מיקום כתבה: עניין לציבור

צילום: אבריימקה אייזנשטיין

במעמד מרגש שהתקיים אמש (ראשון) בירושלים, חשף הגה"ח רבי בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה, את הרגעים המטלטלים של פגישתו עם סאשה טרופנוב, ששוחרר במהלך השבת משבי ארגוני הטרור והיום נפגש עמו לראשונה. הרב תיאר כיצד הצעיר, שמעולם לא היה מחובר למסורת, הניח תפילין לראשונה בחייו.

הדברים נחשפו במהלך אירוע שבע ברכות חגיגי לבתו של הרב לאזאר, שנערך באולמי 'בית ישראל' בירושלים, במעמד גדולי ישראל, ראשי ישיבות, רבנים ואדמו"רים. במהלך האירוע, שיתף הרב בפרטים על המאמצים הדיפלומטיים לשחרור החטופים בעלי האזרחות הרוסית.

הרב לאזאר סיפר על מעורבותו האישית בשחרור החטופים. "ברוך השם פעלנו אצל הנשיא פוטין, שלכל הפחות יוציאו את החטופים עם אזרחות רוסית מידי הרשעים שחטפו אותם," אמר הרב בדבריו.

הרב חשף סיפור מרתק של התחזקות רוחנית שעברה על משפחת טרופנוב. "לפני שמחת תורה, לא היה להם שום חיבור לאידישקייט, אבל מאז שמחת תורה חל מהפך רוחני עד כדי כך שהאם אירנה לא הסכימה ללכת לקבל את בנה, עד שאגיד לה שזה מותר מבחינה הלכתית וגם אז עשתה קידוש השם וביקשה שלא יפרסמו בשבת תיעודים שלה," סיפר הרב.

ברגע השיא של דבריו, תיאר הרב את המפגש המרגש עם סאשה: "כשראיתי את סשה עם תפילין מתפלל, ראיתי את הניצוץ של הנשמה בוער בתוכו. הרגשתי כמו בתפילת נעילה. הוא רצה ללמוד ולדעת עוד, התעניין באופן הנחת תפילין, הוא שאל מה יש בתוך התפילין, אמונה פשוטה של יהודי."

הרב סיים בתיאור המרגש של הנחת התפילין: "אמרו לי תבוא בעדינות, תהיה נעים. אבל לקחנו איתנו את התפילין וסשה זכה להניח אותם פעם ראשונה בחייו. לא היה לו שום חיבור לאידישקייט לפני כן. אבל ראיתי את הניצוץ היהודי, את הנשמה שבערה בו."

במהלך הלילה התקבלו במשטרת ישראל תלונה מגורמי צה"ל אודות קבוצה של 20 אזרחים ישראלים שנכנסו לתוך שטח מדינת לבנון לאחר שחצו את הגבול באזור הצפון.

היעד של האזרחים היה קברו של רב אשי הסמוך למרגליות מהצד הלבנוני. הם כאמור, נעצרו ע״י כוחותינו כאשר החלו לחצות את קו הגבול, ובמקביל הוזמנו שוטרים למקום שעצרו את חלקם לחקירה.
האירוע התנהל לאורך הלילה והסתיים בהצלחה ללא פגע.

שוטרי המחוז הצפוני הגיעו למקום ולאחר חבירה עם גורמי הצבא, עיכבו בסמוך לגבול חלק מהחשודים והעבירו אותם לחקירה בתחנת המשטרה בקרית שמונה.

משטרת ישראל מזכירה לציבור כי ההגעה לשטחים הסמוכים לגדר הגבול אסורה ומסוכנת, כל שכן חציית הגבול ללבנון שאסורה עפ"י חוק והעונש בגין עובר על החוק הינו מאסר של עד 4 שנות מאסר.

מדובר במכתב שנשלח על ידי ראש אגף התקציבים ליועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון, ובו דרישה חד-משמעית להחיל סנקציות מיידיות על אי-עמידה ביעדי הגיוס של החרדים, ללא תקופת הסתגלות.
הטענה המרכזית במכתב היא שהצורך המיידי בגיוס חרדים לצה"ל מחייב פעולה דחופה, ולכן אין מקום להמתנה או לדחייה ביישום הסנקציות. הדרישה היא להפעיל את הסנקציות באופן מיידי עד לעמידה ביעדים שנקבעו.
במילים אחרות, המכתב משקף עמדה נחרצת מצד אגף התקציבים, לפיה יש לטפל בנושא הגיוס באופן מיידי, מתוך הבנה שהמצב הנוכחי דורש מענה דחוף ואינו מאפשר התמהמהות.

