מיקום כתבה: עניין לציבור

צה״ל תקף בשעות האחרונות במרחב דרום סוריה מטרות צבאיות, בהן מפקדות ואתרים, המכילים אמצעי לחימה.

בצה"ל אומרים כי "הימצאותם של אמצעים וכוחות צבאיים בחלקה הדרומי של סוריה מהווים איום על אזרחי מדינת ישראל. צה״ל ימשיך לפעול על מנת להסיר כל איום על אזרחי מדינת ישראל".

בתוך כך, שר הביטחון ישראל כ"ץ על תקיפת צה"ל בסוריה: חיל האוויר תוקף כעת בעוצמה בדרום סוריה כחלק מהמדיניות החדשה שהגדרנו של פירוז דרום סוריה – והמסר הוא ברור: לא נאפשר לדרום סוריה להפוך לדרום לבנון.

לא נסכן את ביטחון אזרחינו. כל ניסיון של כוחות המשטר הסורי וארגוני הטרור במדינה להתבסס במרחב הביטחון בדרום סוריה – ייענה באש.

סוער בארצות הברית: מאות מפגינים פרו פלסטיניים הפגינו נגד קבוצת הנדל"ן "גטר גרופ" בטענה שזו מוכרת דירות בעזה.

בעקבות איומים מצד ארגון פרו-פלסטיני, אשר התנגד למכירת מה שכינה "שטחים גנובים", נאלצו מארגני האירוע לשנות את מיקומו בברוקלין תוך התמודדות עם מחאות סוערות שכללו אף ניסיון דריסה ומעצר של אחד המפגינים.

גטר גרופ פועלת ליצירת גשר בין יהודי התפוצות לבין שוק הנדל"ן הישראלי, תוך גישור על פערי שפה ותרבות. החברה מספקת חבילת שירותים שלמה הכוללת פתיחת חשבונות בנק, העברות כספים בינלאומיות, ייעוץ משכנתאות, ליווי אדריכלי ועוד – כל זאת במטרה להגן על זכויות הרוכשים לאורך תהליך הרכישה הנמשך לעיתים מספר שנים.

עוד לפני הכנסים במיאמי, התקבלו התראות מאיתן ארליך, בכיר בשירותי האבטחה של הפדרציה היהודית בניו-יורק, בדבר פעילות חשודה של גורמים עוינים. כתוצאה מכך, הוחמרו אמצעי הביטחון וננקטו צעדים מיוחדים כגון רישום מוקדם חובה והימנעות מפרסום מיקום האירועים.

בתחילת השבוע פרסם ארגון "Pal-Awda" קריאה למחאה אלימה נגד מכירת מה שהגדיר כ"שטחים גנובים של פלסטין". בשמועות שהופצו נטען שקטר גרופ "מוכרת דירות בתוך עזה", והארגון אף עודד את תומכיו להופיע עם מסיכות וכאפיות.

חששם העיקרי של עסקני הקהילה היהודית בבורו-פארק נבע ממיקום האולם המקורי באזור עמוס במוסדות חינוך, כאשר האירוע תוכנן לשעות אחר הצהריים (16:00-20:30) בהן אלפי תלמידים חולפים ברחובות. בסיוע אנשי הקהילה, הועבר האירוע למיקום מרוחק מלב השכונה בתוך פחות מ-24 שעות.

מר דוב הייקינד, פוליטיקאי יהודי וחבר מועצה לשעבר, פרסם את המיקום החדש וקרא לציבור להגיע בהמוניו לתמוך באירוע כמחאה נגד האיומים וכתוצאה מכך, כוחות משטרה וחברות אבטחה פרטיות, ביניהן "שומרים" של בורו-פארק, הוצבו במקום.

למרות המאמצים, מאות פעילים הגיעו למחות. במהלך האירוע התרחש ניסיון דריסה ואחד המפגינים נעצר. תושבי השכונה הופתעו מעוצמת האנטישמיות והנוכחות הגדולה של מתנגדים בסביבתם.

פוליטיקאים מקומיים, ביניהם דן גולדמן, שמחה אייכשטיין וריצ'י טורס, גינו בחריפות את האיומים על הקהילה היהודית. גם האירוע במונסי זכה לגינויים דומים מקבוצות רדיקליות, אך בס"ד, עבר בשלום.

פעם בא לפני הסבא מסלבודקא אחד ממקורביו, והתאונן שהיום התבייש עד מאוד בבית המדרש. הוא שאל את הסבא: "אמנם מה שארע לי הוא בוודאי לכפרת עוונות, אבל יש לחשוב מה הגורם שיארע לי דבר כזה?! כבוד הרב מכיר אותי היטב שאני רוב היום אצלו, רצוני לשוב בתשובה על כך. ילמדנו רבינו בעבור איזה עוון אני קיבלתי את העונש הזה."

ענה לו הסבא מסלבודקה תכף ומיד: "היזכר נא במה שארע לפני עשר שנים. למד כאן בישיבה בחור תלמיד חכם מיוחד, שהיה שקוע כלכולו בלימוד. פעם אירע שהגיע בשבת בבוקר לתפילת שחרית. מרוב שהיה שקוע בלימוד, הפשיל את שרוולו מתוך הרגל כדי להניח תפילין, למרות שכמובן לא היו התפילין לפניו..

היות ולא רציתי לגשת בעצמי לאותו בחור פן יתבייש, פניתי אליך ואמרתי לך שתמהר לאותו בחור ותזכיר לו כי שבת היום, ואין צריך להניח תפילין. אתה אכן ניגשת אליו, אבל אמרת לו את הדברים כשחיוך על שפתותיך. הבחור הלז נפגע מאוד. בחיוך הזה דקרת אותו בכל רמ"ח איבריו! דע לך שלהשי"ת 'יש זמן', אבל העוון דאז לא נמחל לך! חלפו עשר שנים מאותו מעשה, והיום קיבלת את עונשך הראוי, על כך שגרמת לחלישות הדעת לאותו בחור!".

רבותי, ענין זה של גרימת חלישות הדעת לזולת – "אש אוכל" הוא! נדגיש, אין הבדל בין פגיעה באדם גדול לבין פגיעה בילד קטן! אדרבה, הפוגע בילד קטן חמור יותר, שהרי "לאו בן מחילה הוא". ואף בבחור בישיבה קטנה, בבחור בישיבה גדולה, באברך בגיל העמידה או בשנות הזקנה, איך הבדל! איסור חמור לגרום חלילה וחס צער או חלישות הדעת לאדם מישראל- ה' ישמרנו ויצילנו. הכל נאבד- בגלל הלבנת פנים אחת!

"כִּ֤י יִגְנֹֽב־אִישׁ֙ שׁ֣וֹר אוֹ־שֶׂ֔ה וּטְבָח֖וֹ א֣וֹ מְכָר֑וֹ חֲמִשָּׁ֣ה בָקָ֗ר יְשַׁלֵּם֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְאַרְבַּע־צֹ֖אן תַּ֥חַת הַשּׂה יְשַׁלֵּם֙ [פרק כא, לז]

דבר מופלא עד מאד מביא כאן רש"י בביאור פסוק זה, והוא מדברי המכילתא 'אמר רבי יוחנן, חס הקב"ה על כבודן של הבריות, שור שהולך על רגליו ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפיו, משלם חמשה, שה שהגנב נושאו על כתפיו, משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו'.

