"בתור מוסיקאי ומלחין אני מודע כמה התרבות היונית, שטיפחה כל כך את האומנות והמוסיקה, משפיעה עד היום. בתרבות המערב, שהתחילה ביוון, נושבות רוחות זרות ליהדות. עולם המוסיקה לפעמים יכול להוביל לטיפוח האגו, לחיפוש כבוד או חיצוניות. בתור בן למשפחה של לויים נראה לי שאנו צריכים בעיקר להתגעגע ולכסוף לשירה בבית המקדש, שם הנגן הוא לא כוכב…ולא עושים אתו סלפי.. "ושרת את אחיו", כתוב. תפקיד הלויים היה לרומם, לחבר את המאזין לנשמה. לחבר אותו פנימה.
את הניגון הזה חיבר רזאל לפני כמה שנים כשהוא מביט בנרות חנוכה ב"סמטא הנחלאותית הקטנה שלנו". אהרן מברך את כולנו שנזכה השנה לשבת להביט בנרות ולהרגיש את האור הגנוז. את הגעגוע למקדש ואת קרבת ה'.
ואם נראה לרגע את הנשמה.. אני מרשה לכם סלפי קטן איתה..
א פרייליך חנוכה!
מי שמכיר את הרב אהרון ריזאל שחוץ מזה שהוא מוזיקאי ענק וגם תלמיד חכם צנוע ואהבת ישראל. נוסע באופניים חשמליות ומכיר פנים לכל אחד אשריך רבי אהרון תמשיך להרנין בשיריך הבוקעים רקיעים את עם ישראל חג שמח
וואו, מקסים כל כך! איזה מוסיקאי נדיר. כל כך מוסיקלי, ויצירתי. נוטף יצירתיות וחוכמה. ותורה. באמת שילוב נדיר.
אשרינו שזכינו באהרן כזה! שנזכה לשמוע אותך בבית המקדש בקרוב במהרה בימינו אמן!
הוא כותב פה ממש יפה על יון, השיר לא מבטא את פירוש המילות, אולי עוד כמה פעמים נתרגל לבעיה…