שלום וברכה מורי ורבותי!
ודיברנו על לימוד תורה לשמה, שכאשר מתחילים ברגל שמאל שלא לשמה, מתוך זה מגיעים ללשמה, ומכך הקשנו על כל יתר הדברים.
וכאן נשאלת שאלה קשה.
על דואג האדומי ועל אחיתופל היועצים של דוד המלך שלאחר מכן בגדו בו, אומר הקדוש ברוך הוא שהם, בניגוד לכל עם ישראל שיש להם חלק לעולם הבא, לזוג הזה אין חלק לעולם הבא! (סנהדרין צ' ע"א).
וזה למרות היותם גדולים בתורה וביראת שמים,
למרות היותם מוצלחים כל כך,
למרות שהם היו האחדים מגדולי ישראל של אותם הדורות.
מה קרה כאן?
למה הם, בגלל שחטאו ופשעו, "זכו", במרכאות, למארה האיומה והנוראה הזו?
הרי גם אם הם למדו תורה שלא לשמה, זה היה אמור איפה שהוא להגיע לרמות של לשמה,
למה אצלם זה לא עבד?
למה התורה לא קדשה וטהרה אותם?
אומרת הגמרא הקדושה (חגיגה ט"ו ע"ב) שהם לא למדו תורה בכדי ללמוד ולמלא את רצון ה' יתברך עם פניות נוספות כפי שאמרנו שזו הדרך להגיע ולגדול,
הם למדו את התורה אך ורק בכדי לקנטר!
הם הלכו למצוא את הסברא ההפוכה, את ההגיון הלא נכון בכדי לפרוך את דבריו של מי שמלמד אותם, בכדי לפגוע במי שאומר סברא הפוכה.
מי שלומד על מנת לקנטר, בו לא מתקיים "מתוך שלא לשמה, בא לשמה",
בו מתקיים "מתוך לקנטר, הוא ילך וידרדר עד שיגיע לאובדן".
כאשר זה נכון ברוחניות, זה נכון גם במידות טובות,
זה נכון בכל יתר הדברים.
מי שבאמת ינסה להיות מושלם במידות טובות, גם בכדי למצוא חן בעיני אנשים אחרים, אולם בעיקר בכדי למלא את רצונו של הקדוש ברוך הוא, יום יבוא והוא יהיה מושלם גם בעיני הקדוש ברוך הוא, גם בעיני הבריות וגם ביחס לאמת של עצמו.
אבל מי שעושה זאת על מנת לקנטר,
מי שעושה זאת על מנת לגרום לאחרים להאמין שהוא מוצלח יותר מהם,
או בכדי לעוול, ולעשות את העוולות של ההסטוריה בכדי לגרום לעצמו את הטוב ולאחרים את הרע,
אדם כזה לא יזכה לעולם להיות מושלם במידות טובות, והוא ילך וידרדר.
מתחזקים, מאמינים, רואים את המטרה גם אם בדרך ישנן כל מיני עליות וירידות,
וזוכים להיות מושלמים ומבורכים בכל מכל כל.
ברוכים תהיו!