המכתב מדגיש כי אין מקום להעניק תקופת הסתגלות נוספת, שכן הצורך המיידי בגיוס החרדים לצה"ל הוא קריטי. הדרישה להחלת הסנקציות באופן מיידי נובעת מהחשש שמדיניות מקלה תוביל להמשך אי-עמידה ביעדי הגיוס.
אגף התקציבים מציין כי יש להפעיל את הסנקציות עד שתושג עמידה מלאה ביעדים שנקבעו, וזאת מתוך דחיפות להתמודד עם המחסור בכוח אדם בצה"ל והצורך לשמור על עקרון השוויון בנטל, נכתב.

שר התקשורת, ח"כ ד"ר שלמה קרעי, והמשנים ליועצת המשפטית לממשלה בעימות חריף סביב מינוי ממלא מקום ליו"ר מועצת תאגיד השידור הישראלי. במכתב ששלחו המשנים ליועמ"ש לשר, הם דורשים ממנו למנות ממלא מקום ליו"ר המועצה "ללא דיחוי", בעוד השר מסרב בטענה שהדבר נוגד את החוק.

במוקד המחלוקת עומד צו ביניים שנתן בג"ץ ב-6 בינואר, המאריך את כהונתם של שני חברי מועצה שתקופת כהונתם הסתיימה. לטענת המשנים ליועמ"ש, עו"ד גיל לימון ועו"ד מאיר לוין, צו זה מאפשר את המשך פעילות המועצה ומחייב את השר למנות ממלא מקום ליו"ר.

"פעילותה של המועצה ללא יו"ר מכהן – ולו במילוי מקום – איננה תקינה, סותרת את הוראות החוק המורות לשר למנות ממלא מקום ליו"ר בהקדם האפשרי, ומונעת מהמועצה מלקיים את תפקידיה בצורה מלאה, תקינה ורציפה", כתבו המשנים ליועמ"ש.

שר התקשורת קרעי השיב במכתב חריף: "בפתח הדברים, אבקשכם להפנות אותי למקור בדין המסמיך אתכם לכתוב את המכתב ששלחתם. יובהר כי ב"דין", הכוונה היא לדין כמשמעו בחוק הפרשנות ופקודת הפרשנות. "ברוב דברים לא יחדל פשע" – אתם יכולים להמשיך ולפלפל פלפולי סרק, אבל האמת ברורה: גם בג"צ וגם אתם מצפצפים על החוק. שלטון החוק אין משמעותו כי כולם כפופים לפסיקות בג"צ, אלא כי כולם כפופים לחוק – בין אם הוא מוצא חן בעיניהם ובין אם לאו. עיקרון זה חל על שופטי בג"צ כמו גם על היועצים המשפטיים.

גיבוביכם על חשיבות עצמאות התאגיד הם חסרי משמעות כשם שהם מובנים מאליהם: כשהכנסת חוקקה את חוק השידור הציבורי, היא קבעה את האיזון בין הצורך להבטיח את עצמאות השידור הציבורי לבין הצורך להגן על הציבור מפני השתלטות חבורה מנותקת מהציבור על המיקרופון הציבורי ועל מיליארדי השקלים שהציבור משקיע בו."

קרעי הוסיף וטען כי צו הביניים של בג"ץ ניתן בחוסר סמכות: "הצו שניתן על ידי בג"צ ניתן בחוסר סמכות, בהיותו סותר את חוק יסוד: השפיטה, והוא אינו חל עליי בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת". השר הוסיף: "לא אכבד צווים שעננה כבדה של מניעה חוקתית רובצת עליהם. אלו האיזונים והבלמים הדמוקרטיים שאנחנו יכולים להפעיל על הרשות השופטת, ואתם צריכים לברך על כך. אם אין יכולת לאזן ולבלום את הרשות השופטת – דמוקרטיה מה יהא עליה?"

המשנים ליועמ"ש הדגישו במכתבם כי "כלל בעלי התפקידים ברשות המבצעת, ועל אחת כמה וכמה חברי הממשלה, חייבים לציית לפסיקת בית המשפט העליון, בין אם היא לשביעות רצונם ובין אם לאו".

בתגובה, האשים השר קרעי את המשנים ליועמ"ש בניגוד עניינים: "לא נעלם מעיניי המרץ ותשומת הלב שאתם מעניקים לשימור כוחם של מי שמונו על ידי הממשלה הקודמת במועצת התאגיד. לאור אופן הסיקור של התאגיד את התנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה, טיפולכם מעורר חשד לניגוד עניינים חמור". קרעי שמוביל את המאבק להדחת היועמ"שית מיארה מוסיף וכותב: "בכוונתי להביא את העניין לבחינת היועץ המשפטי לממשלה שימונה לאחר הדחת היועצת המכהנת".

