לארכיון עולם היצירה >>>לחץ כאן<<<
חימום גופני
החימום הגופני נועד לפזר את המשקעים והמתחים הקשורים בניהול חיי היום יום.
זמר לפני שהוא מתחיל לשיר חייב לבצע חימום גופני של לפחות 15 דקות.
להביא עימו לכל שיעור של פיתוח קול בקבוק מים מינרליים יש להרטיב מיידי פעם את הגרון בשתיית מים במהלך השיעור.
לצורך ביצוע החימום ניתן להיעזר ב-דימויי חיות אשר עוזרות בנושא זה.
פנתר – עבודה על שרירי בטן /גב חזקים , כיפופי ראש ומתיחת הגב כלפי מטה.. כולל נשיפות חזקות מהאף..
אריה – פתיחת הפה בדוגמת שאגת האריה ..העברת הלשון על כל החינכיים העליונות והתחתונות.
קטיף – מתיחת הידיים לצורך "קטיפת תפוזים" מעץ גבוה..כפות הרגליים צמודות לקרקע.
כן/לא – ביטוי כן/לא בסיבובי ראש מימין לשמאל ומלמעלה למטה בתנועות קטנות.
נשימה ונשיפה – אצבעות הידיים נסגרות ונפתחות בשילוב נשימות והוצאת האויר בכח מהאף.
חימום קולי
החימום הקולי נועד לחמם את מיתרי הקול לנקות את חללי התהודה לתרגל נשימות ושאיפות ולהשתמש נכון בהוצאת האויר.
ישנם מספר דימויי חיות אשר עוזרות בנושא זה.
דימוי הנץ – העיניים פקוחות לרווחה, הגבות מורמות כלפי מעלה.
דימוי הארנב – האף מקומט ומורם כלפי מעלה, השפה העליונה פתוחה לרוחב הפה שיניים קדמיות בולטות קדימה.
דימוי הבולדוג – הלשון נזרקת החוצה מחלל הפה ופוגעת בשפה התחתונה..
זמזום הדבורה – לזמזם בדימוי הארנב. (רצוי את הצליל F#. ).
סולמות – לשיר את שמות צלילי כל 42 הסולמות בעליה ובירידה. (מפתח זכרון של הצלילים ל-זיהוי סולפג').
מרווחים – לשיר מצליל נתון את כל 13 המרווחים שבמנעד: פרימה זכה, סקונדה קטנה, סקונדה גדולה, טרצה קטנה, טרצה גדולה, קוורטה זכה, טריטון, קווינטה זכה, סקסטה קטנה, סקסטה גדולה, ספטימה קטנה, ספטימה גדולה, אוקטבה.
סולם כרומטי – לשיר את 12 הצלילים בחצאי טונים בעליה ובירידה.
נשימות ונשיפות
הנשימה והנשיפה הנם שני הדברים החשובים ביותר בזמן שירה.
נשימה בעת תחילת היצירה מבוצעת מהאף ובמהלך היצירה כולה נושמים רק מהאף.
אין לנשום בזמן שירה מהפה.
החמצן אשר נכנס דרך האף נקי יותר עובר מסננות ומגיע ישירות לריאות.
לעומת זאת האויר אשר נשאף מהפה נכנס ומתפזר בגוף בטמפרטורת החדר וכולל זיהומי סביבה.
הנשימות חייבות להיות מסודרות ולא מבוהלות.
יש לקחת את מינון החמצן הדרוש לכל פרזה מראש.
כנ"ל לגבי הנשיפות, הנשיפה חייבת להיות בסיום הביצוע ולא לפניו.
על מנת לעזור לגוף בנושא הנשימות – ניתן להשתמש בסוכריות מנטה למציצה טרם השיעור.
הבעת המילים
להבעת המילים, ולדיקציה חשיבות עליונה בשירה , במיוחד בשירה קלאסית אירופאית מערבית אשר בה הדגש הנו על המילים ובמיוחד בשירה ליטורגית.
שימוש באברי הגוף
נושא זה הנו החשוב בסוגו בעת שירה. השימוש הנכון באברי הגוף:
עמידה נכונה – כיפוף מעט של הברכיים עם גב זקוף מאפשר עמידה לאורך זמן, חשוב במיוחד בהופעה ארוכה ללא הפסקה.
אופן החזקת התווים – לעתים הקלסר כבד עקב ריבוי התווים.
אופן ההסתכלות על המנצח – ראייה נוחה גורמת לפחות עייפות פיזית.
שמירת מרחק סביר בין הזמרים – מרחק אמה.
