האמת הכואבת של אזרחי ישראל עדיין קשה מאוד לעיכול אבל צריך להביט נכוחה ולא להתעלם מהעובדות ולא להתכחש למציאות הקשה.
החכמה היא לראות את החורבן ולרצות להתחיל לבנות מחדש
מי שפותח עיניים נבהל מהמציאות סביב – מדינת ישראל על סף פיצוץ חברתי ובטחוני תוך כדי קריסת מערכות השלטון כמעט בכל הרמות.
קריסת המודל השלטוני
הטריגר המרכזי לסופת ההוריקן שכולנו נמצאים בתוכה הינו הפרת האיזון בין הרשויות וזאת בעיקר בעיקר בגלל בריונות משפטית של בג"ץ להשיג את גבולם של רשויות אחרות בעקביות ובמשך תקופה ארוכה.
בעוד בג"ץ בעודו רשות שופטת הפך להיות שחקן מרכזי בפוליטיקה ובחוקים של הרשות המחוקקת – ממילא הפך להיות משפיע בהכרח על החלטות ממשלה שלטוניות של הרשות המבצעת.
הסכם הקומבינה המפותל בין הליכוד לחצי כחול לבן מוקדש רובו ככולו להתגוננות של רשויות השלטון בתמיכת כנסת נבחרת מפני התערבות פולשנית והרסנית של בג"ץ אל מחוזות שאסור לו כלל להכנס אליהם על פי עקרון הפרדת הרשויות – הסגת הגבול החצופה והיהירה של בג"ץ התחילה סחרור במערכות השלטון.
כולנו רואים איך הדמוקרטיה נגזלת בדיון מצולם ובהרכב מורחב של שופטני בג"ץ שמינו את עצמם לשנות החלטות של כנסת נבחרת ולפרשן מחדש על פי כבוד דעתם חוקי יסוד ברורים ופשוטים לכל מתמחה בר יומא.
גם הפעילים הקנאים בשטח התחילו להתארגן – אופנה איטלקית חדשה הגיעה לתל אביב – 'החולצות השחרות' מבית היוצר מוסליני – הם מסתובבים ברחובות ומשליטים טרור מחשבתי ומאיים על כל מי שמעז לפצות פה ולמחות כנגד ההפיכה השלטונית של בג"ץ.
ברדיקליות דתית הם עומדים במסדר בככר וצועקים "גיוועלד דמוקרטיה" כדי לכסות על הפשיסטים עם הגלימות השחורות על כס השיפוט שחותכים את הדמוקרטית לרצועות קטנות ודקות ומגדירים חוקה חדשה של דיקטטורה משפטית.
איבוד היציבות (שלוש בחירות בשנה) ודריסה בוטה על עקרון הפרדת הרשויות (בג"ץ) גורמים לרעידת אדמה וקריסת המודל השלטוני אבל הפרקים המעניינים בסדרה עוד לפנינו.
קריסת מערכת החינוך
מערכת החינוך הושבתה כליל ביום 13.3.20 ושני מיליון ילדים, בני נוער, אברכים וסטודנטים נשלחו לביתם עד להודעה חדשה. כבר קרוב לחודשיים אין שום חינוך לילדי ישראל כאשר כל הניסיונות לקומם למידה מרחוק כשלו באין מוטיבציה.
אנשי המשרד הטרודים בכסאם והמחנכים הדגולים אינם מצליחים לייצר במוחם העבש שום תכנית יצירתית להכניס תכנים ומידע בילדי ישראל ומפקירים אותם אל השעמום והבטלה וצריכה נרקוטית במינון גבוה של סמי הזיה אינטרנטיים.
יש טוענים שאנשי משרד החינוך ומורי ישראל מקובעים בתפיסה חינוכית פרימיטיבית הטוענת שלימוד וקניית ידע אפשרי רק בכתות צפופות כאשר חצי מהזמן מוקדש להשלטת משמעת.
אמנם קשה לחלוק על גישה כל כך "מקצועית ונאורה" אבל האופציה החמורה השניה היא שהם התייאשו לכתחילה מלנסות לקדם חינוך וידע באמצעות תשתית טכנולוגית והעדיפו לנוח בבית ולקבל ממילא משכורת.