לא יאומן עד כמה הקפידה תורה על כבודן של בריות ! הפסוק הרי מדבר על גנב שנכנס לדיר של חברו לוקח איתו שה מרכיבו על כתפיו וגונבו, מעשה נפשע ובזוי! השכל הפשוט אומר, שאין להתחשב כלל באדם בזוי שכזה, שלא רק שעשה מעשה גניבה, אלא עשה את זה גם באופן הכי אלגנטי שיש, לוקחו על כתיפו כאילו הוא נכס שלו זה זמן וימים…

והנה התורה חסה על גנב זה, על מה ?! על כך שהתבזה שהיה צריך לסחוב הטלה על כתפיו?! אין זה אלא שהתורה באה להאיר עיננו בחומר הענין של כבוד הבריות, שאם על גנב גס ונבזה, הגונב את ממון חברו ללא רגשי רחמים, אבל במעשהו הוא טרח טרחה שיש בזה בזיון, חייבים להתחשב בו ולהקל קצת מעליו את חומרת עונשו.

על אחת כמה וכמה יש ללמוד מזה על האדם הישר, חברנו ורענו או כל אדם באשר הוא, כמה יש לנו להזהר בכבודו ! כמה יש לטרוח שלא לבזותו ! כמה עלינו לדאוג לפיסו בכל דברים אם התבייש או התבזה על ידינו.

זו היא תורתנו הקדושה, יורדת היא עד נימי הנפש הדקים של כל אדם, עד כמה קשה על האדם הבזיון הצער והבושה, שאף כשהוא עושה מעשה רע, גם כשהוא נכשל במעשה נפשע, אם התבייש או התבזה קצת במעשהו, זה כאב לו זה צרב לו, ויש להתחשב בו ולפייסו. וכל זה ללמדנו על חומרת ענין כבוד הזולת !!

אודות הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל אנחנו יכולים לדבר ולא לגמור… יהודי שכיהן כרב בכמה וכמה ערים בחוץ לארץ, וכשהגיע לכאן היה ראש ישיבת סלבודקא. הוא סבל ייסורים נוראים ברוסיה אצל הקומוניסטים, ייסורי תופת שאי אפשר לתאר, וחיבר עשרים וחמישה חלקים של "חזון יחזקאל" על התוספתא. הוא נפטר בתשל"ו, וציווה שבהלווייה שלו יניחו על מיטתו את עשרים וחמישה הכרכים של ספרו.

פעם אחת התפלל בבית מדרש, ובעל התפילה שם לא ידע כל כך לקרוא. שגיאה אחת הציבור עוד יכול לסבול, אבל כשעוד פעם ועוד פעם היתה לו שגיאה ועוד שגיאה, החלו הכל לצחוק. כולם, מלבד רבי יחזקאל. הוא נשאר עומד בשיקול הדעת, ובכובד ראש. בדרך הטבע לא היה שייך לא לחייך, והוא עומד בשיא הרצינות.

אחרי התפילה שאלו אחד התלמידים: "מורנו ראש הישיבה, הצלחתי להבין הכל, אבל בטעות פלונית, שלא היה שייך להתאפק בה ולא לצחוק, וכולם באמת פרצו בצחוק- איך הצליח הרב להישאר רציני?" הקשיבו, רבותי, לתשובה של גדול בישראל ושר התורה : כך אמר לו רבי יחזקאל: "באותה שניה שהוא אמר את הטעות הזו, שלא היה אפשרי לשמוע אותה בלי חיוך, צץ בראשי מאמר חז"ל: 'המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא'. חשבתי לעצמי: חצק'ל, חצק'ל, חיברת עשרים וחמישה כרכים חזון יחזקאל על התוספתא, חצק'ל, חצק'ל, הרבצת תורה, עשית כל כך הרבה. היית רב בלונדון, היית חביב, עשית כל כך הרבה עבודת ה' יתברך- כל זה כעת הולך לפח ר"ל. לכל זה אין זכר – אין חיי העולם הבא!"

באותו רגע ציירתי את מאמר חז"ל הזה לנגד עיני, וזה הביא אותי לכך, שבכל מה שהבעל תפילה הזה עשה, נשארתי רציני. חשבתי מה הולך לקרות כאן" כמובן, לא כל אחד הוא רבי יחזקאל אברמסקי, אבל כדאי לנו ללמוד את הנקודה הזאת. לחשוב כשאחד, חס וחלילה, גורם לשני בושה, מה זה עלול לגרום למבייש.

במשנה באבות [ב,י] שנינו: "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", ותכף אחר כך אמרו: " שוב יום אחד לפני מיתתך". מה הקשר בין המשניות הללו? אפשר לומר, שלעיתים קורה לאדם, שמזדמן לו לראות טעות גדולה ביותר של חברו, וקשה ביותר להתאפק שלא ללגלג על הטעות. אבל, זכור נא שאין אדם יודע עיתו וזמנו, ואין הוא יודע מתי יפטר מן העולם, לכן עליו לשוב בתשובה בכל יום. באותו רגע, שבו מזדמן לך ללגלג על חברך, חשוב על כך שיתכן, שזהו הרגע האחרון שנגזר עליך לחיות בהאי עלמא, ואם כן, איך תוכל שלא להיזהר בכבוד חברך?!…

הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל

בשבוע הנוכחי שנגמר באופן מטלטל וקשה, צוינו כמה דברים משמעותיים: 500 יום למלחמה, נסיגה מלבנון (מלבד 5 מוקדים), שחרור החטופים החללים (אתמול) והשחרור מחר של עוד ששה חטופים חיים.

הכותרת המרכזית של השבוע הייתה כמובן הפעימה (הכתומה) אתמול, שהייתה עצובה במיוחד, ללא דמעות גיל והתרגשות, כפי שהתרגלנו לנוכח פגישת החטופים המתאחדים עם בני משפחותיהם. הפעם היו אלו דמעות של כאב צורב על החללים שהגיעו ארצה בארונות.

מאז הטבח עקבה מדינה שלימה אחר כל דיווח על גורל בני משפחת ביבס. תמונותיה של האם שירי המנסה לגונן על שני ילדיה הג'ינג'ים החמודים, כפיר בן התשעה חודשים ואריאל בן ארבע שנים, כשמעיניה ניבטת אימה, הפכו לסמל של אירוע הטבח בעולם כולו. כולם הכירו את השם ביבס ואת מה שהוא מסמל.

הסיפור שלהם סופר שוב ושוב: בבוקר יום החטיפה, חדרו המחבלים לקיבוץ ניר עוז, פרצו את הדלת הנעולה של משפחת ביבס, ונכנסו לממ"ד שם הסתתרו ארבעת בני המשפחה. האב ירדן נחטף בנפרד מאשתו וילדיו והובל כשהוא שותת דם באופנוע לעזה. האם נחטפה כאמור יחד עם שני בניה.

כחודש לאחר החטיפה, בעת עסקת החטופים הראשונה בה שוחררו הילדים, האימהות וחלק מהנשים הצעירות, ציפו כולם לראות את בני משפחת ביבס חוזרים ארצה. תחת זאת טען החמאס שהם נהרגו בתקיפת צה"ל על המתחם שבו הוחזקו. בחמאס לא פרסמו הוכחה לדברים והצבא טען כי הוא בוחן את מהימנות המידע.