השר קרעי סיכם את עמדתו באומרו: "החוק יקויים, מועצת התאגיד אינה קיימת, עד אשר תאייש ועדת האיתור באישור השר את המקומות החסרים. מועצת התאגיד תקום ופעילותה תתנהל בהתאם לקבוע בחוק – לא בהתאם לגחמות משפטיות חסרות בסיס".

הרמטכ"ל הרצי הלוי נפגש היום עם חמש התצפיתניות ששוחררו לאחרונה משבי חמאס בעזה. הלוי נטל אחריות והתנצל בפניהן. בנוסף, התחייב שישותפו בתחקיר על אירועי השבעה באוקטובר במוצב נחל עוז.

במפגש הטעון שהתקיים, קיבל ראש המטה הכללי את פניהן של התצפיתניות לירי אלבג, נעמה לוי, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע ואגם ברגר שהעלו בפני הרמטכ"ל את ההתרעות שהעבירו טרם המתקפה, ואת תחושותיהן לגבי היחס המזלזל שקיבלו מדרג הפיקוד.

על פי בני משפחה שנכחו במפגש, "הן אמרו את כל מה שהן חושבות. דיברו על תחושת ההפקרה ושאלו את השאלות הקשות". הרמטכ"ל מצידו הודה בפניהן כי "אסור היה לזלזל בהן", והתחייב כאמור לשלבן בתחקיר האירועים במוצב.

עדויות המשפחות חושפות את עומק הטראומה והכאב. שירה, אימה של לירי אלבג, ציינה לאחר שחרור בתה, כי "יש ללירי כעס על הצבא", והסבירה שהבנות חזו את המתקפה המתקרבת. איילת לוי-שחר, אימה של נעמה לוי, שיתפה כי "יותר קשה לנעמה לדבר על 7 באוקטובר מאשר על השבי".

אירה, אימה של קרינה ארייב, חשפה פרטים מטרידים על מצבה של בתה: "קרינה לא האמינה שהיא משתחררת עד הרגע האחרון. היא חששה שצה"ל יפעיל עליה נוהל חניבעל וכשחזרה, היה חשוב לקרינה להתקשר למשפחות השכולות מייד". היא הוסיפה כי "כל הגוף של קרינה מלא ברסיסים, היא לא זזה במשך חצי שנה", וציינה שבתה "בטוחה ש-7 באוקטובר יקרה שוב, בגלל שמזלזלים בחמאס".

טרם המפגש עם התצפיתניות, נפגש הרמטכ"ל עם משפחתו של גור קהתי, לוחם גולני שנפל בלבנון בעת שאיבטח את חוקר ארץ ישראל זאב ז'אבו ארליך, שנהרג אף הוא באירוע. הרמטכ״ל הדגיש בפני בני המשפחה השכולה שהוא מחויב להם, ילווה אותם, ודיבר על גבורתו של גור הי"ד. בנוסף, הרמטכ״ל הדגיש כי קודם יש להמתין לסיום חקירת מצ״ח בפרשה, ורק לאחר מכן יתאפשר לסכם את התחקיר המבצעי שנעשה בפיקוד הצפון.

משפחת קהתי העלתה בפני הרמטכ״ל את דבריו של מפקד פיקוד הצפון, אורי גורדין, שצוטט בשיחה עם תושבים בצפון כי הקצין שהכניס את ז׳אבו ארליך ללבנון ״עשה הרבה דברים טובים ועשה גם טעויות, כולם עושים טעויות כל הזמן, הוא לא עשה את זה בכוונה״. הלוי הגן על דבריו של אלוף פיקוד הצפון ואמר להם כי לפעמים כשקצינים מדברים בפורום מסוים, דבריו מוצאים מהקשרם. הוא אמר כי הוא בטוח שהאלוף גורדין רואה את האירוע בצורה חמורה.

סיפר הרה"ג מנחם עזרא אברמסקי זצ"ל, בנו של מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בעל ה'חזון יחזקאל' שכבר מילדותו היה רגיל לראות את אמו הרבנית ע"ה, נוהגת להכין את כל צרכי השׁבת כבר ביום חמישי. תמיד כאשר היו נכנסים הביתה בליל שישׁי, חשו היטב באווירת השׁבת הממשמשת ובאה.
המפה הצחורה כבר היתה פרוסה מבעוד מועד על השולחן, כלי השׁבת היו מוצבים ומסודרים על מקומם, ריח התבשילים נדף מהסירים העומדים על הגז במטבח, הכל עמד מוכן ומזומן לכבוד השׁבת.