באופן תמוה המורים ממשיכים לקבל משכורות כרגיל וזאת בשונה מיתר עובדי המשק במגזר העסקי והעצמאי שהתפנו בטיפול נמרץ לחל"ת – אבל מה החידוש – זו שגרה חינוכית מקובלת במדינה גם לא בעיתות משבר – למרות שאין תפוקה ותוצרת המשכורת עדיין דופקת.
קריסת מערכת הבריאות
אי אפשר לפרט בטור צנוע זה את שרשרת המחדלים המבהילה שנחשפה במהלך משבר הקורונה – את זה נשאיר לועדת החקירה שתקום בחלוף המשבר.
מעבר להוראות סותרות ומבלבלות וחוסר באמצעי מיגון רפואיים, מעבר למגנון פקידותי מסורבל שקובע מדיניות ולא נמצא בשטח, מעבר למריבות של אגו ושליטה של עובדי מדינה כמו בגנון ציבורי – נחשפנו למערכת זיוף נתונים מתוחכמת והונאה של ציבור שלם.
כל המספרים ונתוני הקורונה שקריים ומסולפים – עוד לפני פורים קצב ההדבקה בישראל התפרץ בשטפון ללא כל אפשרות לשליטה על החולים והנדבקים וממילא חוסר שליטה בנתוני השטח האמיתיים.
אלפי תיירים ואזרחים שהגיעו מאירופה לאחר ששוטטו בטרמינלים נגועים ברחבי היבשת החדירו את הנגיף לישראל עוד הרבה אחרי שסגרו את הטיסות מיעדים באסיה אבל השאירו כניסות פתוחות משאר היעדים.
אנשי מקצוע בכירים בעולם הרפואה בישראל הודו בפני כותב השורות כי על כל חולה מאומת הרשום במשרד הבריאות יש לפחות עשרים !!! חולי קורונה שאינם מאומתים שנדבקו ועברו את תסמיני המחלה בצורה קלילה עד בינונית באופן פרטי בביתם ללא שום דיווח למשרד הבריאות.
לפי הערכה אופטימית מדובר בקרוב לחצי מיליון אזרחי ישראל שנדבקו בנגיף במהלך חודש מרץ השחור או אדר השמח – אבל בעוד כל כך הרבה חולים שהסתובבו בתוכנו – במשרד הבריאות עדיין לא חייבו מסכת פנים עד לאחר פסח באמצע אפריל.
בהפנוט המוני של נתוני מספרים עולים הצמידו אותנו למדד הקורונה הלאומי שטיפס ועלה רק לפי קצב הבדיקות האפשריות במשרד הבריאות ולא לפי הנתונים במציאות בשטח.
גם במשרד הבריאות ידעו את החשבון הפשוט אך הם העדיפו למכור פייק נתונים ומספרים משקרים.
ההוראות על בדיקות מוגברות במגזר החרדי נועדה לטשטש מחדלים ולהציג ריבוי מגמתי של חולים מאומתים דווקא בקרב החרדים כדי לסמן את גורמי האשמה להתפרצות התחלואה.
ריבוי נתוני התחלואה אצל החרדים, שהופקו כאמור בצורה מניפולטיבית, נועד כדי להצדיק אכיפה משטרתית ביד קשה לצורך הפנמה ציבורית אקטיבית של הוראות הריחוק החברתי בקרב אזרחי המגזר החרדי.
בכל שלטון משקרים ומשחקים במספרים כדי לשרת את קובעי המדיניות – שימוש באותם נתונים שבוימו וזויפו בצורה מחושבת ומהונדסת הפך למדיניות ממשלתית של סגר והכפשה כנגד ציבור שלם כנראה כדי להפנות את האשמה להפצת המחלה לכיוונים אחרים ולא אל המחדלים לקראת הקמת ועדת החקירה.
קשה לדון אותם במשרד הבריאות על שימוש בנתונים מסולפים – כשם שאי אפשר לשופט לומר איני צודק כך אי אפשר לרופא או מדען לומר איני יודע.
הקונספציה המרכזית של המדע בכלל ושל הרפואה בפרט טוען שמה שלא רואים בנתונים לא קיים במציאות.
המציאות אינה צריכה להצדיק את קיומה אבל המדע חייב להצדיק את קיומו – אפילו בפרסום נתוני שקר וזיוף.
קריסת מערכת הכלכלה
אין צורך להכביר במילים על כך כי כל אחד מאיתנו מרגיש את הכאב בכיס ואת הצער בחשבון הבנק.
הערכות מבית חשבי האוצר מדברות על נזק של 137 מיליארד שקל נכון לכתיבת המילים בעקבות משבר הקורונה.