לפני כשנה פרסם דובר צה"ל תיעוד של שירי וילדיה מיום החטיפה. בסרטון נראים חמישה חמושים כשהם מנסים לעטוף את האם בבד כדי להסתיר אותה, ככל הנראה מחשש שהיא תזוהה על ידי רחפנים של צה"ל. בצילום נוסף היא מוכנסת לרכב כשהיא עטופה באותו בד. בצבא דחו את טענות חמאס שהאם וילדיה נהרגו בתקיפת חיל האוויר וטענו שכל עוד אין אימות לטענה הזו, האחריות לגורלם מוטלת על חמאס.

לפני שלושה שבועות שוחרר האב ירדן מהשבי והגיע ארצה בגפו. המבט בעיניו היה כבוי. החמאס פרסם בזמנו סרטון מזוויע, בו הוא מודיע לאב על מות בני משפחתו. ירדן ניסה להתנחם בכל תקופת שביו שמדובר בטרור פסיכולוגי. אתמול נחשף לאמת הכואבת והמרה.

הטקס המבחיל, המזוויע, והבזוי שעשה אתמול החמאס בעת שחרור ארונות הקבורה, מראה על אכזריותו. החמאס בחר להביא לטקס השנאה ילדים רבים והוריהם, שליוו את האירוע במוזיקה שמחה וקצבית. "הבלתי מעורבים" בעזה, היו בהחלט מעורבים בהפקה הבזויה, מה ששוב מראה שאין "חפים מפשע" בעזה.

גם אתמול בשיא הכאב והיגון, נמשכה המחלוקת בין מתנגדיו של נתניהו לתומכיו

היו שניסו אתמול לבקש פסק זמן ולו ליום אחד מהמחלוקת הפנימית הקשה, לנוכח שנאתם היוקדת של אנשי ה"רק לא ביבי" לכל דבר שקשור לממשלה ולעומד בראשה. הבקשה הזו נפלה על אוזניים ערלות.

כבר במהלך הטקס, השמיעו הפרשנים ויושבי האולפנים את דעותיהם הקבועות נגד נתניהו, כשהם מדגישים כי הוא טרם לקח אחריות וטרם התפטר מתפקידו. גם הכותרות של תקשורת השמאל היו בהתאם: "גופות ההפקרה", "הביבסים הופקרו ונוצלו על ידי נתניהו" וכן הלאה על זו הדרך שבין ביבי לביבס.

עיקר הדגש הוא הלחץ על נתניהו להמשיך לשלב ב' של העסקה ולשחרר את שאר החטופים, לאחר ששלב א' צפוי להסתיים בעוד שבוע עם השבת ארבע גופות נוספות של חטופים. ההערכה היא שבתום שלב א' יוותרו בעזה 24 חטופים חיים ו-35 חללים. בשלב זה קשה להעריך האם העסקה תמשך לשלב ב' עקב הפערים בין הצדדים והאינטרסים הסותרים.

בחמאס מצהירים כי לא יסכימו להתפרק מנשקם או לוותר על השלטון ברצועה, ומנסים להפעיל לחץ דרך התקשורת והשמאל, באומרם כי הם מוכנים בשלב השני לשחרר את כל החטופים. לצורך כך מתכוון החמאס לצאת בקמפיין תקשורתי בו יציג סרטונים של החטופים, במטרה להגביר את השסע החברתי בישראל ולעודד הפגנות נגד הממשלה כדי שתסכים לדרישותיו.

מנגד, דורשת ישראל את פירוז הרצועה והגליית ראשי חמאס מעזה ללא שום יכולת שלטונית. טראמפ תומך בדרישת ישראל, וההתנגשות לכאורה בלתי נמנעת בדרך ללחימה מחודשת. עוד קודם מנסה השליח וויטקוף, שמצהיר בכל הזדמנות, כי משימת חייו להביא לשחרור החטופים החיים, למצוא פתרון ביניים.

הרעיון הוא למתוח את שלב א' ולהשיג "עסקת ביניים" בין השלב הראשון לבין השלב השני, כדי לשחרר מקסימום חטופים תמורת שחרור מחבלים מהכלא הישראלי. מהלך כזה יעניק לחמאס המשך הפוגה בלחימה וקבלת מחבלים משוחררים נוספים. בישראל בוחנים את הדבר באמצעות צוות המו"מ החדש שהקים נתניהו, בראשו הועמד מקורבו השר רון דרמר.

הצוות החדש מסופק אם החמאס ישחרר יותר מכמה חטופים אחדים, וישמור בידיו את שאר החטופים כקלפי מיקוח על מנת להבטיח את שרידותו. פיצוץ בשיחות יביא כאמור ללחימה עזה, שהפעם תהיה ללא עכבות, עקב תמיכתו הבלתי מסויגת של טראמפ ועקב הנשק הבלתי מוגבל שהבטיח לשלוח ארצה.

קשה להעריך כיצד ואיך הכול ייגמר (אם בכלל). הרבה "גורמים" פנימיים, "מדיניים" מחד ו"ביטחוניים" מאידך, מעורבים בעניין עם הרבה האשמות אלו נגד אלו (הרחבה בהמשך). "מדובר בעניין של זמן עד שישראל תחדש את הלחימה", מצוטטים גורמים בכירים (שכולם יודעים את זהותם).

נתונים כואבים ונוקבים: האם לפיד ובנט פחות חיללו שבת בהודעותיהם מאשר נתניהו?

בשבוע שעבר ערכנו כאן ראיון עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ הרב משה גפני, בו הביע מחאה נגד ההודעות שמוציאה לשכת ראה"מ בשבת. גפני סיפר כי פגש במסדרונות הכנסת את בני גנץ, ושיבח אותו בקול רם על שהוא ממתין עם הודעותיו על שחרור החטופים עד מוצאי שבת. באותה שעה שהו במסדרון גם אנשי נתניהו והמחאה כוונה לאוזניהם. בנוסף לכך, בשבועות האחרונים אנו עדים מדי יום א' (ביתד נאמן) למחאות הקבועות של הנציגים החרדים נגד הודעות לשכת נתניהו שיוצאות בשבת סביב החזרת החטופים. המחאות מגיעות ללשכת ראה"מ, אך ההודעות אינן פוסקות.

"מדוע אתם שותקים על כך", אנו נשאלים שוב ושוב, "מדוע הנציגים החרדים לא עמדו על הרגליים כדי שהשחרור יוקדם לימי חמישי" (כפי שהיה אתמול עם החללים). "אז נכון שזה פיקוח נפש, אבל מדוע נדרש כל החילול שבת עם ההודעות של נתניהו בעיצומה של השבת".

הגדיל לעשות איש התקשורת בועז גולן מ"חדשות 14", (גילוי נאות: חבר מהצפון), שבימים כתיקונם, אין תומך גדול ממנו בנתניהו. גולן, שאינו חובש כיפה, אך יהודי עם לב חם למסורת, מתח בשידור ביקורת חריפה ונוקבת נגד הנוהל של נתניהו לשגר הודעות בשבת קודש בעניין החטופים.

"אני באמת לא מבין מדוע צריך להוציא הודעות ותמונות בשבת. הרי אלו לא הודעות חירום", תהה גולן והוסיף: "אני אומר דברים שלא נעים לומר אבל אלו עובדות: לפיד ובנט פחות חיללו שבת בהודעותיהם מאשר נתניהו. זה כואב כי מדובר היום בממשלה הכי ימנית והכי דתית".

