חבר הכנסת יהודה ויספיש (יהדות התורה) נשא היום את נאום הבכורה שלו מעל דוכן מליאת הכנסת, ובחר לפתוח את דרכו הפרלמנטרית בסיפור אישי מבית הכנסת איצקוביץ בבני ברק. אלא שמאחורי הסיפור על מפגש התפילה הסתתר מסר ברור לשותפים הפוליטיים למשא ומתן: בני התורה אינם עסוקים בנציגיהם בכנסת, אלא ממשיכים להתמסר ללימוד התורה.
ויספיש סיפר כי הגיע השבוע לבית הכנסת איצקוביץ לתפילת ערבית, ובשנת האבל על פטירת אביו ז״ל ביקש לגשת לפני העמוד. בזה אחר זה הצטרפו למניין בני ישיבות ואברכים, אך אף אחד מהם לא זיהה אותו, למרות שבעשור האחרון כיהן כמייסד ויו״ר איחוד בני הישיבות, המאגד כשישים אלף בני ישיבות.
״עלתה לי איזו מחשבה, שלפחות אחד מהם יעצור ויגיד לי: ‘או, חבר הכנסת ויספיש, טוב לראות אותך, שיהיה בהצלחה’. אולי הוא יזרוק לי מילת ביקורת, אבל כלום!״, סיפר מעל דוכן המליאה.
אלא שמה שעשוי להיראות לאחרים כחוסר היכרות מצד הציבור, הפך בעיניו של ויספיש דווקא לסיבה לגאווה. ״יישר כוח לכם, חברי המניין ב’איצקוביץ’!״, אמר, והסביר: ״המשמעות היא שאתם שקועים בעולם האמיתי שלכם, בעולמה של תורה וארבע אמות של הלכה!״.
מכאן עבר חבר הכנסת להעביר מסר ישיר למי שמנהלים את המשא ומתן הפוליטי עם יהדות התורה, והבהיר כי גם לנוכח המאבקים והדיונים בכנסת, הציבור שאותו הם מייצגים אינו משנה את סדרי העדיפויות שלו: ״כדאי שידעו כל הבאים למשא ומתן איתנו: אלו, הללו מ’איצקוביץ’ ועשרות האלפים שכמותם, ימשיכו כנראה לא להכיר אותנו ולהתעניין בחיינו, אלא ללמוד תורה בכל מחיר, בכל מצב, בכל כמות ובשיא האיכות״.
ויספיש הדגיש כי אותה התמסרות של בני הישיבות היא מקור הכוח של נציגי יהדות התורה לפעול בכנסת למען עולם התורה. לדבריו, ״הכוחות החדשים שנשלחו לפעול, לשמור ולדאוג שלא תשתכח חלילה תורה מעולם הישיבות ומעם ישראל כולו״, נושאים על כתפיהם שליחות ציבורית משמעותית.
את נאום הבכורה חתם באמירה שהפכה למסר המרכזי של דבריו: ״זו גאווה עבורי ועבור חבריי, להיות שליחים אנונימיים של משלחים כל כך נכבדים״.