הקריסה בתחום הכלכלי מושפעת ממספר גורמים:
1. אובדן הכנסות מזומן – קריסת מערך התיירות הבין לאומית שהובילה לסגירת אלפי בתי מלון וביטול אלפי טיסות. קריסת מערך תיירות הפנים שהעסיקו מגזר עסקי שלם של נופש, צימרים, אטרקציות וחוויות שטח. קריסת עולם האומנות והספורט ושאר תרבות שעשועים ופנאי. קריסת הצרכנות בתחומי הלבשה וחשמל וכל המוצרים שאינם על בסיס אוכל והשרדות.
הקופון שגוזרת המדינה מכל עסקה קטנה שנקרא מע"מ משמש צינור חמצן של מזומן לכל זרועות השלטון – באין עסקאות אין מזומן ותקציב הוצאות השלטון המתבסס גם על נתוני הכנסות מע"מ נכנס למצוקה נשימתית.
קו אספקת החמצן המרכזי שמניע את המשק נחנק פתאום למוות ללא מכונת הנשמה מתאימה ולמעלה ממיליון מועסקים נשלחו לביתם לשבת באבל על מיתה חטופה בטרם עת של מקום עבודתם.
2. דמי אבטלה – רבע מהעובדים במשק יצאו לאבטלה שעדיין לא יודעים מתי תסתיים. מדובר במספר עצום של קרוב למיליון ורבע מובטלים.
משכורת ממוצעת בישראל בערך 10,000 ש"ח לחודש.
בחשבון גס בו משולמים דמי אבטלה בשיעור 70% מהמשכורת הרי שבכל חודש המדינה צריכה לשלם בלי שום תמורה ותוצרת סכום אסטרונומי של קרוב לתשע מיליארד ש"ח כל חודש !!!
כלל לא בטוח שהכסף אכן נמצא בקופות הביטוח הלאומי לאחר שנשדד חוקית על ידי משרד האוצר לכיסוי הגרעון הכלכלי בעשור האחרון.
3. מענקים ושאר ממתקים – כדי לקנות שקט מקבוצות לחץ וסחיטה במשק פיזרה הממשלה מענקים ביד נדיבה אפילו במקום שלא היה נחוץ רק בגלל שהאיומים השפיעו על מקבלי ההחלטות. לא מדובר בסכומים זניחים – מדובר במיליארדים שחולקו כמו מכירת חיסול בסוף עונה.
סכומים עצומים חולקו ללא בקרה ושליטה גם כתוספת חירום למשרדי ממשלה רלוונטיים במשבר הנוכחי וזאת מעבר לאחזקה השוטפת של כלל משרדי השלטון ותשלום משכורות סדירות לכל עובדי המגזר הציבורי וכל זאת למרות שהפעילות בשירות הציבורי משותקת כבר קרוב לחודשיים.
4. ירידת ערך הכסף – אחרי הכרות לא נעימה עם קורונה כולנו עתידים להפגש עם אחותה הגדולה – אינפלציה. התחזיות אומרות שהיא ממש לא סימפטית כמו אחותה הצעירה – היא הרבה יותר מפחידה.
זה אומר שאת מה שהשאירה הקורונה בכיס או בחשבון הבנק – האינפלציה תכווץ עוד יותר והערך של הכסף ירד וממילא המחירים יעלו. כיוון שאנחנו עדיין בעיצומו של המשבר אין עדיין הערכות לאחוזי הסחרור האינפלציוני אבל סביר להניח שערך הכסף יצנח משמעותית ובמקביל עלייה של מחירים חדה במהלך השנה הקרובה.
קריסת מערכת המשפט
מעבר להזיה המגלומנית של בג"ץ שסחפה את כולנו למדע בדיוני מסוכן ושברירי – גם בתוך מערכת המשפט החגיגה עדיין לא נגמרת.
קרבות רחוב מתוקשרים בין בכירי הפרקליטות, מבצעי טיוח תיקים לצרכי השתקה או תפירת תיקים לצרכי חיסול, מנגנון של ציטוטים והדלפות מתוך המערכת המשפטית כלפי כל מי שלא מיישר קו עם עקרונות הכת המשפטית – הם רק חלק מהנורמות הרקובות במערכת המשפט אבל המחלה הסופנית כבר התפשטה בכל.