גולן, שאמר את הדברים כאשר ראיין את השר לשעבר עמיחי אליהו מ"עוצמה יהודית", פנה אליו בתוכחה: "על זה צריך לעזוב ממשלה ולא על דברים אחרים. רק אז נוכל לומר שאנחנו חיים במדינה מתוקנת ונורמלית. משרדי ממשלה לא אמורים לעבוד בשבת. זה מעוגן בספר החוקים".

הדברים של גולן נאמרו בכאב רב והם מצטרפים כאמור לכל הביקורות והמחאות נגד הנוהל החדש שאומץ בלשכת ראה"מ: הודעות ברכה בשבת על החזרת החטופים, ובהם תגובת נתניהו.

מי שבדק גם הוא את הנושא לפרטיו הוא אתר התקשורת "העין השביעית", המוקדש לסיקור תקשורת, עיתונות, חופש הביטוי ושקיפות. בשונה מבועז גולן, שכואב באמת את כאבה של השבת המחוללת, כפי שביטא זאת בדבריו, הרי שהאתר הנ"ל, מגיע מזווית אחרת. נראה לכאורה, שנושא ההודעות בשבת מנוצל על ידו כדי להמריץ את המפלגות החרדיות לפרוש מהממשלה ולהפילה.

ולמרות כך מציג האתר נתונים כואבים המראים את הנוהג הנפסד של לשכת ראה"מ ואת הדרך בה הם מנסים לחפות על ההודעות שלהם בעיצומה של שבת קודש. לקרוא, לכאוב ולמחות.

שם כיסוי: תחת הכותרת "פדיון שבויים", משוגרות הודעות יח"צ בעיצומה של שבת קודש

תחת הכותרת "יחסי ציבור דוחים שבת", בדק שבי גטניו, כתב "העין השביעית" ומצא כי ביום חול ממוצע ורגיל, מוציאה לשכת רה"מ נתניהו מספר בודד של הודעות לתקשורת. ישנם גם ימים בהם לא נשלחת אפילו הודעה אחת. אולם מאז תחילת שלב א' של עסקת שחרור החטופים נשלחות בשבתות עשרות הודעות לכתבים.

לפי הבדיקה של גטניו, חיללה לשכת ראה"מ בחודש האחרון את השבת לא פחות מ-55 פעמים באמצעות הודעות לתקשורת, לעיתים עד 16 הודעות לתקשורת במהלך שבת אחת (פרשת בא). ההודעות לא היו כרוכות ב"פיקוח נפש", וניתן היה לחכות עמן עד צאת השבת.

"הסיבה היחידה למבול ההודעות היא תדמיתית בלבד", כותב (וצודק) גטניו. "נתניהו, הידוע באובססיה שלו לתקשורת, יודע כי אירועי השחרור זוכים לרייטינג שיא ומעוניין לשלוט על הנרטיב ולהחדיר את שמו לסיקור גם במחיר חילול שבת, שבעבר היה גורם לקול זעקה מצד השותפים הקואליציוניים החרדים".
לדבריו, ההודעות הנשלחות מלשכת ראה"מ נושאות כותרת המבהירה, מטעם מי יוצאת ההודעה. לעיתים הכותרת היא "לשכת ראה"מ", פעמים אחרות "ראה"מ בנימין נתניהו", אך חמש מתוך ההודעות שנשלחו בשבת היו בשמה של "ממשלת ישראל".

כך לדוגמא בשבת פרשת שמות (י"ח טבת) נשלחה מטעם הלשכה הודעה באישון לילה שהודיעה בשם "ממשלת ישראל" על אישור מתווה החטופים שייכנס לתוקף ביום ראשון. קשה להבין מדוע לא היה ניתן להמתין עם ההודעה הזו. דוגמא נוספת: בשבת פרשת בא, בה שוחררו ירדן ביבס, עופר קלדרון וקית' סיגל, הוציאה לשכת רה"מ הודעה לפיה "ממשלת ישראל מחבקת את השבים". בשבת לאחר מכן (פרשת בשלח) נשלחה הודעה מטעם משרד ראה"מ לפיה "ממשלת ישראל מחבקת את שלושת השבים", לאחר שהחטופים אוהד בן-עמי, אור לוי ואליהו שרעבי הועברו לידי כוחות צה"ל. וכך מהודעה בודדת אחת בשבת פרשת שמות, אנו עדים לשורת הודעות מדי שבת ללא שום צורך הכרחי.

בהמשך הכתבה בנושא, מוזכר כיצד חילולי שבת הביאו לנפילת ממשלות בעבר: מהטקס לכבוד קבלת מטוסי האף 15 בממשלת רבין הראשונה ועד להעברת ה"משחן" בשבת בממשלת ברק. "נראה שנתניהו, המודע לנפיצות שבחילול שבת פומבי על-ידי לשכתו, הקדים תרופה למכה, וכך 39 מתוך 55 ההודעות שיצאו בשבת, נשאו את הכותרת "פדיון שבויים", שם הקוד המרכזי של הלשכה לחילול שבת, כביכול מעין תחליף ל'פיקוח נפש'. זאת למרות שאין שום דחיפות או צורך אמיתי בשליחת ההודעות בשבת", כותב גטניו.

כאמור "העין השביעית" אינו "נחשד" בדאגה יתרה לכבודה של השבת ולכבודו של הציבור החרדי. הראייה: בהמשך הכתבה מתוארים הנציגים החרדים כמי ש"חולבים" את הממשלה עם תקציבים והטבות. אולם אי אפשר להתעלם מהנתונים שהוצגו: השבת מחוללת בחרפה באמצעות הודעות מיותרות של "יחסי ציבור" שלא היו בעבר. אין מנוס מלקבוע כי מדובר ביח"צ מיותר הנובע מלחץ טיפשי להפסיד קרדיט וכותרות.

העימות בין ראה"מ לראש השב"כ: קרב הקרדיטים על שחרור החטופים ופרשת "קטרגייט"

קרב הקרדיטים המכוער בין "גורמים מדיניים" ל"גורמים ביטחוניים" על שחרור ששת החטופים (מחר), תוך הצלחה לגרום לחמאס להאיץ את שלב א' של הפעימה, הפך לזירת התגוששות בין ראה"מ נתניהו לראש השב"כ רונן בר. הקרב ביניהם עתיד להסתיים ככל הנראה עם פיטוריו של בר. ברקע נמצאת גם חקירת הקשר בלשכת ראה"מ עם ממשלת קטאר, שרק מסבכת את תהליך הפיטורים.

השבוע הגיעו היחסים בין נתניהו לבר לסף פיצוץ. הרקע: הוצאת ראש השב"כ מצוות המו"מ של עסקת החטופים והתדרוכים מלשכת רה"מ בשם "גורם בכיר", לפיהם "הצוות החדש", שהחליף את ראש השב"כ "הוביל משא ומתן במקום מתן ומתן". "הגורם הבכיר" הוסיף כי "פעימת השחרור של ששת חטופינו והשבת החללים, היא תוצאה של החלטת ראה"מ לשנות את הרכב צוות המשא ומתן". כמו כן הוסיף "הגורם" כי ראש השב"כ נהג לתדרך נגד ראה"מ באופן קבוע, ובכך הוביל להתבצרות חמאס בעמדותיו.

