אודליה כרמון שעבדה במעון ר"המ כותבת היום את הדברים הבאים:
האירוניה שבסוד קסמו האפל של בנימין נתניהו ידועה לאלה המכירים אותו מקרוב. אדם חרדתי, אובססיבי, פרנואיד, חסר הומור, הססן וחששן כרוני, נוטה לקורבנות, להתקפי פאניקה המובילים לחוסר שיקול דעת, אחוז פחד מאלו שחש שחזקים מספיק לעמוד מולו.
אבל מרגע שהוא עולה לבמה, או מישיר מבט לעדשת המצלמה, מתחולל מקסם. כמעט כל מי שמאזין לקול הבריטון ולווירטואוזית המילולית, משוכנע שעומד לפניו אדם בטוח ובוטח, סמכותי ועקבי, הדואג רק לטובת האחר ולביטחונו.
מיצג השווא כה עוצמתי עד שהוא מצליח להטיל כישוף רב שנים על אנשים מן היישוב המוכנים לספוג השפלה ורמיסה למען הקרבה חד-צדדית מצידם וללא הדדיות ותגמול מצידו. [קרדיט ynet]