זיהום רב מערכתי שהתפשט יצר משולש נגוע ומדבק של רשע ושחיתות ושל קשרים פסולים ושת"פ מסוכן בין אגף חקירות במשטרה (כולל להב 433) לבין בכירים בפרקליטות לבין התקשורת כולל טובות הנאה של סקופים תמורת סיקור אוהד ואפילו חסינות בפני העמדה לדין על עבירות חמורות (הדס שטייף בפרשיית אפי נווה).
המצב המופקר הוביל לכך שבמערכת המשפט מודים בגלוי שהם חסינים מביקורת ואינם חייבים לספק שום דין וחשבון לשום גורם מקצועי שיעיז לבקר את התנהלותם – תשאלו את השופטים הילה גרסטל ודוד רוזן.
עם פרישתו של פרקליט המדינה שי ניצן ניסה שר המשפטים הזמני להריץ שני מינויים זמניים (אורלי בן ארי ודן אלדד) שכולם נחסמו ע"י השופט העליון מני מזוז (יועמ"ש ההתנתקות תמורת סגירת התיקים לאריאל שרון).
הפתרון המסתמן של חכמי חלם במדינה היא מינוי עצמי של היועמ"ש הנוכחי גם לפרקליט המדינה וזאת רק שבוע לאחר שמ"מ פרקליט המדינה החל לבדוק מדוע נסגרו תיקי השחיתות של אותו יועמ"ש הנוכחי – לתת לחתול לשמור על השמנת זה קומיקס לעומת הבדיחה האבסורדית בממלכת חלם הישראלית.
וכאן הצביעות צועקת לשמיים – אם את שני הבכירים הקודמים מתוך מערך התביעה פסל בג"ץ מדוע שיכשיר אדם שמינה את עצמו כדי שאף אחד לא יעיז לנבור במחדלי השחיתות שלו עצמו ובנוסף כשהוא עדיין משמש בתפקיד לעומתי מחוץ למערכת התביעה ?
היועמ"ש אמור לייצג את הממשלה ועמדותיה בבית המשפט ולא לנהל תיקים פליליים כנגד אנשים שאותם אמור לייצג במהלך עבודתו – אין ניגוד אינטרסים חריף מזה – שחיתות וטפשות בהתגלמותה.
המערכת מבינה שהסוף קרוב ושינוי משמעותי חייב לנפץ את בניין השחיתות ולנקות את האורווה המצחינה אך נראה שהמערכת איננה קשובה למצוא צדק ומשפט לאזרחי ישראל – היא נמצאת בקרב ג'יהאד והשרדות של חייה וכולה מגוייסת למטרה אחת ויחידה שהיא רק להפיל את שלטון נתניהו והימין ושותפיו החרדים.
וכל הקריסה הזו לעינינו ועוד לא הזכרנו את המציאות הבטחונית הקשה על סף פיצוץ וקריסה.
משל הרכב
פעם הרכב עוד נסע אבל עכשיו כבר שנה וחצי הוא תקוע והחילוץ ממאן להגיע.
בכל ניתוח הגיוני ניתן לומר כי גלגלי המדינה תקועים בלי ממשלה ובלי בריאות, בלי חינוך ובלי תקציב, בלי מערכת משפטית מאוזנת ובלי גבולות לשופטים מגלומניים.
בנוסף לבעיית ההתקדמות האפסית מחמת גלגלי השלטון המפונצ'רים – גם כיוון הנסיעה עדיין לא ידוע עם הגה שלטוני אחד חלוק לשני ראשים של נהגים מתחלפים – אחוזים ודבוקים בהסכם משפטי מתוחכם כמו תאומים סיאמיים שקוראים להם ביחד בנימין גנצניהו.
כלל לא בטוח שההכלאה הפוליטית בהנדסה משפטית תצליח לקרום עור וגידים ולהפוך לגוף חי, נושם ומהלך.
אדרבה – ממשלת החילופים נראית כנפל שלא עתיד להיוולד ולהוביל את כולנו לבחירות רביעיות.
מבחינה כלכלית התנועה קדימה נעצרה לחלוטין בגלל עומס יתר של משקל כלכלי עודף – החל מתא מטען מלא מובטלים ופנסיונרים תקציביים ועד גגון עמוס עובדי מדינה בשפע תקנים עם הסכמי שכר מבהילים.