מההודעות הללו עולה, שמעבר לרצון של נתניהו ליטול קרדיט על שחרור החטופים, יש כאן ניסיון להראות לראש השב"כ את הדלת החוצה. זה אמור היה לקרות בעוד שבועיים לאחר שהשב"כ יציג את התחקירים הפנימיים שביצע על חלקו במחדל הטבח. אלא שלפי שעה זה לא קורה, עקב החלטת השב"כ לבדוק את הקשר בין לשכת ראה"מ לבין קטאר. הבדיקה מתמקדת בחשד שגורמים בלשכת ראה"מ לא שמרו על סודות ודברים מסווגים שידעו מתוקף תפקידם.

הבדיקה הזו מונעת מנתניהו לפטר את בר עקב ניגוד עניינים, בדיוק כמו שאינו יכול לפטר את היועמ"שית בהיותו נאשם. לפי שעה נראה כי בניגוד להרצי הלוי, שתחת הלחץ של נתניהו הודיע על פרישה, בר החליט ככל הנראה להישאר ולהיאבק על מקומו.

ברקע מרחפת כאמור הפרשה שזכתה לכינוי "קטרגייט". זאת לאחר שעיתונאי "חדשות 12" עופר חדד, חשף כי דוברו של נתניהו אלי פדלשטיין, העניק שירותי יח"צ לקטאר בזמן המלחמה. בלשכת ראה"מ דחו את הדברים וטענו כי מדובר בפייק מוחלט.

בשמאל מיהרו כמובן לנצל את הפרשה לצורך ניגוחו של נתניהו וציינו כי מדובר ב"סיוע למדינת אויב". עוד רגע קט והם יצאו נגדו בקמפיין: "אתה הראש, אתה הקטר אתה אשם". לקטר ולקנטר הם יודעים היטב. לפתע שכחו שם שבמשך שנים ראו בקטאר מדינה לגיטימית לצורך קיום קשרים מסוגים שונים עמה.

בסביבתו של נתניהו טוענים אפוא שכל פרשת "קטרגייט" נועדה להסיט את העיסוק הציבורי מהתנהלותו של ראש השב"כ רונן בר בליל הטבח, כך שיהיה קשה לפטר אותו עכשיו, מבלי שינסו לקשור את זה לחקירת הפרשה.

לצד ההכחשה של כל הפרשה, שיגרה לשכת ראה"מ מספר שאלות: "האם השב"כ חקר את ההדלפה הפלילית החמורה של ח"כ קריב מוועדת חוץ וביטחון, למרות שכבר חלפה שנה מאז ביצוע העבירה? האם השב"כ חקר את המגעים של חברת "המימד החמישי" של בני גנץ ורם בן ברק למכור ללא אישור לקטאר טכנולוגיות מידע רגישה?"

המתנה האכזרית: מהו הנכס הגדול ביותר, שהחמאס מבין שהוא מחזיק לכאורה בידו?

מטבע הדברים ועקב הנושאים האקטואליים המתחדשים והקופצניים, אין יכולת שבועית להקיף כאן בשלושת עמודי המדור את כל הסוגיות הבוערות כולן. לא פעם אני מוצא את עצמי עם טיוטות רבות שהכנתי לכתיבה, שנשמטות החוצה מחוסר מקום. לעיתים הן שוות אזכור ועדכון בשבוע שלאחר מכן, ולעיתים הן נזרקות לסל האשפה.

וכל ההקדמה הזו נועדה לצורך הסיפור על הטיוטה שהכנתי בשבוע שעבר אודות המאבק שמנהלת עינב צנגאוקר לשחרור בנה החטוף מתן. כתבתי לעצמי לנסות ולהסביר לקוראים נקודה קריטית וחשובה: את מי החמאס יעדיף לשחרר תחילה ואת מי יעדיף לשמור בידיו.

האם יבקש לשחרר תחילה את החטופים, שהוריהם נמנים על פורום "התקווה", הקוראים להשמיד את החמאס תחילה, על פני כל עסקה. או את מתן צנגאוקר, שאמו עינב, מתבטאת מעל כל במה נגד נתניהו ונגד הממשלה. במילים אחרות (וישירות): איזה נכס חשוב יותר לחמאס להחזיק אצלו?

התשובה לכאורה פשוטה: עינב צנגאוקר, שאומצה בחום על ידי התקשורת ועל ידי אנשי המחאה והשמאל, בשל עמדותיה התקיפות נגד הממשלה והעומד בראשה, מנהלת מאבק צודק מבחינתה. היא כואבת את השבי של בנה ומבטאת זאת בכל דרך, כדי שיחזור הביתה.

אולם מבחינת החמאס, היא מהווה עבורו נכס בל יתואר, כדי להגביר את הלחץ הציבורי על הממשלה לקבל את תנאיו תוך הגברת השסע הפנימי בישראל. קשה לכתוב זאת, אך זו המציאות הקשה, הכואבת והעגומה. לפיכך החמאס יעשה כל מאמץ כדי לשמור בידיו ככל האפשר את הנכס הזה. הוא יעדיף לשחרר את איתן מור, בנו של צביקה מור מ"פורום התקווה", הרבה לפני מתן צנגאוקר.

כך כאמור כתבתי לעצמי בשבוע שעבר, אך מחוסר מקום, הקטע כאמור לא נכנס. למחרת הגיע האישור והראה עד כמה הדברים נכונים: במופע השחרור האכזרי של שלושת החטופים בשבת, שגיא דקל חן, יאיר אורן וסשה טרופונוב, "העניק" החמאס "מתנה" לאחד השבויים (יאיר הורן) – שעון חול עם תמונתם של החטוף מתן צנגאוקר ואמו עינב, עליו נכתב "הזמן אוזל". בחמאס ביקשו מהורן שימסור את השעון לעינב, כדי להפעיל כמובן לחץ וטרור פסיכולוגי ואכזרי על האם האומללה והכואבת.

המסקנה הקשה מכל האירוע: אם החמאס רק יוכל, הוא יעכב אצלו עד הרגע האחרון את מתן צנגאוקר. אנקדוטה: אחד מאנשי התקשורת (ידידיה מאיר), התבטא בנושא הזה (לאחר קבלת "המתנה") באומרו, שיש להרבות בתפילה לשחרור כל החטופים, ובעיקר להתפלל על מתן צנגאוקר, בדיוק מהסיבה הנ"ל. בשמאל ובתקשורת מיהרו לתקוף אותו (כאילו הוא מאחל לצנגאוקר, להישאר אחרון בשבי) מבלי להבין את כוונתו הכנה ואת אמיתות דבריו.

נקודה למחשבה: את מי חיזקו ואת מי החלישו ההפגנות לשחרור החטופים?

אחד הוויכוחים הבלתי נגמרים בין תומכי הממשלה למתנגדיה קשור להפגנות שמארגנים אנשי המחאה בעד שחרור החטופים. תחילה היו ההפגנות הללו גדולות במיוחד בערים רבות בארץ. אט אט הן דעכו עד שהסתיימו כמעט כליל. אולם הוויכוח נותר: האם ההפגנות סייעו ומסייעות להחזרת החטופים או ההפך – גורמות לחמאס להקשיח את עמדותיו.

