חרפה: ההתעללות של המשטרה באלמנת אסון מירון ויתומיה

סיפור קשה ומקומם חושף התנהלות שערורייתית של משטרת ישראל כלפי משפחת שכול מאסון מירון במהלך הילולת הרשב"י האחרונה.

באותו נושא

בערב שבת

טרגדיה: תלמידו של 'החלבן' נפטר בפתאומיות סמוך לציון רשב"י

אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים

למרות חסימות המשטרה: האש בערה בממלכת הרשב"י במירון

"בטווח הזמן המיידי"

בצל ההסלמה בצפון: זו ההתרעה החריגה שנשמעה במירון

יהודה למברגר, אחיה של אחת מאלמנות האסון, שאיבדה את בעלה בטרגדיה הנוראה לפני חמש שנים, גולל בשיחה עם אבי גדלוביץ' ונתן משי ברדיו 'קול ברמה' את מסע הייסורים שעברה אחותו יחד עם חמשת יתומיה בדרכם לציון.

למרות שהמשפחה החזיקה באישור רשמי לעלות להר עם רכבם, כפי שהובטח למשפחות הנספים במתווה ההילולה, הם נתקלו במחסום משטרתי אטום שהחליט להפר את ההנחיות. "אנחנו מקבלים ממשרד המורשת אישור לעלות רק רכב. הגענו, ביקשנו את האישורים, קיבלנו את האישורים, מה שצריך. משרד המורשת שלח לנו את הקישור למשטרה, ואמרו לנו: 'אתם יכולים לעלות ברוגע'. שאלנו אותם מתי, אמרו לנו: 'מתי שתבואו, פתוח לפניכם'", סיפר למברגר בכאב.

אלא שהמציאות בשטח הייתה רחוקה מההבטחות. לאחר נסיעה מתישה של שש שעות בכביש 6 עקב העומסים הכבדים, הגיעה המשפחה למחסום באזור גוש חלב וספסופה, שם נתקלו בשוטר שסירב לאפשר להם לעבור. "אני מגיע לשוטר, אני אומר לשוטר: 'יש לי אישור'. הוא אומר לי: 'החלטתי עכשיו שאין אישורים, בטלים האישורים'. אמרתי לו: 'אתה קצין? אתה מפקד שאתה מחליט?', והוא השיב: 'ככה אני החלטתי'".

למברגר תיאר יחס קשוח ומזלזל, בעוד אחותו האלמנה יושבת ברכב ופורצת בבכי: "אמרתי לו: 'תשמע, יושבת כאן אלמנה, מגיע לה מינימום'. אמרתי לו: 'אלמנה של אסון מירון', והוא אמר לי: 'זה לא מענין אותי'". לדבריו, השוטר אף הגדיל לעשות ונהג בצורה מבישה כשהאיר עם פנס ישירות לעיניה של אחייניתו הצעירה.

המשפחה נותרה נצורה במחסום במשך כשעתיים, בעוד נציגי משרד ירושלים ומסורת ישראל, ובהם עוזי שלום, מנסים לפעול מול הדרגים הגבוהים במשטרה. רק לאחר התערבות ישירה של מוישי פרוש, השתנה היחס בפתאומיות. "בסוף מוישי פרוש התקשר אלינו, אמר לנו: 'עכשיו תוכלו לעבור'. לפתע הקצין משנה את כל היחס שלו, רודף אחריי: 'תיכנס, תיכנס, תיכנס'. אמרתי לו: 'מה?', הוא אומר לי: 'אתה עושה בלגנים'. אמרתי לו: 'אני כבר שעתיים כאן, מה אני עושה בלגנים?'".

בסופו של דבר, המשפחה הגיעה לציון רק בחצות הלילה, שבורה מההתעללות שעברה בדרך. "אחותי ישבה ובכתה באוטו, אמרה: 'מתעללים בנו עוד פעם, עוד פעם ועוד פעם'. גם במתווה המצומצם מופיע שהמשפחות אמורות לעלות עם יקיריהן, ומזלזלים. מי שנפגע בסוף זו אלמנה ויתומים".

התיאורים החמורים שאינם בודדים, מעלים שאלות נוקבות על שיקול הדעת של השוטרים בשטח והפער הבלתי נסבל בין הנהלים הרשמיים לבין היישום המבזה במחסומים.