המנוע כבר מזמן מקרטע, מוצף וחנוק משמן שחור של ועדי עובדים גדולים והסתדרות מועצת המושחתים שמוכרים לכולנו עבודה זולה ביוקר מאמיר ועוד גורמים לנו להרגיש בושה אם מבקשים נתונים של מדדים ותפוקה.
אם מסתכלים על מדרון הגרעון הכלכלי קדימה – השחור בעיניים כל כך מסנוור שכבר רוצים לצעוק רוורס ולנסוע אחורה לנסות להציל – אבל אין תזוזה גם אחורה – המדרון עמוק קדימה.
מילא אם הרכב תקוע בדרך אביבית ושקטה עם נוף כפרי מלבלב אז ניחא ועוד אפשר לשרוד ולהסתדר בחיק הטבע.
אבל המציאות הכואבת היא שהרכב תקוע בלב איזור עויין ושורץ מחבלים הממתינים לשעת הכושר לתקיעת סכין בגב, הטמנת פצצות במרכזי ציבור או שיגור טיל בבטן הרכה אל תוך מרכזי אוכלוסין.
כל הגבעות מסביב מלאות בתעלות תקיפה וחיילים דרוכים במדים שונים – כולם מתצפתים ומחכים לסימן פעולה.
גם ברכב פנימה יושבים סייענים של צבאות אויב ומשתפי"ם של ארגוני טרור – מנסים לחרחר מלחמה מבפנים ולהסית אוכלוסיה ערבית שלמה ולשמר את גחלת השנאה.
ואם עד עכשיו עוד חשבנו שאפשר לנשום – הרי שהאגזוז המעשן כתבי אישום בענן זיהום שלטוני לכל בכירי השלטון במדינה מחניק את הגרון של כולנו – רוה"מ ותיקי האלפים לסוגיהם, שר בטחון בקומבינת המימד חמישי, שר חוץ ויועמ"ש במסמכים שזויפו והקלטות שנגנזו עמוק בארכיון תחת שלל גירסאות סותרות בפרשת הרפז הם רק קצה השחיתות הציבורית עוד לפני שחזרנו קצת אחורה אל ימי שי ניצן העליזים.
אמנם עכשיו הרכב תקוע אבל הענן השחור והמושחת השאיר שובל של אדים רעילים ומצחינים בכל אזור הכביש באורך קילומטרים של זיהום סביבתי מוסרי.
הרכב תקוע והערב יורד – נראה שהאופק שחור וקודר והמתח איום ומחשב להתפקע – אבל עדיין אנחנו רבים בינינו מי אשם במצב הנורא, מי העצלן שנרדם בשמירה או מי ידליק בל"ג בעומר את המדורה – ממש כמו גן ילדים על שפת המדרון של תהום פעורה.
משל הספינה
בלב ים אכזרי שטה לה ספינה רעועה ומפוררת מסיאוב ושחיתות שלטונית מנסה בקושי להגיע אל רצועת חוף הבטחון והמנוחה – אל השקט וחלומות של הנאה.
מבחוץ תשכל חרב של ספינות מלחמה וטרור ומחדרי הספינה צעקות אימה, שבר וקטטה בין מערכת משפטית מסובכת בשגעון גדלות לבין רב החובל ורוב נוסעי הספינה.
בתוך הספינה – בין תאים מפוזרים ורחוקים – קיצונים תמוהים קודחים חורים ומסיתים בין קבוצות של אנשים.
שואפי משטמה ומכורי בגצי"ם כמו מסוממים משפטיים מתחננים לעצב את הפסיקה הפלורליסטית וממציאים תואנות משפטיות להצדיק את קיומם ולשרת את אדונם.
הם יוזמים לכתחילה רעש מבוים ומקשקשים בתוך קופסה ריקה וכך מנסים לקבוע את סדר היום.
חבורות משוגעים שלא עמדו בלחץ ואיבדו את האיזון הנפשי חברתי החליטו לקדוח חורים של שנאה בתוך הספינה. מתקוטטים על פסיק או מילה או גישה משפטית בזמן רוח סערה ובאמצע מלחמה.
מכובדים בחליפות או בובות של משטרה מדקדקים בפרוטוקולים מבוימים ובתצהירים משוננים להוציא מתוכם רק רע והכפשה – אין לימוד זכות בשלטון החוק והפשע – נלחמים רק על הרשעה.
בנוסף לשיגעון המשפטי ולסכנת ההשמדה – מגיפה מדבקת פרצה בין נוסעי הספינה – תקשורת חולה ורעה, דיבורים של ביקורת ועין צרה.