בשמאל ובקרב אנשי המחאה מנופפים בעדותם של החטופים והחטופות, שחזרו ארצה כראייה לנחיצות ההפגנות. החטופים מספרים כי בפעמים הבודדות שנחשפו לתקשורת הישראלית, הם התעודדו לראות את ההפגנות בעד שחרורם והדבר חיזק אותם מאד. "הנה ההוכחה עד כמה ההפגנות חשובות" צהלו אנשי המחאה כראייה ניצחת לפעולותיהם.

בימין ובקרב תומכי הממשלה לא מיהרו להשתכנע, וטענו כי ההפגנות למען החטופים, הן למעשה הפגנות להפלת הממשלה בדיוק כמו ההפגנות נגד הרפורמה, במסווה של "הפגנות בעד החטופים". לטענתם, ההפגנות הללו חיזקו אולי את השבויים, אבל במקביל הן חיזקו עוד יותר את החמאס, שראה את ההפגנות והקשיח את תנאיו.

בחמאס עקבו בעניין רב אחר אותן הפגנות ולבטח ספקו ידיים בהנאה כאשר נוכחו לראות כיצד הם מצליחים להגביר את השסע הפנימי במדינת ישראל. שורה תחתונה: החטופים התחזקו ממראה ההפגנות, אבל גם החמאס התחזק מהן. מנגד, ההפגנות החלישו את עמדת ישראל וזה גרם לחטופים לשהות זמן ממושך יותר בשבי. עובדה היא שהעסקאות לשחרור החטופים הושגו ויצאו לפועל לאחר שההפגנות דעכו ולא היו גדולות כמו בהתחלה. נקודה למחשבה.

"המחאה הספונטנית" שלא הייתה: העמותה שמימנה ב-120 מיליון שקלים את המחאה

משך שנים עולות ונשמעות טענות בשמאל ובתקשורת נגד "גורמי ימין עלומים עתירי הון", שמממנים ומשפיעים על דעת הקהל בישראל ימינה. במסגרת זו הם רומזים השכם והערב על הקשר של נתניהו עם בעלי הון ועל רכישת אדמות מערבים. הדבר מגיע לשיא בתקופות ימי הבחירות, כאשר התקשורת מאשימה "בעלי עניין", שמשתלטים על השיח באמצעות הון רב שנשפך למערכה. מדי פעם מוזכרים גם שמות כאלו ואחרים של בעלי הון, אך מעולם לא הוכח בוודאות הקשר הזה.

מנגד, היה ברור לכל ש"המחאה הספונטאנית" נגד הממשלה בתקופת הרפורמה המשפטית, לא הייתה תמימה ולבטח לא ספונטאנית. הארגון רחב ההיקף של ההפגנות, הבמות הגדולות, מערך ההסעות, הדוברים והיחצנים, דרשו ממון רב, שנאמד במיליוני שקלים. ואכן בשבוע שעבר חשף הכתב גדעון דוקוב, ב"מקור ראשון", כיצד ובאילו סכומים מומן קמפיין המחאה. המספרים מסמרי שיער.

מניתוח מסמכי עמותה ישראלית בשם "עתיד כחול לבן", שהייתה אחת מאלו שמימנו את המחאה עולה, כי היא העבירה 120 מיליון שקלים למחאה. מחצית מהסכום הועבר לארגוני שטח שהפיקו הפגנות ברחבי הארץ, ובמחצית הנותרת נשכרו אנשי דוברות ויחסי ציבור, ונרכשו מודעות בתקשורת וברשתות החברתיות.

הכספים הללו הועברו מהעמותה לארגוני המחאה דוגמת "אחים לנשק", "בונות אלטרנטיבה" ועוד ארגוני מחאה באקדמיה. בנוסף נשכרה חברת יחסי ציבור בוושינגטון בעלות של 75 אלף דולרים כדי לקדם את עמדות המחאה מול ממשל ביידן.

הדמויות המרכזיות בעמותה מוכרות כולם כאנשי מחאה מרכזיים, בהם עו"ד גלעד שר – ראש לשכתו בעבר של אהוד ברק, וחבר בצוות אוסלו, ועמי אילון – ראש השב"כ לשעבר. רוב השנים פעלה העמותה בסכומים נמוכים לטובת מחאות קטנות נגד ההתיישבות ביו"ש. אולם לאחר ניצחון הימין בבחירות האחרונות, עוד לפני שהממשלה החלה בפעילותה, וכמובן לפני הרפורמה המשפטית, התכנסו כמה פעילי שמאל מוכרים, דוגמת שקמה ברסלר, אילן שילוח, דן חלוץ ואחרים, והקימו את מטה המאבק נגד הממשלה.

מדוחות העמותה עולה כי 56 מיליון שקלים שימשו להוצאות הסברה של המחאה, קמפיינים, דוברות וייעוץ תקשורתי. 50 מיליון שקלים שימשו ל"פעילות שטח לחיזוק הדמוקרטיה". 2.2 מיליון שקלים לסיוע משפטי (חלקו לעצורי המחאה), שני מיליון שקלים למשכורות, 1.8 הוצאות לוגיסטיות של מחסנים ושכירויות, ועוד מאות אלפי שקלים לטיסות לחו"ל והפקת מיזמים שונים.

שורה תחתונה: מאחורי הקמפיין הרעשני ומאחורי ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית עמדו סכומי עתק של יותר מ-120 מיליון שקלים. בהינתן שהעמותה הזו לא הייתה הצינור היחיד שמימן את המחאה, הרי שמדובר בסכומים אסטרונומיים, שלא זכורים משום קמפיין שנעשה בארץ מאז ומעולם.

עם כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה מודעות, היה ברור שהסיקור בתקשורת יהיה חיובי והדוק לכל אורכה של המחאה. הרל"ב היה משומן בכסף רב.

חזרתו הצפויה של בנט, מחוללת מהומות באופוזיציה ופוגעת בעיקר ב"יש עתיד"

השעון הפוליטי מתקתק. הדד ליין של הקואליציה מתקרב. אם הקואליציה לא תעביר את תקציב המדינה בתוך חודש וחצי, הכנסת תפוזר באופן אוטומטי, והבחירות יתקיימו בקיץ הקרוב. בינתיים עמלים בוועדת הכספים על הכנת חוק התקציב לקריאה שנייה ושלישית, בעוד שבלשכת ראה"מ לא משדרים שום לחץ. נתניהו כדרכו מחכה לרגע האחרון.

בסקרים שפורסמו השבוע ב"חדשות 12", הצליחה הקואליציה לראשונה לעמוד על 54 מנדטים. זאת בשונה מהסקרים ב"חדשות 14" שמעניקים לה 62 מנדטים. לשלמה פילבר, עורך הסקרים ב-14, יש הסברים מניחים את הדעת על עשרה מנדטים של הליכוד שאינם נספרים אצל האחרים.

כך או כך, כוכב הסקרים העכשווי הוא נפתלי בנט. כניסתו אינה משפיעה על גוש הימין, אלא על שותפיו לשעבר ב"ממשלת השינוי": ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, יש עתיד והדמוקרטים. אם בנט חוזר לזירה הפוליטית, הן מצטמקות.

