שלום וברכה מורי ורבותי!
מחר יום צום עשרה בטבת.
ביום הזה כולנו מתענים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. וברוב ככל אזורי הארץ המדובר הוא מהשעה חמש בבוקר ועד השעה חמש בערב.
כל אחד יכול לבדוק בלוח השנה האישי של בני המדינה והעיר שלו עד כמה זה מדויק ונכון לגביו.
אבל היום אני פונה לאלו שמתקשים בצומות ותעניות, או לאלו שאומרים: "אני לא מספיק הדוק וחזק כדי להתענות גם כאלו תעניות שהן לא ממש כמו יום כיפור…".
שימו לב טוב מורי ורבותי!
מי שישן הלילה ואומר: "ריבונו של עולם, אני מתכנן לקום מחר בבוקר עוד לפני עלות השחר, ליטול ידיים, לאכול ולשתות", יכול לעשות זאת מחר בבוקר לפני השעה חמש.
אותה ארוחת בוקר משביעה ומרנינה אותה אתה רגיל לאכול בשעה שמונה או עשר, תוכל לאכול הפעם בשעה ארבע או ארבע וחצי לפנות בוקר.
זה לא יגרום לשינוי דרמטי כל כך לסדר היום שלך, זה יתן לך כח לצלוח את הצום הזה.
גם אם אתה חושב שאתה לא מספיק קרוב עד כדי שתתענה את כל התעניות, זה יהיה מדהים אם תהיה שותף לצער חורבן בית המקדש, זה פותח הרבה מאוד דלתות ושערים.
באותה מידה, גם אם אתה מתענה, ובאופן קבוע אתה חוטף כאבי ראש כבר בבוקר כי לא זכית לכוס הנס קפה המובטחת, תקום מוקדם יותר, תתנה זאת מבעוד יום, כך תצא ידי חובת כל הדעות, ותזכה להתחיל את היום הזה בשלווה.זה נכון, התענית נועדה לגרום לנו להתעורר, היא נועדה קצת אפילו לצער אותנו, אבל לא מעבר למה שהכרחי.
כי להיפך, אם תהיה בלי כאבי ראש ובלי תחושת רעב מציקה יתר על המידה, תוכל יותר להתרכז באבל ולהשקיע את מירב ומיטב הכחות שלך בחורבן בית המקדש, ולא בקיבה האישית המתרוקנת…
רבותי!
מחר מחמש ועד חמש, כולנו יחד מצטערים על חורבן בית המקדש, על הרגע הראשון שבו צרו האויבים על העיר ירושלים, ומשם החל החורבן.
בהצלחה רבה לכולנו,
צום טוב ומועיל,
וברוכים תהיו!
