והיום בערב, היום בו חוגגים את יום עצמאותה של מדינת ישראל.
"יום העצמאות", "חג העצמאות”, מתייחסים אל זה בכל גווני הקשת מהקצה הימני ביותר ועד הקצה השמאלי.
מה זה נוגע לגבינו?
האם מבחינתנו מדובר היום ביום חג או בעוד יום רגיל?
התשובה היא, שהשאלה הזו כלל וכלל לא נכונה, ולא אמורה להישאל.
משום שמבחינתנו, כל יום הוא יום חג.
אם הקדוש ברוך הוא שם אותך היום במקום הזה, במדינה הזו – ולא משנה אם אתה גר בארץ ישראל או במקום אחר, ובמקום העבודה הזה, ועם האשה והילדים הללו, או עם הבעל והנכדים הללו,
זהו המקום הטוב ביותר בשביל כל אחד ואחד מאיתנו.
וגם ביום הזה, כולנו נושאים עיניים לבורא עולם ומודים לו על מה שהוא עשה.
גם אם ישנם דברים שצריכים לתקן,
גם אם ישנם דברים שלא עולים בקנה אחד עם רצונו של הבורא יתברך, עדיין, לא חסר לאף אחד מאיתנו על מה להודות.
לא חסר לאף אחד מאיתנו, בכל מישורי החיים ובכל הדרכים שמובילות לכל התוצאות, את האפשרות ואת הזכות לומר לקדוש ברוך הוא: "תודה רבה על המקום בו אני נמצא",
"תודה רבה על הסביבה שהענקת לי",
ו"תודה רבה אפילו על המדינה בה אני שוהה", בין אם היא מדינת ישראל, ובין אם היא מדינה אחרת.
ביום הזה, כמו בכל יום, נושאים עיניים למרום, מודים לקדוש ברוך הוא על יום החג הפרטי שנתן לכל אחד ואחד מאיתנו, מתפללים שנמשיך לחגוג יום יום בכל מצב, בכל אפשרות,
וגם בימים כאלו, בהם אנחנו כואבים על תלמידי רבי עקיבא ומצטרפים לאבל על עשרים וארבעה אלף גדולי ישראל שמשמעות הפטירה שלהם מחלחלת עד היום הזה, עדיין, יש לנו על מה לשמוח, יש לנו על מה להודות ויש לנו על מה להתפלל.
שנמשיך ונזכה להרוות בנחת את הקדוש ברוך הוא, ולקבל ממנו בכפל כפליים ימים שמחים ומאושרים עוד כאן בעולם הזה.
ברוכים תהיו!
