תמיד כשאנחנו שומעים על אסונות זה נוגע בנו, המחשבה המחרידה הזו, על משפחה שנלקח ממנה כל עולמה באבחת רגע, בחרון אף.
אסון מירון על אחת כמה וכמה נגע בכל נפש ונפש מישראל, חילונים ודתיים, חרדים ומסורתיים, עם ישראל היה שם בכאבן של המשפחות, ואנו המשפחות הרגשנו את זה, אם זה דרך עשרות פרחי הטיס שהגיעו לנחם, ואם זה דרך ההתגייסות המדהימה באותם ימים, בכל רחבי הרשת, לטובת קמפיין אחדות לע"נ 45 הרוגי האסון.
אך יחד עם כל הניחומים המחזקים, שום דבר לא יכול לנחם ילד בן 3 הצועד אל החיידר כשהוא מכוסה בטלית, ומי שמחזיק אותו זה אחיו הגדול במקום אבא ז"ל, שצופה משמיים.
שום דבר שבעולם לא יכול לנחם ילדה קטנה שביום אחד חרב עליה כל עולמה, ולעולם היא לא תזכה שוב לשמוע את אבא מקדש על היין בליל שבת.
אבל לעם ישראל כן יכולה להיות מעט נחמה ומגיע לו לקבל אותה.
הסדרת הר מירון היא חובה קדושה, אבל בראש ובראשונה היא התיקון המינימלי ונחמה פורתא המגיעה לעם ישראל אחרי אסון שכזה, הציבור החרדי במדינת ישראל, בניגוד לקמפייני השנאה למיניהם לא נהנה מהרבה מהתקציבים המגיעים לו ביושר, כשיגאל מגבעתיים או ניר מתל אביב קופצים לערב תרבות המסובסד ע"י המדינה, הם נהנים מתקציב תיק תרבות, מה שלא זוכים אלפי אזרחים אחרים הנמנים על הציבור החרדי, ובמצב הנוכחי במדינת ישראל, העוולה הזו לא נעצרת רק בתיק התרבות, ולצערנו הגיעה כמו במקרים רבים אחרים גם לנושא הר מירון ואתר ציון הרשב"י.
כשהמוני עמך בית ישראל פוקדים את ציון הרשב"י ביום ל"ג בעומר, המדינה לא עושה להם טובה בכך שהיא ממנת את האירועים במקום.
כשיתומי אסון מירון קיבלו לאחר מאבק ארוך מצד המשפחות, סיוע שיאפשר לאלמנות הרבות להרים מעט את הראש מעל המים, המדינה לא עשתה לנו טובה, זו חובתה, וזו אחריותה.
אפשר לצעוק בכל מערכת בחירות "בזכות ולא בחסד", ואני אף יוסיף, "בצדק ולא בצדקה", אבל הסיסמאות הללו חייבות להיות דרישה מינימלית, עליה לא מתפשרים.
75 שנה עברו מאז קום המדינה, אין צורך בטובות, ואין צורך בתחינות, ממשלות ישראל לדורותיהן כשלו כישלון חרוץ בטיפול בציון הרשב"י, מדינה ריבונית לא זקוקה להקדשות, ולחלטורות, למדינת ישראל אחרי אלפיים שנות גלות יש הקדש רשמי, המשרד לשירותי דת, 75 שנה זה יותר מידי זמן בכדי לבצע את המובן מאליו, הפקעת מתחם ציון הרשב"י מידי השולטים במקום והסדרתו מקצה לקצה, בלי טובות, ובלי תחינות, דרישה טריוויאלית, המגיעה, "בזכות, ולא בחסד". "בצדק, ולא בצדקה".
ישראל דיסקינד – מייסד פורום משפחות אסון מירון, ואחיו של הרוג האסון הרב שמחה בונים דיסקינד ז"ל