המתרסקת הגדולה היא מפלגת האופוזיציה הראשית, "יש עתיד". אם בעבר לפיד נאבק על מספר דו ספרתי עם קידומת 2, הרי שכרגע הוא יורד למספר חד ספרתי ומדשדש עם 5-8 מנדטים. מדובר במגמה מתמשכת בשבועות האחרונים, שרק הולכת ומחריפה מבחינתה של "יש עתיד", שמאז הבחירות איבדה 20 מנדטים. על פי הנתונים, התרחשה הצניחה המשמעותית של המפלגה במהלך שנת הרפורמה המשפטית.

לפיד שינה אמנם מראה וגידל זקן, אבל אינו יכול להתחבא תחת זהות חדשה. הבוחרים עדיין מזהים אותו ומתייחסים אליו בהתאם. חלומו הגדול להיות שוב ראש ממשלה, לאחר שהחזיק בתפקיד כמה חודשים בודדים בהתאם להסכם עם בנט, יישאר בגדר חלום. בעבר, לאחר כישלון השותפות עם גנץ, הצהיר, שלעולם לא יהיה מספר 2 של אף אחד. לפיכך אין סיכוי לראותו עומד מאחורי איזנקוט, או ליברמן, לבטח לא מיזוג עם יאיר גולן.

בחודשים האחרונים מנסה לפיד להקצין את עמדותיו ולהישמע כמו גולן. הוא מתבטא בחריפות נגד גדעון סער, נגד מבקר המדינה וכמובן נגד נתניהו. אבל זה נראה כמו ניסיון של יאיר לחקות את יאיר ותו לא. הבוחרים משמאל מעדיפים את המקור, ואכן גולן מטפס בסקרים ולפיד צונח. אם לפיד יתמיד להישאר עם מפלגתו הנוכחית, ללא שום חיבורים, סביר להניח שבכנסת הבאה הוא יעמוד בראש מפלגה קטנה עם עמדת השפעה מועטת.

ולמי שממהר לשמוח על כך (ויש על מה) חשוב להזכיר, כי על פי כל הסימנים לקראת הבחירות הבאות יהיו עוד הרבה לפידים בוערים. ההערכה היא שכל מפלגות המרכז והשמאל יציבו בראש סדר יומן את נושא הגיוס לרבות כל ההסתה מסביב. בנט כבר החל עם הקמפיין הזה, וכך תעשה מפלגת מילואים אם היא תקום (בראשות השר לשעבר יועז הנדל). הרבה לפידים בדרך.

המילים המרכזיות שהדהדו השבוע
נחזיר ונחזור: הוויכוח האם להמשיך לשלב ב' של העסקה אינו נגמר. הגישה המצדדת בעד, טוענת שיש להחזיר תחילה את החטופים ואז לחזור ללחימה. הטוענים ההפך מסבירים, שהחמאס אינו טיפש, ולא יחזיר את החטופים, ללא תנאי ברור שישראל אינה חוזרת ללחימה, וכן ישמור בידיו עוד חטופים כקלפי מיקוח. הוויכוח הזה צפוי ללוות אותנו בשבוע הקרוב ביתר שאת.

סערת קורל: הסופה שצפויה להגיע ארצה עוררה עניין רב, האם היא תביא גם לשלג בירושלים ובהרי הצפון. השם שנבחר עבורה: "קורל" נקבע במסגרת פרויקט אירופי משותף עם יון וקפריסין תוך הקפדה על סדרת שמות מתחלפות. מכתב שהגיע מאחד הקוראים תהה כיצד הממשלה מאפשרת לשירות המטאורולוגי לקבוע את שמות הסופות. "הייתי מצפה ששמה יהיה 'סופת שבים', 'חטופינו בבית' או 'יחד ננצח' מה זה 'קורל'? חורף בריא!

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' שבגליון סופ"ש בעיתון 'יתד נאמן'

איצקוביץ' שבור כל כך מהטרגדיה של משפחת ביבס, עד ששקל אם להעלות את המדור. לאחר מחשבה מעמיקה וכדי שלא לתת לארגון הטרור את הפריבילגיה לשלוט בחיינו, איצקוביץ' החליט לפתוח את שערי איצקוביץ' גם ביום שכזה.

•

חשיפת איצקוביץ': עם פרסום התוצאות בבחירות שנערכו השבוע למועצת הרבנות הראשית, נרשמה מיני דרמה, כאשר המועמד החב"די הרב אליהו אסולין הפתיע והביא 19 קולות בגוף הבוחר, לאחר שבכירים המעורבים בתיק העריכו שהוא לא יזכה ביותר מחמישה קולות. לאיצקוביץ' נודע כי יועץ אסטרטגי נרתם בדקה התשעים לבקשת אחד מבני משפחתו והצליח להביא את התוצאה המכובדת.

גורם נוסף המעורה בפרטים, מעריך באזני איצקוביץ': "המועמדות של הרב אסולין נועדה לאפשר הכשרה בדעת הקהל ובדיקת עמדת הייעוץ המשפטי, לפני החלטתו להתמודד על רבנות בעיר גדולה במרכז הארץ". ימים יגידו האם יש דברים בגו.

•

חשיפת איצקוביץ': הג"ר יגאל כהן, החבר החדש במועצת הרבנות הראשית, המקורב לש"ס מחד ומאידך תלמידו של מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז, סיפר באחת מדרשותיו על ההחלטה להתמודד וברכת הדרך ממורו ורבו. בכדי להימנע מפיגועים פוליטיים, מקורביו ביקשו שלא להוציא את התיעוד שהגיע לידי איצקוביץ' מיד במוצאי הבחירות. הנה הסרטון המדובר לפניכם.

•

חשיפת איצקוביץ': קבוצת אנשי עסקים היו אמורים להיפגש ביום שלישי השבוע עם הרה"ר לשעבר, רבי יונה מצגר. אלא שהטלפונים הרבים לא זכו למענה והותירו אותם תוהים. רק מאוחר יותר נחשפה חקירת המשטרה שבה הוא שהה באותה שעה.

•

חשיפת איצקוביץ': רגע אחרי שהממשלה אישרה את הסדר הילולת הרשב"י בל"ג בעומר ורגע לפני שהוא נעלם עד לאחר ההילולא, השר האחראי, מאיר פרוש, יצא יחד עם משפחתו לשאוב כוחות בחופשה בצפון. המיקום נשמר בחשאיות יוצאת דופן.

•

איצקוביץ' התלווה השבוע לפגישה המיוחדת של שר השיכון יצחק גולדקנופף, עם קית' סיגל, ששוחרר משבי חמאס ברצועה. דקות לפני המפגש, התיישב השר לצפות במשקפי תלת מימד מיוחדים, שמשקפים את הקושי הגדול של החטופים. הנה התיעוד הבלעדי.

סגן השר מקלב וצוותו, שהגיעו לביקור מיוחד בקריית אתא, נתקעו במעלית ונותרו ללא אוויר ויכולת להיחלץ. יו״ר דגל בעיר אלקנה ויסנשטרן שהיה במקום, הזמין חילוץ.

איצקוביץ' שהגיע כדי לסייע במלאכת החילוץ, תיעד את סגן השר, רגע לאחר שחולץ על ידי טכנאי המעליות של העירייה מוריד את סגה"ש מקלב במעלית השירות של הספקים.

את דני כהן, האיש והיין שבסביבה, איצקוביץ' ראה השבוע כשהוא מתברך מהאדמו"ר מסדיגורא. איצקוביץ' ענה אמן.