שיח ציבורי אלים ורוצח נמרח בכותרת על כותלי הספינה עד הרצח הבא.
בית דין שדה של דמגוגיה זולה פוסק הרשעות בלי משפט ומחליט על הוצאות להורג פומביות מעל דפי המדיה.
המסחר העיתונאי פורח כמו שוק בעלי החיים בווהאן – קונים הכל ואוכלים הכל – מול מאות כתבות תדמית חיוביות במחיר מחירון – אלפים קונים לכבוד המתחרים שקרים ועלילות מזויפות במחיר עלות של רייטינג.
גלי הדף של קרע חברתי חריף ואמוציונלי על רקע דתי מאיימים לנפץ את הספינה לרסיסים בעוד קבוצות סחיטה ממינים ושונים מאיימים לחורר את לב הספינה בכלי הרס ושנאה לקדושת החיים.
בין כרישים וטרור ושנאה חברתית מתנודדת ספינה חרוכה ושבורה ממלחמות אחים ועין רעה.
תהליך גלובלי כלל עולמי
בכל העולם עוברים תהליכים של קריסת מערכות שלטוניות בעוצמה כזו או אחרת.
גם מבחינה בטחונית העולם נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת כאשר השקר של ציר הרשע נחשף.
סין, צפון קוריאה, איראן ורוסיה לא יעמדו לאורך ימים מול דיכוי חברתי קשה ומתמשך בעידן של מדיה חברתית – הם ישתנו רק השאלה מהו מחיר הדמים שהעולם ישלם על כך.
בתהליך חברתי בריא העולם יצעד חזרה אל חיק השמרנות הדתית תוך פיתוח מודלים שלטוניים של שקיפות וזכויות אזרח, חופש דת ואימוץ עקרונות מוסר ואמת.
השלטונות יאלצו להבין שהעולם מתקדם ומתפתח לכיוון יותר פנימי, דתי ורוחני – כל התנגדות למהלך תוביל למכה וקריסה קשה במנגנון השלטון – בין תיקון ותשובה או קריסה שלטונית ברור מה העדיפות הנכונה.
בחירה זו נכונה גם כלפי השלטון במדינת ישראל.
סליחה אבל אתה כותב שטיות במיץ עגבניות לא דובים ולא יער סתם כתיבה לשם הפחדה על כלום
בבקשה להגיב בצורה עניינית ובדרך ארץ – כל מה שכתבתי זה ניתוח של מציאות ועובדות – לא המצאנו שום דבר.
נא לצטט את המשפט שלפי דעתך אינו נכון – תגובה ראויה היא עם תוכן הגיוני לא תגובה זולה ומזלזלת.
סורי על הסגנון של התגובה הקודמת מה שרציתי להגיד שאין קריסה אנחנו לא בקריסה קריסה זה משהו שכבר אי אפשר לצאת מזה אנחנו במשבר ואנחנו נצא מזה בעזרת השם
חזק וברוך
ניתוח כואב ברם, מאוד אמיתי
לא אמין 1) נניח ואתה צודק ואכן נדבקו קרוב לחצי מליון ישראלים (מוגזם) בהשוואה לעולם נפטרו פחות מ300 איש (או שגם את זה מסתירים…) זה אומר שהטיפול היה מצוין. במקום זה אתה נטפל לכמה תיירים שהסתובבו והנחיות שיצאו לעיתים לא ברורות איך ניתן לומר קריסה כאשר אנחנו מסתכלים על העולם ורואים איך אצלנו מצוין? 2) אם הייתה מגמה להאשים את המגזר החרדי מי האשם? השר בעומד בראש המערך? האם נתוני המוות במגזר שלנו לא מעידים על ההפקרות אשר הייתה בתחילת הדרך? 3) המדינה מזרימה כסף בשלב ראשון בכדי למנוע קריסה (בניגוד לדבריך שהקריסה כבר כאן) בשלב שני המדינה תגבה את… להמשך קריאה »
אתה מעורר כל מיני קונספירציות בקשר למערך הקורונה כמה צריך להיות נחות בשביל לחשוב שתמיד דופקים רק את החרדים ורק להם עשו הרבה בדיקות וכו
אולי הם יותר מחוברים ולכן נדבקו יותר
רק חסר שתכתוב שיש יותר מתים מבני ברק כי משרד הבריאות …………