הוא עצמו באופן אישי, מעולם לא ראה בכך הנהגה יוצאת דופן, שכן הורגל כך מעודו, אך כאשר התארס, וכלתו באה לראשונה ביום חמישי בלילה לבית הוריו, וראתה כי הכל כבר מוכן לקראת שבת – השתוממה, וציינה לשבח בפני חתנה את המנהג המופלא הזה. החתן שיתף את אמו בדברי הכלה.
הרבנית אברמסקי ע"ה בקשה מהם שישבו, והיא תספר להם מה עומד מאחורי ההנהגה הזו, שהיא מקפידה עליה כה באדיקות.

וכך סיפרה: סבי הגאון הרידב"ז זצ"ל, שימש כרבה של צפת. בהיותו צעיר חלה אנושות, ומצבו הלך והחמיר מיום ליום עד שבאחד הימים אבד את הכרתו.
הרופאים הודיעו כי מצבו קשה ונותרו לו שעות בודדות בלבד לחיות. בני המשפחה והמקורבים נאספו סביב מטתו, קראו פסוקי יחוד, כשבסתר לבם קוו שהנורא מכל לא יקרה.

לפתע -לתדהמת בני המשפחה- התעורר הרידב"ז מעלפונו, פתח את עיניו וסובב את ראשו לכוון העומדים בסמוך אליו. היה נראה כי הוא שרוי בחרדת קודש ובהשראה מיוחדת. לאחר שנח מעט והתאושש, החל לספר את אשר אירע עמו בשעה ששׁכב ללא הכרה.

בחלומו ראה את עצמו עומד בפני בית דין של מעלה, שם החלו לדון לגביו, אם להשאירו בחיים אם לאו. פתאום הוא שומע את הכרוז יוצא למעלה ומכריז את גזר דינו: 'הגיע זמנו של יעקב דוד בן זאב להפטר מן העולם'. אך לפני כן נמנו וגמרו לקרוא לבעל הדין עצמו, כדי להשמיע את טענותיו, שמא יש לו יכולת ללמד זכות על עצמו להשאירו בחיים.

פתח הרידב"ז וטען, כי מכח היותו רב העיר צפת עליו להשאר בחיים, כיון שכל יסודות ההלכה והקדושה של העיר תלויים על צווארו; מקוואות, עירובין, שמירת שבת וכדומה, ובאם יסתלק, תשאר העיר בלי מגן ושומר ראוי על צרכי הדת שלה. בית הדין דנו בתוכן טענתו, והכריעו שטענה זו אינה מספקת דיה, משום שגם רב אחר שימונה במקומו יוכל לפעול כמותו באותה מתכונת, ואין חובה משום כך להשאיר דווקא אותו בחיים.

שוב שאלוהו בבית דין של מעלה, האם יש לו זכות נוספת ללמד על עצמו והשיב הרידב"ז שהוא עוסק כעת באמצע חבורו ' נמוקי הרידב"ז' על הירושלמי , ובאם יסתלק מן העולם בטרם עת, לא ישלם החבור. שוב דנו בבית דין על טענתו, והכריעו שגם טענה זו אינה מספקת להשאירו בחיים, כיון שיכולים גם תלמידי חכמים אחרים להשלים את החבור. בשלב זה הודיעוהו כי נתנת לו כעת אפשרות אחרונה ללמד זכות על עצמו.

לאחר שהרהר הרידב"ז ממושכות, אמר בבטחה: "הבה תחפשו בכל העולם, אם ישנו בית שמכבדים בו את השבת כמו בביתי! והראיה לדברי היא, עצם העובדה שכבר ביום חמישי כל צרכי השבת ערוכים ומסודרים בביתי לכבוד שבת!"… שוב ישבו ודנו חברי בית הדין בטענתו בכובד ראש, ואכן הסכימו עם הטענה, כי אכן אין בית שמכבדים בו את השבת כמו בביתו של הרידב"ז, ומחמת טענה זו זכה בבית הדין ופסקו דינו לחיים. ואז 'הקצתי מחלומי' – סיפר הרידב"ז.

פנה הרידב"ז לילדיו בבקשה: 'הנה שומעים אתם כמה חשיבות מייחסים להנהגה זו בשמיים, על כן מבקש אני מכם ומכל צאצאי, להשתדל לקבל על עצמכם גם כן, להקדים ולהתכונן לשבת כמה שיותר מוקדם, שהוא בכלל כבוד שבת. "כנכדתו של הרידב"ז" – סיימה הרבנית אברמסקי את דבריה, "משתדלת אני להקפיד בכל עוז לקיים את בקשתו".

זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ: מסביר ה'ספורנו' שהפירוש ב'זכור את יום השבת' הוא, "הֶיֵה תמיד זוכר את יום השבת בעסקיך בימי המעשה וכו'". וכיצד יביא האדם את עצמו לידי זכירת השבת גם בעסקיו בימי החולין ? – על זה אמרה התורה: 'לקדשו'; פירוש – 'הִזְהיר שיסדר האדם עסקיו בימי המעשה, באופן שיוכל להסיח דעתו מהם ביום השבת'. כלומר, שלא 'יעמיס' על עצמו עבודה בימות החול באופן שגם בשבת לא יצליח לנתק המחשבה מעבודתו, אלא יעבוד רק כפי מה שצריך לו ולא כמו ש'מקובל' כיום, שאנשים משתגעים בעבודתם בלי גבול, ביום שישי עובדים עד כניסת שבת וכל עסקם איך ניתן לעבוד עוד ולהרוויח יותר, וממילא גם כשמגיעה השבת, קשה להם להסיח דעתם מהעבודה, וגם ביום המנוחה אין להם מנוחה.

וזה מה שמבאר הספורנו גם בפסוק הבא: " ששת ימים תעבוד " – ' בעסקי חיי שעה, שהם עבודת-עבד בלי ספק, שרוב עניינם הוא היות מצטער האדם על עולם שאינו שלו'. ועשית כל מלאכתך – 'ההכרחית למסתפק'. המצוה לזכור את יום השבת אינה נסובה, כמובן, רק על ימי החולין… גם בשבת עצמה, מוטלת עלינו מצוה-רבה לזכור את השבת".

שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֘ וְעָשִׂ֣יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒: [כ ח]

שואל האור החיים הקדוש, הרי מצווים פה על שמירת שבת, מה פתאום יש כאן לשון ציווי על 'ועשית כל מלאכתך', מדוע הזכירו את עניין העבודה בימי השבוע? מבאר האור החיים הקדוש, 'ועשית' כאן אינו מלשון ציווי, אלא לשון הבטחה: אם תזכור את יום השבת לקדשו, הרי שבששת ימים שתעבוד ועשית כל מלאכתך – ששה ימים יספיקו לך להתפרנס כל צרכך. גם אדם שכל יום עובד ולא מקבל משכורת אלא אוכל לאותו היום, דע לך, כאשר תזכור את יום השבת, הרי שכל הימים יתברכו ופרנסתך תוכפל ותשולש!

מובא בזוהר הקדוש שהמכבד את השבת מעורר עליו רצון העליון וי"ג מידות רחמים, הרי גם בזה מידה כנגד מידה, שבשכר כבוד השמים נתעוררו עליו הי"ג מכילין דרחמי במספר י"ג. וכך זכה גם הרידב"ז בזכות י"ג מידות רחמים לחיים וזה שפירש רבינו יוסף קרא [מגדולי תלמידי רש"י, ומצוטט רבות בבעלי התוספת, גם רש"י עצמו מצטט דבריו בשם רבי מנחם ברבי חלבו ששמע מבן אחיו רבי יוסף [עה"פ] ישעיהו שם].

וקראת לשבת עונג וגו' אז תתענג על ה' – אזי מידה כנגד מידה תזכה להמשך הכתוב, 'והאכלתיך נחלת יעקב אביך', שתזכה ותירש נחלה בלי מצרים.
ומה לנו יותר מהמסופר בגמרא [שבת קיט.] על 'יוסף מוקיר שבת' הידוע לכל בר בי רב דחד יומא, על אותו גוי עשיר שנודע לו מחוזי הכוכבים כי כל נכסיו יפלו לידי שכינו היהודי 'יוסף'. משכך מכר כל רכושו וקנה תמורתם מרגלית יקרה, ותפר אותה הדק היטב בכובעו שהתעופפה לו עם הרוח היישר אל תוך הנהר, ובלעה אותה דג שמן שאותה קנה לא אחר מאשר 'יוסף מוקיר שבת' וכך נתעשר. וכלשון הגמרא שם שאח"כ פגש ביה ההוא סבא, ואמר ליוסף, מאן דיזיף שבתא [מי שמלווה לכבוד שבת] פרעיה שבתא [השבת פורע לו] ע"כ.

וכשנעיין במעשה נראה עוד, שהנה כמופיע בגמרא שם, היה השווי של אותו יהלום י"ג אלף דנרי זהב [וי"א י"ג עליות ואוצרות של דנרי זהב, ראה שם ברש"י ותוס'] ולכאורה האם זה מקרה שזה היה שוויו, י"ג דייקא, לא פחות ולא יותר, או תימא וכי מה הוצרכה הגמרא לציין בדיוק את שוויה, הוי ליה למימר שנתעשר ודי. אלא וודאי חלילה וחלילה אין כאן שום מקרה, אלא חז"ל רוצים לאלפינו בינה וללמדנו שהמענג את השבת זוכה למידה כנגד מידה, יוסף הוקיר את השבת והאמין ב"ה' אחד ושמו אחד" ועל סמך זה הלך ללוות כספים. לכך זכה במידה כנגד מידה לי"ג אלף דנרי זהב – י"ג גמטי' אח"ד. האמין באחד וזכה באחד – בשכר כבוד השמים נתעוררו עליו הי"ג מכילין דרחמי במספר י"ג והתעשר.

