שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו!
והיום אני רוצה, ברשותכם, לדבר לא על שלום הבית, אלא על מה שמקדים את שלום הבית, הלא הוא "הכנסת כלה".
בימינו, הרבה מאוד חתנים וכלות מתחתנים בחתונות מצומצמות וזה לא כל כך נחמד.
הם גיבורים גדולים שהם עושים את זה, כולנו מחזקים את רוחם, וכולנו מתחננים אליהם: "תקימו עוד בית בישראל למען כולנו".
אבל זה לא פשוט!
אתה גם לא יכול לשמח את החתן והכלה כפי שיכולת לעשות זאת בעבר, כי אתה לא אחד מעשרים עד שלושים המוזמנים שאין ברירה וחייבים להזמין אותם.
אבל אתה יכול לעשות הרבה דברים מעבר לזה.
אתה יכול להגיע לפני או אחרי, אתה יכול לשמח בטלפון, אתה יכול להעניק מתנה, אתה יכול לעשות כפי יכולתך.
תעשה את הכל בכדי לשמח את החתן והכלה הללו.
דווקא בימים הללו, בהם החתנים והכלות שלנו נמצאים במפלס שמחה נמוך כל כך, התפקיד שלנו הוא להרים להם את השמחה, ולגרום להם להיות מאושרים הרבה יותר מהרגיל.
אין מישהו מאיתנו שלא יכול להוסיף שמחה לחתן וכלה.
אין מישהו מאיתנו שקטן מכדי להפוך את היום הזה ליום גדול בשבילם.
פשוט צריך לחשוב על כך, לחפש אותם, להפוך את העולם ולהעניק להם את האושר הנפלא הזה.
הם נאבדים לנו בשולי הדרכים. הבלגאן, הסגרים, הבידודים שכולנו עוברים, גורמים לנו להיות מכונסים בתוך עצמנו ופחות לשים לב לאחרים.
ביום הזה כל אחד מאיתנו מחפש את החתן והכלה הקרובים אליו – מהמשפחה, מהשכנים, מהחברים או סתם כך מבני העיר, והופכים את העולם בכדי להפוך אותם למאושרים.
אבל זה יום חמישי, זה יום שלום הבית שלנו!
אנחנו צריכים לזכור, שגם לנו בבית ישנה כלה אחת, וכל אחד אמור לשמח אותה, והיא קודמת לכל הכלות שבעולם.
רבי חיים קרייזווירט זצ"ל שהיום יום פטירתו, היה מקפיד מאוד בהכנסת כלה, והיה אומר, שהמשנה במסכת פאה (פרק א משנה א), בה מדובר על הדברים ש'אין להם שיעור' – לפי הגירסא של סידורי אשכנז והחסידים, יש את הכנסת כלה באמצע, בין ביקור חולים לבין לוויית המת.
והיה אומר שיש כאן רמז, שכאשר אדם חולה והוא לא רוצה למות, שישקיע בהכנסת כלה, ועל ידי זה יזכה להינצל מהלווית המת.
והסגולה הזו עמדה לו לאורך ימים ושנים, למרות שבצעירותו הוא היה חולה ונתון בסכנת חיים.
ברוכים תהיו!
