בצעד חריג, רכבת אווירת של שרי משפטים, שופטי עליון ומוחים מכל העולם הגיעה לישראל במאמץ אחרון להזהיר את חברי הכנסת והציבור בישראל מהשינוי המשטרי.
הכנס נערך הבוקר (א') במכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים והשתתפו בו שופטים ומשפטנים מהונגריה, פולין, הודו, אירלנד, קנדה, צרפת וישראל ובמהלכו דנו המשתתפים בעתידה של ישראל תוך בחינת תהליכי שקיעת הדמוקרטיה בעקבות ההפיכות המשפטיות שבוצעו במדינותיהן.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר: ״חשוב לציין להדגיש שישראל אינה יוצאת דופן באופן בחירת השופטים כפי שנהוג כיום. אנו שומעים מצד תומכי ה"רפורמה", שהם רק מיישמים תהליך בחירת שופטים שקיים בדמוקרטיות ליברליות אחרות, אבל רוב ההתייחסויות לשיטות במדינות אחרות, כמו אלו שהעלה ראש הממשלה ביום חמישי, כאשר הזכיר את קנדה וארצות הברית, הן מטעות מאוד או שגויות לחלוטין״.
עו"ד אלן שאטר, שר המשפטים לשעבר באירלנד טען: "אני נדהם מחוסר המסוגלות והמהלך הביזארי. אני מבין את הפוליטיקה שעומדת מאחורי זה, אבל איני מבין איך אנשים אינטליגנטיים יכולים להתמודד עם נושא כל כך חשוב בדרך כזו מהירה ובזמן כל כך קצר. ההצעה המוזרה לפסקת ההתגברות ברוב של 61 – אם הייתי רוצה להמציא המצאה שתחתור תחת הבטחון הבינלאומי במערכת המשפט הישראלית , לא אפשר היה להמציא משהו טיפשי יותר".
פרופ' תומאש תדיאוש קונצ'ביץ', משפטן פולני, שם עברה רפורמה, הזהיר: "למדנו באירופה שכל כוח פוליטי חייב להיות מוגבל על ידי החוק ועל ידי המוסדות המשפטיים. בישראל, ברגע שלא יהיה בית משפט עליון עצמאי, זה יקרין וישפיע גם על יתר המוסדות, עד שלא יישאר מוסד אחד שיגן על האזרחים אשר משלמים את המחיר".
פרופ' גאבור חלמאי, לשעבר יו"ר למשפט חוקתי השוואתי במחלקה למשפטים במכון האוניברסיטה האירופאית (EUI): "מה שקרה בפולין, התחיל בעצם בהונגריה – הדבר הראשון שממשל אורבן עשה היה לשנות את הרכבו של ביהמ"ש החוקתי . לחברי הוועדה הבוחרת אין כל ידע בנושא משפט, אין פרופסורים למשפט חוקתי, אלא רק נאמני משטר".
פרופ' אירווין קוטלר, שר המשפטים לשעבר בקנדה טען: "כל ניסיון להשוות בין ישראל לקנדה הוא מטעה ומוטעה – אכן יש לנו פסקת התגברות, אבל היא מגיעה בתוך מגילת זכויות קנדית, כחלק מהמערכת הפדרלית, והחריגו ממנה את הנושאים המרכזיים של זכויות – זכויות תנועה, זכויות דמקורטיות. היא אינה זהה למה שקורה בישראל".
נג'סווארה ראו, שופט בהימ"ש העליון לשעבר בהודו: "ביהמ"ש העליון קבע שיש עקרונות יסוד שהם כל כך בסיסיים לדמוקרטיה כך שגם הפרלמנט גם משנה את החוקה לא יכול לפגוע בהם, עצמאות שיפוטית זה אחד מהם".
