מציאותו של כל איבר איננה בייחודיותו אלא בהיותו חלק מן הכלל. בנקודה הזו אין הבדל בין אחד לשני.

כאשר מבינים כך את הערבות, אין מקום לחלוקות. לא ישיבה כזו או אחרת, לא מגזר כזה או אחר, לא סגנון ולא עדה. בחור שיושב ולומד תורה ונעצר בשל כך, אנו צריכים לעמוד שם ולערוב לו. נקודה. זה אמור להפריע לנו את סדר היום, לערער את השגרה, לא לתת מנוח.

בוודאי כאשר מדובר בסיטואציה שבה אותו בחור נשלף ממיטתו בעודו קודח מחום, לאחר שהובא לביתו בשל מצבו הרפואי, הזעזוע צריך להיות עמוק פי כמה. לא משום שהמיטה היא המקום, אלא משום שהאכזריות נחשפת במלוא חריפותה. כאן כבר אי אפשר לומר שזה עוד מקרה שגרתי.

השבוע גם סיימנו את ימי החנוכה. ימים שבהם דיברנו על אור מול חושך, על עמידה עיקשת מול גזירות, על כך שלא מתרגלים למציאות שבה מנסים לעקור את עולם התורה. דווקא כעת, מיד לאחר שהנרות כבו, המבחן האמיתי מתחיל. האם הלהבה תפרוץ החוצה או שהוא תדעך יחד עם הפתילות.

אם כל ישראל ערבים זה לזה בכל דבר, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבחור צעיר שנעצר בעוון לימוד התורה. כאן הערבות איננה רגש חולף אלא חובה. חובה שלא לשתוק. חובה שלא להמשיך הלאה כאילו מדובר בעוד ידיעה חולפת.
הסכנה הגדולה ביותר היא ההשלמה השקטה. הרגע שבו אנו אומרים לעצמנו שכך נראית המציאות. ברגע הזה לא רק בחור אחד נפגע אלא עצם מושג הערבות מאבד מכוחו.

כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת־הַנַּעַר איננו פסוק שנקרא בפרשה ונשכח. זו תביעה שחייבת לחלחל פנימה. אם המקרה הזה איננו מפר את סדר יומנו, אם הוא איננו מטלטל אותנו, נצטרך לשאול את עצמנו לא רק מה קורה לבחורים שנעצרו אלא מה קורה לערבות שבינינו.