וזה שאמר הקב"ה למשה [שבת י:] מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, מי אומר לנו את זה הקב"ה בעצמו: יש לי מתנה טובה, ולא סתם מתנה שרגילים בני אדם לתת אחד לשני, אלא משהו שנמצא בבית גנזי. מתנה שנמצאת מקום שבו אדם שומר על אוצרות שלו. אתם מבנים, אנו מקבלים כל שבוע מתנה מהאוצרות של הקב"ה. ולא סתם מהאוצר אלא ממקום השמור ביותר שלו מבית הגנזים.

אין לנו מתנה יותר חשובה מאשר שבת, ואילו היה האדם מבין ערך המתנה ומה שמרוויח עבור שמירת שבת, היה יושב ומצפה אליה בכלות הנפש מתי כבר תבוא.

הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל

חשיפת איצקוביץ': רותח בביצה הפוליטית – שר חרדי שהחרים כתב חרדי במשך תקופה ארוכה, ערך איתו סולחה צנועה בלשכתו שבכנסת וללא נוכחים נוספים. איצקוביץ' היה זבוב על הקיר.

•

חשיפת איצקוביץ': בכנס המכון החרדי למחקרי מדיניות שנערך השבוע, השתתף האלוף דוד זיני, אך לא נאם בו. לאיצקוביץ' נודע כי האלוף לא קיבל אישור ממפקדיו לנאום באירוע, למרות בקשת המארגנים. בכנס היו אמורים להשתתף גם הראשון לציון רבי דוד יוסף ושר השיכון יצחק גולדקנופף, שביטלו את השתתפותם מחשש להפגנות ומהומות במקום. המשטרה אף נערכה במקום מבעוד מועד והביאה למקום מכתזי"ת ועשרות שוטרים, מה שלא עזר כל כך ולמרות ההיערכות הגדולה, מפגין קיצוני אחד הצליח לפרוץ לכנס.

•

חשיפת איצקוביץ': ענק הזמר שמוליק סוכות שהשיק השבוע את אלבומו החדש, נעלם מהרדאר למשך מספר ימים, כשכל השיחות וההודעות לא נענו. לאיצקוביץ' נודע כי סוכות יצא לצימר פרטי, שם ניקה את ראשו אחרי יציאת אלבומו החדש

•

חשיפת איצקוביץ': צמד עיתונאים בכירים במגזר, שוקלים להחליף צד ולהקים משרד יחסי ציבור חדש במגזר. איצקוביץ' שהיה שותף להתלבטות, שמע כי מאחורי הקלעים עומד פוליטיקאי חרדי בכיר שמוכן להשקיע את המימון הראשוני.

•

איצקוביץ' הרים השבוע לא מעט לחיים ולא רק בגלל חזרת המדור, אלא גם בגלל הילולת הענק של רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל. והנה תיעוד מלב שכונת גאולה, שנבנתה על טהרת אשכנז, אך בצוק העיתים בחרה להצטרף גם היא לחגיגה.

ומגאולה למרוקו: השר לשיתוף פעולה אזורי, התקבל בטולאל בכבוד מלכים על ידי המושל המקומי והוקף משמר אבטחה כבד. איצקוביץ' מקווה שהשר התפלל גם על קוראי המדור.

ואם כבר סגולה, איצקוביץ' לא היה יכול לפספס את מי שכבר נושע.

בהילולת רבי יצחק אבוחצירא שערך השבוע בביתר עילית יועץ השר מרגי אפרים אוחיון, סביב שולחנות ערוכים כל טוב. השתתפו: שר הרווחה יעקב מרגי, שר הדתות מיכאל מלכיאלי והמשנה למנכ"ל משרד הרווחה משה לבון.

אחד הסרטונים שחרכו את הרשת השבוע, היה זה של אלעד סוויסה ממחסן היבואן שהתפוצץ על קרטל המשפיענים והעובדה שאין להם גבולות. לאיצקוביץ' נודע כי מדובר בקמפיין שהיה אמור לצאת, אולם אחרי חתימה וברגע האחרון, מתחרה הציע כמה שקלים יותר רק כדי למנוע ממנו לעלות בקמפיין.

