מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון!
ומהערב אנחנו מתחילים שני דברים:
גם את ימי חול המועד, וגם את ימי ספירת העומר.
אבל לא נדבר על שניהם, כי הלילה מוקדש מבחינתנו לחינוך הילדים.
ומה יותר מחג הפסח, חג של "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" (שמות יג, ח) שנועד לחינוך הילדים.
ושימו לב טוב!
בשנה רגילה אנחנו אומרים לכולם: "עד היום לא הייתם ביחד עם הילדים, עד היום הילדים היו בבית הספר ואתם הייתם בעבודה, והנה הגיע הזמן להתאחד".
אבל מה עושים אחרי שנה שלימה של קורונה, שכבר כל עם ישראל "שבע" מהשהות המשותפת עם הילדים?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
ישנן שתי אפשרויות לעבור את השבוע הבא.
ישנה אפשרות לעשות זאת מתוך כפיה, "אין ברירה", "נהרסו לנו החיים", ו"בכל בוקר צריכים לקום ולחפש מה יאתגר את הילדים המעצבנים הללו".
וישנה אפשרות אחרת, ללכת לישון מידי לילה בתחושה של "מחר אני הולך להפתיע את הילדים", "מחר אני הולך להפוך את העולם ולגרום להם לא לחול המועד, אלא למועד של חול, קודם כל הם יחושו במועד, ורק לאחר מכן הם יחושו בחול".
הקדוש ברוך הוא לא סתם העניק לנו את הימים הללו.
הקדוש ברוך הוא רואה שכל אחד מאיתנו זקוק לשבעה ימים נוספים של מועד.
רק שהוא התיר לנו לעשות בימים הללו כמה דברים שאנחנו צריכים לצורך אותה הנאה ואותן חוויות משותפות.
זה לא אומר שחלילה וחס אנחנו הופכים את הימים הללו לימים של חול, לא לעצמנו, וכל שכן וקל וחומר לא לילדים שלנו.
הילדים אמורים לצאת מהימים האלה בתחושה של "אין לי ימים מדהימים ויפים יותר מאשר ימי חול המועד".
"אין ימים מדהימים ויפים יותר מאשר השהות ליד אבא ואמא".
ו"אין ימים רגועים ושלווים יותר מאשר לראות את אבא ואמא שמחים ומאושרים איתנו יחד ולא רואים אותנו כנטל וכעול".
רק מי שמכין שיעורי בית, רק מי שמתכונן למבחן, מגיע למבחן מוכן.
וזה הזמן של כולנו להתכונן.
וממחר בבוקר כולנו מתחילים ברגל ימין את ימי חול המועד למען הילדים.
ברוכים תהיו!