משקפי ראייה – ראייה תקינה ונוחה מאפשרת להיות מרוכז בנעשה מסביב.
מנוחה-וכמובן מנוחה של שעה לפחות לפני כל הופעה.
דריכות וריכוז – שני נושאים חשובים במיוחד בזמן ביוצע קונצרט הן כזמר סולו והן כזמר מקהלה.
שמירה על מיתרי קול בריאים
אחד המתכונים המוממלצים לשמירה על מיתרי קול בריאים, זה להרבות בשתייה של מים מינירלים פושרים.
אין לשתות שתייה חמה מדי אשר גורמת להתרחבות מיתרי הקול או שתייה קרה מדי אשר גורמת להתכווצות מיתרי הקול.
יש להרבות בשתייה בזמן שיעור לפיתוח קול ובזמני חזרות.
חשוב להיבדק אחת לחצי שנה אצל רופא אף אוזן גרון.
יש להמנע מאכילה בכלל ובמיוחד מדברי פיצוח טרם הקונצרט או החזרה הקולית.
צורות שירה
ישנם מספר רב של צורות שירה שונות ומשונות. כל צורת שירה מתאימה לאופי האדם השר.
סגנון שירה לירי לז'ורי איטלקי, מופנם, צעקני, שקט וכו'.
כל אדם וה-"פרצוף השירתי" שלו חוכמת ההבעה של הצליל לא בכיוון גבוה מדי או נמוך מדי.
הנשיפה הינה המפתח לכל צורת שירה, זוהי עבודה פיזית קשה שלא ניתן לוותר עליה, אחרת אין טעם לשיר.
תהליך פיתוח הקול נועד לשנות את צורת השירה של הזמר ולהקנות לו ידע נוסף לשיפור יכולות השירה.
כגון יכולת לשיר גובה צלילים נוספים שלא יכל לבצען קודם, ולשיר בצורה שירתית נכונה.
צורת השירה המומלצת: נשימות נכונות והזרמת אויר מספקת לכל פרזה.
אופן וצורת הגייתן של ההברות AEIOU.
ההברה A מושרת בפה עגול בצורה הקרובה להברה O.
ההברה E מושרת בפה עגול הלשון נוגעת בחלק התחתון של השיניים (לעולם אין לשיר שתי הברות אלו בפתיחת הפה לצדדים).
ההברה U מושרת בצורת חדק הפיל.
ההברה O מושרת עם מרווח בין השיניים בצורת שפתיים קדמיות.
ההברה I מושרת בצורת פה עגול עצמות לחיים מורמות קמעא.
במשך השירה יש "לִמְתוֹחַ" את מיתרי הקול (כמו שמותחים בגיטרה) בצלילים גבוהים יש לזרוק את הגוף למטה ובצלילים נמוכים יש לזרוק את הגוף למעלה (פעולה הפוכה).
והחשוב מכל בזמן שירה לא צועקים.
הפיינו והפורטה נועדו כדי להגביר או להחליש את הקול ולא כדי לצעוק או ללחוש.
הכנה לשירה מול קהל
נושא זה הנו החשוב ביותר לזמר – ההופעה בפני הקהל, אחרת לשם מה הוא זמר.
הזמר משקיע את כספו בלימודי התאוריה ובלימודי פיתוח הקול כדי שיוכל לשיר או כזמר סולו ו/או כזמר במקהלה.
על הזמר השר מול קהל, להתעלם מהקהל, להתרכז ביצירה אותה הוא מבצע על פי הדברים אשר פורטו לעיל, ומעצם הריכוז בנושאים אלו הזמר מתנתק מפחד הבמה.
ההכנה לשירה מול קהל הינה קריטית עבור הזמר, ולכן על הזמר להכין את היצירה אותה הוא שר ברמת ביצוע של – 130%, בידיעה ברורה כי עקב הלחץ המתח וההתרגשות הזמר מאבד 30 אחוז לפחות מיכולתו.
בחירת היצירה הנו התהליך הקריטי.
בחירה במנעד הנכון, אין צורך להרשים יתר על המידה , יש לבחור ביצירה אשר תעניין את הקהל השומע. יש להפגין ביטחון ועמידה נכונה ואיתנה לביצוע, העזרים חייבים להיות מתאימים לא בלויים וכמובן ההופעה האישית צריכה להיות בהתאם.
"באם תכבד את הקהל, הקהל יכבד אותך"
לארכיון עולם היצירה >>>לחץ כאן<<<
באדיבות אליה הלוי