איצקוביץ' שהגיע לבקר במשכן הכנסת לאחר תקופה ארוכה של הפסקה, ראה השבוע את השר מאיר פרוש מתהלך במסדרונות הכנסת עם יועץ חדש. בירור קצר העלה שמדובר באברהם טוקצינסקי, שמשמש בלשכה כיועץ מקצועי ומייצג בלשכת יו"ר שלומי אמונים את קהילת ברסלב. איצקוביץ' מזמין לקפה.

ועוד במשכן: איצקוביץ' תפס את ח"כ משה רוט בשיחה ערה עם סגה"ש אורי מקלב מחוץ לחדר סייעת יהדות התורה שהפכה לאחרונה לדבר החם במשכן. איצקוביץ' בטוח שהוא שמע שם על מהפכת הקווים לקריית צאנז על גלילותיה.

אותו מקלב, שהיה בדרכו חזרה משדה התעופה רמון באילת, ביקש לארגן מניין לתפילת ערבית ועובדי רשות שדות התעופה נרתמו לגייס מניין עבור השר שחנך את בית הכנסת החדיש שבנו במקום. איצקוביץ' שהגיע במיוחד להשלים מניין, לא יכל שלא להתפעם מעשרות הנוסעים שזיהו את המאורע והגיעו לשוחח עם סגה"ש שהיה בשדה.

ולסיום פינת המקלב השבועית: סגה"ש הנמרץ שהגיע להלווית החייל רפאל נחמן בן עמי ז"ל, נצפה ברגע של אנושיות כשהוא מלווה את ההורים השכולים לאחר הלוויה, עד לרכב שאסף אותם לביתם. מימין: איש התקשורת מני גירא.

ח"כ לשעבר צבי סוכות, נצפה כאחד הח"כים בנטיעות של 'הציונות הדתית' בכרם שלום. איצקוביץ' שעוקב בדאגה אחר חיפוש הטרמפים של הח"כ לשעבר ולעתיד, הציע הפעם את עצמו.

בבנקט הארצי של צעירי חב"ד בארץ הקודש נצפה שר הבריאות אוריאל בוסו כאורח ארגון 'לב חב"ד' הפעיל במרכזים הרפואיים בישראל. ועל זה איצקוביץ' אומר: דידן נצח.

אפרופו חב"ד, ביום חמישי שעבר נערכה שמחת בר המצווה לבנו של העסקן החב"די אלעזר פרץ, מנהל מטה משיח בנתניה והאיש הכל יכול בעירייה. פרץ הצליח לאחד סביבו את כל חברי העירייה, מימין ומשמאל, מיש עתיד ומש"ס. כיבדו בנוכחותם בין היתר: הרב הראשי לישראל הג"ר קלמן בר, שנחשף ללחן מיוחד שנכתב עבורו, לצד יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר. את המעמד הנעימו הזמרים: נמואל הרוש, חיים ישראל, יאיר אלייצור ואיציק אורלב. איצקוביץ' שהגיע בסוף האירוע, לא יכול שלא לפרגן.

למישהו ממארגני כנס המועצות הדתיות נמאס מהגזבר שמעז להגיש עתירות נגד מועצות דתיות אחרות והחליטו ללכת לו על הראש, בנוכחותו. עו"ד שמעון שמואלי שהודיע היום על סיום תפקידו בגזברות המוע"ד בת ים, מסר לאיצקוביץ': "נחוש להמשיך את המאבק".

יועץ התקשורת ישכר זלמנוביץ', הפך השבוע לאב טרי עם הולדת הבן. איצקוביץ' שמרגיש לכל הפחות כסב התינוק, היה חייב לתעד את הסב הביולוגי, ר' משה זלמנוביץ' מעסקני חסידות צאנז וביה"ח לניאדו, כשכולו נרגש מהולדת נכדו הבכור.

סגן שר החקלאות ר' מוישה אבוטבול נצפה באתרא קדישא מירון, יחד עם האיש והרשב"י, הרב דוד חזן.

ומחזן אחד למשנהו, האח הצעיר ונאמנם של גדולי ישראל, הרב יהודה חזן, נצפה מקבל את פניו של מרן הראשון לציון הגר"ד יוסף בתלמוד תורה 'נתיבות שלמה' בהר נוף.

מרן הראשון לציון, הגאון רבי דוד יוסף שליט״א השתתף בכנס מיוחד למשגיחי הכשרות בעיר, שנערך על ידי המועצה הדתית אילת והחטיבה הדתית בהסתדרות. נצפו: רב העיר, הרב יוסף הכט, ראש העיר אלי לנקרי, יו״ר המועצה הדתית חיים עמר, יו״ר ההסתדרות במרחב אילת משה אזולאי ואביחי יוסף, נציג החטיבה הדתית בהסתדרות ובנו של הראשון לציון.

אחרי שהוביל מאבק רשת סוער, התמים אוריאל בוזגלו יצא להינפש בעיירת המרפא דובאי. בתמונה: "בתפילת שחרית ראשונה בחופשה".

