שנים שזרוע היבשה וחיל האוויר מתקשים לעמוד ביעדי הגיוס, ובאחרונה הוגברו מאמצי השיווק במטרה לשכנע תושבי קבע להתגייס. מאפיין מרכזי של המאמצים הוא השימוש במגייסים באנשים בעלי רקע דומה לזה של מגויסים פוטנציאליים.
הצבא מצליח לגייס מהגרים — בעיקר כאלה שחיפשו עבודה או ניסו לרכוש השכלה והכשרה. הם נדרשים לעבור בדיקות ביטחוניות מקיפות ונזקקים לעזרה רבה במילוי הטפסים — בעיקר אלה שהאנגלית שלהם פחות טובה.
המחסור גרם לצבא להשיק תוכניות שיקלו על החיילות השונים להתחרות עם המגזר הפרטי, שבידו להציע תנאים טובים יותר מהצבא. מפקדים בצבא סיפרו שהצעירים מעדיפים לא להסתכן ומעדיפים לעבוד בתאגידים שמספקים השכלה והטבות אחרות. רק כ–20% מהאזרחים בגיל המתאים עומדים בדרישות הגופניות והנפשיות ובעלי מבנה אישיות מתאים לצבא.
על פי התוכנית החדשה, המגויסים נכנסים במהירות למערכת ההתאזרחות, וכשהם מתחילים את הטירונות נפתח תהליך מזורז, שכולל הגשת כל המסמכים והבדיקות. כשהמגויסים לחיל האוויר מסיימים את הטירונות שנמשכת שבעה שבועות, התהליך מושלם והם נשבעים כאזרחים אמריקאים.