אורח מפתיע בטיש ט"ו בשבט בראשות המקובל הרב בניהו שמואלי: תא"ל (במיל') עופר וינטר. איצקוביץ' שמע כי התקבלה ברכה לקראת מינויו לראש מנהלת ההגירה מרצון של צה"ל.

סוגרים דילים? יקיר המדור, שר העבודה יואב בן צור, נצפה השבוע במזנון הכנסת עם בכירי לשכתו, לצד דודו עמר ויחיאל קצביאן, נאמני ביתו של הראשל"צ הגר"י יוסף.

איש התקשורת החב"די אבריימקה אייזנשטיין, נצפה בלחיצת יד חמה עם הרה"ר לרוסיה, הג"ר בערל לאזאר, בשמחת שבע הברכות המרכזית לבתו של הרב. איצקוביץ' שהשתתף בשמחה, לא יכול היה להחמיץ את התיעוד

לחיצת יד חמה נרשמה גם בין הראשון לציון הגר"ד יוסף לחבר המועצת הגר"ר אלבז.

בירכתי האולם נצפה חיים טריקי, עוזרו המסור של הראשון לציון בדיון הלכתי אודות הברכה על הלחמניות שהוגשו לצד הברבורים ושליו. דגים לא היו.

גם עורך מגזין משפחה, הרה"ח אריה ארליך נצפה בשיחה מרתקת, עם ישראל מאיר הירש, מהרבנות הצבאית ובין אנשי הקשר של משפחת טרופנוב עם הרב לאזאר. איצקוביץ' לא יכול להרחיב את היריעה יתר על המידה, אך יודע לספר כי כאן נולד ריאיון השער של מגזין 'משפחה', עם אמו של סאשה טרופנוב, ששוחרר בשבת שעברה.

החתונה המדוברת השבוע שסחפה המונים לפאתי העיר בית שמש: שמחת נישואי בתו הבכורה של יו"ר הסיעה החסידית בעיר שמעון גולדברג. בחתונה השתתפו כל צמרת העירייה מקיר לקיר, לצד בכירי העירייה בדימוס, שרים, חברי כנסת, פוליטיקאים מכלל המפלגות הארציות והמקומיות, יזמים וקבלנים, וכל ראשי הקהילות בעיר. איצקוביץ' שהשתתף בחגיגה הגדולה, ראה מחוץ לאולם שיח ער בין בין יו"ר שלומי אמונים השר מאיר פרוש, ראש העיר שמוליק גרינברג, מנהל המחלקה המוניציפלית של דגל התורה סגרה"ע ב"ב מנחם שפירא, וחבר המועצה אברהם נחמן פרנקל.

אותו שפירא התיישב לאחר מכן בתוככי האולם והרים לחיים עם אב הכלה.

שיחה חמימה במיוחד, נרשמה בין סגן שר החקלאות והראיס לשעבר משה אבוטבול, ליו"ר ועדת העבודה ח"כ ישראל אייכלר.

בשעות המאוחרות של הלילה, נצפנ יו"ר הסיעה החסידית שמעון גולדברג בריקוד עם צוות לשכתו, יד ימינו הרל"ש הנאמן יהודה שלאמע, וצבי פרנקל יועץ התקשורת ומנהל הפרויקטים.

ואחרון אחרון חביב לחתונת גולדברג: איצקוביץ' שחיכה לקינוח, קיבל בתמורה את יו"ר הסיעה החסידית, כשהוא מפגין כישורי שירה.

סמנכ"ל משרד הרווחה עמוס ישי, אירס את בתו, עב"ג בנו של הרב ירון קדושים, פעיל ציבור בעיר פתח תקווה. איצקוביץ' הגיע לאחל מזל טוב.

איצקוביץ' השתתף בשמחת הברית לבנו בכורו של איש התקשורת ויקיר המדור ישכר זלמנוביץ, נכד המשב"ק המיתולוגי בחצר צאנז ובן להרה"ח משה זלמנוביץ' מעסקני החסידות. לצד כ"ק האדמו"ר, השתתפו גם החברים מהפוליטיקה והתקשורת בהם הבוס איתמר בן גביר, הח"כ הנתייתי אלי דלל, נציב שב"ס קובי יעקובי ואיש העסקים הנתנייתי אמיר סיני.

מרן ראש הישיבה, הגר"מ מאזוז בחלוקת תעודות לבחורים מישיבתו, שלמדו מסכתות גמרא 10 פעמים ונבחנו עליהם בהצלחה.

רבה של בני ברק, הגר"מ בן שמעון, בתפילה בקבר הרשב"י זיע"א.

האדמו"ר מויזניץ נכנס הערב למעונו של רשכבה"ג רבינו מרן גאון ישראל הגר"ד לנדו, כדי לקבל את ברכתו לפני נסיעתו לארה"ב לצורך טיפול רפואי.

ראש ישיבת 'אוהל יוסף' קריית ספר הגאון רבי יוסף עבאדי וראש ישיבת 'אמרי תורה' הגאון רבי מתתיהו עמרני בסוד שיח עם מקורבם של גדולי ישראל, ר' יהודה חזן, במעמד 'קנה דעת' שע"י איחוד הקהילות בראשות הגר"ש גבאי.

ראשי ומנהלי איגוד 'עמלים' לבני התורה יוצאי אתיופיה בישיבת שיבוץ לקראת המבחנים לישיבות הקטנות. נצפו: הר' אברהם עידן הר' דוד רביבו הר' יוסף ברכץ הר' נתנאל פרץ הר' עודד תמנה והר' ניסים יברקן.

את ארי טננבוים, האיש והכתום, איצקוביץ' ראה לן בעומקה של הלכה באחד מבתי המדרש בעיר ביתר עילית.

הכתב הפוליטי של 'ישראל היום', אמיר אטינגר, נצפה השבוע בתפילת מנחה בבית הכנסת במשכן הכנסת.

איש התקשורת נתי שולמן מקול חי, נצפה בקומה ה-40 של מגדלי הכשרת היישוב. ברקע: שאריות מתנדפות של קורל, הסופה שסירבה להתפשט.

איש היח"צ, המלונות והצילום, שלומי כהן, נצפה ברגע של הפוגה על יאכטה של אחד מחבריו הנגידים במיאמי.

וזו כבר ארוחת הצהריים שחיכתה בתוככי היאכטה. איצקוביץ' הסתפק בפת במלח.

כזה עוד לא ראיתם: אמן הקלידים והמקצבים מוטי רוזנפלד התחדש עם לוק חדש וייחודי לאורגן שלו: ציפוי זהב שדרש מאבטח צמוד. צילום: רועי אלישע

בת"ת 'בית דוד' בחולון שבנשיאות עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א, נתלה שלט פאר במסדרונות החיידר. לצד תמונתו המאירה של נשיא החיידר וספריו 'חשוקי חמד', נכתב המשפט החינוכי השגור בפי עמוד ההוראה לילדי הת"ת: "הדרגה הגבוהה ביותר בעם היהודי היא להיות מורה הוראה בישראל". את המשפט הזה נוהג עמוד ההוראה לומר בכל עת שבוחן את ילדי הת"ת, בעודו תובע מהם בחביבות לשאוף לצמוח ולגדול למורי הוראה בישראל.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: itzkowitz@hm-news.co.il או ל-055-923-5333