מי שעוד נצפה השבוע בדובאי, הוא הקונסול של כבוד מטעם המחדש, יועץ התקשורת אבי יפרח, שנראה מתייסר ממש למראה הבלי העולם.

אותו יפרח נצפה על גבי דיונותיה של דובאי. יפרח שהיה עסוק באיתור קרקעות לטובת תכנית ההגירה של טראמפ, ניצל את הרגעים גם לחינוך הילדים.

ואם כבר ברכבים עסקינן, יקיר המדור ואיש העסקים והספא, אברומי לינשה, נצפה בנסיעת מבחן על המאבריק הצה"לי.

יו"ר הועדה לביטחון לאומי ח"כ בועז ביסמוט עלה הבוקר למעונו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז לברכה והתייעצות בענייני השעה. איצקוביץ' יודע לספר, שביסמוט התרשם במיוחד וביקש לשמור על הקשר החם.

כמידי שנה: איש הפרסום האגדי יאיר כהן, הגיש גם השנה מנחת ביכורים למורו ורבו הגר"מ מאזוז, שכללה 72 מינים של פירות שנשתבחו בהן.

ועוד מט"ו בשבט: הגה”צ חכם ניסים בן שמעון יחד עם חתנו הגאון רבי שבתי לוי, רבה של שכונת רמת אהרון וראש מוסדות הליכות משה, בסדר ט”ו בשבט.

הגר"ש שטיינמן והגרמ"ש אידלשטיין, בעריכת סדר ט"ו בשבט מיוחד בת"ת שמחת התורה. צילום: י. בוש.

טיש ט"ו בשבט ע"י כ"ק האדמו"ר משאץ ויז'ניץ חיפה. צילום: שמואל שנקר

הרב עזרא הללויה, ראש רשת המדרשיות 'עוד יוסף חי' בשיחה ממושכת עם מורו ורבו, הראשון לציון הגר"י יוסף ששיבחו ועודדו על מפעלותיו הרוחניים בכל יישובי השרון.

חזקי פרקש, סמנכ"ל קו עיתונות נצפה השבוע מטייל להנאתו במשעולי ונציה. אחרי שאיצקוביץ' הבזיק תמונה, פרקש לא פספס את ההזדמנות לשייט גם בין בתי העיר באמצעות הסירות המיתולוגיות.

עורך הדין משה גבריאלוב נצפה בסוד שיח עם בכיר אגודת ישראל מוטי בבצ'יק בחתונת בן היועץ הרפואי הרב משה חרש.

בדרך לקרעסטיר לא מוותרים על קריאת התורה: כוכב הזמר יודי ביאלוסטוצקי נצפה בקריאת התורה בשדה התעופה, עם ספר תורה קטן שהגיע איתם למסע. צילום: ישראל וולנר

מקהלת נגינה בהקלטות לקראת הפקה מסקרנת עם שלל להיטי שירי השבת, הכוללת ביצוע בכורה ללהיט שבת חדש של אבי אילסון. ההפקה בניצוחו של מאסטרו אהרלה נחשוני תראה אור בקרוב בליווי קליפ לייב יוקרתי.

‏נמצא הכפיל של אמן הרגש משולם זושא. צפו: בהצצה בלעדית לתסריט המקורי שעוד לא היה במגזר החרדי, אותו כתב ‏אמן הרגש משולם זושא בעצמו לסינגל הכורה שיוצא בקרוב. ‏האם מדובר באותו אחד או ‏אנשים זהים? ‏תשפטו ‏בעצמכם! צילום: צביקה גרין

על בבמת התזמורת המורחבת בברית לבן הנגיד חוני הערצקא, איצקוביץ' ראה את גדולי הזמרים: בערי וובר, פיני איינהורן, יודי ביאלוסטוצקי, זאנוויל ויינברגר, שולם למר, שלוימי דסקל, מקהלת ידידים העולמית ותזמורת פריילעך.

בחתונת בת המשפיע הססגוני הרב יהושע מרגלית, הקפיצו מקהלת נגינה, שוכי גולדשטיין ולייזר הופמן עם הלהיט 'עוד יותר טוב' המזוהה עם תלמידו של הרב מרגלית. צילום: משה טבק

בד"ה: הלכה לעולמה הגב' חני לאופר, אשתו של ר' משה לאופר ואמם של אלי ובני לאופר שיבדלחט"א. המוזיקאים לבית משפחת לאופר, נפרדו מאימם בעת הקבורה לקול שירת 'אלוקי נשמה'. איצקוביץ' מוסר תנחומים.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: itzkowitz@hm-news.co.il או לפלאפון-055-923-5333